על חורבות ארמון הפאר העתיק במרקש
ארמון אל באדי (Palais El Badii) היה בעבר אחד הארמונות המרשימים בעולם.
הארמון, שנמצא בין הקסבה לאזור המֶלַאח, לא הרחק מהקברים הסעדיים, שובה את הלב בפשטותו. מנגד הוא מותיר רושם רב. גם אם אינו מתקרב למראהו המקורי ולמרות הריסותיו, הוא עדיין מציג היטב את העבר הסעדי המפואר של התקופה בה שלה השושלת הסעדית באזור.
את הארמון הקים במאה ה-16 הסולטן מהשושלת הסעדית, אחמד אל מנסור. הוא הקפיד בו על ריהוט יקר, בנייה ועיטורים של אמנים מומחים, ביחד עם חומרי בנייה יוקרתיים, דוגמת שיש איטלקי ועץ שיובא מהודו. באותה תקופה ניתן היה לראות כאן את הפזרנות שבה נהגו הסולטנים הסעדיים בזמן שלטונם.
לבניית הארמון שימשו הכספים ששילמו הפורטוגזים בתור כופר למרוקו, בעקבות מלחמת שלושת המלכים שהתנהלה באותה תקופה.
בהמשך השנים השקיעו הסעדים בארמון וטיפחו אותו. במשך דורות הם המשיכו לטפח את הארמון המפואר.
אך כיום המצב שונה. מהארמון הזה, שנבנה במאה ה-16, נותרו היום בעיקר חורבות. אם פעם היה הארמון העתיק הזה ארמון מפואר במיוחד, הביאה נפילת השושלת הסעדית לביזה שלו, כמו של העיר כולה.
זו לא ביזת מלחמה שהחריבה ורוקנה את ארמון אל באדי. הסיבה העיקרית להרס וההזנחה שלו היא הגחמה של סולטן אחר, שלא נמנה על השושלת הסעדית. כדי לעטר את ארמונו שלו, שנבנה בבירתו החדשה מקנס, העביר אליו הסולטן החדש את כל הריהוט והתכולה המפוארת מ-350 החדרים המפוארים של ארמון אל באדי.
מאז נותר ארמון אל באדי ריק לחלוטין. עם השנים הוא הוזנח, עד לשלב שבו הוא נותר הרוס כמעט לחלוטין.
גם אם קל היום להתרשם מהעוצמה והפאר שהיו נחלתו בעבר, מה שנותר מהארמון הענקי של אותם ימים הם עצי התפוז שננטעו בו, המחילות התת-קרקעיות והפרוזדורים הגדולים שנותרו ממנו.