ווֹלוֹס (Volos) היא עיר הנמל הרביעית בגודלה ביוון ובירת מחוז מגנסיה. את הנמל המרשים שלה תראו מרחוק ומלמעלה, כשתהיו במַקְרִינִיצָה ועוד מהכפרים הגבוהים שעל הר פִּילְיוֹן - מראה מרשים ביותר, כשהמנופים הענקיים שלו נראים כחרקי ענק המניפים ראשים וזרועות מעל הים.

בוולוס תוכלו ליהנות מישיבה נינוחה אל מול הים ואכילה של אוכל טוב, בשדרת בתי הקפה והמסעדות שעל הטיילת. בתי קפה נעימים ודוכני סופלאקי או גִּירוֹס יהוו תחליף ראוי למי שלא מעוניינים בארוחה כבדה באמצע היום.

למעשה וולוס היא העיר העתיקה, כנראה פגאסי של ימי קדם. מכאן הפליגו אל ממלכת קוֹלְכִיס הנסיך יָאסוֹן ו-50 האַרְגונָאוּטים, שיצאו איתו לחפש את גיזת הזהב, באונייתם המפורסמת ה"אַרְגוֹ". לזכר אותו מיתוס הוצב פסל "הארגו", העומד בתחילת הטיילת של הנמל בוולוס.
היוונים בתקופה הקלאסית רצו בזהב. הסיפור של גיזת הזהב מתחיל באניה אַרְגוֹ, שמפליגה אל קוֹלְכִיס שבקווקז, גיאורגיה של היום והממלכה המערבית שממזרח לים השחור.

על סיפונה של אַרְגוֹ מפליגים יָאסוֹן ואנשיו, שכונו על שם ספינתם, אַרְגונָאוּטים, כדי להביא את גיזת הזהב שנחש ענקי משגיח עליה, בחורשה שבה הוצבה.

המלך שסרב למסור את גיזת הזהב, הטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות. הם עמדו בהן בהצלחה, לא מעט בזכות כשפיה של בתו של המלך, מֶדֵיאָה, שהתאהבה ביאסון. הוא עבר עוד הרבה עלילות באפוס הזה, אבל החזיר את גיזת הזהב.

אותה מֶדֵיאָה, אגב, עשתה המון צרות ליאסון ושלל אסונות, בגידות ורציחות, אבל זה כבר סיפור אחר.

מבט מקרוב:

ועוד מבט:

ומהאוויר: