שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
סירנארי
טנג'יר ויל נובל
ויקטוריה, בירת האיים
העיר אסאוירה / מוגאדור
קוטאיסי
אופליסציחה
מסטיה
אגדיר
איפראן
#על עיר האהבה הגאורגית ומרום המפלט לאוהבים
סירנארי (Sighnaghi), שנכתבת כמו סיגנאגי, היא עיירה ציורית ומקסימה הממוקמת על ראש גבעה בחבל היין של גאורגיה, קחאתי.
מדובר בעיירה היפה בחבל קאחתי ואחת הערים הקטנות באזור של דרום מזרח גאורגיה. היא מהווה מקום בו ניתן תמיד לפגוש בזוגות נשואים טריים, מקומיים או זרים, שהגיעו לכאן כדי להינשא, בכל שעות היום והלילה.
כי סירנרי מכונה בגאורגיה "עיר האהבה". לכינוי הייחודי הזה היא זכתה מהיותה המקום היחיד במדינה בו יכול זוג להגיע ולהתחתן בכל שעה ביממה. זה גם המקור של עוד כינוי של העיירה המקסימה הזו - "לאס וגאס הגאורגית".
#מה תראו כאן?
סירנארי המקסימה ממוקמת בלב אזור עתיר כרמים ומשקיפה על הרי הקווקז הרחוקים ועל עמק אלאזאני הציורי.
ביצורי האבן ההיסטוריים שבה מרגישים כאילו חזרתם בזמן ומכל סמטה עשוי להגיח אביר על סוסו.
כיף לבלות כאן 2-3 ימים רגועים ונעימים. סיור רגלי בה יציג לכם עיירה עתיקה ומוקפת חומה, עם כ-30 מגדלי שמירה עתיקים ובתים המתאפיינים בגגות אדומים ומרפסות עץ מעוגלות.
העיר עצמה מהווה מקום מפלט רומנטי של זוגות מאוהבים. כשאתם מסתובבים בה תוכלו לראות זוגות שהגיעו אליה כדי להתחתן ב"חתונות בזק" ספונטניות.
במוזיאון סירנארי המודרני אפשר ללמוד גם על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של חבל קאחתי והעיירה עצמה.
מומלץ גם לבקר במנזר בודבה ההיסטורי והמעניין, עם הנוף עוצר הנשימה שנשקף ממנו, קברה של נינו הקדושה והקפלה שנבנתה מעל המעיין בו היא נהגה להתפלל.
#תולדות המקום
סירנארי נוסדה במאה ה-18. יסד אותה המלך הגאורגי ארקלה ה-2. היא הייתה אז למפלט עבור תושבי האזור, בעיקר כנגד התקפות ופלישות של הפרסים ואחרים.
גם האדריכלות של סירנרי היא מהמאות הקודמות. זו ארכיטקטורה עשירה ומגוונת ברעיונות ובהשפעות שלה, תוצאות ה"ביקורים" של מגוון הכובשים והעמים שבנו כאן.
זריקת המרץ התיירותית של העשורים האחרונים תרמה לכך שהעיירה הציורית עברה מתיחת פנים של ממש, תוך שמירה מוקפדת על סגנונה המקורי והעתיק. במסגרת אותם חידושים שופצו אתרים עתיקים ואטרקציות ופעילויות חדשות נפתחו בה, תוך הגדלה של אפשרויות הלינה למבקרים ותיירים.
#טיפים
אחד הפינוקים שתרצו לנסות כאן היא גלידת וניל שעליה מוזגים כאן יין. זה טעים בדיוק כמו שזה פשוט. מושלם!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GvMyfgoucNo
טיולים בסביבה:
https://youtu.be/L_-YVLNITAA
מוזיקה מקומית:
https://youtu.be/ERtwXpsxcXY
בלוגרים:
https://youtu.be/e0i581b9Hrw
סירנארי (Sighnaghi), שנכתבת כמו סיגנאגי, היא עיירה ציורית ומקסימה הממוקמת על ראש גבעה בחבל היין של גאורגיה, קחאתי.
מדובר בעיירה היפה בחבל קאחתי ואחת הערים הקטנות באזור של דרום מזרח גאורגיה. היא מהווה מקום בו ניתן תמיד לפגוש בזוגות נשואים טריים, מקומיים או זרים, שהגיעו לכאן כדי להינשא, בכל שעות היום והלילה.
כי סירנרי מכונה בגאורגיה "עיר האהבה". לכינוי הייחודי הזה היא זכתה מהיותה המקום היחיד במדינה בו יכול זוג להגיע ולהתחתן בכל שעה ביממה. זה גם המקור של עוד כינוי של העיירה המקסימה הזו - "לאס וגאס הגאורגית".
#מה תראו כאן?
סירנארי המקסימה ממוקמת בלב אזור עתיר כרמים ומשקיפה על הרי הקווקז הרחוקים ועל עמק אלאזאני הציורי.
ביצורי האבן ההיסטוריים שבה מרגישים כאילו חזרתם בזמן ומכל סמטה עשוי להגיח אביר על סוסו.
כיף לבלות כאן 2-3 ימים רגועים ונעימים. סיור רגלי בה יציג לכם עיירה עתיקה ומוקפת חומה, עם כ-30 מגדלי שמירה עתיקים ובתים המתאפיינים בגגות אדומים ומרפסות עץ מעוגלות.
העיר עצמה מהווה מקום מפלט רומנטי של זוגות מאוהבים. כשאתם מסתובבים בה תוכלו לראות זוגות שהגיעו אליה כדי להתחתן ב"חתונות בזק" ספונטניות.
במוזיאון סירנארי המודרני אפשר ללמוד גם על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של חבל קאחתי והעיירה עצמה.
מומלץ גם לבקר במנזר בודבה ההיסטורי והמעניין, עם הנוף עוצר הנשימה שנשקף ממנו, קברה של נינו הקדושה והקפלה שנבנתה מעל המעיין בו היא נהגה להתפלל.
#תולדות המקום
סירנארי נוסדה במאה ה-18. יסד אותה המלך הגאורגי ארקלה ה-2. היא הייתה אז למפלט עבור תושבי האזור, בעיקר כנגד התקפות ופלישות של הפרסים ואחרים.
גם האדריכלות של סירנרי היא מהמאות הקודמות. זו ארכיטקטורה עשירה ומגוונת ברעיונות ובהשפעות שלה, תוצאות ה"ביקורים" של מגוון הכובשים והעמים שבנו כאן.
זריקת המרץ התיירותית של העשורים האחרונים תרמה לכך שהעיירה הציורית עברה מתיחת פנים של ממש, תוך שמירה מוקפדת על סגנונה המקורי והעתיק. במסגרת אותם חידושים שופצו אתרים עתיקים ואטרקציות ופעילויות חדשות נפתחו בה, תוך הגדלה של אפשרויות הלינה למבקרים ותיירים.
#טיפים
אחד הפינוקים שתרצו לנסות כאן היא גלידת וניל שעליה מוזגים כאן יין. זה טעים בדיוק כמו שזה פשוט. מושלם!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GvMyfgoucNo
טיולים בסביבה:
https://youtu.be/L_-YVLNITAA
מוזיקה מקומית:
https://youtu.be/ERtwXpsxcXY
בלוגרים:
https://youtu.be/e0i581b9Hrw
#על העיר החדשה של טנג'יר
טנג'יר ויל נובל (Ville Nouvelle) היא העיר החדשה והמודרנית של טנג'יר, עיר שנחשבת לשער הכניסה לאפריקה, לפחות עבור האירופאים.
טנג'יר ידועה בחופי הים הזהובים שלה, באתרי הנופש המפנקים ובמימי האוקיינוס הצלולים. כאן בילו בעבר המון ידוענים, כולל רוקרים מגניבים דוגמת "הרולינג סטונז".
טנג'יר החדשה הזו מייצגת את הקידמה והמודרניות המערבית שהולכת ומשתלטת גם על מרוקו, אל מול ה"מׇדינה" (Medina), שהיא העיר העתיקה של טנג'יר, מהמורשת הערבית-בֶּרְבֶּרְית שלה.
טנג'יר ויל נובל קרובה גיאוגרפית לספרד ולגיבלרטר, מה שמורגש בסגנון בנייה, העיצוב ואורח החיים בה. היא מאוד מזכירה עיירות חוף ספרדיות, דוגמת קאדיס או ולנסיה.
עוד בולטת בטנג'יר החדשה האדריכלות המודרנית, המדשאות הכמו אירופיות, מזרקות המים המרהיבות ובתי הקפה הרבים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WArP7J44oBo
אדריכלות מודרנית:
https://youtu.be/ndDJwok8Qsc
טנג'יר ויל נובל (Ville Nouvelle) היא העיר החדשה והמודרנית של טנג'יר, עיר שנחשבת לשער הכניסה לאפריקה, לפחות עבור האירופאים.
טנג'יר ידועה בחופי הים הזהובים שלה, באתרי הנופש המפנקים ובמימי האוקיינוס הצלולים. כאן בילו בעבר המון ידוענים, כולל רוקרים מגניבים דוגמת "הרולינג סטונז".
טנג'יר החדשה הזו מייצגת את הקידמה והמודרניות המערבית שהולכת ומשתלטת גם על מרוקו, אל מול ה"מׇדינה" (Medina), שהיא העיר העתיקה של טנג'יר, מהמורשת הערבית-בֶּרְבֶּרְית שלה.
טנג'יר ויל נובל קרובה גיאוגרפית לספרד ולגיבלרטר, מה שמורגש בסגנון בנייה, העיצוב ואורח החיים בה. היא מאוד מזכירה עיירות חוף ספרדיות, דוגמת קאדיס או ולנסיה.
עוד בולטת בטנג'יר החדשה האדריכלות המודרנית, המדשאות הכמו אירופיות, מזרקות המים המרהיבות ובתי הקפה הרבים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WArP7J44oBo
אדריכלות מודרנית:
https://youtu.be/ndDJwok8Qsc
#על עיר הבירה הקטנה בעולם
ברוכים הבאים לעיר הבירה של האי מאהה (Mahé), האי הגדול מבין איי סיישל. זוהי עיר הבירה הקטנה בעולם!
העיירה הקטנה ויקטוריה (Victoria) הפכה למרכז עירוני כשב-1976 זכתה סיישל לעצמאות. אז היא גם הפכה להיות בירת המדינה וקמו בה מוסדות שלטון ואקדמיה, אוניברסיטה ומרכזים כלכליים.
הבירה הקטנה בעולם קרויה על שמה של ויקטוריה, מלכת אנגליה במאה ה-19. באמצעות דוגמאות יוצאות דופן של אדריכלות מסורתית, בצד שוק הומה, חנויות בגדים ונותני שירותים, הצליחה הבירה הקטנה לשמר חלק גדול מהקסם ומהאופי המקומי המיוחד שלה.
#מה תראו כאן?
בירת סיישל, העיר ויקטוריה, היא מקום חביב ונעים לביקור. מומלץ מאוד השיטוט בה ובאתרים החביבים שהיא מציעה, כמו גם בשווקים וברחובות שלה.
בתור אחת מערי הבירה הקטנות בעולם, ניתן לבקר בכל אתריה המרכזיים בתוך חצי יום, עד יום אחד של טיול.
לעיניכם יזדקר ודאי מגדל השעון, שניצב בלב העיר. זהו מונומנט לאומי בסגנון הביג בן הלונדוני והוא פועל כאן ללא הפסקה מאז שנת 1903.
אחרי ביקור במקדש ההינדי הססגוני היחיד בסיישל, תנו ביקור גם בשוק התוסס של העיר. הוא יציע מקום נהדר להתחבר לאווירה המקומית.
מעבר לפירות אקזוטיים ואווירה עממית, הביקור בשוק סלאווין קלרק מרקט יכיר לכם את התבלינים המקומיים, השמנים בניחוח וניל-קוקוס ומחרוזות צדפים של פעם.
כדי ללמוד על החיים בסיישל, מומלץ לבקר גם במוזיאון הלאומי של סיישל (National Museum of History). בימים חמים נסו ליהנות מהקרירות שכאן, במהלך שעות הצהריים הלוהטות.
תנו לעצמכם לשוטט יד ביד בסמטאות המפותלות של בירת סיישל. מדי פעם תיתקלו באחת מגלריות האמנות או עבודות היד שפזורות בעיר. רבות מהן שוות הצצה.
בוויקטוריה לא חסרים בתי קפה ומסעדות נחמדות. בדקו בכלים של גאידול אילו מהם מדורגים ושווים מסביבכם ודי מובטח שתהנו גם מהמטבח הקריאולי המקומי וגם מהשירות האדיב.
#אדריכלות
הבנייה בעיר משלבת סגנון מודרני עם מבנים קולוניאליים אופייניים. תיהנו כאן ממסע עירוני במנהרת הזמן הארכיטקטונית, שמתחילה מהבנייה של ימינו וחוזרת אל סגנונות האדריכלות של האימפריות ששלטו כאן בימים עברו.
#טיפים
מומלץ להקדיש לעיר לפחות יומיים.
אחרי 7 בערב נשארים מעט מאוד אנשים בחוץ.
כל העסקים נסגרים ב-9 בערב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WxUPppoNi28
ביקור במקום:
https://youtu.be/IRc4ADcSMmQ
סקירה של העיר:
https://youtu.be/K_30WZ2HKfQ
ברוכים הבאים לעיר הבירה של האי מאהה (Mahé), האי הגדול מבין איי סיישל. זוהי עיר הבירה הקטנה בעולם!
העיירה הקטנה ויקטוריה (Victoria) הפכה למרכז עירוני כשב-1976 זכתה סיישל לעצמאות. אז היא גם הפכה להיות בירת המדינה וקמו בה מוסדות שלטון ואקדמיה, אוניברסיטה ומרכזים כלכליים.
הבירה הקטנה בעולם קרויה על שמה של ויקטוריה, מלכת אנגליה במאה ה-19. באמצעות דוגמאות יוצאות דופן של אדריכלות מסורתית, בצד שוק הומה, חנויות בגדים ונותני שירותים, הצליחה הבירה הקטנה לשמר חלק גדול מהקסם ומהאופי המקומי המיוחד שלה.
#מה תראו כאן?
בירת סיישל, העיר ויקטוריה, היא מקום חביב ונעים לביקור. מומלץ מאוד השיטוט בה ובאתרים החביבים שהיא מציעה, כמו גם בשווקים וברחובות שלה.
בתור אחת מערי הבירה הקטנות בעולם, ניתן לבקר בכל אתריה המרכזיים בתוך חצי יום, עד יום אחד של טיול.
לעיניכם יזדקר ודאי מגדל השעון, שניצב בלב העיר. זהו מונומנט לאומי בסגנון הביג בן הלונדוני והוא פועל כאן ללא הפסקה מאז שנת 1903.
אחרי ביקור במקדש ההינדי הססגוני היחיד בסיישל, תנו ביקור גם בשוק התוסס של העיר. הוא יציע מקום נהדר להתחבר לאווירה המקומית.
מעבר לפירות אקזוטיים ואווירה עממית, הביקור בשוק סלאווין קלרק מרקט יכיר לכם את התבלינים המקומיים, השמנים בניחוח וניל-קוקוס ומחרוזות צדפים של פעם.
כדי ללמוד על החיים בסיישל, מומלץ לבקר גם במוזיאון הלאומי של סיישל (National Museum of History). בימים חמים נסו ליהנות מהקרירות שכאן, במהלך שעות הצהריים הלוהטות.
תנו לעצמכם לשוטט יד ביד בסמטאות המפותלות של בירת סיישל. מדי פעם תיתקלו באחת מגלריות האמנות או עבודות היד שפזורות בעיר. רבות מהן שוות הצצה.
בוויקטוריה לא חסרים בתי קפה ומסעדות נחמדות. בדקו בכלים של גאידול אילו מהם מדורגים ושווים מסביבכם ודי מובטח שתהנו גם מהמטבח הקריאולי המקומי וגם מהשירות האדיב.
#אדריכלות
הבנייה בעיר משלבת סגנון מודרני עם מבנים קולוניאליים אופייניים. תיהנו כאן ממסע עירוני במנהרת הזמן הארכיטקטונית, שמתחילה מהבנייה של ימינו וחוזרת אל סגנונות האדריכלות של האימפריות ששלטו כאן בימים עברו.
#טיפים
מומלץ להקדיש לעיר לפחות יומיים.
אחרי 7 בערב נשארים מעט מאוד אנשים בחוץ.
כל העסקים נסגרים ב-9 בערב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WxUPppoNi28
ביקור במקום:
https://youtu.be/IRc4ADcSMmQ
סקירה של העיר:
https://youtu.be/K_30WZ2HKfQ
#על עיר ההיפים והגולשים המרוקנית
אסאוירה (Essaouira), שנקראת גם מוגדוֹר (Mogador), היא אחת מערי החוף היפות במרוקו. זוהי עיר נמל רוגעת, עם חופים יפים, הממוקמת לחופי האוקיינוס האטלנטי ומוגנת על ידי מפרץ טבעי.
עם חומותיה העתיקות שגובלות בחוף הים וסירות הדייגים הצבעוניות העוגנות ליד המזח הציורי שלה, דומה שאסאוירה לא השתנתה מאז המאה ה-18.
ואכן, אסאוירה שומרת עד היום על האופי האותנטי שלה. נופה העכשווי לא השתנה הרבה במאות האחרונות. כמו אז, גם היום היא עדיין עיר ים תיכונית לבנה, עם תריסי הבתים והחלונות הכחולים, מוקפת חומה בצבע חום-אדמדם.
בשנות ה-70 של המאה הקודמת אסאווירה שימשה כמעוז היפי. אלפי ילדי פרחים נדלקו אז על העיר השלווה והאקזוטית, עם מזג האוויר הנעים שלחופי האוקיינוס. לא לחינם שהה בה אז הגיטריסט והיוצר האגדי ג'ימי הנדריקס כמעט שבועיים ובהשראתה יש המספרים שהוא כתב את "מצודות עשויות מחול ים" (Castles made of sand) הנוסטלגי שלו.
כיום העיר הזו מפורסמת גם בזכות פסטיבל מוסיקת הגנאוו’ה השנתי שנערך בה ומצליח למשוך בכל שנה אמני וחובבי מוסיקה אתנית מכל העולם.
שימו לב שמוגדור ממוקמת ברצועה צרה מאוד של חוף שממש עד אליה יורדים הרי האטלס בתלילות רבה. רצועת החוף הזו לא מותירה שטחי אדמה מספיקים לעיבוד חקלאי ולכן את השטחים החקלאיים וכפרי החקלאים של הסביבה ניתן למצוא רק באפיקי הנחלים שיורדים אל הים מההרים.
#מה תראו כאן?
באסאווירה / מוגדור תוכלו ליהנות משיטוט רגלי בעיר העתיקה ומביקור במצודה.
חופי אסווירה פופולריים במיוחד בקרב גולשים ולכאן מגיעים חובבי גלישה מכל רחבי אירופה. זה אחד המקומות המהנים לאוהבי גלישת הרוח, הקיט-סרף והספורט הימי בכלל.
נופשים אחרים ימצאו על חופה המרהיב את כל מה שנדרש לבילוי ושיזוף על החוף, כולל פינות צל מעולות.
ה"מׇדינה" של אסאווירה, העיר העתיקה של מוגדור, עמוסה שווקים, גלריות, חנויות אמנים וסדנאות מגלפי עץ. בעיר המבוצרת תמצאו אווירה מדהימה. היא מוקפת חומה, רחובותיה צרים והבתים בצבעי כחול ואדום. ה"מׇדינה" היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, שהפורטוגזים בנו בעבר הרחוק והטביעו בה את רישומם.
ביקור בנמל, שהוא אחד מנמלי הדיג העיקריים של מרוקו, יהיה גם הוא חוויה נחמדה מאוד. על אי סלעי קטן שנמצא אל מול העיר מצויה מצודת בית הסוהר וה"קרנטינה" הישנה, בתוכה שהו החוזרים ממכה לבידוד לאחר שובם.
#היסטוריה
בעבר נקראה עיר הנמל הזו מוגאדור (Mogador) ולאורך ההיסטוריה העבירו אותה המעצמות הימיות האירופיות מיד ליד, ביניהן אנגליה, צרפת, גרמניה, הולנד ופורטוגל.
במאה ה-15 מוגדור הייתה מהערים הפורטוגזיות החשובות ביותר. מאז המאה ה-18, כשנאסר על העיר אגאדיר לעסוק בסחר חוץ, מסיבות פוליטיות שונות, הלכה והתפתחה במקומה העיר מוגאדור, עם הנמל החדש שנבנה בה אז.
ב-1690 העיר נהרסה ברעידת אדמה, אבל בנייה מרהיבה מחדש השיבה לה את יופייה.
#יהודים בעיר
המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 היו ימי הזוהר של הקהילה היהודית במוגדור. באותה תקופה היהודים היוו את מרבית אוכלוסיית העיר.
במֶלַאח, הרובע היהודי של העיר, אפשר לראות עד היום את בתי היהודים מאותם ימים.
גם בית הקברות היהודי של העיר שווה ביקור. הוא נחשב למרשים שבין בתי הקברות היהודיים במרוקו. אפשר לפקוד בו את קברו של רבי חיים פינטו, רב שמת לפני יותר מ-150 שנה והפך עם השנים לקדוש יהודי. עד היום מקיימים יהודים בל"ג בעומר בכל שנה הילולה גדולה על קברו.
#טיפים
טיול בעיר מומלץ שיסתיים בארוחה טובה באחת ממסעדות הדגים המצוינות שעל החוף. הדגים, האוכל, הנופים והאווירה - כולם יהיו נהדרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-u8MVxHN0nY
ביקור במקום:
https://youtu.be/ixNHOgrEncs
אסאוירה (Essaouira), שנקראת גם מוגדוֹר (Mogador), היא אחת מערי החוף היפות במרוקו. זוהי עיר נמל רוגעת, עם חופים יפים, הממוקמת לחופי האוקיינוס האטלנטי ומוגנת על ידי מפרץ טבעי.
עם חומותיה העתיקות שגובלות בחוף הים וסירות הדייגים הצבעוניות העוגנות ליד המזח הציורי שלה, דומה שאסאוירה לא השתנתה מאז המאה ה-18.
ואכן, אסאוירה שומרת עד היום על האופי האותנטי שלה. נופה העכשווי לא השתנה הרבה במאות האחרונות. כמו אז, גם היום היא עדיין עיר ים תיכונית לבנה, עם תריסי הבתים והחלונות הכחולים, מוקפת חומה בצבע חום-אדמדם.
בשנות ה-70 של המאה הקודמת אסאווירה שימשה כמעוז היפי. אלפי ילדי פרחים נדלקו אז על העיר השלווה והאקזוטית, עם מזג האוויר הנעים שלחופי האוקיינוס. לא לחינם שהה בה אז הגיטריסט והיוצר האגדי ג'ימי הנדריקס כמעט שבועיים ובהשראתה יש המספרים שהוא כתב את "מצודות עשויות מחול ים" (Castles made of sand) הנוסטלגי שלו.
כיום העיר הזו מפורסמת גם בזכות פסטיבל מוסיקת הגנאוו’ה השנתי שנערך בה ומצליח למשוך בכל שנה אמני וחובבי מוסיקה אתנית מכל העולם.
שימו לב שמוגדור ממוקמת ברצועה צרה מאוד של חוף שממש עד אליה יורדים הרי האטלס בתלילות רבה. רצועת החוף הזו לא מותירה שטחי אדמה מספיקים לעיבוד חקלאי ולכן את השטחים החקלאיים וכפרי החקלאים של הסביבה ניתן למצוא רק באפיקי הנחלים שיורדים אל הים מההרים.
#מה תראו כאן?
באסאווירה / מוגדור תוכלו ליהנות משיטוט רגלי בעיר העתיקה ומביקור במצודה.
חופי אסווירה פופולריים במיוחד בקרב גולשים ולכאן מגיעים חובבי גלישה מכל רחבי אירופה. זה אחד המקומות המהנים לאוהבי גלישת הרוח, הקיט-סרף והספורט הימי בכלל.
נופשים אחרים ימצאו על חופה המרהיב את כל מה שנדרש לבילוי ושיזוף על החוף, כולל פינות צל מעולות.
ה"מׇדינה" של אסאווירה, העיר העתיקה של מוגדור, עמוסה שווקים, גלריות, חנויות אמנים וסדנאות מגלפי עץ. בעיר המבוצרת תמצאו אווירה מדהימה. היא מוקפת חומה, רחובותיה צרים והבתים בצבעי כחול ואדום. ה"מׇדינה" היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, שהפורטוגזים בנו בעבר הרחוק והטביעו בה את רישומם.
ביקור בנמל, שהוא אחד מנמלי הדיג העיקריים של מרוקו, יהיה גם הוא חוויה נחמדה מאוד. על אי סלעי קטן שנמצא אל מול העיר מצויה מצודת בית הסוהר וה"קרנטינה" הישנה, בתוכה שהו החוזרים ממכה לבידוד לאחר שובם.
#היסטוריה
בעבר נקראה עיר הנמל הזו מוגאדור (Mogador) ולאורך ההיסטוריה העבירו אותה המעצמות הימיות האירופיות מיד ליד, ביניהן אנגליה, צרפת, גרמניה, הולנד ופורטוגל.
במאה ה-15 מוגדור הייתה מהערים הפורטוגזיות החשובות ביותר. מאז המאה ה-18, כשנאסר על העיר אגאדיר לעסוק בסחר חוץ, מסיבות פוליטיות שונות, הלכה והתפתחה במקומה העיר מוגאדור, עם הנמל החדש שנבנה בה אז.
ב-1690 העיר נהרסה ברעידת אדמה, אבל בנייה מרהיבה מחדש השיבה לה את יופייה.
#יהודים בעיר
המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 היו ימי הזוהר של הקהילה היהודית במוגדור. באותה תקופה היהודים היוו את מרבית אוכלוסיית העיר.
במֶלַאח, הרובע היהודי של העיר, אפשר לראות עד היום את בתי היהודים מאותם ימים.
גם בית הקברות היהודי של העיר שווה ביקור. הוא נחשב למרשים שבין בתי הקברות היהודיים במרוקו. אפשר לפקוד בו את קברו של רבי חיים פינטו, רב שמת לפני יותר מ-150 שנה והפך עם השנים לקדוש יהודי. עד היום מקיימים יהודים בל"ג בעומר בכל שנה הילולה גדולה על קברו.
#טיפים
טיול בעיר מומלץ שיסתיים בארוחה טובה באחת ממסעדות הדגים המצוינות שעל החוף. הדגים, האוכל, הנופים והאווירה - כולם יהיו נהדרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-u8MVxHN0nY
ביקור במקום:
https://youtu.be/ixNHOgrEncs
ערים
#על העיר השנייה בגודלה בגיאורגיה
קוטאיסי (Kutaisi) או קותאיסי, היא העיר הגיאורגית השלישית בגודלה בגאורגיה. זוהי עיר גנים ובוסתנים ואחת הערים היפות במדינה.
העיר, אחת הערים העתיקות במדינה, יושבת על גדות הנהר ריוני ותחילתה במאה ה-8 לפני הספירה. כמה פעמים במהלך ההיסטוריה שימשה קוטאיסי כבירת האזור, מה שהופך אותה עשירה באתרים ארכיאולוגיים.
אך כמו מקומות רבים בגאורגיה, גם תולדותיה רצופים בכיבושים, מלחמות וקרבות. אלה העבירו אותה מיד ליד, תוך שהיא עולה לא פעם למעמד של בירת הממלכה ואז שוב נקלעת להרס וסף של חורבן מוחלט.
אפוסים יווניים קדומים מזכירים את קוטאיסי בתור עירו של מלך קולכיס אַאֶטֶס, אביה של הנסיכה הקוסמת מדיאה. שם כותאיסי מתוארת כארץ ערפילים קודרת המצויה מעבר לים השחור.
#מה תראו כאן?
במזרקת קולצ'יס המרשימה שבעיר תראו 30 פסלים נהדרים ומצופים זהב, שהועתקו מממצאים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה, שנמצאו באזור. כל אלה שולבו עם מזרקה חכמה ומגוונת שתוכננה על ידי דויד גוגישיישווילי ונבנתה בשנת 2011.
בקוטאיסי תוכלו לבקר בשני האתרים ההיסטוריים שלה, קתדרלת בגרטי (Bagrati Cathedral) בעלת הגגות הירוקים-כחולים, ומנזר גלאטי (Gelati) שהיה בעבר מכלול דתי חשוב במיוחד. את שניהם הכתיר אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית.
אם יש זמן רק לאחד מהם, בקרו בקתדרלת בגרטי או באגאראטי (Bagrati Cathedral), עם הגגות הירקרקים שלה. הקתדרלה בולטת על הגדה הגבוהה של הנהר, באזור סלעי למדי. היא נוסדה במאה ה-11 על ידי המלך באגרט ה-3, המלך שאיחד אז את חלקי גאורגיה לממלכה אחת. ב-1692 פוצצו אותה הטורקים והכיפה המחודדת שלה נותרה בחורבנה עד שנת 2009, בה שיפצו אותה מחדש ומהיסוד.
מנזר גלאטי (Gelati) הוא מרכז דתי חשוב שמכיל מספר מנזרים וכנסיות. בו נמצא קברו של המלך ומי שנחשב לאחד המייסדים של ממלכת גאורגיה בימי הביניים "דוויד הבונה”. הוא גם היה אבי סבה של תמרה, המלכה הגאורגית הנערצת עד היום. פירוט וניווט בתגית "מנזר גלאטי".
לשוהים יותר מיום בעיר שווה גם להציץ במוזיאון האתנוגרפי של העיר, במוזיאון לתולדות העיר עם אוצרות זהב ואיקונין דתי שהובא אליו מקתדרלת בגרטי.
אםשר לסייר גם בבית הפרלמנט היוקרתי שבנה ב-2012 המנהיג סקאשווילי שברצונו לחדש את העיר ולהעביר אליה כוח בנה בניין שהשימוש בו מועט.
מחוץ לעיר שווה לצאת לטיול אל מערת הנטיפים פרומטאוס או לאחותה שבכניסה אל העיר. מדובר במערת סאטאפליה (Sataplia) שהיא עוד מערת נטיפים ובה נהרות תת קרקעיים, מפלים קטנים ועקבות דינוזאורים אמיתיים מלפני מיליון שנים. בסמוך גם תצפית מרהיבה על כל האזור.
באתר הספא הסמוך לקוטאיסי תוכלו להצטרף למבקרים מכל העולם המגיעים לטיפולי בריאות זולים וחשובים.
#הנקודה היהודית
בלב קוטאיסי נמצא הרובע היהודי של העיר, שכונת מצוואנה קוואווילה Mtzvane Qvavila) העתיקה. שם השכונה פירושו "פרח ירוק", איזכור להיותה של קוטאיסי מאז ומתמיד עיר גנים.
בשכונה היהודית של קוטאיסי נמצא בית הכנסת הדו-קומתי הגדול שלה. בית הכנסת הזה מהווה דוגמה מעולה לאדריכלות היהודית דתית של הקהילה העתיקה של העיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UyxZoDrOdF4
ביקור במקום:
https://youtu.be/P6nFK7BiY2U
מהאוויר:
https://youtu.be/8DzPxtzITa4
בלוגרים:
https://youtu.be/j6PorIzjs1c
קוטאיסי (Kutaisi) או קותאיסי, היא העיר הגיאורגית השלישית בגודלה בגאורגיה. זוהי עיר גנים ובוסתנים ואחת הערים היפות במדינה.
העיר, אחת הערים העתיקות במדינה, יושבת על גדות הנהר ריוני ותחילתה במאה ה-8 לפני הספירה. כמה פעמים במהלך ההיסטוריה שימשה קוטאיסי כבירת האזור, מה שהופך אותה עשירה באתרים ארכיאולוגיים.
אך כמו מקומות רבים בגאורגיה, גם תולדותיה רצופים בכיבושים, מלחמות וקרבות. אלה העבירו אותה מיד ליד, תוך שהיא עולה לא פעם למעמד של בירת הממלכה ואז שוב נקלעת להרס וסף של חורבן מוחלט.
אפוסים יווניים קדומים מזכירים את קוטאיסי בתור עירו של מלך קולכיס אַאֶטֶס, אביה של הנסיכה הקוסמת מדיאה. שם כותאיסי מתוארת כארץ ערפילים קודרת המצויה מעבר לים השחור.
#מה תראו כאן?
במזרקת קולצ'יס המרשימה שבעיר תראו 30 פסלים נהדרים ומצופים זהב, שהועתקו מממצאים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה, שנמצאו באזור. כל אלה שולבו עם מזרקה חכמה ומגוונת שתוכננה על ידי דויד גוגישיישווילי ונבנתה בשנת 2011.
בקוטאיסי תוכלו לבקר בשני האתרים ההיסטוריים שלה, קתדרלת בגרטי (Bagrati Cathedral) בעלת הגגות הירוקים-כחולים, ומנזר גלאטי (Gelati) שהיה בעבר מכלול דתי חשוב במיוחד. את שניהם הכתיר אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית.
אם יש זמן רק לאחד מהם, בקרו בקתדרלת בגרטי או באגאראטי (Bagrati Cathedral), עם הגגות הירקרקים שלה. הקתדרלה בולטת על הגדה הגבוהה של הנהר, באזור סלעי למדי. היא נוסדה במאה ה-11 על ידי המלך באגרט ה-3, המלך שאיחד אז את חלקי גאורגיה לממלכה אחת. ב-1692 פוצצו אותה הטורקים והכיפה המחודדת שלה נותרה בחורבנה עד שנת 2009, בה שיפצו אותה מחדש ומהיסוד.
מנזר גלאטי (Gelati) הוא מרכז דתי חשוב שמכיל מספר מנזרים וכנסיות. בו נמצא קברו של המלך ומי שנחשב לאחד המייסדים של ממלכת גאורגיה בימי הביניים "דוויד הבונה”. הוא גם היה אבי סבה של תמרה, המלכה הגאורגית הנערצת עד היום. פירוט וניווט בתגית "מנזר גלאטי".
לשוהים יותר מיום בעיר שווה גם להציץ במוזיאון האתנוגרפי של העיר, במוזיאון לתולדות העיר עם אוצרות זהב ואיקונין דתי שהובא אליו מקתדרלת בגרטי.
אםשר לסייר גם בבית הפרלמנט היוקרתי שבנה ב-2012 המנהיג סקאשווילי שברצונו לחדש את העיר ולהעביר אליה כוח בנה בניין שהשימוש בו מועט.
מחוץ לעיר שווה לצאת לטיול אל מערת הנטיפים פרומטאוס או לאחותה שבכניסה אל העיר. מדובר במערת סאטאפליה (Sataplia) שהיא עוד מערת נטיפים ובה נהרות תת קרקעיים, מפלים קטנים ועקבות דינוזאורים אמיתיים מלפני מיליון שנים. בסמוך גם תצפית מרהיבה על כל האזור.
באתר הספא הסמוך לקוטאיסי תוכלו להצטרף למבקרים מכל העולם המגיעים לטיפולי בריאות זולים וחשובים.
#הנקודה היהודית
בלב קוטאיסי נמצא הרובע היהודי של העיר, שכונת מצוואנה קוואווילה Mtzvane Qvavila) העתיקה. שם השכונה פירושו "פרח ירוק", איזכור להיותה של קוטאיסי מאז ומתמיד עיר גנים.
בשכונה היהודית של קוטאיסי נמצא בית הכנסת הדו-קומתי הגדול שלה. בית הכנסת הזה מהווה דוגמה מעולה לאדריכלות היהודית דתית של הקהילה העתיקה של העיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UyxZoDrOdF4
ביקור במקום:
https://youtu.be/P6nFK7BiY2U
מהאוויר:
https://youtu.be/8DzPxtzITa4
בלוגרים:
https://youtu.be/j6PorIzjs1c
#על עיר המערות הגיאורגית והעתיקה
אופליסציחה (Uplistsikhe) היא אחת הערים העתיקות בגיאורגיה, עיר מערות ענקית ומעניינת, הפרושה על פני כ-40 אלף מטרים רבועים.
ממוקמת על גדות נהר במרחק של 10 ק"מ מגורי, אופליסציחה היא עיר של ממש. היום היא אתר ארכיאולוגי בו נמצאו במהלך השנים פסלים עתיקים, כלי חימר מעניינים ותכשיטי זהב, ברונזה וכסף.
את אופליסציחה החלו לחצוב בסלע, במאה ה-10 לפני הספירה. במשך יותר מ-2,000 שנה, עד המאה ה-13 לספירה, התגוררו בה בני אדם. היא כוללת מערות מגורים רבות שהן קטנות יחסית. יש בה גם כמה מערות גדולות יותר ששימשו ככל הנראה בתור כנסיות ועוד לפני כן כמקדשים לאלילים כמו אלת השמש, בהם האמינו המקומיים לפני שהנצרות שטפה את האזור.
#טיפים
הביקור כאן מומלץ רק במידה ולא תצליחו להגיע לוורדזיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8hp0dh-hAs0
ביקור במקום:
https://youtu.be/BX-PjuA2kOk
מהאוויר:
https://youtu.be/DHRTL__6lDw
הדרכה שקטה:
https://youtu.be/KBOqMTSoQj4
אופליסציחה (Uplistsikhe) היא אחת הערים העתיקות בגיאורגיה, עיר מערות ענקית ומעניינת, הפרושה על פני כ-40 אלף מטרים רבועים.
ממוקמת על גדות נהר במרחק של 10 ק"מ מגורי, אופליסציחה היא עיר של ממש. היום היא אתר ארכיאולוגי בו נמצאו במהלך השנים פסלים עתיקים, כלי חימר מעניינים ותכשיטי זהב, ברונזה וכסף.
את אופליסציחה החלו לחצוב בסלע, במאה ה-10 לפני הספירה. במשך יותר מ-2,000 שנה, עד המאה ה-13 לספירה, התגוררו בה בני אדם. היא כוללת מערות מגורים רבות שהן קטנות יחסית. יש בה גם כמה מערות גדולות יותר ששימשו ככל הנראה בתור כנסיות ועוד לפני כן כמקדשים לאלילים כמו אלת השמש, בהם האמינו המקומיים לפני שהנצרות שטפה את האזור.
#טיפים
הביקור כאן מומלץ רק במידה ולא תצליחו להגיע לוורדזיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8hp0dh-hAs0
ביקור במקום:
https://youtu.be/BX-PjuA2kOk
מהאוויר:
https://youtu.be/DHRTL__6lDw
הדרכה שקטה:
https://youtu.be/KBOqMTSoQj4
#על עיירת המגדלים הגבוהה של מטפסי הרים
בעמק הצופה אל צמד הרים מרשים, נמצאת העיירה מֶסטיָה (Mestia). היא שוכנת בגובה 1,500 מטר מעל פני הים על המדרונות הדרומיים של רכס הרי הקווקז.
מסטיה, שידועה רשמית בשם סֶתי, היא העיר המרכזית בנפת מסטיה שבאזור סוונטי, או סוואנֶתי. היא משמשת כעיר המחוז והמרכז המנהלתי של הנפה.
לידה מסטיה ממערב נמצא הר טטנולי הגבוה, גם אם הוא לא ההר הגבוה ביותר בגאורגיה, זהו הר שגבוה בכ-50 מטר מהמון בלאן שבאירופה. טטנולי נכבש רק בסוף המאה ה-19. אז העפיל הבריטי דגלס פרשפילד לראשונה אל פסגתו שבגובה 4,858 מטרים.
מצפון להר הזה שתי פסגות תאומות, של הר אושבה (Ushba). ההר הזה מאתגר מאוד למטפסים בו, אבל לאו דווקא בשל גובהו, אלא בגלל מזג האוויר הבלתי צפוי שלו.
#מה תראו כאן?
טיול אל מרכז העיר יביא אתכם אל כמה מגדלי הגנה עתיקים, מהסוג שהיה נפוץ בסוואנתי, המחוז ההיסטורי המפורסם של גאורגיה.
המגדלים הללו הם מהמאה ה-12. באחד מהמגדלים שאותו פתחו לביקורים תוכלו לבקר. שימו לב בו לעבודות העץ המקוריות שהשתמרו ומעט שוחזרו בו. מקור כולם הוא באותה תקופה, של ימי הביניים.
באזור גם התפתחה במהלך השנים תיירות מטפסי ההרים, הטרקים וההייקינג, הסיורים הרגליים הקלים.
#תולדות המקום
בהיסטוריה וגם באתנוגרפיה שלה מסטיה הייתה תמיד היישוב הראשי של סוואנתי עילית. היא הייתה אמנם קטנה במידותיה הפיזיות אבל במשך דורות מסטיה הייתה מרכז תרבותי חשוב באזור.
כביש המחבר בין מסטיה לשאר גאורגיה נסלל רק בשנת 1935. מאז סיום השלטון הסובייטי עשו השלטונות מעט מאוד לשיפור היישוב.
בשנת 1968 מסטיה הפכה באופן רשמי מכפר לעיירה.
#טיפים
שווה לבקר במוזיאון ההיסטורי-אתנוגרפי שבפרברי מסטיה. הוא מוקדש ליליד מסטיה, האלפיניסט הסוואני הראשון מיכאיל חרגיאני, שהלך לעולמו בסוף שנות ה-60.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_goHQGyLxGk
המקום בחורף:
https://youtu.be/tQD66MA3WEc
בעמק הצופה אל צמד הרים מרשים, נמצאת העיירה מֶסטיָה (Mestia). היא שוכנת בגובה 1,500 מטר מעל פני הים על המדרונות הדרומיים של רכס הרי הקווקז.
מסטיה, שידועה רשמית בשם סֶתי, היא העיר המרכזית בנפת מסטיה שבאזור סוונטי, או סוואנֶתי. היא משמשת כעיר המחוז והמרכז המנהלתי של הנפה.
לידה מסטיה ממערב נמצא הר טטנולי הגבוה, גם אם הוא לא ההר הגבוה ביותר בגאורגיה, זהו הר שגבוה בכ-50 מטר מהמון בלאן שבאירופה. טטנולי נכבש רק בסוף המאה ה-19. אז העפיל הבריטי דגלס פרשפילד לראשונה אל פסגתו שבגובה 4,858 מטרים.
מצפון להר הזה שתי פסגות תאומות, של הר אושבה (Ushba). ההר הזה מאתגר מאוד למטפסים בו, אבל לאו דווקא בשל גובהו, אלא בגלל מזג האוויר הבלתי צפוי שלו.
#מה תראו כאן?
טיול אל מרכז העיר יביא אתכם אל כמה מגדלי הגנה עתיקים, מהסוג שהיה נפוץ בסוואנתי, המחוז ההיסטורי המפורסם של גאורגיה.
המגדלים הללו הם מהמאה ה-12. באחד מהמגדלים שאותו פתחו לביקורים תוכלו לבקר. שימו לב בו לעבודות העץ המקוריות שהשתמרו ומעט שוחזרו בו. מקור כולם הוא באותה תקופה, של ימי הביניים.
באזור גם התפתחה במהלך השנים תיירות מטפסי ההרים, הטרקים וההייקינג, הסיורים הרגליים הקלים.
#תולדות המקום
בהיסטוריה וגם באתנוגרפיה שלה מסטיה הייתה תמיד היישוב הראשי של סוואנתי עילית. היא הייתה אמנם קטנה במידותיה הפיזיות אבל במשך דורות מסטיה הייתה מרכז תרבותי חשוב באזור.
כביש המחבר בין מסטיה לשאר גאורגיה נסלל רק בשנת 1935. מאז סיום השלטון הסובייטי עשו השלטונות מעט מאוד לשיפור היישוב.
בשנת 1968 מסטיה הפכה באופן רשמי מכפר לעיירה.
#טיפים
שווה לבקר במוזיאון ההיסטורי-אתנוגרפי שבפרברי מסטיה. הוא מוקדש ליליד מסטיה, האלפיניסט הסוואני הראשון מיכאיל חרגיאני, שהלך לעולמו בסוף שנות ה-60.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_goHQGyLxGk
המקום בחורף:
https://youtu.be/tQD66MA3WEc
#על פנינת תיירות הקיט והנופש שעל חוף האוקיינוס האטלנטי
אגדיר (Agadir), השוכנת על חוף האוקיינוס האטלנטי, מכונה "העיר הלבנה". זוהי העיר הדרומית ביותר על החוף האטלנטי של מרוקו.
העיר הזו היא עיר הקיט והנופש של מרוקו. היא אהודה לא רק על תיירים אלא גם על גולשים מכל העולם, שמגיעים אליה כדי לגלוש, גם כשחצי הכדור הצפוני שרוי בחורף.
בפנינת התיירות והגלישה הזו שורר לאורך כל השנה מזג אויר אביבי, עם טמפרטורה ממוצעת שנעה בין 22 ל-30 מעלות צלסיוס.
אגדיר נבנתה מהיסוד במאה הקודמת, לאחר שרעידת אדמה קשה החריבה אותה כמעט לחלוטין.
#על רעידת האדמה
עד רעידת האדמה של 1960 אגדיר הייתה עיר קטנה, בת פחות מ-50 אלף תושבים.
כשבתחילת שנות ה-60 היא נחרבה ברעש אדמה, שליש מתושביה נהרגו באירוע הקשה, שכמעט והחריב לגמרי את העיר. עשרות אלפים נוספים נפצעו ואיבדו את ביתם.
מלך מרוקו מוחמד ה-5 ויורשו חסן ה-2, הובילו אז מבצע של בנייה מחדש של אגאדיר. במכרז ענקי הם זימנו חברות בנייה ואדריכלי ערים נבחרים מכל העולם, ששיקמו את העיר ההרוסה מהיסוד.
מאז אגאדיר נבנתה כולה מחדש. היא גדלה ומונה כיום הרבה מעל 750 אלף תושבים. העיר הנעימה שקסמיה הם האקלים והחופים שלה הפכה לעיר תיירות מודרנית ומצליחה. כיום קודמת לה במרוקו במשיכת תיירים רק מרקש .
בזכות אקלימה הנוח, אגאדיר אהודה גם על גמלאים רבים ועם השנים היא הפכה למרכז חשוב לפנסיונרים מאירופה, המשתקעים בה עם יציאתם לפנסיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/BweHQyEbrdA
מהאוויר:
https://youtu.be/WN2BmHX2qbs
שיטוט בעיר ובשווקים:
https://youtu.be/SLJIsYMf2GM
אטרקציות בעיר:
https://youtu.be/xbvVT2CIOqQ
הקרוקופארק - פארק הקרוקודילים:
https://youtu.be/H268Ajplfpg
וגלישה גלים:
https://www.youtube.com/watch?v=piQaP-ze7rE
אגדיר (Agadir), השוכנת על חוף האוקיינוס האטלנטי, מכונה "העיר הלבנה". זוהי העיר הדרומית ביותר על החוף האטלנטי של מרוקו.
העיר הזו היא עיר הקיט והנופש של מרוקו. היא אהודה לא רק על תיירים אלא גם על גולשים מכל העולם, שמגיעים אליה כדי לגלוש, גם כשחצי הכדור הצפוני שרוי בחורף.
בפנינת התיירות והגלישה הזו שורר לאורך כל השנה מזג אויר אביבי, עם טמפרטורה ממוצעת שנעה בין 22 ל-30 מעלות צלסיוס.
אגדיר נבנתה מהיסוד במאה הקודמת, לאחר שרעידת אדמה קשה החריבה אותה כמעט לחלוטין.
#על רעידת האדמה
עד רעידת האדמה של 1960 אגדיר הייתה עיר קטנה, בת פחות מ-50 אלף תושבים.
כשבתחילת שנות ה-60 היא נחרבה ברעש אדמה, שליש מתושביה נהרגו באירוע הקשה, שכמעט והחריב לגמרי את העיר. עשרות אלפים נוספים נפצעו ואיבדו את ביתם.
מלך מרוקו מוחמד ה-5 ויורשו חסן ה-2, הובילו אז מבצע של בנייה מחדש של אגאדיר. במכרז ענקי הם זימנו חברות בנייה ואדריכלי ערים נבחרים מכל העולם, ששיקמו את העיר ההרוסה מהיסוד.
מאז אגאדיר נבנתה כולה מחדש. היא גדלה ומונה כיום הרבה מעל 750 אלף תושבים. העיר הנעימה שקסמיה הם האקלים והחופים שלה הפכה לעיר תיירות מודרנית ומצליחה. כיום קודמת לה במרוקו במשיכת תיירים רק מרקש .
בזכות אקלימה הנוח, אגאדיר אהודה גם על גמלאים רבים ועם השנים היא הפכה למרכז חשוב לפנסיונרים מאירופה, המשתקעים בה עם יציאתם לפנסיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/BweHQyEbrdA
מהאוויר:
https://youtu.be/WN2BmHX2qbs
שיטוט בעיר ובשווקים:
https://youtu.be/SLJIsYMf2GM
אטרקציות בעיר:
https://youtu.be/xbvVT2CIOqQ
הקרוקופארק - פארק הקרוקודילים:
https://youtu.be/H268Ajplfpg
וגלישה גלים:
https://www.youtube.com/watch?v=piQaP-ze7rE
#על עיירת הנופש שבלב האטלס התיכון
גם אם הבנייה האירופית, בגווני כתום וצהוב בשלכת, מזכירה יותר גלויה שוויצרית, איפראן (Ifrane) היא עיירת נופש וסקי, עם אתר סקי לא קטן.
איפריין נמצאת בלב הרי האטלס התיכון ומוקפת יערות של עצי ארז ואלון. ואכן, מזג האוויר הנעים בעיירה הזו, המכונה "שוויץ של מרוקו", מושך לכאן תיירים רבים בכל ימות השנה.
בעבר הייתה איפרן עיירת הנופש של השלטון הצרפתי במרוקו. ב-1956, כשהצרפתים עזבו את מרוקו, החרימה ממשלת מרוקו את בתיהם שכאן. כיום גרים בה עשירי מרוקו והיא אף נחשבת לעיר הנופש והקיט של משפחת המלוכה המרוקאית.
מגובה של 1650 מטר מעל פני הים, באיפראן תוכלו לצפות בנוף המרהיב של הרי האטלס, שנוטים להזכיר מכאן נוף אלפיני של ממש.
במרכז העיירה, בסמוך לכיכר המרכזית, אפשר לראות את פסל האריה הגדול והמפורסם שלה.
עוד באיפרן נמצאת האוניברסיטה המלכותית. כאן לומדים בניהם של עשירי המדינה ומי שיהוו בעתיד את צמרת הממשל. מגיעים אליה אפילו סטודנטים זרים מארצות אירופה השונות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8ouP1CL12M4
בחורף:
https://youtu.be/qDNedEPkrXc
גם אם הבנייה האירופית, בגווני כתום וצהוב בשלכת, מזכירה יותר גלויה שוויצרית, איפראן (Ifrane) היא עיירת נופש וסקי, עם אתר סקי לא קטן.
איפריין נמצאת בלב הרי האטלס התיכון ומוקפת יערות של עצי ארז ואלון. ואכן, מזג האוויר הנעים בעיירה הזו, המכונה "שוויץ של מרוקו", מושך לכאן תיירים רבים בכל ימות השנה.
בעבר הייתה איפרן עיירת הנופש של השלטון הצרפתי במרוקו. ב-1956, כשהצרפתים עזבו את מרוקו, החרימה ממשלת מרוקו את בתיהם שכאן. כיום גרים בה עשירי מרוקו והיא אף נחשבת לעיר הנופש והקיט של משפחת המלוכה המרוקאית.
מגובה של 1650 מטר מעל פני הים, באיפראן תוכלו לצפות בנוף המרהיב של הרי האטלס, שנוטים להזכיר מכאן נוף אלפיני של ממש.
במרכז העיירה, בסמוך לכיכר המרכזית, אפשר לראות את פסל האריה הגדול והמפורסם שלה.
עוד באיפרן נמצאת האוניברסיטה המלכותית. כאן לומדים בניהם של עשירי המדינה ומי שיהוו בעתיד את צמרת הממשל. מגיעים אליה אפילו סטודנטים זרים מארצות אירופה השונות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8ouP1CL12M4
בחורף:
https://youtu.be/qDNedEPkrXc
רבאט
#על בירת מרוקו בה שוכן ארמון המלך הגדול והמפואר ביותר
העיר רבאט (Rabat) בנויה בשפך הנהר, על שפת האוקיינוס האטלנטי. בגיל של יותר מ-2,000 שנה, היא אחת הערים העתיקות במרוקו. אך מצד שני היא גם עיר מודרנית, עם עושר של חיי תרבות ואמנות וסצנה תוססת וצעירה.
כעיר הבירה של מרוקו היא משמשת מאז 1912, השנה שהחלו לשלוט בה הצרפתים. לעומת הקסבה העתיקה והמסוידת לבן, בולטת כאן העיר החדשה, המודרנית והמטופחת, שחלקה הגדול נבנה החל משנת 1956, עם סיום השלטון הצרפתי והפיכתה לבירת ממלכת מרוקו העצמאית.
ברבאט שוכנים באופן טבעי גם ארמון המלך הגדול והמפואר, כל משרדי הממשלה והשגרירויות הזרות.
רבאט היא אולי המקום הבולט ביותר במרוקו בו תראו בבירור את הניגוד המרשים שבין ההיסטוריה העתיקה שלו, למודרניות של המילניום החדש.
בירת מרוקו בולטת בזכות מסגד חסן המרשים והגדול שבה ונראה למרחקים. אבל לצד מבנים היסטוריים מרשימים וללא ספק מיוחדים, רואים כאן כמה מהפרויקטים העירוניים המודרניים ביותר שנבנו באפריקה במאה האחרונה.
#מה תראו כאן?
בירת מרוקו בולטת בזכות כמה מבנים נהדרים:
למי שמגיע לטייל ברבאט מומלץ לבקר בקסבה אודייה (Bab Oudaia) הצבעונית והעתיקה, שנבנתה במאה ה-12, כמבצר המשקיף אל הים הגדול. הקסבת הציורית בנויה על צוק ומציעה תצפית נהדרת ופנורמית גם על הנהר.
זה אזור עתיק ומרשים, עם נופים נהדרים, אווירה מיוחדת ושפע של אפשרויות צילום נחמדות.
קסבה אודייה היא שכונה צבעונית, בה צבועים הבתים בעיקר בכחול ומשתי סיבות - פרקטית ורוחנית. הפרקטית היא הגנה מפני יתושים, בעוד השנייה והחשובה יותר למקומיים היא האמונה שהצבע הכחול מרחיק את העין הרע מהבתים.
מסגד חסן המרשים והגדול שנראה למרחקים. הצריח של המסגד הענק מזכיר את צריח הכותוביה במראקש ואת צריח החיראלדה שבעיר הספרדית סביליה. הצריח הזה שנבנה במאה ה-12, התמוטט ברעידת אדמה שהתרחשה בעיר באמצע המילניום הקודם והוא נותר בהריסותיו עד היום.
ברבאט עצמה, הבירה של מרוקו, נמצא המשכן הרשמי של המלך, כלומר ארמונו. הרחבה המרשימה שבחזית הארמון פתוחה לתיירים.
המאוזוליאום של מוחמד החמישי במגדל חסן מאחסן את קבריהם של מלכי מרוקו האחרונים. הוא נוסד כדי לקבור את מוחמד ה-5 ומאז הצטרף אליו גם קבר בנו, המלך חסן. מעניין לראות במבנה המפואר את מיטב האומנות המסורתית של מרוקו, כולל עבודות נהדרות בעץ, שיש, ברונזה וטיח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/5uFy1Xt4-_g
העיר רבאט (Rabat) בנויה בשפך הנהר, על שפת האוקיינוס האטלנטי. בגיל של יותר מ-2,000 שנה, היא אחת הערים העתיקות במרוקו. אך מצד שני היא גם עיר מודרנית, עם עושר של חיי תרבות ואמנות וסצנה תוססת וצעירה.
כעיר הבירה של מרוקו היא משמשת מאז 1912, השנה שהחלו לשלוט בה הצרפתים. לעומת הקסבה העתיקה והמסוידת לבן, בולטת כאן העיר החדשה, המודרנית והמטופחת, שחלקה הגדול נבנה החל משנת 1956, עם סיום השלטון הצרפתי והפיכתה לבירת ממלכת מרוקו העצמאית.
ברבאט שוכנים באופן טבעי גם ארמון המלך הגדול והמפואר, כל משרדי הממשלה והשגרירויות הזרות.
רבאט היא אולי המקום הבולט ביותר במרוקו בו תראו בבירור את הניגוד המרשים שבין ההיסטוריה העתיקה שלו, למודרניות של המילניום החדש.
בירת מרוקו בולטת בזכות מסגד חסן המרשים והגדול שבה ונראה למרחקים. אבל לצד מבנים היסטוריים מרשימים וללא ספק מיוחדים, רואים כאן כמה מהפרויקטים העירוניים המודרניים ביותר שנבנו באפריקה במאה האחרונה.
#מה תראו כאן?
בירת מרוקו בולטת בזכות כמה מבנים נהדרים:
למי שמגיע לטייל ברבאט מומלץ לבקר בקסבה אודייה (Bab Oudaia) הצבעונית והעתיקה, שנבנתה במאה ה-12, כמבצר המשקיף אל הים הגדול. הקסבת הציורית בנויה על צוק ומציעה תצפית נהדרת ופנורמית גם על הנהר.
זה אזור עתיק ומרשים, עם נופים נהדרים, אווירה מיוחדת ושפע של אפשרויות צילום נחמדות.
קסבה אודייה היא שכונה צבעונית, בה צבועים הבתים בעיקר בכחול ומשתי סיבות - פרקטית ורוחנית. הפרקטית היא הגנה מפני יתושים, בעוד השנייה והחשובה יותר למקומיים היא האמונה שהצבע הכחול מרחיק את העין הרע מהבתים.
מסגד חסן המרשים והגדול שנראה למרחקים. הצריח של המסגד הענק מזכיר את צריח הכותוביה במראקש ואת צריח החיראלדה שבעיר הספרדית סביליה. הצריח הזה שנבנה במאה ה-12, התמוטט ברעידת אדמה שהתרחשה בעיר באמצע המילניום הקודם והוא נותר בהריסותיו עד היום.
ברבאט עצמה, הבירה של מרוקו, נמצא המשכן הרשמי של המלך, כלומר ארמונו. הרחבה המרשימה שבחזית הארמון פתוחה לתיירים.
המאוזוליאום של מוחמד החמישי במגדל חסן מאחסן את קבריהם של מלכי מרוקו האחרונים. הוא נוסד כדי לקבור את מוחמד ה-5 ומאז הצטרף אליו גם קבר בנו, המלך חסן. מעניין לראות במבנה המפואר את מיטב האומנות המסורתית של מרוקו, כולל עבודות נהדרות בעץ, שיש, ברונזה וטיח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/5uFy1Xt4-_g
סומגאיט
#על עיר התעשייה הכבדה של קזחסטן
סומגאיט (Sumgayit) היא עיר תעשייה חשובה באזרבייג'ן. העיר האזרית הזו מהווה ככל הנראה את המרכז המסחרי הסובייטי באזרבייג'ן.
יש בה עשרות מפעלים שמזהמים את הסביבה ופולטים מעל 100 אלף טונות בשנה של כימיקלים תעשייתיים וחקלאיים.
העיר הזו היא סיפור עצוב של זיהום בלתי אפשרי שהוא תוצאה של תיעוש מוגזם, נצלני ובעיקר לא חכם. שיעורי מחלת הסרטן בעיר עברו את 50% האחוז מהממוצע הלאומי של ההדבקה בשאר המדינה. גם כמות התינוקות שנולדים עם פגמים גנטיים חמורים והעוברים המתים בסומגאיט, הם גבוהים לא פחות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Mt5fVKBvaDE
סומגאיט (Sumgayit) היא עיר תעשייה חשובה באזרבייג'ן. העיר האזרית הזו מהווה ככל הנראה את המרכז המסחרי הסובייטי באזרבייג'ן.
יש בה עשרות מפעלים שמזהמים את הסביבה ופולטים מעל 100 אלף טונות בשנה של כימיקלים תעשייתיים וחקלאיים.
העיר הזו היא סיפור עצוב של זיהום בלתי אפשרי שהוא תוצאה של תיעוש מוגזם, נצלני ובעיקר לא חכם. שיעורי מחלת הסרטן בעיר עברו את 50% האחוז מהממוצע הלאומי של ההדבקה בשאר המדינה. גם כמות התינוקות שנולדים עם פגמים גנטיים חמורים והעוברים המתים בסומגאיט, הם גבוהים לא פחות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Mt5fVKBvaDE
ווֹלוֹס
#על עיר הנמל ולוס
ווֹלוֹס (Volos) היא עיר הנמל הרביעית בגודלה ביוון ובירת מחוז מגנסיה. את הנמל המרשים שלה תראו מרחוק ומלמעלה, כשתהיו במַקְרִינִיצָה ועוד מהכפרים הגבוהים שעל הר פִּילְיוֹן - מראה מרשים ביותר, כשהמנופים הענקיים שלו נראים כחרקי ענק המניפים ראשים וזרועות מעל הים.
בוולוס תוכלו ליהנות מישיבה נינוחה אל מול הים ואכילה של אוכל טוב, בשדרת בתי הקפה והמסעדות שעל הטיילת. בתי קפה נעימים ודוכני סופלאקי או גִּירוֹס יהוו תחליף ראוי למי שלא מעוניינים בארוחה כבדה באמצע היום.
למעשה וולוס היא העיר העתיקה, כנראה פגאסי של ימי קדם. מכאן הפליגו אל ממלכת קוֹלְכִיס הנסיך יָאסוֹן ו-50 האַרְגונָאוּטים, שיצאו איתו לחפש את גיזת הזהב, באונייתם המפורסמת ה"אַרְגוֹ". לזכר אותו מיתוס הוצב פסל "הארגו", העומד בתחילת הטיילת של הנמל בוולוס.
#המיתוס של גיזת הזהב
היוונים בתקופה הקלאסית רצו בזהב. הסיפור של גיזת הזהב מתחיל באניה אַרְגוֹ, שמפליגה אל קוֹלְכִיס שבקווקז, גיאורגיה של היום והממלכה המערבית שממזרח לים השחור.
על סיפונה של אַרְגוֹ מפליגים יָאסוֹן ואנשיו, שכונו על שם ספינתם, אַרְגונָאוּטים, כדי להביא את גיזת הזהב שנחש ענקי משגיח עליה, בחורשה שבה הוצבה.
המלך שסרב למסור את גיזת הזהב, הטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות. הם עמדו בהן בהצלחה, לא מעט בזכות כשפיה של בתו של המלך, מֶדֵיאָה, שהתאהבה ביאסון. הוא עבר עוד הרבה עלילות באפוס הזה, אבל החזיר את גיזת הזהב.
אותה מֶדֵיאָה, אגב, עשתה המון צרות ליאסון ושלל אסונות, בגידות ורציחות, אבל זה כבר סיפור אחר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/iyGEF8273B4
ועוד מבט:
https://youtu.be/OQORh4sDNQI
ומהאוויר:
https://youtu.be/Kba2M0CLN_o
ווֹלוֹס (Volos) היא עיר הנמל הרביעית בגודלה ביוון ובירת מחוז מגנסיה. את הנמל המרשים שלה תראו מרחוק ומלמעלה, כשתהיו במַקְרִינִיצָה ועוד מהכפרים הגבוהים שעל הר פִּילְיוֹן - מראה מרשים ביותר, כשהמנופים הענקיים שלו נראים כחרקי ענק המניפים ראשים וזרועות מעל הים.
בוולוס תוכלו ליהנות מישיבה נינוחה אל מול הים ואכילה של אוכל טוב, בשדרת בתי הקפה והמסעדות שעל הטיילת. בתי קפה נעימים ודוכני סופלאקי או גִּירוֹס יהוו תחליף ראוי למי שלא מעוניינים בארוחה כבדה באמצע היום.
למעשה וולוס היא העיר העתיקה, כנראה פגאסי של ימי קדם. מכאן הפליגו אל ממלכת קוֹלְכִיס הנסיך יָאסוֹן ו-50 האַרְגונָאוּטים, שיצאו איתו לחפש את גיזת הזהב, באונייתם המפורסמת ה"אַרְגוֹ". לזכר אותו מיתוס הוצב פסל "הארגו", העומד בתחילת הטיילת של הנמל בוולוס.
#המיתוס של גיזת הזהב
היוונים בתקופה הקלאסית רצו בזהב. הסיפור של גיזת הזהב מתחיל באניה אַרְגוֹ, שמפליגה אל קוֹלְכִיס שבקווקז, גיאורגיה של היום והממלכה המערבית שממזרח לים השחור.
על סיפונה של אַרְגוֹ מפליגים יָאסוֹן ואנשיו, שכונו על שם ספינתם, אַרְגונָאוּטים, כדי להביא את גיזת הזהב שנחש ענקי משגיח עליה, בחורשה שבה הוצבה.
המלך שסרב למסור את גיזת הזהב, הטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות. הם עמדו בהן בהצלחה, לא מעט בזכות כשפיה של בתו של המלך, מֶדֵיאָה, שהתאהבה ביאסון. הוא עבר עוד הרבה עלילות באפוס הזה, אבל החזיר את גיזת הזהב.
אותה מֶדֵיאָה, אגב, עשתה המון צרות ליאסון ושלל אסונות, בגידות ורציחות, אבל זה כבר סיפור אחר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/iyGEF8273B4
ועוד מבט:
https://youtu.be/OQORh4sDNQI
ומהאוויר:
https://youtu.be/Kba2M0CLN_o
הלסינגור
#על עיר הארמון והשופינג
הלסינגור (Helsingør) או אלסינור היא העיר הגדולה ביותר בצפון האי זילנד, האי שעליו יושבת גם קופנהגן. העיר הזו היא שילוב נדיר, של קלאסיקה מלכותית עם מודרניזם צרכני.
הלסינגור, הממוקמת כ-40 קילומטרים מצפון לקופנהגן, נמצאת על חוף מיצר אורסונד (Øresund). חובבי הקניות מתים עליה, בזכות החנויות והאאוטלטים שמציעים בה חוויית שופינג זולה ומגוונת.
בהלסינגור מוזיאון היסטורי נחמד וקתדרלה עתיקה. מעניין בה מאוד אחד המנזרים השמורים ביותר בסקנדינביה, שניצב בה מאז ימי הביניים - מנזר הכרמליתים (Karmeliterklostret). עוד בהלסינגור נמל נחמד, שעל הרציף בו תוכלו לראות בין השאר את פסל הדג הסביבתי, העשוי מאינספור חלקים וחפצים שאנשים השליכו לים.
בצידו השני של המיצר, ממש ממול להלסינגור, תראו את התאומה השבדית שלה - העיר הלסינגבורג (Helsingborg), שבימים בהירים ניתן לראותה היטב.
חובבי התיאטרון מכירים את הלסינגור בתור העיר שיהלום הכתר שלה הוא טירת קרונבורג (Kronborg Castle) שנבנתה בה במאה ה-16. הטירה הזו, המכונה באנגלית אלסינור (Elsinore), זכתה לפרסום בכל העולם, בזכות עלילת המחזה "המלט" של שייקספיר, המתרחשת בה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/G8JRUfrKQdA
הדרכה:
https://youtu.be/tTR56K4V6ns
הלסינגור (Helsingør) או אלסינור היא העיר הגדולה ביותר בצפון האי זילנד, האי שעליו יושבת גם קופנהגן. העיר הזו היא שילוב נדיר, של קלאסיקה מלכותית עם מודרניזם צרכני.
הלסינגור, הממוקמת כ-40 קילומטרים מצפון לקופנהגן, נמצאת על חוף מיצר אורסונד (Øresund). חובבי הקניות מתים עליה, בזכות החנויות והאאוטלטים שמציעים בה חוויית שופינג זולה ומגוונת.
בהלסינגור מוזיאון היסטורי נחמד וקתדרלה עתיקה. מעניין בה מאוד אחד המנזרים השמורים ביותר בסקנדינביה, שניצב בה מאז ימי הביניים - מנזר הכרמליתים (Karmeliterklostret). עוד בהלסינגור נמל נחמד, שעל הרציף בו תוכלו לראות בין השאר את פסל הדג הסביבתי, העשוי מאינספור חלקים וחפצים שאנשים השליכו לים.
בצידו השני של המיצר, ממש ממול להלסינגור, תראו את התאומה השבדית שלה - העיר הלסינגבורג (Helsingborg), שבימים בהירים ניתן לראותה היטב.
חובבי התיאטרון מכירים את הלסינגור בתור העיר שיהלום הכתר שלה הוא טירת קרונבורג (Kronborg Castle) שנבנתה בה במאה ה-16. הטירה הזו, המכונה באנגלית אלסינור (Elsinore), זכתה לפרסום בכל העולם, בזכות עלילת המחזה "המלט" של שייקספיר, המתרחשת בה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/G8JRUfrKQdA
הדרכה:
https://youtu.be/tTR56K4V6ns
יוֹאָנִינָה
#על העיר עם האגם וההרים
יוֹאָנִינָה (Ioannina) או יָאנִינָה, כפי שאחרים קוראים לה, היא עיר יפה וגדולה יחסית, בעלת אווירה וחזות מעט פחות יוונית ויותר תורכית-בלקנית. יואנינה היא בירת מחוז אפירוס (Epiros) ההררי ועתיר הבתרונות שבצפון-מערב יוון.
יואנינה שוכנת לצד אגם פמבוטיס (Pamvotis lake), מהאגמים היפים ביוון, מוקף הרים גבוהים ויפה בצבעו, אם כי מימיו די עכורים. שיט לאי הקטן והנעים שבמרכזו של האגם ודג באחת המסעדות שיושבות עליו יהיו טעימים ומהנים גם יחד. סיור קל באי ואתם מול המוזיאון על שמו של עלי פאשה, "האריה מיואנינה", במבנה שבעבר שימש כבית הכלא של יואנינה.
מעבר למיקומה המרהיב של העיר, בין הרי הפינדוס של יוון ובסמוך לאגם הקסום, יואנינה היא העיר השביעית בגודלה ביוון. זו עיר אופטימית ושמחה, העיר האוניברסיטאית של צפון יוון והיא אכן מלאה בסטודנטים צעירים, עם חיי לילה תוססים ומלאי עניין ואוהבי בילויים. יש בה המון בתי קפה, מסעדות וברים והם מרוכזים ברובם מעל האגם, על הגבעות הסובבות את יואנינה. ממרפסות המקומות הללו ניתן לצפות בנופי האגם המקסימים ובנופי הסביבה כולם, כשכוס אוזו, בירה או קפה משלימים את התענוג.
מבחינת תיירות העיר הזו אינה אטרקציה לשהייה ארוכה. האזור המעניין בה הוא אזור הקסטרו, העיר העתיקה שליד האגם. בקסטרו מתגוררים גם היום תושבים והוא אזור מגורים נעים ועתיק שמוקף על ידי חומה.
הקסטרו, או הפרוריון, הרובע הביזנטי המבוצר של העיר, הוא האזור המעניין בעיר. הוא בנוי על חצי האי שעל שפת האגם. הבתים בנויים בבנייה מסורתית ויש להם גגות רעפים ומרפסות עץ. גם התריסים עשויים עץ ועל החלונות יש סבכות ברזל אופייניות.
בקסטרו שווה להציץ במצודה הפנימית שלו, ה"אִיץ' קַאלֶה" (Its Kale). כאן קבור עלי פאשה, השליט העות'מני האכזרי של העיר והמחוז מטעם הסולטאן, שבשלב מסוים מרד בו. פאשה ניסה להרים ממלכה עצמאית וניהל מאבק מתוחכם ועתיר בריתות ותהפוכות בצבא האימפריה העות'מנית. לבסוף נוצח, נתפס וראשו נערף. ב"אִיץ' קַאלֶה" יש מסגד שהוקם בשנת 1611 על ידי העות'מאנים, לאחר שגרשו את הנוצרים מהעיר. שיט על האגם וארוחה קלה יספיקו למיצוי של יאנינה.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "יואנינה".
#יהודי יאנינה
פעם הייתה ביואנינה קהילה יהודית פעילה ומשמעותית, שחייתה ביואנינה מאז המאה ה-6. מסיבות דתיות העדיפו היהודים בעיר, לקרוא לה "יאנינה". הסיבה היא שיאניס שעל שמו נקראת העיר הוא יוהנס, יוחנן הקדוש, אחד מ-12 השליחים של ישו. באופן מעניין וככל הנראה בלי קשר, גם בפי רבים מהמקומיים הנוצרים יואנינה נקראת "יאנינה".
האידיליה היהודית כאן הסתיימה במלחמת העולם השנייה, כשיהודי העיר נלקחו על ידי הנאצים אל מחנות ההשמדה. מכל הקהילה נותרו לאחר המלחמה רק 100 יהודים, שהסתתרו בזמן המלחמה בכפרי חבל זגורוכוריה (Zagorochoria) המבודדים שמסביב.
הקהילה היהודית של ימינו מונה עשרות נפשות בודדות. רובם מתגוררים סביב רחוב היהודים “אלייה” (Eligia) שסמוך לחומה. ברובע גם בית הכנסת ששימש כמרכזה של הקהילה היהודית ה”רוֹמַנְיוֹטִית” (Romaniots), שאינה אשכנזית ולא ספרדית. קהילה זו מקורה ביהודים מרומא, ש"נתקעו" ביואנינה והתיישבו בה, ככל הנראה במאה ה-4 לספירה, בעת שבירת הקיסרות הרומית עברה לקונסטנטינופול.
#טיפים
מיקומה של יואנינה באחת מרצועות ההרים המשוננות והגבוהות של צפון יוון, לא מאפשר לה להיות בסיס טוב לטיול כוכב בכפרי זגוריה.
מבט מקרוב בעיר ובאגם:
https://youtu.be/VnmgVxS_ZNQ
ומהאוויר:
https://youtu.be/8R56EZH1Oyk
יוֹאָנִינָה (Ioannina) או יָאנִינָה, כפי שאחרים קוראים לה, היא עיר יפה וגדולה יחסית, בעלת אווירה וחזות מעט פחות יוונית ויותר תורכית-בלקנית. יואנינה היא בירת מחוז אפירוס (Epiros) ההררי ועתיר הבתרונות שבצפון-מערב יוון.
יואנינה שוכנת לצד אגם פמבוטיס (Pamvotis lake), מהאגמים היפים ביוון, מוקף הרים גבוהים ויפה בצבעו, אם כי מימיו די עכורים. שיט לאי הקטן והנעים שבמרכזו של האגם ודג באחת המסעדות שיושבות עליו יהיו טעימים ומהנים גם יחד. סיור קל באי ואתם מול המוזיאון על שמו של עלי פאשה, "האריה מיואנינה", במבנה שבעבר שימש כבית הכלא של יואנינה.
מעבר למיקומה המרהיב של העיר, בין הרי הפינדוס של יוון ובסמוך לאגם הקסום, יואנינה היא העיר השביעית בגודלה ביוון. זו עיר אופטימית ושמחה, העיר האוניברסיטאית של צפון יוון והיא אכן מלאה בסטודנטים צעירים, עם חיי לילה תוססים ומלאי עניין ואוהבי בילויים. יש בה המון בתי קפה, מסעדות וברים והם מרוכזים ברובם מעל האגם, על הגבעות הסובבות את יואנינה. ממרפסות המקומות הללו ניתן לצפות בנופי האגם המקסימים ובנופי הסביבה כולם, כשכוס אוזו, בירה או קפה משלימים את התענוג.
מבחינת תיירות העיר הזו אינה אטרקציה לשהייה ארוכה. האזור המעניין בה הוא אזור הקסטרו, העיר העתיקה שליד האגם. בקסטרו מתגוררים גם היום תושבים והוא אזור מגורים נעים ועתיק שמוקף על ידי חומה.
הקסטרו, או הפרוריון, הרובע הביזנטי המבוצר של העיר, הוא האזור המעניין בעיר. הוא בנוי על חצי האי שעל שפת האגם. הבתים בנויים בבנייה מסורתית ויש להם גגות רעפים ומרפסות עץ. גם התריסים עשויים עץ ועל החלונות יש סבכות ברזל אופייניות.
בקסטרו שווה להציץ במצודה הפנימית שלו, ה"אִיץ' קַאלֶה" (Its Kale). כאן קבור עלי פאשה, השליט העות'מני האכזרי של העיר והמחוז מטעם הסולטאן, שבשלב מסוים מרד בו. פאשה ניסה להרים ממלכה עצמאית וניהל מאבק מתוחכם ועתיר בריתות ותהפוכות בצבא האימפריה העות'מנית. לבסוף נוצח, נתפס וראשו נערף. ב"אִיץ' קַאלֶה" יש מסגד שהוקם בשנת 1611 על ידי העות'מאנים, לאחר שגרשו את הנוצרים מהעיר. שיט על האגם וארוחה קלה יספיקו למיצוי של יאנינה.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "יואנינה".
#יהודי יאנינה
פעם הייתה ביואנינה קהילה יהודית פעילה ומשמעותית, שחייתה ביואנינה מאז המאה ה-6. מסיבות דתיות העדיפו היהודים בעיר, לקרוא לה "יאנינה". הסיבה היא שיאניס שעל שמו נקראת העיר הוא יוהנס, יוחנן הקדוש, אחד מ-12 השליחים של ישו. באופן מעניין וככל הנראה בלי קשר, גם בפי רבים מהמקומיים הנוצרים יואנינה נקראת "יאנינה".
האידיליה היהודית כאן הסתיימה במלחמת העולם השנייה, כשיהודי העיר נלקחו על ידי הנאצים אל מחנות ההשמדה. מכל הקהילה נותרו לאחר המלחמה רק 100 יהודים, שהסתתרו בזמן המלחמה בכפרי חבל זגורוכוריה (Zagorochoria) המבודדים שמסביב.
הקהילה היהודית של ימינו מונה עשרות נפשות בודדות. רובם מתגוררים סביב רחוב היהודים “אלייה” (Eligia) שסמוך לחומה. ברובע גם בית הכנסת ששימש כמרכזה של הקהילה היהודית ה”רוֹמַנְיוֹטִית” (Romaniots), שאינה אשכנזית ולא ספרדית. קהילה זו מקורה ביהודים מרומא, ש"נתקעו" ביואנינה והתיישבו בה, ככל הנראה במאה ה-4 לספירה, בעת שבירת הקיסרות הרומית עברה לקונסטנטינופול.
#טיפים
מיקומה של יואנינה באחת מרצועות ההרים המשוננות והגבוהות של צפון יוון, לא מאפשר לה להיות בסיס טוב לטיול כוכב בכפרי זגוריה.
מבט מקרוב בעיר ובאגם:
https://youtu.be/VnmgVxS_ZNQ
ומהאוויר:
https://youtu.be/8R56EZH1Oyk
סְטוֹן טָאוּן, עיר האבן
#על העיר העשויה מאבן
"סְטוֹן טָאוּן" (Stone Town), בעברית "עיר האבן", היא העיר בעלת החשיבות ההיסטורית הגדולה ביותר ומהערים העתיקות של מזרח אפריקה.
עיר הנמל סטון טאון זכתה לשמה על שום אבן האלמוג הלבנה שבה השתמשו לבנייתה. אותה אבן מתפוררת, ההולכת וממוטטת את בתי המידות והארמונות. היא שמקנה לעיר את המראה האופייני שלה, של פאר גדול, ההולך ומתפורר תחת הזנחה הולכת וגדלה.
מהרחובות המתפתלים כמבוך, דרך הכיכרות הקטנים והסמטאות העיוורות - קל לזהות את אופיה המזרחי של העיר הזו. גם אם זכתה להשפעות של שלל תרבויות, מיבשות ותרבויות שונות, אין בסטון טאון את התכנון המערבי המוקפד והאירופי, בעל המרכז הברור שאליו מתנקז הכל, או השדרות הרחבות וכיכרות הפאר.
רואים כאן היטב את ההשפעות הניכרות של הערבים, הפרסים, הפורטוגזים, הבריטים והאפריקנים, על התרבות הרב-גונית של זנזיבר. השפעות הכובשים והשליטים השונים על העיר ניכרות בתרבות, באדריכלות ובהיצע הקולינרי שבעיר, מה שהוליד עיר מרתקת ומגוונת, שאין רבות כמוה באיים טרופיים דומים.
אותות פעילותה של סטון טאון, שהייתה בעבר מרכז למסחר בין יבשות, ניכרים בסגנון האדריכלות והעיצוב העתיקים שלה. סגנון זה מכיל הכל מכל, שכן עיר האבן היא מיקס מרתק של השפעות, כולל בתים בעיצוב הודי וערבי, דלתות עץ מגולפות הנפתחות אל סמטאות ושבילים ציוריים, בתים עם מרפסות מוגבהות, מסגדים שחלקם הגדול מכיל אלמנטים מחצי האי הערבי ומגדלים מעוגלי צורה.
בסטון טאון תראו לא מעט בתי פאר שבנו הסוחרים הערביים האמידים שהתגוררו באי. חלקם היו מאותם סוחרי עבדים שניהלו כאן את המסחר האכזרי בבני אדם. הם אלה שהפכו בני שבטים שנתפסו באפריקה, לסחורה שנשלחה לעבוד אצל האדונים הלבנים באירופה ואמריקה.
בחופה של העיר נמתחת טיילת ארוכה, עם נערים המתחרים בקפיצות אל המים וילדים מקומיים הטובלים בהם. ליד החוף תראו גם בתי מלאכה זעירים לבניית סירות דייג, עמדות תותחים ציוריות ומזח למעבורות המפליגות מכאן. בלילה מתקיים כאן שוק אוכל לילי וייחודי, שבו תוכלו להתפנק במאכלים מקומיים שמכינים למול עיניכם.
משנת 2000 נכנסה העיר לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
מבט מקרוב על עיר האבן:
https://youtu.be/ZFl-BTq--vk
שיטוט נעים בה:
https://youtu.be/kBV9qiHI934
והחוויות האנושיות בה:
https://youtu.be/BVh2t1p59vU
"סְטוֹן טָאוּן" (Stone Town), בעברית "עיר האבן", היא העיר בעלת החשיבות ההיסטורית הגדולה ביותר ומהערים העתיקות של מזרח אפריקה.
עיר הנמל סטון טאון זכתה לשמה על שום אבן האלמוג הלבנה שבה השתמשו לבנייתה. אותה אבן מתפוררת, ההולכת וממוטטת את בתי המידות והארמונות. היא שמקנה לעיר את המראה האופייני שלה, של פאר גדול, ההולך ומתפורר תחת הזנחה הולכת וגדלה.
