תחנת הרכבת של הלסינקי Helsingin rautatieasema) היא אחד המבנים המפורסמים ביותר של העיר. זה בניין גרניט מרהיב, שנחשב לא רק לאחת הדוגמאות היפות בארכיטקטורה הפינית, אלא גם הבניין הטוב והמוצלח ביותר שתכנן אליאל סארינן, מגדולי האדריכלים בפינלנד.

מעבר להיותה תחנת רכבת פעילה ומלאת חיים, שימו לב למבנה המודרני-פונקציונלי של התחנה. התכנון הפנימי של תחנת הרכבת הפעלתנית הזו לא נופל מיופיה החיצוני ומהאסתטיקה שלה.

לפרויקט בניית התחנה גויסו אמנים, אומנים ובעלי מקצוע רבים ומעולים. התוצאה היא מתחם מרשים ומרהיב עין, בו כל אזור, מתחם ופרט עשויים בצורה מוקפדת ומיטבית.
בניין הגרניט הפיני המרהיב הוא אחת הדוגמאות היפות באדריכלות הפינית. זו גם לדעת רבים עבודת הארכיטקטורה הכי חשובה בקריירה של האדריכל הפינלנדי הנודע אליאל סארינן (Eliel Saarinen), מי שלימים יכיר העולם כולו בתור אביו של האדריכל העולמי המפורסם אירו סארינן.

התחנה היא תוצאה של תחרות לתכנון תחנה גדולה יותר לעיר, שנערכה בשנת 1904. בה זכה האדריכל ואגב, ההצעה המקורית שלו הייתה למבנה בסגנון רומנטי. היא עוררה אז פולמוס והתנגדות ציבורית לא קטנה, מה שהוביל לשינויים בתכנון ובשנת 1909 הוא הנפיק תכנית חדשה של למבנה מודרני ופונקציונלי.

סגנון הארט נובו המקורי להפליא של עיצוב תחנת הרכבת מדגים את המעבר מהאדריכלות הרומנטית אל הסגנון הפונקציונלי, שהלך והשתלט על הארכיטקטורה המערבית בתחילת המאה העשרים. כי התכנון הפנימי המבריק של המבנה, המשרת היטב את מטרותיו כתחנת רכבת מרכזית, הוא עדיין יפה להפליא וממשיך את הקו של העיצוב החיצוני המרהיב שלה.

כבר בכניסה תבחינו בשני זוגות של דמויות מפוסלות, הניצבים משני צידי הכניסה הראשית. הפסלים אוחזים בידיהם מנורות ומאירים את הכניסה המקומרת, כמו מעניקים לה אשראי עיצובי קדום.

קשה שלא להבחין גם במגדל השעון שבצד המזרחי של מבנה התחנה. המגדל, שגובהו מעל 45 מטרים, מחזיק שעון ענקי בקוטר 3 מטרים. תכנון המגדל הזה הוא הראשון מבין שורת תכניות מגדלים של סארינן. בסופו של דבר, ב-1922, הובילו כל התכניות הללו לתכנית של גורד השחקים הראשון של אמריקה, בניין ה"שיקגו טרייבון טאואר".

בפנים תראו את האולמות הקשתיים הענקיים. שימו לב ללוחות העץ המגולפים והעדינים שמעטרים את קירות הבניין מבפנים.

מבט מקרוב:

ביקור במקום:

הדרכה שקטה: