#על אי יפהפה שהיה היה מרכז של ספוגים

במרחק שעה אחת של שיט מנמל מנדראקי, פחות מ-40 קילומטרים מרודוס, שוכן האי סימי (Symi) שהוא אי יווני שליו, עם אווירה נהדרת ובתים צבעוניים ויפים להפליא. אם תרצו לטייל ביוון אמיתית ורגועה מפיצוץ התיירים של רודוס - זה היום שלכם!

העבר של סימי כלל הרבה צוללי ספוגים, שהיו מומחים לשליית ספוגים טבעיים מהים. המסחר בספוגים אלו, טרם המצאת הספוגים בייצור תעשייתי, היה ער ותושבי האי התפרנסו מהם היטב, כמו גם מדיג וימאות, שכן רבים מהגברים כאן היו ימאים וספנים שהתפרנסו מהים בדרכים שונות.

בזכות אותם ספוגים, אגב, הפך האי הקטן בעבר לאחד מהאיים העשירים מבין איי הדודקאנס. ימי השפע הללו היו טובים לכלכלתו ולקהילה בו, שלפני מלחמת העולם השנייה מנתה קרוב ל-30 אלף איש. רבים מהסוחרים שמוכרים ספוגים בנמל היפה של האי יספרו לכם ברצון על תעשיית הספוגים הטבעיים של פעם.

האי נולד בתקופה בה שלטה באזור האימפריה הרומית. הוא נשלט על ידי הביזנטים ובמאה ה-14 על ידי האבירים של המסדר ההוספיטלרי. סימי נמצא כיום בתהליך של זינוק בתיירות אליו. זו הפכה אותו בהדרגה למוקד עניין מלא חיים, גם אם בעיקר של תיירים המגיעים אליו למספר שעות וחוזרים לרודוס.


#מה לעשות כאן?
טיילו בסמטאות העיר סימי ותהנו מאי יווני אותנטי ונעים להפליא. שבו לאכול בטברנה של מאנוס (Manos fish tavern), המסעדה הטובה באי, שיושבת ממש על שפת המים.

אם יש לכם זמן לכך, אל תהססו. שכרו קטנוע וצאו לכפרים שמסביב, כמו יאלו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/k5fgugdM2p4


מהאוויר:

https://youtu.be/JQIEvWt05H0


תמונות:

https://youtu.be/9z4ozt-jXVQ


הדרכה:

https://youtu.be/ID2Ufat57_0?si=xkmCGlZcNSDRTbVH

#על האי הספרדי שליד מרוקו

טֶנֶרִיף (Tenerife) הוא האי הגדול ביותר, המפורסם והמתוייר ביותר שבאיי ארכיפלג האיים הקנריים השייכים לספרד (ארכיפלג פירושו קבוצת איים).

האי, שאורכו 120 קילומטר וצורתו צורת ברווז עם ראש של סוס, ניצב במרכז האיים הקנריים, כשממערב לו נמצאים שלושה מהאיים, וממזרח לו השלושה הנותרים. כל אחד מהאיים הקנריים הוא עולם שונה ומיוחד מהאחרים.

בתור האי העיקרי בין 7 האיים של הארכיפלג הקנארי. אפשר למצוא בטנריף את כל מה שדרוש לחופשה שלא תשכחו. כמעט 10 מיליוני תיירים בשנה מוצאים בו חופי זהב נפלאים, מזג אוויר אביבי ומושלם לאורך כל השנה, אוכל נהדר, אנשים טובים ונופים מגוונים ומרהיבי עין, שנעים מהמדבר הצחיח בדרום האי ועד לאזור הגעשי, הירוק והפורח שבצפון האי הפורה.

במרכז האי ניצב לו הר טיידה ומסביבו הפארק הלאומי הנושא את שמו. הר הגעש הזה הוא השלישי בגובהו מבין הרי הגעש בעולם והגבוה ביותר בספרד. הוא שנתן לאי את שמו, טנריף - "ההר הלבן", בגואנצ'ית, שפת הילידים המקוריים של האי.

ראו את כל האטרקציות באי בתגית "טנריף".


#אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בטנריף".


# אוכל
ארוחה בלתי נשכחת? - ראו בתגית "מקדשי אוכל בטנריף".


#אקלים
טנריף נחשב למקום אביבי כמעט כל השנה והשמש מחייכת אל המבקרים בו לאורך כל השנה. הטמפרטורה הממוצעת השנתית היא 23 מעלות צלסיוס. האקלים נוח מאד, בעיקר בזכות הרוח הקלה שנושבת מן הים העמוק והמים הקרירים שלו.


#מתי להגיע
לא מומלץ להגיע ביולי-אוגוסט, בשיא העונה, כשהאי עמוס תיירים והמחירים בשמיים.

בפברואר מתקיים בטנריף הקרנבל הגדול באירופה, שנחשב לשני בעולם רק לקרנבל של ריו בברזיל. לאוהבי הקרנבלים זה זמן מעולה להגיע, מה גם שתראו את שיא השלג על הר הגעש אל טיידה.

בשאר החודשים האי לא צפוף והמחירים זולים משמעותית. אז תזכו למפלט חמים ונעים מהקור והגשם של אירופה, בטווח של שעות טיסה בודדות.


#תחבורה
הדלק הזול באי מאפשר לשכור רכב במחיר של כ-60 יורו לשבוע. גם התחבורה הציבורית זולה ונוחה, כולל אוטובוסים, מוניות ורכבת בין הערים. כרטיס bono bus שנמכר בכל תחנת אוטובוס במחירים זולים מאפשר תחבורה הציבורית להרבה ערים ואתרים באי.


#אוכל
המטבח באיים הקנרים משלב את המטבח הספרדי והאפריקאי. אמנם במסעדות האי תמצאו גם מסעדות טפאס ומסעדות מטבח בינלאומי, המטבח הקנרי כאן חזק. מנת הדגל שלו היא פאפאס ארוגאדאס (Papas Arrugadas), סוג של "תפו"א מקומטים". מדובר בתפוחי אדמה שבושלו במי-מלח עד שהעור צופה בגבישי מלח. הבשר שמוגש איתם הוא בדרך כלל בצורת תבשיל.

ובכלל, במטבח המקומי של האיים הקנריים, המנות מכילות מאכלי תפוח אדמה, עם שלל רטבים וצורות, לרוב ליד תבשילי דגים או בשרים מבושלים.

שווה לטעום בקנריים את הברקיטו קון טודו (Barraquito Con Todo), משקה הקפה המקומי "עם הכל". את הקפה הזה תקבלו בכוס זכוכית שקופה וקטנה ויהיו בו קפה, חלב, ליקר, שמנת חלב, גרידת לימון וקינמון.


#לינה
בטנריף כל אחד ימצא את מקום הלינה שלו באזור אחר. אוהבי הטבע והנופים ושוחרי הטרקים ייהנו בעיקר בצפון ובמערב האי, בעוד תיירי ה"בטן גב" ו"הכול כלול", שוחרי הקניות, ספורט המים והבידור, ימצאו את מבוקשם בדרום טנריף, עתיר בתי המלון ודירות הנופש.


#תשר
בטנריף לא כוללים דמי שירות בחשבון אך הטיפ אינו חובה שמצפים מכם לתת ואיש לא ידרוש טיפ. אבל טיפ ראוי במסעדות ובבתי קפה ששרתו אתכם היטב וגרמו הנאה מרובה הוא בין 5 ל-10% מהחשבון.


#שופינג
המחירים בטנריף מאד נוחים ואף זולים. ארוחות במסעדות, כניסה למועדונים, מוניות וכדומה - זולים. מוצרי אלקטרוניקה, בשמים, אלכוהול וקוסמטיקה יותר זולים מהדיוטי פרי.

המלצות לקניות בתגית "שופינג בטנריף".


#קידומת טנריף (כמו כל ספרד)
+34


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type F, E ו-C (ראו למטה קישור עם צילומים ופירוט).


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את האי במלוא יופיו:

https://youtu.be/c1eLrEQIaXs


מהאוויר:

https://youtu.be/uRWIcVRfKhc


הטבע שבו:

https://youtu.be/PlDZkvQ5Eac


הדרכה:

https://youtu.be/EPI4EFB744Y

#על אי העבדים שהיה לגן עדן

בעיני רבים זנזיבר הוא המקום המושלם לחופשה חלומית. יש כאן חופי ים טורקיזיים בים וטרופיים בצמחייה, חולות נעימים ולבנים ונוף תת-ימי מרהיב ועשיר באתרי צלילה. התושבים כאן נינוחים ומאירי פנים והופכים את השהייה באיים לחוויה נעימה במיוחד.

זנזיבר הוא ארכיפלג טרופי, חלק ממדינת טנזניה שבאפריקה, שמורכב בעיקר משני איים - אוּנגוּגָ'ה (Unguja) הגדול, המכונה בפשטות זנזיבר, ופמבה הקטן, אי שנמצא כמה עשרות קילומטרים מצפון לו. חופו המזרחי של זנזיבר רדוד ורחב ידיים והוא מוגבל על ידי שונית אלמוגים שנמצאת במרחק של כ-5 קילומטרים מהחוף. בעת השפל מגדלים ואוספים בו אצות למאכל.

החוף המערבי של האי תלול יותר ומיושב ומיוער, ויש בו מנגרובים. איי זנזיבר מכונים לעיתים בשם "איי התבלינים".

בעבר זנזיבר היה מרכז של מוסלמים סוחרי עבדים, שעשו כאן את רוב המסחר בעבדים שחורים מאפריקה. מקור השם זנזיבר הוא מעיוות של השם הערבי "זנג'י ברא", שניתן בתקופת המסחר בעבדים ופירושו "כושי החוצה". עד היום מהווה שפתם של התושבים כאן בליל של מילים בערבית, אנגלית, הינדית ופורטוגזית, שריד חי למיזוג אתני ותרבותי, לכיבושים היסטוריים בידי אימפריות ושליטים זרים, ולמסחר חובק עולם, שהתקיים כאן.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "זנזיבר".


#האוכלוסייה
מרבית אוכלוסיית זנזיבר, כ-90% מהם, הם מוסלמים. התרבות הסוואהילית, עירוב המסורות של חופי האוקיינוס ההודי, נובעת מהמפגש שחל כאן, בין מגוון המקורות של הסוואהילים, האנשים של זנזיבר, שבאו מאינספור מקומות. אגב, השם "Swahili" פירושו "אנשי החוף", כלומר "של החוף" וזה בא מהמילה הערבית "סאהל".

זה גם מה שמוביל לכך שהשפה כאן היא מיקס מטורף של מילים שבאו מהשפות ערבית, הינדית, אנגלית ופורטוגזית - עדות לאותה תערובת אתנית ותרבותית מופלאה של המקומיים.

התרבות המקומית בזנזיבר מבוססת על מנטליות רגועה, סבלנות וקצב איטי. הביטויים הבולטים כאן הם "פולה פולה" שמשמעותו "לאט לאט", לצד "אקונה מטטה" שפירושו "אין בעיה" או "אין דאגות".


#היסטוריה
עוד משחר ההיסטוריה סחרו תושבי האיים האפריקאים, בני הבנטו, עם סוחרים מיוון, הודו, סין ופרס. מאז נודעה זנזיבר כבירתה של מעצמת מסחר עתיקה ומהצמתים המרכזיים בנתיבי הסחר העולמי.

בימי הביניים התיישבו באיים סוחרים ערבים והחל להיווצר המיזוג הזנזיברי בין קסמי ערב והחושניות האפריקאית. זה קרה כשאנשי החוף האפריקאים הלכו ואימצו את דת האיסלאם. בהדרגה החלו גם המנהגים, הלבוש, המטבח והאדריכלות המקומית לספוג השפעות ערביות והחלה לצמוח התרבות הסוואהילית, כלומר תרבות החוף (השם בא מהמילה "סאהל" בערבית).

בהמשך הביאו סוחרים לזנזיבר עבדים מעמקי אפריקה והאי המרכזי הפך למרכז הסחר בעבדים מהיבשת השחורה. לצד שנהב מאפריקה, תבלינים מזנזיבר ובשמים יקרים מהמזרח, הועמדו כאן שחורים שנלכדו ביבשת למכירה לעבדות.

בעת החדשה, משגילו האימפריות ושלל שליטים חמדנים את עושרם של סוחרי זנזיבר הסוואהילים, החלו להגיע הכובשים הפורטוגלים, העומאנים והבריטים. הללו כבשו והובסו והעבירו מיד ליד את האי העשיר.

השינוי הגיע רק בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם המהפכה של 1964, שבה זכו בני זנזיבר בעצמאות והקימו רפובליקה משלהם. די מהר התאחדו עם טנגניקה, הרפובליקה השכנה שבמזרח אפריקה וביחד יצרו את טנזניה, רפובליקה משותפת ששמה הוא הלחמה של שני השמות של השותפות בה.


#מתי לבוא?
הזמן המוצלח ביותר להגיע לזנזיבר הוא בעונות היבשות, בחודשים דצמבר-פברואר או יולי-אוקטובר.

לצלילה הגיעו בחודשים נובמבר-מרץ, העונה האופטימלית לצלילה מבחינת גובה הים, חום המים והראות בהם.

בין אוקטובר לאפריל חם מאד ומחודש יולי עד ספטמבר חם נעים במהלך היום, גם אם חם, בעוד שבערב מתקרר מעט וכדאי ללבוש משהו ארוך ודק.


#מטבע
הביאו דולרים. לא צריך להחליפם למטבע המקומי. ואגב, בזנזיבר לא מקבלים דולרים ישנים. הביאו רק דולרים משנת 2006 ומעלה.


#לינה
אם אתם רוצים הנאה ופינוק חופי - פנו לאזור הצפוני של האי. בו נמצאים החופים הכי יפים, במיוחד חוף נונגווי (nungwi) הנהדר. מרבית הצעירים והתרמילאים מצפינים בדרך כלל לכפר הזרוק הזה ונהנים מאד.

להנאה מתופעת חופי הגאות והשפל של זנזיבר בוחרים באחד החופים הדרומיים, דוגמת החוף היפה והמפורסם קיוונגווה (kiwengwa).


#אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בזנזיבר".


#תקשורת
קנו כרטיס סים מקומי שעולה עד 10$ בנמל התעופה של זנזיבר או בחנויות או קיוסקים בזנזיבר.


#אוכל
חופשה בזנזיבר היא חוויה קולינרית, מעצם היותו של המטבח הזנזיברי מיזוג ייחודי של המטבחים האפריקאי, הערבי, ההודי והפורטוגלי. בין הפופולריות ביותר מתוך המנות הייחודיות של המטבח המקומי הן סמאקי, שהוא דג טרי מטוגן, מישקאקי, שהם שיפודי בקר המתובלים בחריפות והאוגאלי - סוג של דייסת קמח תירס.

בחופים פזורות מסעדות פשוטות וטעימות של דגים ופירות ים, אבל שווה להכיר את תגית "מקדשי אוכל בזנזיבר", עם ההמלצות המיוחדות ואת שוק האוכל הלילי של זנזיבר - חוויה מהממת שחייבים להתנסות בה!

ולגבי שתייה - שתו רק מים מינרליים.


#חסכון
ההתמקחות מקובלת בזנזיבר. חתכו את המחיר לחצי והמשיכו משם כרצונכם.

אל תקנו צדפים, כי חל איסור להוציא צדפים מזנזיבר.


# תחבורה
שירות האוטובוסים של האי, הדלה-דלה (dala-dala) הוא הדרך הזולה ביותר להסתובב באי. תרמילאים לוקחים גם טרמפים.

טיולים תוכלו לעשות עם רכב שכור, אבל חשוב להקדים ולהזמין כזה. בלא רכב שכור, סעו במוניות השירות המקומיות, שמחירן כרבע ממוניות הספיישל היקרות של האי.

אפשר וכיף לשכור קטנועים. טרקטורונים פחות מומלצים, בשל שירותי רפואה בסיסיים באי.


#תשר
טיפ ראוי במסעדות ובבתי קפה בזנזיבר הוא 5000 שילינג לארוחת ערב. כל ענף התיירות בזנזיבר בנוי על טיפים. תנו 1-2 דולר לנותני שירות חד פעמיים, כמו סבל או משיט סירה בסיורים. למדריך מקומי או נהג, שמשרתים לאורך יום שלם, תנו 5 דולרים טיפ ולסבל עם כמה מזוודות חצי דולר למזוודה.


#בילויים
חיי הלילה מתרכזים בעיקר בחוף הצפון מערבי. אל תצפו למסיבות פול מון.

מקומות בילוי במקום בתגית "בילויים בזנזיבר".


#קידומת זנזיבר
בתקשורת לזנזיבר יש לחייג גם את הקידומת הבינלאומית של טנזניה, 255, ואז גם את זו של זנזיבר ופמבה שהיא 24.


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type D ו-G (ראו למטה קישור עם צילומים ופירוט).


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את האי במלוא יופיו:

https://youtu.be/RACzGKA-5p0


ממעוף הרחפן:

https://youtu.be/Z_6noXde5NQ


בחופשה:

https://youtu.be/iekKCBFP8K4


ובחופים:

https://youtu.be/KWzYD37QKtI

#על אי הפיסטוקים, הקרוב לאתונה

האי אֶגינָה (Aegina) הוא אי השוכן במרחק 25 קילומטרים מאתונה ונמנה על האיים הסארוניים שבמפרץ הסארוני. האי יפה ואהוד על אנשי רוח ואמנים מאתונה, שבזכותם יש כאן לא מעט פעילות תרבותית בלילות הקיץ.

אגינה נחשב גן עדן לאוהבי הפיסטוקים. הפיסטוקים שמגדלים באי נחשבים למעולים במיוחד. הם משווקים לכל רחבי יוון ואף מיוצאים לאירופה. תוכלו לטעום ולקנות מהם בכל פינה באי ובשלל צורות, כולל עוגות וממתקים מבוססי פיסטוק.

בקיץ עוברים אתונאים מבוססים רבים לבתיהם שעל האי ומצטרפים אל מאות מתושבי האי, שעובדים באתונה ושטים מדי יום לעבודה ובחזרה.

אגינה הוא אי שליו ופשוט, בעל אופי יווני רגוע, השונה מאד מהאיים הקיקלאדים המוכרים, בעלי החופים המרהיבים כמו של מיקוֹנוֹס, פארוֹס או נָקסוֹס, או המראה העוצמתי של איים כמו סָנטוֹריני.

האי נקרא על שם אייגינה, אמו של אייאקוס, שלפי המיתולוגיה היוונית נולד באי והיה אף השליט שלו. במאות ה-7 עד ה-5 לפני הספירה, ישבה כאן אגינה פוליס, עיר-מדינה שהייתה אויבת ויריבה של אתונה. במאה ה-16, במלחמה של התורכים בוונציאניים, כבש הצי העות'מני את האי. החיילים התורכים הרגו אז 6,000 איש, כולל את כל הגברים כמעט. הם לקחו את הנשים והילדים לעבדות. במאה ה-19 הייתה אגינה הבירה הזמנית של יוון וחזרה לאלמוניותה היחסית.

הנמל של אגינה הוא מרכז העיירה החשובה באי, שנקראת גם היא אגינה. זוהי עיירה תוססת ושלווה בו-זמנית, שחוץ מהנמל שוקק החיים שלה מציעה מגוון של טברנות, בתי קפה ודוכנים שונים. תוכלו לסייר כאן ולהעביר שעות יפות, עם אוכל טוב, בריזה מהים ושלווה יוונית נעימה ולא צפופה.


#אטרקציות לבילוי יום באי
באיגינה תמצאו את אחד הגירוסים הטובים ביוון. הסופלאקי המשובח הזה נמצא ברחוב אפאיה 32 שבאגינה. זהו הרחוב הראשי, שמקביל לרחוב הנמל והמרינה, אבל בקו השני אחריהם.

עוד טברנות מצוינות תמצאו ליד אותו גירוס, ברחוב המקביל לרחוב המרינה. חצו את שוק הדגים המפורסם של אגינה ותגיעו אליהן.

בנמל, אגב, תראו את העמוד הבודד ששרד ממקדש אפולו. המקדש הזה שכן בעבר באזור הנמל.

את שרידי בית הכנסת העתיק, שהיה באי במאה ה-3 לספירה, תוכלו לראות מאחורי מלון אוורה (Avrá).

רבים מהתיירים נוסעים לחוף אגיה מרינה, הפופולארי שבאי. רכב או קטנוע שכור יביא אתכם היישר לחוף ולעיירת החוף הסמוכה, אגיה מרינה.


#טיפים
אגינה מקושר לאתונה באמצעות עשרות מעבורות ורחפות בכל יום. מ-07:00 בבוקר ועד 19:00 בערב, הן שטות הלוך וחזור, מפיראוס אל איגינה ובחזרה - הפלגה של שעה במעבורת ו-40 דקות בלבד ברחפת.


מבט מקרוב על האי אגינה:

https://youtu.be/f6wfddN-NR0


האתרים והמקומות שבאי איגינה:

https://youtu.be/LiVn6COJ_4c

#על האי המרגיע והמסורתי של סיישל

רק 7 קילומטר בלבד מהאי פרלין, האי לָהּ דִּיג (La Digue) הוא אי ציורי עם חופים בהירים וחוליים, שמהם בולטים סלעי גרניט מרהיבים.

האי השליו הזה יפה להפליא ומרגיש כמו גלויית נוף פסטורלית. הוא מספק את אחת החוויות המרהיבות ביותר בחופשה בסיישל.

לה דיג הוא האי השלישי בגודלו בארכיפלג של סיישל. שטחו כ-10 קמ"ר. הישוב העיקרי שבו הוא העיירה לה פאס, שמהנמל שלה נכנסים אל האי.

זהו אי קטן עם אוכלוסייה שאינה עולה על 3,000 איש, רובם שוכנים בחוף המערבי. תושביו מצליחים לשמר את אורח החיים המסורתי שלהם, עוסקים בדיג, בונים סירות ומעבדים את מטעי הווניל והקוקוס שלהם.

האווירה באי רגועה, שקטה ואותנטית. תיירים רבים מטיילים כאן כשהם רכובים על אופניים. הסיבה היא שבאי כמעט ואין תנועת מכוניות. רק 3-4 משאיות מורשות לנוע בו. התחבורה הציבורית בו היא בעגלות רתומות לשוורים ומחופות בענפי קוקוס.

לה דיג הוא כמעט שטוח ופסגתו נמוכה. גבעות נמוכות של סלעי גרניט מבצבצות מתוך הקרקע ברחבי האי, שמקורו בשונית אלמוגים.


#מה תראו כאן?
עם יערות, מטעים וחופים מהיפים בעולם - האי לה דיג הוא אחד האיים היפים ביותר בארכיפלג של סיישל.

כמה מחופיו נחשבים ליפים בעולם וביניהם חוף גרן אַנְס (Grand Anse beach), חוף אַנְס קוקוס (Anse cocos beach) וכמובן - החוף שהוא מהיפים בחופי העולם, חוף הטורקיז, הזרוע בסלעים מפוסלים וחול זהוב והוא בתגית "אנס סורס ד'ארג'נט" (Anse Source d’Argent).

האי מנוקד ביערות, ביצות ובתי אחוזות קולוניאליים. עוד הוא טובל בצמחייה עבותה, עם שפע של עצי פאפאיה, מנגו ומטעי תה וקפה. גם כאן, כמו במאהה, תמצאו מטעי וניל, קינמון וקוקוס, שהוא חומר גלם עיקרי במפעלים שבאי.

בחופי האי לה דיג אפשר לראות שקיעות נפלאות ורומנטיות להפליא, שגם מצטלמות נהדר.


#מה תעשו כאן?
האי, שהוא מהיפים בארכיפלג, הוא מקום אידיאלי לדיווש אופניים. זהו אכן אמצעי התחבורה הנפוץ באי, במיוחד עבור תיירים צעירים.

טיול אופניים או אפילו טיול רגלי יאפשרו לכם ליהנות מאזורי הכפר שבאי, כולל שמורת הטבע של הקוקוסים הענקיים ועד חופי האי המרהיבים.

גולת הכותרת בלה דיג הם החופים היפים, ובראשם חוף Anse Source D'Argent, עם היערות, צבע הטורקיז של המים והסלעים שומטי הלסתות שבו.

חוויה מיוחדת היא נסיעה במסלול אופניים אל החופים הנוספים. ראשית אל חוף גרן אנסה (Grand Anse), מעט משם לחוף אנסה פאי (Anse Petit) ומשם לחוף אנסה קוקו (Anse Coco).

חובבי צלילה ימצאו ב"דולפין" אתר צלילה מופלא. ויש כאן גם שוק פעיל שאפשר לבלות בו בשעות שבין טבילה לטבילה.


#תולדות המקום
האי לה דיג נצפה לראשונה על ידי הצרפתים ב- 1742, אך רק כמה עשרות שנים מאוחר יותר החלו מתיישבים צרפתיים, שהביאו עימם עבדים, לייסד כאן חוות.

שנים אחדות אחר כך עזבו רוב הצרפתים. אך עבדיהם "ירשו" את שמותיהם והם אבותיהם של התושבים הנוכחיים של האי.

במאה ה-19 חזרו צרפתים נוספים ובעקבותיהם עבדים משוחררים ומהגרים מאסיה. התושבים הללו עסקו בהפקת סיד מגיר השוניות ולטענת היסטוריונים הם פגעו מאוד בשונית הטבעית.

הם גם שתלו וניל ומוסקט ויסדו מפעלים להפקת קופרה, שמן דקלים מאגוזי הקוקוס. חלק ממפעלים אלה עדיין קיימים כאן.

כשהחלה תנועת התיירות בסיישל הונהג איסור להכניס רכב מנועי לאי. התחבורה התנהלה כאן בעגלות שנמשכו על ידי שוורים.

בהדרגה הוכנסו ללה דיג מכוניות קלות ואף אוטובוס פתוח להסעת התיירים, אך האופי הפחות ממונע נשמר.


#בקולנוע
האי מצטיין בחופיו המרהיבים, שאף שימשו למספר סרטים בולטים במהלך השנים. ביניהם צולם כאן בשנות ה-70 של המאה הקודמת הסרט "הלגונה הכחולה", בכיכובה של השחקנית היפהפיה ברוק שילדס.

כאן גם צולם הסרט "רובינזון קרוזו". עוד צולם בחוף ובבית קולוניאלי על האי הסרט "עמנואל", סרט מצליח ואירוטי שזכה בשנות ה-80 לתפוצה עולמית.


#אוכל
למעוניינים בארוחת ערב במסעדה מאוד איכותית, מומלצת Le nautique עם מנה מפורסמת בכל העולם שנקראת דג בננה (Fish Banana). הזמינו מקום מראש.


#טיפים
ההגעה מפראלין באמצעות מעבורת. שיט קצר מפרלין, או ביום שייט מהאי מאהה.

זהו אי ללא מכוניות. עיקר התנועה כאן היא בעגלות שוורים ואופניים.

לדיווש אופניים הקפידו על נעליים סגורות.

הביאו איתכם קרם הגנה, מים וכובע.

אם מתכוונים להישאר אחרי 5 בערב, חובה להביא פנסים וסוללות להחלפה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/4XLMj702fOQ


מהאוויר:

https://youtu.be/mWjcaEZ5-pM


בלוגרים ומה אפשר לעשות באי:

https://youtu.be/ZQCvPyCn-kU


שרות על החוף:

https://youtu.be/lf-EPYgl5lc


ומתחת למים:

https://youtu.be/1SSmLVRDWX0

#על החוף הנינוח והמרהיב לכל המשפחה

חוף קָרָאנָה (Carana Beach) ליד מלון קראנה ביץ', הוא חוף כמעט סודי, מפרץ ציורי ומעין פנינה נסתרת יחסית בצפון האי מאהה.

נחבא היטב, הרחק מהחופים המפורסמים ומגדודי המשתזפים, את החוף הזה מכתרים מצוקים שחורים של גרניט ויערות טרופיים המלטפים ועוטפים, כמו תפאורה דרמטית את מפרץ הטורקיז שלו, עם החול הצחור ביותר שראיתם אי-פעם.


#טיפים
השחייה כאן מותרת, אבל רק מאוד קרוב לחוף, באזור הרדוד.

השחייה למרחקים מסוכנת.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/0uBXw02kRso


מהאוויר:

https://youtu.be/UrJ3dmUghFk


המלון הסמוך:

https://youtu.be/gT6_Uu8hMQA


בלוגרים:

https://youtu.be/mffkrBQIswc

#על אי חופי הקוקוס המהפנטים

האי פְּרַלִין (Praslin), פרסלין או פרלן, הוא האי השני בגודלו באיי סיישל. אמנם הוא מצוי במרחק של 45 קילומטרים צפונית-מזרחית לאי מאהה, אבל השניים שונים זה מזה לחלוטין.

מוקד העניין בפראלין הוא הפארק הלאומי "עמק מאי" (Vallee de Mai), בו תכירו את ה"קוֹקוֹ דֶּה מֶאר", דקלי הקוקוסים הענקיים שהם בעצם הפירות הגדולים ביותר בעולם וצומחים רק כאן.

בפרלן יש חופים טרופיים, מדהימים ביופיים, עם דקלים גבוהים, חול לבן וים טורקיז צלול שבו שוניות אלמוגים מרהיבות. כאן נמצאים, למעשה, כמה מהחופים המפורסמים של סיישל.

פרלין, שידוע במגוון צורות ההגייה שלו, כמו פרסלין ופראלאן, הוא אי גרניט חום שבמרכזו מתנשא לגובה של פחות מ-400 מטרים הר "פונד אזור" (Fond Azore), המיוער בצפיפות. מטיילים מיטיבי לכת ייהנו לטייל בו.


#מה עושים כאן?
בפרלין כמה מהחופים מהיפים בעולם ולא מעט אוכל טוב. מהחוף אפשר לשכור סירה ולשוט לשנורקלינג, פיקניק, צלילה או ארוחה על חוף או אפילו אי אחר.

כשנמאס לשרוץ על החוף או לבלוס אז שוכרים מכונית ומטיילים באי.

אז גם נוסעים לשמורת הקוקו דה מאר, הקוקוס של הים. השמורה הזו, שנקראת וָאלֶּה דֶּה מֶה (Vallee de Mai), בעברית "עמק מאי", היא גולת הכותרת של האי. זה פארק לאומי ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו ובו בין השאר עצי הקוקוס הגדולים שהפכו לסמל של האי.

בפרלן, כמו בעוד איים כאן, תוכלו לראות צבי יבשה ענקיים. גילם לא פעם עולה על 100 שנה. לידם ניתן למצוא כאן גם בעלי חיים נדירים ואנדמיים. אחד מהם הוא התוכי השחור (Coracopsis barklyi) שאפשר לשמוע את קולו, אך קשה יותר לגלות ולראותו ביערות.

מעניינים גם הזיקית האנדמית (Archanius tigris) והטנרק (Tenrec), שהוא יונק זעיר שהגיע לכאן ממדגסקר.

פרלין מוקף באיים קטנים נוספים והוא גם מעין תחנת מעבר לאיים הללו. ביניהם שווים ביקור האיים לָהּ דִּיג (La Digue), קורייז (Curieuse), סנט פייר (St. Pierre) ואיי שמורות הציפורים, קוזין (Cousine) ואריד (Aride).


#חופי האי ושחייה בהם
בין חופיו המדהימים של האי נמצאים כמה מהחופים הידועים בכל העולם - שימו לב שאנס ז'ורז'ט (Anse Georgette) הוא מרהיב, אך עתיר זרמים ולפיכך מסוכן לשחייה.

