שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
סיינה
לוקה
וינצ'י
סירנארי
טנג'יר ויל נובל
ויקטוריה, בירת האיים
העיר אסאוירה / מוגאדור
קוטאיסי
אופליסציחה
#על עיר ימי הביניים עם אופנה עכשווית
סיינה (Siena) היא עיר יפהפייה בטוסקנה, אחד מאתרי התיירות האטרקטיביים באיטליה שאליו מגיעים תיירים רבים בכל שנה.
מדובר באחת מהערים היפות בטוסקנה ועדיין יש לה שני צדדים - מצד אחד סיינה היא עיר עכשווית עם בתי קפה קטנים וחנויות אופנה יוקרתיות ומנגד מקום שכמו נותר בימי הביניים, עם סמטאות צרות ומרוצפות אבן ותחושה של המאות הקודמות.
מרכזה ההיסטורי של העיר הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הכיכר המרכזית, פיאצה דל קאמפו, מושכת כל שנה מיליוני תיירים. בעיקר היא מבוקשת בחודשי הקיץ, כשרבים נוהרים אל "פליו די קונטראדה", מירוצי הסוסים המטורפים שלה.
בדומה לרומא, גם על סיינה מספרת האגדה שהיא נוסדה בידי רמוס, אחד משני התינוקות שלפי האגדה מרומא גודלו על ידי זאבה.
#מה תראו כאן?
סיינה היא עיר יפה ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו. היא מלאה בסמטאות ציוריות ומרוצפות אבן, כולל סמטת דלה סקוטה (Vicolo delle Scotte) שמובילה למה שהיה הגטו היהודי ואל בית כנסת הפעיל מאז שנת 1756.
כל אלה יפים, לצד ארמונות הפאר מתקופת הרנסנס שתוכלו לראות ברחובות הראשיים של העיר, רחוב די צ'יטה (Via di Citta) ורחוב באנקי די סוטו (Via Banchi di Sotto).
אבל הלב הפועם של העיר סיינה הוא פיאצה דל קמפו (Piazza del Campo), הכיכר המרכזית בעיר, שיש לה צורת צדף ייחודית ההופכת אותה לאחת הכיכרות היפות בעולם.
פלאצו פובליקו (Palazzo Pubblico), בניין העירייה הגותי המרשים ולו מגדל שעון גבוה בשם טורה דל מנג'ה (Torre del Mangia) בגובה 102 מטרים, השני בגובהו באיטליה. שם המגדל מעניין במיוחד - הוא נקרא על שם הפעמונאי הראשון שלו, ג'ובאני די בלדוצ'יו, שזכה לכינוי "מנג'יאגוודאג'ני" (אוכל הרווחים) כנראה בגלל שנהג לבזבז כסף על מטעמים.
הטיפוס של מאות המדרגות אל ראש המגדל מציע נוף עוצר נשימה על העיר סיינה, כנסיותיה, מבצר מדיצ'י, המגדלים שבה, האזור הכפרי של טוסקנה והגבעות שמסביב.
הקתדרלה של סיינה (Duomo di Siena) היא אחת הקתדרלות הגותיות המרשימות ביותר באיטליה. חזית הכנסייה המדהימה עשויה שיש לבן, ירוק ואדום ויוצרת אפקט חזותי ומהפנט.
פנים הקתדרלה מקושטים ברצפת שיש גיאומטרית מורכבת ובציורי קיר מהמאה ה-15. הספרייה הפיקולומיני שבתוך הקתדרלה מכילה ציורי קיר מפוארים של פינטוריקיו המתארים את חיי האפיפיור פיוס השני.
המוזיאון הקיבוצי של העיר (Pinacoteca Nazionale) מכיל אוסף מרשים של ציורים מבית הספר הסייני, כולל יצירות של דוצ'יו דיבוניסניה ואמברוג'יו לורנצטי. כמה מהיצירות הללו נחשבות לאבני דרך בהתפתחות הציור האיטלקי של הרנסנס המוקדם.
בין המוזיאון לקתדרלה ממוקם הבטיסטרו (Battistero), בית הטבילה שמוקדש ליוחנן המטביל. תוכלו לראות בו בין השאר אגן טבילה מרשים, פסלים ופרסקאות.
בבית החולים (Ospedale di Santa Maria della Scala) שנבנה מאז המאה ה-9 תוכלו לראות פרסקאות מהמאה ה-15 ומוזיאון ארכיאולוגי.
#היסטוריה
סיינה היא עיר עתיקה וציורית, המונה מעל רבע מיליון תושבים. בעבר היא הייתה מהמתחרות על השליטה בטוסקנה, מול ערים שונות וחזקות.
ברחובותיה הראשיים אפשר לטייל בין ארמונות אצילי העיר שנבנו בעבר הרחוק, תוך כדי הנאה מטיול בעיר יפהפייה ששנים רבות הייתה יריבתה המושבעת של פירנצה ותקופה ארוכה גם אויבת מרה שלה ומי שניהלה עם פירנצה מלחמות מרות.
סיינה, הבנוייה בין 3 גבעות חומות-אדמדמות, הייתה בעבר עיר מסחר מצליחה במיוחד. בימיה הגדולים, התהדרו תושביה העשירים בבנייה של ארמונות מפוארים ומבני ציבור מרהיבים. רבים מהבתים העתיקים בסמטאות העיר הם עדיין בעלי גוון הקרוי "חום סיינה".
#גאוגרפיה
סיינה (Siena) היא עיר קסומה הנטועה על גבעות טוסקנה במרכז איטליה, המתהדרת באחד מכיכרות המדהימות ביותר באירופה ובמורשת היסטורית שנשמרה בצורה יוצאת דופן. העיר נבנתה על שלוש גבעות ומחולקת ל-17 רובעים היסטוריים הנקראים קונטראדה (Contrade), כל אחד עם סמל משלו ותרבות ייחודית.
אוכלוסיית העיר מונה כ-54,000 תושבים, אך המרכז ההיסטורי הקטן יחסית מכיל רק כ-20,000 מהם. סיינה שומרת על אופי מיוחד של עיר ימי הביניים שכמעט לא השתנתה מאז המאה ה-13, כאשר רוב הבניינים בנויים מאבן חמה בגוון החימר המקומי הנקרא "טרה די סיינה".
#מתי לבוא?
לסיינה יש שתי עונות תיירות עיקריות - האביב עד תחילת הקיץ והסתיו המוקדם. בחורף העיר שקטה יותר אך חנויות ומסעדות רבות עלולות להיות סגורות. חניית רכב במרכז ההיסטורי מוגבלת מאוד ויש להשאיר את הרכב בחניונים שמחוץ לחומות ולהכנס ברגל או באוטובוס.
#מה לאכול?
המטבח הסייני מתמחה במנות פשוטות מחומרי גלם איכותיים. הפאפרדלה עם בשר חזיר בר (pappardelle al cinghiale) וריביטה לחם הטוסקנית הם מנות שחובה לטעום.
#שופינג
מקום מומלץ לקניות הוא ויה די צ'יטה, רחוב הקניות הראשי שמוביל מהפיאצה לקתדרלה.
# טיפים
למתכננים שהייה בעיר, מומלץ להקדיש לסיינה עד יומיים-שלושה.
אם מתכננים ללון בסיינה בתקופת מרוץ הפאליו יש להזמין את מקום הלינה הרבה מראש.
הטיפוס למגדל המנג'ה דורש הזמנה מראש. הגיעו מוקדם כדי לקנות כרטיסים.
המדרגות למגדל המנג'ה רבות והטיפוס מאתגר לאנשים עם בעיות לב או ברכיים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GTDr84Gy3jA
ביקור במקום:
https://youtu.be/4dsdqUfc6bE
מהאוויר:
https://youtu.be/25XlyWUyUKU
הדרכה:
https://youtu.be/-BBxOPbV3Ec
תמונות:
https://youtu.be/fcTwagsJljU
סיינה (Siena) היא עיר יפהפייה בטוסקנה, אחד מאתרי התיירות האטרקטיביים באיטליה שאליו מגיעים תיירים רבים בכל שנה.
מדובר באחת מהערים היפות בטוסקנה ועדיין יש לה שני צדדים - מצד אחד סיינה היא עיר עכשווית עם בתי קפה קטנים וחנויות אופנה יוקרתיות ומנגד מקום שכמו נותר בימי הביניים, עם סמטאות צרות ומרוצפות אבן ותחושה של המאות הקודמות.
מרכזה ההיסטורי של העיר הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הכיכר המרכזית, פיאצה דל קאמפו, מושכת כל שנה מיליוני תיירים. בעיקר היא מבוקשת בחודשי הקיץ, כשרבים נוהרים אל "פליו די קונטראדה", מירוצי הסוסים המטורפים שלה.
בדומה לרומא, גם על סיינה מספרת האגדה שהיא נוסדה בידי רמוס, אחד משני התינוקות שלפי האגדה מרומא גודלו על ידי זאבה.
#מה תראו כאן?
סיינה היא עיר יפה ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו. היא מלאה בסמטאות ציוריות ומרוצפות אבן, כולל סמטת דלה סקוטה (Vicolo delle Scotte) שמובילה למה שהיה הגטו היהודי ואל בית כנסת הפעיל מאז שנת 1756.
כל אלה יפים, לצד ארמונות הפאר מתקופת הרנסנס שתוכלו לראות ברחובות הראשיים של העיר, רחוב די צ'יטה (Via di Citta) ורחוב באנקי די סוטו (Via Banchi di Sotto).
אבל הלב הפועם של העיר סיינה הוא פיאצה דל קמפו (Piazza del Campo), הכיכר המרכזית בעיר, שיש לה צורת צדף ייחודית ההופכת אותה לאחת הכיכרות היפות בעולם.
פלאצו פובליקו (Palazzo Pubblico), בניין העירייה הגותי המרשים ולו מגדל שעון גבוה בשם טורה דל מנג'ה (Torre del Mangia) בגובה 102 מטרים, השני בגובהו באיטליה. שם המגדל מעניין במיוחד - הוא נקרא על שם הפעמונאי הראשון שלו, ג'ובאני די בלדוצ'יו, שזכה לכינוי "מנג'יאגוודאג'ני" (אוכל הרווחים) כנראה בגלל שנהג לבזבז כסף על מטעמים.
הטיפוס של מאות המדרגות אל ראש המגדל מציע נוף עוצר נשימה על העיר סיינה, כנסיותיה, מבצר מדיצ'י, המגדלים שבה, האזור הכפרי של טוסקנה והגבעות שמסביב.
הקתדרלה של סיינה (Duomo di Siena) היא אחת הקתדרלות הגותיות המרשימות ביותר באיטליה. חזית הכנסייה המדהימה עשויה שיש לבן, ירוק ואדום ויוצרת אפקט חזותי ומהפנט.
פנים הקתדרלה מקושטים ברצפת שיש גיאומטרית מורכבת ובציורי קיר מהמאה ה-15. הספרייה הפיקולומיני שבתוך הקתדרלה מכילה ציורי קיר מפוארים של פינטוריקיו המתארים את חיי האפיפיור פיוס השני.
המוזיאון הקיבוצי של העיר (Pinacoteca Nazionale) מכיל אוסף מרשים של ציורים מבית הספר הסייני, כולל יצירות של דוצ'יו דיבוניסניה ואמברוג'יו לורנצטי. כמה מהיצירות הללו נחשבות לאבני דרך בהתפתחות הציור האיטלקי של הרנסנס המוקדם.
בין המוזיאון לקתדרלה ממוקם הבטיסטרו (Battistero), בית הטבילה שמוקדש ליוחנן המטביל. תוכלו לראות בו בין השאר אגן טבילה מרשים, פסלים ופרסקאות.
בבית החולים (Ospedale di Santa Maria della Scala) שנבנה מאז המאה ה-9 תוכלו לראות פרסקאות מהמאה ה-15 ומוזיאון ארכיאולוגי.
#היסטוריה
סיינה היא עיר עתיקה וציורית, המונה מעל רבע מיליון תושבים. בעבר היא הייתה מהמתחרות על השליטה בטוסקנה, מול ערים שונות וחזקות.
ברחובותיה הראשיים אפשר לטייל בין ארמונות אצילי העיר שנבנו בעבר הרחוק, תוך כדי הנאה מטיול בעיר יפהפייה ששנים רבות הייתה יריבתה המושבעת של פירנצה ותקופה ארוכה גם אויבת מרה שלה ומי שניהלה עם פירנצה מלחמות מרות.
סיינה, הבנוייה בין 3 גבעות חומות-אדמדמות, הייתה בעבר עיר מסחר מצליחה במיוחד. בימיה הגדולים, התהדרו תושביה העשירים בבנייה של ארמונות מפוארים ומבני ציבור מרהיבים. רבים מהבתים העתיקים בסמטאות העיר הם עדיין בעלי גוון הקרוי "חום סיינה".
#גאוגרפיה
סיינה (Siena) היא עיר קסומה הנטועה על גבעות טוסקנה במרכז איטליה, המתהדרת באחד מכיכרות המדהימות ביותר באירופה ובמורשת היסטורית שנשמרה בצורה יוצאת דופן. העיר נבנתה על שלוש גבעות ומחולקת ל-17 רובעים היסטוריים הנקראים קונטראדה (Contrade), כל אחד עם סמל משלו ותרבות ייחודית.
אוכלוסיית העיר מונה כ-54,000 תושבים, אך המרכז ההיסטורי הקטן יחסית מכיל רק כ-20,000 מהם. סיינה שומרת על אופי מיוחד של עיר ימי הביניים שכמעט לא השתנתה מאז המאה ה-13, כאשר רוב הבניינים בנויים מאבן חמה בגוון החימר המקומי הנקרא "טרה די סיינה".
#מתי לבוא?
לסיינה יש שתי עונות תיירות עיקריות - האביב עד תחילת הקיץ והסתיו המוקדם. בחורף העיר שקטה יותר אך חנויות ומסעדות רבות עלולות להיות סגורות. חניית רכב במרכז ההיסטורי מוגבלת מאוד ויש להשאיר את הרכב בחניונים שמחוץ לחומות ולהכנס ברגל או באוטובוס.
#מה לאכול?
המטבח הסייני מתמחה במנות פשוטות מחומרי גלם איכותיים. הפאפרדלה עם בשר חזיר בר (pappardelle al cinghiale) וריביטה לחם הטוסקנית הם מנות שחובה לטעום.
#שופינג
מקום מומלץ לקניות הוא ויה די צ'יטה, רחוב הקניות הראשי שמוביל מהפיאצה לקתדרלה.
# טיפים
למתכננים שהייה בעיר, מומלץ להקדיש לסיינה עד יומיים-שלושה.
אם מתכננים ללון בסיינה בתקופת מרוץ הפאליו יש להזמין את מקום הלינה הרבה מראש.
הטיפוס למגדל המנג'ה דורש הזמנה מראש. הגיעו מוקדם כדי לקנות כרטיסים.
המדרגות למגדל המנג'ה רבות והטיפוס מאתגר לאנשים עם בעיות לב או ברכיים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GTDr84Gy3jA
ביקור במקום:
https://youtu.be/4dsdqUfc6bE
מהאוויר:
https://youtu.be/25XlyWUyUKU
הדרכה:
https://youtu.be/-BBxOPbV3Ec
תמונות:
https://youtu.be/fcTwagsJljU
#על העיר של פוצ'יני ומגדלי העצים
העיר לוקה (Lucca) היא עיר טוסקנית שלווה, עם היסטוריה רבת שנים המנצנצת בסמטאות צרות, כיכרות קטנות וכנסיות גבוהות, בין בתי האבן שכמו לא השתנו מאז ימי הביניים ומגדל שבראשו ניצבים עצים רבי שנים.
לוקה נחשבת לאחת מהערים השמורות והיפות ביותר באיטליה. המיקום האסטרטגי שלה, בין פירנצה לפיזה, הופך אותה למקום מושלם לטיול יום או כנקודת מוצא לטיולי כוכב בטוסקנה.
העיר מוקפת בחומות מימי הביניים השמורות בצורה מושלמת, וההליכה עליהן הפכה לאחד מהחוויות הייחודיות של המקום. החומות הנוכחיות נבנו במהלך תקופה ארוכה של יותר ממאה שנים, בין 1544 ל-1650, ומקיפות את המרכז ההיסטורי במעגל של כ-4 קילומטרים.
לוקה היא גם עיר הולדתו של אחד מענקי האופרה האיטלקית, ג'אקומו פוצ'יני (Giacomo Puccini).
#מה תראו כאן?
מגדל גוויניג'י (Guinigi Tower) הוא הסמל החי של העיר. המגדל בן 44 המטרים נבנה על ידי משפחת סוחרים עשירה במאה ה-14, ובראשו נטועים עצי אלון כבדי גיל. העלייה של 230 מדרגות מובילה לנוף מרהיב על העיר והטוסקנה שמסביב.
כיכר האמפיתיאטרון (Piazza dell'Anfiteatro) היא אחת מהכיכרות היפות והייחודיות ביותר באיטליה. הכיכר הסגלגלה נבנתה על יסודות האמפיתיאטרון הרומי העתיק, והבתים הצבעוניים שמקיפים אותה יוצרים אפקט ויזואלי מדהים. בעבר נהגו לקיים כאן תחרויות גלדיאטורים, כיום היא מלאה בבתי קפה ומסעדות.
הקתדרלה סן מרטינו (Duomo di San Martino) מתפארת בחזית מרהיבה משיש לבן וירוק. בפנים שמור פסל שהאגדה מייחסת לניקודימוס, שכביכול גילף את דיוקנו של ישו לאחר הצליבה. הקתדרלה שומרת גם על אוצר של נוצרים יקרי ערך.
בית פוצ'יני (Casa Natale Puccini), היום מוזיאון, הוא הבית בו נולד המלחין ב-1858. המוזיאון מציג רהיטים מקוריים, כתבי יד של יצירותיו המוקדמות, מכתבים, ציורים, תצלומים ותלבושת מהאופרה "טורנדוט".
ויא פילונגו (Via Fillungo) היא רחוב הקניות המרכזי של העיר, עמוס בחנויות בוטיק, בתי קפה ומאפיות מסורתיות. הרחוב הוא גם מוקד חיי הלילה של העיר.
#היסטוריה
לוקה נוסדה על ידי האטרוסקים ולאחר מכן הפכה למושבה רומית בשנת 180 לפני הספירה. במהלך התקופה הרומית שימשה כמקום מפגש חשוב ליוליוס קיסר וקראסוס, חברי הטריומבירט הראשון.
בתקופת ימי הביניים הפכה לוקה לרפובליקה עצמאית שהתקיימה כמעט 500 שנה. העיר התפרסמה בתור מרכז מסחרי חשוב ובזכות תעשיית הטקסטיל המפותחת שלה. העושר שזרם מהמסחר מיומן בארכיטקטורה המרהיבה שניתן לראות עד היום.
ב-1504 הוחלט על בניית החומות החדשות כדי לעמוד בפני התקדמות הטכנולוגיה הצבאית ומחשש למדיניות ההתרחבות של משפחת מדיצ'י. העבודות החלו ב-1544 והסתיימו בסביבות 1650. באירוניה של הגורל, החומות מעולם לא שימשו למטרת ההגנה שלשמה נבנו.
נפוליאון כבש את העיר ומסר אותה לאחותו אליזה בונפרטה כנסיכות. מאוחר יותר היא הפכה לדוכסות עצמאית עד איחוד איטליה במאה ה-19.
#תרבות
לוקה מפורסמת גם בזכות הפסטיבלים החיים שלה. פסטיבל הקיץ של לוקה (Lucca Summer Festival) מביא זמרים בינלאומיים גדולים ופסטיבל הקומיקס הענק לוקה קומיקס (Lucca Comics) הופך את העיר כל שנה למרכז תרבות פופ אירופי.
לוקה היא עיר הולדתו של אחד מענקי האופרה האיטלקית. בה נולד ג'אקומו פוצ'יני (Giacomo Puccini), מגדולי מלחיני האופרה האיטלקית. משפחת פוצ'יני הייתה משפחת מוזיקאים במשך דורות רבים - 5 דורות רצופים כיהנו כמנהלים מוזיקליים של קתדרלת סן מרטינו בלוקה.
פוצ'יני נולד כאן ב-22 בדצמבר 1858 ובמהלך הקריירה הוא יצר כאן כמה מהאופרות הנצחיות שלו, כמו "לה בוהם" (La Bohème) ו"מאדאם באטרפליי" (Madama Butterfly).
#מתי לבוא?
הקיץ הופך להיות חם מאוד, לכן עדיף לבקר כאן בחודשים מאי עד יוני וספטמבר עד אוקטובר.
#מה לטעום?
בלוקה נסו לא לפספס את הפוקצ'ה המקומית, שהיא מהטובות באיטליה. נסו גם את הקסטניאצ'ו, עוגה מקומית שעשויה מקמח ערמונים. בשווקים המקומיים תמצאו גם שמן זית מעולה מהאזור.
#טיפים
הגישה ללוקה נוחה גם ברכבת והמרכז שלה לא גדול ונוח לטיול רגלי.
הגיעו מוקדם בבוקר או בשעות אחר הצהריים המאוחרות ותוכלו להימנע מקבוצות התיירים הגדולות.
נעלו נעליים נוחות להליכה, כי רצפות האבן העתיקות יכולות להיות חלקות.
השכירו אופניים ותיהנו מחוויה מהנה על החומות של לוקה.
אל תתפתו להיכנס לכל האתרים והמוזיאונים. עדיף להתמקד ב-3 או 4 אתרים מרכזיים ולהשאיר זמן להנאה מרחובות לוקה הנהדרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1t2u99zLdsM
ביקור במקום:
https://youtu.be/_d-BpUhVswg
תמונות:
https://youtu.be/KfdpYKdmb7w
העיר לוקה (Lucca) היא עיר טוסקנית שלווה, עם היסטוריה רבת שנים המנצנצת בסמטאות צרות, כיכרות קטנות וכנסיות גבוהות, בין בתי האבן שכמו לא השתנו מאז ימי הביניים ומגדל שבראשו ניצבים עצים רבי שנים.
לוקה נחשבת לאחת מהערים השמורות והיפות ביותר באיטליה. המיקום האסטרטגי שלה, בין פירנצה לפיזה, הופך אותה למקום מושלם לטיול יום או כנקודת מוצא לטיולי כוכב בטוסקנה.
העיר מוקפת בחומות מימי הביניים השמורות בצורה מושלמת, וההליכה עליהן הפכה לאחד מהחוויות הייחודיות של המקום. החומות הנוכחיות נבנו במהלך תקופה ארוכה של יותר ממאה שנים, בין 1544 ל-1650, ומקיפות את המרכז ההיסטורי במעגל של כ-4 קילומטרים.
לוקה היא גם עיר הולדתו של אחד מענקי האופרה האיטלקית, ג'אקומו פוצ'יני (Giacomo Puccini).
#מה תראו כאן?
מגדל גוויניג'י (Guinigi Tower) הוא הסמל החי של העיר. המגדל בן 44 המטרים נבנה על ידי משפחת סוחרים עשירה במאה ה-14, ובראשו נטועים עצי אלון כבדי גיל. העלייה של 230 מדרגות מובילה לנוף מרהיב על העיר והטוסקנה שמסביב.
כיכר האמפיתיאטרון (Piazza dell'Anfiteatro) היא אחת מהכיכרות היפות והייחודיות ביותר באיטליה. הכיכר הסגלגלה נבנתה על יסודות האמפיתיאטרון הרומי העתיק, והבתים הצבעוניים שמקיפים אותה יוצרים אפקט ויזואלי מדהים. בעבר נהגו לקיים כאן תחרויות גלדיאטורים, כיום היא מלאה בבתי קפה ומסעדות.
הקתדרלה סן מרטינו (Duomo di San Martino) מתפארת בחזית מרהיבה משיש לבן וירוק. בפנים שמור פסל שהאגדה מייחסת לניקודימוס, שכביכול גילף את דיוקנו של ישו לאחר הצליבה. הקתדרלה שומרת גם על אוצר של נוצרים יקרי ערך.
בית פוצ'יני (Casa Natale Puccini), היום מוזיאון, הוא הבית בו נולד המלחין ב-1858. המוזיאון מציג רהיטים מקוריים, כתבי יד של יצירותיו המוקדמות, מכתבים, ציורים, תצלומים ותלבושת מהאופרה "טורנדוט".
ויא פילונגו (Via Fillungo) היא רחוב הקניות המרכזי של העיר, עמוס בחנויות בוטיק, בתי קפה ומאפיות מסורתיות. הרחוב הוא גם מוקד חיי הלילה של העיר.
#היסטוריה
לוקה נוסדה על ידי האטרוסקים ולאחר מכן הפכה למושבה רומית בשנת 180 לפני הספירה. במהלך התקופה הרומית שימשה כמקום מפגש חשוב ליוליוס קיסר וקראסוס, חברי הטריומבירט הראשון.
בתקופת ימי הביניים הפכה לוקה לרפובליקה עצמאית שהתקיימה כמעט 500 שנה. העיר התפרסמה בתור מרכז מסחרי חשוב ובזכות תעשיית הטקסטיל המפותחת שלה. העושר שזרם מהמסחר מיומן בארכיטקטורה המרהיבה שניתן לראות עד היום.
ב-1504 הוחלט על בניית החומות החדשות כדי לעמוד בפני התקדמות הטכנולוגיה הצבאית ומחשש למדיניות ההתרחבות של משפחת מדיצ'י. העבודות החלו ב-1544 והסתיימו בסביבות 1650. באירוניה של הגורל, החומות מעולם לא שימשו למטרת ההגנה שלשמה נבנו.
נפוליאון כבש את העיר ומסר אותה לאחותו אליזה בונפרטה כנסיכות. מאוחר יותר היא הפכה לדוכסות עצמאית עד איחוד איטליה במאה ה-19.
#תרבות
לוקה מפורסמת גם בזכות הפסטיבלים החיים שלה. פסטיבל הקיץ של לוקה (Lucca Summer Festival) מביא זמרים בינלאומיים גדולים ופסטיבל הקומיקס הענק לוקה קומיקס (Lucca Comics) הופך את העיר כל שנה למרכז תרבות פופ אירופי.
לוקה היא עיר הולדתו של אחד מענקי האופרה האיטלקית. בה נולד ג'אקומו פוצ'יני (Giacomo Puccini), מגדולי מלחיני האופרה האיטלקית. משפחת פוצ'יני הייתה משפחת מוזיקאים במשך דורות רבים - 5 דורות רצופים כיהנו כמנהלים מוזיקליים של קתדרלת סן מרטינו בלוקה.
פוצ'יני נולד כאן ב-22 בדצמבר 1858 ובמהלך הקריירה הוא יצר כאן כמה מהאופרות הנצחיות שלו, כמו "לה בוהם" (La Bohème) ו"מאדאם באטרפליי" (Madama Butterfly).
#מתי לבוא?
הקיץ הופך להיות חם מאוד, לכן עדיף לבקר כאן בחודשים מאי עד יוני וספטמבר עד אוקטובר.
#מה לטעום?
בלוקה נסו לא לפספס את הפוקצ'ה המקומית, שהיא מהטובות באיטליה. נסו גם את הקסטניאצ'ו, עוגה מקומית שעשויה מקמח ערמונים. בשווקים המקומיים תמצאו גם שמן זית מעולה מהאזור.
#טיפים
הגישה ללוקה נוחה גם ברכבת והמרכז שלה לא גדול ונוח לטיול רגלי.
הגיעו מוקדם בבוקר או בשעות אחר הצהריים המאוחרות ותוכלו להימנע מקבוצות התיירים הגדולות.
נעלו נעליים נוחות להליכה, כי רצפות האבן העתיקות יכולות להיות חלקות.
השכירו אופניים ותיהנו מחוויה מהנה על החומות של לוקה.
אל תתפתו להיכנס לכל האתרים והמוזיאונים. עדיף להתמקד ב-3 או 4 אתרים מרכזיים ולהשאיר זמן להנאה מרחובות לוקה הנהדרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1t2u99zLdsM
ביקור במקום:
https://youtu.be/_d-BpUhVswg
תמונות:
https://youtu.be/KfdpYKdmb7w
#על העיר של לאונרדו דה וינצ'י
העיר וינצ'י (Vinci) היא עיירה שמורה היטב מימי הביניים. ממוקמת על מורדות מונטלבאנו, כ-50 ק"מ מפירנצה. העיר הזו מוכרת היום בעיקר כעיירה של הגאון הגדול של הרנסנס האיטלקי, לאונרדו דה וינצ'י, בעברית: לאונרדו מהעיר וינצ'י.
העיירה מוקפת בגבעות טוסקניות מרהיבות, עם נוף של כרמים ומטעי זיתים, שכמעט ולא השתנו מאז תקופתו של לאונרדו.
לאונרדו דה וינצ'י נולד ב-15 באפריל 1452, בבית חווה שקיים עד היום, כ-3 קילומטרים מהעיר, בכפר אנצ'יאנו.
#מה תראו כאן?
וינצ'י היא עיירה קטנה, אך מלאה באווירה, היסטוריה ואמנות – יעד נחמד לחובבי תרבות, אמנות ומדע.
בין אתרי העיר שבתגית "וינצ'י". תראו את פיאצה דיי גואידי שהיא כיכר העיר וינצ'י ובסמוך גם את הטירה של וינצ'י (Castello Vinci) הנקראת גם "טירת הספינה".
בטירה נמצאים מוזיאון לאונרדו דה וינצ'י (Museo Leonardiano di Vinci) וספריית לאונרדו.
במוזיאון לאונרדו דה וינצ'י מוצגות כמה מההמצאות המצוירות במחברותיו של דה וינצ'י. תוכלו לראות בו דגמים, תיעודים ורישומים של רבות מההמצאות הגדולות של הגאון מווינצ'י.
מומלץ לבקר גם בבית הולדתו של לאונרדו שבכפר הסמוך. אמנם בזכות לאונרדו, אחד מגדולי האנושות, הבטיחה העיר וינצ'י את מקומה בהיסטוריה, אך למעשה הוא נולד וגדל בכפר שליד.
חובבי אמנות וכנסיות יבקרו כאן בכנסיית סנטה קרוצ'ה, שנבנתה במאה ה-13 אך בהמשך השנים שופצה בסגנון הניאו-רנסנס.
עוד בווינצ'י אפשר ליהנות מביקור ביקב מקומי, סיור וטעימות של יין ושמן זית ומסלולי הליכה נחמדים בטבע.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/pj-cFiMpHIg
סיור:
https://youtu.be/Ur0GeSxi478
הדרכה:
https://youtu.be/5-xboeodwiY
העיר וינצ'י (Vinci) היא עיירה שמורה היטב מימי הביניים. ממוקמת על מורדות מונטלבאנו, כ-50 ק"מ מפירנצה. העיר הזו מוכרת היום בעיקר כעיירה של הגאון הגדול של הרנסנס האיטלקי, לאונרדו דה וינצ'י, בעברית: לאונרדו מהעיר וינצ'י.
העיירה מוקפת בגבעות טוסקניות מרהיבות, עם נוף של כרמים ומטעי זיתים, שכמעט ולא השתנו מאז תקופתו של לאונרדו.
לאונרדו דה וינצ'י נולד ב-15 באפריל 1452, בבית חווה שקיים עד היום, כ-3 קילומטרים מהעיר, בכפר אנצ'יאנו.
#מה תראו כאן?
וינצ'י היא עיירה קטנה, אך מלאה באווירה, היסטוריה ואמנות – יעד נחמד לחובבי תרבות, אמנות ומדע.
בין אתרי העיר שבתגית "וינצ'י". תראו את פיאצה דיי גואידי שהיא כיכר העיר וינצ'י ובסמוך גם את הטירה של וינצ'י (Castello Vinci) הנקראת גם "טירת הספינה".
בטירה נמצאים מוזיאון לאונרדו דה וינצ'י (Museo Leonardiano di Vinci) וספריית לאונרדו.
במוזיאון לאונרדו דה וינצ'י מוצגות כמה מההמצאות המצוירות במחברותיו של דה וינצ'י. תוכלו לראות בו דגמים, תיעודים ורישומים של רבות מההמצאות הגדולות של הגאון מווינצ'י.
מומלץ לבקר גם בבית הולדתו של לאונרדו שבכפר הסמוך. אמנם בזכות לאונרדו, אחד מגדולי האנושות, הבטיחה העיר וינצ'י את מקומה בהיסטוריה, אך למעשה הוא נולד וגדל בכפר שליד.
חובבי אמנות וכנסיות יבקרו כאן בכנסיית סנטה קרוצ'ה, שנבנתה במאה ה-13 אך בהמשך השנים שופצה בסגנון הניאו-רנסנס.
עוד בווינצ'י אפשר ליהנות מביקור ביקב מקומי, סיור וטעימות של יין ושמן זית ומסלולי הליכה נחמדים בטבע.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/pj-cFiMpHIg
סיור:
https://youtu.be/Ur0GeSxi478
הדרכה:
https://youtu.be/5-xboeodwiY
#על עיר האהבה הגאורגית ומרום המפלט לאוהבים
סירנארי (Sighnaghi), שנכתבת כמו סיגנאגי, היא עיירה ציורית ומקסימה הממוקמת על ראש גבעה בחבל היין של גאורגיה, קחאתי.
מדובר בעיירה היפה בחבל קאחתי ואחת הערים הקטנות באזור של דרום מזרח גאורגיה. היא מהווה מקום בו ניתן תמיד לפגוש בזוגות נשואים טריים, מקומיים או זרים, שהגיעו לכאן כדי להינשא, בכל שעות היום והלילה.
כי סירנרי מכונה בגאורגיה "עיר האהבה". לכינוי הייחודי הזה היא זכתה מהיותה המקום היחיד במדינה בו יכול זוג להגיע ולהתחתן בכל שעה ביממה. זה גם המקור של עוד כינוי של העיירה המקסימה הזו - "לאס וגאס הגאורגית".
#מה תראו כאן?
סירנארי המקסימה ממוקמת בלב אזור עתיר כרמים ומשקיפה על הרי הקווקז הרחוקים ועל עמק אלאזאני הציורי.
ביצורי האבן ההיסטוריים שבה מרגישים כאילו חזרתם בזמן ומכל סמטה עשוי להגיח אביר על סוסו.
כיף לבלות כאן 2-3 ימים רגועים ונעימים. סיור רגלי בה יציג לכם עיירה עתיקה ומוקפת חומה, עם כ-30 מגדלי שמירה עתיקים ובתים המתאפיינים בגגות אדומים ומרפסות עץ מעוגלות.
העיר עצמה מהווה מקום מפלט רומנטי של זוגות מאוהבים. כשאתם מסתובבים בה תוכלו לראות זוגות שהגיעו אליה כדי להתחתן ב"חתונות בזק" ספונטניות.
במוזיאון סירנארי המודרני אפשר ללמוד גם על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של חבל קאחתי והעיירה עצמה.
מומלץ גם לבקר במנזר בודבה ההיסטורי והמעניין, עם הנוף עוצר הנשימה שנשקף ממנו, קברה של נינו הקדושה והקפלה שנבנתה מעל המעיין בו היא נהגה להתפלל.
#תולדות המקום
סירנארי נוסדה במאה ה-18. יסד אותה המלך הגאורגי ארקלה ה-2. היא הייתה אז למפלט עבור תושבי האזור, בעיקר כנגד התקפות ופלישות של הפרסים ואחרים.
גם האדריכלות של סירנרי היא מהמאות הקודמות. זו ארכיטקטורה עשירה ומגוונת ברעיונות ובהשפעות שלה, תוצאות ה"ביקורים" של מגוון הכובשים והעמים שבנו כאן.
זריקת המרץ התיירותית של העשורים האחרונים תרמה לכך שהעיירה הציורית עברה מתיחת פנים של ממש, תוך שמירה מוקפדת על סגנונה המקורי והעתיק. במסגרת אותם חידושים שופצו אתרים עתיקים ואטרקציות ופעילויות חדשות נפתחו בה, תוך הגדלה של אפשרויות הלינה למבקרים ותיירים.
#טיפים
אחד הפינוקים שתרצו לנסות כאן היא גלידת וניל שעליה מוזגים כאן יין. זה טעים בדיוק כמו שזה פשוט. מושלם!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GvMyfgoucNo
טיולים בסביבה:
https://youtu.be/L_-YVLNITAA
מוזיקה מקומית:
https://youtu.be/ERtwXpsxcXY
בלוגרים:
https://youtu.be/e0i581b9Hrw
סירנארי (Sighnaghi), שנכתבת כמו סיגנאגי, היא עיירה ציורית ומקסימה הממוקמת על ראש גבעה בחבל היין של גאורגיה, קחאתי.
מדובר בעיירה היפה בחבל קאחתי ואחת הערים הקטנות באזור של דרום מזרח גאורגיה. היא מהווה מקום בו ניתן תמיד לפגוש בזוגות נשואים טריים, מקומיים או זרים, שהגיעו לכאן כדי להינשא, בכל שעות היום והלילה.
