#על העיר שהייתה בעבר ורסאי של מרוקו

מקנס (Meknes) היא אחת מארבע הערים הקיסריות ההיסטוריות של מרוקו. זו עיר שהעבר שלה מרשים, שכונתה "ורסאי של מרוקו", על שום הגנים והפאר הרב שנבנה בה.

מקנס הייתה הבירה העתיקה של סולטן מולאי אדריס, מהסולטנים החשובים והנערצים בתולדות הממלכה. בשנת 1996 היא אף הוכרזה כאתר מורשת עולמית.

העיר של היום היא עיר שלווה ואותנטית, פחות מתוירת אולי, אבל בהחלט שווה ביקור. מקנס מלאה במונומנטים היסטוריים ואתרים מרהיבים.

מקנס, בירת מחוז תפיללת, בנויה בצומת דרכים חשוב בצפון מרוקו, על השיפולים הצפוניים של האטלס התיכון.


#מה תראו כאן?
מקנס היא עיר עתיקה ומלאה באתרים מרהיבים ואנדרטאות היסטוריות.

בחומות שמסביב לעיר העתיקה פתוחים שערים מונומנטליים מהמאה ה-17 ובראשם "באב אלמנצור", השער הראשי והמפואר במיוחד, של העיר המלכותית.

השער המפורסם יביא אתכם היישר אל הכיכר הענקית, כיכר אל-הדים. בצידה השני של הכיכר כדאי לבקר במוזיאון לאמנות מרוקו "דאר ג'מאי". תראו בו מגוון מרהיב של עבודות יד ואומנות מקומית אותנטית.

טיול ב"מׇדינה" של העיר, זו שבתוך החומות, יביא אתכם לעיר עתיקה וציורית. יש בה שווקים, בתי מלאכה קלאסיים, מׇדרסות דתיות ללימודים ומבנים דתיים.

אחד האתרים המעניינים בתוכה הוא הארמון המלכותי, המוקף בגנים מפוארים. הארמון נבנה לראשונה בסוף המאה ה-17 על ידי מולאי איסמעיל. בהמשך הרחיב אותו בנו, אחמד א-דהבי.

למי שנותר זמן שווה לבקר גם באורוות המפורסמות (Roua) ובחוות ההרבעה. יש גם את האסמים (Héri), שהם מחסני התבואה הענקיים של מולאי איסמעיל, וכמובן גם את רובע המלאח היהודי.

שווה לבקר במאוזוליאום המפואר של מולאי איסמאיל. המקום הכל כך קדוש למקומיים היה במשך תקופה ארוכה המסגד היחיד במרוקו שבו התירו כניסה גם למי שאינם מוסלמים והכניסה אליו היא בחינם.


#תולדות העיר
את מקנס ייסד במאה ה-10 שבט בֶּרְבֵּרִי בשם מקנסה, שמקורו בהרי הריף. פירוש שמו "שבט לוחם" ואכן, מאז הקמתה העיר הזו נכבשה, נהרסה ונבנתה שוב ושוב.

במאה ה-17 נישל הסולטן דאז מולאי איסמעיל את העיר פס מתוארה והפך את מקנס לבירת מרוקו. מולאי, שהפך סולטן לאחר מות אחיו מולאי ראשיד בשנת 1672. הפך את מקנס לעיר ארמון אימפריאלית, עם מספר מתחמי ארמון, המוקפים בחומות מבוצרות ופרוסים על פני שטח נרחב.

מקנס שהפכה לעיר הבירה של מרוקו החלה לקבל טיפול מיוחד מהסולטן. הוא הקים בה אז את הארמון המלכותי שלו, לצד לא מעט מבנים אדירים ומפוארים נוספים, חלק גדול מהם בסגנון הבנייה הספרדי-מורי שהיה פופולרי אז.

מולאי איסמעיל גם הקיף את העיר בחומות עם 20 שערים מפוארים ובאורך של 25 קילומטרים. הוא הקים בעיר עשרות מסגדים, מבני קבורה ומבני ציבור, לצד 50 ארמונות ואורוות שבהן טופלו 12 אלף סוסים.

אחרי רעש אדמה עצום, שהתרחש בשנת 1755 והרס ערים רבות במרוקו, פורטוגל וספרד, לא נותר הרבה מהפאר של מקנס מתקופת הפאר שלה.


#יהודים במקנס
בעיר העתיקה של מקנס, בנוסף ל"מדינה", לארמון המלכותי ולעיר הקיסרית, נמצא גם ה"מֶלַאח", הרובע או השכונה היהודית של העיר.

בעבר מקנס הייתה ביתה של הקהילה היהודית החשובה והגדולה ביותר במרוקו.

זו הייתה קהילה יהודית ענפה ומקנס זכתה אז גם בכינוי "ירושלים של מרוקו". קהילת מקנס הייתה אז מהקהילות המצליחות ומפוארות במרוקו ולמעשה בכל צפון אפריקה.

אך עם קום מדינת ישראל, חלה הגירה המונית של יהודי מרוקו ומקנס, אם לישראל ואם לצרפת. במקנס של היום נותרו מהקהילה היהודית הענפה של אותם ימים מעט מאוד יהודים.


#טיפים
אם יש זמן בידיכם, טיילו ב"מלאח" ונסו למצוא גם זמן לפקוד את בית הכנסת הגדול.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/9cVqaesFjM0


ביקור במקום:

https://youtu.be/3lFsvkrqOno


הדרכה:

https://youtu.be/V0lGwDslgyo


בלוגר:

https://youtu.be/3rwMCpIgMKw


האווירה:

https://youtu.be/RL0P03ic9V8


תמונות:

https://youtu.be/eUNudgLm7LY

#על העיר הרומית שהפכה לאתר העתיקות הגדול במרוקו

האתר הארכאולוגי וולוביליס (Volubilis) הוא אתר העתיקות הרומי הגדול ביותר במרוקו. זהו גם אתר העתיקות הרומיות שהשתמר הכי טוב מכל העתיקות הרומיות שבממלכה.

באתר, המרוחק כ-30 ק"מ מהעיר מקנס, תטיילו בשרידי העיר הרומית העתיקה ותגלו עוד צד, פחות מוכר בקסם של מרוקו. כאן שכנה עיר רומית עשירה ומצליחה, שנוסדה בסביבות המאה ה-1 של התקופה הנוצרית.

וולוביליס הייתה אחת הערים הרומיות החשובות והמשגשגות ביותר בצפון אפריקה וודאי במרוקו של היום. היותה מוקפת באדמות פוריות, הפכה את העיר הרומית ליצואנית וספקית מצליחה לרומא, של התוצרת החקלאית של האזור, במיוחד חיטה ושמן זית.

משום כך הפכה וולוביליס די מהר למרכז מסחרי משמעותי באזור. דרכה עברו סחורות מאזור דרום הסהרה ונשלחו בספינות, היישר אל נמלי הים התיכון ולאימפריה הרומית.


#מה תראו כאן?
וולוביליס של ימינו היא אתר ארכאולוגי מרהיב. טיול ברחוב הראשי של העיר יציג בפניכם מבני קשתות יפים, לצד שרידי בזיליקה ביזנטית מרשימה.

עוד תהנו כאן מצפייה בשער הניצחון, לצד שרידי חומות העיר והקפיטול והפורום, שהם שרידים של מבני ציבור רומיים.

מרהיבים במיוחד הם הפסיפסים המפוארים שבעיר הקדומה. תוכלו לראות בהם שלל אלמנטים מהמיתולוגיה היוונית שהרומים אימצו למיתולוגיה שלהם.

עוד תראו בעיר וולוביליס שרידים של בית בד, אחד מ-100 בתי הבד ששרדו בהריסות העיר. בממוצע היה באחד מארבעה בתים פרטיים בוולוביליס בית בד, עסק שיצר לבעליו באותה תקופה רמת החיים גבוהה במונחי הימים ההם.

בתי בד כאלה הם העדות הטובה ביותר להתמחותה של העיר הרומית בשמן זית, מהאדמות הפוריות והעצים הרבים שבסביבה ומהשגשוג שיצרה תעשיית השמן של העיר.

בנוסף לעצי הזית, כלל המישור הענקי שמסביב לעיר גם חקלאות של דגנים וקטניות וכיום גם הרבה פרדסים, כרמים ואלוני שעם. כל אלו תרמו אף הם לעושר של תושבי וולוביליס וממשיכים בכך עד היום.