לעומתו, חופים מעולים לשחייה וחווייה הם אנס וולברט (Anse Volbert), הידוע כ"חוף הזהב" (Cote d'Or), חוף עתיר מסעדות ונוף מושלם.

עוד נהדר כאן הוא חוף לזיו או לאציו (Anse Lazio), המשובץ בגושי סלע גרניט אדומים ענקיים והוא מהיפים בחופי סיישל. באחרון גם נמצא מעגן הספינות שמגיעות ממאהה וממשיכות לאי לה דיג.


#גאולוגיה
האי פרלן, יחד עם מאהה ולה דיג, הם שלושת האיים החשובים בין איי סיישל והמיושבים שבהם.

שלושתם, ביחד עם כשלושים איים נוספים וקטנים יותר, עשויים סלעי גרניט. האיים הללו הם שרידי רכס קדום, רכס מסקרין. עם יצירת יבשת אפריקה ושאר היבשות הדרומיות של ימינו ובמקביל - היעלמה של היבשת הדרומית העתיקה, גונדוונה, שקע אותו רכס בים והפך לרכס תת-ימי שפסגותיו המבצבצות הן אותם 33 איי הגרניט של סיישל.

פסגת האיים הללו היא בעצם הר סיישלואה, המתנשא במרכז האי מאהה, ומגיע לגובה של 906 מטרים.


#טיפים
ניתן להגיע לפראלין ממאהה בטיסה של רבע שעה או ב-45 דקות של שיט. שדה התעופה הזעיר של האי הוא נוח ומודרני למדי.

המתעתדים להישאר יום נוסף ראוי שיתאמו מקום לינה באחד המלונות או בתי ההארחה.

אוטובוס מסיע נוסעים משדה התעופה לשמורת עמק מאי, ולחופים האחרים במחיר נמוך במיוחד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/BKgRKxoma78


החופים של פרלין:

https://youtu.be/jsiUQTIeH0E


ביקור במקום:

https://youtu.be/19PdJRRcLnk


בלוגרים:

https://youtu.be/a2aa4aeeyJQ

#על החוף היפה ביותר בעולם

מי הטורקיז השלווים והנעימים של חוף סֹוּרְסֶה דְּ'אַרְגׇ'נְט (Anse Source d’Argent), כמו גם החול הלבן והנקי שלו, הופכים אותו לאחד החופים היפים בתבל ובעיני רבים אף לחוף היפה בעולם.

זהו חוף שקשה ואף בלתי אפשרי לתאר במילים, חוף של צילומים נפלאים ושקיעה מיוחדת. עם סלעי גרניט שעוטפים אותו מימין ומשמאל וצבעי טורקיז ולבן מדהימים, אין פלא שהחוף הזה הוא אחד היפים והמצולמים בעולם כולו ומככב בכל הרשימות בנוסח “עשרת החופים הטובים בעולם”.


#מה תעשו כאן?
אַנְס סורסה דארג'נט המפורסם הוא אחד החופים היפים והמצולמים בעולם. כיאה לחוף כה יפה, הוא נתפס בעיני רבים כסניף של גן עדן עלי אדמות.

אבל נתחיל במה שלא תעשו בו - שחייה זה לא כאן ומסוכן. לא בחוף סור דארג'נט. שנירקול נהדר או אפילו השתכשכות במים הרדודים, לעומת זאת, יאפשרו לפגוש דגים רבים עם וללא משקפת או שנורקל.

בהיותו אחד החופים היפים והמצולמים בעולם, צילומים וסלפי כאן הם "מאסט". בחוף מעוטר בדקלים, עם צוקי גרניט שהזמן פיסל ביד אמן של טבע, חוף המציע חול בהיר ורך ונוצץ בשמש בסמוך למי טורקיז צלולים - בחוף כזה תתקשו לפספס ובמיוחד בשקיעה.

עוד בחוף יש חוויה נחמדה ונדירה, של שיט בקיאקים שקופים (Crystal water kayaks), שתוכלו לשכור לכמה שעות.

לא הרחק מהחוף אפשר למצוא את L’Union Estate. זהו מוזיאון קטן של מייבשי הקוקוסים ולידו צבים גדולים לליטוף. מעולה לילדים!


#טיפים
החוף לא מתאים לשחייה.

בר המיצים הסמוך Fruita Cabana Bar שווה זהב. יש גם כמה מסעדות נינג'ות בסמוך.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ikDNEKxNB9w


ביקור במקום:

https://youtu.be/6-ovzlZ2usM


מהאוויר:

https://youtu.be/Xtt0F8HSqMw


הדרכה:

https://youtu.be/erK6biLIoVg