#על בית הכנסת האיטלקי באיסטנבול

בית הכנסת האיטלקי "נווה שלום" (Neve Şalom Sinagogu) שבאיסטנבול, הוא הגדול והמוכר ביותר מבין בתי הכנסת באיסטנבול. האולם המרכזי שלו הוא המפואר והיפה מבין אלו של בתי הכנסת האחרים שבעיר.

זהו בית כנסת נפלא, הממוקם בקצה הצפוני של קרן הזהב במרכז איסטנבול, במרחק שתי דקות הליכה ממסגד אורטקוי, שעל שפת הבוספורוס.

שימו לב כאן לעיטורים דמויי הערבסקות, המופיעים על הוויטראז'ים שבתקרת בית הכנסת. הם מזכירים קישוטים שנהוגים במסגדים המוסלמיים ומעניין להבינם בהקשר של ההשפעות ההדדיות שמתקיימות לאורך השנים, בין היהדות עם איסור "לא תעשה לך פסל ותמונה", לבין האיסלאם, שבו פותחו הערבסקות כדי לייפות את המסגדים, מבלי לנסות לתפוס את האֵל, מה שהדת רואה כאסור וכדבר שלא יעלה על הדעת.


#תולדות בית הכנסת
בית הכנסת שכאן, בעבר אחד מבתי הכנסת החשובים של איסטנבול, נוסד בשנת 1885, בידי אנשי הקהילה היהודית האיטלקית של העיר. הקהילה, שנוסדה בשנת 1862, כונתה אז קהילת הזרים, "קאל די לוס פרנקוס". עד אז היא השתמשה לבית הכנסת שלה במספר מבנים אחרים וכאן זכתה למקום התפילה הקבוע והמיוחל שלה.

עד שנת 1922 שרה בבית הכנסת מקהלת המפטירים של איסטנבול. כאן גם שימש כחזן, בשנות העשרים והשלושים, הרב יצחק אלגזי. הוא נחשב כאחד מגדולי החזנים הטורקיים בכל הזמנים.

בשנות ה-30 של המאה העשרים התרחש המרד הערבי, שבו חוללו הערבים בארץ ישראל פרעות כנגד היהודים. באותה תקופה הרסו פורעים את בית הכנסת המקורי שעמד כאן. על מקומו נבנה לאחר זמן מה בית כנסת חדש, שבו אתם נמצאים כרגע.

בשנת 1980 שופץ מבנה בית הכנסת וב-1998 התקינו בו מערכת חימום מרכזית. כיום אין בו מתפללים רבים, אך יהודים פוקדים אותו כדי להתרשם ולהיזכר בקהילה החמה שחייתה כאן בעבר.


חתונה בבית הכנסת:

https://youtu.be/RFfUdnEeits


מבט מקרוב:

https://youtu.be/us_v9RauJfk

#על תחנת הרכבת של האוריינט אקספרס באיסטנבול

אם אתם מתגעגעים לעתים לספרים של אגאתה כריסטי ורוצים להציץ באוריינט אקספרס, אז המקום הכי קרוב לרכבת האגדית באיסטנבול היא תחנת סיקרצ'י (Sirkeci Gari).

בתחנה המפוארת הזו נהגה לעצור רכבת האוריינט אקספרס בימי השיא שלה במאה ה-19. היום היא חזרה לפעול, אבל מדובר ברכבת לעשירים, שבינה לבין הרכבת הרומנטית של העבר יש קשר של געגוע בלבד.

התחנה הזו, לעומת זאת, שומרה או השתמרה היטב והיא נראית ממש כמו פעם. היא שוכנת במבנה אירופאי מהודר ומסוגנן, בסגנון המאה ה-19. על קירותיו וחלונותיו יש לא מעט עיטורים וקישוטים אוריינטליים וציוריים.

יש כאן גם מסעדה מהודרת, עם אוכל מצוין ויוקרתי. על קירותיה תמונות ופלקטים מהעולם הישן ההוא, הוויקטוריאני, או קולוניאליסטי, שאיננו עוד.

המקום מרשים ומעניין ובהחלט שווה ביקור. אבל רגע! - הנה מישהו שנראה כמו הרקול פוארו, הבלש הבלגי החריף מהספרים ההם, שעומד על הרציף... או שזה הדמיון שלנו?


מבט מקרוב:

https://youtu.be/LATn86KgUQo


ביקור במקום:

https://youtu.be/6Jb9bnMY4_k


והאוריינט אקספרס של ימינו:

https://youtu.be/CJQ_8hWH0Sk

#על החומות שניסו להגן על קונסטנטינופול

חומות תיאודוסיוס (Theodosian Walls), או חומות קונסטנטינופול, הוקמו במאה ה-5, בידי הקיסר תיאודוסיוס השני. אלה חומות מרשימות, באורך של מעל 22 קילומטרים ובנות יותר מ-1500 שנה. היו בהן 10 שערים עיקריים, 5 להולכי רגל ולציבור ו-5 לצרכי הצבא.

אבל בשיאן החומות הללו נועדו להגן על הבירה הביזנטית מפני התקפות של אויבים. הן היו אז בגובה שהגיע ל-12 מטרים, עובי של 5 מטרים במקומות מסוימים ובמקור היו בהן לא פחות מ-55 שערים ו-300 מגדלי הגנה.

כיוונו אתכם בניווט לבקר את חומות קונסטנטינופול ב"מצודת שבעת המגדלים", בטורקית ידיקולה היסארי מוזסי (Yedikule Hisari Müzesi), מקום בו ניתן לטייל עליהן ולהשקיף אל הבוספורוס ואל מבצר רומלי האימתני, שבנה הסולטן העות'מני "מהמט הכובש" בעת המצור על קונסטנטינופול ולקראת כיבוש העיר.

היום החומות הללו אינן שומרות על דבר. הנוף שנשקף מהן הוא נפלא ומרהיב, וצלילי החרבות וזעקות הנפגעים הוחלפו כאן בצלילים נעימים יותר, של קונצרטים ומופעים מוזיקליים, המתקיימים כאן מדי פעם בערבים.


#תולדות החומות
בימי קדם רבים ראו בחומות תיאודיסיוס, שהגנו קונסטנטינופול מכל צדדיה, חומות בלתי אפשריות לפריצה.

היה זה הקיסר הביזנטי תיאודוסיוס השני שבנה במאה ה-5 את חומות קונסטנטינופול המפורסמות, מהמקום שבו בנה הקיסר תיאודוסיוס הראשון במאה ה-4 שער ניצחון. תיאודוסיוס ציפה את השער בזהב והטמיע אותו בחומות.

משהגיעו חייליו של הסולטן העות'מני מהמט השני כדי לכבוש את העיר המבוצרת, הם הטילו עליה מצור. בתוך 4 חודשים הם בנו מבצר אימתני שייקרא היסארי רומלי (Rumelihisarı) ויחסמו את כניסת האספקה לעיר.

על הדרך ישלשל הקיסר לכיסו גם מס מכל אונייה שעברה בבוספורוס והטילו אימה על המבוצרים בבירה הביזנטית, שהבטיחה להיות בלתי מנוצחת. תוך זמן קצר תושבי קונסטנטינופול לא היו רק רעבים מהמזון ההולך ואוזל אלא גם בהיסטריה מהצבא העות'מאני שמסוגל לבנות מבצר אימתני שכזה בתוך זמן כה קצר.

לבסוף, ימים ספורים אחרי ליקוי ירח, שהיה סמלה של קונסטנטינופול, פרצו חייליו של הסולטן מהמט השני את שערי העיר ובזזו את בירת האימפריה הביזנטית.

זה היה ב-29 במאי 1453. יום היסטורי בו העות'מנים הפילו לתמיד את האימפריה הביזנטית ותלו על החומות את ראשו של הקיסר הביזנטי האחרון, קונסטנטינוס ה-11. הם הפכו את העיר הנוצרית הראשונה בעולם לעיר מוסלמית, שלעולם לא תשוב עוד להיות נוצרית. מכאן תעלה האימפריה העות'מנית ותהפוך לכוח עצום. הגיע הזמן שלה.


#טיפים
ניתן לראות את החומות המרשימות הללו במקומות רבים באיסטנבול וגם אם אין זמן לביקור כאן - בהחלט כיף לדעת את סיפורן.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/G64NNm88tME


ביקור במקום:

https://youtu.be/PcuRCpquAhA


הדרכה:

https://youtu.be/oCjHA7hM76E


ועוד:

https://youtu.be/eds63tFrHSM

#על הכנסייה שהושטה לכאן על רפסודה מווינה

כנסיית סן סטפן של הבולגרים (Bulgar Kilisesi) היא כנסייה של הקהילה הבולגרית באיסטנבול. המיוחד בכנסיה הזו הוא הברזל היצוק, שממנו היא עשויה כולה.

את חלקיה של הכנסייה הזו ייצרו האוסטרים בעיר בוינה, בשנת 1871. לאחר שיצרו אותם, העמיסו את חלקי הכנסייה והם הובאו לאיסטנבול על רפסודת ברזל, בשיט על מימי נהר הדנובה.

מבחינה דתית, הכנסייה הזו משרתת את מאמיני הקהילה הבולגרית מהכנסייה היוונית-אורתודוכסית. האגדה מספרת שבשלהי המאה ה-19 הבולגרים, מאמיני הכנסייה הזו, רצו להיפרד מהכנסייה היוונית האורתודוכסית. הסולטן הסכים לאשר להם ובתנאי שהכנסייה הבולגרית תוקם במהירות, לפי אחת הגרסאות בתוך 7 ימים. לכן הזמינו חברי הקהילה את דגם הכנסייה המוכן מווינה והכנסייה עמדה על מקומה בזמן שהקציב הסולטן.



מבט מקרוב:

https://youtu.be/_RhxtEeW6VU?t=10s

#על מאגר המים עם 336 העמודים וצורת הבזיליקה

ירבטאן סאראי (Yerebatan Sarayı), המכונה גם "הארמון השקוע", או בזיליקת בור המים (The Basilica Cistern) הוא מאגר מים תת קרקעי עתיק, שאת גגו מחזיקים לא פחות מ-336 עמודים.

המאגר, שנבנה בשנת 532 בידי 7,000 עבדים, הוא מופת להנדסה הביזנטית. המים שרוכזו בו הובאו לעיר ממרחק של 20 קילומטר.

העמודים המוארים בתאורה עמומה, יוצרים כאן אווירה מיוחדת, שמוסיקת הרקע תורמת לה באופן מיוחד. העמודים הללו משמשים כאן בבניה משנית. כלומר הם נלקחו מחורבות של אתרים קדומים שהיו בעיר ומשמשים בבנייה המאוחרת שכאן. המנהג להשתמש בחומרים ממוחזרים, שנלקחו מאתרים עתיקים, היה מאד מקובל בעולם העתיק ולא רק בטורקיה. הביקור כאן הוא רגע קסום בעיר איסטנבול.


#תולדות הבזיליקה
את בזיליקת בור המים בנה כאן הקיסר יוסטיניאנוס, בשנת 532 לפני הספירה. היא נועדה להיות מערכת להובלת מי שתייה אל תוך העיר ולאחסון המים לשימושם של הארמון וההבניינים הסמוכים לו.

העות'מנים ככל הנראה לא הבינו את חשיבותה, שכן בתקופתם היא הייתה למזבלה. האגדה מספרת שמדי פעם אף השליכו לתוכה גופות של מתים. במאה ה-20 שוחזרה ירבטאן סאראי מחדש ומאז היא הפכה לאטרקציה רומנטית שמארחת מזוגות לצילומי חתונה ועד לתיירים רבים המטיילים ומצטלמים בה בהנאה.

בימינו מוארת הבזיליקה בתאורה צבעונית ובמימיה שוחים דגי נוי רבים. בימי הקיץ מבקרים כאן גם תושבי העיר וגם תיירים רבים, הזוכים כאן למקום למפלט מהחום. מפעם לפעם ניתן ליהנות כאן גם ממופעים של מוסיקה ומחול.


משימת בילוש לילדים
================
חפשו את ראשי המדוזה שבבסיס שניים מהעמודים כאן. הם ייראו לכם הפוכים. בעבר הם היו שקועים מתחת למים. מצאתם?

חפשו גם את "עמוד הדמעות" המפוסל בצורת דמעות גדולות, שלפי האמונה אם תניחו את כף היד על החור שבו ותסובבו את כולה על החור, תזכו למזל טוב!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Ek19HGge3kg


הדרכה:

https://youtu.be/yEP1oWYgpTo

#על הכנסייה המופלאה שהפכה מסגד והיום מוזיאון

במשך מאות שנים נחשבה כנסיית איה סופיה (Hagia Sophia) לכנסייה המפוארת והגדולה בעולם. זהו מבנה יפה להפליא ומרשים במיוחד.

כנסיית איה סופיה, שפירוש שמה הוא "כנסיית החוכמה הקדושה", נבנתה במאה ה-6, בתקופת האימפריה הביזנטית. לאורך כ-1,000 שנים היא היוותה את מרכז האימפריה הביזנטית. במאה ה- 15, כשהשתלטו התורכים העות'מנים על איסטנבול, הם הסבו אותה למסגד.

האיה סופיה נחשבת לאחד הבניינים המפורסמים בעולם. זהו מבנה מרשים מאוד ואדיר ממדים, שגודלו מתחרה ביופיו. למעשה, מדובר בקתדרלה הנוצרית הגדולה ביותר בטורקיה. אל תפספסו את עיטורי הפסיפס הנהדרים שבה.

מול איה סופיה תראו את האבן המסמנת את נקודת האפס. האבן הזו שרדה כאן עוד מהתקופה הביזנטית. היא שימשה באותה תקופה כנקודת ציון של "מרכז היקום", כפי שראו את העולם באותה תקופה. ממנה סומנו באבני מייל, המרחקים לכל רחבי האימפריה.


#תולדות איה סופיה
בין המאות ה-4 וה-6 נבנתה כנסיית האגיה סופיה מספר פעמים בקונסטנטינופוליס, בירת האימפריה הביזנטית שהייתה באיסטנבול של היום ונשרפה. המבנה הנוכחי הוא האחרון שבהם ושרד 1,400 שנה, מאז המאה ה-6 שבה נבנה ככנסייה של קונסטנטינופול.

היא נבנתה אז, בהוראת הקיסר יוסטיניאוס הראשון, על ידי 10 אלף פועלים ובנאים. בסוף 536 לספירה היא נחנכה, כשמאז ולמשך 1,000 שנים היא נחשבה לכנסייה הגדולה ביותר בעולם.

במאה ה-15, לאחר שהאימפריה של ביזנטיון שקעה, נכבשה קונסטנטינופול בידי העות'מנים, שמיהרו להפוך אותה למסגד איה סופיה. הם הוסיפו לה מזרקות ומינרטים גבוהים, צריחי המואזין האופיינים למסגדים.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 הפך המסגד למוזיאון וככזה הוא משמש עד היום.


#אדריכלות הכנסייה
איה סופיה, במקור כנסייה יוונית-אורתודוכסית, היא מהדוגמאות הבולטות בעולם לאמנות ולאדריכלות של האימפריה הביזנטית. הכנסייה שנהרסה במהלך המאה ה-6 לספירה, שופצה ושומרה בטכניקות שפותחו באופן ייעודי בשבילה, מה שמקנה לה את התהילה של המבנה החשוב ביותר של האדריכלות הביזנטית.

המראה החיצוני והמעט אפרורי שלה מבחוץ, עשוי להטעות. כי הכנסייה עצומת הממדים הזו מתוכננת היטב.

וזה לא רק בגלל הגודל, שכנסיית איה סופיה, שהפכה למסגד, יכולה להיחשב ליצירת אמנות אדריכלית. יש בה פסיפסי זהב נפלאים ומיוחדים, הגורמים לנשימה להיעתק כבר מהכניסה אליה. בפסיפסים המוזהבים הללו תוכלו לראות דמויות איקוניות בתולדות הנצרות, כמו מרים הבתולה, המלאך גבריאל ולצידם קיסרים ביזנטיים שונים.

גם באכסדרה שלה, לפני היציאה מהכנסייה, בדרך לשער היציאה הגדול והמרשים שלה, הביטו לאחור ולמעלה. ראו ושימו לב לפסיפס הנהדר, בו נראים ישו והמדונה במרכז, מימינם אוחז הקיסר יוסטיניאנוס את דגם האיה סופיה ומשמאלם הקיסר קונסטנטינוס המגיש את דגם העיר.

אז גם מבחינה אמנותית וגם אדריכלית זוהי יצירת מופת שהיא לא פחות מבלתי נתפסת. אתם זכאים להרגיש ברי מזל - מיום בנייתה ועד היום השפיעה האיה סופיה על מבנים וכנסיות רבות בעולם והיא אייקון עולמי של ממש!


#טיפים
שווה לעלות אל הגלריה שבקומה השנייה ולהשקיף אל חלל הכנסייה העצום. שימו לב למעלה גם לפסיפסים המיוחדים מימי הביניים.


מבט מהאוויר:

https://youtu.be/e4SUrFdWLfE


תמונות הכנסייה:

https://youtu.be/fFqnMcDC4Ts


ושיטוט בה:

https://youtu.be/8mgGDfcYza4

#על המצודה ששמרה על איסטנבול

מצודת רומלי היסארי (Rumeli Hisarı) היא מצודה מרשימה בצד האירופי של איסטנבול. המצודה העתיקה נבנתה במאה ה-15, על ידי הסולטאן מחמט "הכובש", כחלק מהמצור וההכנות של הצבא העות'מני, לכיבוש הבירה הביזנטית קונסטנטינופול, שניצבה כאן קודם.

המצודה של היום טובלת בחורש ירוק ומהווה נקודת תצפית נפלאה על הבוספורוס ועל העיר איסטנבול. ניתן להלך על חומות המצודה, לטפס אל המגדלים ולהשקיף אל הנוף המרהיב מכאן. בקיץ תוכלו להאזין כאן לקונצרטים של מוזיקה תורכית וקלאסית באמפיתאטרון הקטן שבמצודה.


#תולדות המצודה העתיקה
את המצודה בנו העות'מנים בשנת 1452, בתוך 4 חודשים בלבד. היא נבנתה בהוראת הסולטן מחמט פתיח', כהכנה למצור ולכיבוש העיר קונסטנטינופול מידי הביזנטים בשנת 1453. היה לה חלק מכריע - צבאי אך גם פסיכולוגי וכלכלי, בניצחון העות'מני על הביזנטים.

ממש מול המצודה, בצד האסייתי, תוכלו לראות את אנדולו היסארי (Anadolu Hisari), המצודה התאומה שלה שפירוש שמה הוא "סגירת מצר". השם הזה מעיד על מטרת המצודות העיקרית - לסגור את הבוספורוס, מטעם הסולטן העות'מני, לאניות שעברו במצר הבוספורוס.

תפקידן הצבאי בעת המצור, של המצודה ושל תאומתה שבצד האסייתי, היה לסגור את המיצרים ובכך לקטוע את האספקה לעיר הנצורה. במישור הפסיכולוגי היא הפחידה את הביזנטים מכוחם של העות'מנים והכינה את תבוסתם או כניעתם העתידית. במובן הכלכלי נועד המס שגבו העות'מנים מאניות שעברו במצרי הבוספורוס, לכלכל את המחנה הצבאי הענקי שצר על העיר, עד שתיכבש הבירה הביזנטית, עם חומותיה החזקות כל כך, עד כדי כך שהמיתוס אמר שהן לא ניתנות לפריצה.

הניצחון והכיבוש המהיר והאכזרי של קונסטנטינופול הפך אותה לנחלת העות'מנים. אחריו הפך הסולטן, שיכונה מעתה "מחמט הכובש", את המצודה לבית כלא ולמגורי צבא עבור חלק מחיילי הצבא העות'מני.


#סיפור בנייתה המטורפת של המצודה
רומלי היסארי, או מצודת רומלי, מוקפת בחומת אבן, שעובייה מגיע עד 15 מטרים. מלבד 13 מגדלי שמירה ומגדל קטן נוסף, החומה מחברת 3 מגדלים עצומים ומרשימים במיוחד ויש בה שלל חללי מגורים ואיחסון.

רבים מתפלאים ושואלים כיצד ניתן לבנות תוך 4 חודשים מצודה כה מאיימת ומרשימה. התשובה היא שהסולטן מחמט נקט כאן בטקטיקה חכמה, של בניית תחרות וניצול הרצון לנצח.

איך זה עבד? - הסולטן הטיל על כל אחד מווזיריו, השרים הבכירים שלו, להקים את אחד ממגדלי המצודה הגדולים. התחרות העזה ביניהם, הוא ידע, תגרום להם לטירוף של בנייה. הסיפור הוא שהודיע לווזירים שלו, שמי שהמגדל באחריותו לא יושלם בזמן - ראשו ייערף...

וכך היה. המאבק מי יסיים את הבנייה ראשון, היה אחד המאיצים של בניית הרומלי היסארי בזמן שיא. הוא אפשר לסולטן להכניע ולהשלים את כיבוש קונסטנטינופול המבוצרת במהירות אדירה. התחכום וגם האכזריות של הסולטן ויועציו הפכו את הכיבוש הזה לאחד המובהקים בהיסטוריה הצבאית וזה שעתיד להפוך את העות'מנים לאימפריה של ממש. את האימפריה הביזנטית הוא חיסל לתמיד ובד בבד גם סגר את ימי הביניים, אבל על זה בפעם אחרת.


#טיפים
הכניסה בתשלום, אך בימי ראשון ובחגים הכניסה בחצי מחיר.

לכניסה הגיעו אל Yahya Kemal Cad.

לרעבים כאן, יש מסעדות נחמדות, על קו המים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/kXfb8lgijWU


וביקור במקום:

https://youtu.be/25ymYZGonGI

#על הארמון ששימש את הסולטן במאה ה-19

ארמון דולמבחצ'ה (Dolmabahçe Sarayı), או ארמון דולמה באחצ'ה, הוא הארמון ששימש את שליטי טורקיה החל מהמאה ה-19. הוא נבנה בשנת 1854, על ידי הסולטן עבדול מג'יד.

הארמון, המעוצב בסגנון הרנסאנס הטורקי, נמצא ברובע בשיקטאש שבאיסטנבול, על הגדה האירופית של מצר הבוספורוס.

זהו ארמון "צנוע", המשתרע על פני כמעט 45 אלף מ"ר. בתוכו מכיל הארמון המרהיב 285 חדרים, 43 אולמות, 68 חדרי שירותים, 6 חדרי אמבטיה, ו-6 מרפסות.

פירוש שמו של ארמון דולמבחצ'ה (Dolmabahce Sarayi) הוא "גן ממולא".
ואכן, הגנים של הדולמה בהצ'ה הם אחד הפלאים המדהימים באיסטנבול.


#תולדות הארמון
ארמון דולמבחצ'ה נבנה בשנת 1856 עבור הסולטאן עבד אל מג'יד. הסולטן מאס באותה תקופה בארמון טופקפי. ברצונו להרשים מלכים ושליטים בעולם הגדול, הוא ביקש לעצמו ארמון מודרני ושונה מזה שבידיו, ארמון טופקאפי. במקום ארמונו, המעוצב לפי המסורת העות'מנית, הוא החליט על ארמון כמו באירופה. כך נולד הארמון הזה, הנראה כשכיית חמדה אימפריאלית אבל הוא טורקי לחלוטין.

דולמבחצ'ה נבנה די מהר, במפרץ יפה ופנוי לבנייה. בנו אותו על קרקע שנוצרה לאחר מילוי של החוף במצר הבוספורוס באדמה. מאז בנייתו שימש הארמון כמקום המגורים העיקרי של הסולטנים. זה נמשך עד שנות ה-20 של המאה הקודמת, עם תום הסולטנות והאימפריה העות'מנית, בשל התבוסה במלחמת העולם הראשונה.

לאורך כל התקופה הזו השקיפו מהארמון ומגניו היפים, הסולטן ועוזריו, על האימפריה העות'מנית השוקעת שלהם, זו שהיסטוריונים מכנים "האיש החולה של אירופה", כשהיא הולכת ונמוגה ושוקעת לקראת סופה.

אחרי שאתאטורק עלה לשלטון, בתום מלחמת העולם הראשונה, גם הוא בחר לבלות כאן את שנותיו האחרונות. הוא מת כאן ב-1938. עד היום מורים כל השעונים בארמון על שעת מותו של המנהיג וגדול האומה הטורקית.

כיום הארמון משמש מוזיאון. הממשל הטורקי משתמש בו לקבלות פנים ולטקסים רשמיים שונים.


#מה רואים כאן?
הכניסה לארמון היא דרך השער האימפריאלי. אם תגיעו לארמון בחודשי הקיץ, תוכלו לחזות בתזמורת של חיילים יניצ'רים, המנגנת בימי שלישי אחר הצהריים, בסגנון שהיה מקובל בתקופת האימפריה העות'מנית.

לארמון 3 חלקים עיקריים: החלק המיועד לסולטן, האזור הטקסי והרשמי שלו וההרמון, בו התגוררו וחיו נשות הסולטן ופילגשיו.

כבר בכניסה לארמון תוכלו לראות את הפאר הרב בו חיו הסולטנים הטורקיים. במבואת הבדולח וחדר המדרגות עתיר הקריסטלים, עשויים כל מעקות המדרגות, הנברשות והמנורות מקריסטל באקארה, בדולח מבהיק ומפואר. זהו המפורסם מבין חללי וחדרי הארמון.

גם בהמשך, במיוחד באולם המרכזי, ממשיך הסיור ומציג שטיחים מרהיבים ומגוון חפצי יוקרה בארמון. לצד שפע הרהיטים, השטיחים הרבים ופאר הקריסטלים שבארמון המפואר, תראו כאן גם את חדר האמבטיה המלכותי, מראה מרתק הממחיש את הפאר שמצוי כאן, בכל פרט בחיי הסולטנים הטורקיים.

מרכיב היסטורי בסיור בארמון הוא זה של אתאטורק, מייסדה של טורקיה המודרנית. המנהיג, המכונה "אבי הטורקים", בילה בארמון את שנותיו האחרונות. בביקור בארמון דולמבחצ'ה תוכלו לראות את המיטה שעליה שכב אתאטורק ברגעי מותו. שימו לב לשעונים בארמון, המורים על השעה שבה מת המנהיג הנערץ.

הסיור מסתיים בדרך כלל ברחבה המובילה אל שפת הים. מגניו המטופחים של דולמבחצ'ה נשקף נופם המרהיב של הבוספורוס ושל הגדה האסייתית של איסטנבול.


#טיפים
מומלץ לקנות כרטיסים מראש ולא להמתין ליום הביקור.

הביקור בארמון הוא עם הדרכה - סיור יוצא במוזיאון כל כמה דקות, עם מדריכי המוזיאון.

שווה לשבת בקפטריה מול הבוספורוס שבארמון!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jB61qRTSEy4


ביקור במקום:

https://youtu.be/LmVN2TsdCfo


הדרכה:

https://youtu.be/OSrqsPxLoVY

#על המזרקה העתיקה שנבנתה על ידי הסולטאן

המזרקה של אחמט ה-3 (Ш. Sultan Ahmet Çeşmesi) היא מזרקה מפוארת בצורת מבנה גדול בסגנון רוקוקו, הניצבת ממש בכניסה לארמון טופקאפי.

המזרקה הזו נבנתה על ידי הסולטן אחמט השלישי ב-1728, להפגנת נדיבות וגם כמקום קדוש, מעצם התפיסה האיסלאמית, דת מדברית במקור, את המים כקדושים.

המזרקה הוקמה על חורבות באר ביזנטית קדומה. יש בה עיטורים עשירים והיא מכוסה בגגונים נאים.

שימו לב שמזרקת המים היא מרובעת בצורתה, אך עם פינות מעוגלות ובולטות החוצה. בקירות יש גומחת צ’שמה, המעוצבת כקשת עם קליגרפיה ועיטורים במרקמים צמחיים וגיאומטריים. כל שוקת שקועה בגומחה ומים יוצאים מהברזים שבה, אל אגן שיש, שממנו אנשים רחצו בעבר פנים ומעט מהגוף.

במבנה המזרקה יש גם סביל - מעין מזנון שבו עמדו בעלי תפקיד והגישו ספלי מים בחינם לכל צמא.

את קירות המזרקה מעטרים תבליטי צמחים ומעל הקשת יש אפריז, המעוטר בכתובת עם תשבחות לסולטן, בקליגרפיה מאותיות זהב. בכתובת משווים את טעם מי המזרקה למתיקותם של מי הבאר הקדושה שבמכה.

שימו לב לכתובת שעל השיש הלבן בקיר המבנה. כאן מצוינים שם התורם ותאריך בניית המזרקה.

#על ארמון הסולטן שכמו יצא מסיפורי אלף לילה ולילה

ארמון טופקאפי, או טופקאפי סאראי מוזסי (Topkapi Muzesi Sarayi) הוא ארמון גדול ומרשים שבמאות 15-19 שימש למגורי הסולטנים של טורקיה העות'מנית. הוא נמצא ברובע סולטאנאחמט (Sultanahmet) שבעיר העתיקה, בצד האירופי של איסטנבול. זהו אחד הארמונות המרתקים בעולם.

בשיאו גרו ועבדו בארמון טופקאפי המרהיב הזה כ-5,000 איש. פירוש שמו הוא "ארמון שער התותח", על שום השער באותו שם הפונה אל הבוספורוס וממוקם בסמוך לארמון.

במשך 400 שנה, בימים עברו, הארמון שימש כארמון הרשמי של הסולטנים העות'מאנים. הארמון המפואר משובץ באריחים נפלאים ופסיפסים נהדרים וטובל בעושר של קישוטים מזהב, אבני חן יקרות ויהלומים נפלאים.

במאה ה-19 הוא גם היה המרכז השלטוני של האימפריה העות'מנית כולה. המבנים השונים שבו נועדו לשרת את צורכי האימפריה ואת אלו של הסולטן ומשפחתו.

החלק הפופולארי בטופקפי הוא ה"הארם". זהו "הרמון" בו שכנה המשפחה. מבנה זה הוא בן 300 חדרים וזה שניצב הכי גבוה. זה האזור שבו התגוררו אם הסולטן, לצד נשותיו ופילגשיו. "הארם" בתורכית פירושו "אסור", שכן האזור היה אסור לכניסה למי שאינם הסולטן ובני משפחתו. אגב, על מה שעשה כאן הסולטן לא נדבר כאן, אבל מי ששלטה בהרמון הייתה... אימו!

כיום שוכן בארמון טופקאפי מוזיאון של המלוכה, המציג את אוצרות הסולטנים, כלי הנשק שלהם ושלל חפצים יקרים שהותירו אחריהם. יש כאן גם מוזיאונים נהדרים, כמו המוזיאון הארכיאולוגי שבו ממצאים עתיקים מאיסטנבול ומהעיר קונסטנטינופול, הבירה הביזנטית שקדמה לה.


#מה רואים כאן?
במתחם הארמון תראו פארק נרחב, מספר חצרות ומבנים שונים, שחלקם מוזיאונים בימינו. כמו כן יש כאן גם כנסייה מהתקופה הביזנטית.

בתוככי ארמון טופקפי תוכלו לצפות בהמון דברים מעניינים, החל מאוסף התכשיטים המפואר של בני המלוכה, דרך כתרים משובצי יהלומים, שלל אבנים יקרות, תלבושות מפוארות, כלי נשק עתיקים של הסולטנות, אפיריון וכסאות מלכות עם יהלומים.

שימו לב למטבח הארמון הענקי, שבו הכינו בכל יום כ-20,000 מנות לתושבי הארמון ואורחיו. שימו לב לכלי החרסינה הסינית, שהאמונה כאן הייתה שבמקרה של מזון מורעל - צבעם ישתנה.

ראו את ה"דיואן" בו נהגה להתכנס המועצה האימפריאלית, זו שעימה התייעץ הסולטן בקבלת ההחלטות שלו ובניהול האימפריה העות'מנית האדירה.

בנוסף, תראו כאן גם ספרייה גדולה בסגנון עות'מני, אולם אירועים מרשים ועוד. מחלונות הארמון הענקי תוכלו לראות את ים המרמרה ואת העיר.

אחרי שראיתם בארמון את אוסף הכלים הענקי, עם למעלה מ-15,000 כלי חרסינה ופורצלן סיני, חפשו את יהלום הקאשיק'צי, שמשקלו 86 קאראט!

ממרפסת הארמון תוכלו להשקיף, ממש כמו הסולטנים בעבר, אל הבוספורוס, אל חומות העיר העתיקות, בנות 1300 השנים, ואל בתי העיר העתיקה שמסביב.

בארמון יש 4 חצרות עיקריות ובהן שלל מבנים, שנועדו אז לשרת את צורכי האימפריה, את 4,000 תושבי הארמון ואת משפחת הסולטן:

החצר הראשונה - כוללת פארק נרחב עם משרד הכרטיסים המקומי. בצד שמאל נמצאת כנסיית איה איריני (Aya Irini), שהשתמרה כאן עוד מהתקופה הביזנטית. שער הכניסה למוזיאון הוא גם השער המפריד בין החצר הזו לחצר השנייה.

החצר השנייה - כוללת את מטבחי הארמון ותצוגת כלי החרסינה והזכוכית. לידם נמצאים הכניסה להרמון הנשים ואולם המועצה האימפריאלית.

החצר השלישית - כאן נמצאים הספרייה, האוצר שבו נמצא היהלום המפורסם, אולם התלבושות, חדר קבלת הקהל ואולם השרידים המקודשים.

החצר הרביעית - ובה נמצא בית בגדד, חדר המילה, בית הרופא ומסעדה יקרה, עם נוף מרהיב עין.


#תולדות הארמון
ארמון טופקאפי נבנה במאה ה-15, על ידי הסולטן מהמט השני. הוא שימש באותה תקופה כמרכז המנהלי של האימפריה העות'מאנית החזקה.

הארמון, שלמעשה מהווה מתחם גדול, בן 4 חצרות עיקריות וכמה מבנים, תוכנן והתפתח להיות מעין "עיר בתוך עיר". הוא המשיך לשמש את סולטני טורקיה, כשהוא מורחב, נשרף, משופץ ונעזב, כשעבר הסולטן במאה ה-19 אל ארמון הדולמבחצ'ה, שבנה לעצמו כארמון אירופי, עדכני ואופנתי יותר לתקופתו.

במאה ה-20 הפך הארמון למוזיאון היסטורי, בו מוצגים תחומי החיים השונים באימפריה העות'מאנית, בדגש על הסולטנות והאצולה שלה. במוזיאון מוצגים תכשיטי בית המלוכה העות'מני, לצד ממצאים ארכיאולוגיים ואוצרות עתיקים. במקום גם פאביליון, ביתן קדוש ביותר למוסלמים, שבו מוצגים שרידים של הנביא מוחמד, שיניים ושערות שלו, כמו גם שרידיהם של כמה מהחליפים שליוו והמשיכו אותו.


#טיפים
יש לרכוש בנפרד כרטיס לסיור מודרך ב"הרמון", בו התגוררו בשיאו 600 מנשות הסולטן, פילגשיו, נסיכים ובני משפחה אחרים של הסולטן.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/6sQ1bkyR6ao


ביקור בארמון:

https://youtu.be/J3Ki7ZV0aYM


מוזיאון התכשיטים שבו:

https://youtu.be/_xhCSfE72a0


והדרכה:

https://youtu.be/0zvyMapOP5c


https://youtu.be/G4mTOJt12Ic

#על הסמטה שהפכה לאזור עמוס במסעדות מצוינות

סמטת הפרחים (Çiçek Pasajı), המאוכלסת כיום בצפיפות, במסעדות עממיות ופופולריות, הייתה במאה ה-19 רחוב מקורה מהיפים והיוקרתיים בעיר, ששימש למסחר ולמגורים. את המבנה המסוגנן, עם גג המתכת והזכוכית, נהגו להשוות אז לגלרייה המפוארת של מילאנו שבאיטליה, גלריית ויטֹוריֹו אימָנוּאֶלֶה השני.

הסמטה זכתה לשמה על שום הפרחים הרבים שרואים בה בכל חלון ובכל מקום. מנהג הפרחים כאן מקורו ככל הנראה בתחילת המאה ה-20, אז ישבו כאן נשים רוסיות, גולות מרוסיה של אחרי המהפכה הבולשביקית, ומכרו פרחים.

מיקומה הקרוב של סמטת הפרחים למרכז ולאטרקציות שונות בעיר הופך אותה למקום שתרצו לבקר בו ולאכול. היא נמצאת בסמוך לארמון גלאטה ולא הרחק משוק הדגים (Balık Pazarı) של איסטנבול.

השדרה הסמוכה היא שדרת איסתיקלל, המתחילה כאן ומסתיימת בכיכר טקסים, מהאתרים המרכזיים בעיר.


#טיפים
קל להגיע אל סמטת הפרחים ממרכז העיר ומומלץ במיוחד, כשאתם רעבים ורוצים לאכול ארוחה תורכית באווירה של פעם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/yu6A-rCphbI


נגני המסעדות:

https://youtu.be/w-VuZotcFas


הדרכה:

https://youtu.be/sWH-wyWyH9A

#על הרחוב העות'מני המיוחד

ממש מהמזרקה של אחמט ה-3 ובסמוך לאיה סופיה, מתחיל רחוב ציורי בשם סואוּק צ'שמה (Soğuk Çeşme Sokak), או בעברית "המזרקה הקרה". זהו רחוב מרוצף בסגנון של פעם, עם בתים צבעוניים מימים אחרים. הרחוב הזה הוא מקום נחמד לטיול שליו בטופקאפי והסביבה.

בשני צידי רחוב הזה תראו שורת בתים צבעוניים הנקראים "קונאק" (Konakları). אלו בתי עץ עות'מנים מסורתיים, הבנויים על מה שהוא היום מדרחוב, המרוצף באבנים ומרגיש כאילו הזמן בו קפא מלכת. הרחוב מסתיים בתחנת המטרו גולהאנה.

בתי העץ העות'מניים האלה נבנו במאה ה-19 ותחילת ה-20. אז נקראה השכונה הזו "איה סופיה קונקלרי", במיתוגית של קבלנים "אחוזות איה סופיה". יש בכל בית כזה שתיים או שלוש קומות, עם 4-10 חדרים. הם שוחזרו בשנות ה-80 של המאה הקודמת והפכו לפנינה עירונית משומרת ונעימה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/4GPR6151UX4

#על המסגד הגדול בעיר שרבים רואים בו מסגד מושלם

לא חסרים מסגדים מרהיבים באיסטנבול, אבל מעל כולם עומד מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman). עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית, זהו ללא ספק גם המסגד הגדול ביותר בעיר וגם אחד האייקונים המפורסמים ביותר שבה. רבים רואים בו את המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית והמסגד המרשים במסגדי העיר.

זהו מסגד סולטני עות'מני, רחב ופתוח מבפנים, מלא באור הנכנס אליו מ-249 החלונות שבו, שהכל בו גלוי ואין לו מה להסתיר. פאר האדריכלות האיסלאמית ומבחינת הסולטן נועד להיות ההוכחה לעליונות האיסלאם, אל מול האיה סופיה המרשימה שבנו כאן הנוצרים הביזנטים.

העבודה עליו החלה בשנת 1550 ונמשכה 7 שנים תמימות. גם היום המבקר המזדמן יכול להתרשם מהגאוניות של מתכננו, מגדולי האדריכלים בכל הזמנים, מימאר סינאן.

מסגד הסולמנייה נמצא על הגבעה השלישית של איסטנבול. הוא נמצא במרכז חצר מסורגת ומוקפת חומה. כמו מסגדים אחרים באיסטנבול האימפריאלית, גם הוא נבנה כמתחם המכונה "קוליה" (kulliye), שבו מספר מבנים משרתים את הצרכים התרבותיים והדתיים של הקהילה גם יחד.

ואכן, בעבר היו כאן, בנוסף למסגד עצמו, גם בית חולים, בתי ספר ללימודי קוראן וחדית', פונדק דרכים, בתי מרחץ ציבוריים ואימרט (imaret), שהוא בית תמחוי לעניים. האחרון הוא היום מסעדה ידועה בעיר. רבים מהמבנים האחרים עדיין קיימים, מרביתם בשימושים שונים מבעבר.


#אדריכלות המסגד
את מסגד הסולימניה יצר אדריכל עות'מני שהוא אולי הידוע בתולדות האימפריה ואחד מגדולי האדריכלים מאז ומעולם. מימאר סינאן חי ופעל במאה ה-16, מהבולטים כבר אז באדריכלי איסטנבול.

המסגד הזה הוא הגדול שבעבודותיו של סינאן. הוא בנה כאן מסגד לא פחות ממושלם. שימו לב לכיפתו המרכזית, שנתמכת בארבעה חצאי כיפות, בהשראה של כנסיית איה סופיה, עליה רצה סינאן להתעלות.

שימו לב לסימטריה המושלמת של המבנה. המסגד הזה הוא מופת לדיוק וקפדנות בכל פרט, הן בתכנון והן בבנייה. הוא מואר היטב ובחללו המרכזי אין כמעט עמודים, מה שיצר קהל מתפללים גדול ומרשים, ללא הפרדה. החוקרים מצאו שסינאן גם עשה בחלל הפנימי נסיונות עם גוון כחול, אך לבסוף העדיף לתת לו גוון אדמדם וייחודי.

גם אם עבודתו של סינאן ברורה עדיין, במהלך השנים המסגד ניזוק משריפה, שופץ, חווה רעידת אדמה ושוב שופץ. חלק מהמבנים במתחם המסגד נוספו עם השנים ולא תוכננו במקור. ביניהם המאוזולאום לסולטן "סולימן המפואר", מי שיזם את בניית המסגד, ושל אשתו רוקסלנה. מחוץ לחומות המסגד נמצא גם קבר הארכיטקט סינאן עצמו.


#מה תראו כאן?
מסגד הסולימניה משדר את העושר שחוותה האימפריה במאה ה-16. הוא נפתח ב-1557, לאחר שנבנה תוך 7 שנים בלבד והיום הוא מתחם עם מספר בניינים נפרדים.

הכניסה למסגד - דרך חצר רחבת ידיים. הוא מוקף בפורטיקו, מבנה מקורה, הנישא על ידי עמודי גרניט ושיש.

ארבעת המינארטים - יש אומרים שהם מסמלים את היותו של סולימאן המפואר הסולטאן הרביעי ששולט בעיר איסטנבול.

המסגד עצמו - מבנה מושלם וסימטרי, עם כיפה מרכזית שנתמכת על ידי 4 חצאי כיפות.

מאוזולאום לסולימן המפואר ולאשתו רוקסלנה - הוא נוסף אחרי שנים ולא תוכנן על ידי סינאן וכולל בית קברות קטן ומרשים עם קברים של אישים נוספים בתולדות האימפריה העות'מנית.

קברו של מימאר סינאן - אדריכל ובונה המסגד, שגם חי במתחם שנים רבות, קבור מחוץ לחומות המסגד, ליד הפינה הצפון מערבית של חצר המסגד.


#טיפים
הכניסה למסגד חופשית


מבט מקרוב:

https://youtu.be/X-8YfvDIaQE


הדרכה:

https://youtu.be/G2rePZHydl8


בלוגר:

https://youtu.be/kUVJkwYWvEo

#על המסגד שנועד להאפיל על האיה סופיה

אומרים שקנאה תרבה חוכמה, אבל במקרה של המסגד הכחול (Blue Mosque) היא הביאה כבר לפאר וליופי לא רגילים. המסגד הזה, אחד המסגדים המפוארים בעולם, נולד כשהסולטן הצעיר אחמט הורה לאדריכל המלכותי שלו, סדפאר מחמט אגה, לבנות את המבנה האיסלאמי הנפלא בתבל. הסולטן דרש מבנה שינצח את כנסיית איה סופיה שבעירו איסטנבול.

המסגד, שניצב בקרבת ארמון טופקאפי וידוע גם בשם מסגד סולטאן אחמט (Sultanahmet Camii), על שם הסולטן שיזם וקבור בו, נבנה במכוון אל מול כנסיית איה סופיה. בכך הוא נועד להביא להכרה בעליונות של הבנייה האסלאמית על הבנייה הנוצרית. מה דעתכם? האם הוא הצליח בכך?