#מקור הפוריות של האזור
כמו הערים מקנס ופס, גם שרידי וולוביליס נמצאים בלב ה"מערב האטלנטי", אזור של מישורים שתחומים ונחצים על ידי נחלים גדולים, המנקזים אל הים מים רבים מהרי האטלס והריף.

המשקעים הרבים ושפע של מקורות מים, תנאי האקלים הממוזגים והנוחים וקרקע פוריה מהסחף הרב שהצטבר באזור, הם שהקנו לעיר את היתרונות שמשכו אליה עמים ושליטים שונים, במשך כאלף שנים. תודות להם נוצרו תנאים אידיאליים לחקלאות באזור ואפשרו לה את ההצלחה הכלכלית המדהימה שלה.


#תולדות העיר
בימי קדם וכמו ערים היסטוריות רבות, עברה וולוביליס מיד ליד, כשעמים ומתיישבים משתלטים עליה ומשנים את שמה בהתאם.

העדויות הקדומות ביותר להתיישבות אנושית במקום בו נמצאת היום העיר הן מהתקופה הניאוליתית, בסביבות 5,000 שנה לפני הספירה.

מי שישבו כאן אז היו הפיניקים, מי שכבר הקימו ערי נמל לאורך חופי מרוקו, בערים כמו טנגי'ר, ליקסוס ואסאווירה. בסביבות המאה השלישית לפני הספירה הם חודרים לפנים היבשת ומקימים ערים, שביניהם וולוביליס היא החשובה ביותר.

הפניקים הם סוחרים מעולים וכאן הם מתחילים בגידול גפן וזיתים, לצד הבֶּרְבֶּרְים (Berbers), תושביה המקוריים של צפון אפריקה.

בשנת 40 לערך נכבשת העיר על ידי הרומאים. וולוביליס הופכת לאחת משתי ערי הבירה של המלך יובה (yuba) השני. הוא היה מנהיג בֶּרְבֶּרְי מקומי, שנשלח לרומא, למד והתחנך בקיסרות הרומית. וולוביליס גדלה בתקופת שלטונו של יובה השני והוא אף הקיף אותה בחומה.

אז גם קיבלה העיר את שמה הרומאי "וולוביליס", על שם פרח שצומח באזור ונקרא Convolvulus, בעברית החבלבל.

מכל מקום, בשנת 285, עלה לשלטון ברומי הקיסר דיוקלטיאנוס. מסיבה כלשהי נוטשים אנשי הצבא והמנהל של רומא את העיר. בני השבט הברברי שחיו בעיר התנצרו, עברו לאזור אחר בסביבה והעיר העתיקה הפכה לנקרופוליס, עיר קבורה נוצרית.

בשלהי המאה השביעית, הגיע הכיבוש האיסלמי של צפון אפריקה. וולוביליס הופכת לעיר מוסלמית. מאה שנים אחר כך, בשנת 789 משתלט עליה מולאי אידריס הראשון. האיש, מצאצאיו של עלי, חותנו של הנביא מוחמד, נמלט מעיראק, לאחר שנכשל בניסיון המרד שארגן שם.

אידריס משנה את שם העיר ל"וואלילה", כמו שקראו לה בעבר הברברים הקדומים. אבל תוך שנים אחדות ומסיבה לא ברורה, עוזב מולאי אידריס את וולוביליס ומקים את העיר פס.

העיר ממשיכה להתקיים עד המאה ה-11, בה היא ננטשת לחלוטין. מי שפוקד אותה הם בעיקר רועי צאן מהסביבה. האגדות והשמועות על העיר החרבה מסופרות ומוגזמות והשנים עוברות. במאה ה-14 נפוצה כבר האגדה שאין לה כל בסיס שהאתר הנטוש הוא שריד מארמון פרעוני עתיק. עד היום מכנים המקומיים את האתר הארכיאולוגי שכאן "ארמון פרעה" (Ksar Pharaoun).

רעידת האדמה המפורסמת של שנת 1755, זו שהחריבה גם את העיר ליסבון, הרסה כמעט עד היסוד את שרידי העיר הנטושה.

במאה ה-19 הגיע לכאן הראשון שזיהה את שרידי העיר הרומית. היה זה הארכיאולוג והדיפלומט הצרפתי טיסו (Tissot). הוא חפר כאן משנת 1874 וחקר שרידי העיר הקדומה שמצא נמשך גם בשנת 1915, עם הגעת השלטון הצרפתי למרוקו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/pX17XGkZRuM


ביקור במקום:

https://youtu.be/TBe9AmfFhBc


הסברים:

https://youtu.be/buGsKmuek40


הדרכה:

https://youtu.be/U9fIkUk2S0s


בלוגרים:

https://youtu.be/AATNj1vo5DE

#על עמק הקסבות העתיקות של שבטי הברברים

בין הרי האטלס נחבא עמק נהר הדרע (Draa River Valley), עמק מנוקד בכפרי בֶּרְבֶּרִים, קסבות עתיקות ומטעי דקלים רבים.

הנסיעה לאורך העמק, בו פזורים נאות מדבר ודקלים גבוהים, היא אחת מהחוויות הנופיות המרשימות והיפות ביותר שתחוו בטיול במרוקו.

בין בתי הקש של כפרי הבֶּרְבֶּרִים הקטנים, ניתן לראות קסבות, מבצרים מימי קדם שבהם השתמרו המנהגים והמסורת העתיקה של האזור.

עמק נהר הדרע, שנמצא באזור ווארזאזאת, שונה גם מנוף ההרים עצמם, מראה של יערות ירוקים, מפלים ונהרות. בנוסף לו יש עמקים נוספים בין ההרים הללו, כולל עמק נהר הדאדס וקניון נהר הטודרה, קניון יפה להפליא ומצולם בצבעי האדום שלו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/UvekPWnyuBU


נווה מדבר עתיק עם קסבה, מצודה:

https://youtu.be/CR2j2IiisC8


נהר הדרע שבעמק:

https://youtu.be/ju6Tt6zqphQ

#על הקניון הטבעי עם הקירות התלולים

מתוך חולות הסהרה המערבית, על מורדות הרי האטלס, נישאים הרים וגושי סלעים אדירים וצבעוניים, שנחצים על ידי נחלים.

קשה אולי להאמין אבל לפני מיליוני שנים היה כל חלקה הצפוני של אפריקה מכוסה בקרחונים. המסתם במשך מיליוני שנים יצרה זרימה מתמדת של מים בסלעים. המים חפרו בסלע ויצרו את המצוקים, הקניונים והנקיקים המרהיבים.

אחד מהם הוא קניון טודרה (Todra River) שלרגלי הרי האטלס. זה קניון מרשים עם קירות זקופים בגוון אדמדם, הנחשב במרוקו לאחד מאתרי הטבע היפים בה.

בקניון הטודרה תמצאו את הצוק הנישא מהגבוהים במרוקו. במיוחד תתפעלו כאן מחצי הקילומטר האחרון וגולת הכותרת שלו. באזור זה הופך הקניון צר מאוד וקירותיו הנישאים כלפי מעלה הם תלולים כאן במיוחד.

לאוהבי הטיולים בסביבה, יש באזור עשרות קסבות. הקסבות הן כינוי לסוג של כפרים מבוצרים, הכוללים מגדלי הגנה ושמירה הנקראים בערבית "קסור". כל אלה הם תוצאה של היסטוריית מאבקים רבים ויריבויות מקומיות על ניצול המים באזור, השקיית החלקות החקלאיות של הצדדים וכמובן גם על לא מעט כבוד.


#מה עושים כאן?
מעבר לטיולים בקניון, גם קירות המצוק הם אתגר למטפסי הרים חובבים. רבים מהם באים לקניון כדי לטפס על מצוקיו.

אם ברשותכם משקפת תוכלו לראות כאן נשרים המקננים במרומי הצוקים.

גם דרך לג'יפים ורכבי שטח שיש מעל המצוקים מאפשרת תצפית מרהיבה לחובבי טרקים.


#טיפים
זהו מסלול נהדר ומומלץ לטיול הליכה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/DIJL8NMTClk?t=49s

#על הכפר עם דיונות החול העצומות והזריחה המדברית הקסומה

הדיונות של ארג צ'בי (Erg Chebbi) הן דיונות חול עצומות ממדים, הנחשבות לדיונות הגדולות ביותר במרוקו.

