העיר מולאי אִדריס (Moulay Idriss) היא העיר הקדושה ביותר בכל מרוקו. היא נקראת על שמו של מולאי אידריס אל אכבר, אידריס הראשון, מי שהיה נינו של הנביא מוחמד והשליט האיסלאמי הגדול הראשון של מרוקו.

עם השנים ומכיוון שהמסע למכה הוא יקר מדי, העיר הקדושה הפכה למוקד העלייה לרגל החשוב ביותר במדינה. רבים מתושבי מרוקו מגיעים לעיר זו פעמים רבות בחייהם.

זו עיר קטנה, עם פחות מ-20 אלף תושבים. היא מתפרשת על שתי גבעות, בשוליים המערביים של ג'בל זרהון, הר זרהון שבבסיס הרי האטלס.

לא תמיד היה הכפר הקדוש פתוח למבקרים שאינם מוסלמים. אולי בשל כך מולאי אידריס הוא אחד המקומות האותנטיים במדינה.
אתרי חובה בבירור בעיר הם ה"זאוויה", המתחם הדתי עם המסגד והמאוזוליאום בעל גג הפירמידה של מולאי אידריס הראשון.

מעניין גם מסגד סנטיסי עם הצריח הגלילי שלו ומסגד המאוזוליאום של סידי עבדאללה אל חג'ם.

בהליכה של 45 דקות מהעיר תוכלו להנות מהחורבות הרומיות הסמוכות של וולוביליס (Volubilis).
את העיר מולאי אִדריס ייסד אִדריס, נכדו של עלי, הבעל של בתו היחידה של מוחמד, פטימה. ממש בזמן שמולאי אידריס הפך לקדוש עבור המוסלמים, הרומאים כבשו את האזור.

מולאי אידריס משקיפה על חורבות וולוביליס, שבמרחק כמה קילומטרים ממנה. מלכתחילה נבנה המקום על ידי הרומאים, שרצו במוצב גבוה, שקל להגן עליו והוא מאפשר לראות פולשים מתקרבים. אבל הם רצו גם מקום שמוקף באדמות, אותן יוכלו לעבד ולגדל עליהן גידולים.

ואכן, ליד העיירה יש המון עצי זית שמהם מייצרים עד היום שמן זית, המוצר העיקרי של העיירה. נחמד לראות שגם בימינו שולחת כל משפחה פעם בשבוע, כמות של זיתים מהעצים שלה לבית הבד המקומי. אחד מבני המשפחה מגיע עם הזיתים ונותן למכונה למצות מהם את השמן, אותו יביא בכד הביתה.

כשהרומאים עזבו את האזור, המוצב הפך למקום מושבה של שושלת איסלאמית מקומית.

בהמשך ההיסטוריה, כשהגיע הכיבוש הצרפתי למרוקו, שימש המקום שוב כמקום נופש של סופי השבוע, עבור בני המעמד השליט של מרוקו.

כחלק מתוכניתו לרפורמה במדינה ותוך פנייה לעולם המערבי, פתח המלך מוחמד השישי ב-2005 את העיירה למבקרים שאינם מוסלמים ולתיירים.
מולאי אידריס מרד במאה ה-8 בח'ליף הארון א-רשיד. הוא נמלט למרוקו והוכרז על ידי השבטים הברברים למלך. עוד בחייו הוא הפך לקדוש.

אבל אחרי שנים מספר הורעל אדריס למוות, על ידי שליח מתנקש ששלח הארון א-רשיד. לאחר מותו הוא נקבר בעיירה.

לקברו נבנה בעיר מאוזוליאום, מבנה קבר מרשים, בעל צריח גבוה ומרובע וגג בצורת פירמידה, עם רעפים ירוקים. מבנה הקבר מהווה חלק ממה שהמקומיים קוראים "זאוויה" (Zawiya) - מתחם שכולל בנוסף למאוזוליאום גם מסגד.

עם השנים הפך הקבר לחשוב ביותר מקברי הקדושים והצדיקים המוסלמים שבמרוקו. אומרים שחמישה ביקורים כאן, בזמן פסטיבל המוסם, שווים לחאג' למכה.

עד תחילת המאה ה-21 הקבר היה סגור בפני מי שאינם מוסלמים. רק ב-2005 נפתחה העיירה, בהוראת מלך מרוקו, לתיירים ולמבקרים לא מוסלמים.
מסגד נוסף שמומלץ לבקר בו בעיר, הוא מסגד סנטיסי בעל המינרט (צריח) הגלילי והמיוחד בעיר. את המסגד בנה בשנת 1939 סנטיסי, מקומי ששב מהחאג' במכה, כלומר עלה לרגל אל העיר הקדושה שבסעודיה.

המיוחד במינרט של המסגד הזה הוא בהיותו הצריח הגלילי היחיד במרוקו. הצריח המרהיב גם מחופה באריחים ירוקים, עם קליגרפיה של אותיות ערביות לבנות, בכיתובים מהסורה שבקוראן.

המסגד הזה משמש היום כ"מדרסה", בית ספר לקוראן ששמו "מדרסת אידריס".
דר זרהון (Dar Zerhoune) הוא בית הארחה במרכז מולאי איריס. על הגג שלו יש מסעדה ומרפסת נהדרת, עם אוכל מצוין ונוף נהדר של העיר העתיקה וולובליס. גם השקיעה מכאן נהדרת.

המקום נמצא קרוב לכיכר המרכזית והוא גם זול משמעותית ממסעדות התיירים שליד האטרקציות המרכזיות. האוכל מקומי, מצוין וטרי, עם מאכלי טאג'ין וסלטים טובים. הירקות טריים והמרקים טעימים. יש כאן wifi ושירותים מודרניים ונקיים.

לינה במקום - בחדרים נקיים, עם מקלחות בחדר ומים חמים. את המקום מנהלת רוז, בסטנדרטים מערביים. יש גם אופניים להשכרה, למי שרוצים לנסוע לוולוביליס ולטייל בסביבה.
ללא מוסלמים אין כניסה למסגדים ולמאוזוליאום.

כדאי לבקר גם במרחצאות התרמיים הרומיים הסמוכים, כרבע שעה הליכה מחוץ לעיר.

מבט מקרוב:

תמונות:

בלוגרים: