על העיר העשויה מאבן
"סְטוֹן טָאוּן" (Stone Town), בעברית "עיר האבן", היא העיר בעלת החשיבות ההיסטורית הגדולה ביותר ומהערים העתיקות של מזרח אפריקה.
עיר הנמל סטון טאון זכתה לשמה על שום אבן האלמוג הלבנה שבה השתמשו לבנייתה. אותה אבן מתפוררת, ההולכת וממוטטת את בתי המידות והארמונות. היא שמקנה לעיר את המראה האופייני שלה, של פאר גדול, ההולך ומתפורר תחת הזנחה הולכת וגדלה.
מהרחובות המתפתלים כמבוך, דרך הכיכרות הקטנים והסמטאות העיוורות - קל לזהות את אופיה המזרחי של העיר הזו. גם אם זכתה להשפעות של שלל תרבויות, מיבשות ותרבויות שונות, אין בסטון טאון את התכנון המערבי המוקפד והאירופי, בעל המרכז הברור שאליו מתנקז הכל, או השדרות הרחבות וכיכרות הפאר.
רואים כאן היטב את ההשפעות הניכרות של הערבים, הפרסים, הפורטוגזים, הבריטים והאפריקנים, על התרבות הרב-גונית של זנזיבר. השפעות הכובשים והשליטים השונים על העיר ניכרות בתרבות, באדריכלות ובהיצע הקולינרי שבעיר, מה שהוליד עיר מרתקת ומגוונת, שאין רבות כמוה באיים טרופיים דומים.
אותות פעילותה של סטון טאון, שהייתה בעבר מרכז למסחר בין יבשות, ניכרים בסגנון האדריכלות והעיצוב העתיקים שלה. סגנון זה מכיל הכל מכל, שכן עיר האבן היא מיקס מרתק של השפעות, כולל בתים בעיצוב הודי וערבי, דלתות עץ מגולפות הנפתחות אל סמטאות ושבילים ציוריים, בתים עם מרפסות מוגבהות, מסגדים שחלקם הגדול מכיל אלמנטים מחצי האי הערבי ומגדלים מעוגלי צורה.
בסטון טאון תראו לא מעט בתי פאר שבנו הסוחרים הערביים האמידים שהתגוררו באי. חלקם היו מאותם סוחרי עבדים שניהלו כאן את המסחר האכזרי בבני אדם. הם אלה שהפכו בני שבטים שנתפסו באפריקה, לסחורה שנשלחה לעבוד אצל האדונים הלבנים באירופה ואמריקה.
בחופה של העיר נמתחת טיילת ארוכה, עם נערים המתחרים בקפיצות אל המים וילדים מקומיים הטובלים בהם. ליד החוף תראו גם בתי מלאכה זעירים לבניית סירות דייג, עמדות תותחים ציוריות ומזח למעבורות המפליגות מכאן. בלילה מתקיים כאן שוק אוכל לילי וייחודי, שבו תוכלו להתפנק במאכלים מקומיים שמכינים למול עיניכם.
משנת 2000 נכנסה העיר לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.