מהרחובות המתפתלים כמבוך, דרך הכיכרות הקטנים והסמטאות העיוורות - קל לזהות את אופיה המזרחי של העיר הזו. גם אם זכתה להשפעות של שלל תרבויות, מיבשות ותרבויות שונות, אין בסטון טאון את התכנון המערבי המוקפד והאירופי, בעל המרכז הברור שאליו מתנקז הכל, או השדרות הרחבות וכיכרות הפאר.
רואים כאן היטב את ההשפעות הניכרות של הערבים, הפרסים, הפורטוגזים, הבריטים והאפריקנים, על התרבות הרב-גונית של זנזיבר. השפעות הכובשים והשליטים השונים על העיר ניכרות בתרבות, באדריכלות ובהיצע הקולינרי שבעיר, מה שהוליד עיר מרתקת ומגוונת, שאין רבות כמוה באיים טרופיים דומים.
אותות פעילותה של סטון טאון, שהייתה בעבר מרכז למסחר בין יבשות, ניכרים בסגנון האדריכלות והעיצוב העתיקים שלה. סגנון זה מכיל הכל מכל, שכן עיר האבן היא מיקס מרתק של השפעות, כולל בתים בעיצוב הודי וערבי, דלתות עץ מגולפות הנפתחות אל סמטאות ושבילים ציוריים, בתים עם מרפסות מוגבהות, מסגדים שחלקם הגדול מכיל אלמנטים מחצי האי הערבי ומגדלים מעוגלי צורה.
בסטון טאון תראו לא מעט בתי פאר שבנו הסוחרים הערביים האמידים שהתגוררו באי. חלקם היו מאותם סוחרי עבדים שניהלו כאן את המסחר האכזרי בבני אדם. הם אלה שהפכו בני שבטים שנתפסו באפריקה, לסחורה שנשלחה לעבוד אצל האדונים הלבנים באירופה ואמריקה.
בחופה של העיר נמתחת טיילת ארוכה, עם נערים המתחרים בקפיצות אל המים וילדים מקומיים הטובלים בהם. ליד החוף תראו גם בתי מלאכה זעירים לבניית סירות דייג, עמדות תותחים ציוריות ומזח למעבורות המפליגות מכאן. בלילה מתקיים כאן שוק אוכל לילי וייחודי, שבו תוכלו להתפנק במאכלים מקומיים שמכינים למול עיניכם.
משנת 2000 נכנסה העיר לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
מבט מקרוב על עיר האבן:
https://youtu.be/ZFl-BTq--vk
שיטוט נעים בה:
https://youtu.be/kBV9qiHI934
והחוויות האנושיות בה:
https://youtu.be/BVh2t1p59vU
אגיוס ניקולאוס
#על העיר הנינוחה עם האגם והבילויים הרגועים
אגיוס ניקולאוס (Agios Nikolaos) נמצאת קילומטרים ספורים מזרחית מעיר הבירה הרקליון, אבל בשנות ה-60 של המאה הקודמת היא לא הייתה מוכרת במיוחד מחוץ לכרתים. בשנות ה-60 גילה אותה מישהו שאתם מכירים והפך אותה למעצמה. האיש היה יוצר האנימציה, הבנאי והמפיק האגדי וולט דיסני. הוא התאהב בעיר הקטנה ובעקבותיו זרמו אליה אנשי קולנוע נוספים, שהפכו אותה למקום טרנדי ונחשב. אחר כך באו גם המעריצים ואגיוס ניקולאוס הפכה ליעד הנופש הפופולרי שהיא היום - עיר חוף יפה ומזמינה מהמחוז המזרחי של האי כרתים.
מצליחה אבל רגועה. זוהי עיר נופש רגועה משהו, שכמו האגם שבה, לוקחת את הזמן לאט ובבגרות נעימה. האגם הזה היה אגם של מים מתוקים, שמפאת הסירחון שיצא ממימיו העומדים, הפך במאה ה-19 למפגע ריח ולכלוך ולכן חובר בשנת 1867 אל הים, לתמיד.
על חיי לילה פחות צריך לדבר באגיוס. אולי יותר על חיי ערב. אלו מתמקדים במדרחובים שצמודים כאן לנמל ולים, עם הברים והטברנות שעל המזח ובשלל החנויות ואווירת החופש והכיף.
אם הרסוניסוס ומאליה מושכות את התיירים הצעירים והסוערים יותר, מחפשי הבילויים הליליים, האלכוהול והמועדונים רוויי הההורמונים, המוסיקה והריקודים, אגיוס ניקולאוס מתאימה למבוגרים יותר והרגועים שבין התיירים. לא תמצאו כאן מסיבות רועשות לתוך הלילה ובהשוואה לרעש וההמולה של הרסוניסוס ומאליה, אגיוס ניקולאוס תשכיב אתכם לישון רגועים ונינוחים. עיר שקטה ונינוחה, לאנשים בוגרים ורגועים יותר.
#חופים
חופי אגיוס ניקולאוס הם:
חוף קיטרופלטיה (Kitroplatia) - החוף המרכזי הסמוך למרכז העיר. חוף מסודר שלידו שלל טברנות מוצלחות.
חוף אלמירוס (Almyros) - נמצא כ-20 דקות הליכה ממרכז העיר. חוף שווה, שקט ונינוח יותר.
חוף עמוס (Ammos) - החוף הדרומי של העיר, באזור המרינה. משמעות שמו היא "חול", כי הוא חוף חולי ונהדר עם שמשיות להשכרה ומסעדות.
חוף אמודי (Ammoudi) - חוף קטן שממוקם במפרץ טבעי ומוגן מרוחות בתוך העיר. יכול להיות עמוס, אבל ביום עם רוח חזקה, הוא נעים יותר לרחצה ואגב, יש בו הרבה ספורט ימי.
מבט מקרוב על אגיוס ניקולאוס:
https://youtu.be/wWVtP9TARlM
ערב בהילוך מהיר:
https://youtu.be/L4tNhDaZJSI
ומהאוויר:
https://youtu.be/z7uVO8zIS-Y
אגיוס ניקולאוס (Agios Nikolaos) נמצאת קילומטרים ספורים מזרחית מעיר הבירה הרקליון, אבל בשנות ה-60 של המאה הקודמת היא לא הייתה מוכרת במיוחד מחוץ לכרתים. בשנות ה-60 גילה אותה מישהו שאתם מכירים והפך אותה למעצמה. האיש היה יוצר האנימציה, הבנאי והמפיק האגדי וולט דיסני. הוא התאהב בעיר הקטנה ובעקבותיו זרמו אליה אנשי קולנוע נוספים, שהפכו אותה למקום טרנדי ונחשב. אחר כך באו גם המעריצים ואגיוס ניקולאוס הפכה ליעד הנופש הפופולרי שהיא היום - עיר חוף יפה ומזמינה מהמחוז המזרחי של האי כרתים.
מצליחה אבל רגועה. זוהי עיר נופש רגועה משהו, שכמו האגם שבה, לוקחת את הזמן לאט ובבגרות נעימה. האגם הזה היה אגם של מים מתוקים, שמפאת הסירחון שיצא ממימיו העומדים, הפך במאה ה-19 למפגע ריח ולכלוך ולכן חובר בשנת 1867 אל הים, לתמיד.
על חיי לילה פחות צריך לדבר באגיוס. אולי יותר על חיי ערב. אלו מתמקדים במדרחובים שצמודים כאן לנמל ולים, עם הברים והטברנות שעל המזח ובשלל החנויות ואווירת החופש והכיף.
אם הרסוניסוס ומאליה מושכות את התיירים הצעירים והסוערים יותר, מחפשי הבילויים הליליים, האלכוהול והמועדונים רוויי הההורמונים, המוסיקה והריקודים, אגיוס ניקולאוס מתאימה למבוגרים יותר והרגועים שבין התיירים. לא תמצאו כאן מסיבות רועשות לתוך הלילה ובהשוואה לרעש וההמולה של הרסוניסוס ומאליה, אגיוס ניקולאוס תשכיב אתכם לישון רגועים ונינוחים. עיר שקטה ונינוחה, לאנשים בוגרים ורגועים יותר.
#חופים
חופי אגיוס ניקולאוס הם:
חוף קיטרופלטיה (Kitroplatia) - החוף המרכזי הסמוך למרכז העיר. חוף מסודר שלידו שלל טברנות מוצלחות.
חוף אלמירוס (Almyros) - נמצא כ-20 דקות הליכה ממרכז העיר. חוף שווה, שקט ונינוח יותר.
חוף עמוס (Ammos) - החוף הדרומי של העיר, באזור המרינה. משמעות שמו היא "חול", כי הוא חוף חולי ונהדר עם שמשיות להשכרה ומסעדות.
חוף אמודי (Ammoudi) - חוף קטן שממוקם במפרץ טבעי ומוגן מרוחות בתוך העיר. יכול להיות עמוס, אבל ביום עם רוח חזקה, הוא נעים יותר לרחצה ואגב, יש בו הרבה ספורט ימי.
מבט מקרוב על אגיוס ניקולאוס:
https://youtu.be/wWVtP9TARlM
ערב בהילוך מהיר:
https://youtu.be/L4tNhDaZJSI
ומהאוויר:
https://youtu.be/z7uVO8zIS-Y
פלובדיב
#על העיר העתיקה כל כך באירופה
העיר פלובדיב (Plovdiv), כ-150 קילומטר מסופיה, היא עיר עתיקה מאוד. למעשה זוהי אחת הערים העתיקות באירופה ולפי אחת ההשערות העיר השישית בעתיקותה בכל העולם.
העיר בת 8,000 השנים נקראה במאות שלפני הספירה פילופופוליס, על שם פיליפוס, אביו של אלכסנדר הגדול.
נחמד מאוד לגלות שהעיר הזו נשארה אותנטית ולא התמסחרה. נמצאו כאן שרידים שמתחילים עוד מתקופת האבן החדשה, אל תקופת הברזל ותקופת הברונזה, יוון העתיקה והאימפריות הרומית והעות'מנית.
לאחר הבירה סופיה, פלובדיב היא העיר השנייה בגודלה בבולגריה. זוהי עיר מעניינת המשתרעת בין שבע גבעות, שאגב גם מופיעות על סמל העיר. מהגבעות הללו היא גם זכתה לכינוי בבולגריה "עיר הגבעות".
העיר נמצאת כשעתיים נסיעה מהבירה הבולגרית ושווה לגמרי טיול יום אליה.
#מה תראו כאן?
פלובדיב היא עיר נעימה ויפה לשיטוט וביקור, בטיול יום לפחות מסופיה.
לא צפוי ומפתיע לגלות בה אמנות רחוב צבעונית וברמה גבוהה במיוחד.
בפרבר שנקרא קפאנה (Kapana suberb) תגלו רחובות ציוריים, חנויות בגדים שופינג שוות ומסעדות נהדרות.
הרובע העתיק והציורי שלה הוא החלק התיירותי של העיר. הוא בנוי מרחובות צרים ומרוצפים באבנים קטנות, היוצרים מבוך בו מפוזרים בתים צבעוניים ומסוגננים.
במרכז העיר יש אמפיתאטרון ששילבו אותו בבנייה מודרנית של מרפסת מעליו ומדרכה שעוברת עליו והמושבים ממשיכים מתחתיה.
ברובע העתיק של העיר תוכלו לפגוש כמה וכמה בתי רנסאנס עתיקים ויפים, שחלקם הפך למוזיאונים.
האתר המרכזי לראות בביקור בעיר הוא תיאטרון רומי עתיק שהתגלה כאן ב-1980.
במרכז העיר עובר נהר המאריצה המקומי. לפי האגדה במיתולוגיה, ממש באזור זה שוטט אורפיאוס, בנו של מלך תראקיה, כשחיפש אחרי אורידיקה אהובתו.
אם יש זמן אז שווה לבקר במוזיאון האתנוגרפי של העיר, במוזיאון האווירי שליד שדה התעופה ולהציץ אל הבית בו גר ב-1833, בדרכו למזרח התיכון, המדינאי והמשורר הצרפתי אלפונס דה למרטין.
אם אתם בעיר בערב לכו להציץ בפארק הצר סימאון (Park Tsar Simeon). אפשר לנוח בו במהלך היום ויש בו מופע מזרקות נהדר וחינמי, כל חמישי,, שישי ושבת ב-9:30 בערב.
#טיפים
אם אתם נוסעים מסופיה באוטובוס, קנו גם כרטיס חזרה מראש, כי לא פעם לא יהיו כרטיסים בחזרה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/shf-vRWovo4
פרסומת:
https://youtu.be/cvcWEbQJra0
בלוגרים:
https://youtu.be/EfAamPlp8M8
מהאוויר:
https://youtu.be/V22_J-1fd2s
הדרכה:
https://youtu.be/pR-2fa1ACsw?t=10s
ועוד אחת:
https://youtu.be/XEO_euQsKe0
העיר פלובדיב (Plovdiv), כ-150 קילומטר מסופיה, היא עיר עתיקה מאוד. למעשה זוהי אחת הערים העתיקות באירופה ולפי אחת ההשערות העיר השישית בעתיקותה בכל העולם.
העיר בת 8,000 השנים נקראה במאות שלפני הספירה פילופופוליס, על שם פיליפוס, אביו של אלכסנדר הגדול.
נחמד מאוד לגלות שהעיר הזו נשארה אותנטית ולא התמסחרה. נמצאו כאן שרידים שמתחילים עוד מתקופת האבן החדשה, אל תקופת הברזל ותקופת הברונזה, יוון העתיקה והאימפריות הרומית והעות'מנית.
לאחר הבירה סופיה, פלובדיב היא העיר השנייה בגודלה בבולגריה. זוהי עיר מעניינת המשתרעת בין שבע גבעות, שאגב גם מופיעות על סמל העיר. מהגבעות הללו היא גם זכתה לכינוי בבולגריה "עיר הגבעות".
העיר נמצאת כשעתיים נסיעה מהבירה הבולגרית ושווה לגמרי טיול יום אליה.
#מה תראו כאן?
פלובדיב היא עיר נעימה ויפה לשיטוט וביקור, בטיול יום לפחות מסופיה.
לא צפוי ומפתיע לגלות בה אמנות רחוב צבעונית וברמה גבוהה במיוחד.
בפרבר שנקרא קפאנה (Kapana suberb) תגלו רחובות ציוריים, חנויות בגדים שופינג שוות ומסעדות נהדרות.
הרובע העתיק והציורי שלה הוא החלק התיירותי של העיר. הוא בנוי מרחובות צרים ומרוצפים באבנים קטנות, היוצרים מבוך בו מפוזרים בתים צבעוניים ומסוגננים.
במרכז העיר יש אמפיתאטרון ששילבו אותו בבנייה מודרנית של מרפסת מעליו ומדרכה שעוברת עליו והמושבים ממשיכים מתחתיה.
ברובע העתיק של העיר תוכלו לפגוש כמה וכמה בתי רנסאנס עתיקים ויפים, שחלקם הפך למוזיאונים.
האתר המרכזי לראות בביקור בעיר הוא תיאטרון רומי עתיק שהתגלה כאן ב-1980.
במרכז העיר עובר נהר המאריצה המקומי. לפי האגדה במיתולוגיה, ממש באזור זה שוטט אורפיאוס, בנו של מלך תראקיה, כשחיפש אחרי אורידיקה אהובתו.
אם יש זמן אז שווה לבקר במוזיאון האתנוגרפי של העיר, במוזיאון האווירי שליד שדה התעופה ולהציץ אל הבית בו גר ב-1833, בדרכו למזרח התיכון, המדינאי והמשורר הצרפתי אלפונס דה למרטין.
אם אתם בעיר בערב לכו להציץ בפארק הצר סימאון (Park Tsar Simeon). אפשר לנוח בו במהלך היום ויש בו מופע מזרקות נהדר וחינמי, כל חמישי,, שישי ושבת ב-9:30 בערב.
#טיפים
אם אתם נוסעים מסופיה באוטובוס, קנו גם כרטיס חזרה מראש, כי לא פעם לא יהיו כרטיסים בחזרה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/shf-vRWovo4
פרסומת:
https://youtu.be/cvcWEbQJra0
בלוגרים:
https://youtu.be/EfAamPlp8M8
מהאוויר:
https://youtu.be/V22_J-1fd2s
הדרכה:
https://youtu.be/pR-2fa1ACsw?t=10s
ועוד אחת:
https://youtu.be/XEO_euQsKe0
קזבלנקה
#על עיר הנמל השוקקת שכיכבה בסרט האגדי
קזבלנקה (Casablanca),"העיר הלבנה של מרוקו", היא העיר הגדולה והמצליחה בממלכה, עיר שהיא מודרנית מאוד, קוסמופוליטית ופחות מסורתית. ודאי בשל כך היא פחות מעניינת תיירים ולמטיילים במרוקו היא תהיה שונה מאוד מערים כמו מרקש, שפשוואן או פס.
