מקנס (Meknes) היא אחת מארבע הערים הקיסריות ההיסטוריות של מרוקו. זו עיר שהעבר שלה מרשים, שכונתה "ורסאי של מרוקו", על שום הגנים והפאר הרב שנבנה בה.

מקנס הייתה הבירה העתיקה של סולטן מולאי אדריס, מהסולטנים החשובים והנערצים בתולדות הממלכה. בשנת 1996 היא אף הוכרזה כאתר מורשת עולמית.

העיר של היום היא עיר שלווה ואותנטית, פחות מתוירת אולי, אבל בהחלט שווה ביקור. מקנס מלאה במונומנטים היסטוריים ואתרים מרהיבים.

מקנס, בירת מחוז תפיללת, בנויה בצומת דרכים חשוב בצפון מרוקו, על השיפולים הצפוניים של האטלס התיכון.
מקנס היא עיר עתיקה ומלאה באתרים מרהיבים ואנדרטאות היסטוריות.

בחומות שמסביב לעיר העתיקה פתוחים שערים מונומנטליים מהמאה ה-17 ובראשם "באב אלמנצור", השער הראשי והמפואר במיוחד, של העיר המלכותית.

השער המפורסם יביא אתכם היישר אל הכיכר הענקית, כיכר אל-הדים. בצידה השני של הכיכר כדאי לבקר במוזיאון לאמנות מרוקו "דאר ג'מאי". תראו בו מגוון מרהיב של עבודות יד ואומנות מקומית אותנטית.

טיול ב"מׇדינה" של העיר, זו שבתוך החומות, יביא אתכם לעיר עתיקה וציורית. יש בה שווקים, בתי מלאכה קלאסיים, מׇדרסות דתיות ללימודים ומבנים דתיים.

אחד האתרים המעניינים בתוכה הוא הארמון המלכותי, המוקף בגנים מפוארים. הארמון נבנה לראשונה בסוף המאה ה-17 על ידי מולאי איסמעיל. בהמשך הרחיב אותו בנו, אחמד א-דהבי.

למי שנותר זמן שווה לבקר גם באורוות המפורסמות (Roua) ובחוות ההרבעה. יש גם את האסמים (Héri), שהם מחסני התבואה הענקיים של מולאי איסמעיל, וכמובן גם את רובע המלאח היהודי.

שווה לבקר במאוזוליאום המפואר של מולאי איסמאיל. המקום הכל כך קדוש למקומיים היה במשך תקופה ארוכה המסגד היחיד במרוקו שבו התירו כניסה גם למי שאינם מוסלמים והכניסה אליו היא בחינם.
את מקנס ייסד במאה ה-10 שבט בֶּרְבֵּרִי בשם מקנסה, שמקורו בהרי הריף. פירוש שמו "שבט לוחם" ואכן, מאז הקמתה העיר הזו נכבשה, נהרסה ונבנתה שוב ושוב.

במאה ה-17 נישל הסולטן דאז מולאי איסמעיל את העיר פס מתוארה והפך את מקנס לבירת מרוקו. מולאי, שהפך סולטן לאחר מות אחיו מולאי ראשיד בשנת 1672. הפך את מקנס לעיר ארמון אימפריאלית, עם מספר מתחמי ארמון, המוקפים בחומות מבוצרות ופרוסים על פני שטח נרחב.

מקנס שהפכה לעיר הבירה של מרוקו החלה לקבל טיפול מיוחד מהסולטן. הוא הקים בה אז את הארמון המלכותי שלו, לצד לא מעט מבנים אדירים ומפוארים נוספים, חלק גדול מהם בסגנון הבנייה הספרדי-מורי שהיה פופולרי אז.

מולאי איסמעיל גם הקיף את העיר בחומות עם 20 שערים מפוארים ובאורך של 25 קילומטרים. הוא הקים בעיר עשרות מסגדים, מבני קבורה ומבני ציבור, לצד 50 ארמונות ואורוות שבהן טופלו 12 אלף סוסים.

אחרי רעש אדמה עצום, שהתרחש בשנת 1755 והרס ערים רבות במרוקו, פורטוגל וספרד, לא נותר הרבה מהפאר של מקנס מתקופת הפאר שלה.
בעיר העתיקה של מקנס, בנוסף ל"מדינה", לארמון המלכותי ולעיר הקיסרית, נמצא גם ה"מֶלַאח", הרובע או השכונה היהודית של העיר.

בעבר מקנס הייתה ביתה של הקהילה היהודית החשובה והגדולה ביותר במרוקו.

זו הייתה קהילה יהודית ענפה ומקנס זכתה אז גם בכינוי "ירושלים של מרוקו". קהילת מקנס הייתה אז מהקהילות המצליחות ומפוארות במרוקו ולמעשה בכל צפון אפריקה.

אך עם קום מדינת ישראל, חלה הגירה המונית של יהודי מרוקו ומקנס, אם לישראל ואם לצרפת. במקנס של היום נותרו מהקהילה היהודית הענפה של אותם ימים מעט מאוד יהודים.
אם יש זמן בידיכם, טיילו ב"מלאח" ונסו למצוא גם זמן לפקוד את בית הכנסת הגדול.

מבט מקרוב:

ביקור במקום:

הדרכה:

בלוגר:

האווירה:

תמונות: