בהיותה ממש במרכז ברלין, צֶ'ק פּוֹינְט צָ'ארְלִי (Checkpoint Charlie) היא נקודת המעבר המרכזית ביותר שהיתה בין מזרח גרמניה למערבה. לכן הוחלט בתום המלחמה הקרה, לשמר אותה כשהייתה, כולל החיילים ששומרים עליה ושקי החול שמסביב.

היא נמצאת באחד הרחובות המרכזיים של ברלין, רחוב פרידריך-שטראסה (Friedrichstraße). משם היא מספרת את הסיפור ההיסטורי של חומת ברלין ושל העיר המחולקת.

היום צ'ק פוינט צ'רלי היא עוד אתר תיירות, אבל כל עוד עמדה החומה על תילה, היא הייתה אחד ממוקדי המתיחות העיקריים שבין מזרח למערב. בתקופת המלחמה הקרה נעשו לא מעט ניסיונות לבריחה ממזרח גרמניה למערבה, חלקם דרך צ'ק פוינט צ'ארלי. ניסיונות אלה לרוב נכשלו ואף הסתיימו במותו של הנמלט ולעיתים רחוקות הצליחו.

ומיהו בעצם צ'רלי, אתם שואלים? - צ'ארלי, כפי שאולי נהוג לחשוב, אינו אדם כלשהו שעל שמו נקראת נקודת הביקורת. המילה צ'ארלי הוא שמה של האות C ומשמעות הדבר הוא נקודת ביקורת מספר 3.
נקודת המעבר צ'ק פוינט צ'ארלי נחשבת לאחת האטרקציות הפופולאריות בקרב תיירים. לאורכו של הרחוב שבו היא נמצאת יש הרבה חנויות, מרכזי קניות, מסעדות ובתי קפה, אבל מבחינת התיירים היא המבוקשת ביותר.

כשמגיעים לנקודת המפגש של צ'ק פוינט צ'רלי רואים במרכז הרחוב "בוטקה" שבחזיתו עומדים חיילים מדומים, שחקנים כמובן, שלבושים במדי צבא ולידם דגלים גדולים, המציעים לתיירים להצטלם איתם, תמורת סכום סמלי. מסביב לבוטקה מונחים, כאילו המלחמה הקרה עוד לא נגמרה, שקי חול רבים... אלו מסמלים את המתיחות הצבאית ששררה במקום, בין חיילי המזרח לחיילי בנות הברית או המערב. כמו כן יש כאן עמדה להחתמת דרכונים ואישורי מעבר של מזרח גרמניה. פעם יכולת לשלם כאן בחייך, היום להחתים אותו עולה "רק" כ-5 אירו.

קראו לו קונרד שומאן (Conrad Schumann) והוא היה האדם הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. שומאן, בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני, ראה את אי-הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...

לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור. בתוך שניות הוא היה חופשי!

ומה שמדהים הוא שבעשותו כך, צולם שומאן כשהוא קופץ אל החופש. תמונתו קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים מהמערב שוב ושוב. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...

שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמניה והתחתן איתה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך גם חייו במערב לא היו טובים מדי, אם לשפוט לפי העובדה שבסוף שנות ה-90 הוא נטל את חייו ומת.

מבט מקרוב על צ'ק פוינט צ'רלי: