דוּכַּן לָה אֲסילי (Baital Ajaib) הן חנויות צמחי מרפא ומוצרי כישוף. בהן תמצאו נשים שמיומנות באמנות העתיקה של קעקועי חינה ותמרוקים מסורתיים. אמנות זו שהגיעה לכאן עם מהגרים מחצי האי הערבי, היא פופולארית מאד בזנזיבר. יכולתן הגבוהה של אמניות החינה מאפשרת להן ליצור חומרים אלה בעזרת מתכונים סודיים ובאמצעות חומרים טבעיים מרחבי האיים של זנזיבר.

אלה לא הנשים שמציעות חינה מחומרים תעשייתיים בחופי הים ובסלוני היופי שבעיר. מדובר בנשים מקצועיות ברמה גבוהה, אמניות שעושות עיטורי חינה צבעוניים ויפים להפליא, שנשמרים על העור למשך ימים אחדים בלבד. עבודותיהן מוצגות כיום בתערוכות בעולם.

גם דוכן לה אסילי וגם "הורומזי חינה ארט" הם מקומות טובים לפגוש בהם את אמנות החינה של זנזיבר.
חתונות, הריונות, לידות, ימי הולדת, ואפילו כדי לסמן מתי אישה מסיימת תקופת האלמנות וימי האבל ומוכנה לבן זוג חדש - טקסי החינה קשורים קשר הדוק במזרח, לאירועים שונים בחיי האישה.

כדי להבליט את יופיין ולשאת חן בעיני בן הזוג שלהן, מעודדת ההלכה המוסלמית את הנשים המוסלמיות למשוח את כפות ידיהן ורגליהן בחינה. במהלך התקופות שִכללו הנשים באפריקה ובחצי האי הערבי את המנהג הזה ופיתחו את ציורי החינה. רבות מהן אף נהגו לכתוב על העור דברי אהבה.

בזנזיבר עצמה מעטרת הכלה את גופה בקישוטי חינה, בטקס שאורכו יומיים תמימים. בעשורים האחרונים עשתה החינה את דרכה גם אל המערב. לא מעט בעקבות מפורסמות כמו הזמרת מדונה, נהנות רבות מנשות המערב מעיטור הגוף הזמני הזה והוא הפך לאחד מהתחומים הצומחים בתחום היופי הנשי.

מבט מקרוב באמנית חינה: