שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
רבאט
וולוביליס
רובע החאבוס
תפראות
איפראן
עמק אויריקה
טנג'יר ויל נובל
מולאי אִדריס
העיירה סאוטה
#על בירת מרוקו בה שוכן ארמון המלך הגדול והמפואר ביותר
העיר רבאט (Rabat) בנויה בשפך הנהר, על שפת האוקיינוס האטלנטי. בגיל של יותר מ-2,000 שנה, היא אחת הערים העתיקות במרוקו. אך מצד שני היא גם עיר מודרנית, עם עושר של חיי תרבות ואמנות וסצנה תוססת וצעירה.
כעיר הבירה של מרוקו היא משמשת מאז 1912, השנה שהחלו לשלוט בה הצרפתים. לעומת הקסבה העתיקה והמסוידת לבן, בולטת כאן העיר החדשה, המודרנית והמטופחת, שחלקה הגדול נבנה החל משנת 1956, עם סיום השלטון הצרפתי והפיכתה לבירת ממלכת מרוקו העצמאית.
ברבאט שוכנים באופן טבעי גם ארמון המלך הגדול והמפואר, כל משרדי הממשלה והשגרירויות הזרות.
רבאט היא אולי המקום הבולט ביותר במרוקו בו תראו בבירור את הניגוד המרשים שבין ההיסטוריה העתיקה שלו, למודרניות של המילניום החדש.
בירת מרוקו בולטת בזכות מסגד חסן המרשים והגדול שבה ונראה למרחקים. אבל לצד מבנים היסטוריים מרשימים וללא ספק מיוחדים, רואים כאן כמה מהפרויקטים העירוניים המודרניים ביותר שנבנו באפריקה במאה האחרונה.
#מה תראו כאן?
בירת מרוקו בולטת בזכות כמה מבנים נהדרים:
למי שמגיע לטייל ברבאט מומלץ לבקר בקסבה אודייה (Bab Oudaia) הצבעונית והעתיקה, שנבנתה במאה ה-12, כמבצר המשקיף אל הים הגדול. הקסבת הציורית בנויה על צוק ומציעה תצפית נהדרת ופנורמית גם על הנהר.
זה אזור עתיק ומרשים, עם נופים נהדרים, אווירה מיוחדת ושפע של אפשרויות צילום נחמדות.
קסבה אודייה היא שכונה צבעונית, בה צבועים הבתים בעיקר בכחול ומשתי סיבות - פרקטית ורוחנית. הפרקטית היא הגנה מפני יתושים, בעוד השנייה והחשובה יותר למקומיים היא האמונה שהצבע הכחול מרחיק את העין הרע מהבתים.
מסגד חסן המרשים והגדול שנראה למרחקים. הצריח של המסגד הענק מזכיר את צריח הכותוביה במראקש ואת צריח החיראלדה שבעיר הספרדית סביליה. הצריח הזה שנבנה במאה ה-12, התמוטט ברעידת אדמה שהתרחשה בעיר באמצע המילניום הקודם והוא נותר בהריסותיו עד היום.
ברבאט עצמה, הבירה של מרוקו, נמצא המשכן הרשמי של המלך, כלומר ארמונו. הרחבה המרשימה שבחזית הארמון פתוחה לתיירים.
המאוזוליאום של מוחמד החמישי במגדל חסן מאחסן את קבריהם של מלכי מרוקו האחרונים. הוא נוסד כדי לקבור את מוחמד ה-5 ומאז הצטרף אליו גם קבר בנו, המלך חסן. מעניין לראות במבנה המפואר את מיטב האומנות המסורתית של מרוקו, כולל עבודות נהדרות בעץ, שיש, ברונזה וטיח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/5uFy1Xt4-_g
העיר רבאט (Rabat) בנויה בשפך הנהר, על שפת האוקיינוס האטלנטי. בגיל של יותר מ-2,000 שנה, היא אחת הערים העתיקות במרוקו. אך מצד שני היא גם עיר מודרנית, עם עושר של חיי תרבות ואמנות וסצנה תוססת וצעירה.
כעיר הבירה של מרוקו היא משמשת מאז 1912, השנה שהחלו לשלוט בה הצרפתים. לעומת הקסבה העתיקה והמסוידת לבן, בולטת כאן העיר החדשה, המודרנית והמטופחת, שחלקה הגדול נבנה החל משנת 1956, עם סיום השלטון הצרפתי והפיכתה לבירת ממלכת מרוקו העצמאית.
ברבאט שוכנים באופן טבעי גם ארמון המלך הגדול והמפואר, כל משרדי הממשלה והשגרירויות הזרות.
רבאט היא אולי המקום הבולט ביותר במרוקו בו תראו בבירור את הניגוד המרשים שבין ההיסטוריה העתיקה שלו, למודרניות של המילניום החדש.
בירת מרוקו בולטת בזכות מסגד חסן המרשים והגדול שבה ונראה למרחקים. אבל לצד מבנים היסטוריים מרשימים וללא ספק מיוחדים, רואים כאן כמה מהפרויקטים העירוניים המודרניים ביותר שנבנו באפריקה במאה האחרונה.
#מה תראו כאן?
בירת מרוקו בולטת בזכות כמה מבנים נהדרים:
למי שמגיע לטייל ברבאט מומלץ לבקר בקסבה אודייה (Bab Oudaia) הצבעונית והעתיקה, שנבנתה במאה ה-12, כמבצר המשקיף אל הים הגדול. הקסבת הציורית בנויה על צוק ומציעה תצפית נהדרת ופנורמית גם על הנהר.
זה אזור עתיק ומרשים, עם נופים נהדרים, אווירה מיוחדת ושפע של אפשרויות צילום נחמדות.
קסבה אודייה היא שכונה צבעונית, בה צבועים הבתים בעיקר בכחול ומשתי סיבות - פרקטית ורוחנית. הפרקטית היא הגנה מפני יתושים, בעוד השנייה והחשובה יותר למקומיים היא האמונה שהצבע הכחול מרחיק את העין הרע מהבתים.
מסגד חסן המרשים והגדול שנראה למרחקים. הצריח של המסגד הענק מזכיר את צריח הכותוביה במראקש ואת צריח החיראלדה שבעיר הספרדית סביליה. הצריח הזה שנבנה במאה ה-12, התמוטט ברעידת אדמה שהתרחשה בעיר באמצע המילניום הקודם והוא נותר בהריסותיו עד היום.
ברבאט עצמה, הבירה של מרוקו, נמצא המשכן הרשמי של המלך, כלומר ארמונו. הרחבה המרשימה שבחזית הארמון פתוחה לתיירים.
המאוזוליאום של מוחמד החמישי במגדל חסן מאחסן את קבריהם של מלכי מרוקו האחרונים. הוא נוסד כדי לקבור את מוחמד ה-5 ומאז הצטרף אליו גם קבר בנו, המלך חסן. מעניין לראות במבנה המפואר את מיטב האומנות המסורתית של מרוקו, כולל עבודות נהדרות בעץ, שיש, ברונזה וטיח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/5uFy1Xt4-_g
#על העיר הרומית שהפכה לאתר העתיקות הגדול במרוקו
האתר הארכאולוגי וולוביליס (Volubilis) הוא אתר העתיקות הרומי הגדול ביותר במרוקו. זהו גם אתר העתיקות הרומיות שהשתמר הכי טוב מכל העתיקות הרומיות שבממלכה.
באתר, המרוחק כ-30 ק"מ מהעיר מקנס, תטיילו בשרידי העיר הרומית העתיקה ותגלו עוד צד, פחות מוכר בקסם של מרוקו. כאן שכנה עיר רומית עשירה ומצליחה, שנוסדה בסביבות המאה ה-1 של התקופה הנוצרית.
וולוביליס הייתה אחת הערים הרומיות החשובות והמשגשגות ביותר בצפון אפריקה וודאי במרוקו של היום. היותה מוקפת באדמות פוריות, הפכה את העיר הרומית ליצואנית וספקית מצליחה לרומא, של התוצרת החקלאית של האזור, במיוחד חיטה ושמן זית.
משום כך הפכה וולוביליס די מהר למרכז מסחרי משמעותי באזור. דרכה עברו סחורות מאזור דרום הסהרה ונשלחו בספינות, היישר אל נמלי הים התיכון ולאימפריה הרומית.
#מה תראו כאן?
וולוביליס של ימינו היא אתר ארכאולוגי מרהיב. טיול ברחוב הראשי של העיר יציג בפניכם מבני קשתות יפים, לצד שרידי בזיליקה ביזנטית מרשימה.
עוד תהנו כאן מצפייה בשער הניצחון, לצד שרידי חומות העיר והקפיטול והפורום, שהם שרידים של מבני ציבור רומיים.
מרהיבים במיוחד הם הפסיפסים המפוארים שבעיר הקדומה. תוכלו לראות בהם שלל אלמנטים מהמיתולוגיה היוונית שהרומים אימצו למיתולוגיה שלהם.
עוד תראו בעיר וולוביליס שרידים של בית בד, אחד מ-100 בתי הבד ששרדו בהריסות העיר. בממוצע היה באחד מארבעה בתים פרטיים בוולוביליס בית בד, עסק שיצר לבעליו באותה תקופה רמת החיים גבוהה במונחי הימים ההם.
בתי בד כאלה הם העדות הטובה ביותר להתמחותה של העיר הרומית בשמן זית, מהאדמות הפוריות והעצים הרבים שבסביבה ומהשגשוג שיצרה תעשיית השמן של העיר.
בנוסף לעצי הזית, כלל המישור הענקי שמסביב לעיר גם חקלאות של דגנים וקטניות וכיום גם הרבה פרדסים, כרמים ואלוני שעם. כל אלו תרמו אף הם לעושר של תושבי וולוביליס וממשיכים בכך עד היום.
#מקור הפוריות של האזור
כמו הערים מקנס ופס, גם שרידי וולוביליס נמצאים בלב ה"מערב האטלנטי", אזור של מישורים שתחומים ונחצים על ידי נחלים גדולים, המנקזים אל הים מים רבים מהרי האטלס והריף.
המשקעים הרבים ושפע של מקורות מים, תנאי האקלים הממוזגים והנוחים וקרקע פוריה מהסחף הרב שהצטבר באזור, הם שהקנו לעיר את היתרונות שמשכו אליה עמים ושליטים שונים, במשך כאלף שנים. תודות להם נוצרו תנאים אידיאליים לחקלאות באזור ואפשרו לה את ההצלחה הכלכלית המדהימה שלה.
#תולדות העיר
בימי קדם וכמו ערים היסטוריות רבות, עברה וולוביליס מיד ליד, כשעמים ומתיישבים משתלטים עליה ומשנים את שמה בהתאם.
העדויות הקדומות ביותר להתיישבות אנושית במקום בו נמצאת היום העיר הן מהתקופה הניאוליתית, בסביבות 5,000 שנה לפני הספירה.
מי שישבו כאן אז היו הפיניקים, מי שכבר הקימו ערי נמל לאורך חופי מרוקו, בערים כמו טנגי'ר, ליקסוס ואסאווירה. בסביבות המאה השלישית לפני הספירה הם חודרים לפנים היבשת ומקימים ערים, שביניהם וולוביליס היא החשובה ביותר.
הפניקים הם סוחרים מעולים וכאן הם מתחילים בגידול גפן וזיתים, לצד הבֶּרְבֶּרְים (Berbers), תושביה המקוריים של צפון אפריקה.
בשנת 40 לערך נכבשת העיר על ידי הרומאים. וולוביליס הופכת לאחת משתי ערי הבירה של המלך יובה (yuba) השני. הוא היה מנהיג בֶּרְבֶּרְי מקומי, שנשלח לרומא, למד והתחנך בקיסרות הרומית. וולוביליס גדלה בתקופת שלטונו של יובה השני והוא אף הקיף אותה בחומה.
אז גם קיבלה העיר את שמה הרומאי "וולוביליס", על שם פרח שצומח באזור ונקרא Convolvulus, בעברית החבלבל.
מכל מקום, בשנת 285, עלה לשלטון ברומי הקיסר דיוקלטיאנוס. מסיבה כלשהי נוטשים אנשי הצבא והמנהל של רומא את העיר. בני השבט הברברי שחיו בעיר התנצרו, עברו לאזור אחר בסביבה והעיר העתיקה הפכה לנקרופוליס, עיר קבורה נוצרית.
בשלהי המאה השביעית, הגיע הכיבוש האיסלמי של צפון אפריקה. וולוביליס הופכת לעיר מוסלמית. מאה שנים אחר כך, בשנת 789 משתלט עליה מולאי אידריס הראשון. האיש, מצאצאיו של עלי, חותנו של הנביא מוחמד, נמלט מעיראק, לאחר שנכשל בניסיון המרד שארגן שם.
אידריס משנה את שם העיר ל"וואלילה", כמו שקראו לה בעבר הברברים הקדומים. אבל תוך שנים אחדות ומסיבה לא ברורה, עוזב מולאי אידריס את וולוביליס ומקים את העיר פס.
העיר ממשיכה להתקיים עד המאה ה-11, בה היא ננטשת לחלוטין. מי שפוקד אותה הם בעיקר רועי צאן מהסביבה. האגדות והשמועות על העיר החרבה מסופרות ומוגזמות והשנים עוברות. במאה ה-14 נפוצה כבר האגדה שאין לה כל בסיס שהאתר הנטוש הוא שריד מארמון פרעוני עתיק. עד היום מכנים המקומיים את האתר הארכיאולוגי שכאן "ארמון פרעה" (Ksar Pharaoun).
רעידת האדמה המפורסמת של שנת 1755, זו שהחריבה גם את העיר ליסבון, הרסה כמעט עד היסוד את שרידי העיר הנטושה.
במאה ה-19 הגיע לכאן הראשון שזיהה את שרידי העיר הרומית. היה זה הארכיאולוג והדיפלומט הצרפתי טיסו (Tissot). הוא חפר כאן משנת 1874 וחקר שרידי העיר הקדומה שמצא נמשך גם בשנת 1915, עם הגעת השלטון הצרפתי למרוקו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/pX17XGkZRuM
ביקור במקום:
https://youtu.be/TBe9AmfFhBc
הסברים:
https://youtu.be/buGsKmuek40
הדרכה:
https://youtu.be/U9fIkUk2S0s
בלוגרים:
https://youtu.be/AATNj1vo5DE
האתר הארכאולוגי וולוביליס (Volubilis) הוא אתר העתיקות הרומי הגדול ביותר במרוקו. זהו גם אתר העתיקות הרומיות שהשתמר הכי טוב מכל העתיקות הרומיות שבממלכה.
באתר, המרוחק כ-30 ק"מ מהעיר מקנס, תטיילו בשרידי העיר הרומית העתיקה ותגלו עוד צד, פחות מוכר בקסם של מרוקו. כאן שכנה עיר רומית עשירה ומצליחה, שנוסדה בסביבות המאה ה-1 של התקופה הנוצרית.
וולוביליס הייתה אחת הערים הרומיות החשובות והמשגשגות ביותר בצפון אפריקה וודאי במרוקו של היום. היותה מוקפת באדמות פוריות, הפכה את העיר הרומית ליצואנית וספקית מצליחה לרומא, של התוצרת החקלאית של האזור, במיוחד חיטה ושמן זית.
משום כך הפכה וולוביליס די מהר למרכז מסחרי משמעותי באזור. דרכה עברו סחורות מאזור דרום הסהרה ונשלחו בספינות, היישר אל נמלי הים התיכון ולאימפריה הרומית.
#מה תראו כאן?
וולוביליס של ימינו היא אתר ארכאולוגי מרהיב. טיול ברחוב הראשי של העיר יציג בפניכם מבני קשתות יפים, לצד שרידי בזיליקה ביזנטית מרשימה.
עוד תהנו כאן מצפייה בשער הניצחון, לצד שרידי חומות העיר והקפיטול והפורום, שהם שרידים של מבני ציבור רומיים.
מרהיבים במיוחד הם הפסיפסים המפוארים שבעיר הקדומה. תוכלו לראות בהם שלל אלמנטים מהמיתולוגיה היוונית שהרומים אימצו למיתולוגיה שלהם.
עוד תראו בעיר וולוביליס שרידים של בית בד, אחד מ-100 בתי הבד ששרדו בהריסות העיר. בממוצע היה באחד מארבעה בתים פרטיים בוולוביליס בית בד, עסק שיצר לבעליו באותה תקופה רמת החיים גבוהה במונחי הימים ההם.
בתי בד כאלה הם העדות הטובה ביותר להתמחותה של העיר הרומית בשמן זית, מהאדמות הפוריות והעצים הרבים שבסביבה ומהשגשוג שיצרה תעשיית השמן של העיר.
בנוסף לעצי הזית, כלל המישור הענקי שמסביב לעיר גם חקלאות של דגנים וקטניות וכיום גם הרבה פרדסים, כרמים ואלוני שעם. כל אלו תרמו אף הם לעושר של תושבי וולוביליס וממשיכים בכך עד היום.
#מקור הפוריות של האזור
כמו הערים מקנס ופס, גם שרידי וולוביליס נמצאים בלב ה"מערב האטלנטי", אזור של מישורים שתחומים ונחצים על ידי נחלים גדולים, המנקזים אל הים מים רבים מהרי האטלס והריף.
המשקעים הרבים ושפע של מקורות מים, תנאי האקלים הממוזגים והנוחים וקרקע פוריה מהסחף הרב שהצטבר באזור, הם שהקנו לעיר את היתרונות שמשכו אליה עמים ושליטים שונים, במשך כאלף שנים. תודות להם נוצרו תנאים אידיאליים לחקלאות באזור ואפשרו לה את ההצלחה הכלכלית המדהימה שלה.
#תולדות העיר
בימי קדם וכמו ערים היסטוריות רבות, עברה וולוביליס מיד ליד, כשעמים ומתיישבים משתלטים עליה ומשנים את שמה בהתאם.
העדויות הקדומות ביותר להתיישבות אנושית במקום בו נמצאת היום העיר הן מהתקופה הניאוליתית, בסביבות 5,000 שנה לפני הספירה.
מי שישבו כאן אז היו הפיניקים, מי שכבר הקימו ערי נמל לאורך חופי מרוקו, בערים כמו טנגי'ר, ליקסוס ואסאווירה. בסביבות המאה השלישית לפני הספירה הם חודרים לפנים היבשת ומקימים ערים, שביניהם וולוביליס היא החשובה ביותר.
הפניקים הם סוחרים מעולים וכאן הם מתחילים בגידול גפן וזיתים, לצד הבֶּרְבֶּרְים (Berbers), תושביה המקוריים של צפון אפריקה.
בשנת 40 לערך נכבשת העיר על ידי הרומאים. וולוביליס הופכת לאחת משתי ערי הבירה של המלך יובה (yuba) השני. הוא היה מנהיג בֶּרְבֶּרְי מקומי, שנשלח לרומא, למד והתחנך בקיסרות הרומית. וולוביליס גדלה בתקופת שלטונו של יובה השני והוא אף הקיף אותה בחומה.
אז גם קיבלה העיר את שמה הרומאי "וולוביליס", על שם פרח שצומח באזור ונקרא Convolvulus, בעברית החבלבל.
מכל מקום, בשנת 285, עלה לשלטון ברומי הקיסר דיוקלטיאנוס. מסיבה כלשהי נוטשים אנשי הצבא והמנהל של רומא את העיר. בני השבט הברברי שחיו בעיר התנצרו, עברו לאזור אחר בסביבה והעיר העתיקה הפכה לנקרופוליס, עיר קבורה נוצרית.
בשלהי המאה השביעית, הגיע הכיבוש האיסלמי של צפון אפריקה. וולוביליס הופכת לעיר מוסלמית. מאה שנים אחר כך, בשנת 789 משתלט עליה מולאי אידריס הראשון. האיש, מצאצאיו של עלי, חותנו של הנביא מוחמד, נמלט מעיראק, לאחר שנכשל בניסיון המרד שארגן שם.
אידריס משנה את שם העיר ל"וואלילה", כמו שקראו לה בעבר הברברים הקדומים. אבל תוך שנים אחדות ומסיבה לא ברורה, עוזב מולאי אידריס את וולוביליס ומקים את העיר פס.
העיר ממשיכה להתקיים עד המאה ה-11, בה היא ננטשת לחלוטין. מי שפוקד אותה הם בעיקר רועי צאן מהסביבה. האגדות והשמועות על העיר החרבה מסופרות ומוגזמות והשנים עוברות. במאה ה-14 נפוצה כבר האגדה שאין לה כל בסיס שהאתר הנטוש הוא שריד מארמון פרעוני עתיק. עד היום מכנים המקומיים את האתר הארכיאולוגי שכאן "ארמון פרעה" (Ksar Pharaoun).
רעידת האדמה המפורסמת של שנת 1755, זו שהחריבה גם את העיר ליסבון, הרסה כמעט עד היסוד את שרידי העיר הנטושה.
במאה ה-19 הגיע לכאן הראשון שזיהה את שרידי העיר הרומית. היה זה הארכיאולוג והדיפלומט הצרפתי טיסו (Tissot). הוא חפר כאן משנת 1874 וחקר שרידי העיר הקדומה שמצא נמשך גם בשנת 1915, עם הגעת השלטון הצרפתי למרוקו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/pX17XGkZRuM
ביקור במקום:
https://youtu.be/TBe9AmfFhBc
הסברים:
https://youtu.be/buGsKmuek40
הדרכה:
https://youtu.be/U9fIkUk2S0s
בלוגרים:
https://youtu.be/AATNj1vo5DE
#על הרובע המרושת במבוך סמטאות קטנות
רובע החאבוס (Quartier Habous) השליו הוא ה"מׇדינה" החדשה שלה ועדיין מהשכונות העתיקות בעיר קזבלנקה. ברובע, שנבנה על ידי הצרפתים ב-1923, תמצאו שפע של סמטאות קטנות ומקסימות, היוצרות מבוך קסום ומרתק.
כל הבנייה כאן היא מאבן כורכר, בסגנון המאורי העתיק, באדריכלות מסורתית. בין השאר יש כאן סמטאות עם קשתות, חלונות מסוגננים, דלתות עץ מרשימות ואריחי קרמיקה מזוגגים.
החאבוס נחשב לאחד הרובעים היפים בקזבלנקה ובכל מרוקו. זה מקום יפהפה, עם אווירה מיוחדת וניחוחות אקזוטיים. הוא נבנה בתקופת השלטון הצרפתי, בראשית שנות ה-20 של המאה הקודמת. אחת המטרות של בנייתו הייתה לתת עבודה להמוני המובטלים, שהיגרו אז מכל רחבי מרוקו לקזבלנקה העשירה והתעשייתית.
רחובותיו של הרובע היפה הפכו במהלך השנים לשוק צבעוני ומרתק. הדבר מושך לכאן המוני תיירים מסוקרנים ואפשר להעביר כאן בקלות יום שלם ומעניין.
השכונה ממוקמת ליד ארמון המלך, בסמוך לשני מסגדים יפים: מסגד מולאי יוסוף ומסגד מוחמד ה-5.
#טיפים
אם חיפשתם שופינג, תגיעו אל השוק ואל החנויות שבו לאחר שיטוט בסמטאות החאבוס.
בשוק אפשר למצוא היצע נהדר, במחירים זולים וניתן גם להתמקח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O_C3Kes9bO4
ביקור במקום:
https://youtu.be/X4dwfij3ZpY
הדרכה:
https://youtu.be/_vPVNZZs6Ts
השוק:
https://youtu.be/A2dtLZxMbcM
רובע החאבוס (Quartier Habous) השליו הוא ה"מׇדינה" החדשה שלה ועדיין מהשכונות העתיקות בעיר קזבלנקה. ברובע, שנבנה על ידי הצרפתים ב-1923, תמצאו שפע של סמטאות קטנות ומקסימות, היוצרות מבוך קסום ומרתק.
כל הבנייה כאן היא מאבן כורכר, בסגנון המאורי העתיק, באדריכלות מסורתית. בין השאר יש כאן סמטאות עם קשתות, חלונות מסוגננים, דלתות עץ מרשימות ואריחי קרמיקה מזוגגים.
החאבוס נחשב לאחד הרובעים היפים בקזבלנקה ובכל מרוקו. זה מקום יפהפה, עם אווירה מיוחדת וניחוחות אקזוטיים. הוא נבנה בתקופת השלטון הצרפתי, בראשית שנות ה-20 של המאה הקודמת. אחת המטרות של בנייתו הייתה לתת עבודה להמוני המובטלים, שהיגרו אז מכל רחבי מרוקו לקזבלנקה העשירה והתעשייתית.
רחובותיו של הרובע היפה הפכו במהלך השנים לשוק צבעוני ומרתק. הדבר מושך לכאן המוני תיירים מסוקרנים ואפשר להעביר כאן בקלות יום שלם ומעניין.
השכונה ממוקמת ליד ארמון המלך, בסמוך לשני מסגדים יפים: מסגד מולאי יוסוף ומסגד מוחמד ה-5.
#טיפים
אם חיפשתם שופינג, תגיעו אל השוק ואל החנויות שבו לאחר שיטוט בסמטאות החאבוס.
בשוק אפשר למצוא היצע נהדר, במחירים זולים וניתן גם להתמקח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O_C3Kes9bO4
ביקור במקום:
https://youtu.be/X4dwfij3ZpY
הדרכה:
https://youtu.be/_vPVNZZs6Ts
השוק:
https://youtu.be/A2dtLZxMbcM
#על העיירה שהיא השוק האזורי לכפרי הסביבה
בגובה של 1000 מטר, העיירה תפראות (Tafraoute) היא עיירה קטנה ומרכזית, המהווה את אתר הטיול המרכזי ברכס האנטי אטלס.
תפראות דוברת הבֶּרְבֵּרִית היא השוק העיקרי באזור לכפרי הסביבה ולכפרים שעל דרך השיירות המובילה מטימבוקטו (Timboctou) למרקש.
רק 180 קילומטר, דרומית לאגאדיר, רכס האנטי אטלס הוא הרכס הדרומי והנמוך מתוך ארבעת רכסי הרי האטלס במרוקו.
האקלים כאן מדברי. נופי האנטי אטלס עצמם עשויים מגושי גרניט ורוד, המהווה את עמוד השדרה של הרכס.
נאות מדבר קטנים מפוזרים באזור. באביב מציע עמק תפראות מראה מרהיב של שקדיות פורחות.
בין העצים באזור תוכלו לראות עץ שהוא ייחודי למרוקו וזהו הארגאן – עץ הברזל הייחודי לאזור זה של העולם. מסביב גם הרבה עצי תמר, שקד וזית.
#טיפים
חובבי שופינג וקניות של חפצים אקזוטיים ימצאו בסביבה הרבה קניות במחירים שווים, כולל שטיחים ומוצרים נוספים המיוצרים באזור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/87OByfqY1AY
ביקור במקום:
https://youtu.be/bBNFv2bXG8Q
סביבתה:
https://youtu.be/7ajuDiJZVEk
בגובה של 1000 מטר, העיירה תפראות (Tafraoute) היא עיירה קטנה ומרכזית, המהווה את אתר הטיול המרכזי ברכס האנטי אטלס.
תפראות דוברת הבֶּרְבֵּרִית היא השוק העיקרי באזור לכפרי הסביבה ולכפרים שעל דרך השיירות המובילה מטימבוקטו (Timboctou) למרקש.
רק 180 קילומטר, דרומית לאגאדיר, רכס האנטי אטלס הוא הרכס הדרומי והנמוך מתוך ארבעת רכסי הרי האטלס במרוקו.
האקלים כאן מדברי. נופי האנטי אטלס עצמם עשויים מגושי גרניט ורוד, המהווה את עמוד השדרה של הרכס.
נאות מדבר קטנים מפוזרים באזור. באביב מציע עמק תפראות מראה מרהיב של שקדיות פורחות.
בין העצים באזור תוכלו לראות עץ שהוא ייחודי למרוקו וזהו הארגאן – עץ הברזל הייחודי לאזור זה של העולם. מסביב גם הרבה עצי תמר, שקד וזית.
#טיפים
חובבי שופינג וקניות של חפצים אקזוטיים ימצאו בסביבה הרבה קניות במחירים שווים, כולל שטיחים ומוצרים נוספים המיוצרים באזור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/87OByfqY1AY
ביקור במקום:
https://youtu.be/bBNFv2bXG8Q
סביבתה:
https://youtu.be/7ajuDiJZVEk
מחוץ לעיר מרקש
#על עיירת הנופש שבלב האטלס התיכון
גם אם הבנייה האירופית, בגווני כתום וצהוב בשלכת, מזכירה יותר גלויה שוויצרית, איפראן (Ifrane) היא עיירת נופש וסקי, עם אתר סקי לא קטן.
איפריין נמצאת בלב הרי האטלס התיכון ומוקפת יערות של עצי ארז ואלון. ואכן, מזג האוויר הנעים בעיירה הזו, המכונה "שוויץ של מרוקו", מושך לכאן תיירים רבים בכל ימות השנה.
בעבר הייתה איפרן עיירת הנופש של השלטון הצרפתי במרוקו. ב-1956, כשהצרפתים עזבו את מרוקו, החרימה ממשלת מרוקו את בתיהם שכאן. כיום גרים בה עשירי מרוקו והיא אף נחשבת לעיר הנופש והקיט של משפחת המלוכה המרוקאית.
מגובה של 1650 מטר מעל פני הים, באיפראן תוכלו לצפות בנוף המרהיב של הרי האטלס, שנוטים להזכיר מכאן נוף אלפיני של ממש.
במרכז העיירה, בסמוך לכיכר המרכזית, אפשר לראות את פסל האריה הגדול והמפורסם שלה.
עוד באיפרן נמצאת האוניברסיטה המלכותית. כאן לומדים בניהם של עשירי המדינה ומי שיהוו בעתיד את צמרת הממשל. מגיעים אליה אפילו סטודנטים זרים מארצות אירופה השונות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8ouP1CL12M4
בחורף:
https://youtu.be/qDNedEPkrXc
גם אם הבנייה האירופית, בגווני כתום וצהוב בשלכת, מזכירה יותר גלויה שוויצרית, איפראן (Ifrane) היא עיירת נופש וסקי, עם אתר סקי לא קטן.
איפריין נמצאת בלב הרי האטלס התיכון ומוקפת יערות של עצי ארז ואלון. ואכן, מזג האוויר הנעים בעיירה הזו, המכונה "שוויץ של מרוקו", מושך לכאן תיירים רבים בכל ימות השנה.
בעבר הייתה איפרן עיירת הנופש של השלטון הצרפתי במרוקו. ב-1956, כשהצרפתים עזבו את מרוקו, החרימה ממשלת מרוקו את בתיהם שכאן. כיום גרים בה עשירי מרוקו והיא אף נחשבת לעיר הנופש והקיט של משפחת המלוכה המרוקאית.
מגובה של 1650 מטר מעל פני הים, באיפראן תוכלו לצפות בנוף המרהיב של הרי האטלס, שנוטים להזכיר מכאן נוף אלפיני של ממש.
במרכז העיירה, בסמוך לכיכר המרכזית, אפשר לראות את פסל האריה הגדול והמפורסם שלה.
עוד באיפרן נמצאת האוניברסיטה המלכותית. כאן לומדים בניהם של עשירי המדינה ומי שיהוו בעתיד את צמרת הממשל. מגיעים אליה אפילו סטודנטים זרים מארצות אירופה השונות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8ouP1CL12M4
בחורף:
https://youtu.be/qDNedEPkrXc
#על העמק המדהים של מרוקו
עמק אויריקה (Ourika Valley) הוא עמק ונהר שנמצאים למרגלות הרי האטלס הגבוה, מרחק של כ-30 קילומטרים מהעיר מרקש.
העמק ידוע כאחד האתרים היפים במרוקו. במרכזו עובר הנהר באותו שם, נהר אויריקה.
אורח החיים בעמק השמור יחסית הוא הררי ומסורתי. תוכלו לראות בו כפרים בֶּרְבֵּרִים, קואופרטיבים נשיים ואפילו שוק חמורים עממי.
את העמק חוצים נהרות של מים היורדים מהרי האטלס הגבוהים ויש בו גם ריכוז של מפלים מרהיבים.
את השפע של שמן זית שמייצרים באזור ניתן להבין כשרואים בו את מטעי הזית הגדולים, שמשקות תעלות מים קטנות הנמתחות מהנהר.
העמק הפורח של אויריקה הוא סוג של פתח מילוט לאנשי העיר, במיוחד בחום הקיץ הלוהט של מרוקו, כשהטמפרטורות בצל הפסגות המושלגות של האטלס הגבוה, קרירות יחסית.
אבל היופי בולט עוד יותר מחודש פברואר ועד אפריל. אז העמק משנה מצב רוח, עם פריחת פרחי הבר ומטעי השקדים והדובדבנים שכאן.
#מה תראו כאן?
מעבר לנוף הנשקף אפילו בנסיעה בעמק, יש שני מקומות כאן שכדאי להגיע אליהם:
העיירה סטי-פאטמה (Setti-Fatma) נמצאת בקצה הכביש הסלול. מכאן יוצאים לטיולים רבים אל ההרים הסמוכים. הטיול הפופולרי והקל ביותר הוא זה שבו עולים לאורכו של נחל הררי, אל המפלים.
הכפר טינה אל אויריקה (Tnine-de-l'Ourika) הוא כפר אופייני לאזור. מעבר להווי הכפר והסיור בו, תוכלו ליהנות כאן מהשוק המסורתי השבועי שמתקיים בו בכל יום שני.
#טיפים
השתדלו להגיע לטיול כאן ביום שני, בו תוכלו ליהנות גם מהשוק המסורתי השבועי שמתקיים בכפר טינה אל אויריקה.
ניתן להגיע ברכב שכור גם לבד. הכבישים כאן הם בדרך כלל במצב טוב.
אפשרות נוספת היא של טיול יום פרטי או קבוצתי, עם תיירים אחרים, שניתן להזמין אונליין או מהמלון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/EqBqfEvml1o
ביקור במקום:
https://youtu.be/YpKBoR7KyOw
הדרכה:
https://youtu.be/b-RMLRPhzKI
עמק אויריקה (Ourika Valley) הוא עמק ונהר שנמצאים למרגלות הרי האטלס הגבוה, מרחק של כ-30 קילומטרים מהעיר מרקש.
העמק ידוע כאחד האתרים היפים במרוקו. במרכזו עובר הנהר באותו שם, נהר אויריקה.
אורח החיים בעמק השמור יחסית הוא הררי ומסורתי. תוכלו לראות בו כפרים בֶּרְבֵּרִים, קואופרטיבים נשיים ואפילו שוק חמורים עממי.
את העמק חוצים נהרות של מים היורדים מהרי האטלס הגבוהים ויש בו גם ריכוז של מפלים מרהיבים.
את השפע של שמן זית שמייצרים באזור ניתן להבין כשרואים בו את מטעי הזית הגדולים, שמשקות תעלות מים קטנות הנמתחות מהנהר.
העמק הפורח של אויריקה הוא סוג של פתח מילוט לאנשי העיר, במיוחד בחום הקיץ הלוהט של מרוקו, כשהטמפרטורות בצל הפסגות המושלגות של האטלס הגבוה, קרירות יחסית.
אבל היופי בולט עוד יותר מחודש פברואר ועד אפריל. אז העמק משנה מצב רוח, עם פריחת פרחי הבר ומטעי השקדים והדובדבנים שכאן.
#מה תראו כאן?
מעבר לנוף הנשקף אפילו בנסיעה בעמק, יש שני מקומות כאן שכדאי להגיע אליהם:
העיירה סטי-פאטמה (Setti-Fatma) נמצאת בקצה הכביש הסלול. מכאן יוצאים לטיולים רבים אל ההרים הסמוכים. הטיול הפופולרי והקל ביותר הוא זה שבו עולים לאורכו של נחל הררי, אל המפלים.
הכפר טינה אל אויריקה (Tnine-de-l'Ourika) הוא כפר אופייני לאזור. מעבר להווי הכפר והסיור בו, תוכלו ליהנות כאן מהשוק המסורתי השבועי שמתקיים בו בכל יום שני.
#טיפים
השתדלו להגיע לטיול כאן ביום שני, בו תוכלו ליהנות גם מהשוק המסורתי השבועי שמתקיים בכפר טינה אל אויריקה.
ניתן להגיע ברכב שכור גם לבד. הכבישים כאן הם בדרך כלל במצב טוב.
אפשרות נוספת היא של טיול יום פרטי או קבוצתי, עם תיירים אחרים, שניתן להזמין אונליין או מהמלון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/EqBqfEvml1o
ביקור במקום:
https://youtu.be/YpKBoR7KyOw
הדרכה:
https://youtu.be/b-RMLRPhzKI
#על העיר החדשה של טנג'יר
טנג'יר ויל נובל (Ville Nouvelle) היא העיר החדשה והמודרנית של טנג'יר, עיר שנחשבת לשער הכניסה לאפריקה, לפחות עבור האירופאים.
טנג'יר ידועה בחופי הים הזהובים שלה, באתרי הנופש המפנקים ובמימי האוקיינוס הצלולים. כאן בילו בעבר המון ידוענים, כולל רוקרים מגניבים דוגמת "הרולינג סטונז".
טנג'יר החדשה הזו מייצגת את הקידמה והמודרניות המערבית שהולכת ומשתלטת גם על מרוקו, אל מול ה"מׇדינה" (Medina), שהיא העיר העתיקה של טנג'יר, מהמורשת הערבית-בֶּרְבֶּרְית שלה.
טנג'יר ויל נובל קרובה גיאוגרפית לספרד ולגיבלרטר, מה שמורגש בסגנון בנייה, העיצוב ואורח החיים בה. היא מאוד מזכירה עיירות חוף ספרדיות, דוגמת קאדיס או ולנסיה.
עוד בולטת בטנג'יר החדשה האדריכלות המודרנית, המדשאות הכמו אירופיות, מזרקות המים המרהיבות ובתי הקפה הרבים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WArP7J44oBo
אדריכלות מודרנית:
https://youtu.be/ndDJwok8Qsc
טנג'יר ויל נובל (Ville Nouvelle) היא העיר החדשה והמודרנית של טנג'יר, עיר שנחשבת לשער הכניסה לאפריקה, לפחות עבור האירופאים.
טנג'יר ידועה בחופי הים הזהובים שלה, באתרי הנופש המפנקים ובמימי האוקיינוס הצלולים. כאן בילו בעבר המון ידוענים, כולל רוקרים מגניבים דוגמת "הרולינג סטונז".
טנג'יר החדשה הזו מייצגת את הקידמה והמודרניות המערבית שהולכת ומשתלטת גם על מרוקו, אל מול ה"מׇדינה" (Medina), שהיא העיר העתיקה של טנג'יר, מהמורשת הערבית-בֶּרְבֶּרְית שלה.
טנג'יר ויל נובל קרובה גיאוגרפית לספרד ולגיבלרטר, מה שמורגש בסגנון בנייה, העיצוב ואורח החיים בה. היא מאוד מזכירה עיירות חוף ספרדיות, דוגמת קאדיס או ולנסיה.
עוד בולטת בטנג'יר החדשה האדריכלות המודרנית, המדשאות הכמו אירופיות, מזרקות המים המרהיבות ובתי הקפה הרבים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WArP7J44oBo
אדריכלות מודרנית:
https://youtu.be/ndDJwok8Qsc
#על העיר שהוקמה על ידי חתנו של מוחמד
העיר מולאי אִדריס (Moulay Idriss) היא העיר הקדושה ביותר בכל מרוקו. היא נקראת על שמו של מולאי אידריס אל אכבר, אידריס הראשון, מי שהיה נינו של הנביא מוחמד והשליט האיסלאמי הגדול הראשון של מרוקו.
עם השנים ומכיוון שהמסע למכה הוא יקר מדי, העיר הקדושה הפכה למוקד העלייה לרגל החשוב ביותר במדינה. רבים מתושבי מרוקו מגיעים לעיר זו פעמים רבות בחייהם.
זו עיר קטנה, עם פחות מ-20 אלף תושבים. היא מתפרשת על שתי גבעות, בשוליים המערביים של ג'בל זרהון, הר זרהון שבבסיס הרי האטלס.
לא תמיד היה הכפר הקדוש פתוח למבקרים שאינם מוסלמים. אולי בשל כך מולאי אידריס הוא אחד המקומות האותנטיים במדינה.
#מה תראו כאן?
אתרי חובה בבירור בעיר הם ה"זאוויה", המתחם הדתי עם המסגד והמאוזוליאום בעל גג הפירמידה של מולאי אידריס הראשון.
מעניין גם מסגד סנטיסי עם הצריח הגלילי שלו ומסגד המאוזוליאום של סידי עבדאללה אל חג'ם.
בהליכה של 45 דקות מהעיר תוכלו להנות מהחורבות הרומיות הסמוכות של וולוביליס (Volubilis).
#תולדות העיירה
את העיר מולאי אִדריס ייסד אִדריס, נכדו של עלי, הבעל של בתו היחידה של מוחמד, פטימה. ממש בזמן שמולאי אידריס הפך לקדוש עבור המוסלמים, הרומאים כבשו את האזור.
מולאי אידריס משקיפה על חורבות וולוביליס, שבמרחק כמה קילומטרים ממנה. מלכתחילה נבנה המקום על ידי הרומאים, שרצו במוצב גבוה, שקל להגן עליו והוא מאפשר לראות פולשים מתקרבים. אבל הם רצו גם מקום שמוקף באדמות, אותן יוכלו לעבד ולגדל עליהן גידולים.
ואכן, ליד העיירה יש המון עצי זית שמהם מייצרים עד היום שמן זית, המוצר העיקרי של העיירה. נחמד לראות שגם בימינו שולחת כל משפחה פעם בשבוע, כמות של זיתים מהעצים שלה לבית הבד המקומי. אחד מבני המשפחה מגיע עם הזיתים ונותן למכונה למצות מהם את השמן, אותו יביא בכד הביתה.
כשהרומאים עזבו את האזור, המוצב הפך למקום מושבה של שושלת איסלאמית מקומית.
בהמשך ההיסטוריה, כשהגיע הכיבוש הצרפתי למרוקו, שימש המקום שוב כמקום נופש של סופי השבוע, עבור בני המעמד השליט של מרוקו.
כחלק מתוכניתו לרפורמה במדינה ותוך פנייה לעולם המערבי, פתח המלך מוחמד השישי ב-2005 את העיירה למבקרים שאינם מוסלמים ולתיירים.
#קברו של מולאי אידריס
מולאי אידריס מרד במאה ה-8 בח'ליף הארון א-רשיד. הוא נמלט למרוקו והוכרז על ידי השבטים הברברים למלך. עוד בחייו הוא הפך לקדוש.
אבל אחרי שנים מספר הורעל אדריס למוות, על ידי שליח מתנקש ששלח הארון א-רשיד. לאחר מותו הוא נקבר בעיירה.
לקברו נבנה בעיר מאוזוליאום, מבנה קבר מרשים, בעל צריח גבוה ומרובע וגג בצורת פירמידה, עם רעפים ירוקים. מבנה הקבר מהווה חלק ממה שהמקומיים קוראים "זאוויה" (Zawiya) - מתחם שכולל בנוסף למאוזוליאום גם מסגד.
עם השנים הפך הקבר לחשוב ביותר מקברי הקדושים והצדיקים המוסלמים שבמרוקו. אומרים שחמישה ביקורים כאן, בזמן פסטיבל המוסם, שווים לחאג' למכה.
עד תחילת המאה ה-21 הקבר היה סגור בפני מי שאינם מוסלמים. רק ב-2005 נפתחה העיירה, בהוראת מלך מרוקו, לתיירים ולמבקרים לא מוסלמים.
#מסגד סנטיסי
מסגד נוסף שמומלץ לבקר בו בעיר, הוא מסגד סנטיסי בעל המינרט (צריח) הגלילי והמיוחד בעיר. את המסגד בנה בשנת 1939 סנטיסי, מקומי ששב מהחאג' במכה, כלומר עלה לרגל אל העיר הקדושה שבסעודיה.
המיוחד במינרט של המסגד הזה הוא בהיותו הצריח הגלילי היחיד במרוקו. הצריח המרהיב גם מחופה באריחים ירוקים, עם קליגרפיה של אותיות ערביות לבנות, בכיתובים מהסורה שבקוראן.
המסגד הזה משמש היום כ"מדרסה", בית ספר לקוראן ששמו "מדרסת אידריס".
#לאכול וללון
דר זרהון (Dar Zerhoune) הוא בית הארחה במרכז מולאי איריס. על הגג שלו יש מסעדה ומרפסת נהדרת, עם אוכל מצוין ונוף נהדר של העיר העתיקה וולובליס. גם השקיעה מכאן נהדרת.
המקום נמצא קרוב לכיכר המרכזית והוא גם זול משמעותית ממסעדות התיירים שליד האטרקציות המרכזיות. האוכל מקומי, מצוין וטרי, עם מאכלי טאג'ין וסלטים טובים. הירקות טריים והמרקים טעימים. יש כאן wifi ושירותים מודרניים ונקיים.
לינה במקום - בחדרים נקיים, עם מקלחות בחדר ומים חמים. את המקום מנהלת רוז, בסטנדרטים מערביים. יש גם אופניים להשכרה, למי שרוצים לנסוע לוולוביליס ולטייל בסביבה.
#טיפים
ללא מוסלמים אין כניסה למסגדים ולמאוזוליאום.
כדאי לבקר גם במרחצאות התרמיים הרומיים הסמוכים, כרבע שעה הליכה מחוץ לעיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jp5WFDvl7js?end=1m14s
תמונות:
https://youtu.be/buGsKmuek40
בלוגרים:
https://youtu.be/bjg-B_PcznA
העיר מולאי אִדריס (Moulay Idriss) היא העיר הקדושה ביותר בכל מרוקו. היא נקראת על שמו של מולאי אידריס אל אכבר, אידריס הראשון, מי שהיה נינו של הנביא מוחמד והשליט האיסלאמי הגדול הראשון של מרוקו.
עם השנים ומכיוון שהמסע למכה הוא יקר מדי, העיר הקדושה הפכה למוקד העלייה לרגל החשוב ביותר במדינה. רבים מתושבי מרוקו מגיעים לעיר זו פעמים רבות בחייהם.
זו עיר קטנה, עם פחות מ-20 אלף תושבים. היא מתפרשת על שתי גבעות, בשוליים המערביים של ג'בל זרהון, הר זרהון שבבסיס הרי האטלס.
לא תמיד היה הכפר הקדוש פתוח למבקרים שאינם מוסלמים. אולי בשל כך מולאי אידריס הוא אחד המקומות האותנטיים במדינה.
#מה תראו כאן?
אתרי חובה בבירור בעיר הם ה"זאוויה", המתחם הדתי עם המסגד והמאוזוליאום בעל גג הפירמידה של מולאי אידריס הראשון.
מעניין גם מסגד סנטיסי עם הצריח הגלילי שלו ומסגד המאוזוליאום של סידי עבדאללה אל חג'ם.
בהליכה של 45 דקות מהעיר תוכלו להנות מהחורבות הרומיות הסמוכות של וולוביליס (Volubilis).
#תולדות העיירה
את העיר מולאי אִדריס ייסד אִדריס, נכדו של עלי, הבעל של בתו היחידה של מוחמד, פטימה. ממש בזמן שמולאי אידריס הפך לקדוש עבור המוסלמים, הרומאים כבשו את האזור.
מולאי אידריס משקיפה על חורבות וולוביליס, שבמרחק כמה קילומטרים ממנה. מלכתחילה נבנה המקום על ידי הרומאים, שרצו במוצב גבוה, שקל להגן עליו והוא מאפשר לראות פולשים מתקרבים. אבל הם רצו גם מקום שמוקף באדמות, אותן יוכלו לעבד ולגדל עליהן גידולים.
ואכן, ליד העיירה יש המון עצי זית שמהם מייצרים עד היום שמן זית, המוצר העיקרי של העיירה. נחמד לראות שגם בימינו שולחת כל משפחה פעם בשבוע, כמות של זיתים מהעצים שלה לבית הבד המקומי. אחד מבני המשפחה מגיע עם הזיתים ונותן למכונה למצות מהם את השמן, אותו יביא בכד הביתה.
כשהרומאים עזבו את האזור, המוצב הפך למקום מושבה של שושלת איסלאמית מקומית.
בהמשך ההיסטוריה, כשהגיע הכיבוש הצרפתי למרוקו, שימש המקום שוב כמקום נופש של סופי השבוע, עבור בני המעמד השליט של מרוקו.
כחלק מתוכניתו לרפורמה במדינה ותוך פנייה לעולם המערבי, פתח המלך מוחמד השישי ב-2005 את העיירה למבקרים שאינם מוסלמים ולתיירים.
#קברו של מולאי אידריס
מולאי אידריס מרד במאה ה-8 בח'ליף הארון א-רשיד. הוא נמלט למרוקו והוכרז על ידי השבטים הברברים למלך. עוד בחייו הוא הפך לקדוש.
אבל אחרי שנים מספר הורעל אדריס למוות, על ידי שליח מתנקש ששלח הארון א-רשיד. לאחר מותו הוא נקבר בעיירה.
לקברו נבנה בעיר מאוזוליאום, מבנה קבר מרשים, בעל צריח גבוה ומרובע וגג בצורת פירמידה, עם רעפים ירוקים. מבנה הקבר מהווה חלק ממה שהמקומיים קוראים "זאוויה" (Zawiya) - מתחם שכולל בנוסף למאוזוליאום גם מסגד.
עם השנים הפך הקבר לחשוב ביותר מקברי הקדושים והצדיקים המוסלמים שבמרוקו. אומרים שחמישה ביקורים כאן, בזמן פסטיבל המוסם, שווים לחאג' למכה.
עד תחילת המאה ה-21 הקבר היה סגור בפני מי שאינם מוסלמים. רק ב-2005 נפתחה העיירה, בהוראת מלך מרוקו, לתיירים ולמבקרים לא מוסלמים.
#מסגד סנטיסי
מסגד נוסף שמומלץ לבקר בו בעיר, הוא מסגד סנטיסי בעל המינרט (צריח) הגלילי והמיוחד בעיר. את המסגד בנה בשנת 1939 סנטיסי, מקומי ששב מהחאג' במכה, כלומר עלה לרגל אל העיר הקדושה שבסעודיה.
המיוחד במינרט של המסגד הזה הוא בהיותו הצריח הגלילי היחיד במרוקו. הצריח המרהיב גם מחופה באריחים ירוקים, עם קליגרפיה של אותיות ערביות לבנות, בכיתובים מהסורה שבקוראן.
המסגד הזה משמש היום כ"מדרסה", בית ספר לקוראן ששמו "מדרסת אידריס".
#לאכול וללון
דר זרהון (Dar Zerhoune) הוא בית הארחה במרכז מולאי איריס. על הגג שלו יש מסעדה ומרפסת נהדרת, עם אוכל מצוין ונוף נהדר של העיר העתיקה וולובליס. גם השקיעה מכאן נהדרת.
המקום נמצא קרוב לכיכר המרכזית והוא גם זול משמעותית ממסעדות התיירים שליד האטרקציות המרכזיות. האוכל מקומי, מצוין וטרי, עם מאכלי טאג'ין וסלטים טובים. הירקות טריים והמרקים טעימים. יש כאן wifi ושירותים מודרניים ונקיים.
לינה במקום - בחדרים נקיים, עם מקלחות בחדר ומים חמים. את המקום מנהלת רוז, בסטנדרטים מערביים. יש גם אופניים להשכרה, למי שרוצים לנסוע לוולוביליס ולטייל בסביבה.
#טיפים
ללא מוסלמים אין כניסה למסגדים ולמאוזוליאום.
כדאי לבקר גם במרחצאות התרמיים הרומיים הסמוכים, כרבע שעה הליכה מחוץ לעיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jp5WFDvl7js?end=1m14s
תמונות:
https://youtu.be/buGsKmuek40
בלוגרים:
https://youtu.be/bjg-B_PcznA
#על עיירת החוף שספרד ומרוקו אוחזות בה
עיירת החוף הנחמדה סאוטה (Ceuta), או סיוטה, היא באופן מסוים אכן הסיוט המדיני של מרוקו וספרד. העיירה שנקראת בערבית "סבטה", שייכת לספרד. ובו בזמן היא ממוקמת ביבשת אפריקה, בצפון מזרחה של מרוקו. היא והאזור מסביבה הם במחלוקת רבת שנים בין ספרד למרוקו. בין שתי המדינות יש חילוקי דעות מרים לגבי השליטה בה.
במזג אוויר טוב רואים ממול לסאוטה את הצוק הענק והמרשים של גיברלטר, בגדה האירופית שמנגד. גיברלטר, אגב, שייכת בכלל לבריטניה.
ועדיין, סאוטה היא עיר ספרדית לכל דבר ופיסה נהדרת של היסטוריה וזכרונות ממרוקו הספרדית. השפה השלטת כאן היא ספרדית וגם המטבע הוא יורו. עם הפרש של שעתיים מהזמן של מרוקו, ברור שאזור הזמן גם הוא זהה לזה של ספרד.
#מה תראו כאן?
לסאוטה שווה להגיע לביקור של יום. מדובר בעיר מיוחדת ולא גדולה.
העיר נוסדה במאה ה-5 לפני הספירה. במהלך ההיסטוריה שלה היא עברה לא מעט גלגולים, כשממלכות ואימפריות שונות שולטות בה בתקופות שונות.
בסאוטה של ימינו אפשר לראות אדריכלות עתיקה ושרידים קדומים מימי קדם. בין השרידים המרשימים שכאן תוכלו לראות את החומות המלכותיות ואת החפיר של סאן פליפה.
מחוץ לעיירה מומלץ לראות את רכס ההרים הסמוך לה. הוא נקרא ג'בל מוסא, הר משה, אבל הכינוי שדבק בו הוא"האישה המתה" (La dona Morta או The death woman), בשל הצללית שלו שמזכירה אישה השוכבת מתה.
וההר הזה, ביחד עם צוק גיברלטר, הם שני הצוקים שנקראים "עמודי גיברלטר". בעולם הקדום סימלו שני הצוקים הללו את קצה העולם המוכר.
בין שני הצוקים הללו, עמודי גיברלטר, עובר מיצר מים, מעבר צר שדרכו עוברים מהים התיכון אל האוקיינוס האטלנטי ובחזרה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AuOwV5bIjAc?t=2m15s
ביקור במקום:
https://youtu.be/xv8XQUjvR3Y
הדרכה:
https://youtu.be/ZlnlzE_eeks?t=2m27s
עיירת החוף הנחמדה סאוטה (Ceuta), או סיוטה, היא באופן מסוים אכן הסיוט המדיני של מרוקו וספרד. העיירה שנקראת בערבית "סבטה", שייכת לספרד. ובו בזמן היא ממוקמת ביבשת אפריקה, בצפון מזרחה של מרוקו. היא והאזור מסביבה הם במחלוקת רבת שנים בין ספרד למרוקו. בין שתי המדינות יש חילוקי דעות מרים לגבי השליטה בה.
במזג אוויר טוב רואים ממול לסאוטה את הצוק הענק והמרשים של גיברלטר, בגדה האירופית שמנגד. גיברלטר, אגב, שייכת בכלל לבריטניה.
ועדיין, סאוטה היא עיר ספרדית לכל דבר ופיסה נהדרת של היסטוריה וזכרונות ממרוקו הספרדית. השפה השלטת כאן היא ספרדית וגם המטבע הוא יורו. עם הפרש של שעתיים מהזמן של מרוקו, ברור שאזור הזמן גם הוא זהה לזה של ספרד.
#מה תראו כאן?
לסאוטה שווה להגיע לביקור של יום. מדובר בעיר מיוחדת ולא גדולה.
העיר נוסדה במאה ה-5 לפני הספירה. במהלך ההיסטוריה שלה היא עברה לא מעט גלגולים, כשממלכות ואימפריות שונות שולטות בה בתקופות שונות.
בסאוטה של ימינו אפשר לראות אדריכלות עתיקה ושרידים קדומים מימי קדם. בין השרידים המרשימים שכאן תוכלו לראות את החומות המלכותיות ואת החפיר של סאן פליפה.
מחוץ לעיירה מומלץ לראות את רכס ההרים הסמוך לה. הוא נקרא ג'בל מוסא, הר משה, אבל הכינוי שדבק בו הוא"האישה המתה" (La dona Morta או The death woman), בשל הצללית שלו שמזכירה אישה השוכבת מתה.
וההר הזה, ביחד עם צוק גיברלטר, הם שני הצוקים שנקראים "עמודי גיברלטר". בעולם הקדום סימלו שני הצוקים הללו את קצה העולם המוכר.
בין שני הצוקים הללו, עמודי גיברלטר, עובר מיצר מים, מעבר צר שדרכו עוברים מהים התיכון אל האוקיינוס האטלנטי ובחזרה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AuOwV5bIjAc?t=2m15s
ביקור במקום:
https://youtu.be/xv8XQUjvR3Y
הדרכה:
https://youtu.be/ZlnlzE_eeks?t=2m27s
מפלי אוזוד
#על המפלים היפים והגבוהים בצפון אפריקה
כשעתיים וחצי נסיעה ממרקש, באזור קטן בשולי הרי האטלס במרוקו, נמצאים מפלי אוזוד (Cascades d’Ouzoud) המיוחדים, מהגבוהים ביבשת אפריקה.
אלו מפלים מרשימים וגבוהים מאד, הנשפכים אל קניון נהר אל עביד והם מהגבוהים במרוקו.
על רקע הנופים המדבריים שמסביב, סדרת המפלים הזו היא קסם רטוב של ממש ומוקף חורש טבעי ובוסתני פרי.
הנשים המקומיות משתמשות בבריכות הללו, כסוג של מכבסה.
"אוזוד" פירושה בשפה הבֶּרְבֶּרְית "טחינת תבואה". המפלים זכו לשם זה על שום טחנות קמח קטנות, המנצלות את כוח המים לייצור קמח. שימו לב גם לעצי הזית הרבים שבאיזור.
#הסיור למפלים
כמה דקות הליכה מהחנייה ומגיעים לתצפית על המפל העיקרי, שהמים בו נופלים מגובה של 100 מטר אל תוך קניון מרשים לכשעצמו.
כ-15 דקות הליכה משם, ממשיכה ההליכה בין הבוסתנים אל תחתית המפלים. בשלב מסוים רואים שבנוסף למפל הגדול מציעים מפלי אוזוד סדרת מפלים קטנים ומשופעים במים, הנופלים כל אחד לבריכה צלולה משלו ומוקפים חורש טבעי.
זה ללא ספק מקום קסום אמיתי לבני אדם, אך גם לבעלי חיים. כי הנהנים הנוספים מהמפלים של אוזוד הם הקופים הפעלתניים בלהקות קופי המקק, המתנדנדים בין העצים ורוחצים גם הם במים.
#טיפים
ליד המפלים דוכנים ומסעדות קטנות עם מאכלי טאג'ין, סלטים, שיפודים ועוד.
יש המביאים אוכל ומאכילים את הקופים במעט לחם ועוגיות ואף מצטלמים איתם.
שימרו על החפצים שלכם כאן. לא פעם הקופים מגלים בהם עניין, עד לאיסוף והיעלמות עם תיק של תייר מתוסכל.
הנה מפלי האוזוד:
https://youtu.be/_2q56vf_0hY
מהאוויר:
https://youtu.be/_td4AhXDm2s
ביקור במקום:
https://youtu.be/3Q39VdKN-Pg
בלוגרים:
https://youtu.be/xTX1_lKNuGE
כשעתיים וחצי נסיעה ממרקש, באזור קטן בשולי הרי האטלס במרוקו, נמצאים מפלי אוזוד (Cascades d’Ouzoud) המיוחדים, מהגבוהים ביבשת אפריקה.
אלו מפלים מרשימים וגבוהים מאד, הנשפכים אל קניון נהר אל עביד והם מהגבוהים במרוקו.
על רקע הנופים המדבריים שמסביב, סדרת המפלים הזו היא קסם רטוב של ממש ומוקף חורש טבעי ובוסתני פרי.
הנשים המקומיות משתמשות בבריכות הללו, כסוג של מכבסה.
"אוזוד" פירושה בשפה הבֶּרְבֶּרְית "טחינת תבואה". המפלים זכו לשם זה על שום טחנות קמח קטנות, המנצלות את כוח המים לייצור קמח. שימו לב גם לעצי הזית הרבים שבאיזור.
#הסיור למפלים
כמה דקות הליכה מהחנייה ומגיעים לתצפית על המפל העיקרי, שהמים בו נופלים מגובה של 100 מטר אל תוך קניון מרשים לכשעצמו.
כ-15 דקות הליכה משם, ממשיכה ההליכה בין הבוסתנים אל תחתית המפלים. בשלב מסוים רואים שבנוסף למפל הגדול מציעים מפלי אוזוד סדרת מפלים קטנים ומשופעים במים, הנופלים כל אחד לבריכה צלולה משלו ומוקפים חורש טבעי.
זה ללא ספק מקום קסום אמיתי לבני אדם, אך גם לבעלי חיים. כי הנהנים הנוספים מהמפלים של אוזוד הם הקופים הפעלתניים בלהקות קופי המקק, המתנדנדים בין העצים ורוחצים גם הם במים.
#טיפים
ליד המפלים דוכנים ומסעדות קטנות עם מאכלי טאג'ין, סלטים, שיפודים ועוד.
יש המביאים אוכל ומאכילים את הקופים במעט לחם ועוגיות ואף מצטלמים איתם.
שימרו על החפצים שלכם כאן. לא פעם הקופים מגלים בהם עניין, עד לאיסוף והיעלמות עם תיק של תייר מתוסכל.
הנה מפלי האוזוד:
https://youtu.be/_2q56vf_0hY
מהאוויר:
https://youtu.be/_td4AhXDm2s
ביקור במקום:
https://youtu.be/3Q39VdKN-Pg
בלוגרים:
https://youtu.be/xTX1_lKNuGE
קניון טודרה
#על הקניון הטבעי עם הקירות התלולים
מתוך חולות הסהרה המערבית, על מורדות הרי האטלס, נישאים הרים וגושי סלעים אדירים וצבעוניים, שנחצים על ידי נחלים.
קשה אולי להאמין אבל לפני מיליוני שנים היה כל חלקה הצפוני של אפריקה מכוסה בקרחונים. המסתם במשך מיליוני שנים יצרה זרימה מתמדת של מים בסלעים. המים חפרו בסלע ויצרו את המצוקים, הקניונים והנקיקים המרהיבים.
אחד מהם הוא קניון טודרה (Todra River) שלרגלי הרי האטלס. זה קניון מרשים עם קירות זקופים בגוון אדמדם, הנחשב במרוקו לאחד מאתרי הטבע היפים בה.
בקניון הטודרה תמצאו את הצוק הנישא מהגבוהים במרוקו. במיוחד תתפעלו כאן מחצי הקילומטר האחרון וגולת הכותרת שלו. באזור זה הופך הקניון צר מאוד וקירותיו הנישאים כלפי מעלה הם תלולים כאן במיוחד.
לאוהבי הטיולים בסביבה, יש באזור עשרות קסבות. הקסבות הן כינוי לסוג של כפרים מבוצרים, הכוללים מגדלי הגנה ושמירה הנקראים בערבית "קסור". כל אלה הם תוצאה של היסטוריית מאבקים רבים ויריבויות מקומיות על ניצול המים באזור, השקיית החלקות החקלאיות של הצדדים וכמובן גם על לא מעט כבוד.
#מה עושים כאן?
מעבר לטיולים בקניון, גם קירות המצוק הם אתגר למטפסי הרים חובבים. רבים מהם באים לקניון כדי לטפס על מצוקיו.
אם ברשותכם משקפת תוכלו לראות כאן נשרים המקננים במרומי הצוקים.
גם דרך לג'יפים ורכבי שטח שיש מעל המצוקים מאפשרת תצפית מרהיבה לחובבי טרקים.
#טיפים
זהו מסלול נהדר ומומלץ לטיול הליכה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/DIJL8NMTClk?t=49s
מתוך חולות הסהרה המערבית, על מורדות הרי האטלס, נישאים הרים וגושי סלעים אדירים וצבעוניים, שנחצים על ידי נחלים.
קשה אולי להאמין אבל לפני מיליוני שנים היה כל חלקה הצפוני של אפריקה מכוסה בקרחונים. המסתם במשך מיליוני שנים יצרה זרימה מתמדת של מים בסלעים. המים חפרו בסלע ויצרו את המצוקים, הקניונים והנקיקים המרהיבים.
אחד מהם הוא קניון טודרה (Todra River) שלרגלי הרי האטלס. זה קניון מרשים עם קירות זקופים בגוון אדמדם, הנחשב במרוקו לאחד מאתרי הטבע היפים בה.
בקניון הטודרה תמצאו את הצוק הנישא מהגבוהים במרוקו. במיוחד תתפעלו כאן מחצי הקילומטר האחרון וגולת הכותרת שלו. באזור זה הופך הקניון צר מאוד וקירותיו הנישאים כלפי מעלה הם תלולים כאן במיוחד.
לאוהבי הטיולים בסביבה, יש באזור עשרות קסבות. הקסבות הן כינוי לסוג של כפרים מבוצרים, הכוללים מגדלי הגנה ושמירה הנקראים בערבית "קסור". כל אלה הם תוצאה של היסטוריית מאבקים רבים ויריבויות מקומיות על ניצול המים באזור, השקיית החלקות החקלאיות של הצדדים וכמובן גם על לא מעט כבוד.
#מה עושים כאן?
מעבר לטיולים בקניון, גם קירות המצוק הם אתגר למטפסי הרים חובבים. רבים מהם באים לקניון כדי לטפס על מצוקיו.
אם ברשותכם משקפת תוכלו לראות כאן נשרים המקננים במרומי הצוקים.
גם דרך לג'יפים ורכבי שטח שיש מעל המצוקים מאפשרת תצפית מרהיבה לחובבי טרקים.
#טיפים
זהו מסלול נהדר ומומלץ לטיול הליכה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/DIJL8NMTClk?t=49s
כיכר אל הדים
#על הכיכר המרכזית במקנס העתיקה
כיכר אל הדים (El Hedim Square) היא הכיכר המרכזית והמפורסמת במקנס והלב הפועם של העיר.
הכיכר נמצאת בסמוך ל"באב אל מנסור", שער מנצור המהווה את שער הכניסה הראשי מהעיר החדשה אל העיר העתיקה ולמתחם הארמון המלכותי.
כאן נמצאת נקודת המפגש הפופולרית של תושבי מקנס. לא רק ביום הכיכר הזו פעילה, אלא גם ובמיוחד בלילה, כשיש בה שפע של אקשן מסקרן. יש בה שלל דוכנים ואמני רחוב וכאן אפשר בקלות להרגיש את האווירה המיוחדת של עיר מזרחית עתיקה.
הכיכר, שפירוש שמה "כיכר ההרס", היא לב ה"מׇדינה" של מקנס. השם הגיע מהרס הבתים ההיסטורי שעשה השליט מולאי איסמעיל בעיר העתיקה, בין השנים 1672–1674. ההרס נעשה לצורך הקמת "הארמון המלכותי" מוקף החומות, במסגרת הפיכת מקנס לבירתה של ממלכת מרוקו ורצונו ליצור כיכר מרכזית ואטרקטיבית לעיר.
#טיפים
בואו לכאן בערב.
הכיכר היא גם נקודת המוצא למרבית אטרקציות התיירות של העיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/vj5ni42z2Ok
ביקור במקום:
https://youtu.be/jbS13g9eU4Q
אמני רחוב:
https://youtu.be/Ery5_t1j_pg
הדרכה:
https://youtu.be/6uTlO7Gj0tQ
כיכר אל הדים (El Hedim Square) היא הכיכר המרכזית והמפורסמת במקנס והלב הפועם של העיר.
הכיכר נמצאת בסמוך ל"באב אל מנסור", שער מנצור המהווה את שער הכניסה הראשי מהעיר החדשה אל העיר העתיקה ולמתחם הארמון המלכותי.
כאן נמצאת נקודת המפגש הפופולרית של תושבי מקנס. לא רק ביום הכיכר הזו פעילה, אלא גם ובמיוחד בלילה, כשיש בה שפע של אקשן מסקרן. יש בה שלל דוכנים ואמני רחוב וכאן אפשר בקלות להרגיש את האווירה המיוחדת של עיר מזרחית עתיקה.
הכיכר, שפירוש שמה "כיכר ההרס", היא לב ה"מׇדינה" של מקנס. השם הגיע מהרס הבתים ההיסטורי שעשה השליט מולאי איסמעיל בעיר העתיקה, בין השנים 1672–1674. ההרס נעשה לצורך הקמת "הארמון המלכותי" מוקף החומות, במסגרת הפיכת מקנס לבירתה של ממלכת מרוקו ורצונו ליצור כיכר מרכזית ואטרקטיבית לעיר.
#טיפים
בואו לכאן בערב.
הכיכר היא גם נקודת המוצא למרבית אטרקציות התיירות של העיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/vj5ni42z2Ok
ביקור במקום:
https://youtu.be/jbS13g9eU4Q
אמני רחוב:
https://youtu.be/Ery5_t1j_pg
הדרכה:
https://youtu.be/6uTlO7Gj0tQ
בריכת אגדל
#על מאגר המים המים הגדול והעתיק
אתם נמצאים בבריכת אגדל (Basin de l'Agdal) העתיקה. זוהי בריכה מלבנית גדולה ועתיקה, המושכת גם את בני העיר וגם רבים מהתיירים המבקרים במקנס.
נתחיל דווקא באגדה לפיה הזמין מולאי אסמעיל, שליט מקנס ומרוקו כולה, את בתו של מלך צרפת לואי ה-14 למקנס. הסולטן המרוקני חיזר אחריה וכדי לתת לה הרגשה של ים בעיר המדברית, הוא בנה עבורה בריכה גדולה. אבל הבריכה היתה קטנה מדי בעיני הנסיכה הצרפתית והיא לא התלהבה. המקום היה קטן מדי לטענתה ולא מצא חן בעיניה. די מהר היא שבה לפריז המפוארת ולא חזרה.
בהיעדר הנסיכה הצרפתית, נאלץ מולאי אסמעיל למצוא לבריכה שימושים אחרים.
זו אגדה יפה, אבל האמת היא שתפקיד הבריכה הזו בעבר היה ככל הנראה מראש לשמש מאגר מי שתייה עצום, ממנו שאבו מים לאורוות בית המלוכה ולמחסני התבואה הסמוכים של האתר הסמוך, הרי א-סואני.
באורך של 319 מטרים ורוחב של כ-150 מטרים, הציע מאגר המים המלאכותי, מים להשקייה, בעיקר של הסוסים המלכותיים ושל גני הסולטן וכן - גם כבריכה ענקית למלך ולבני משפחתו.
לפי המקומיים כאן, במאה ה-17 נהגו חיילי הצבא המלכותי ללמוד במאגר המים הזה לשחות.
מתחת לבריכה הענקית, שעומקה 3.5 מטרים ושטחה 4 דונם, יש רשת תת-קרקעית להובלת מים באמצעות תעלות. מדובר במערכת מורכבת של ערוצים תת-קרקעיים, באורך כולל של מספר קילומטרים.
בריכת אגדאל סמוכה כאמור, לאטרקציה עתיקה נוספת, הרי אס סואני. אלה מחסני התבואה הענקיים של מולאי איסמעיל, בהם נאגרו הדגנים להאכלת 12,000 הסוסים של השליט.
#טיפים
כדאי להגיע לקראת השקיעה היפהפיה כאן ולהישאר אחריה.
במקום חנויות ודוכנים המציעים תה, חטיפים משקאות קלים ומיני אוכל רחוב נחמדים.
הדרכה:
https://youtu.be/GT6vDzvj6RI
ביקור במקום:
https://youtu.be/YkVfB-EUBGw
אתם נמצאים בבריכת אגדל (Basin de l'Agdal) העתיקה. זוהי בריכה מלבנית גדולה ועתיקה, המושכת גם את בני העיר וגם רבים מהתיירים המבקרים במקנס.
נתחיל דווקא באגדה לפיה הזמין מולאי אסמעיל, שליט מקנס ומרוקו כולה, את בתו של מלך צרפת לואי ה-14 למקנס. הסולטן המרוקני חיזר אחריה וכדי לתת לה הרגשה של ים בעיר המדברית, הוא בנה עבורה בריכה גדולה. אבל הבריכה היתה קטנה מדי בעיני הנסיכה הצרפתית והיא לא התלהבה. המקום היה קטן מדי לטענתה ולא מצא חן בעיניה. די מהר היא שבה לפריז המפוארת ולא חזרה.
בהיעדר הנסיכה הצרפתית, נאלץ מולאי אסמעיל למצוא לבריכה שימושים אחרים.
זו אגדה יפה, אבל האמת היא שתפקיד הבריכה הזו בעבר היה ככל הנראה מראש לשמש מאגר מי שתייה עצום, ממנו שאבו מים לאורוות בית המלוכה ולמחסני התבואה הסמוכים של האתר הסמוך, הרי א-סואני.
באורך של 319 מטרים ורוחב של כ-150 מטרים, הציע מאגר המים המלאכותי, מים להשקייה, בעיקר של הסוסים המלכותיים ושל גני הסולטן וכן - גם כבריכה ענקית למלך ולבני משפחתו.
לפי המקומיים כאן, במאה ה-17 נהגו חיילי הצבא המלכותי ללמוד במאגר המים הזה לשחות.
מתחת לבריכה הענקית, שעומקה 3.5 מטרים ושטחה 4 דונם, יש רשת תת-קרקעית להובלת מים באמצעות תעלות. מדובר במערכת מורכבת של ערוצים תת-קרקעיים, באורך כולל של מספר קילומטרים.
בריכת אגדאל סמוכה כאמור, לאטרקציה עתיקה נוספת, הרי אס סואני. אלה מחסני התבואה הענקיים של מולאי איסמעיל, בהם נאגרו הדגנים להאכלת 12,000 הסוסים של השליט.
#טיפים
כדאי להגיע לקראת השקיעה היפהפיה כאן ולהישאר אחריה.
במקום חנויות ודוכנים המציעים תה, חטיפים משקאות קלים ומיני אוכל רחוב נחמדים.
הדרכה:
https://youtu.be/GT6vDzvj6RI
ביקור במקום:
https://youtu.be/YkVfB-EUBGw
קסבה אל אודיה
#על השכונה הצבעונית של העיר רבאט
קסבה אל אודיה, או קסבה דה אודיאס (Kasbah des Oudaias), היא שכונה בעיר רבאט, שיש לה קסם מיוחד ואסור לפספס.
המילה קסבה פירושה מבצר. ואכן, השכונה הצבעונית והמקסימה הזו היא בעצם מבצר לחופו של הים התיכון. בהיסטוריה ידועה קסבה אל-אודיה בתור המבצר הגדול של רבאט העתיקה.
כיום קסבה אלאודיה היא שכונה מרהיבה, שבתיה צבועים רובם בצבע כחול. הסיבה המסורתית לכך היא הצורך להרחיק את עין הרע מבתי התושבים בה. הסיבה הפרקטית - להגן עליהם מיתושים.
הסיור במבצר אל אודיה הוא שיעור בהיסטוריה המקומית והצצה דרכו לעברה של מרוקו ולתרבות שלה. כי מהקסבה תוכלו לצפות ברבאט החדשה והעתיקה, בשרידי העיר הרומית העתיקה סאלה ועל שפך הנהר בו רגרג (Bou Regreg river), ששימש את הפיניקים ואחריהם את הרומאים להקים ערים בסמיכות לשפך שלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/95keAcZnI0Y
קסבה אל אודיה, או קסבה דה אודיאס (Kasbah des Oudaias), היא שכונה בעיר רבאט, שיש לה קסם מיוחד ואסור לפספס.
המילה קסבה פירושה מבצר. ואכן, השכונה הצבעונית והמקסימה הזו היא בעצם מבצר לחופו של הים התיכון. בהיסטוריה ידועה קסבה אל-אודיה בתור המבצר הגדול של רבאט העתיקה.
כיום קסבה אלאודיה היא שכונה מרהיבה, שבתיה צבועים רובם בצבע כחול. הסיבה המסורתית לכך היא הצורך להרחיק את עין הרע מבתי התושבים בה. הסיבה הפרקטית - להגן עליהם מיתושים.