זהו גן עדן לאוהבי מדבר. דיונות רבות מגיעות לגובה של 150 מטרים והמראה סוריאליסטי ממש, כשכל האזור מרגיש כמו בסרט.

ואכן, לא מעט סרטים צולמו בדיונות הגבוהות הללו והן מציעות את אחד האזורים הפופולריים במרוקו לטיולי גמלים ופעילויות מדבר נוספות. גם מרוצים מדבריים ותחרויות ראלי מתקיימים בהן לא פעם.

אל הדיונות מגיעים בסיורים וטיולים רכובים מכפר המדבר מרזוגה. תהנו בהן מגלישת חולות, נהיגת או טיולי ג'יפים וטיולי גמלים אקזוטיים.

אל תחמיצו את הזריחות והשקיעות המרהיבות בדיונות. הן משנות אז את הצבעים לגווני אדום שונים והקסם נהדר.


#טיפים
הביאו מצלמות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/gOtGbzUtjiw


על ג'יפים:

https://youtu.be/RK-EfUgf8JI


מהאוויר:

https://youtu.be/cea4ULnh6jU

#על הבירה הדתית והתרבותית של מרוקו

פס (Fes), פז או פאז, היא אחת הערים החשובות והמעניינות ביותר במרוקו. העיר, שנוסדה במאה ה-8 או ה-9 על ידי המלכים האדריסיים, הייתה בעבר עיר הקיסרות של מרוקו.

כיום פס היא העיר השנייה בגודלה במדינה, זו שחולשת על עמדות הכוח בה והעיר הכי תיירותית בהרי האטלס התיכון.

פז נחשבת לבירתה הדתית והתרבותית של מרוקו, אחת הערים הקדושות ביותר לאיסלאם והעתיקה מבין ארבע הערים הקיסריות של הממלכה. היא הצליחה לשמור על צביון דתי מסורתי ועתיק.

זו עיר שכמעט בשום מקום בה לא יגישו שתייה חריפה ואם כן, אז יגישו אותה בקומה העליונה של המקום ומאחורי וילונות סגורים. רבים מגברי העיר עוטים זקן מרובע, המאפיין את הדתיים במדינה.

אבל פס היא עיר יפה מאוד. מהעיר העתיקה, אחד הרובעים המרתקים שתראו בכל מרוקו, ועד לשדרה הראשית של העיר, עם אורות שמזכיר את שדרות שאנז אליזה בפריז.

כשתפסעו בה דומה יהיה שבעיר העתיקה של פס הזמן עצר מלכת. בעלי המלאכה כאן עוסקים בדרך כלל במלאכות עתיקות ומסורתיות. כלי התחבורה העיקריים בחלק זה של העיר הם חמורים ופרדות.

פס החדשה היא פאס אל ג’דיד. זוהי העיר שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה. בפס אל ג'דיד מתגוררים תושבי העיר הנחשבים למשכילים שבאזרחי מרוקו.


#מה תראו כאן?
תצפית מהמצודה אל העיר מוקפת החומות יראה לכם את הארמון המלכותי בעל שבעת שערי הברונזה.

ברחוב בעלי המלאכה אפשר לראות ולהתרשם מעבודתם של נפחים, חרשי ברזל, נגרים וצבעי הצמר והבדים.

ברובע האנדלוסי תוכלו לראות פרדות עמוסות בעורות חדשים לעיבוד הפוסעים לאורך הסמטאות הצרות. בהמשך תראו עשרות בורסקאים שעובדים בבריכות ובגנים העגולים על ניקוי, עיבוד וצביעה של העורות.

בקצה העיר העתיקה תוכלו לבקר ב"סוק אל-עטארין", שוק התבלינים הגדול של העיר. השוק הססגוני ועתיר הניחוחות נחשב ללהיט תיירותי והתיירים העולים אליו לרגל מוצאים בו מתבלינים ועד מזכרות וחיקויים זולים של עתיקות.


#תולדות חלקי העיר
לעיר פס 3 חלקים שונים. הראשונה היא פס אל באלי, העיר העתיקה של פס. היא נוסדה בשנת 789 כעיר ימי בייניימית, מוקפת חומות ובהן שערים. במשך שנים רבות זו הייתה העיר פס. כולה בתוך החומות.

עם הזמן הלך המקום שבין חומות פס העתיקה ואזל. בהדרגה החלו לבנות בתים מחוץ לחומות. עוד ועוד בתים נבנו מחוץ לעיר העתיקה. חלק זה יהיה מה שלימים יקבל את השם "פס אל ג'דיד", כלומר פס החדשה.

במאה ה-20 נוסף לעיר החלק החדש ביותר שלה. זה היה כשבנו כאן את פס המודרנית, מעין חלק עכשווי, בהשפעה מערבית-אירופית ברורה, שקיבל את השם בצרפתית "ויל נובל".


#עוד אתרים בעיר
לשוהים כאן כמה ימים הנה אתרים ששווה לבקר בהם:

שער באב בו ג'לוד (Bab Bou Jeloud gate)
ה"מׇדינה" העתיקה (Old Medina)
הרובע היהודי (מלאח) (Mellah)
הבורסקאים (The Chaouwara Tanneries)
מסגד אל-קראוויין והאוניברסיטה (Al-Qarawiyyin Mosque and University)
מוזיאון הנשק של בורג' נורד (Borj Nord Arms Museum)
קברי מרניד (Merenid Tombs)
מוזיאון באטה (Batha Museum)
הארמון המלכותי (Royal Palace)
בו אינניה מדרסה (Bou Inania Medrasa)


מבט מקרוב:

https://youtu.be/2V7ChAu2XPw


מקומות בעיר:

https://youtu.be/0ufkN6NNW1I


ביקור במקום:

https://youtu.be/VX5MuhfeSls


הדרכה:

https://youtu.be/5fesOgYB0as


בלוגרים:

https://youtu.be/rDFHbqu_jH0


עשרת המקומות לביקור:

https://youtu.be/anq5x7Q7NIc

#על העיר הכחולה והציורית של מרוקו

שפשוואן (Chefchaouen), "העיר הכחולה של מרוקו", היא עיר שכמו צוירה על ידי צייר או נלקחה מתוך תמונה מימי הביניים. זו עיר אותנטית ולדעת רבים העיר הרומנטית ביותר בממלכה.

רבים בצפון אפריקה אומרים שאת העיר הזו, שבתיה צבועים כולם בכחול ולבן, אין לפספס כשמגיעים למרוקו. עיר כחולה, מוקפת חומה עתיקה, שרחובותיה צרים ובהם בתים מעוטרים בכחול וירוק, עם גגות רעפים אדומים.

בתיה הצבעוניים של העיירה שזכתה לכינוי "גן העדן על ההר", בנויים על מדרון הרי הריף שבצפון המדינה. מיקומה על מדרונות אחד מההרים הגבוהים באזור, מעניק לה מראה ייחודי. במיוחד כשמתוכה בולטת "קסבה", מצודה חומה ויפהפיה.

העיירה הקסומה הזו היא גם המקום האותנטי ביותר במרוקו, אך כנראה גם היפה והרומנטי ביותר.


#מה תראו כאן?
בשפשוואן אין אטרקציות או אתרים מיוחדים, מה שאומר שאינה עיירה מתוירת כל כך לתיירים רגילים. אך הייחוד והקסם שלה כעיר מרהיבה באמצע המדבר מושך אליה לא מעט תרמילאים. הם מגיעים לעיר המיוחדת הזו, כדי ליהנות מהיופי ומהאווירה הנעימה ששוררת בה.

ואכן, אחד המרכיבים המיוחדים וללא ספק גורם המשיכה העיקרי של שפשוואן הוא היופי הייחודי של בתיה, הצבועים בכחול ותכלת, עם גווני לילך, לבן וסגול.

בשיטוט בסמטאות הכחולות והציוריות שלה, תגלו כמעט בכל פינה איזו דלת מעוצבת, חנות או סמטה מרהיבה. כל עיקול או מבואה כאן יכולות להיות מוקד עניין לחקר, הצצה או צילום למזכרת ושיתוף ברשתות החברתיות.

את העיר שפשוואן עוטפת אווירה תמידית של שאנטי. הזמן, תרגישו די מהר, כמעט ועומד בה מלכת. קחו אותו ושבו על כוס קפה שחור בכיכר המרכזית שבעיר. תנו לשלוות העולם העתיק שבה לפעפע אליכם. די מהר תבחינו שתושבים רבים מבלים את ימיהם במרכז העיירה, מעבירים את הזמן בשתיית אלכוהול ובעישון החשיש המקומי, שבדרך כלל הוא משובח.

כשתסיימו את השאנטי ותמשיכו לטייל בסמטאות, תגלו את מעיינות העיר הרבים.

בחנויות העיר תוכלו לקנות מזכרות, שמיכות ארוגות, שטיחים, בגדי צמר ועבודות יד מסורתיות.


#תולדות העיר
שפשאוון נוסדה במאה ה-15. בנו אותה אז בני השבטים שחיו על מדרונות הרי הריף. העיר שימשה אז כבסיס ממנו יצאו בני הריף להתקפות על הפורטוגלים, שישבו באותה תקופה ושלטו בערי החוף.

זו גם התקופה בה הגיעו אליה יהודים רבים, ממגורשי ספרד, במיוחד מקהילות אנדלוסיה וקטלוניה.

השפה הספרדית שגורה כאן במיוחד, תוצאת השלטון הספרדי באזור, בתקופת השלטון הפשיסטי של הגנרל פרנקו.


#גאוגרפיה
העיר ההררית והציורית שפשאוון נמצאת בצפון מזרח מרוקו, מוקפת במצוקים, כשברקע שלה הרי הריף הגבוהים.

בתיה הצפופים של שפשוואן גולשים במורדות ועל מדרונות הרי הריף הללו. מרביתם צבועים בכחול ולבן, עם שלל גוונים נוספים המעטרים והופכים אותה, על רקע ההרים החומים, לאחת הערים המיוחדות והיפות בעולם.

גם אם צבעיה המיוחדים והמראה הייחודי והמרשים שלה, הם שפירסמו אותה בכל העולם, בזכות מיקומה הגאוגרפי שפשוואן מציעה למטיילים בסיס יציאה נהדר לטיולים בהרי הריף.

ההרים הללו עצמם הם גן עדן לאוהבי הטיפוס וההליכה. באזור ההררי שולט הצבע הירוק והקרקע הפוריה שבו מפורסמת בשדות הקנאביס ששתלו בה המקומיים.


מבט מקרוב בעיר הכחולה:

https://youtu.be/-QUN0rwG7Lw


שיטוט ברחובות העיר:

https://youtu.be/S09WhIoREM8


ומצגת וידאו:

https://youtu.be/s59uC-Jmg0k

#על עיר האולפנים הגדולים, ההוליווד של המדבר

"קסבה" בערבית פירושה מצודה וקסבת איית בן חידו (Kasbah Ait Benhaddou) היא הקסבה השמורה והיפה ביותר במרוקו. מצודת הקסבה שוכנת במעלה גבעה, מתנשאת בדרמטיות מן האדמה ונראית כאילו נלקחה מסרט או אגדה.

מוקפת חומות גבוהות ועשויות מבוץ, איית בן חידו היא אחת הערים המבוצרות לאורך מסלול הסחר שחיבר בין הסהרה למרקש. זו קסבה מרשימה ביופייה שנבנתה במאה ה-16 ויושבת על הדרך העתיקה לכיוון תלוואת, מרחק של 30 ק"מ ממנה.

הקסבה היפה שמורה היטב והוכרזה כאתר מורשת עולמי של אונסק”ו. מקיפים אותה בתי הבוץ הקטנים ומוקפים בחומות גבוהות.

המצודה שבראשה היא מהמאה ה-12 ושנים רבות שהיא משמשת כאתר צילום לסרטי הוליווד וסדרות היסטוריות.

בקסבת אית בן חידו צולמו סרטים וסצנות רבות של סרטי קולנוע מפורסמים. בין השאר צילמו כאן סרטי קולנוע וסרטים כמו "לורנס איש ערב" (Lawrence of Arabia), "גלדיאטור" (Gladiator), "המומיה" (The Mummy), "משחקי הכס" (Game of Thrones) ו"הפיתוי האחרון של ישו".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/KEkcIWp1qN0


הדרכה:

https://youtu.be/P1zGO0rdrTI