על האנדרטה שסקוטלנד לא הצליחה לסיים
"הבושה של אדינבורו" (Edinburgh's Disgrace) הוא הכינוי שניתן באדינבורו למונומנט לאומי בלתי גמור, שנבנה על גבעת קלטון כאנדרטה הלאומית של סקוטלנד (The National Monument of Scotland).
המונומנט הזה תוכנן כמעין אקרופוליס סקוטי בעיר שאפשר לכנותה כ"אתונה של הצפון". מטרתו הייתה להנציח את החיילים הסקוטים והמלחים שאיבדו את חייהם בלחימה במלחמות בנפוליאון.
מבחינה אדריכלית, האנדרטה הבלתי גמורה נבנתה כמחווה לפרתנון, המקדש היווני המפורסם באקרופוליס של אתונה. היא תוכננה בשנים 1823-6 על ידי צ'ארלס רוברט קוקרל וויליאם הנרי פלייפייר. החלו לבנות אותה בסביבות 1826, אך מחסור בכספים הביא לכך שבשנת 1829 הפסיקו העבודות והיא נותרה בלתי גמורה.
העובדה שבניית המקדש מעולם לא הסתיימה הותירה אותו כעדות לכוונות שלא התממשו והעניקה לו את הכינוי "הבושה של אדינבורו". כינויים נוספים שהמונומנט זכה להם בשל העובדה שהסקוטים לא הצליחו לבנותו ונעצרו באמצע הם "האדישות של אדינבורו" ו"הגאווה ועוניה של סקוטלנד".
בעיני רבים דווקא חוסר השלמות שלו עושה את האנדרטה הזו לציון דרך מרתק כל כך. אנדרטאות גמורות ומושלמות יש בכל העולם ורובן לא זכורות או מרשימות כמו זו. דווקא החוסר והמעט שנבנה ב"בושה של אדינבורו", הופכים אותה לחד-פעמית, יחידה ובלתי נשכחת.