הסיור במבצר אל אודיה הוא שיעור בהיסטוריה המקומית והצצה דרכו לעברה של מרוקו ולתרבות שלה. כי מהקסבה תוכלו לצפות ברבאט החדשה והעתיקה, בשרידי העיר הרומית העתיקה סאלה ועל שפך הנהר בו רגרג (Bou Regreg river), ששימש את הפיניקים ואחריהם את הרומאים להקים ערים בסמיכות לשפך שלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/95keAcZnI0Y
העיר וואזאן
#על העיר הקדושה לאיסלאם במרוקו
על גבול השפלה והרי הריף, העיר וואזאן (Ouazzane) היא מהערים הקדושות במרוקו. במשך דורות היא הייתה סגורה בפני מי שאינם מוסלמים.
ואזאן ינקה את קדושתה מהאמונה שמנהיגיה הדתיים היו שריפים, מצאצאי מוחמד. היה זה המולאי עבדאללה, השריף לבית אִדריס, שבנה בה את מסגד ווזאוויה. היום קברו הוא אתר קדוש ויעד לעלייה לרגל של עשרות אלפי מאמינים בכל שנה.
בקרבת העיר נמצא קברו של רבי עמרם בן דיוואן, בכפר אסמע'אן (Ismagan). לאחר שנשלח על ידי רבני קהילת חברון, חי במרוקו ומת בה, הפך הרב עמרם לקדוש בעיני יהודי מקנס ואחד מצדיקי מרוקו היהודים. אל קברו נהגו רבים מיהודי מרוקו לעלות, כדי לקבל ברכה וגם המוסלמים כיבדו אותו מאוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fUEStkeHr3Y
ועוד מבט:
https://youtu.be/MK0OL2oitsQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/q_gGR3C1b7I
על גבול השפלה והרי הריף, העיר וואזאן (Ouazzane) היא מהערים הקדושות במרוקו. במשך דורות היא הייתה סגורה בפני מי שאינם מוסלמים.
ואזאן ינקה את קדושתה מהאמונה שמנהיגיה הדתיים היו שריפים, מצאצאי מוחמד. היה זה המולאי עבדאללה, השריף לבית אִדריס, שבנה בה את מסגד ווזאוויה. היום קברו הוא אתר קדוש ויעד לעלייה לרגל של עשרות אלפי מאמינים בכל שנה.
בקרבת העיר נמצא קברו של רבי עמרם בן דיוואן, בכפר אסמע'אן (Ismagan). לאחר שנשלח על ידי רבני קהילת חברון, חי במרוקו ומת בה, הפך הרב עמרם לקדוש בעיני יהודי מקנס ואחד מצדיקי מרוקו היהודים. אל קברו נהגו רבים מיהודי מרוקו לעלות, כדי לקבל ברכה וגם המוסלמים כיבדו אותו מאוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fUEStkeHr3Y
ועוד מבט:
https://youtu.be/MK0OL2oitsQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/q_gGR3C1b7I
בית הרמב"ם
#על ביתו של הגאון היהודי הדגול בפס
ביתו של הרמב"ם (Maimonide house) בעיר פס היה ביתו של מי שנולד בקורדובה בספרד, אך עבר לכאן בשנת 1148, כשהיה נער צעיר. ביתו עומד כאן ולא השתנה מאז ימי הביניים ועד היום.
פאס ידועה בין השאר כעיר הולדתם של חלק מהאישים החשובים ביותר ביהדות מרוקו וביהדות בכלל. אחד מהם הוא הרמב"ם, הפילוסוף, התיאולוג, המשפטן, רופא והמדען היהודי הגדול.
משפחתו נאלצה לעזוב את קורדובה שבספרד, לאחר פלישתם של אנשי ה"אל-מֻוַוחִידוּן" מצפון אפריקה ורדיפת יהודי האזור בדרום ספרד. לאחר שנים מספר הוא עבר לחיות בקהיר שבמצרים.
כתבי הדת והפילוסופיה של הרמב"ם עשו שינוי משמעותי במחשבה היהודית והובילו לתפיסה רציונלית של החיים ומשמעות החיים. כאן, בבית הזה, ניסח הרמב"ם את איגרת השמד.
בביתו של הרמב"ם מתגוררת כיום משפחה מוסלמית אך לעתים אפשר להיכנס אליו לביקור קצר.
#למה זה "בית השעון"?
הבית, אגב, נקרא "בית השעון" (Dar al-Magana), כי ניתן לראות עליו את שרידי שעון המים, שנבנה עליו בזמנו ושנועד להזכיר את שעת התפילה. הוא הכיל 13 דרגשי עץ ארז מגולפים, שבתוכם הונחו קערות פליז משוקעות.
בהגיע שעת התפילה אותתו המים שעברו בהדרגה בין הקערות על זמן התפילה. את השעון עיצב במאה ה-14 אומן מקומי ובהוראת הסולטן אבו עינאן, קבעו אותו בקיר ביתו של הרמב"ם, אל מול המדרסה הסמוכה.
#על איגרת השמד
בשנת 1147 עולה לשלטון שושלת חדשה, האלמואחידין. הם מוסלמים קיצונים שרוצים אז להחזיר את המאמינים לדת הטהורה ולטהר את האיסלאם מפולחן הקדושים.
במגמה לאסלם את מי שאינם מוסלמים, הם ניהלו אז מלחמות קודש אלימות. הברירה שהם הציבו בפני מי שלא היו מוסלמים היתה להתאסלם או למות. יהודים רבים מסרו אז את חייהם על קידוש השם.
באותם ימים חיבר הרמב"ם שחי במרוקו את "איגרת השמד". הוא קרא בה ליהודים לברוח על נפשם ואף להתאסלם למראית עין, העיקר שיצליחו לשמור על חייהם. ואכן, בשל המצב הקשה, עזבו יהודים רבים באותם ימים את מרוקו.
#מי היה הרמב"ם? - באדיבות אנציקלופדיה אאוריקה
רבי משה בן מימון ידוע בראשי תיבות הרמב"ם. הוא היה פילוסוף ורופא נודע, משפטן חשוב והרב המפורסם של תקופתו. היהודים כינו אותו, בהערצה אין גבול, "הנשר הגדול". הוא היה מגדולי הפוסקים היהודיים ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים.
הוא נולד בקורדובה שבספרד, אבל בגיל צעיר עברה משם משפחתו, לאחר שעל האזור השתלטו המורים, כובשים מוסלמים שהיהודים לא היו לרוחם. בנדודיו הוא היה והתגורר במקומות רבים, כולל בעכו ובירושלים.
כשהוא השתקע בקהיר שבמצרים, הוא הפך תוך זמן לא רב לראש הקהילה היהודית והאדם החשוב בה. משם הוא רק הלך והתפתח. הוא למד רפואה במשך שנים והפך לרופא הטוב במצרים. אליו הגיעו אנשי המלוכה המצרים והאצולה המצרית. הוא טיפל גם בגויים וגם ביהודים.
לצד עיסוק זה, שמילא את כל יומו, כתב הרמב"ם כתבים עצומי ממדים, שהיו לחשובים ביותר בתולדות היהדות. בין השאר הוא כתב את "משנה תורה" - האנציקלופדיה של היהדות. הוא הרבה לכתוב על חשיבות הרפואה המונעת, התזונה הבריאה והעיסוק בפעילות גופנית.
הוא גם כתב את "מורה נבוכים" - אחד הספרים מעוררי המחלוקת שלו, שגרם לרבים לערער על סמכותו, אבל עם השנים הפך את שמו לאגדה. מפסיקותיו המעניינות בספר נודעה הפסיקה שאמרה שלצד לימוד התורה יש לעבוד...
על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". גם בתרבות הערבית וגם בתרבות האירופית הוא מוכר כפילוסוף ורופא חשוב ונחשב כמי שכתביו עודדו דורות של תלמידים יהודיים ללמוד מדעים ורפואה.
אבל יש שם עוד תחומים שבהם עסק איש המדעים והחוכמה היהודי, שהוא היה. בצדק זכה הרמב"ם להימנות על האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות - הוא היה איש אשכולות וגאון של ממש - פילוסוף, מדען, רופא, חוקר ומנהיג, מומחה בלוגיקה, מתמטיקאי, אסטרונום, פיזיקאי ומי שחיבר לפחות 10 ספרי רפואה.
אם יש שורה ראשונה של אנשי דעת מבריקים בתולדות האדם, הוא ללא ספק ניצב שם בגאון, תרתי משמע, לצד לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון ואלברט איינשטיין.
לפני מותו ביקש: "אל תקברוני במצרים" ולכן הועברו עצמותיו לטבריה ובה נקבר.
הדרכה לבית:
https://youtu.be/Bi9Z6Lza_3g
סיפורו של הגאון:
https://youtu.be/bg4ZSl8tTLs
עלילותיו באנגלית:
https://youtu.be/O7QRX1EpCQ0
ביתו של הרמב"ם (Maimonide house) בעיר פס היה ביתו של מי שנולד בקורדובה בספרד, אך עבר לכאן בשנת 1148, כשהיה נער צעיר. ביתו עומד כאן ולא השתנה מאז ימי הביניים ועד היום.
פאס ידועה בין השאר כעיר הולדתם של חלק מהאישים החשובים ביותר ביהדות מרוקו וביהדות בכלל. אחד מהם הוא הרמב"ם, הפילוסוף, התיאולוג, המשפטן, רופא והמדען היהודי הגדול.
משפחתו נאלצה לעזוב את קורדובה שבספרד, לאחר פלישתם של אנשי ה"אל-מֻוַוחִידוּן" מצפון אפריקה ורדיפת יהודי האזור בדרום ספרד. לאחר שנים מספר הוא עבר לחיות בקהיר שבמצרים.
כתבי הדת והפילוסופיה של הרמב"ם עשו שינוי משמעותי במחשבה היהודית והובילו לתפיסה רציונלית של החיים ומשמעות החיים. כאן, בבית הזה, ניסח הרמב"ם את איגרת השמד.
בביתו של הרמב"ם מתגוררת כיום משפחה מוסלמית אך לעתים אפשר להיכנס אליו לביקור קצר.
#למה זה "בית השעון"?
הבית, אגב, נקרא "בית השעון" (Dar al-Magana), כי ניתן לראות עליו את שרידי שעון המים, שנבנה עליו בזמנו ושנועד להזכיר את שעת התפילה. הוא הכיל 13 דרגשי עץ ארז מגולפים, שבתוכם הונחו קערות פליז משוקעות.
בהגיע שעת התפילה אותתו המים שעברו בהדרגה בין הקערות על זמן התפילה. את השעון עיצב במאה ה-14 אומן מקומי ובהוראת הסולטן אבו עינאן, קבעו אותו בקיר ביתו של הרמב"ם, אל מול המדרסה הסמוכה.
#על איגרת השמד
בשנת 1147 עולה לשלטון שושלת חדשה, האלמואחידין. הם מוסלמים קיצונים שרוצים אז להחזיר את המאמינים לדת הטהורה ולטהר את האיסלאם מפולחן הקדושים.
במגמה לאסלם את מי שאינם מוסלמים, הם ניהלו אז מלחמות קודש אלימות. הברירה שהם הציבו בפני מי שלא היו מוסלמים היתה להתאסלם או למות. יהודים רבים מסרו אז את חייהם על קידוש השם.
באותם ימים חיבר הרמב"ם שחי במרוקו את "איגרת השמד". הוא קרא בה ליהודים לברוח על נפשם ואף להתאסלם למראית עין, העיקר שיצליחו לשמור על חייהם. ואכן, בשל המצב הקשה, עזבו יהודים רבים באותם ימים את מרוקו.
#מי היה הרמב"ם? - באדיבות אנציקלופדיה אאוריקה
רבי משה בן מימון ידוע בראשי תיבות הרמב"ם. הוא היה פילוסוף ורופא נודע, משפטן חשוב והרב המפורסם של תקופתו. היהודים כינו אותו, בהערצה אין גבול, "הנשר הגדול". הוא היה מגדולי הפוסקים היהודיים ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים.
הוא נולד בקורדובה שבספרד, אבל בגיל צעיר עברה משם משפחתו, לאחר שעל האזור השתלטו המורים, כובשים מוסלמים שהיהודים לא היו לרוחם. בנדודיו הוא היה והתגורר במקומות רבים, כולל בעכו ובירושלים.
כשהוא השתקע בקהיר שבמצרים, הוא הפך תוך זמן לא רב לראש הקהילה היהודית והאדם החשוב בה. משם הוא רק הלך והתפתח. הוא למד רפואה במשך שנים והפך לרופא הטוב במצרים. אליו הגיעו אנשי המלוכה המצרים והאצולה המצרית. הוא טיפל גם בגויים וגם ביהודים.
לצד עיסוק זה, שמילא את כל יומו, כתב הרמב"ם כתבים עצומי ממדים, שהיו לחשובים ביותר בתולדות היהדות. בין השאר הוא כתב את "משנה תורה" - האנציקלופדיה של היהדות. הוא הרבה לכתוב על חשיבות הרפואה המונעת, התזונה הבריאה והעיסוק בפעילות גופנית.
הוא גם כתב את "מורה נבוכים" - אחד הספרים מעוררי המחלוקת שלו, שגרם לרבים לערער על סמכותו, אבל עם השנים הפך את שמו לאגדה. מפסיקותיו המעניינות בספר נודעה הפסיקה שאמרה שלצד לימוד התורה יש לעבוד...
על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". גם בתרבות הערבית וגם בתרבות האירופית הוא מוכר כפילוסוף ורופא חשוב ונחשב כמי שכתביו עודדו דורות של תלמידים יהודיים ללמוד מדעים ורפואה.
אבל יש שם עוד תחומים שבהם עסק איש המדעים והחוכמה היהודי, שהוא היה. בצדק זכה הרמב"ם להימנות על האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות - הוא היה איש אשכולות וגאון של ממש - פילוסוף, מדען, רופא, חוקר ומנהיג, מומחה בלוגיקה, מתמטיקאי, אסטרונום, פיזיקאי ומי שחיבר לפחות 10 ספרי רפואה.
אם יש שורה ראשונה של אנשי דעת מבריקים בתולדות האדם, הוא ללא ספק ניצב שם בגאון, תרתי משמע, לצד לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון ואלברט איינשטיין.
לפני מותו ביקש: "אל תקברוני במצרים" ולכן הועברו עצמותיו לטבריה ובה נקבר.
הדרכה לבית:
https://youtu.be/Bi9Z6Lza_3g
סיפורו של הגאון:
https://youtu.be/bg4ZSl8tTLs
עלילותיו באנגלית:
https://youtu.be/O7QRX1EpCQ0
רובע הבורסקאות של פס
#על רובע הבורסקאות של פס
פס (Fes) שבמרוקו היא עיר ימי-הביניים הפעילה והגדולה בעולם. אתם נמצאים ברובע הבורסקאים שבעיר העתיקה הזו. כאן פועלים אחרוני הבורסקאים בעולם, בעלי מקצוע שממשיכים לעבד עורות בדיוק כמו שעשו אבותיהם, לפני אלף שנים ויותר.
מקצוע הבורסקאות (Tanning) הוא מהמקצועות העתיקים בעולם. מדובר במעבדי עורות, בעלי מקצוע שהופכים את עור החיה, שמגיע מלוכלך, מלא שומן ושיער והוא גס וקשה לעיבוד, לעור נקי ומעובד, חלק ומוכן לעבודה.