עם נמל ענקי שהוא מהגדולים בכל אפריקה, אדריכלות מעניינת שההשפעה הצרפתית ניכרת בה, עם שדרות רחבות, חופי ים על האוקיינוס האטלנטי, מבני אר-דקו מרשימים - קזבלנקה לא סתם כיכבה באחד הסרטים ההוליוודים האהובים בתולדות הקולנוע. מדובר בעיר מודרנית, הגדולה בערי מרוקו, ועבור מרבית המטיילים מאירופה היא גם שער הכניסה אליה.
קזבלנקה נוסדה בתחילת המאה ה-20 והיום היא בירתה הכלכלית של מרוקו. האווירה בה שונה משמעותית משאר ערי מרוקו. עם ברים, פאבים, מועדונים, חופי ים, חיי לילה תוססים ותיירות מתפתחת, עבור רבים קזבלנקה תהיה עיר מפתיעה, ביחס למדינה המוסלמית שמסביבה.
קזבלנקה ענקית, ואחרי קהיר היא העיר השנייה בגודלה בצפון אפריקה. כאן יושבים מרכזי הבנקים העסקיים ובה נמצא המרכז התעשייתי, הכלכלי והעסקי הגדול ביותר במרוקו.
#קולנוע
גם אם אין בה את הקסם האקזוטי של הערים העתיקות במרוקו, אין ספק שקזבלנקה (Casablanca) קנתה את עולמה בסרט קולנוע אגדי מ-1942, שהפך אותה לאחת הערים הידועות באפריקה ובעולם כולו.
היה זה הסרט "קזבלנקה", שעלילתו התרחשה בעיר בשנות ה-40. כיכבו בו אינגריד ברגמן וגדול שחקני הקולנוע בכל הזמנים המפרי בוגרט. זה סרט שהיה לאחד מגדולי הלהיטים בהיסטוריה של הקולנוע והוא מצוטט בתרבות ואפילו בממים באינטרנט שוב ושוב.
#מה תראו כאן?
בקזבלנקה תוכלו לבקר במסגד חסן השני, המסגד הגדול במרוקו ומהמרהיבים בעולם. 6 שנים של בנייה ו-10 אלפי אמנים ואומנים נדרשו לבנייתו. בגובה של 210 מטרים, הצריח שלו בזמן הכתיבה הוא צריח המסגד הגבוה ביותר בעולם.
המסגד נבנה מעל המים והמדריכים המקומיים מספרים שהאמונה היא שאלוהים שוכן במים. בניגוד למרבית מסגדי מרוקו מותר לכולם לבקר בו, כולל לתיירים לא מוסלמים. הגיעו אליו בנעליים שיהיה קל להסיר, כי למסגד נכנסים בלעדיהם.
ליד הים ובסמוך למסגד נמצאת שכונת הקורניש שעל הים, יש בה טיילת נפלאה, המון בתי קפה ומועדוני חוף. ממנה תוכלו לראות גם שקיעה מרהיבה במימי האוקיינוס האטלנטי.
שימו לב ששחייה בחוף האטלנטי יכולה להיות מסוכנת לא פעם, מה שהוביל לבניית בריכות שחייה ממש על החוף. ככה זה כשהעיר שלכם בנויה על חוף עם גלים שהם לא פעם גלי ענק.
חובבי קולנוע ישמחו לבקר בבית הקפה של ריק (Rick's cafe), שמשחזר את המקום המפורסם מהסרט "קזבלנקה". הקפה של ריק נמצא ב"מדינה" של קזבלנקה, העיר העתיקה שסיור בה יגלה לכם כיצד נראות ערים מוסלמיות כבר מאות שנים.
את ארמון המלך אפשר לראות רק מבחוץ. במקומו תוכלו להיכנס ל"מחכמה דו פשה" (Mahkama du Pacha), מעין ארמון ספרדי-מורי נחמד בעיר.
ליד הארמון יש שוק מקומי נחמד ומסעדה עממית בשם Zayna, עם אוכל טעים שבושל בטאג'ין.
#בילויים
לבילויים בערב כדאי לחזור אל שכונת הקורניש של העיר, זו שעל שפת הים. יש בה המון בתי קפה, ברים, מועדונים ומקומות בילוי.
#יהדות
הקהילה היהודית של קזבלנקה נחשבת כיום לגדולה במרוקו. בקזבלנקה לא חסרים מוסדות יהודיים, כולל בתי כנסת, תלמודי תורה, בתי ספר ומרכזי קהילה.
מוזיאון יהדות מרוקו הוא ככל הידוע המוזיאון היחיד בעולם הערבי שעוסק בתרבות ולהיסטוריה היהודית. ילידי מרוקו בעולם, אנשים שעזבו אותה מזמן, שומרים גם הם חיבה לעיר קזבלנקה.
#טיפים
יש בעיר כמה תחנות רכבת גדולות. זו שאליה מגיעים ברכבות ממרקש או מחוץ לעיר היא Casa voyageurs.
קזבלנקה היא אחלה מקום לשופינג של בגדים מערביים יפים בשווקים עם מחירים נמוכים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ZKCbtu95nAo
ביקור במקום:
https://youtu.be/QuWZThClB_4
מהאוויר:
https://youtu.be/KDng8qkrrTQ
הדרכה (עם המלצות לקניונים לשופינג):
https://youtu.be/AnvWg16pUhk
קזבלנקה (Casablanca),"העיר הלבנה של מרוקו", היא העיר הגדולה והמצליחה בממלכה, עיר שהיא מודרנית מאוד, קוסמופוליטית ופחות מסורתית. ודאי בשל כך היא פחות מעניינת תיירים ולמטיילים במרוקו היא תהיה שונה מאוד מערים כמו מרקש, שפשוואן או פס.
עם נמל ענקי שהוא מהגדולים בכל אפריקה, אדריכלות מעניינת שההשפעה הצרפתית ניכרת בה, עם שדרות רחבות, חופי ים על האוקיינוס האטלנטי, מבני אר-דקו מרשימים - קזבלנקה לא סתם כיכבה באחד הסרטים ההוליוודים האהובים בתולדות הקולנוע. מדובר בעיר מודרנית, הגדולה בערי מרוקו, ועבור מרבית המטיילים מאירופה היא גם שער הכניסה אליה.
קזבלנקה נוסדה בתחילת המאה ה-20 והיום היא בירתה הכלכלית של מרוקו. האווירה בה שונה משמעותית משאר ערי מרוקו. עם ברים, פאבים, מועדונים, חופי ים, חיי לילה תוססים ותיירות מתפתחת, עבור רבים קזבלנקה תהיה עיר מפתיעה, ביחס למדינה המוסלמית שמסביבה.
קזבלנקה ענקית, ואחרי קהיר היא העיר השנייה בגודלה בצפון אפריקה. כאן יושבים מרכזי הבנקים העסקיים ובה נמצא המרכז התעשייתי, הכלכלי והעסקי הגדול ביותר במרוקו.
#קולנוע
גם אם אין בה את הקסם האקזוטי של הערים העתיקות במרוקו, אין ספק שקזבלנקה (Casablanca) קנתה את עולמה בסרט קולנוע אגדי מ-1942, שהפך אותה לאחת הערים הידועות באפריקה ובעולם כולו.
היה זה הסרט "קזבלנקה", שעלילתו התרחשה בעיר בשנות ה-40. כיכבו בו אינגריד ברגמן וגדול שחקני הקולנוע בכל הזמנים המפרי בוגרט. זה סרט שהיה לאחד מגדולי הלהיטים בהיסטוריה של הקולנוע והוא מצוטט בתרבות ואפילו בממים באינטרנט שוב ושוב.
#מה תראו כאן?
בקזבלנקה תוכלו לבקר במסגד חסן השני, המסגד הגדול במרוקו ומהמרהיבים בעולם. 6 שנים של בנייה ו-10 אלפי אמנים ואומנים נדרשו לבנייתו. בגובה של 210 מטרים, הצריח שלו בזמן הכתיבה הוא צריח המסגד הגבוה ביותר בעולם.
המסגד נבנה מעל המים והמדריכים המקומיים מספרים שהאמונה היא שאלוהים שוכן במים. בניגוד למרבית מסגדי מרוקו מותר לכולם לבקר בו, כולל לתיירים לא מוסלמים. הגיעו אליו בנעליים שיהיה קל להסיר, כי למסגד נכנסים בלעדיהם.
ליד הים ובסמוך למסגד נמצאת שכונת הקורניש שעל הים, יש בה טיילת נפלאה, המון בתי קפה ומועדוני חוף. ממנה תוכלו לראות גם שקיעה מרהיבה במימי האוקיינוס האטלנטי.
שימו לב ששחייה בחוף האטלנטי יכולה להיות מסוכנת לא פעם, מה שהוביל לבניית בריכות שחייה ממש על החוף. ככה זה כשהעיר שלכם בנויה על חוף עם גלים שהם לא פעם גלי ענק.
חובבי קולנוע ישמחו לבקר בבית הקפה של ריק (Rick's cafe), שמשחזר את המקום המפורסם מהסרט "קזבלנקה". הקפה של ריק נמצא ב"מדינה" של קזבלנקה, העיר העתיקה שסיור בה יגלה לכם כיצד נראות ערים מוסלמיות כבר מאות שנים.
את ארמון המלך אפשר לראות רק מבחוץ. במקומו תוכלו להיכנס ל"מחכמה דו פשה" (Mahkama du Pacha), מעין ארמון ספרדי-מורי נחמד בעיר.
ליד הארמון יש שוק מקומי נחמד ומסעדה עממית בשם Zayna, עם אוכל טעים שבושל בטאג'ין.
#בילויים
לבילויים בערב כדאי לחזור אל שכונת הקורניש של העיר, זו שעל שפת הים. יש בה המון בתי קפה, ברים, מועדונים ומקומות בילוי.
#יהדות
הקהילה היהודית של קזבלנקה נחשבת כיום לגדולה במרוקו. בקזבלנקה לא חסרים מוסדות יהודיים, כולל בתי כנסת, תלמודי תורה, בתי ספר ומרכזי קהילה.
מוזיאון יהדות מרוקו הוא ככל הידוע המוזיאון היחיד בעולם הערבי שעוסק בתרבות ולהיסטוריה היהודית. ילידי מרוקו בעולם, אנשים שעזבו אותה מזמן, שומרים גם הם חיבה לעיר קזבלנקה.
#טיפים
יש בעיר כמה תחנות רכבת גדולות. זו שאליה מגיעים ברכבות ממרקש או מחוץ לעיר היא Casa voyageurs.
קזבלנקה היא אחלה מקום לשופינג של בגדים מערביים יפים בשווקים עם מחירים נמוכים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ZKCbtu95nAo
ביקור במקום:
https://youtu.be/QuWZThClB_4
מהאוויר:
https://youtu.be/KDng8qkrrTQ
הדרכה (עם המלצות לקניונים לשופינג):
https://youtu.be/AnvWg16pUhk
העיירה סאוטה
#על עיירת החוף שספרד ומרוקו אוחזות בה
עיירת החוף הנחמדה סאוטה (Ceuta), או סיוטה, היא באופן מסוים אכן הסיוט המדיני של מרוקו וספרד. העיירה שנקראת בערבית "סבטה", שייכת לספרד. ובו בזמן היא ממוקמת ביבשת אפריקה, בצפון מזרחה של מרוקו. היא והאזור מסביבה הם במחלוקת רבת שנים בין ספרד למרוקו. בין שתי המדינות יש חילוקי דעות מרים לגבי השליטה בה.
במזג אוויר טוב רואים ממול לסאוטה את הצוק הענק והמרשים של גיברלטר, בגדה האירופית שמנגד. גיברלטר, אגב, שייכת בכלל לבריטניה.
ועדיין, סאוטה היא עיר ספרדית לכל דבר ופיסה נהדרת של היסטוריה וזכרונות ממרוקו הספרדית. השפה השלטת כאן היא ספרדית וגם המטבע הוא יורו. עם הפרש של שעתיים מהזמן של מרוקו, ברור שאזור הזמן גם הוא זהה לזה של ספרד.
#מה תראו כאן?
לסאוטה שווה להגיע לביקור של יום. מדובר בעיר מיוחדת ולא גדולה.
העיר נוסדה במאה ה-5 לפני הספירה. במהלך ההיסטוריה שלה היא עברה לא מעט גלגולים, כשממלכות ואימפריות שונות שולטות בה בתקופות שונות.
בסאוטה של ימינו אפשר לראות אדריכלות עתיקה ושרידים קדומים מימי קדם. בין השרידים המרשימים שכאן תוכלו לראות את החומות המלכותיות ואת החפיר של סאן פליפה.
מחוץ לעיירה מומלץ לראות את רכס ההרים הסמוך לה. הוא נקרא ג'בל מוסא, הר משה, אבל הכינוי שדבק בו הוא"האישה המתה" (La dona Morta או The death woman), בשל הצללית שלו שמזכירה אישה השוכבת מתה.
וההר הזה, ביחד עם צוק גיברלטר, הם שני הצוקים שנקראים "עמודי גיברלטר". בעולם הקדום סימלו שני הצוקים הללו את קצה העולם המוכר.
בין שני הצוקים הללו, עמודי גיברלטר, עובר מיצר מים, מעבר צר שדרכו עוברים מהים התיכון אל האוקיינוס האטלנטי ובחזרה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AuOwV5bIjAc?t=2m15s
ביקור במקום:
https://youtu.be/xv8XQUjvR3Y
הדרכה:
https://youtu.be/ZlnlzE_eeks?t=2m27s
עיירת החוף הנחמדה סאוטה (Ceuta), או סיוטה, היא באופן מסוים אכן הסיוט המדיני של מרוקו וספרד. העיירה שנקראת בערבית "סבטה", שייכת לספרד. ובו בזמן היא ממוקמת ביבשת אפריקה, בצפון מזרחה של מרוקו. היא והאזור מסביבה הם במחלוקת רבת שנים בין ספרד למרוקו. בין שתי המדינות יש חילוקי דעות מרים לגבי השליטה בה.
במזג אוויר טוב רואים ממול לסאוטה את הצוק הענק והמרשים של גיברלטר, בגדה האירופית שמנגד. גיברלטר, אגב, שייכת בכלל לבריטניה.
ועדיין, סאוטה היא עיר ספרדית לכל דבר ופיסה נהדרת של היסטוריה וזכרונות ממרוקו הספרדית. השפה השלטת כאן היא ספרדית וגם המטבע הוא יורו. עם הפרש של שעתיים מהזמן של מרוקו, ברור שאזור הזמן גם הוא זהה לזה של ספרד.
#מה תראו כאן?
לסאוטה שווה להגיע לביקור של יום. מדובר בעיר מיוחדת ולא גדולה.
העיר נוסדה במאה ה-5 לפני הספירה. במהלך ההיסטוריה שלה היא עברה לא מעט גלגולים, כשממלכות ואימפריות שונות שולטות בה בתקופות שונות.
בסאוטה של ימינו אפשר לראות אדריכלות עתיקה ושרידים קדומים מימי קדם. בין השרידים המרשימים שכאן תוכלו לראות את החומות המלכותיות ואת החפיר של סאן פליפה.
מחוץ לעיירה מומלץ לראות את רכס ההרים הסמוך לה. הוא נקרא ג'בל מוסא, הר משה, אבל הכינוי שדבק בו הוא"האישה המתה" (La dona Morta או The death woman), בשל הצללית שלו שמזכירה אישה השוכבת מתה.
וההר הזה, ביחד עם צוק גיברלטר, הם שני הצוקים שנקראים "עמודי גיברלטר". בעולם הקדום סימלו שני הצוקים הללו את קצה העולם המוכר.
בין שני הצוקים הללו, עמודי גיברלטר, עובר מיצר מים, מעבר צר שדרכו עוברים מהים התיכון אל האוקיינוס האטלנטי ובחזרה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AuOwV5bIjAc?t=2m15s
ביקור במקום:
https://youtu.be/xv8XQUjvR3Y
הדרכה:
https://youtu.be/ZlnlzE_eeks?t=2m27s
העיר שפשאוון
#על העיר הכחולה והציורית של מרוקו
שפשוואן (Chefchaouen), "העיר הכחולה של מרוקו", היא עיר שכמו צוירה על ידי צייר או נלקחה מתוך תמונה מימי הביניים. זו עיר אותנטית ולדעת רבים העיר הרומנטית ביותר בממלכה.
רבים בצפון אפריקה אומרים שאת העיר הזו, שבתיה צבועים כולם בכחול ולבן, אין לפספס כשמגיעים למרוקו. עיר כחולה, מוקפת חומה עתיקה, שרחובותיה צרים ובהם בתים מעוטרים בכחול וירוק, עם גגות רעפים אדומים.
בתיה הצבעוניים של העיירה שזכתה לכינוי "גן העדן על ההר", בנויים על מדרון הרי הריף שבצפון המדינה. מיקומה על מדרונות אחד מההרים הגבוהים באזור, מעניק לה מראה ייחודי. במיוחד כשמתוכה בולטת "קסבה", מצודה חומה ויפהפיה.
העיירה הקסומה הזו היא גם המקום האותנטי ביותר במרוקו, אך כנראה גם היפה והרומנטי ביותר.
#מה תראו כאן?
בשפשוואן אין אטרקציות או אתרים מיוחדים, מה שאומר שאינה עיירה מתוירת כל כך לתיירים רגילים. אך הייחוד והקסם שלה כעיר מרהיבה באמצע המדבר מושך אליה לא מעט תרמילאים. הם מגיעים לעיר המיוחדת הזו, כדי ליהנות מהיופי ומהאווירה הנעימה ששוררת בה.
ואכן, אחד המרכיבים המיוחדים וללא ספק גורם המשיכה העיקרי של שפשוואן הוא היופי הייחודי של בתיה, הצבועים בכחול ותכלת, עם גווני לילך, לבן וסגול.
בשיטוט בסמטאות הכחולות והציוריות שלה, תגלו כמעט בכל פינה איזו דלת מעוצבת, חנות או סמטה מרהיבה. כל עיקול או מבואה כאן יכולות להיות מוקד עניין לחקר, הצצה או צילום למזכרת ושיתוף ברשתות החברתיות.
את העיר שפשוואן עוטפת אווירה תמידית של שאנטי. הזמן, תרגישו די מהר, כמעט ועומד בה מלכת. קחו אותו ושבו על כוס קפה שחור בכיכר המרכזית שבעיר. תנו לשלוות העולם העתיק שבה לפעפע אליכם. די מהר תבחינו שתושבים רבים מבלים את ימיהם במרכז העיירה, מעבירים את הזמן בשתיית אלכוהול ובעישון החשיש המקומי, שבדרך כלל הוא משובח.
כשתסיימו את השאנטי ותמשיכו לטייל בסמטאות, תגלו את מעיינות העיר הרבים.
בחנויות העיר תוכלו לקנות מזכרות, שמיכות ארוגות, שטיחים, בגדי צמר ועבודות יד מסורתיות.
#תולדות העיר
שפשאוון נוסדה במאה ה-15. בנו אותה אז בני השבטים שחיו על מדרונות הרי הריף. העיר שימשה אז כבסיס ממנו יצאו בני הריף להתקפות על הפורטוגלים, שישבו באותה תקופה ושלטו בערי החוף.
זו גם התקופה בה הגיעו אליה יהודים רבים, ממגורשי ספרד, במיוחד מקהילות אנדלוסיה וקטלוניה.
השפה הספרדית שגורה כאן במיוחד, תוצאת השלטון הספרדי באזור, בתקופת השלטון הפשיסטי של הגנרל פרנקו.
#גאוגרפיה
העיר ההררית והציורית שפשאוון נמצאת בצפון מזרח מרוקו, מוקפת במצוקים, כשברקע שלה הרי הריף הגבוהים.
בתיה הצפופים של שפשוואן גולשים במורדות ועל מדרונות הרי הריף הללו. מרביתם צבועים בכחול ולבן, עם שלל גוונים נוספים המעטרים והופכים אותה, על רקע ההרים החומים, לאחת הערים המיוחדות והיפות בעולם.
גם אם צבעיה המיוחדים והמראה הייחודי והמרשים שלה, הם שפירסמו אותה בכל העולם, בזכות מיקומה הגאוגרפי שפשוואן מציעה למטיילים בסיס יציאה נהדר לטיולים בהרי הריף.
ההרים הללו עצמם הם גן עדן לאוהבי הטיפוס וההליכה. באזור ההררי שולט הצבע הירוק והקרקע הפוריה שבו מפורסמת בשדות הקנאביס ששתלו בה המקומיים.
מבט מקרוב בעיר הכחולה:
https://youtu.be/-QUN0rwG7Lw
שיטוט ברחובות העיר:
https://youtu.be/S09WhIoREM8
ומצגת וידאו:
https://youtu.be/s59uC-Jmg0k
שפשוואן (Chefchaouen), "העיר הכחולה של מרוקו", היא עיר שכמו צוירה על ידי צייר או נלקחה מתוך תמונה מימי הביניים. זו עיר אותנטית ולדעת רבים העיר הרומנטית ביותר בממלכה.
רבים בצפון אפריקה אומרים שאת העיר הזו, שבתיה צבועים כולם בכחול ולבן, אין לפספס כשמגיעים למרוקו. עיר כחולה, מוקפת חומה עתיקה, שרחובותיה צרים ובהם בתים מעוטרים בכחול וירוק, עם גגות רעפים אדומים.
בתיה הצבעוניים של העיירה שזכתה לכינוי "גן העדן על ההר", בנויים על מדרון הרי הריף שבצפון המדינה. מיקומה על מדרונות אחד מההרים הגבוהים באזור, מעניק לה מראה ייחודי. במיוחד כשמתוכה בולטת "קסבה", מצודה חומה ויפהפיה.
העיירה הקסומה הזו היא גם המקום האותנטי ביותר במרוקו, אך כנראה גם היפה והרומנטי ביותר.
#מה תראו כאן?
בשפשוואן אין אטרקציות או אתרים מיוחדים, מה שאומר שאינה עיירה מתוירת כל כך לתיירים רגילים. אך הייחוד והקסם שלה כעיר מרהיבה באמצע המדבר מושך אליה לא מעט תרמילאים. הם מגיעים לעיר המיוחדת הזו, כדי ליהנות מהיופי ומהאווירה הנעימה ששוררת בה.
ואכן, אחד המרכיבים המיוחדים וללא ספק גורם המשיכה העיקרי של שפשוואן הוא היופי הייחודי של בתיה, הצבועים בכחול ותכלת, עם גווני לילך, לבן וסגול.
בשיטוט בסמטאות הכחולות והציוריות שלה, תגלו כמעט בכל פינה איזו דלת מעוצבת, חנות או סמטה מרהיבה. כל עיקול או מבואה כאן יכולות להיות מוקד עניין לחקר, הצצה או צילום למזכרת ושיתוף ברשתות החברתיות.
את העיר שפשוואן עוטפת אווירה תמידית של שאנטי. הזמן, תרגישו די מהר, כמעט ועומד בה מלכת. קחו אותו ושבו על כוס קפה שחור בכיכר המרכזית שבעיר. תנו לשלוות העולם העתיק שבה לפעפע אליכם. די מהר תבחינו שתושבים רבים מבלים את ימיהם במרכז העיירה, מעבירים את הזמן בשתיית אלכוהול ובעישון החשיש המקומי, שבדרך כלל הוא משובח.
כשתסיימו את השאנטי ותמשיכו לטייל בסמטאות, תגלו את מעיינות העיר הרבים.
בחנויות העיר תוכלו לקנות מזכרות, שמיכות ארוגות, שטיחים, בגדי צמר ועבודות יד מסורתיות.
#תולדות העיר
שפשאוון נוסדה במאה ה-15. בנו אותה אז בני השבטים שחיו על מדרונות הרי הריף. העיר שימשה אז כבסיס ממנו יצאו בני הריף להתקפות על הפורטוגלים, שישבו באותה תקופה ושלטו בערי החוף.
זו גם התקופה בה הגיעו אליה יהודים רבים, ממגורשי ספרד, במיוחד מקהילות אנדלוסיה וקטלוניה.
השפה הספרדית שגורה כאן במיוחד, תוצאת השלטון הספרדי באזור, בתקופת השלטון הפשיסטי של הגנרל פרנקו.
#גאוגרפיה
העיר ההררית והציורית שפשאוון נמצאת בצפון מזרח מרוקו, מוקפת במצוקים, כשברקע שלה הרי הריף הגבוהים.
בתיה הצפופים של שפשוואן גולשים במורדות ועל מדרונות הרי הריף הללו. מרביתם צבועים בכחול ולבן, עם שלל גוונים נוספים המעטרים והופכים אותה, על רקע ההרים החומים, לאחת הערים המיוחדות והיפות בעולם.
גם אם צבעיה המיוחדים והמראה הייחודי והמרשים שלה, הם שפירסמו אותה בכל העולם, בזכות מיקומה הגאוגרפי שפשוואן מציעה למטיילים בסיס יציאה נהדר לטיולים בהרי הריף.
ההרים הללו עצמם הם גן עדן לאוהבי הטיפוס וההליכה. באזור ההררי שולט הצבע הירוק והקרקע הפוריה שבו מפורסמת בשדות הקנאביס ששתלו בה המקומיים.
מבט מקרוב בעיר הכחולה:
https://youtu.be/-QUN0rwG7Lw
שיטוט ברחובות העיר:
https://youtu.be/S09WhIoREM8
ומצגת וידאו:
https://youtu.be/s59uC-Jmg0k
העיר ווארזאזאת
#על הוליווד של מרוקו והשער למדבר סהרה
בתי העיר ווארזאזאת (Ouarzazate), המוכרת כ“עמק אלף הקסבות”, בנויים כולם מלבני טרה קוטה בגוון חום.
העיר המדברית מאוכלסת על ידי בֶּרְבֵּרִים רבים, אבל מי שבנו אותה היו הצרפתים בתקופה בה הם שלטו במרוקו. בנייתה החלה בשנת 1928 והיא נועדה לשמש כמרכז מנהלי לאזור דראע.
העיר, ששוכנת בגובה 1,160 מטר, ממוקמת במרכז מרוקו, מדרום לרכס הרי אטלס.
משום שהיא גובלת במדבר סהרה היא מכונה גם "השער למדבר". השער הוא למדבר הסהרה בחלקו המרוקאי ובזכות מיקומה בפתח המדבר המרהיב הזה, היא מצטיינת בנופיה ובאפשרויות הטיול שניתן לעשות בסביבה.
ווארזאזאת נחשבת למרכז תעשיית הסרטים של מרוקו. זאת בזכות בנייה עתיקה ושמורה היטב של מצודות הקסבה הנהדרות שמסביבה ותודות לנופים המדבריים שבסביבת העיר. אלו מושכים במאים רבים מהוליווד ומתעשיית הטלוויזיה לצלם כאן סרטים וסדרות בעלי ממד היסטורי או בדיוני באווירה מדברית.
#מה תראו כאן?
תעשיית הקולנוע המקומית מושכת תיירות רבה אל ווארזאזאת. היתרון הגדול של העיר הוא מיקומה. תוכלו לצאת ממנה לטיולי ספארי מדברי ולטיולי יום נהדרים.
בסביבות ווארזאזאת כדאי לטייל בעמק נהר הדרע. נסיעה לאורכו תציג לכם נופים מהיפים שתראו במרוקו. זהו עמק עשיר בכפרים ברברים, מטעי דקלים וקסבות עתיקות.
בסביבה מספר קסבות השמורות היטב ושווה לבקר בקסבת תאורירת. היא נבנתה בשנות ה-30 בידי המושל אלגלאווי, כשהוא שלט באזור. בקסבה התגוררה כל השושלת וכיום היא משמשת כמוזיאון מדברי מעניין.
בסביבת העיר אפשר לבקר גם באולפני קולנוע וקסבת איית בן חידו, קסבה עתיקה שהפכו כולם לערי סרטים.
#הוליווד המדברית
ווארזאזאת ידועה בתור עיר הקולנוע של מרוקו. נופי המדבר שבסביבתה מושכים יוצרי קולנוע רבים מהוליווד, המגיעים לכאן עם צוותי ענק ותקציבים בהתאם, כדי לצלם סצנות מהעולם העתיק ומהמדבר.
כאן צולמו לא מעט סרטים מפורסמים ועתירי תקציב, ביניהם האפוסים ההיסטוריים "לורנס איש ערב" ו"גלדיאטור", לצד סרטים כמו "בבל", "המומיה" ו"הקיסר האחרון".
בעיר המדברית הזו מצוי אטלס סטודיוס, אחד מאולפני הקולנוע הגדולים בעולם. הוא מהווה חלק מה"סינסיטה" (Cinecitta) של אפריקה, תעשיית הקולנוע של צפון היבשת השחורה.
חלק גדול מהסצנות שצולמו לסרטים הללו צולם בקסבת איית בן חידו שבקרבת מקום, הקסבה היפה והשמורה במרוקו. המצודה הנזקפת בה מהאדמה היא מהמאה ה-12, מה שמתאים ללא מעט סצנות עתיקות מאימפריות שאינן קיימות עוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/f-mwihg9Iyo
ביקור במקום:
https://youtu.be/_yXxFfcqeyg
אתרי הצילום של סרטי קולנוע:
https://youtu.be/lS3P8MzBmYg
בלוגרים:
https://youtu.be/hEY1i0DS3JE
בתי העיר ווארזאזאת (Ouarzazate), המוכרת כ“עמק אלף הקסבות”, בנויים כולם מלבני טרה קוטה בגוון חום.
העיר המדברית מאוכלסת על ידי בֶּרְבֵּרִים רבים, אבל מי שבנו אותה היו הצרפתים בתקופה בה הם שלטו במרוקו. בנייתה החלה בשנת 1928 והיא נועדה לשמש כמרכז מנהלי לאזור דראע.
העיר, ששוכנת בגובה 1,160 מטר, ממוקמת במרכז מרוקו, מדרום לרכס הרי אטלס.
משום שהיא גובלת במדבר סהרה היא מכונה גם "השער למדבר". השער הוא למדבר הסהרה בחלקו המרוקאי ובזכות מיקומה בפתח המדבר המרהיב הזה, היא מצטיינת בנופיה ובאפשרויות הטיול שניתן לעשות בסביבה.
ווארזאזאת נחשבת למרכז תעשיית הסרטים של מרוקו. זאת בזכות בנייה עתיקה ושמורה היטב של מצודות הקסבה הנהדרות שמסביבה ותודות לנופים המדבריים שבסביבת העיר. אלו מושכים במאים רבים מהוליווד ומתעשיית הטלוויזיה לצלם כאן סרטים וסדרות בעלי ממד היסטורי או בדיוני באווירה מדברית.
#מה תראו כאן?
תעשיית הקולנוע המקומית מושכת תיירות רבה אל ווארזאזאת. היתרון הגדול של העיר הוא מיקומה. תוכלו לצאת ממנה לטיולי ספארי מדברי ולטיולי יום נהדרים.
בסביבות ווארזאזאת כדאי לטייל בעמק נהר הדרע. נסיעה לאורכו תציג לכם נופים מהיפים שתראו במרוקו. זהו עמק עשיר בכפרים ברברים, מטעי דקלים וקסבות עתיקות.
בסביבה מספר קסבות השמורות היטב ושווה לבקר בקסבת תאורירת. היא נבנתה בשנות ה-30 בידי המושל אלגלאווי, כשהוא שלט באזור. בקסבה התגוררה כל השושלת וכיום היא משמשת כמוזיאון מדברי מעניין.
בסביבת העיר אפשר לבקר גם באולפני קולנוע וקסבת איית בן חידו, קסבה עתיקה שהפכו כולם לערי סרטים.
#הוליווד המדברית
ווארזאזאת ידועה בתור עיר הקולנוע של מרוקו. נופי המדבר שבסביבתה מושכים יוצרי קולנוע רבים מהוליווד, המגיעים לכאן עם צוותי ענק ותקציבים בהתאם, כדי לצלם סצנות מהעולם העתיק ומהמדבר.
כאן צולמו לא מעט סרטים מפורסמים ועתירי תקציב, ביניהם האפוסים ההיסטוריים "לורנס איש ערב" ו"גלדיאטור", לצד סרטים כמו "בבל", "המומיה" ו"הקיסר האחרון".
בעיר המדברית הזו מצוי אטלס סטודיוס, אחד מאולפני הקולנוע הגדולים בעולם. הוא מהווה חלק מה"סינסיטה" (Cinecitta) של אפריקה, תעשיית הקולנוע של צפון היבשת השחורה.
חלק גדול מהסצנות שצולמו לסרטים הללו צולם בקסבת איית בן חידו שבקרבת מקום, הקסבה היפה והשמורה במרוקו. המצודה הנזקפת בה מהאדמה היא מהמאה ה-12, מה שמתאים ללא מעט סצנות עתיקות מאימפריות שאינן קיימות עוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/f-mwihg9Iyo
ביקור במקום:
https://youtu.be/_yXxFfcqeyg
אתרי הצילום של סרטי קולנוע:
https://youtu.be/lS3P8MzBmYg
בלוגרים:
https://youtu.be/hEY1i0DS3JE