כך או כך, הבנייה התנהלה במהירות. במהלכה הסולטן עקב באופן אישי וצמוד אחרי התקדמות העבודות ומוראו הביא לכך שאכן הושגו כאן שיאים של הקפדה ואיכות אמנותית והנדסית. הסולטן גם לא חסך בכסף ובמשאבים לפרויקט הדגל הזה, מה שאפשר לבונים להביא את מיטב המומחים, הטכנולוגיות של התקופה והחומרים הנדרשים. ניתן לראות זאת לדוגמה, באבנים מהכעבה הקדושה שבמכה, ששובצו ב"מיח'רב". זוהי נישת התפילה של המוסלמים, הפונה לכיוון העיר מכה.

בתוך 7 שנים בלבד, הושלם המסגד הענקי ונחנך בשנת 1616. התוצאה הנפלאה היא אכן אחד המבנים האיסלאמיים היפים ביותר בעולם. גם מי שלא מתחברים לאדריכלות המוסלמית ולמסגדים ייהנו מהאור המיוחד הזה ומהמבנה המופלא כל כך.

גם אם הוא לא הצליח לגמד את האיה סופיה, המסגד הכחול מצליח להתחרות די יפה עם היופי וההוד שלה. הסולטנים אהבו אותו מאד ובכל יום שישי נהגו לצעוד אליו בצעידה טקסית וחגיגית. אפילו במאה ה-20, כשחצר המלוכה עקרה מארמון טופקפי הסמוך, הוא שמר על מעמדו היוקרתי. מכל אחת ממרפסותיו נהגו אז 16 מואזינים, לא פחות, לקרוא בו-זמנית למאמינים לתפילה.

את שמו של המסגד הכחול הוא קיבל מ-20 אלף האריחים הכחולים, שמצפים את קירותיו ושהובאו לכאן מהעיר התורכית איזניק.


#למה כעסו חכמי הדת על המסגד הזה?
עד לבנייה המודרנית של המאה ה-20, נחשב המסגד, שהוא היחיד בעיר שיש לו 6 מינרטים, מגדלי התפילה המוסלמיים, לאחת מהיצירות האדריכליות הנחשבות, גם אם מהיותר יומרניות, שנבנו במזרח התיכון ובעולם כולו.

כשנחנך, המסגד הזה עורר את כעסם של חכמי הדת המוסלמיים. הללו זעמו על נסיונותיו של מחמט לבנות מסגד שידמה ואף ישתווה לעיר הקודש למכה. הסולטן, שהבין שהסתבכות עם הדת היא סכנה לשלטונו, נכנע להם. הוא הסכים לממן משהו שיסמל את יתרונותיה של העיר מכה על פני איסטנבול. בתור פשרה הוגנת, הוא שילם ממון רב, בכדי לממן את בנייתו של מינרט שביעי שייבנה במסגד הכעבה שבמכה. המגדל השביעי הזה הפגין את עליונותו של המסגד ההוא, על פני המסגד הכחול, המסגד בעל 6 המינרטים בלבד.


#אדריכלות ומה רואים כאן?
שימו לב למסגד הייחודי הזה. במקום שבו הוא עומד היום, ניצבו בעבר ארמונות ביזנטיים. שימו לב ל-6 המינרטים, צריחי המואזין שלו, שחיקו את מסגד הכעבה שבעיר מכה.

לאורך קירות המסגד הנהדר, המצופה כולו באריחים כחולים, תראו את 260 החלונות מעוטרי האבנים הצבעוניות בשוליהם. החלונות הללו יוצרים אור כחול שמכניס אווירה מיסטית, כמעט קדושה, למסגד. האור הזה, הנופל על 20 אלף האריחים התכולים של המסגד הוא מלאכת מחשבת של תכנון אדריכלי מוקפד וחכם במיוחד.

בתוך המבנה המרשים והמעוטר יש כאמור אלפי אריחים מעוטרים ביד, עם יותר מ-200 חלונות ויטראז' מרהיבים ולידם איורי קליגרפיה ומנורות שמן מסוגננות,ששימשו להאיר את המסגד, טרם המצאת הנורה החשמלית.

ליד המסגד תראו מזרקה שהוענקה לסולטן עבד אל חמיד השני, על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני. בסמוך גם כיכר סולטן אהמט.

צאו מהמסגד הכחול דרך השער מהחצר ותגיעו לרחבה גדולה. אתם נמצאים בהיפודרום מהמאה ה-3 לספירה. זהו מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהוקם על ידי הקיסר ספטימוס סוורוס. הוא מכיל 100,000 מקומות ושימש למרוצים רבי משתתפים באימפריות הרומית והביזנטית.


#מה גרמו האריחים של המסגד לאיזניק?
העיר איזניק, ששמה נגזר מהשם היווני שלה ניקאה, היא עיר היסטורית. היא נודעה בימי הביניים בקרמיקה ובאריחים שיוצרו בה.

למעשה, העיר הזו איזניק, הייתה בירת האימפריה של ניקאה שבאסיה הקטנה, אך הכיבוש העות'מני ב-1331 שינה את שמה ל"איזניק". כשהעות'מאנים כבשו את קונסטנטינופול, היא ירדה בחשיבותה, אבל עם השנים הלכה איזניק ונודעה כמרכז של תעשיית הקרמיקה והאריחים.

האריחים וכלי הקרמיקה שלה עשו להם שם בכל העולם. באותה תקופה השתמשו בהם בבנייני פאר ברחבי האימפריה העות'מנית, כולל בקבר דוד המלך שבהר ציון בירושלים.

לפי המסורת הטורקית, מספרים שבשל כמות האריחים העצומה שנדרשה לבניית מסגד הכחול, המסורת הקדרית של איזניק ממש נפלה. הקדרים האמנים של העיר לא העזו להמרות את דרישת הסולטן, לעשרות אלפי האריחים עבור המסגד שבו חשק. הכמות שנדרשה למסגד הכחול הייתה חסרת תקדים, אבל הם עמדו במשימה. מורא הסולטן פעל והם עבדו על האריחים הללו עד שהותשו לגמרי, אבל עם תום העבודה על אריחי המסגד, הם לא הצליחו לחזור ולהחזיר את אומנות הקרמיקה של איזניק לימיה הגדולים. במהלך השנים שאחר כך, מספרים הטורקים, הלכה התעשייה הזו בעיר וירדה.


#טיפים
הכניסה חופשית.

לבוש הולם כאן מחייב לבוש צנוע, ללא בגדים קצרים, נשים עם כיסוי ראש (מומלץ להביא מטפחת, אך תוכלו לקבל בכניסה).

הגברים צריכים לחלוץ נעליים בכניסה.

המסגד סגור לכניסת מבקרים בשעות התפילה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/1IAGs6Xio4w


ובפנים בתפילות:

https://youtu.be/lWSp2kYBsno