כי סירנרי מכונה בגאורגיה "עיר האהבה". לכינוי הייחודי הזה היא זכתה מהיותה המקום היחיד במדינה בו יכול זוג להגיע ולהתחתן בכל שעה ביממה. זה גם המקור של עוד כינוי של העיירה המקסימה הזו - "לאס וגאס הגאורגית".
#מה תראו כאן?
סירנארי המקסימה ממוקמת בלב אזור עתיר כרמים ומשקיפה על הרי הקווקז הרחוקים ועל עמק אלאזאני הציורי.
ביצורי האבן ההיסטוריים שבה מרגישים כאילו חזרתם בזמן ומכל סמטה עשוי להגיח אביר על סוסו.
כיף לבלות כאן 2-3 ימים רגועים ונעימים. סיור רגלי בה יציג לכם עיירה עתיקה ומוקפת חומה, עם כ-30 מגדלי שמירה עתיקים ובתים המתאפיינים בגגות אדומים ומרפסות עץ מעוגלות.
העיר עצמה מהווה מקום מפלט רומנטי של זוגות מאוהבים. כשאתם מסתובבים בה תוכלו לראות זוגות שהגיעו אליה כדי להתחתן ב"חתונות בזק" ספונטניות.
במוזיאון סירנארי המודרני אפשר ללמוד גם על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של חבל קאחתי והעיירה עצמה.
מומלץ גם לבקר במנזר בודבה ההיסטורי והמעניין, עם הנוף עוצר הנשימה שנשקף ממנו, קברה של נינו הקדושה והקפלה שנבנתה מעל המעיין בו היא נהגה להתפלל.
#תולדות המקום
סירנארי נוסדה במאה ה-18. יסד אותה המלך הגאורגי ארקלה ה-2. היא הייתה אז למפלט עבור תושבי האזור, בעיקר כנגד התקפות ופלישות של הפרסים ואחרים.
גם האדריכלות של סירנרי היא מהמאות הקודמות. זו ארכיטקטורה עשירה ומגוונת ברעיונות ובהשפעות שלה, תוצאות ה"ביקורים" של מגוון הכובשים והעמים שבנו כאן.
זריקת המרץ התיירותית של העשורים האחרונים תרמה לכך שהעיירה הציורית עברה מתיחת פנים של ממש, תוך שמירה מוקפדת על סגנונה המקורי והעתיק. במסגרת אותם חידושים שופצו אתרים עתיקים ואטרקציות ופעילויות חדשות נפתחו בה, תוך הגדלה של אפשרויות הלינה למבקרים ותיירים.
#טיפים
אחד הפינוקים שתרצו לנסות כאן היא גלידת וניל שעליה מוזגים כאן יין. זה טעים בדיוק כמו שזה פשוט. מושלם!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GvMyfgoucNo
טיולים בסביבה:
https://youtu.be/L_-YVLNITAA
מוזיקה מקומית:
https://youtu.be/ERtwXpsxcXY
בלוגרים:
https://youtu.be/e0i581b9Hrw
ערים
#על העיר החדשה של טנג'יר
טנג'יר ויל נובל (Ville Nouvelle) היא העיר החדשה והמודרנית של טנג'יר, עיר שנחשבת לשער הכניסה לאפריקה, לפחות עבור האירופאים.
טנג'יר ידועה בחופי הים הזהובים שלה, באתרי הנופש המפנקים ובמימי האוקיינוס הצלולים. כאן בילו בעבר המון ידוענים, כולל רוקרים מגניבים דוגמת "הרולינג סטונז".
טנג'יר החדשה הזו מייצגת את הקידמה והמודרניות המערבית שהולכת ומשתלטת גם על מרוקו, אל מול ה"מׇדינה" (Medina), שהיא העיר העתיקה של טנג'יר, מהמורשת הערבית-בֶּרְבֶּרְית שלה.
טנג'יר ויל נובל קרובה גיאוגרפית לספרד ולגיבלרטר, מה שמורגש בסגנון בנייה, העיצוב ואורח החיים בה. היא מאוד מזכירה עיירות חוף ספרדיות, דוגמת קאדיס או ולנסיה.
עוד בולטת בטנג'יר החדשה האדריכלות המודרנית, המדשאות הכמו אירופיות, מזרקות המים המרהיבות ובתי הקפה הרבים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WArP7J44oBo
אדריכלות מודרנית:
https://youtu.be/ndDJwok8Qsc
טנג'יר ויל נובל (Ville Nouvelle) היא העיר החדשה והמודרנית של טנג'יר, עיר שנחשבת לשער הכניסה לאפריקה, לפחות עבור האירופאים.
טנג'יר ידועה בחופי הים הזהובים שלה, באתרי הנופש המפנקים ובמימי האוקיינוס הצלולים. כאן בילו בעבר המון ידוענים, כולל רוקרים מגניבים דוגמת "הרולינג סטונז".
טנג'יר החדשה הזו מייצגת את הקידמה והמודרניות המערבית שהולכת ומשתלטת גם על מרוקו, אל מול ה"מׇדינה" (Medina), שהיא העיר העתיקה של טנג'יר, מהמורשת הערבית-בֶּרְבֶּרְית שלה.
טנג'יר ויל נובל קרובה גיאוגרפית לספרד ולגיבלרטר, מה שמורגש בסגנון בנייה, העיצוב ואורח החיים בה. היא מאוד מזכירה עיירות חוף ספרדיות, דוגמת קאדיס או ולנסיה.
עוד בולטת בטנג'יר החדשה האדריכלות המודרנית, המדשאות הכמו אירופיות, מזרקות המים המרהיבות ובתי הקפה הרבים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WArP7J44oBo
אדריכלות מודרנית:
https://youtu.be/ndDJwok8Qsc
#על עיר הבירה הקטנה בעולם
ברוכים הבאים לעיר הבירה של האי מאהה (Mahé), האי הגדול מבין איי סיישל. זוהי עיר הבירה הקטנה בעולם!
העיירה הקטנה ויקטוריה (Victoria) הפכה למרכז עירוני כשב-1976 זכתה סיישל לעצמאות. אז היא גם הפכה להיות בירת המדינה וקמו בה מוסדות שלטון ואקדמיה, אוניברסיטה ומרכזים כלכליים.
הבירה הקטנה בעולם קרויה על שמה של ויקטוריה, מלכת אנגליה במאה ה-19. באמצעות דוגמאות יוצאות דופן של אדריכלות מסורתית, בצד שוק הומה, חנויות בגדים ונותני שירותים, הצליחה הבירה הקטנה לשמר חלק גדול מהקסם ומהאופי המקומי המיוחד שלה.
#מה תראו כאן?
בירת סיישל, העיר ויקטוריה, היא מקום חביב ונעים לביקור. מומלץ מאוד השיטוט בה ובאתרים החביבים שהיא מציעה, כמו גם בשווקים וברחובות שלה.
בתור אחת מערי הבירה הקטנות בעולם, ניתן לבקר בכל אתריה המרכזיים בתוך חצי יום, עד יום אחד של טיול.
לעיניכם יזדקר ודאי מגדל השעון, שניצב בלב העיר. זהו מונומנט לאומי בסגנון הביג בן הלונדוני והוא פועל כאן ללא הפסקה מאז שנת 1903.
אחרי ביקור במקדש ההינדי הססגוני היחיד בסיישל, תנו ביקור גם בשוק התוסס של העיר. הוא יציע מקום נהדר להתחבר לאווירה המקומית.
מעבר לפירות אקזוטיים ואווירה עממית, הביקור בשוק סלאווין קלרק מרקט יכיר לכם את התבלינים המקומיים, השמנים בניחוח וניל-קוקוס ומחרוזות צדפים של פעם.
כדי ללמוד על החיים בסיישל, מומלץ לבקר גם במוזיאון הלאומי של סיישל (National Museum of History). בימים חמים נסו ליהנות מהקרירות שכאן, במהלך שעות הצהריים הלוהטות.
תנו לעצמכם לשוטט יד ביד בסמטאות המפותלות של בירת סיישל. מדי פעם תיתקלו באחת מגלריות האמנות או עבודות היד שפזורות בעיר. רבות מהן שוות הצצה.
בוויקטוריה לא חסרים בתי קפה ומסעדות נחמדות. בדקו בכלים של גאידול אילו מהם מדורגים ושווים מסביבכם ודי מובטח שתהנו גם מהמטבח הקריאולי המקומי וגם מהשירות האדיב.
#אדריכלות
הבנייה בעיר משלבת סגנון מודרני עם מבנים קולוניאליים אופייניים. תיהנו כאן ממסע עירוני במנהרת הזמן הארכיטקטונית, שמתחילה מהבנייה של ימינו וחוזרת אל סגנונות האדריכלות של האימפריות ששלטו כאן בימים עברו.
#טיפים
מומלץ להקדיש לעיר לפחות יומיים.
אחרי 7 בערב נשארים מעט מאוד אנשים בחוץ.
כל העסקים נסגרים ב-9 בערב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WxUPppoNi28
ביקור במקום:
https://youtu.be/IRc4ADcSMmQ
סקירה של העיר:
https://youtu.be/K_30WZ2HKfQ
ברוכים הבאים לעיר הבירה של האי מאהה (Mahé), האי הגדול מבין איי סיישל. זוהי עיר הבירה הקטנה בעולם!
העיירה הקטנה ויקטוריה (Victoria) הפכה למרכז עירוני כשב-1976 זכתה סיישל לעצמאות. אז היא גם הפכה להיות בירת המדינה וקמו בה מוסדות שלטון ואקדמיה, אוניברסיטה ומרכזים כלכליים.
הבירה הקטנה בעולם קרויה על שמה של ויקטוריה, מלכת אנגליה במאה ה-19. באמצעות דוגמאות יוצאות דופן של אדריכלות מסורתית, בצד שוק הומה, חנויות בגדים ונותני שירותים, הצליחה הבירה הקטנה לשמר חלק גדול מהקסם ומהאופי המקומי המיוחד שלה.
#מה תראו כאן?
בירת סיישל, העיר ויקטוריה, היא מקום חביב ונעים לביקור. מומלץ מאוד השיטוט בה ובאתרים החביבים שהיא מציעה, כמו גם בשווקים וברחובות שלה.
בתור אחת מערי הבירה הקטנות בעולם, ניתן לבקר בכל אתריה המרכזיים בתוך חצי יום, עד יום אחד של טיול.
לעיניכם יזדקר ודאי מגדל השעון, שניצב בלב העיר. זהו מונומנט לאומי בסגנון הביג בן הלונדוני והוא פועל כאן ללא הפסקה מאז שנת 1903.
אחרי ביקור במקדש ההינדי הססגוני היחיד בסיישל, תנו ביקור גם בשוק התוסס של העיר. הוא יציע מקום נהדר להתחבר לאווירה המקומית.
מעבר לפירות אקזוטיים ואווירה עממית, הביקור בשוק סלאווין קלרק מרקט יכיר לכם את התבלינים המקומיים, השמנים בניחוח וניל-קוקוס ומחרוזות צדפים של פעם.
כדי ללמוד על החיים בסיישל, מומלץ לבקר גם במוזיאון הלאומי של סיישל (National Museum of History). בימים חמים נסו ליהנות מהקרירות שכאן, במהלך שעות הצהריים הלוהטות.
תנו לעצמכם לשוטט יד ביד בסמטאות המפותלות של בירת סיישל. מדי פעם תיתקלו באחת מגלריות האמנות או עבודות היד שפזורות בעיר. רבות מהן שוות הצצה.
בוויקטוריה לא חסרים בתי קפה ומסעדות נחמדות. בדקו בכלים של גאידול אילו מהם מדורגים ושווים מסביבכם ודי מובטח שתהנו גם מהמטבח הקריאולי המקומי וגם מהשירות האדיב.
#אדריכלות
הבנייה בעיר משלבת סגנון מודרני עם מבנים קולוניאליים אופייניים. תיהנו כאן ממסע עירוני במנהרת הזמן הארכיטקטונית, שמתחילה מהבנייה של ימינו וחוזרת אל סגנונות האדריכלות של האימפריות ששלטו כאן בימים עברו.
#טיפים
מומלץ להקדיש לעיר לפחות יומיים.
אחרי 7 בערב נשארים מעט מאוד אנשים בחוץ.
כל העסקים נסגרים ב-9 בערב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WxUPppoNi28
ביקור במקום:
https://youtu.be/IRc4ADcSMmQ
סקירה של העיר:
https://youtu.be/K_30WZ2HKfQ
#על עיר ההיפים והגולשים המרוקנית
אסאוירה (Essaouira), שנקראת גם מוגדוֹר (Mogador), היא אחת מערי החוף היפות במרוקו. זוהי עיר נמל רוגעת, עם חופים יפים, הממוקמת לחופי האוקיינוס האטלנטי ומוגנת על ידי מפרץ טבעי.
עם חומותיה העתיקות שגובלות בחוף הים וסירות הדייגים הצבעוניות העוגנות ליד המזח הציורי שלה, דומה שאסאוירה לא השתנתה מאז המאה ה-18.
ואכן, אסאוירה שומרת עד היום על האופי האותנטי שלה. נופה העכשווי לא השתנה הרבה במאות האחרונות. כמו אז, גם היום היא עדיין עיר ים תיכונית לבנה, עם תריסי הבתים והחלונות הכחולים, מוקפת חומה בצבע חום-אדמדם.
בשנות ה-70 של המאה הקודמת אסאווירה שימשה כמעוז היפי. אלפי ילדי פרחים נדלקו אז על העיר השלווה והאקזוטית, עם מזג האוויר הנעים שלחופי האוקיינוס. לא לחינם שהה בה אז הגיטריסט והיוצר האגדי ג'ימי הנדריקס כמעט שבועיים ובהשראתה יש המספרים שהוא כתב את "מצודות עשויות מחול ים" (Castles made of sand) הנוסטלגי שלו.
כיום העיר הזו מפורסמת גם בזכות פסטיבל מוסיקת הגנאוו’ה השנתי שנערך בה ומצליח למשוך בכל שנה אמני וחובבי מוסיקה אתנית מכל העולם.
שימו לב שמוגדור ממוקמת ברצועה צרה מאוד של חוף שממש עד אליה יורדים הרי האטלס בתלילות רבה. רצועת החוף הזו לא מותירה שטחי אדמה מספיקים לעיבוד חקלאי ולכן את השטחים החקלאיים וכפרי החקלאים של הסביבה ניתן למצוא רק באפיקי הנחלים שיורדים אל הים מההרים.
#מה תראו כאן?
באסאווירה / מוגדור תוכלו ליהנות משיטוט רגלי בעיר העתיקה ומביקור במצודה.
חופי אסווירה פופולריים במיוחד בקרב גולשים ולכאן מגיעים חובבי גלישה מכל רחבי אירופה. זה אחד המקומות המהנים לאוהבי גלישת הרוח, הקיט-סרף והספורט הימי בכלל.
נופשים אחרים ימצאו על חופה המרהיב את כל מה שנדרש לבילוי ושיזוף על החוף, כולל פינות צל מעולות.
ה"מׇדינה" של אסאווירה, העיר העתיקה של מוגדור, עמוסה שווקים, גלריות, חנויות אמנים וסדנאות מגלפי עץ. בעיר המבוצרת תמצאו אווירה מדהימה. היא מוקפת חומה, רחובותיה צרים והבתים בצבעי כחול ואדום. ה"מׇדינה" היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, שהפורטוגזים בנו בעבר הרחוק והטביעו בה את רישומם.
ביקור בנמל, שהוא אחד מנמלי הדיג העיקריים של מרוקו, יהיה גם הוא חוויה נחמדה מאוד. על אי סלעי קטן שנמצא אל מול העיר מצויה מצודת בית הסוהר וה"קרנטינה" הישנה, בתוכה שהו החוזרים ממכה לבידוד לאחר שובם.
#היסטוריה
בעבר נקראה עיר הנמל הזו מוגאדור (Mogador) ולאורך ההיסטוריה העבירו אותה המעצמות הימיות האירופיות מיד ליד, ביניהן אנגליה, צרפת, גרמניה, הולנד ופורטוגל.
במאה ה-15 מוגדור הייתה מהערים הפורטוגזיות החשובות ביותר. מאז המאה ה-18, כשנאסר על העיר אגאדיר לעסוק בסחר חוץ, מסיבות פוליטיות שונות, הלכה והתפתחה במקומה העיר מוגאדור, עם הנמל החדש שנבנה בה אז.
ב-1690 העיר נהרסה ברעידת אדמה, אבל בנייה מרהיבה מחדש השיבה לה את יופייה.
#יהודים בעיר
המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 היו ימי הזוהר של הקהילה היהודית במוגדור. באותה תקופה היהודים היוו את מרבית אוכלוסיית העיר.
במֶלַאח, הרובע היהודי של העיר, אפשר לראות עד היום את בתי היהודים מאותם ימים.
גם בית הקברות היהודי של העיר שווה ביקור. הוא נחשב למרשים שבין בתי הקברות היהודיים במרוקו. אפשר לפקוד בו את קברו של רבי חיים פינטו, רב שמת לפני יותר מ-150 שנה והפך עם השנים לקדוש יהודי. עד היום מקיימים יהודים בל"ג בעומר בכל שנה הילולה גדולה על קברו.
#טיפים
טיול בעיר מומלץ שיסתיים בארוחה טובה באחת ממסעדות הדגים המצוינות שעל החוף. הדגים, האוכל, הנופים והאווירה - כולם יהיו נהדרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-u8MVxHN0nY
ביקור במקום:
https://youtu.be/ixNHOgrEncs
אסאוירה (Essaouira), שנקראת גם מוגדוֹר (Mogador), היא אחת מערי החוף היפות במרוקו. זוהי עיר נמל רוגעת, עם חופים יפים, הממוקמת לחופי האוקיינוס האטלנטי ומוגנת על ידי מפרץ טבעי.
עם חומותיה העתיקות שגובלות בחוף הים וסירות הדייגים הצבעוניות העוגנות ליד המזח הציורי שלה, דומה שאסאוירה לא השתנתה מאז המאה ה-18.
ואכן, אסאוירה שומרת עד היום על האופי האותנטי שלה. נופה העכשווי לא השתנה הרבה במאות האחרונות. כמו אז, גם היום היא עדיין עיר ים תיכונית לבנה, עם תריסי הבתים והחלונות הכחולים, מוקפת חומה בצבע חום-אדמדם.
בשנות ה-70 של המאה הקודמת אסאווירה שימשה כמעוז היפי. אלפי ילדי פרחים נדלקו אז על העיר השלווה והאקזוטית, עם מזג האוויר הנעים שלחופי האוקיינוס. לא לחינם שהה בה אז הגיטריסט והיוצר האגדי ג'ימי הנדריקס כמעט שבועיים ובהשראתה יש המספרים שהוא כתב את "מצודות עשויות מחול ים" (Castles made of sand) הנוסטלגי שלו.
כיום העיר הזו מפורסמת גם בזכות פסטיבל מוסיקת הגנאוו’ה השנתי שנערך בה ומצליח למשוך בכל שנה אמני וחובבי מוסיקה אתנית מכל העולם.
שימו לב שמוגדור ממוקמת ברצועה צרה מאוד של חוף שממש עד אליה יורדים הרי האטלס בתלילות רבה. רצועת החוף הזו לא מותירה שטחי אדמה מספיקים לעיבוד חקלאי ולכן את השטחים החקלאיים וכפרי החקלאים של הסביבה ניתן למצוא רק באפיקי הנחלים שיורדים אל הים מההרים.
#מה תראו כאן?
באסאווירה / מוגדור תוכלו ליהנות משיטוט רגלי בעיר העתיקה ומביקור במצודה.
חופי אסווירה פופולריים במיוחד בקרב גולשים ולכאן מגיעים חובבי גלישה מכל רחבי אירופה. זה אחד המקומות המהנים לאוהבי גלישת הרוח, הקיט-סרף והספורט הימי בכלל.
נופשים אחרים ימצאו על חופה המרהיב את כל מה שנדרש לבילוי ושיזוף על החוף, כולל פינות צל מעולות.
ה"מׇדינה" של אסאווירה, העיר העתיקה של מוגדור, עמוסה שווקים, גלריות, חנויות אמנים וסדנאות מגלפי עץ. בעיר המבוצרת תמצאו אווירה מדהימה. היא מוקפת חומה, רחובותיה צרים והבתים בצבעי כחול ואדום. ה"מׇדינה" היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, שהפורטוגזים בנו בעבר הרחוק והטביעו בה את רישומם.
ביקור בנמל, שהוא אחד מנמלי הדיג העיקריים של מרוקו, יהיה גם הוא חוויה נחמדה מאוד. על אי סלעי קטן שנמצא אל מול העיר מצויה מצודת בית הסוהר וה"קרנטינה" הישנה, בתוכה שהו החוזרים ממכה לבידוד לאחר שובם.
#היסטוריה
בעבר נקראה עיר הנמל הזו מוגאדור (Mogador) ולאורך ההיסטוריה העבירו אותה המעצמות הימיות האירופיות מיד ליד, ביניהן אנגליה, צרפת, גרמניה, הולנד ופורטוגל.
במאה ה-15 מוגדור הייתה מהערים הפורטוגזיות החשובות ביותר. מאז המאה ה-18, כשנאסר על העיר אגאדיר לעסוק בסחר חוץ, מסיבות פוליטיות שונות, הלכה והתפתחה במקומה העיר מוגאדור, עם הנמל החדש שנבנה בה אז.
ב-1690 העיר נהרסה ברעידת אדמה, אבל בנייה מרהיבה מחדש השיבה לה את יופייה.
#יהודים בעיר
המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 היו ימי הזוהר של הקהילה היהודית במוגדור. באותה תקופה היהודים היוו את מרבית אוכלוסיית העיר.
במֶלַאח, הרובע היהודי של העיר, אפשר לראות עד היום את בתי היהודים מאותם ימים.
גם בית הקברות היהודי של העיר שווה ביקור. הוא נחשב למרשים שבין בתי הקברות היהודיים במרוקו. אפשר לפקוד בו את קברו של רבי חיים פינטו, רב שמת לפני יותר מ-150 שנה והפך עם השנים לקדוש יהודי. עד היום מקיימים יהודים בל"ג בעומר בכל שנה הילולה גדולה על קברו.
#טיפים
טיול בעיר מומלץ שיסתיים בארוחה טובה באחת ממסעדות הדגים המצוינות שעל החוף. הדגים, האוכל, הנופים והאווירה - כולם יהיו נהדרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-u8MVxHN0nY
ביקור במקום:
https://youtu.be/ixNHOgrEncs
#על העיר השנייה בגודלה בגיאורגיה
קוטאיסי (Kutaisi) או קותאיסי, היא העיר הגיאורגית השלישית בגודלה בגאורגיה. זוהי עיר גנים ובוסתנים ואחת הערים היפות במדינה.
העיר, אחת הערים העתיקות במדינה, יושבת על גדות הנהר ריוני ותחילתה במאה ה-8 לפני הספירה. כמה פעמים במהלך ההיסטוריה שימשה קוטאיסי כבירת האזור, מה שהופך אותה עשירה באתרים ארכיאולוגיים.
אך כמו מקומות רבים בגאורגיה, גם תולדותיה רצופים בכיבושים, מלחמות וקרבות. אלה העבירו אותה מיד ליד, תוך שהיא עולה לא פעם למעמד של בירת הממלכה ואז שוב נקלעת להרס וסף של חורבן מוחלט.
אפוסים יווניים קדומים מזכירים את קוטאיסי בתור עירו של מלך קולכיס אַאֶטֶס, אביה של הנסיכה הקוסמת מדיאה. שם כותאיסי מתוארת כארץ ערפילים קודרת המצויה מעבר לים השחור.
#מה תראו כאן?
במזרקת קולצ'יס המרשימה שבעיר תראו 30 פסלים נהדרים ומצופים זהב, שהועתקו מממצאים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה, שנמצאו באזור. כל אלה שולבו עם מזרקה חכמה ומגוונת שתוכננה על ידי דויד גוגישיישווילי ונבנתה בשנת 2011.
בקוטאיסי תוכלו לבקר בשני האתרים ההיסטוריים שלה, קתדרלת בגרטי (Bagrati Cathedral) בעלת הגגות הירוקים-כחולים, ומנזר גלאטי (Gelati) שהיה בעבר מכלול דתי חשוב במיוחד. את שניהם הכתיר אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית.
אם יש זמן רק לאחד מהם, בקרו בקתדרלת בגרטי או באגאראטי (Bagrati Cathedral), עם הגגות הירקרקים שלה. הקתדרלה בולטת על הגדה הגבוהה של הנהר, באזור סלעי למדי. היא נוסדה במאה ה-11 על ידי המלך באגרט ה-3, המלך שאיחד אז את חלקי גאורגיה לממלכה אחת. ב-1692 פוצצו אותה הטורקים והכיפה המחודדת שלה נותרה בחורבנה עד שנת 2009, בה שיפצו אותה מחדש ומהיסוד.
מנזר גלאטי (Gelati) הוא מרכז דתי חשוב שמכיל מספר מנזרים וכנסיות. בו נמצא קברו של המלך ומי שנחשב לאחד המייסדים של ממלכת גאורגיה בימי הביניים "דוויד הבונה”. הוא גם היה אבי סבה של תמרה, המלכה הגאורגית הנערצת עד היום. פירוט וניווט בתגית "מנזר גלאטי".
לשוהים יותר מיום בעיר שווה גם להציץ במוזיאון האתנוגרפי של העיר, במוזיאון לתולדות העיר עם אוצרות זהב ואיקונין דתי שהובא אליו מקתדרלת בגרטי.
אםשר לסייר גם בבית הפרלמנט היוקרתי שבנה ב-2012 המנהיג סקאשווילי שברצונו לחדש את העיר ולהעביר אליה כוח בנה בניין שהשימוש בו מועט.
מחוץ לעיר שווה לצאת לטיול אל מערת הנטיפים פרומטאוס או לאחותה שבכניסה אל העיר. מדובר במערת סאטאפליה (Sataplia) שהיא עוד מערת נטיפים ובה נהרות תת קרקעיים, מפלים קטנים ועקבות דינוזאורים אמיתיים מלפני מיליון שנים. בסמוך גם תצפית מרהיבה על כל האזור.
באתר הספא הסמוך לקוטאיסי תוכלו להצטרף למבקרים מכל העולם המגיעים לטיפולי בריאות זולים וחשובים.
#הנקודה היהודית
בלב קוטאיסי נמצא הרובע היהודי של העיר, שכונת מצוואנה קוואווילה Mtzvane Qvavila) העתיקה. שם השכונה פירושו "פרח ירוק", איזכור להיותה של קוטאיסי מאז ומתמיד עיר גנים.
בשכונה היהודית של קוטאיסי נמצא בית הכנסת הדו-קומתי הגדול שלה. בית הכנסת הזה מהווה דוגמה מעולה לאדריכלות היהודית דתית של הקהילה העתיקה של העיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UyxZoDrOdF4
ביקור במקום:
https://youtu.be/P6nFK7BiY2U
מהאוויר:
https://youtu.be/8DzPxtzITa4
בלוגרים:
https://youtu.be/j6PorIzjs1c
קוטאיסי (Kutaisi) או קותאיסי, היא העיר הגיאורגית השלישית בגודלה בגאורגיה. זוהי עיר גנים ובוסתנים ואחת הערים היפות במדינה.
העיר, אחת הערים העתיקות במדינה, יושבת על גדות הנהר ריוני ותחילתה במאה ה-8 לפני הספירה. כמה פעמים במהלך ההיסטוריה שימשה קוטאיסי כבירת האזור, מה שהופך אותה עשירה באתרים ארכיאולוגיים.
אך כמו מקומות רבים בגאורגיה, גם תולדותיה רצופים בכיבושים, מלחמות וקרבות. אלה העבירו אותה מיד ליד, תוך שהיא עולה לא פעם למעמד של בירת הממלכה ואז שוב נקלעת להרס וסף של חורבן מוחלט.
אפוסים יווניים קדומים מזכירים את קוטאיסי בתור עירו של מלך קולכיס אַאֶטֶס, אביה של הנסיכה הקוסמת מדיאה. שם כותאיסי מתוארת כארץ ערפילים קודרת המצויה מעבר לים השחור.
#מה תראו כאן?
במזרקת קולצ'יס המרשימה שבעיר תראו 30 פסלים נהדרים ומצופים זהב, שהועתקו מממצאים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה, שנמצאו באזור. כל אלה שולבו עם מזרקה חכמה ומגוונת שתוכננה על ידי דויד גוגישיישווילי ונבנתה בשנת 2011.
בקוטאיסי תוכלו לבקר בשני האתרים ההיסטוריים שלה, קתדרלת בגרטי (Bagrati Cathedral) בעלת הגגות הירוקים-כחולים, ומנזר גלאטי (Gelati) שהיה בעבר מכלול דתי חשוב במיוחד. את שניהם הכתיר אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית.
אם יש זמן רק לאחד מהם, בקרו בקתדרלת בגרטי או באגאראטי (Bagrati Cathedral), עם הגגות הירקרקים שלה. הקתדרלה בולטת על הגדה הגבוהה של הנהר, באזור סלעי למדי. היא נוסדה במאה ה-11 על ידי המלך באגרט ה-3, המלך שאיחד אז את חלקי גאורגיה לממלכה אחת. ב-1692 פוצצו אותה הטורקים והכיפה המחודדת שלה נותרה בחורבנה עד שנת 2009, בה שיפצו אותה מחדש ומהיסוד.
מנזר גלאטי (Gelati) הוא מרכז דתי חשוב שמכיל מספר מנזרים וכנסיות. בו נמצא קברו של המלך ומי שנחשב לאחד המייסדים של ממלכת גאורגיה בימי הביניים "דוויד הבונה”. הוא גם היה אבי סבה של תמרה, המלכה הגאורגית הנערצת עד היום. פירוט וניווט בתגית "מנזר גלאטי".
לשוהים יותר מיום בעיר שווה גם להציץ במוזיאון האתנוגרפי של העיר, במוזיאון לתולדות העיר עם אוצרות זהב ואיקונין דתי שהובא אליו מקתדרלת בגרטי.
אםשר לסייר גם בבית הפרלמנט היוקרתי שבנה ב-2012 המנהיג סקאשווילי שברצונו לחדש את העיר ולהעביר אליה כוח בנה בניין שהשימוש בו מועט.
מחוץ לעיר שווה לצאת לטיול אל מערת הנטיפים פרומטאוס או לאחותה שבכניסה אל העיר. מדובר במערת סאטאפליה (Sataplia) שהיא עוד מערת נטיפים ובה נהרות תת קרקעיים, מפלים קטנים ועקבות דינוזאורים אמיתיים מלפני מיליון שנים. בסמוך גם תצפית מרהיבה על כל האזור.
באתר הספא הסמוך לקוטאיסי תוכלו להצטרף למבקרים מכל העולם המגיעים לטיפולי בריאות זולים וחשובים.
#הנקודה היהודית
בלב קוטאיסי נמצא הרובע היהודי של העיר, שכונת מצוואנה קוואווילה Mtzvane Qvavila) העתיקה. שם השכונה פירושו "פרח ירוק", איזכור להיותה של קוטאיסי מאז ומתמיד עיר גנים.
בשכונה היהודית של קוטאיסי נמצא בית הכנסת הדו-קומתי הגדול שלה. בית הכנסת הזה מהווה דוגמה מעולה לאדריכלות היהודית דתית של הקהילה העתיקה של העיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UyxZoDrOdF4
ביקור במקום:
https://youtu.be/P6nFK7BiY2U
מהאוויר:
https://youtu.be/8DzPxtzITa4
בלוגרים:
https://youtu.be/j6PorIzjs1c
#על עיר המערות הגיאורגית והעתיקה
אופליסציחה (Uplistsikhe) היא אחת הערים העתיקות בגיאורגיה, עיר מערות ענקית ומעניינת, הפרושה על פני כ-40 אלף מטרים רבועים.
ממוקמת על גדות נהר במרחק של 10 ק"מ מגורי, אופליסציחה היא עיר של ממש. היום היא אתר ארכיאולוגי בו נמצאו במהלך השנים פסלים עתיקים, כלי חימר מעניינים ותכשיטי זהב, ברונזה וכסף.
את אופליסציחה החלו לחצוב בסלע, במאה ה-10 לפני הספירה. במשך יותר מ-2,000 שנה, עד המאה ה-13 לספירה, התגוררו בה בני אדם. היא כוללת מערות מגורים רבות שהן קטנות יחסית. יש בה גם כמה מערות גדולות יותר ששימשו ככל הנראה בתור כנסיות ועוד לפני כן כמקדשים לאלילים כמו אלת השמש, בהם האמינו המקומיים לפני שהנצרות שטפה את האזור.
#טיפים
הביקור כאן מומלץ רק במידה ולא תצליחו להגיע לוורדזיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8hp0dh-hAs0
ביקור במקום:
https://youtu.be/BX-PjuA2kOk
מהאוויר:
https://youtu.be/DHRTL__6lDw
הדרכה שקטה:
https://youtu.be/KBOqMTSoQj4
אופליסציחה (Uplistsikhe) היא אחת הערים העתיקות בגיאורגיה, עיר מערות ענקית ומעניינת, הפרושה על פני כ-40 אלף מטרים רבועים.
ממוקמת על גדות נהר במרחק של 10 ק"מ מגורי, אופליסציחה היא עיר של ממש. היום היא אתר ארכיאולוגי בו נמצאו במהלך השנים פסלים עתיקים, כלי חימר מעניינים ותכשיטי זהב, ברונזה וכסף.
את אופליסציחה החלו לחצוב בסלע, במאה ה-10 לפני הספירה. במשך יותר מ-2,000 שנה, עד המאה ה-13 לספירה, התגוררו בה בני אדם. היא כוללת מערות מגורים רבות שהן קטנות יחסית. יש בה גם כמה מערות גדולות יותר ששימשו ככל הנראה בתור כנסיות ועוד לפני כן כמקדשים לאלילים כמו אלת השמש, בהם האמינו המקומיים לפני שהנצרות שטפה את האזור.
#טיפים
הביקור כאן מומלץ רק במידה ולא תצליחו להגיע לוורדזיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8hp0dh-hAs0
ביקור במקום:
https://youtu.be/BX-PjuA2kOk
מהאוויר:
https://youtu.be/DHRTL__6lDw
הדרכה שקטה:
https://youtu.be/KBOqMTSoQj4
מסטיה
#על עיירת המגדלים הגבוהה של מטפסי הרים
בעמק הצופה אל צמד הרים מרשים, נמצאת העיירה מֶסטיָה (Mestia). היא שוכנת בגובה 1,500 מטר מעל פני הים על המדרונות הדרומיים של רכס הרי הקווקז.
מסטיה, שידועה רשמית בשם סֶתי, היא העיר המרכזית בנפת מסטיה שבאזור סוונטי, או סוואנֶתי. היא משמשת כעיר המחוז והמרכז המנהלתי של הנפה.
לידה מסטיה ממערב נמצא הר טטנולי הגבוה, גם אם הוא לא ההר הגבוה ביותר בגאורגיה, זהו הר שגבוה בכ-50 מטר מהמון בלאן שבאירופה. טטנולי נכבש רק בסוף המאה ה-19. אז העפיל הבריטי דגלס פרשפילד לראשונה אל פסגתו שבגובה 4,858 מטרים.
מצפון להר הזה שתי פסגות תאומות, של הר אושבה (Ushba). ההר הזה מאתגר מאוד למטפסים בו, אבל לאו דווקא בשל גובהו, אלא בגלל מזג האוויר הבלתי צפוי שלו.
#מה תראו כאן?
טיול אל מרכז העיר יביא אתכם אל כמה מגדלי הגנה עתיקים, מהסוג שהיה נפוץ בסוואנתי, המחוז ההיסטורי המפורסם של גאורגיה.
המגדלים הללו הם מהמאה ה-12. באחד מהמגדלים שאותו פתחו לביקורים תוכלו לבקר. שימו לב בו לעבודות העץ המקוריות שהשתמרו ומעט שוחזרו בו. מקור כולם הוא באותה תקופה, של ימי הביניים.
באזור גם התפתחה במהלך השנים תיירות מטפסי ההרים, הטרקים וההייקינג, הסיורים הרגליים הקלים.
#תולדות המקום
בהיסטוריה וגם באתנוגרפיה שלה מסטיה הייתה תמיד היישוב הראשי של סוואנתי עילית. היא הייתה אמנם קטנה במידותיה הפיזיות אבל במשך דורות מסטיה הייתה מרכז תרבותי חשוב באזור.
כביש המחבר בין מסטיה לשאר גאורגיה נסלל רק בשנת 1935. מאז סיום השלטון הסובייטי עשו השלטונות מעט מאוד לשיפור היישוב.
בשנת 1968 מסטיה הפכה באופן רשמי מכפר לעיירה.
#טיפים
שווה לבקר במוזיאון ההיסטורי-אתנוגרפי שבפרברי מסטיה. הוא מוקדש ליליד מסטיה, האלפיניסט הסוואני הראשון מיכאיל חרגיאני, שהלך לעולמו בסוף שנות ה-60.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_goHQGyLxGk
המקום בחורף:
https://youtu.be/tQD66MA3WEc
בעמק הצופה אל צמד הרים מרשים, נמצאת העיירה מֶסטיָה (Mestia). היא שוכנת בגובה 1,500 מטר מעל פני הים על המדרונות הדרומיים של רכס הרי הקווקז.
מסטיה, שידועה רשמית בשם סֶתי, היא העיר המרכזית בנפת מסטיה שבאזור סוונטי, או סוואנֶתי. היא משמשת כעיר המחוז והמרכז המנהלתי של הנפה.
לידה מסטיה ממערב נמצא הר טטנולי הגבוה, גם אם הוא לא ההר הגבוה ביותר בגאורגיה, זהו הר שגבוה בכ-50 מטר מהמון בלאן שבאירופה. טטנולי נכבש רק בסוף המאה ה-19. אז העפיל הבריטי דגלס פרשפילד לראשונה אל פסגתו שבגובה 4,858 מטרים.
מצפון להר הזה שתי פסגות תאומות, של הר אושבה (Ushba). ההר הזה מאתגר מאוד למטפסים בו, אבל לאו דווקא בשל גובהו, אלא בגלל מזג האוויר הבלתי צפוי שלו.
#מה תראו כאן?
טיול אל מרכז העיר יביא אתכם אל כמה מגדלי הגנה עתיקים, מהסוג שהיה נפוץ בסוואנתי, המחוז ההיסטורי המפורסם של גאורגיה.
המגדלים הללו הם מהמאה ה-12. באחד מהמגדלים שאותו פתחו לביקורים תוכלו לבקר. שימו לב בו לעבודות העץ המקוריות שהשתמרו ומעט שוחזרו בו. מקור כולם הוא באותה תקופה, של ימי הביניים.
באזור גם התפתחה במהלך השנים תיירות מטפסי ההרים, הטרקים וההייקינג, הסיורים הרגליים הקלים.
#תולדות המקום
בהיסטוריה וגם באתנוגרפיה שלה מסטיה הייתה תמיד היישוב הראשי של סוואנתי עילית. היא הייתה אמנם קטנה במידותיה הפיזיות אבל במשך דורות מסטיה הייתה מרכז תרבותי חשוב באזור.
כביש המחבר בין מסטיה לשאר גאורגיה נסלל רק בשנת 1935. מאז סיום השלטון הסובייטי עשו השלטונות מעט מאוד לשיפור היישוב.
בשנת 1968 מסטיה הפכה באופן רשמי מכפר לעיירה.
#טיפים
שווה לבקר במוזיאון ההיסטורי-אתנוגרפי שבפרברי מסטיה. הוא מוקדש ליליד מסטיה, האלפיניסט הסוואני הראשון מיכאיל חרגיאני, שהלך לעולמו בסוף שנות ה-60.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_goHQGyLxGk
המקום בחורף:
https://youtu.be/tQD66MA3WEc
אגדיר
#על פנינת תיירות הקיט והנופש שעל חוף האוקיינוס האטלנטי
אגדיר (Agadir), השוכנת על חוף האוקיינוס האטלנטי, מכונה "העיר הלבנה". זוהי העיר הדרומית ביותר על החוף האטלנטי של מרוקו.
העיר הזו היא עיר הקיט והנופש של מרוקו. היא אהודה לא רק על תיירים אלא גם על גולשים מכל העולם, שמגיעים אליה כדי לגלוש, גם כשחצי הכדור הצפוני שרוי בחורף.
בפנינת התיירות והגלישה הזו שורר לאורך כל השנה מזג אויר אביבי, עם טמפרטורה ממוצעת שנעה בין 22 ל-30 מעלות צלסיוס.
אגדיר נבנתה מהיסוד במאה הקודמת, לאחר שרעידת אדמה קשה החריבה אותה כמעט לחלוטין.
#על רעידת האדמה
עד רעידת האדמה של 1960 אגדיר הייתה עיר קטנה, בת פחות מ-50 אלף תושבים.
כשבתחילת שנות ה-60 היא נחרבה ברעש אדמה, שליש מתושביה נהרגו באירוע הקשה, שכמעט והחריב לגמרי את העיר. עשרות אלפים נוספים נפצעו ואיבדו את ביתם.
מלך מרוקו מוחמד ה-5 ויורשו חסן ה-2, הובילו אז מבצע של בנייה מחדש של אגאדיר. במכרז ענקי הם זימנו חברות בנייה ואדריכלי ערים נבחרים מכל העולם, ששיקמו את העיר ההרוסה מהיסוד.
מאז אגאדיר נבנתה כולה מחדש. היא גדלה ומונה כיום הרבה מעל 750 אלף תושבים. העיר הנעימה שקסמיה הם האקלים והחופים שלה הפכה לעיר תיירות מודרנית ומצליחה. כיום קודמת לה במרוקו במשיכת תיירים רק מרקש .
בזכות אקלימה הנוח, אגאדיר אהודה גם על גמלאים רבים ועם השנים היא הפכה למרכז חשוב לפנסיונרים מאירופה, המשתקעים בה עם יציאתם לפנסיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/BweHQyEbrdA
מהאוויר:
https://youtu.be/WN2BmHX2qbs
שיטוט בעיר ובשווקים:
https://youtu.be/SLJIsYMf2GM
אטרקציות בעיר:
https://youtu.be/xbvVT2CIOqQ
הקרוקופארק - פארק הקרוקודילים:
https://youtu.be/H268Ajplfpg
וגלישה גלים:
https://www.youtube.com/watch?v=piQaP-ze7rE
אגדיר (Agadir), השוכנת על חוף האוקיינוס האטלנטי, מכונה "העיר הלבנה". זוהי העיר הדרומית ביותר על החוף האטלנטי של מרוקו.
העיר הזו היא עיר הקיט והנופש של מרוקו. היא אהודה לא רק על תיירים אלא גם על גולשים מכל העולם, שמגיעים אליה כדי לגלוש, גם כשחצי הכדור הצפוני שרוי בחורף.
בפנינת התיירות והגלישה הזו שורר לאורך כל השנה מזג אויר אביבי, עם טמפרטורה ממוצעת שנעה בין 22 ל-30 מעלות צלסיוס.
אגדיר נבנתה מהיסוד במאה הקודמת, לאחר שרעידת אדמה קשה החריבה אותה כמעט לחלוטין.
#על רעידת האדמה
עד רעידת האדמה של 1960 אגדיר הייתה עיר קטנה, בת פחות מ-50 אלף תושבים.
כשבתחילת שנות ה-60 היא נחרבה ברעש אדמה, שליש מתושביה נהרגו באירוע הקשה, שכמעט והחריב לגמרי את העיר. עשרות אלפים נוספים נפצעו ואיבדו את ביתם.
מלך מרוקו מוחמד ה-5 ויורשו חסן ה-2, הובילו אז מבצע של בנייה מחדש של אגאדיר. במכרז ענקי הם זימנו חברות בנייה ואדריכלי ערים נבחרים מכל העולם, ששיקמו את העיר ההרוסה מהיסוד.
מאז אגאדיר נבנתה כולה מחדש. היא גדלה ומונה כיום הרבה מעל 750 אלף תושבים. העיר הנעימה שקסמיה הם האקלים והחופים שלה הפכה לעיר תיירות מודרנית ומצליחה. כיום קודמת לה במרוקו במשיכת תיירים רק מרקש .
בזכות אקלימה הנוח, אגאדיר אהודה גם על גמלאים רבים ועם השנים היא הפכה למרכז חשוב לפנסיונרים מאירופה, המשתקעים בה עם יציאתם לפנסיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/BweHQyEbrdA
מהאוויר:
https://youtu.be/WN2BmHX2qbs
שיטוט בעיר ובשווקים:
https://youtu.be/SLJIsYMf2GM
אטרקציות בעיר:
https://youtu.be/xbvVT2CIOqQ
הקרוקופארק - פארק הקרוקודילים:
https://youtu.be/H268Ajplfpg
וגלישה גלים:
https://www.youtube.com/watch?v=piQaP-ze7rE
איפראן
#על עיירת הנופש שבלב האטלס התיכון
גם אם הבנייה האירופית, בגווני כתום וצהוב בשלכת, מזכירה יותר גלויה שוויצרית, איפראן (Ifrane) היא עיירת נופש וסקי, עם אתר סקי לא קטן.
איפריין נמצאת בלב הרי האטלס התיכון ומוקפת יערות של עצי ארז ואלון. ואכן, מזג האוויר הנעים בעיירה הזו, המכונה "שוויץ של מרוקו", מושך לכאן תיירים רבים בכל ימות השנה.
בעבר הייתה איפרן עיירת הנופש של השלטון הצרפתי במרוקו. ב-1956, כשהצרפתים עזבו את מרוקו, החרימה ממשלת מרוקו את בתיהם שכאן. כיום גרים בה עשירי מרוקו והיא אף נחשבת לעיר הנופש והקיט של משפחת המלוכה המרוקאית.
מגובה של 1650 מטר מעל פני הים, באיפראן תוכלו לצפות בנוף המרהיב של הרי האטלס, שנוטים להזכיר מכאן נוף אלפיני של ממש.
במרכז העיירה, בסמוך לכיכר המרכזית, אפשר לראות את פסל האריה הגדול והמפורסם שלה.
עוד באיפרן נמצאת האוניברסיטה המלכותית. כאן לומדים בניהם של עשירי המדינה ומי שיהוו בעתיד את צמרת הממשל. מגיעים אליה אפילו סטודנטים זרים מארצות אירופה השונות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8ouP1CL12M4
בחורף:
https://youtu.be/qDNedEPkrXc
גם אם הבנייה האירופית, בגווני כתום וצהוב בשלכת, מזכירה יותר גלויה שוויצרית, איפראן (Ifrane) היא עיירת נופש וסקי, עם אתר סקי לא קטן.
איפריין נמצאת בלב הרי האטלס התיכון ומוקפת יערות של עצי ארז ואלון. ואכן, מזג האוויר הנעים בעיירה הזו, המכונה "שוויץ של מרוקו", מושך לכאן תיירים רבים בכל ימות השנה.
בעבר הייתה איפרן עיירת הנופש של השלטון הצרפתי במרוקו. ב-1956, כשהצרפתים עזבו את מרוקו, החרימה ממשלת מרוקו את בתיהם שכאן. כיום גרים בה עשירי מרוקו והיא אף נחשבת לעיר הנופש והקיט של משפחת המלוכה המרוקאית.
מגובה של 1650 מטר מעל פני הים, באיפראן תוכלו לצפות בנוף המרהיב של הרי האטלס, שנוטים להזכיר מכאן נוף אלפיני של ממש.
במרכז העיירה, בסמוך לכיכר המרכזית, אפשר לראות את פסל האריה הגדול והמפורסם שלה.
עוד באיפרן נמצאת האוניברסיטה המלכותית. כאן לומדים בניהם של עשירי המדינה ומי שיהוו בעתיד את צמרת הממשל. מגיעים אליה אפילו סטודנטים זרים מארצות אירופה השונות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8ouP1CL12M4
בחורף:
https://youtu.be/qDNedEPkrXc
רבאט
#על בירת מרוקו בה שוכן ארמון המלך הגדול והמפואר ביותר
העיר רבאט (Rabat) בנויה בשפך הנהר, על שפת האוקיינוס האטלנטי. בגיל של יותר מ-2,000 שנה, היא אחת הערים העתיקות במרוקו. אך מצד שני היא גם עיר מודרנית, עם עושר של חיי תרבות ואמנות וסצנה תוססת וצעירה.
כעיר הבירה של מרוקו היא משמשת מאז 1912, השנה שהחלו לשלוט בה הצרפתים. לעומת הקסבה העתיקה והמסוידת לבן, בולטת כאן העיר החדשה, המודרנית והמטופחת, שחלקה הגדול נבנה החל משנת 1956, עם סיום השלטון הצרפתי והפיכתה לבירת ממלכת מרוקו העצמאית.
ברבאט שוכנים באופן טבעי גם ארמון המלך הגדול והמפואר, כל משרדי הממשלה והשגרירויות הזרות.
רבאט היא אולי המקום הבולט ביותר במרוקו בו תראו בבירור את הניגוד המרשים שבין ההיסטוריה העתיקה שלו, למודרניות של המילניום החדש.
בירת מרוקו בולטת בזכות מסגד חסן המרשים והגדול שבה ונראה למרחקים. אבל לצד מבנים היסטוריים מרשימים וללא ספק מיוחדים, רואים כאן כמה מהפרויקטים העירוניים המודרניים ביותר שנבנו באפריקה במאה האחרונה.
#מה תראו כאן?
בירת מרוקו בולטת בזכות כמה מבנים נהדרים:
למי שמגיע לטייל ברבאט מומלץ לבקר בקסבה אודייה (Bab Oudaia) הצבעונית והעתיקה, שנבנתה במאה ה-12, כמבצר המשקיף אל הים הגדול. הקסבת הציורית בנויה על צוק ומציעה תצפית נהדרת ופנורמית גם על הנהר.
זה אזור עתיק ומרשים, עם נופים נהדרים, אווירה מיוחדת ושפע של אפשרויות צילום נחמדות.
קסבה אודייה היא שכונה צבעונית, בה צבועים הבתים בעיקר בכחול ומשתי סיבות - פרקטית ורוחנית. הפרקטית היא הגנה מפני יתושים, בעוד השנייה והחשובה יותר למקומיים היא האמונה שהצבע הכחול מרחיק את העין הרע מהבתים.
מסגד חסן המרשים והגדול שנראה למרחקים. הצריח של המסגד הענק מזכיר את צריח הכותוביה במראקש ואת צריח החיראלדה שבעיר הספרדית סביליה. הצריח הזה שנבנה במאה ה-12, התמוטט ברעידת אדמה שהתרחשה בעיר באמצע המילניום הקודם והוא נותר בהריסותיו עד היום.
ברבאט עצמה, הבירה של מרוקו, נמצא המשכן הרשמי של המלך, כלומר ארמונו. הרחבה המרשימה שבחזית הארמון פתוחה לתיירים.
המאוזוליאום של מוחמד החמישי במגדל חסן מאחסן את קבריהם של מלכי מרוקו האחרונים. הוא נוסד כדי לקבור את מוחמד ה-5 ומאז הצטרף אליו גם קבר בנו, המלך חסן. מעניין לראות במבנה המפואר את מיטב האומנות המסורתית של מרוקו, כולל עבודות נהדרות בעץ, שיש, ברונזה וטיח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/5uFy1Xt4-_g
העיר רבאט (Rabat) בנויה בשפך הנהר, על שפת האוקיינוס האטלנטי. בגיל של יותר מ-2,000 שנה, היא אחת הערים העתיקות במרוקו. אך מצד שני היא גם עיר מודרנית, עם עושר של חיי תרבות ואמנות וסצנה תוססת וצעירה.
כעיר הבירה של מרוקו היא משמשת מאז 1912, השנה שהחלו לשלוט בה הצרפתים. לעומת הקסבה העתיקה והמסוידת לבן, בולטת כאן העיר החדשה, המודרנית והמטופחת, שחלקה הגדול נבנה החל משנת 1956, עם סיום השלטון הצרפתי והפיכתה לבירת ממלכת מרוקו העצמאית.
ברבאט שוכנים באופן טבעי גם ארמון המלך הגדול והמפואר, כל משרדי הממשלה והשגרירויות הזרות.
רבאט היא אולי המקום הבולט ביותר במרוקו בו תראו בבירור את הניגוד המרשים שבין ההיסטוריה העתיקה שלו, למודרניות של המילניום החדש.
בירת מרוקו בולטת בזכות מסגד חסן המרשים והגדול שבה ונראה למרחקים. אבל לצד מבנים היסטוריים מרשימים וללא ספק מיוחדים, רואים כאן כמה מהפרויקטים העירוניים המודרניים ביותר שנבנו באפריקה במאה האחרונה.
#מה תראו כאן?
בירת מרוקו בולטת בזכות כמה מבנים נהדרים:
למי שמגיע לטייל ברבאט מומלץ לבקר בקסבה אודייה (Bab Oudaia) הצבעונית והעתיקה, שנבנתה במאה ה-12, כמבצר המשקיף אל הים הגדול. הקסבת הציורית בנויה על צוק ומציעה תצפית נהדרת ופנורמית גם על הנהר.
זה אזור עתיק ומרשים, עם נופים נהדרים, אווירה מיוחדת ושפע של אפשרויות צילום נחמדות.
קסבה אודייה היא שכונה צבעונית, בה צבועים הבתים בעיקר בכחול ומשתי סיבות - פרקטית ורוחנית. הפרקטית היא הגנה מפני יתושים, בעוד השנייה והחשובה יותר למקומיים היא האמונה שהצבע הכחול מרחיק את העין הרע מהבתים.
מסגד חסן המרשים והגדול שנראה למרחקים. הצריח של המסגד הענק מזכיר את צריח הכותוביה במראקש ואת צריח החיראלדה שבעיר הספרדית סביליה. הצריח הזה שנבנה במאה ה-12, התמוטט ברעידת אדמה שהתרחשה בעיר באמצע המילניום הקודם והוא נותר בהריסותיו עד היום.
ברבאט עצמה, הבירה של מרוקו, נמצא המשכן הרשמי של המלך, כלומר ארמונו. הרחבה המרשימה שבחזית הארמון פתוחה לתיירים.
המאוזוליאום של מוחמד החמישי במגדל חסן מאחסן את קבריהם של מלכי מרוקו האחרונים. הוא נוסד כדי לקבור את מוחמד ה-5 ומאז הצטרף אליו גם קבר בנו, המלך חסן. מעניין לראות במבנה המפואר את מיטב האומנות המסורתית של מרוקו, כולל עבודות נהדרות בעץ, שיש, ברונזה וטיח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/5uFy1Xt4-_g
סומגאיט
#על עיר התעשייה הכבדה של קזחסטן
סומגאיט (Sumgayit) היא עיר תעשייה חשובה באזרבייג'ן. העיר האזרית הזו מהווה ככל הנראה את המרכז המסחרי הסובייטי באזרבייג'ן.
יש בה עשרות מפעלים שמזהמים את הסביבה ופולטים מעל 100 אלף טונות בשנה של כימיקלים תעשייתיים וחקלאיים.
העיר הזו היא סיפור עצוב של זיהום בלתי אפשרי שהוא תוצאה של תיעוש מוגזם, נצלני ובעיקר לא חכם. שיעורי מחלת הסרטן בעיר עברו את 50% האחוז מהממוצע הלאומי של ההדבקה בשאר המדינה. גם כמות התינוקות שנולדים עם פגמים גנטיים חמורים והעוברים המתים בסומגאיט, הם גבוהים לא פחות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Mt5fVKBvaDE
סומגאיט (Sumgayit) היא עיר תעשייה חשובה באזרבייג'ן. העיר האזרית הזו מהווה ככל הנראה את המרכז המסחרי הסובייטי באזרבייג'ן.
יש בה עשרות מפעלים שמזהמים את הסביבה ופולטים מעל 100 אלף טונות בשנה של כימיקלים תעשייתיים וחקלאיים.
העיר הזו היא סיפור עצוב של זיהום בלתי אפשרי שהוא תוצאה של תיעוש מוגזם, נצלני ובעיקר לא חכם. שיעורי מחלת הסרטן בעיר עברו את 50% האחוז מהממוצע הלאומי של ההדבקה בשאר המדינה. גם כמות התינוקות שנולדים עם פגמים גנטיים חמורים והעוברים המתים בסומגאיט, הם גבוהים לא פחות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Mt5fVKBvaDE
ווֹלוֹס
#על עיר הנמל ולוס
ווֹלוֹס (Volos) היא עיר הנמל הרביעית בגודלה ביוון ובירת מחוז מגנסיה. את הנמל המרשים שלה תראו מרחוק ומלמעלה, כשתהיו במַקְרִינִיצָה ועוד מהכפרים הגבוהים שעל הר פִּילְיוֹן - מראה מרשים ביותר, כשהמנופים הענקיים שלו נראים כחרקי ענק המניפים ראשים וזרועות מעל הים.
בוולוס תוכלו ליהנות מישיבה נינוחה אל מול הים ואכילה של אוכל טוב, בשדרת בתי הקפה והמסעדות שעל הטיילת. בתי קפה נעימים ודוכני סופלאקי או גִּירוֹס יהוו תחליף ראוי למי שלא מעוניינים בארוחה כבדה באמצע היום.
למעשה וולוס היא העיר העתיקה, כנראה פגאסי של ימי קדם. מכאן הפליגו אל ממלכת קוֹלְכִיס הנסיך יָאסוֹן ו-50 האַרְגונָאוּטים, שיצאו איתו לחפש את גיזת הזהב, באונייתם המפורסמת ה"אַרְגוֹ". לזכר אותו מיתוס הוצב פסל "הארגו", העומד בתחילת הטיילת של הנמל בוולוס.
#המיתוס של גיזת הזהב
היוונים בתקופה הקלאסית רצו בזהב. הסיפור של גיזת הזהב מתחיל באניה אַרְגוֹ, שמפליגה אל קוֹלְכִיס שבקווקז, גיאורגיה של היום והממלכה המערבית שממזרח לים השחור.
על סיפונה של אַרְגוֹ מפליגים יָאסוֹן ואנשיו, שכונו על שם ספינתם, אַרְגונָאוּטים, כדי להביא את גיזת הזהב שנחש ענקי משגיח עליה, בחורשה שבה הוצבה.
המלך שסרב למסור את גיזת הזהב, הטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות. הם עמדו בהן בהצלחה, לא מעט בזכות כשפיה של בתו של המלך, מֶדֵיאָה, שהתאהבה ביאסון. הוא עבר עוד הרבה עלילות באפוס הזה, אבל החזיר את גיזת הזהב.
אותה מֶדֵיאָה, אגב, עשתה המון צרות ליאסון ושלל אסונות, בגידות ורציחות, אבל זה כבר סיפור אחר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/iyGEF8273B4
ועוד מבט:
https://youtu.be/OQORh4sDNQI
ומהאוויר:
https://youtu.be/Kba2M0CLN_o
ווֹלוֹס (Volos) היא עיר הנמל הרביעית בגודלה ביוון ובירת מחוז מגנסיה. את הנמל המרשים שלה תראו מרחוק ומלמעלה, כשתהיו במַקְרִינִיצָה ועוד מהכפרים הגבוהים שעל הר פִּילְיוֹן - מראה מרשים ביותר, כשהמנופים הענקיים שלו נראים כחרקי ענק המניפים ראשים וזרועות מעל הים.
בוולוס תוכלו ליהנות מישיבה נינוחה אל מול הים ואכילה של אוכל טוב, בשדרת בתי הקפה והמסעדות שעל הטיילת. בתי קפה נעימים ודוכני סופלאקי או גִּירוֹס יהוו תחליף ראוי למי שלא מעוניינים בארוחה כבדה באמצע היום.
למעשה וולוס היא העיר העתיקה, כנראה פגאסי של ימי קדם. מכאן הפליגו אל ממלכת קוֹלְכִיס הנסיך יָאסוֹן ו-50 האַרְגונָאוּטים, שיצאו איתו לחפש את גיזת הזהב, באונייתם המפורסמת ה"אַרְגוֹ". לזכר אותו מיתוס הוצב פסל "הארגו", העומד בתחילת הטיילת של הנמל בוולוס.
#המיתוס של גיזת הזהב
היוונים בתקופה הקלאסית רצו בזהב. הסיפור של גיזת הזהב מתחיל באניה אַרְגוֹ, שמפליגה אל קוֹלְכִיס שבקווקז, גיאורגיה של היום והממלכה המערבית שממזרח לים השחור.
על סיפונה של אַרְגוֹ מפליגים יָאסוֹן ואנשיו, שכונו על שם ספינתם, אַרְגונָאוּטים, כדי להביא את גיזת הזהב שנחש ענקי משגיח עליה, בחורשה שבה הוצבה.
המלך שסרב למסור את גיזת הזהב, הטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות. הם עמדו בהן בהצלחה, לא מעט בזכות כשפיה של בתו של המלך, מֶדֵיאָה, שהתאהבה ביאסון. הוא עבר עוד הרבה עלילות באפוס הזה, אבל החזיר את גיזת הזהב.
אותה מֶדֵיאָה, אגב, עשתה המון צרות ליאסון ושלל אסונות, בגידות ורציחות, אבל זה כבר סיפור אחר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/iyGEF8273B4
ועוד מבט:
https://youtu.be/OQORh4sDNQI
ומהאוויר:
https://youtu.be/Kba2M0CLN_o
הלסינגור
#על עיר הארמון והשופינג
הלסינגור (Helsingør) או אלסינור היא העיר הגדולה ביותר בצפון האי זילנד, האי שעליו יושבת גם קופנהגן. העיר הזו היא שילוב נדיר, של קלאסיקה מלכותית עם מודרניזם צרכני.
הלסינגור, הממוקמת כ-40 קילומטרים מצפון לקופנהגן, נמצאת על חוף מיצר אורסונד (Øresund). חובבי הקניות מתים עליה, בזכות החנויות והאאוטלטים שמציעים בה חוויית שופינג זולה ומגוונת.
בהלסינגור מוזיאון היסטורי נחמד וקתדרלה עתיקה. מעניין בה מאוד אחד המנזרים השמורים ביותר בסקנדינביה, שניצב בה מאז ימי הביניים - מנזר הכרמליתים (Karmeliterklostret). עוד בהלסינגור נמל נחמד, שעל הרציף בו תוכלו לראות בין השאר את פסל הדג הסביבתי, העשוי מאינספור חלקים וחפצים שאנשים השליכו לים.
בצידו השני של המיצר, ממש ממול להלסינגור, תראו את התאומה השבדית שלה - העיר הלסינגבורג (Helsingborg), שבימים בהירים ניתן לראותה היטב.
חובבי התיאטרון מכירים את הלסינגור בתור העיר שיהלום הכתר שלה הוא טירת קרונבורג (Kronborg Castle) שנבנתה בה במאה ה-16. הטירה הזו, המכונה באנגלית אלסינור (Elsinore), זכתה לפרסום בכל העולם, בזכות עלילת המחזה "המלט" של שייקספיר, המתרחשת בה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/G8JRUfrKQdA
הדרכה:
https://youtu.be/tTR56K4V6ns
הלסינגור (Helsingør) או אלסינור היא העיר הגדולה ביותר בצפון האי זילנד, האי שעליו יושבת גם קופנהגן. העיר הזו היא שילוב נדיר, של קלאסיקה מלכותית עם מודרניזם צרכני.
הלסינגור, הממוקמת כ-40 קילומטרים מצפון לקופנהגן, נמצאת על חוף מיצר אורסונד (Øresund). חובבי הקניות מתים עליה, בזכות החנויות והאאוטלטים שמציעים בה חוויית שופינג זולה ומגוונת.
בהלסינגור מוזיאון היסטורי נחמד וקתדרלה עתיקה. מעניין בה מאוד אחד המנזרים השמורים ביותר בסקנדינביה, שניצב בה מאז ימי הביניים - מנזר הכרמליתים (Karmeliterklostret). עוד בהלסינגור נמל נחמד, שעל הרציף בו תוכלו לראות בין השאר את פסל הדג הסביבתי, העשוי מאינספור חלקים וחפצים שאנשים השליכו לים.
בצידו השני של המיצר, ממש ממול להלסינגור, תראו את התאומה השבדית שלה - העיר הלסינגבורג (Helsingborg), שבימים בהירים ניתן לראותה היטב.
חובבי התיאטרון מכירים את הלסינגור בתור העיר שיהלום הכתר שלה הוא טירת קרונבורג (Kronborg Castle) שנבנתה בה במאה ה-16. הטירה הזו, המכונה באנגלית אלסינור (Elsinore), זכתה לפרסום בכל העולם, בזכות עלילת המחזה "המלט" של שייקספיר, המתרחשת בה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/G8JRUfrKQdA
הדרכה:
https://youtu.be/tTR56K4V6ns
יוֹאָנִינָה
#על העיר עם האגם וההרים
יוֹאָנִינָה (Ioannina) או יָאנִינָה, כפי שאחרים קוראים לה, היא עיר יפה וגדולה יחסית, בעלת אווירה וחזות מעט פחות יוונית ויותר תורכית-בלקנית. יואנינה היא בירת מחוז אפירוס (Epiros) ההררי ועתיר הבתרונות שבצפון-מערב יוון.
יואנינה שוכנת לצד אגם פמבוטיס (Pamvotis lake), מהאגמים היפים ביוון, מוקף הרים גבוהים ויפה בצבעו, אם כי מימיו די עכורים. שיט לאי הקטן והנעים שבמרכזו של האגם ודג באחת המסעדות שיושבות עליו יהיו טעימים ומהנים גם יחד. סיור קל באי ואתם מול המוזיאון על שמו של עלי פאשה, "האריה מיואנינה", במבנה שבעבר שימש כבית הכלא של יואנינה.
מעבר למיקומה המרהיב של העיר, בין הרי הפינדוס של יוון ובסמוך לאגם הקסום, יואנינה היא העיר השביעית בגודלה ביוון. זו עיר אופטימית ושמחה, העיר האוניברסיטאית של צפון יוון והיא אכן מלאה בסטודנטים צעירים, עם חיי לילה תוססים ומלאי עניין ואוהבי בילויים. יש בה המון בתי קפה, מסעדות וברים והם מרוכזים ברובם מעל האגם, על הגבעות הסובבות את יואנינה. ממרפסות המקומות הללו ניתן לצפות בנופי האגם המקסימים ובנופי הסביבה כולם, כשכוס אוזו, בירה או קפה משלימים את התענוג.
מבחינת תיירות העיר הזו אינה אטרקציה לשהייה ארוכה. האזור המעניין בה הוא אזור הקסטרו, העיר העתיקה שליד האגם. בקסטרו מתגוררים גם היום תושבים והוא אזור מגורים נעים ועתיק שמוקף על ידי חומה.
הקסטרו, או הפרוריון, הרובע הביזנטי המבוצר של העיר, הוא האזור המעניין בעיר. הוא בנוי על חצי האי שעל שפת האגם. הבתים בנויים בבנייה מסורתית ויש להם גגות רעפים ומרפסות עץ. גם התריסים עשויים עץ ועל החלונות יש סבכות ברזל אופייניות.
בקסטרו שווה להציץ במצודה הפנימית שלו, ה"אִיץ' קַאלֶה" (Its Kale). כאן קבור עלי פאשה, השליט העות'מני האכזרי של העיר והמחוז מטעם הסולטאן, שבשלב מסוים מרד בו. פאשה ניסה להרים ממלכה עצמאית וניהל מאבק מתוחכם ועתיר בריתות ותהפוכות בצבא האימפריה העות'מנית. לבסוף נוצח, נתפס וראשו נערף. ב"אִיץ' קַאלֶה" יש מסגד שהוקם בשנת 1611 על ידי העות'מאנים, לאחר שגרשו את הנוצרים מהעיר. שיט על האגם וארוחה קלה יספיקו למיצוי של יאנינה.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "יואנינה".
#יהודי יאנינה
פעם הייתה ביואנינה קהילה יהודית פעילה ומשמעותית, שחייתה ביואנינה מאז המאה ה-6. מסיבות דתיות העדיפו היהודים בעיר, לקרוא לה "יאנינה". הסיבה היא שיאניס שעל שמו נקראת העיר הוא יוהנס, יוחנן הקדוש, אחד מ-12 השליחים של ישו. באופן מעניין וככל הנראה בלי קשר, גם בפי רבים מהמקומיים הנוצרים יואנינה נקראת "יאנינה".
האידיליה היהודית כאן הסתיימה במלחמת העולם השנייה, כשיהודי העיר נלקחו על ידי הנאצים אל מחנות ההשמדה. מכל הקהילה נותרו לאחר המלחמה רק 100 יהודים, שהסתתרו בזמן המלחמה בכפרי חבל זגורוכוריה (Zagorochoria) המבודדים שמסביב.
הקהילה היהודית של ימינו מונה עשרות נפשות בודדות. רובם מתגוררים סביב רחוב היהודים “אלייה” (Eligia) שסמוך לחומה. ברובע גם בית הכנסת ששימש כמרכזה של הקהילה היהודית ה”רוֹמַנְיוֹטִית” (Romaniots), שאינה אשכנזית ולא ספרדית. קהילה זו מקורה ביהודים מרומא, ש"נתקעו" ביואנינה והתיישבו בה, ככל הנראה במאה ה-4 לספירה, בעת שבירת הקיסרות הרומית עברה לקונסטנטינופול.
#טיפים
מיקומה של יואנינה באחת מרצועות ההרים המשוננות והגבוהות של צפון יוון, לא מאפשר לה להיות בסיס טוב לטיול כוכב בכפרי זגוריה.
מבט מקרוב בעיר ובאגם:
https://youtu.be/VnmgVxS_ZNQ
ומהאוויר:
https://youtu.be/8R56EZH1Oyk
יוֹאָנִינָה (Ioannina) או יָאנִינָה, כפי שאחרים קוראים לה, היא עיר יפה וגדולה יחסית, בעלת אווירה וחזות מעט פחות יוונית ויותר תורכית-בלקנית. יואנינה היא בירת מחוז אפירוס (Epiros) ההררי ועתיר הבתרונות שבצפון-מערב יוון.
יואנינה שוכנת לצד אגם פמבוטיס (Pamvotis lake), מהאגמים היפים ביוון, מוקף הרים גבוהים ויפה בצבעו, אם כי מימיו די עכורים. שיט לאי הקטן והנעים שבמרכזו של האגם ודג באחת המסעדות שיושבות עליו יהיו טעימים ומהנים גם יחד. סיור קל באי ואתם מול המוזיאון על שמו של עלי פאשה, "האריה מיואנינה", במבנה שבעבר שימש כבית הכלא של יואנינה.
מעבר למיקומה המרהיב של העיר, בין הרי הפינדוס של יוון ובסמוך לאגם הקסום, יואנינה היא העיר השביעית בגודלה ביוון. זו עיר אופטימית ושמחה, העיר האוניברסיטאית של צפון יוון והיא אכן מלאה בסטודנטים צעירים, עם חיי לילה תוססים ומלאי עניין ואוהבי בילויים. יש בה המון בתי קפה, מסעדות וברים והם מרוכזים ברובם מעל האגם, על הגבעות הסובבות את יואנינה. ממרפסות המקומות הללו ניתן לצפות בנופי האגם המקסימים ובנופי הסביבה כולם, כשכוס אוזו, בירה או קפה משלימים את התענוג.
מבחינת תיירות העיר הזו אינה אטרקציה לשהייה ארוכה. האזור המעניין בה הוא אזור הקסטרו, העיר העתיקה שליד האגם. בקסטרו מתגוררים גם היום תושבים והוא אזור מגורים נעים ועתיק שמוקף על ידי חומה.
הקסטרו, או הפרוריון, הרובע הביזנטי המבוצר של העיר, הוא האזור המעניין בעיר. הוא בנוי על חצי האי שעל שפת האגם. הבתים בנויים בבנייה מסורתית ויש להם גגות רעפים ומרפסות עץ. גם התריסים עשויים עץ ועל החלונות יש סבכות ברזל אופייניות.
בקסטרו שווה להציץ במצודה הפנימית שלו, ה"אִיץ' קַאלֶה" (Its Kale). כאן קבור עלי פאשה, השליט העות'מני האכזרי של העיר והמחוז מטעם הסולטאן, שבשלב מסוים מרד בו. פאשה ניסה להרים ממלכה עצמאית וניהל מאבק מתוחכם ועתיר בריתות ותהפוכות בצבא האימפריה העות'מנית. לבסוף נוצח, נתפס וראשו נערף. ב"אִיץ' קַאלֶה" יש מסגד שהוקם בשנת 1611 על ידי העות'מאנים, לאחר שגרשו את הנוצרים מהעיר. שיט על האגם וארוחה קלה יספיקו למיצוי של יאנינה.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "יואנינה".
#יהודי יאנינה
פעם הייתה ביואנינה קהילה יהודית פעילה ומשמעותית, שחייתה ביואנינה מאז המאה ה-6. מסיבות דתיות העדיפו היהודים בעיר, לקרוא לה "יאנינה". הסיבה היא שיאניס שעל שמו נקראת העיר הוא יוהנס, יוחנן הקדוש, אחד מ-12 השליחים של ישו. באופן מעניין וככל הנראה בלי קשר, גם בפי רבים מהמקומיים הנוצרים יואנינה נקראת "יאנינה".
האידיליה היהודית כאן הסתיימה במלחמת העולם השנייה, כשיהודי העיר נלקחו על ידי הנאצים אל מחנות ההשמדה. מכל הקהילה נותרו לאחר המלחמה רק 100 יהודים, שהסתתרו בזמן המלחמה בכפרי חבל זגורוכוריה (Zagorochoria) המבודדים שמסביב.
הקהילה היהודית של ימינו מונה עשרות נפשות בודדות. רובם מתגוררים סביב רחוב היהודים “אלייה” (Eligia) שסמוך לחומה. ברובע גם בית הכנסת ששימש כמרכזה של הקהילה היהודית ה”רוֹמַנְיוֹטִית” (Romaniots), שאינה אשכנזית ולא ספרדית. קהילה זו מקורה ביהודים מרומא, ש"נתקעו" ביואנינה והתיישבו בה, ככל הנראה במאה ה-4 לספירה, בעת שבירת הקיסרות הרומית עברה לקונסטנטינופול.
#טיפים
מיקומה של יואנינה באחת מרצועות ההרים המשוננות והגבוהות של צפון יוון, לא מאפשר לה להיות בסיס טוב לטיול כוכב בכפרי זגוריה.
מבט מקרוב בעיר ובאגם:
https://youtu.be/VnmgVxS_ZNQ
ומהאוויר:
https://youtu.be/8R56EZH1Oyk
סְטוֹן טָאוּן, עיר האבן
#על העיר העשויה מאבן
"סְטוֹן טָאוּן" (Stone Town), בעברית "עיר האבן", היא העיר בעלת החשיבות ההיסטורית הגדולה ביותר ומהערים העתיקות של מזרח אפריקה.
עיר הנמל סטון טאון זכתה לשמה על שום אבן האלמוג הלבנה שבה השתמשו לבנייתה. אותה אבן מתפוררת, ההולכת וממוטטת את בתי המידות והארמונות. היא שמקנה לעיר את המראה האופייני שלה, של פאר גדול, ההולך ומתפורר תחת הזנחה הולכת וגדלה.
מהרחובות המתפתלים כמבוך, דרך הכיכרות הקטנים והסמטאות העיוורות - קל לזהות את אופיה המזרחי של העיר הזו. גם אם זכתה להשפעות של שלל תרבויות, מיבשות ותרבויות שונות, אין בסטון טאון את התכנון המערבי המוקפד והאירופי, בעל המרכז הברור שאליו מתנקז הכל, או השדרות הרחבות וכיכרות הפאר.
רואים כאן היטב את ההשפעות הניכרות של הערבים, הפרסים, הפורטוגזים, הבריטים והאפריקנים, על התרבות הרב-גונית של זנזיבר. השפעות הכובשים והשליטים השונים על העיר ניכרות בתרבות, באדריכלות ובהיצע הקולינרי שבעיר, מה שהוליד עיר מרתקת ומגוונת, שאין רבות כמוה באיים טרופיים דומים.
אותות פעילותה של סטון טאון, שהייתה בעבר מרכז למסחר בין יבשות, ניכרים בסגנון האדריכלות והעיצוב העתיקים שלה. סגנון זה מכיל הכל מכל, שכן עיר האבן היא מיקס מרתק של השפעות, כולל בתים בעיצוב הודי וערבי, דלתות עץ מגולפות הנפתחות אל סמטאות ושבילים ציוריים, בתים עם מרפסות מוגבהות, מסגדים שחלקם הגדול מכיל אלמנטים מחצי האי הערבי ומגדלים מעוגלי צורה.
בסטון טאון תראו לא מעט בתי פאר שבנו הסוחרים הערביים האמידים שהתגוררו באי. חלקם היו מאותם סוחרי עבדים שניהלו כאן את המסחר האכזרי בבני אדם. הם אלה שהפכו בני שבטים שנתפסו באפריקה, לסחורה שנשלחה לעבוד אצל האדונים הלבנים באירופה ואמריקה.
בחופה של העיר נמתחת טיילת ארוכה, עם נערים המתחרים בקפיצות אל המים וילדים מקומיים הטובלים בהם. ליד החוף תראו גם בתי מלאכה זעירים לבניית סירות דייג, עמדות תותחים ציוריות ומזח למעבורות המפליגות מכאן. בלילה מתקיים כאן שוק אוכל לילי וייחודי, שבו תוכלו להתפנק במאכלים מקומיים שמכינים למול עיניכם.
משנת 2000 נכנסה העיר לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
מבט מקרוב על עיר האבן:
https://youtu.be/ZFl-BTq--vk
שיטוט נעים בה:
https://youtu.be/kBV9qiHI934
והחוויות האנושיות בה:
https://youtu.be/BVh2t1p59vU
"סְטוֹן טָאוּן" (Stone Town), בעברית "עיר האבן", היא העיר בעלת החשיבות ההיסטורית הגדולה ביותר ומהערים העתיקות של מזרח אפריקה.
עיר הנמל סטון טאון זכתה לשמה על שום אבן האלמוג הלבנה שבה השתמשו לבנייתה. אותה אבן מתפוררת, ההולכת וממוטטת את בתי המידות והארמונות. היא שמקנה לעיר את המראה האופייני שלה, של פאר גדול, ההולך ומתפורר תחת הזנחה הולכת וגדלה.
מהרחובות המתפתלים כמבוך, דרך הכיכרות הקטנים והסמטאות העיוורות - קל לזהות את אופיה המזרחי של העיר הזו. גם אם זכתה להשפעות של שלל תרבויות, מיבשות ותרבויות שונות, אין בסטון טאון את התכנון המערבי המוקפד והאירופי, בעל המרכז הברור שאליו מתנקז הכל, או השדרות הרחבות וכיכרות הפאר.
רואים כאן היטב את ההשפעות הניכרות של הערבים, הפרסים, הפורטוגזים, הבריטים והאפריקנים, על התרבות הרב-גונית של זנזיבר. השפעות הכובשים והשליטים השונים על העיר ניכרות בתרבות, באדריכלות ובהיצע הקולינרי שבעיר, מה שהוליד עיר מרתקת ומגוונת, שאין רבות כמוה באיים טרופיים דומים.
אותות פעילותה של סטון טאון, שהייתה בעבר מרכז למסחר בין יבשות, ניכרים בסגנון האדריכלות והעיצוב העתיקים שלה. סגנון זה מכיל הכל מכל, שכן עיר האבן היא מיקס מרתק של השפעות, כולל בתים בעיצוב הודי וערבי, דלתות עץ מגולפות הנפתחות אל סמטאות ושבילים ציוריים, בתים עם מרפסות מוגבהות, מסגדים שחלקם הגדול מכיל אלמנטים מחצי האי הערבי ומגדלים מעוגלי צורה.
בסטון טאון תראו לא מעט בתי פאר שבנו הסוחרים הערביים האמידים שהתגוררו באי. חלקם היו מאותם סוחרי עבדים שניהלו כאן את המסחר האכזרי בבני אדם. הם אלה שהפכו בני שבטים שנתפסו באפריקה, לסחורה שנשלחה לעבוד אצל האדונים הלבנים באירופה ואמריקה.
בחופה של העיר נמתחת טיילת ארוכה, עם נערים המתחרים בקפיצות אל המים וילדים מקומיים הטובלים בהם. ליד החוף תראו גם בתי מלאכה זעירים לבניית סירות דייג, עמדות תותחים ציוריות ומזח למעבורות המפליגות מכאן. בלילה מתקיים כאן שוק אוכל לילי וייחודי, שבו תוכלו להתפנק במאכלים מקומיים שמכינים למול עיניכם.
משנת 2000 נכנסה העיר לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
מבט מקרוב על עיר האבן:
https://youtu.be/ZFl-BTq--vk
שיטוט נעים בה:
https://youtu.be/kBV9qiHI934
והחוויות האנושיות בה:
https://youtu.be/BVh2t1p59vU
אגיוס ניקולאוס
#על העיר הנינוחה עם האגם והבילויים הרגועים
אגיוס ניקולאוס (Agios Nikolaos) נמצאת קילומטרים ספורים מזרחית מעיר הבירה הרקליון, אבל בשנות ה-60 של המאה הקודמת היא לא הייתה מוכרת במיוחד מחוץ לכרתים. בשנות ה-60 גילה אותה מישהו שאתם מכירים והפך אותה למעצמה. האיש היה יוצר האנימציה, הבנאי והמפיק האגדי וולט דיסני. הוא התאהב בעיר הקטנה ובעקבותיו זרמו אליה אנשי קולנוע נוספים, שהפכו אותה למקום טרנדי ונחשב. אחר כך באו גם המעריצים ואגיוס ניקולאוס הפכה ליעד הנופש הפופולרי שהיא היום - עיר חוף יפה ומזמינה מהמחוז המזרחי של האי כרתים.
מצליחה אבל רגועה. זוהי עיר נופש רגועה משהו, שכמו האגם שבה, לוקחת את הזמן לאט ובבגרות נעימה. האגם הזה היה אגם של מים מתוקים, שמפאת הסירחון שיצא ממימיו העומדים, הפך במאה ה-19 למפגע ריח ולכלוך ולכן חובר בשנת 1867 אל הים, לתמיד.
על חיי לילה פחות צריך לדבר באגיוס. אולי יותר על חיי ערב. אלו מתמקדים במדרחובים שצמודים כאן לנמל ולים, עם הברים והטברנות שעל המזח ובשלל החנויות ואווירת החופש והכיף.
אם הרסוניסוס ומאליה מושכות את התיירים הצעירים והסוערים יותר, מחפשי הבילויים הליליים, האלכוהול והמועדונים רוויי הההורמונים, המוסיקה והריקודים, אגיוס ניקולאוס מתאימה למבוגרים יותר והרגועים שבין התיירים. לא תמצאו כאן מסיבות רועשות לתוך הלילה ובהשוואה לרעש וההמולה של הרסוניסוס ומאליה, אגיוס ניקולאוס תשכיב אתכם לישון רגועים ונינוחים. עיר שקטה ונינוחה, לאנשים בוגרים ורגועים יותר.
#חופים
חופי אגיוס ניקולאוס הם:
חוף קיטרופלטיה (Kitroplatia) - החוף המרכזי הסמוך למרכז העיר. חוף מסודר שלידו שלל טברנות מוצלחות.
חוף אלמירוס (Almyros) - נמצא כ-20 דקות הליכה ממרכז העיר. חוף שווה, שקט ונינוח יותר.
חוף עמוס (Ammos) - החוף הדרומי של העיר, באזור המרינה. משמעות שמו היא "חול", כי הוא חוף חולי ונהדר עם שמשיות להשכרה ומסעדות.
חוף אמודי (Ammoudi) - חוף קטן שממוקם במפרץ טבעי ומוגן מרוחות בתוך העיר. יכול להיות עמוס, אבל ביום עם רוח חזקה, הוא נעים יותר לרחצה ואגב, יש בו הרבה ספורט ימי.
מבט מקרוב על אגיוס ניקולאוס:
https://youtu.be/wWVtP9TARlM
ערב בהילוך מהיר:
https://youtu.be/L4tNhDaZJSI
ומהאוויר:
https://youtu.be/z7uVO8zIS-Y
אגיוס ניקולאוס (Agios Nikolaos) נמצאת קילומטרים ספורים מזרחית מעיר הבירה הרקליון, אבל בשנות ה-60 של המאה הקודמת היא לא הייתה מוכרת במיוחד מחוץ לכרתים. בשנות ה-60 גילה אותה מישהו שאתם מכירים והפך אותה למעצמה. האיש היה יוצר האנימציה, הבנאי והמפיק האגדי וולט דיסני. הוא התאהב בעיר הקטנה ובעקבותיו זרמו אליה אנשי קולנוע נוספים, שהפכו אותה למקום טרנדי ונחשב. אחר כך באו גם המעריצים ואגיוס ניקולאוס הפכה ליעד הנופש הפופולרי שהיא היום - עיר חוף יפה ומזמינה מהמחוז המזרחי של האי כרתים.
מצליחה אבל רגועה. זוהי עיר נופש רגועה משהו, שכמו האגם שבה, לוקחת את הזמן לאט ובבגרות נעימה. האגם הזה היה אגם של מים מתוקים, שמפאת הסירחון שיצא ממימיו העומדים, הפך במאה ה-19 למפגע ריח ולכלוך ולכן חובר בשנת 1867 אל הים, לתמיד.
על חיי לילה פחות צריך לדבר באגיוס. אולי יותר על חיי ערב. אלו מתמקדים במדרחובים שצמודים כאן לנמל ולים, עם הברים והטברנות שעל המזח ובשלל החנויות ואווירת החופש והכיף.
אם הרסוניסוס ומאליה מושכות את התיירים הצעירים והסוערים יותר, מחפשי הבילויים הליליים, האלכוהול והמועדונים רוויי הההורמונים, המוסיקה והריקודים, אגיוס ניקולאוס מתאימה למבוגרים יותר והרגועים שבין התיירים. לא תמצאו כאן מסיבות רועשות לתוך הלילה ובהשוואה לרעש וההמולה של הרסוניסוס ומאליה, אגיוס ניקולאוס תשכיב אתכם לישון רגועים ונינוחים. עיר שקטה ונינוחה, לאנשים בוגרים ורגועים יותר.
#חופים
חופי אגיוס ניקולאוס הם:
חוף קיטרופלטיה (Kitroplatia) - החוף המרכזי הסמוך למרכז העיר. חוף מסודר שלידו שלל טברנות מוצלחות.
חוף אלמירוס (Almyros) - נמצא כ-20 דקות הליכה ממרכז העיר. חוף שווה, שקט ונינוח יותר.
חוף עמוס (Ammos) - החוף הדרומי של העיר, באזור המרינה. משמעות שמו היא "חול", כי הוא חוף חולי ונהדר עם שמשיות להשכרה ומסעדות.
חוף אמודי (Ammoudi) - חוף קטן שממוקם במפרץ טבעי ומוגן מרוחות בתוך העיר. יכול להיות עמוס, אבל ביום עם רוח חזקה, הוא נעים יותר לרחצה ואגב, יש בו הרבה ספורט ימי.
מבט מקרוב על אגיוס ניקולאוס:
https://youtu.be/wWVtP9TARlM
ערב בהילוך מהיר:
https://youtu.be/L4tNhDaZJSI
ומהאוויר:
https://youtu.be/z7uVO8zIS-Y
סן ג'ימיניאנו
#על מנהטן של ימי הביניים
העיירה סן ג'ימיניאנו (San Gimignano) היא עיירת המגדלים המפורסמת השוכנת בלב טוסקנה היפה.
זוהי עיירה ימי ביניימית, מהמרשימות במחוז טוסקנה שבאיטליה, עיירה מוגנת שהשתמרה היטב, מוקפת חומה ונמצאת על גבעה בגובה של 334 מטרים.
אבל הפלא שבה הוא ללא ספק המגדלים שבה, הנראים למרחקים. סן ג'ימיניאנו נקראת "מנהטן של ימי הביניים", על שום ריכוז המגדלים הייחודי, כשכולם גבוהים מאוד, ביחס לתקופה בה הם נבנו כאן.
#מה תראו כאן?
הדרך מלאת הקסם אל סאן ג'ימיאנו מתפתלת בין כרמי גפנים ועצי זית וברושים, בנוף הטוסקני שמרגיש לא פעם כאילו אתם בתוך תמונה או בסרט.
ניצבת על ראש גבעה במחוז טוסקנה ומהווה אוסף מופלא של סמטאות אבן ציוריות, כבר מרחוק תראו שפניכם מועדות אל עיר מבוצרת ומוקפת חומה מימי הביניים.
אבל בסן ג'ימיניאנו תוכלו לראות כבר מרחוק את סימן ההיכר הכי מפורסם שלה. ואלו 14 המגדלים המרשימים העתיקים ששרדו, מגדלי אבן שנבנו בעיירה עוד בימי הביניים וכולם היו מעין סמלי מעמד.
כל מגדל גבוה כזה נבנה על ידי משפחה עשירה מעשירי העיירה, כשהוא נועד להפגין את כוחה ועושרה של המשפחה שבנתה אותו. המגדלים המפורסמים שלה והמרכז ההיסטורי של סן ג'יאמיניאנו הם אלו שהפכו אותה לאתר מורשת של אונסק"ו.
קו הרקיע עם המגדלים של סן ג'ימיניאנו קצת מזכיר את זה של מנהטן שבניו-יורק. למרות שמגדלים בודדים נמצאים בעיירות רבות בטוסקנה, הצטברות כה גדולה של מגדלים כאלה היא ייחודית ונדירה. זו בדיוק הסיבה שהעיר מוצפת בהמון תיירים מדי שנה.
ואלה לא רק המגדלים המפורסמים שבה. כל מבני העיר הם דוגמאות לאדריכלות רומנסקית וגותית ומשלבים בניינים חילוניים וכנסיות. הם שמורים היטב והחווייה כאן היא מפעם. מדגימים היטב את האדריכלות הזו של ימי הביניים הם הכיכר הראשית והלב הפועם של העיירה הטוסקנית הזו, פיאצה דלה ציסטרנה והמגדל שניצב בסמוך אליה, טורה גרוסה.
בבניינים כמו הארמון העירוני קומונלה, כנסיית קוליגיאטה וכנסיית סנט-אגוסטינו, ניתן למצוא פרסקאות, ציורי קיר מרשימים, מהמאות ה-14 וה-15.
המרכז ההיסטורי של סן ג'יאמיניאנו הוא אתר מורשת של אונסק"ו. מבני העיר הם דוגמה לאדריכלות רומנסקית וגותית ומשלבים בניינים חילוניים וכנסיות ואפילו מצודה הרוסה. הם שמורים היטב והחווייה כאן היא מפעם.
#היסטוריה
שוכנת בליבה של טוסקנה, הוקמה סן ג'ימיניאנו על שרידיה של עיר אטרוסקית קדומה. שישבה כאן.
במהלך המאות 11-13 שגשגה עיירת המגדלים המרשימה כעיר היושבת על אם הדרך הראשית שהובילה מרומא לכיוון צפון.
באותה תקופה נבנו בעיר כ-72 מגדלים גבוהים, מהם שרדו מעטים. מראשי המגדלים הללו נהגו סוחרי העיר לתלות את האריגים שנטוו בה, בדים יקרים בצבעי זעפרן.
14 מגדלי האבן שניצבים בה כיום הם קומץ קטן מתוך המגדלים הרבים שקישטו אז את העיר.
כיום העיר הזו היא פנינת תיירות ימי ביניימית, מרשימה ומבוקשת על ידי תיירים המבקרים בטוסקנה.
#מדוע נבנו המגדלים של סן ג'ימיניאנו?
משערים שמגדלי האבן המעטרים את קו הרקיע של העיירה האיטלקית הזו יועדו להפגין את העושר והכוח של המשפחות שבנו אותם. עם זאת, לא ידוע בוודאות מדוע הם נבנו. מכל מקום, עם השנים הם הפכו לסמלה העיקרי של העיר הטוסקנית באיטליה.
ימי הביניים נשמעים לנו תמיד כתקופה חשוכה וחסרת חוכמה, שבה הישגים טכנולוגיים או מדעיים וקידמה לא היו דבר שבשגרה. זה אמנם נכון לא פעם, אבל דווקא העיירה הטוסקנית הזו מדגימה עד כמה יכולה המציאות להיות שונה. כאן נבנה בימי הביניים אוסף של מגדלי אבן ייחודיים ומרשימים הנראים למרחוק והקנו לה את התואר "מנהטן של ימי הביניים".
היום נותרו בעיירה הציורית רק 14 מגדלים, כשהגבוה מביניהם הוא בן 54 מטרים. אבל אלו הם רק מיעוט שנותר מתוך 74 "גורדי השחקים" שהיו בה בימי הביניים והפכו לסימן ההיכר של העיר.
סביב המגדלים הללו ונסיבות בנייתם נרקמו עם הדורות מיתוסים שונים. השערה אחת, כאמור, טוענת שהמגדלים נבנו כהפגנת עושר וכוח בין אצילים שהתחרו ביניהם על גובה המגדל, או במילים אחרות - "למי יש יותר גדול"...
מה שאגב, עצר את הבנייה הגבוהה הזו היה חוק שאסר על בניית מגדלים גבוהים מהפודסטה, מגדל ראש העיר של סן ג'מיניאנו. יש סברות נכון לימינו, שאפילו החוק לא הצליח לעצור את תחרות הגובה הזו.
השערה אחרת גורסת שאת המגדלים בנו משפחות שונות בעיר, בתור מבצרים עירוניים שיגנו עליהן מפני משפחות יריבות, במאבקים שהתחוללו בימי הביניים בעיר. חלק מהמאבקים הללו קשורים במאבקים דתיים שחצו אז את הציבור, בין תומכי האפיפיור ותומכי הקיסר.
טענה אחרת אומרת שהמגדלים נועדו לתעשיית הטקסטיל שהייתה אז תעשייה חזקה בעיר. לפי סברה זו המגדלים שימשו לייבוש הבדים, כשהם מוגנים מהשמש והרוח, לאחר שנצבעו בצבעי הזעפרן היקרים.
#טיפים
מומלץ להקדיש לסן ג'ימיניאנו וסביבתה יום שלם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/NenFpFK3P38
ומהאוויר:
https://youtu.be/zq6l6VvYyG8
הדרכה קצרה:
https://youtu.be/7aNxp7ybmX8?end=1m32s
העיירה סן ג'ימיניאנו (San Gimignano) היא עיירת המגדלים המפורסמת השוכנת בלב טוסקנה היפה.
זוהי עיירה ימי ביניימית, מהמרשימות במחוז טוסקנה שבאיטליה, עיירה מוגנת שהשתמרה היטב, מוקפת חומה ונמצאת על גבעה בגובה של 334 מטרים.
אבל הפלא שבה הוא ללא ספק המגדלים שבה, הנראים למרחקים. סן ג'ימיניאנו נקראת "מנהטן של ימי הביניים", על שום ריכוז המגדלים הייחודי, כשכולם גבוהים מאוד, ביחס לתקופה בה הם נבנו כאן.
#מה תראו כאן?
הדרך מלאת הקסם אל סאן ג'ימיאנו מתפתלת בין כרמי גפנים ועצי זית וברושים, בנוף הטוסקני שמרגיש לא פעם כאילו אתם בתוך תמונה או בסרט.
ניצבת על ראש גבעה במחוז טוסקנה ומהווה אוסף מופלא של סמטאות אבן ציוריות, כבר מרחוק תראו שפניכם מועדות אל עיר מבוצרת ומוקפת חומה מימי הביניים.
אבל בסן ג'ימיניאנו תוכלו לראות כבר מרחוק את סימן ההיכר הכי מפורסם שלה. ואלו 14 המגדלים המרשימים העתיקים ששרדו, מגדלי אבן שנבנו בעיירה עוד בימי הביניים וכולם היו מעין סמלי מעמד.
כל מגדל גבוה כזה נבנה על ידי משפחה עשירה מעשירי העיירה, כשהוא נועד להפגין את כוחה ועושרה של המשפחה שבנתה אותו. המגדלים המפורסמים שלה והמרכז ההיסטורי של סן ג'יאמיניאנו הם אלו שהפכו אותה לאתר מורשת של אונסק"ו.
קו הרקיע עם המגדלים של סן ג'ימיניאנו קצת מזכיר את זה של מנהטן שבניו-יורק. למרות שמגדלים בודדים נמצאים בעיירות רבות בטוסקנה, הצטברות כה גדולה של מגדלים כאלה היא ייחודית ונדירה. זו בדיוק הסיבה שהעיר מוצפת בהמון תיירים מדי שנה.
ואלה לא רק המגדלים המפורסמים שבה. כל מבני העיר הם דוגמאות לאדריכלות רומנסקית וגותית ומשלבים בניינים חילוניים וכנסיות. הם שמורים היטב והחווייה כאן היא מפעם. מדגימים היטב את האדריכלות הזו של ימי הביניים הם הכיכר הראשית והלב הפועם של העיירה הטוסקנית הזו, פיאצה דלה ציסטרנה והמגדל שניצב בסמוך אליה, טורה גרוסה.
בבניינים כמו הארמון העירוני קומונלה, כנסיית קוליגיאטה וכנסיית סנט-אגוסטינו, ניתן למצוא פרסקאות, ציורי קיר מרשימים, מהמאות ה-14 וה-15.
המרכז ההיסטורי של סן ג'יאמיניאנו הוא אתר מורשת של אונסק"ו. מבני העיר הם דוגמה לאדריכלות רומנסקית וגותית ומשלבים בניינים חילוניים וכנסיות ואפילו מצודה הרוסה. הם שמורים היטב והחווייה כאן היא מפעם.
#היסטוריה
שוכנת בליבה של טוסקנה, הוקמה סן ג'ימיניאנו על שרידיה של עיר אטרוסקית קדומה. שישבה כאן.
במהלך המאות 11-13 שגשגה עיירת המגדלים המרשימה כעיר היושבת על אם הדרך הראשית שהובילה מרומא לכיוון צפון.
באותה תקופה נבנו בעיר כ-72 מגדלים גבוהים, מהם שרדו מעטים. מראשי המגדלים הללו נהגו סוחרי העיר לתלות את האריגים שנטוו בה, בדים יקרים בצבעי זעפרן.
14 מגדלי האבן שניצבים בה כיום הם קומץ קטן מתוך המגדלים הרבים שקישטו אז את העיר.
כיום העיר הזו היא פנינת תיירות ימי ביניימית, מרשימה ומבוקשת על ידי תיירים המבקרים בטוסקנה.
#מדוע נבנו המגדלים של סן ג'ימיניאנו?
משערים שמגדלי האבן המעטרים את קו הרקיע של העיירה האיטלקית הזו יועדו להפגין את העושר והכוח של המשפחות שבנו אותם. עם זאת, לא ידוע בוודאות מדוע הם נבנו. מכל מקום, עם השנים הם הפכו לסמלה העיקרי של העיר הטוסקנית באיטליה.
ימי הביניים נשמעים לנו תמיד כתקופה חשוכה וחסרת חוכמה, שבה הישגים טכנולוגיים או מדעיים וקידמה לא היו דבר שבשגרה. זה אמנם נכון לא פעם, אבל דווקא העיירה הטוסקנית הזו מדגימה עד כמה יכולה המציאות להיות שונה. כאן נבנה בימי הביניים אוסף של מגדלי אבן ייחודיים ומרשימים הנראים למרחוק והקנו לה את התואר "מנהטן של ימי הביניים".
היום נותרו בעיירה הציורית רק 14 מגדלים, כשהגבוה מביניהם הוא בן 54 מטרים. אבל אלו הם רק מיעוט שנותר מתוך 74 "גורדי השחקים" שהיו בה בימי הביניים והפכו לסימן ההיכר של העיר.
סביב המגדלים הללו ונסיבות בנייתם נרקמו עם הדורות מיתוסים שונים. השערה אחת, כאמור, טוענת שהמגדלים נבנו כהפגנת עושר וכוח בין אצילים שהתחרו ביניהם על גובה המגדל, או במילים אחרות - "למי יש יותר גדול"...
מה שאגב, עצר את הבנייה הגבוהה הזו היה חוק שאסר על בניית מגדלים גבוהים מהפודסטה, מגדל ראש העיר של סן ג'מיניאנו. יש סברות נכון לימינו, שאפילו החוק לא הצליח לעצור את תחרות הגובה הזו.
השערה אחרת גורסת שאת המגדלים בנו משפחות שונות בעיר, בתור מבצרים עירוניים שיגנו עליהן מפני משפחות יריבות, במאבקים שהתחוללו בימי הביניים בעיר. חלק מהמאבקים הללו קשורים במאבקים דתיים שחצו אז את הציבור, בין תומכי האפיפיור ותומכי הקיסר.
טענה אחרת אומרת שהמגדלים נועדו לתעשיית הטקסטיל שהייתה אז תעשייה חזקה בעיר. לפי סברה זו המגדלים שימשו לייבוש הבדים, כשהם מוגנים מהשמש והרוח, לאחר שנצבעו בצבעי הזעפרן היקרים.
#טיפים
מומלץ להקדיש לסן ג'ימיניאנו וסביבתה יום שלם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/NenFpFK3P38
ומהאוויר:
https://youtu.be/zq6l6VvYyG8
הדרכה קצרה:
https://youtu.be/7aNxp7ybmX8?end=1m32s
מונטריג'יוני
#על עיירת המבצר הקטנה מימי הביניים
בין סיינה לסן ג'מיניאנו תמצאו את מונטריג'יוני (Monteriggioni), עיירה יפה ומוקפת חומה הממוקמת כ-20 קילומטר מסיינה.
באופן נדיר נשמרו חומותיה של מונטריג'יוני בשלמותן, מאז המאה ה-13 וכך ניתן לחוות בה אווירה של עיירת ימי ביניים חביבה, עם קו רקיע מדהים ומיקום ייחודי.
מונטריג'יוני וחומותיה הונצחו על ידי דנטה בספרו המפורסם "הקומדיה האלוהית" ובכמה ממשחקי המחשב ההיסטוריים מסדרת "Assassin's Creed".
את מונטריג'יוני בנו אנשי סיינה, היריבה של פירנצה, בסביבות שנת 1219, בכדי להגן על עצמם מפירנצה החזקה. וכך, עם עבר מבוצר של מעוז קדמי, מונטה-ריג'יוני של היום היא עיירה זעירה, שלווה וחביבה מהמאה ה-13, עיירה שפעם הייתה מבצר של ממש.
מה שהחל כטירה והפך לעיר זעירה ומבוצרת התפתח להיות לעיירה המבוצרת ומוקפת החומה של ימינו. אולי מונטריגיוני היא לא אטרקציה גדולה עבור מרבית התיירים, אבל לדעת כל מי שביקרו בה היא שווה עצירה קלה של שעתיים שלוש.
אם הזמן לא בידיכם ולא תעצרו בה, לפחות שימו לב אליה מרחוק. תנו מבט ואולי צילום או שניים על החומות והמגדלים שלה, מראה מרהיב של מבצר קלאסי, שגם יישאר בזכרונכם.
#מה תעשו ותראו כאן?
ממוקמת סמוך לכביש המהיר מפירנצה לסיינה, את העיירה עצמה תוכלו לראות בסיבוב קצר אחד בה, אך זה יהיה סיבוב מהנה ונעים במיוחד.
האטרקציה המרכזית בעיירת המבצר מונטריג'יוני היא ללא ספק העליה אל חומת העיר המרשימה והעתיקה. התצפית על הנוף נהדרת. מיקומה של העיירה הוא בלב נופי טוסקנה המרהיבים וכאן מובטחים לכם כמה מהיפים שבהם.
עם לא פחות מ-14 מגדלי שמירה גבוהים, המשובצים בחומות ההגנה של העיירה, מונטריג'יוני מזכירה את עיר המגדלים הגבוהים סן ג’ימיניאנו וזה מראה נדיר ומיוחד.
תוך 10 דקות ניתן להגיע מקצה לקצה של מונטריג'יוני. בעיירה מספר מסעדות נחמדות ובתי קפה וביום יפה תוכלו לתפוס בה שמש נעימה וליהנות מהאווירה השלווה.
#Assassin's Creed
חובבי גיימינג ישמחו לדעת שמונטריג'יוני שימשה בתור נוף מרכזי במשחקי המחשב מסדרת "אססינ'ס קריד", בדגש על Assassin's Creed II המדויק ו-Assassin's Creed: Brotherhood.
משחקי Assassin's Creed, בעברית "תורת המתנקש", הם מהמשחקים התקופתיים הטובים ביותר בתולדות הגיימינג. הם מצטיינים במיוחד בדיוק ההיסטורי הרב וברמת הפרטים הגבוהה שלהם.
במשחק שולטים על דמותו של אלטאיר (בערבית "המעופף"), מתנקש צמרת בכת המתנקשים הידועה-לשמצה "החשישין". זוהי כת של לוחמי צללים במסע הצלב השלישי בארץ הקודש.
מטרתם העיקרית של מתנקשי הכת היא להביא שלום על הארץ ולהפסיק את הלוחמה. חבריה לא לוקחים צד של ממש. מקור שמם הוא מהמילה "חשיש" ומשמה של הכת הזו נולדה המילה האנגלית Assassin למתנקשים.
#טיפים
בכרטיס הזול עבור העלייה לחומה תזכו לכניסה למוזיאון ההיסטורי הקטן של העיירה. מומלץ.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/FlB0cyW542U?t=6s
מהאוויר:
https://youtu.be/AVRAdK2_caQ
בלוגרים:
https://youtu.be/CVSMHFGTEXk
ביקור במקום:
https://youtu.be/2jv99N93yoA
הדרכה קצרה:
https://youtu.be/7aNxp7ybmX8?t=2m27s&end=2m44s
בין סיינה לסן ג'מיניאנו תמצאו את מונטריג'יוני (Monteriggioni), עיירה יפה ומוקפת חומה הממוקמת כ-20 קילומטר מסיינה.
באופן נדיר נשמרו חומותיה של מונטריג'יוני בשלמותן, מאז המאה ה-13 וכך ניתן לחוות בה אווירה של עיירת ימי ביניים חביבה, עם קו רקיע מדהים ומיקום ייחודי.
מונטריג'יוני וחומותיה הונצחו על ידי דנטה בספרו המפורסם "הקומדיה האלוהית" ובכמה ממשחקי המחשב ההיסטוריים מסדרת "Assassin's Creed".
את מונטריג'יוני בנו אנשי סיינה, היריבה של פירנצה, בסביבות שנת 1219, בכדי להגן על עצמם מפירנצה החזקה. וכך, עם עבר מבוצר של מעוז קדמי, מונטה-ריג'יוני של היום היא עיירה זעירה, שלווה וחביבה מהמאה ה-13, עיירה שפעם הייתה מבצר של ממש.
מה שהחל כטירה והפך לעיר זעירה ומבוצרת התפתח להיות לעיירה המבוצרת ומוקפת החומה של ימינו. אולי מונטריגיוני היא לא אטרקציה גדולה עבור מרבית התיירים, אבל לדעת כל מי שביקרו בה היא שווה עצירה קלה של שעתיים שלוש.
אם הזמן לא בידיכם ולא תעצרו בה, לפחות שימו לב אליה מרחוק. תנו מבט ואולי צילום או שניים על החומות והמגדלים שלה, מראה מרהיב של מבצר קלאסי, שגם יישאר בזכרונכם.
#מה תעשו ותראו כאן?
ממוקמת סמוך לכביש המהיר מפירנצה לסיינה, את העיירה עצמה תוכלו לראות בסיבוב קצר אחד בה, אך זה יהיה סיבוב מהנה ונעים במיוחד.
האטרקציה המרכזית בעיירת המבצר מונטריג'יוני היא ללא ספק העליה אל חומת העיר המרשימה והעתיקה. התצפית על הנוף נהדרת. מיקומה של העיירה הוא בלב נופי טוסקנה המרהיבים וכאן מובטחים לכם כמה מהיפים שבהם.
עם לא פחות מ-14 מגדלי שמירה גבוהים, המשובצים בחומות ההגנה של העיירה, מונטריג'יוני מזכירה את עיר המגדלים הגבוהים סן ג’ימיניאנו וזה מראה נדיר ומיוחד.
תוך 10 דקות ניתן להגיע מקצה לקצה של מונטריג'יוני. בעיירה מספר מסעדות נחמדות ובתי קפה וביום יפה תוכלו לתפוס בה שמש נעימה וליהנות מהאווירה השלווה.
#Assassin's Creed
חובבי גיימינג ישמחו לדעת שמונטריג'יוני שימשה בתור נוף מרכזי במשחקי המחשב מסדרת "אססינ'ס קריד", בדגש על Assassin's Creed II המדויק ו-Assassin's Creed: Brotherhood.
משחקי Assassin's Creed, בעברית "תורת המתנקש", הם מהמשחקים התקופתיים הטובים ביותר בתולדות הגיימינג. הם מצטיינים במיוחד בדיוק ההיסטורי הרב וברמת הפרטים הגבוהה שלהם.
במשחק שולטים על דמותו של אלטאיר (בערבית "המעופף"), מתנקש צמרת בכת המתנקשים הידועה-לשמצה "החשישין". זוהי כת של לוחמי צללים במסע הצלב השלישי בארץ הקודש.
מטרתם העיקרית של מתנקשי הכת היא להביא שלום על הארץ ולהפסיק את הלוחמה. חבריה לא לוקחים צד של ממש. מקור שמם הוא מהמילה "חשיש" ומשמה של הכת הזו נולדה המילה האנגלית Assassin למתנקשים.
#טיפים
בכרטיס הזול עבור העלייה לחומה תזכו לכניסה למוזיאון ההיסטורי הקטן של העיירה. מומלץ.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/FlB0cyW542U?t=6s
מהאוויר:
https://youtu.be/AVRAdK2_caQ
בלוגרים:
https://youtu.be/CVSMHFGTEXk
ביקור במקום:
https://youtu.be/2jv99N93yoA
הדרכה קצרה:
https://youtu.be/7aNxp7ybmX8?t=2m27s&end=2m44s
