קהיר, על עשרות מיליוני תושביה, היא העיר הגדולה ביותר באפריקה וכרך עצום, שנחשב למרכז תרבותי של העולם הערבי והפך אותה לבירת העולם המוסלמי כולו. לא סתם פירוש שמה "אל-קאהִרה" הוא "עיר הניצחון".

בירתו של "אל שעב אל מסרי", העם המצרי, נחשבה בעבר לעיר יפה והדורה ומשכה אליה דמויות מרתקות ורבות כוח מכל העולם. היא הייתה למקום מפגש קוסמופוליטי ואקזוטי גם יחד, אך הפכה עם השנים ובעיקר מאז המהפכה נגד המלוכה, למטרופולין עצום, שנאבק אל מול ההזנחה וחוסר התקציב הקבוע של הממשל המצרי. צפיפות אוכלוסין, פקקי תנועה קשים וזיהום אוויר כבד מעיבים על התיירות בקהיר, כמו גם מצבה הבטחוני של מצרים ומאבקה בטרור.

בירת מצרים היא עיר מגוונת ומפתיעה, המסקרנת את התייר בניגודים שבה, בין עשירים לעניים, בין מזרח למערב ובין עוצמת החיים שבה לשלל זכרונות העבר והזמנים העתיקים שלה. אל מול השווקים, המסגדים והסמטאות של מצרים העתיקה, ניצבים בה בתי מלון מפוארים, מסעדות יוקרה ואתרי בילוי מודרניים בסגנון מערבי.

ב"עיר אלף המסגדים" המרתקת, בה גם שלל כנסיות עתיקות ובתי כנסת ציוריים, תמצאו את המיקס המרתק ביותר, של מומיות, שווקים, צבעים ומסגדים. זוהי עיר של המון אדם ועתיקות מהפנטות,עם תנועה בלתי אפשרית בכבישיה, רעש צפירות המכוניות, צפיפות מטורפת וטעמים, צלילים וריחות, שהופכים אותה לכרך שאין כמוהו בעולם.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית קהיר.
אמנם אין הרבה קשר בין המצרים של היום, צאצאי החיג'אזים, לבין הפרעונים ששלטו כאן בעבר וייסדו את התרבות העתיקה של מצרים. אבל לתושבי מצרים יש היסטוריה עשירה בכל מקרה.

קהיר, שנוסדה בשנת 969 בידי החליפים הפטימים, היא בירת מצרים המוסלמית משנת 1169 ועד היום. למעשה, קהיר קמה מחוץ אך בצמוד לפוּסְטָט, הבירה הקודמת של מצרים, שהח'ליף שרף אותה כדי למנוע את נפילתה בידי הצלבנים ובחר בקהיר כבירה חדשה. פוסטאט נבנתה מחדש והיום היא שכונה בקהיר.

למעשה, בתקופת השלטון המוסלמי קהיר כל כך התרחבה, שהיא אוחדה עם עוד 3 ערי בירה עתיקות של מצרים ששכנו באזור - גיזה, ממפיס ואון, היא הליופוליס.

פוּסְטָט עצמה הוקמה בשנת 641, בידי עמר בן אעץ, ששלח החליף המוסלמי עומר בן חיטאב, מי שאחראי לכיבוש הערבי של מצרים. פוסטאט עצמה החליפה בעבר את הבירה העתיקה של מצרים, שהייתה עיר הנמל אלכסנדריה שעל חופי הים התיכון.

חיילי האימפריה העות'מאנית כבשו את קהיר ב-1517 והחזיקו בה, למעט כיבוש נפוליאוני קצר בין 1798–1801, עד 1882. הם השאירו כאן מגוון מאכלים ופינו את מקומם לבריטים, שכבשו מידיהם את מצרים, בנו בבירתה מגוון גדול של מבנים בסגנון קולוניאלי בריטי ושפרו מעט את התשתיות.

כשמצרים זכתה לעצמאות בשנת 1922, המשיכו כוחות בריטיים לאייש את קהיר, עד שנת 1956. מהפכת הקצינים הובילה לשלטון המצרי את גמאל עבדל נאצר, שפיתח את העיר ופרבריה ושיפר את מערכת התחבורה המקרטעת שלה.

כיום קהיר, על אף קשייה, היא המרכז הכלכלי העיקרי של צפון אפריקה ושל מדינות ערב. בה הוקמה הליגה הערבית ומכאן היא פועלת עד היום. זעזועים פוליטיים והפיכות שהתרחשו בה בשנות האלפיים הפכו אותה להר געש פוליטי וכיום היא נאבקת לחזור ולהפוך למעצמת התיירות השלווה שהייתה בעבר.
לקהיר אקלים מדברי, מה שאומר ביגוד קל לשעות היום וסוודר לערב. הביאו גם נעלי הליכה נוחות, כולל להליכה בחולות של אתרי העתיקות. כמובן הביאו גם משקפי שמש וקרם הגנה חזק.
חודשי הקיץ לוהטים כאן, מיוני עד ספטמבר. הכי טוב להגיע לכאן מנובמבר עד מרץ וניתן ליהנות גם באוקטובר ומאי.
אם אין ברירה ומגיעים בקיץ, הקפידו להזמין חדר עם מזגן וטיילו בעיקר בשעות הבוקר והערב.
בקהיר המוניות זולות, אך חשוב לסכם עם הנהג על המחיר מראש. המאבק עליו נמשך, אבל בינתיים Uber עובד נהדר והנהגים אדיבים ומקצועיים.

בנסיעות בין-עירוניות תוכלו לנסוע במוניות שירות שמחירן זול מאד.