ביקור ברובע הזה יציג לכם את אחת התמונות המיוחדות והמפורסמות של מרוקו. במתחמי הבורסקאים הענקיים שכאן תוכלו לראות מאות בורות סיד לניקוי העורות וצביעתם. כל כמה בורות שייכים למשפחה אחרת ומרבית בעלי המקצוע הללו הם חלק משושלת ארוכה, בת מאות שנים.
הצפייה במתחם הבורסקאים היא חווייה מיוחדת במינה. אל בורות הסיד הלבנים מוכנסים העורות, להשריה בתוך תערובת של סיד, מים ולשלשת יונים, תערובת שמפרקת את השומן והשיער שצמודים אל העור ובכך מקלה את הסרתם ממנו.
לאחר מכן מועברים העורות לצביעה בבריכות צבע. אחרי שנצבעו, מונחים העורות הצבועים לייבוש על גגות המבנים הסמוכים. בהמשך הם יועברו אל בעלי המקצוע השונים, שיכינו מהם תיקים, נעליים, חגורות, מעילים ומגוון מוצרי עור נוספים.
#טיפים
פס יקרה מאוד. כדאי להמתין עם הקניות לערים זולות בעשרות אחוזים, כמו מרקש או קזבלנקה.
אם מחלקים לכם בסיור כאן עלי נענע, קחו אותם וקרבו לאפכם. אלה הם מרחיקי ריח טבעיים שיטשטשו מעט את הריח החריף של העורות שמעבדים כאן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/wjBbXD8ZztQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/BzcboVmDklE
הדרכה:
https://youtu.be/K6m9HQoQrw0
פס (Fes) שבמרוקו היא עיר ימי-הביניים הפעילה והגדולה בעולם. אתם נמצאים ברובע הבורסקאים שבעיר העתיקה הזו. כאן פועלים אחרוני הבורסקאים בעולם, בעלי מקצוע שממשיכים לעבד עורות בדיוק כמו שעשו אבותיהם, לפני אלף שנים ויותר.
מקצוע הבורסקאות (Tanning) הוא מהמקצועות העתיקים בעולם. מדובר במעבדי עורות, בעלי מקצוע שהופכים את עור החיה, שמגיע מלוכלך, מלא שומן ושיער והוא גס וקשה לעיבוד, לעור נקי ומעובד, חלק ומוכן לעבודה.
ביקור ברובע הזה יציג לכם את אחת התמונות המיוחדות והמפורסמות של מרוקו. במתחמי הבורסקאים הענקיים שכאן תוכלו לראות מאות בורות סיד לניקוי העורות וצביעתם. כל כמה בורות שייכים למשפחה אחרת ומרבית בעלי המקצוע הללו הם חלק משושלת ארוכה, בת מאות שנים.
הצפייה במתחם הבורסקאים היא חווייה מיוחדת במינה. אל בורות הסיד הלבנים מוכנסים העורות, להשריה בתוך תערובת של סיד, מים ולשלשת יונים, תערובת שמפרקת את השומן והשיער שצמודים אל העור ובכך מקלה את הסרתם ממנו.
לאחר מכן מועברים העורות לצביעה בבריכות צבע. אחרי שנצבעו, מונחים העורות הצבועים לייבוש על גגות המבנים הסמוכים. בהמשך הם יועברו אל בעלי המקצוע השונים, שיכינו מהם תיקים, נעליים, חגורות, מעילים ומגוון מוצרי עור נוספים.
#טיפים
פס יקרה מאוד. כדאי להמתין עם הקניות לערים זולות בעשרות אחוזים, כמו מרקש או קזבלנקה.
אם מחלקים לכם בסיור כאן עלי נענע, קחו אותם וקרבו לאפכם. אלה הם מרחיקי ריח טבעיים שיטשטשו מעט את הריח החריף של העורות שמעבדים כאן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/wjBbXD8ZztQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/BzcboVmDklE
הדרכה:
https://youtu.be/K6m9HQoQrw0
העיר שפשאוון
#על העיר הכחולה והציורית של מרוקו
שפשוואן (Chefchaouen), "העיר הכחולה של מרוקו", היא עיר שכמו צוירה על ידי צייר או נלקחה מתוך תמונה מימי הביניים. זו עיר אותנטית ולדעת רבים העיר הרומנטית ביותר בממלכה.
רבים בצפון אפריקה אומרים שאת העיר הזו, שבתיה צבועים כולם בכחול ולבן, אין לפספס כשמגיעים למרוקו. עיר כחולה, מוקפת חומה עתיקה, שרחובותיה צרים ובהם בתים מעוטרים בכחול וירוק, עם גגות רעפים אדומים.
בתיה הצבעוניים של העיירה שזכתה לכינוי "גן העדן על ההר", בנויים על מדרון הרי הריף שבצפון המדינה. מיקומה על מדרונות אחד מההרים הגבוהים באזור, מעניק לה מראה ייחודי. במיוחד כשמתוכה בולטת "קסבה", מצודה חומה ויפהפיה.
העיירה הקסומה הזו היא גם המקום האותנטי ביותר במרוקו, אך כנראה גם היפה והרומנטי ביותר.
#מה תראו כאן?
בשפשוואן אין אטרקציות או אתרים מיוחדים, מה שאומר שאינה עיירה מתוירת כל כך לתיירים רגילים. אך הייחוד והקסם שלה כעיר מרהיבה באמצע המדבר מושך אליה לא מעט תרמילאים. הם מגיעים לעיר המיוחדת הזו, כדי ליהנות מהיופי ומהאווירה הנעימה ששוררת בה.
ואכן, אחד המרכיבים המיוחדים וללא ספק גורם המשיכה העיקרי של שפשוואן הוא היופי הייחודי של בתיה, הצבועים בכחול ותכלת, עם גווני לילך, לבן וסגול.
בשיטוט בסמטאות הכחולות והציוריות שלה, תגלו כמעט בכל פינה איזו דלת מעוצבת, חנות או סמטה מרהיבה. כל עיקול או מבואה כאן יכולות להיות מוקד עניין לחקר, הצצה או צילום למזכרת ושיתוף ברשתות החברתיות.
את העיר שפשוואן עוטפת אווירה תמידית של שאנטי. הזמן, תרגישו די מהר, כמעט ועומד בה מלכת. קחו אותו ושבו על כוס קפה שחור בכיכר המרכזית שבעיר. תנו לשלוות העולם העתיק שבה לפעפע אליכם. די מהר תבחינו שתושבים רבים מבלים את ימיהם במרכז העיירה, מעבירים את הזמן בשתיית אלכוהול ובעישון החשיש המקומי, שבדרך כלל הוא משובח.
כשתסיימו את השאנטי ותמשיכו לטייל בסמטאות, תגלו את מעיינות העיר הרבים.
בחנויות העיר תוכלו לקנות מזכרות, שמיכות ארוגות, שטיחים, בגדי צמר ועבודות יד מסורתיות.
#תולדות העיר
שפשאוון נוסדה במאה ה-15. בנו אותה אז בני השבטים שחיו על מדרונות הרי הריף. העיר שימשה אז כבסיס ממנו יצאו בני הריף להתקפות על הפורטוגלים, שישבו באותה תקופה ושלטו בערי החוף.
זו גם התקופה בה הגיעו אליה יהודים רבים, ממגורשי ספרד, במיוחד מקהילות אנדלוסיה וקטלוניה.
השפה הספרדית שגורה כאן במיוחד, תוצאת השלטון הספרדי באזור, בתקופת השלטון הפשיסטי של הגנרל פרנקו.
#גאוגרפיה
העיר ההררית והציורית שפשאוון נמצאת בצפון מזרח מרוקו, מוקפת במצוקים, כשברקע שלה הרי הריף הגבוהים.
בתיה הצפופים של שפשוואן גולשים במורדות ועל מדרונות הרי הריף הללו. מרביתם צבועים בכחול ולבן, עם שלל גוונים נוספים המעטרים והופכים אותה, על רקע ההרים החומים, לאחת הערים המיוחדות והיפות בעולם.
גם אם צבעיה המיוחדים והמראה הייחודי והמרשים שלה, הם שפירסמו אותה בכל העולם, בזכות מיקומה הגאוגרפי שפשוואן מציעה למטיילים בסיס יציאה נהדר לטיולים בהרי הריף.
ההרים הללו עצמם הם גן עדן לאוהבי הטיפוס וההליכה. באזור ההררי שולט הצבע הירוק והקרקע הפוריה שבו מפורסמת בשדות הקנאביס ששתלו בה המקומיים.
מבט מקרוב בעיר הכחולה:
https://youtu.be/-QUN0rwG7Lw
שיטוט ברחובות העיר:
https://youtu.be/S09WhIoREM8
ומצגת וידאו:
https://youtu.be/s59uC-Jmg0k
שפשוואן (Chefchaouen), "העיר הכחולה של מרוקו", היא עיר שכמו צוירה על ידי צייר או נלקחה מתוך תמונה מימי הביניים. זו עיר אותנטית ולדעת רבים העיר הרומנטית ביותר בממלכה.
רבים בצפון אפריקה אומרים שאת העיר הזו, שבתיה צבועים כולם בכחול ולבן, אין לפספס כשמגיעים למרוקו. עיר כחולה, מוקפת חומה עתיקה, שרחובותיה צרים ובהם בתים מעוטרים בכחול וירוק, עם גגות רעפים אדומים.
בתיה הצבעוניים של העיירה שזכתה לכינוי "גן העדן על ההר", בנויים על מדרון הרי הריף שבצפון המדינה. מיקומה על מדרונות אחד מההרים הגבוהים באזור, מעניק לה מראה ייחודי. במיוחד כשמתוכה בולטת "קסבה", מצודה חומה ויפהפיה.
העיירה הקסומה הזו היא גם המקום האותנטי ביותר במרוקו, אך כנראה גם היפה והרומנטי ביותר.
#מה תראו כאן?
בשפשוואן אין אטרקציות או אתרים מיוחדים, מה שאומר שאינה עיירה מתוירת כל כך לתיירים רגילים. אך הייחוד והקסם שלה כעיר מרהיבה באמצע המדבר מושך אליה לא מעט תרמילאים. הם מגיעים לעיר המיוחדת הזו, כדי ליהנות מהיופי ומהאווירה הנעימה ששוררת בה.
ואכן, אחד המרכיבים המיוחדים וללא ספק גורם המשיכה העיקרי של שפשוואן הוא היופי הייחודי של בתיה, הצבועים בכחול ותכלת, עם גווני לילך, לבן וסגול.
בשיטוט בסמטאות הכחולות והציוריות שלה, תגלו כמעט בכל פינה איזו דלת מעוצבת, חנות או סמטה מרהיבה. כל עיקול או מבואה כאן יכולות להיות מוקד עניין לחקר, הצצה או צילום למזכרת ושיתוף ברשתות החברתיות.
את העיר שפשוואן עוטפת אווירה תמידית של שאנטי. הזמן, תרגישו די מהר, כמעט ועומד בה מלכת. קחו אותו ושבו על כוס קפה שחור בכיכר המרכזית שבעיר. תנו לשלוות העולם העתיק שבה לפעפע אליכם. די מהר תבחינו שתושבים רבים מבלים את ימיהם במרכז העיירה, מעבירים את הזמן בשתיית אלכוהול ובעישון החשיש המקומי, שבדרך כלל הוא משובח.
כשתסיימו את השאנטי ותמשיכו לטייל בסמטאות, תגלו את מעיינות העיר הרבים.
בחנויות העיר תוכלו לקנות מזכרות, שמיכות ארוגות, שטיחים, בגדי צמר ועבודות יד מסורתיות.
#תולדות העיר
שפשאוון נוסדה במאה ה-15. בנו אותה אז בני השבטים שחיו על מדרונות הרי הריף. העיר שימשה אז כבסיס ממנו יצאו בני הריף להתקפות על הפורטוגלים, שישבו באותה תקופה ושלטו בערי החוף.
זו גם התקופה בה הגיעו אליה יהודים רבים, ממגורשי ספרד, במיוחד מקהילות אנדלוסיה וקטלוניה.
השפה הספרדית שגורה כאן במיוחד, תוצאת השלטון הספרדי באזור, בתקופת השלטון הפשיסטי של הגנרל פרנקו.
#גאוגרפיה
העיר ההררית והציורית שפשאוון נמצאת בצפון מזרח מרוקו, מוקפת במצוקים, כשברקע שלה הרי הריף הגבוהים.
בתיה הצפופים של שפשוואן גולשים במורדות ועל מדרונות הרי הריף הללו. מרביתם צבועים בכחול ולבן, עם שלל גוונים נוספים המעטרים והופכים אותה, על רקע ההרים החומים, לאחת הערים המיוחדות והיפות בעולם.
גם אם צבעיה המיוחדים והמראה הייחודי והמרשים שלה, הם שפירסמו אותה בכל העולם, בזכות מיקומה הגאוגרפי שפשוואן מציעה למטיילים בסיס יציאה נהדר לטיולים בהרי הריף.
ההרים הללו עצמם הם גן עדן לאוהבי הטיפוס וההליכה. באזור ההררי שולט הצבע הירוק והקרקע הפוריה שבו מפורסמת בשדות הקנאביס ששתלו בה המקומיים.
מבט מקרוב בעיר הכחולה:
https://youtu.be/-QUN0rwG7Lw
שיטוט ברחובות העיר:
https://youtu.be/S09WhIoREM8
ומצגת וידאו:
https://youtu.be/s59uC-Jmg0k
דיונות ארג צ'בי
#על הכפר עם דיונות החול העצומות והזריחה המדברית הקסומה
הדיונות של ארג צ'בי (Erg Chebbi) הן דיונות חול עצומות ממדים, הנחשבות לדיונות הגדולות ביותר במרוקו.
זהו גן עדן לאוהבי מדבר. דיונות רבות מגיעות לגובה של 150 מטרים והמראה סוריאליסטי ממש, כשכל האזור מרגיש כמו בסרט.
ואכן, לא מעט סרטים צולמו בדיונות הגבוהות הללו והן מציעות את אחד האזורים הפופולריים במרוקו לטיולי גמלים ופעילויות מדבר נוספות. גם מרוצים מדבריים ותחרויות ראלי מתקיימים בהן לא פעם.
אל הדיונות מגיעים בסיורים וטיולים רכובים מכפר המדבר מרזוגה. תהנו בהן מגלישת חולות, נהיגת או טיולי ג'יפים וטיולי גמלים אקזוטיים.
אל תחמיצו את הזריחות והשקיעות המרהיבות בדיונות. הן משנות אז את הצבעים לגווני אדום שונים והקסם נהדר.
#טיפים
הביאו מצלמות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/gOtGbzUtjiw
על ג'יפים:
https://youtu.be/RK-EfUgf8JI
מהאוויר:
https://youtu.be/cea4ULnh6jU
הדיונות של ארג צ'בי (Erg Chebbi) הן דיונות חול עצומות ממדים, הנחשבות לדיונות הגדולות ביותר במרוקו.
זהו גן עדן לאוהבי מדבר. דיונות רבות מגיעות לגובה של 150 מטרים והמראה סוריאליסטי ממש, כשכל האזור מרגיש כמו בסרט.
ואכן, לא מעט סרטים צולמו בדיונות הגבוהות הללו והן מציעות את אחד האזורים הפופולריים במרוקו לטיולי גמלים ופעילויות מדבר נוספות. גם מרוצים מדבריים ותחרויות ראלי מתקיימים בהן לא פעם.
אל הדיונות מגיעים בסיורים וטיולים רכובים מכפר המדבר מרזוגה. תהנו בהן מגלישת חולות, נהיגת או טיולי ג'יפים וטיולי גמלים אקזוטיים.
אל תחמיצו את הזריחות והשקיעות המרהיבות בדיונות. הן משנות אז את הצבעים לגווני אדום שונים והקסם נהדר.
#טיפים
הביאו מצלמות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/gOtGbzUtjiw
על ג'יפים:
https://youtu.be/RK-EfUgf8JI
מהאוויר:
https://youtu.be/cea4ULnh6jU
קזבלנקה
#על עיר הנמל השוקקת שכיכבה בסרט האגדי
קזבלנקה (Casablanca),"העיר הלבנה של מרוקו", היא העיר הגדולה והמצליחה בממלכה, עיר שהיא מודרנית מאוד, קוסמופוליטית ופחות מסורתית. ודאי בשל כך היא פחות מעניינת תיירים ולמטיילים במרוקו היא תהיה שונה מאוד מערים כמו מרקש, שפשוואן או פס.
עם נמל ענקי שהוא מהגדולים בכל אפריקה, אדריכלות מעניינת שההשפעה הצרפתית ניכרת בה, עם שדרות רחבות, חופי ים על האוקיינוס האטלנטי, מבני אר-דקו מרשימים - קזבלנקה לא סתם כיכבה באחד הסרטים ההוליוודים האהובים בתולדות הקולנוע. מדובר בעיר מודרנית, הגדולה בערי מרוקו, ועבור מרבית המטיילים מאירופה היא גם שער הכניסה אליה.
קזבלנקה נוסדה בתחילת המאה ה-20 והיום היא בירתה הכלכלית של מרוקו. האווירה בה שונה משמעותית משאר ערי מרוקו. עם ברים, פאבים, מועדונים, חופי ים, חיי לילה תוססים ותיירות מתפתחת, עבור רבים קזבלנקה תהיה עיר מפתיעה, ביחס למדינה המוסלמית שמסביבה.
קזבלנקה ענקית, ואחרי קהיר היא העיר השנייה בגודלה בצפון אפריקה. כאן יושבים מרכזי הבנקים העסקיים ובה נמצא המרכז התעשייתי, הכלכלי והעסקי הגדול ביותר במרוקו.
#קולנוע
גם אם אין בה את הקסם האקזוטי של הערים העתיקות במרוקו, אין ספק שקזבלנקה (Casablanca) קנתה את עולמה בסרט קולנוע אגדי מ-1942, שהפך אותה לאחת הערים הידועות באפריקה ובעולם כולו.
היה זה הסרט "קזבלנקה", שעלילתו התרחשה בעיר בשנות ה-40. כיכבו בו אינגריד ברגמן וגדול שחקני הקולנוע בכל הזמנים המפרי בוגרט. זה סרט שהיה לאחד מגדולי הלהיטים בהיסטוריה של הקולנוע והוא מצוטט בתרבות ואפילו בממים באינטרנט שוב ושוב.
#מה תראו כאן?
בקזבלנקה תוכלו לבקר במסגד חסן השני, המסגד הגדול במרוקו ומהמרהיבים בעולם. 6 שנים של בנייה ו-10 אלפי אמנים ואומנים נדרשו לבנייתו. בגובה של 210 מטרים, הצריח שלו בזמן הכתיבה הוא צריח המסגד הגבוה ביותר בעולם.
המסגד נבנה מעל המים והמדריכים המקומיים מספרים שהאמונה היא שאלוהים שוכן במים. בניגוד למרבית מסגדי מרוקו מותר לכולם לבקר בו, כולל לתיירים לא מוסלמים. הגיעו אליו בנעליים שיהיה קל להסיר, כי למסגד נכנסים בלעדיהם.
ליד הים ובסמוך למסגד נמצאת שכונת הקורניש שעל הים, יש בה טיילת נפלאה, המון בתי קפה ומועדוני חוף. ממנה תוכלו לראות גם שקיעה מרהיבה במימי האוקיינוס האטלנטי.
שימו לב ששחייה בחוף האטלנטי יכולה להיות מסוכנת לא פעם, מה שהוביל לבניית בריכות שחייה ממש על החוף. ככה זה כשהעיר שלכם בנויה על חוף עם גלים שהם לא פעם גלי ענק.
חובבי קולנוע ישמחו לבקר בבית הקפה של ריק (Rick's cafe), שמשחזר את המקום המפורסם מהסרט "קזבלנקה". הקפה של ריק נמצא ב"מדינה" של קזבלנקה, העיר העתיקה שסיור בה יגלה לכם כיצד נראות ערים מוסלמיות כבר מאות שנים.
את ארמון המלך אפשר לראות רק מבחוץ. במקומו תוכלו להיכנס ל"מחכמה דו פשה" (Mahkama du Pacha), מעין ארמון ספרדי-מורי נחמד בעיר.
ליד הארמון יש שוק מקומי נחמד ומסעדה עממית בשם Zayna, עם אוכל טעים שבושל בטאג'ין.
#בילויים
לבילויים בערב כדאי לחזור אל שכונת הקורניש של העיר, זו שעל שפת הים. יש בה המון בתי קפה, ברים, מועדונים ומקומות בילוי.
#יהדות
הקהילה היהודית של קזבלנקה נחשבת כיום לגדולה במרוקו. בקזבלנקה לא חסרים מוסדות יהודיים, כולל בתי כנסת, תלמודי תורה, בתי ספר ומרכזי קהילה.
מוזיאון יהדות מרוקו הוא ככל הידוע המוזיאון היחיד בעולם הערבי שעוסק בתרבות ולהיסטוריה היהודית. ילידי מרוקו בעולם, אנשים שעזבו אותה מזמן, שומרים גם הם חיבה לעיר קזבלנקה.
#טיפים
יש בעיר כמה תחנות רכבת גדולות. זו שאליה מגיעים ברכבות ממרקש או מחוץ לעיר היא Casa voyageurs.
קזבלנקה היא אחלה מקום לשופינג של בגדים מערביים יפים בשווקים עם מחירים נמוכים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ZKCbtu95nAo
ביקור במקום:
https://youtu.be/QuWZThClB_4
מהאוויר:
https://youtu.be/KDng8qkrrTQ
הדרכה (עם המלצות לקניונים לשופינג):
https://youtu.be/AnvWg16pUhk
קזבלנקה (Casablanca),"העיר הלבנה של מרוקו", היא העיר הגדולה והמצליחה בממלכה, עיר שהיא מודרנית מאוד, קוסמופוליטית ופחות מסורתית. ודאי בשל כך היא פחות מעניינת תיירים ולמטיילים במרוקו היא תהיה שונה מאוד מערים כמו מרקש, שפשוואן או פס.
עם נמל ענקי שהוא מהגדולים בכל אפריקה, אדריכלות מעניינת שההשפעה הצרפתית ניכרת בה, עם שדרות רחבות, חופי ים על האוקיינוס האטלנטי, מבני אר-דקו מרשימים - קזבלנקה לא סתם כיכבה באחד הסרטים ההוליוודים האהובים בתולדות הקולנוע. מדובר בעיר מודרנית, הגדולה בערי מרוקו, ועבור מרבית המטיילים מאירופה היא גם שער הכניסה אליה.
קזבלנקה נוסדה בתחילת המאה ה-20 והיום היא בירתה הכלכלית של מרוקו. האווירה בה שונה משמעותית משאר ערי מרוקו. עם ברים, פאבים, מועדונים, חופי ים, חיי לילה תוססים ותיירות מתפתחת, עבור רבים קזבלנקה תהיה עיר מפתיעה, ביחס למדינה המוסלמית שמסביבה.
קזבלנקה ענקית, ואחרי קהיר היא העיר השנייה בגודלה בצפון אפריקה. כאן יושבים מרכזי הבנקים העסקיים ובה נמצא המרכז התעשייתי, הכלכלי והעסקי הגדול ביותר במרוקו.
#קולנוע
גם אם אין בה את הקסם האקזוטי של הערים העתיקות במרוקו, אין ספק שקזבלנקה (Casablanca) קנתה את עולמה בסרט קולנוע אגדי מ-1942, שהפך אותה לאחת הערים הידועות באפריקה ובעולם כולו.
היה זה הסרט "קזבלנקה", שעלילתו התרחשה בעיר בשנות ה-40. כיכבו בו אינגריד ברגמן וגדול שחקני הקולנוע בכל הזמנים המפרי בוגרט. זה סרט שהיה לאחד מגדולי הלהיטים בהיסטוריה של הקולנוע והוא מצוטט בתרבות ואפילו בממים באינטרנט שוב ושוב.
#מה תראו כאן?
בקזבלנקה תוכלו לבקר במסגד חסן השני, המסגד הגדול במרוקו ומהמרהיבים בעולם. 6 שנים של בנייה ו-10 אלפי אמנים ואומנים נדרשו לבנייתו. בגובה של 210 מטרים, הצריח שלו בזמן הכתיבה הוא צריח המסגד הגבוה ביותר בעולם.
המסגד נבנה מעל המים והמדריכים המקומיים מספרים שהאמונה היא שאלוהים שוכן במים. בניגוד למרבית מסגדי מרוקו מותר לכולם לבקר בו, כולל לתיירים לא מוסלמים. הגיעו אליו בנעליים שיהיה קל להסיר, כי למסגד נכנסים בלעדיהם.
ליד הים ובסמוך למסגד נמצאת שכונת הקורניש שעל הים, יש בה טיילת נפלאה, המון בתי קפה ומועדוני חוף. ממנה תוכלו לראות גם שקיעה מרהיבה במימי האוקיינוס האטלנטי.
שימו לב ששחייה בחוף האטלנטי יכולה להיות מסוכנת לא פעם, מה שהוביל לבניית בריכות שחייה ממש על החוף. ככה זה כשהעיר שלכם בנויה על חוף עם גלים שהם לא פעם גלי ענק.
חובבי קולנוע ישמחו לבקר בבית הקפה של ריק (Rick's cafe), שמשחזר את המקום המפורסם מהסרט "קזבלנקה". הקפה של ריק נמצא ב"מדינה" של קזבלנקה, העיר העתיקה שסיור בה יגלה לכם כיצד נראות ערים מוסלמיות כבר מאות שנים.
את ארמון המלך אפשר לראות רק מבחוץ. במקומו תוכלו להיכנס ל"מחכמה דו פשה" (Mahkama du Pacha), מעין ארמון ספרדי-מורי נחמד בעיר.
ליד הארמון יש שוק מקומי נחמד ומסעדה עממית בשם Zayna, עם אוכל טעים שבושל בטאג'ין.
#בילויים
לבילויים בערב כדאי לחזור אל שכונת הקורניש של העיר, זו שעל שפת הים. יש בה המון בתי קפה, ברים, מועדונים ומקומות בילוי.
#יהדות
הקהילה היהודית של קזבלנקה נחשבת כיום לגדולה במרוקו. בקזבלנקה לא חסרים מוסדות יהודיים, כולל בתי כנסת, תלמודי תורה, בתי ספר ומרכזי קהילה.
מוזיאון יהדות מרוקו הוא ככל הידוע המוזיאון היחיד בעולם הערבי שעוסק בתרבות ולהיסטוריה היהודית. ילידי מרוקו בעולם, אנשים שעזבו אותה מזמן, שומרים גם הם חיבה לעיר קזבלנקה.
#טיפים
יש בעיר כמה תחנות רכבת גדולות. זו שאליה מגיעים ברכבות ממרקש או מחוץ לעיר היא Casa voyageurs.
קזבלנקה היא אחלה מקום לשופינג של בגדים מערביים יפים בשווקים עם מחירים נמוכים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ZKCbtu95nAo
ביקור במקום:
https://youtu.be/QuWZThClB_4
מהאוויר:
https://youtu.be/KDng8qkrrTQ
הדרכה (עם המלצות לקניונים לשופינג):
https://youtu.be/AnvWg16pUhk
הרי א-סואני
#על מחסני התבואה הענקיים של מולאי איסמעיל
ארי א-סואני (Heri as Souani) ידוע כאורוות העתיקות של מולאי איסמעיל, שהפכו למחסני ענק קדומים.
מחסנים של מה? - המקום היווה את מחסני התבואה הענקיים של מולאי איסמעיל, כאן נאגרו הדגנים להאכלת 12,000 הסוסים של מולאי איסמעיל, שליט הממלכה.
הכניסה לבניין העצום וארוך הממדים שמהווה את האתר העתיק היא דרך שער מקומר. בתוכו אולמות מרשימים, הנתמכים על ידי עמודי ענק, קשתות מרשימות וקירות עבים ומסיביים במיוחד.
במאה ה-18 קרס גג המבנה בשל רעידת אדמה אימתנית שהתרחשה כאן. באחד האולמות תוכלו למצוא דלת עץ עתיקה שעליה חרוטה שמש גדולה, שהייתה סמלו של מולאי אסמעיל, מי שכונה "מלך השמש".
חובבי הקולנוע יזהו את המקום מהסרט "הפיתוי האחרון של ישו" של מרטין סקורסזה, שצולם כאן.
אטרקציה נוספת שמושכת אליה תיירים רבים המבקרים בעיר מקנס היא בריכת אגדל הסמוכה, מאגר מים גדול ומרהיב, עם מערכת תעלות מים, שהקנתה למקום את השם "דר אל מא", שפירושו "בית המים".
#טיפים
יתכן שכדאי לכוון את הביקור כאן לשעות החמות של היום. שעות אלה נחשבות לשעות שבהן הרי אס-סואני הוא מקום קריר ונעים לביקור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/kYi1yTDkjCI
ביקור במקום:
https://youtu.be/2_ciAXrtPdM
מאגר המים:
https://youtu.be/s9oZHmHgFDY
ארי א-סואני (Heri as Souani) ידוע כאורוות העתיקות של מולאי איסמעיל, שהפכו למחסני ענק קדומים.
מחסנים של מה? - המקום היווה את מחסני התבואה הענקיים של מולאי איסמעיל, כאן נאגרו הדגנים להאכלת 12,000 הסוסים של מולאי איסמעיל, שליט הממלכה.
הכניסה לבניין העצום וארוך הממדים שמהווה את האתר העתיק היא דרך שער מקומר. בתוכו אולמות מרשימים, הנתמכים על ידי עמודי ענק, קשתות מרשימות וקירות עבים ומסיביים במיוחד.
במאה ה-18 קרס גג המבנה בשל רעידת אדמה אימתנית שהתרחשה כאן. באחד האולמות תוכלו למצוא דלת עץ עתיקה שעליה חרוטה שמש גדולה, שהייתה סמלו של מולאי אסמעיל, מי שכונה "מלך השמש".
חובבי הקולנוע יזהו את המקום מהסרט "הפיתוי האחרון של ישו" של מרטין סקורסזה, שצולם כאן.
אטרקציה נוספת שמושכת אליה תיירים רבים המבקרים בעיר מקנס היא בריכת אגדל הסמוכה, מאגר מים גדול ומרהיב, עם מערכת תעלות מים, שהקנתה למקום את השם "דר אל מא", שפירושו "בית המים".
#טיפים
יתכן שכדאי לכוון את הביקור כאן לשעות החמות של היום. שעות אלה נחשבות לשעות שבהן הרי אס-סואני הוא מקום קריר ונעים לביקור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/kYi1yTDkjCI
ביקור במקום:
https://youtu.be/2_ciAXrtPdM
מאגר המים:
https://youtu.be/s9oZHmHgFDY