הרכבת לאסואן היא חדישה יחסית, עם מחלקה ראשונה ממוזגת אוויר וקרונות שינה לנסיעת לילה שלווה. במחיר קרון השינה אפשר לטוס בזול, מקהיר אל לוקסור או אסואן, בחברת "איג'יפט אייר".

בחודשים הנעימים אוקטובר ואפריל, שווה לתרמילאים וצעירים בנפשם, לצאת לשייט פאלוקות, טיול פופולארי מאוד על מפרשיות אל לוקסור ואסואן. יש טיולי פאלוקות שבהם ישנים על חוף הנהר, שרבים מעדיפים.
בשל חיידק הבילהרציה, אל תרחצו בנילוס בקהיר.

הצטיידו בקרם הגנה לעור ובכובע, עדיף רחב שוליים. הביאו עמכם גם תכשיר נגד יתושים.

במצרים לא מומלץ לשתות מי ברז, אלא מים מינרליים ומשקאות קלים, בבקבוקים סגורים.

היזהרו גם באוכל רחוב ומסעדות מלוכלכות. תיירים רבים חוטפים כאן כאבי בטן, שלשולים, הקאות ושאר דברים שהורסים טיול.
המטבח המצרי הוא משלב מטבח ערבי עם טורקי והשפעות מאירופה, תוצאה של הכיבושים שידע במהלך הדורות. הנה כמה ממעדניו:

"פוּל מֶדָאמֶס" (Ful medames) - "הפול הקבור", שבעבר בישלו בין גחלים, הוא ארוחת הבוקר העממית של המצרים, מאכל לאומי ואחד המעדנים שאוכלים ברחוב המצרי ובזול. איכלו אותו במקום נקי, עם הפועלים המקומיים. לרוב הוא יוגש עם שמן זית, שום כתוש, בצל, פטרוזיליה, סלט ירקות, מיץ לימון ולעיתים עם ביצה.

טַעַמִיָה (Ta'amiya) - הפלפל המצרי הוא המאכל הלאומי. הוא עשוי מפול ומשפחות רבות במצרים אוכלות אותו בכל בוקר, עם פול מבושל.

קוֹשַארִי (Koshary בדגש על ה-Ko) - מעדן רחוב נהדר, המערבב אורז עם אטריות ועדשים, בצל מטוגן ורוטב עגבניות עם חומוס, בהרט ושבבי צ'ילי.

מַלוּחִיָה (Mulukhiyah), מרק ירקות סמיך ומתובל, שלפעמים הוא מוגש עם נתחי בשר. יש חלָטָה, שהיא תבשיל אורז בבשר. מַחְשֶי, שהם ממולאים וטוּרְשִי, החמוצים המקומיים.

קבב, שנקרא "קוֹפְטֶא", או שווארמה מזמינים במסעדות לפי משקל ולצידם תוכלו לבקש "בָּאבָּא גָאנוּש" – סלט חצילים עם טחינה, ברוטב שום ולימון.

המתוקים:
אוּם עַלִי - הקינוח הלאומי האהוב, עם פודינג חם מחלב, לחם מתוק, אורז, אגוזים ופירות יבשים.
עַטַאִיף - שהוא בצק ממולא בשקדים בתוך סירופ.
יש גם קְנָאפֶה, בַּסְבוּסָה ועוד מאפים מתוקים שהגיעו ככל הנראה עם הטורקים.

משקאות:
שתו ברחוב שָבַּע, משקה טעים מקנה סוכר, או קַרְקַדֶה חמצמץ-מתוק, העשוי מצמח שצומח במצריים עילית.

תה אחרי האוכל הוא חזק ומתוק. נסו איתו מַהְלַבִּיָיה, המכילה חלב, לבן, סוכר ואורז מבושל וטחון דק.

קפה שחור אפשר עם קמצוץ סוכר (בקשו "אריה"), מעט סוכר (מזבוט), מתוק מאוד (זיאדה), או ללא סוכר כלל (סאדה).

כמה מאכלים פופולאריים בקהיר:

רחובות השופינג המרכזיים הם רחוב עדלי ורחוב טלעת חרב.

קניות עממיות תוכלו לערוך בשוק הגדול "חאן אל חלילי", המציע מזכרות לצד בשמים, מוצרי טקסטיל ועור.

מציאות עממיות בזול תמצאו בשווקים העממיים והזולים כמו "שוק אל עתבה" והשוק שממול לכניסה לחאן אל חלילי - בצד השני של הרחוב.

אופנה ומותגים בינלאומיים - שווה לקנות בקניון העצום שבשכונת הליופוליס. יש שם הכל וביוקר יחסי.

את המקומות לקניות בעיר תראו בתגית שופינג בקהיר.
את מקומות הבילוי השווים בעיר ראו בתגית בילויים בקהיר.
כמעט כל האתרים המעניינים זולים מאד. הביאו תעודת סטודנט. הרבה אתרים פתוחים בחינם.

התמקחות על המחיר במצרים היא כמעט חובה. לתיירים המחירים מוקפצים מיד למעלה!

קניית אוכל בדוכני רחוב יכולה לחסוך כסף רב, אבל גם קלקולי קיבה. שימו לב לנקיון ומים שתו רק מבקבוקים סגורים.
מרבית המצרים חיים בעוני, חלק גדול מהם על גבול ההישרדות. לכן רבים יציעו לכם את שירותיהם תמורת "בקשיש", טיפ. גם במסעדות ובתי קפה במצרים נהוג לתת טיפ, של לפחות 10% מהחשבון.
+20
התקעים האפשריים הם Type F ו-C (ראו למטה קישור עם צילומים).

טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:

הקסם של מצרים:

ותכנית ארוכה על האתרים המפורסמים שבה: