שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מָאוּאֶר פארק
צֶ'ק פּוֹינְט צָ'ארְלִי
מוזיאון גרמניה המזרחית
אתר הזיכרון לחומת ברלין
המלחמה הקרה
#על הפארק שניצב על הגבול בין מזרח ומערב ברלין
מָאוּאֶר פארק (Mauerpark), בגרמנית "פארק החומה", הוא פארק בברלין. מקור שמו הוא בחומת ברלין שנבנתה כאן בשנת 1961 ויצרה את הגבול בין חלקי ברלין, המזרחי והמערבי. כאן עבר חלק מחומת ברלין וכאן הייתה "רצועת המוות" שלו, האזור הריק שבו נורו למוות אנשים שניסו לברוח מברלין המזרחית, אל החופש של המערב.
עם השנים הפך מאואר פארק למקום בילוי לרבים מתושבי ברלין. הוא מושך בין השאר, אמנים, מוזיקאים וחסרי בית. אבל הפארק, מהמקומות הפופולריים בקרב תושביה הצעירים של העיר, במיוחד אלה משכונת פרנצלאואר ברג, מושך גם ספורטאים, להטוטנים ובליינים, המגיעים לכאן לבילוי בחיי הלילה החצי-מאולתרים של ימי הקיץ כאן, כמו גם לחגיגות ליל ולפורגה, שנערכות ב-30 באפריל, בכל שנה.
מאז שנת 2004 מתקיים שוק פשפשים בצמוד לפארק. בפארק ניצבים עדיין גם כ-30 מטרים שנותרו מחומת ברלין ומהווים אתר זיכרון לתקופה שבה היא חצתה את העיר. אמני גרפיטי רבים נוהגים לצייר עליהם כל הזמן עבודות גרפיטי חדשות.
אבל האטרקציה הגדולה של הפארק, לפחות המוזיקלית, היא הקריוקי שמתקיים כאן. הוא נולד בתור מופע קריוקי לא רשמי שהתקיים פה מפברואר 2009. מאז הוא התמסד ובכל שבוע, בימי ראשון אחר הצהריים וכשמזג האוויר מאפשר זאת, מתקיים כאן הבירפיט (Bearpit), מופע הקריוקי שנערך באמפיתיאטרון. המופע הפך כבר מזמן למוסד ואלפים מגלים כאן בהתלהבות קולות וביצועים חדשים, או זייפנים במצבים קשים של מודעות עצמית.
במאה ה-19, אגב, ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 שימש הפארק כמקומה של תחנת הרכבת הצפונית הישנה. אחרי בניית החומה ב-1961, התחנה הזו נסגרה לתמיד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/9SHzZvxd-hg
ציורי הגרפיטי של הפארק:
https://youtu.be/SlwfOv5Dz1Y
הקריוקי:
https://youtu.be/wd-WV90BQI0
ואמני הרחוב:
https://youtu.be/nEEnTHhZgvM
מָאוּאֶר פארק (Mauerpark), בגרמנית "פארק החומה", הוא פארק בברלין. מקור שמו הוא בחומת ברלין שנבנתה כאן בשנת 1961 ויצרה את הגבול בין חלקי ברלין, המזרחי והמערבי. כאן עבר חלק מחומת ברלין וכאן הייתה "רצועת המוות" שלו, האזור הריק שבו נורו למוות אנשים שניסו לברוח מברלין המזרחית, אל החופש של המערב.
עם השנים הפך מאואר פארק למקום בילוי לרבים מתושבי ברלין. הוא מושך בין השאר, אמנים, מוזיקאים וחסרי בית. אבל הפארק, מהמקומות הפופולריים בקרב תושביה הצעירים של העיר, במיוחד אלה משכונת פרנצלאואר ברג, מושך גם ספורטאים, להטוטנים ובליינים, המגיעים לכאן לבילוי בחיי הלילה החצי-מאולתרים של ימי הקיץ כאן, כמו גם לחגיגות ליל ולפורגה, שנערכות ב-30 באפריל, בכל שנה.
מאז שנת 2004 מתקיים שוק פשפשים בצמוד לפארק. בפארק ניצבים עדיין גם כ-30 מטרים שנותרו מחומת ברלין ומהווים אתר זיכרון לתקופה שבה היא חצתה את העיר. אמני גרפיטי רבים נוהגים לצייר עליהם כל הזמן עבודות גרפיטי חדשות.
אבל האטרקציה הגדולה של הפארק, לפחות המוזיקלית, היא הקריוקי שמתקיים כאן. הוא נולד בתור מופע קריוקי לא רשמי שהתקיים פה מפברואר 2009. מאז הוא התמסד ובכל שבוע, בימי ראשון אחר הצהריים וכשמזג האוויר מאפשר זאת, מתקיים כאן הבירפיט (Bearpit), מופע הקריוקי שנערך באמפיתיאטרון. המופע הפך כבר מזמן למוסד ואלפים מגלים כאן בהתלהבות קולות וביצועים חדשים, או זייפנים במצבים קשים של מודעות עצמית.
במאה ה-19, אגב, ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 שימש הפארק כמקומה של תחנת הרכבת הצפונית הישנה. אחרי בניית החומה ב-1961, התחנה הזו נסגרה לתמיד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/9SHzZvxd-hg
ציורי הגרפיטי של הפארק:
https://youtu.be/SlwfOv5Dz1Y
הקריוקי:
https://youtu.be/wd-WV90BQI0
ואמני הרחוב:
https://youtu.be/nEEnTHhZgvM
#על המקום שסימל את המלחמה הקרה
בהיותה ממש במרכז ברלין, צֶ'ק פּוֹינְט צָ'ארְלִי (Checkpoint Charlie) היא נקודת המעבר המרכזית ביותר שהיתה בין מזרח גרמניה למערבה. לכן הוחלט בתום המלחמה הקרה, לשמר אותה כשהייתה, כולל החיילים ששומרים עליה ושקי החול שמסביב.
היא נמצאת באחד הרחובות המרכזיים של ברלין, רחוב פרידריך-שטראסה (Friedrichstraße). משם היא מספרת את הסיפור ההיסטורי של חומת ברלין ושל העיר המחולקת.
היום צ'ק פוינט צ'רלי היא עוד אתר תיירות, אבל כל עוד עמדה החומה על תילה, היא הייתה אחד ממוקדי המתיחות העיקריים שבין מזרח למערב. בתקופת המלחמה הקרה נעשו לא מעט ניסיונות לבריחה ממזרח גרמניה למערבה, חלקם דרך צ'ק פוינט צ'ארלי. ניסיונות אלה לרוב נכשלו ואף הסתיימו במותו של הנמלט ולעיתים רחוקות הצליחו.
ומיהו בעצם צ'רלי, אתם שואלים? - צ'ארלי, כפי שאולי נהוג לחשוב, אינו אדם כלשהו שעל שמו נקראת נקודת הביקורת. המילה צ'ארלי הוא שמה של האות C ומשמעות הדבר הוא נקודת ביקורת מספר 3.
#צ'ק פוינט צ'ארלי לתיירים
נקודת המעבר צ'ק פוינט צ'ארלי נחשבת לאחת האטרקציות הפופולאריות בקרב תיירים. לאורכו של הרחוב שבו היא נמצאת יש הרבה חנויות, מרכזי קניות, מסעדות ובתי קפה, אבל מבחינת התיירים היא המבוקשת ביותר.
כשמגיעים לנקודת המפגש של צ'ק פוינט צ'רלי רואים במרכז הרחוב "בוטקה" שבחזיתו עומדים חיילים מדומים, שחקנים כמובן, שלבושים במדי צבא ולידם דגלים גדולים, המציעים לתיירים להצטלם איתם, תמורת סכום סמלי. מסביב לבוטקה מונחים, כאילו המלחמה הקרה עוד לא נגמרה, שקי חול רבים... אלו מסמלים את המתיחות הצבאית ששררה במקום, בין חיילי המזרח לחיילי בנות הברית או המערב. כמו כן יש כאן עמדה להחתמת דרכונים ואישורי מעבר של מזרח גרמניה. פעם יכולת לשלם כאן בחייך, היום להחתים אותו עולה "רק" כ-5 אירו.
#על האיש שקפץ אל החופש בצ'ק פוינט צ'ארלי
קראו לו קונרד שומאן (Conrad Schumann) והוא היה האדם הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. שומאן, בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני, ראה את אי-הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...
לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור. בתוך שניות הוא היה חופשי!
ומה שמדהים הוא שבעשותו כך, צולם שומאן כשהוא קופץ אל החופש. תמונתו קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים מהמערב שוב ושוב. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...
שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמניה והתחתן איתה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך גם חייו במערב לא היו טובים מדי, אם לשפוט לפי העובדה שבסוף שנות ה-90 הוא נטל את חייו ומת.
מבט מקרוב על צ'ק פוינט צ'רלי:
https://www.youtube.com/watch?v=qxRjIXUubMw
בהיותה ממש במרכז ברלין, צֶ'ק פּוֹינְט צָ'ארְלִי (Checkpoint Charlie) היא נקודת המעבר המרכזית ביותר שהיתה בין מזרח גרמניה למערבה. לכן הוחלט בתום המלחמה הקרה, לשמר אותה כשהייתה, כולל החיילים ששומרים עליה ושקי החול שמסביב.
היא נמצאת באחד הרחובות המרכזיים של ברלין, רחוב פרידריך-שטראסה (Friedrichstraße). משם היא מספרת את הסיפור ההיסטורי של חומת ברלין ושל העיר המחולקת.
היום צ'ק פוינט צ'רלי היא עוד אתר תיירות, אבל כל עוד עמדה החומה על תילה, היא הייתה אחד ממוקדי המתיחות העיקריים שבין מזרח למערב. בתקופת המלחמה הקרה נעשו לא מעט ניסיונות לבריחה ממזרח גרמניה למערבה, חלקם דרך צ'ק פוינט צ'ארלי. ניסיונות אלה לרוב נכשלו ואף הסתיימו במותו של הנמלט ולעיתים רחוקות הצליחו.
ומיהו בעצם צ'רלי, אתם שואלים? - צ'ארלי, כפי שאולי נהוג לחשוב, אינו אדם כלשהו שעל שמו נקראת נקודת הביקורת. המילה צ'ארלי הוא שמה של האות C ומשמעות הדבר הוא נקודת ביקורת מספר 3.
#צ'ק פוינט צ'ארלי לתיירים
נקודת המעבר צ'ק פוינט צ'ארלי נחשבת לאחת האטרקציות הפופולאריות בקרב תיירים. לאורכו של הרחוב שבו היא נמצאת יש הרבה חנויות, מרכזי קניות, מסעדות ובתי קפה, אבל מבחינת התיירים היא המבוקשת ביותר.
כשמגיעים לנקודת המפגש של צ'ק פוינט צ'רלי רואים במרכז הרחוב "בוטקה" שבחזיתו עומדים חיילים מדומים, שחקנים כמובן, שלבושים במדי צבא ולידם דגלים גדולים, המציעים לתיירים להצטלם איתם, תמורת סכום סמלי. מסביב לבוטקה מונחים, כאילו המלחמה הקרה עוד לא נגמרה, שקי חול רבים... אלו מסמלים את המתיחות הצבאית ששררה במקום, בין חיילי המזרח לחיילי בנות הברית או המערב. כמו כן יש כאן עמדה להחתמת דרכונים ואישורי מעבר של מזרח גרמניה. פעם יכולת לשלם כאן בחייך, היום להחתים אותו עולה "רק" כ-5 אירו.
#על האיש שקפץ אל החופש בצ'ק פוינט צ'ארלי
קראו לו קונרד שומאן (Conrad Schumann) והוא היה האדם הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. שומאן, בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני, ראה את אי-הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...
לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור. בתוך שניות הוא היה חופשי!
ומה שמדהים הוא שבעשותו כך, צולם שומאן כשהוא קופץ אל החופש. תמונתו קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים מהמערב שוב ושוב. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...
שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמניה והתחתן איתה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך גם חייו במערב לא היו טובים מדי, אם לשפוט לפי העובדה שבסוף שנות ה-90 הוא נטל את חייו ומת.
מבט מקרוב על צ'ק פוינט צ'רלי:
https://www.youtube.com/watch?v=qxRjIXUubMw
#על המוזיאון שמספר את סיפורה של גרמניה המזרחית
מוזיאון גרמניה המזרחית (DDR Museum) בברלין הוא מוזיאון אינטראקטיבי, בעל קונספט נדיר, שמזמין אתכם לגעת, לפתוח, למשש ולהיכנס למוצגים שבו ולא רק להתבונן בהם.
מדובר במוזיאון פרטי, שהוקם ב-2006 בידי אנתרופלוג גרמני בשם פטר קנצלמן, שהתפלא שאין מוזיאון עוסק בעידן הקומוניסטי של ברלין, בזמנים ובחיי הגרמנים בגרמניה המזרחית של תקופת המלחמה הקרה.
בניגוד לאופי התקופה שבה הוא עוסק, המוזיאון הזה מאפשר לכם לחוות את חיי היומיום בגרמניה המזרחית באופן חופשי מאוד. מעבר לתצוגה של שלל מוצרי מזון ויום יום שמדברים בעיקר למי שחיו תחת המשטר הקומוניסטי, כאן תוכלו גם לגעת במוצגים שונים, לפתוח ארונות, מגרות, להציץ לחללים שונים ועוד.
אל תחששו להיכנס ולשבת במכונית הטראבנט שהאזרחים בגרמניה הקומוניסטית קנו בהרבה מאמצים, לעטות קסדה של חייל מזרח גרמני, לפתוח מגרות בבתים של אזרחי גרמניה המזרחית, לשבת במטבח מהתקופה או בחדר המגורים של משפחה במזרח העיר, לשמוע תעמולה של השלטון הקומוניסטי, לחטט בארון הבגדים של משפחה במזרח ברלין, או לראות את הכיתה שבה לומדים הילדים תחת השלטון הקומוניסטי.
שימו לב גם ל"מתקן באג". זהו מתקן ריגול ששימש להאזנה ומעקב אחר האזרחים. למזלכם לא תהיו כאן תחת מעקב של השטאזי, המשטרה החשאית והמפחידה של מזרח גרמניה, כי האירוניה היא שהמוזיאון הזה ממוקם ממש באזור בברלין, בו שכנו בעבר מוסדות הממשלה הנוקשים של גרמניה המזרחית, ממש מול קתדרלת ברלין.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jB8DyKLb7uk
מוצגים:
https://youtu.be/AQlqVsv0Nqc
ביקור במקום:
https://youtu.be/X-NgH6fKeqM
הדרכה:
https://youtu.be/DnRbK_Ca9Yw
מוזיאון גרמניה המזרחית (DDR Museum) בברלין הוא מוזיאון אינטראקטיבי, בעל קונספט נדיר, שמזמין אתכם לגעת, לפתוח, למשש ולהיכנס למוצגים שבו ולא רק להתבונן בהם.
מדובר במוזיאון פרטי, שהוקם ב-2006 בידי אנתרופלוג גרמני בשם פטר קנצלמן, שהתפלא שאין מוזיאון עוסק בעידן הקומוניסטי של ברלין, בזמנים ובחיי הגרמנים בגרמניה המזרחית של תקופת המלחמה הקרה.
בניגוד לאופי התקופה שבה הוא עוסק, המוזיאון הזה מאפשר לכם לחוות את חיי היומיום בגרמניה המזרחית באופן חופשי מאוד. מעבר לתצוגה של שלל מוצרי מזון ויום יום שמדברים בעיקר למי שחיו תחת המשטר הקומוניסטי, כאן תוכלו גם לגעת במוצגים שונים, לפתוח ארונות, מגרות, להציץ לחללים שונים ועוד.
אל תחששו להיכנס ולשבת במכונית הטראבנט שהאזרחים בגרמניה הקומוניסטית קנו בהרבה מאמצים, לעטות קסדה של חייל מזרח גרמני, לפתוח מגרות בבתים של אזרחי גרמניה המזרחית, לשבת במטבח מהתקופה או בחדר המגורים של משפחה במזרח העיר, לשמוע תעמולה של השלטון הקומוניסטי, לחטט בארון הבגדים של משפחה במזרח ברלין, או לראות את הכיתה שבה לומדים הילדים תחת השלטון הקומוניסטי.
שימו לב גם ל"מתקן באג". זהו מתקן ריגול ששימש להאזנה ומעקב אחר האזרחים. למזלכם לא תהיו כאן תחת מעקב של השטאזי, המשטרה החשאית והמפחידה של מזרח גרמניה, כי האירוניה היא שהמוזיאון הזה ממוקם ממש באזור בברלין, בו שכנו בעבר מוסדות הממשלה הנוקשים של גרמניה המזרחית, ממש מול קתדרלת ברלין.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jB8DyKLb7uk
מוצגים:
https://youtu.be/AQlqVsv0Nqc
ביקור במקום:
https://youtu.be/X-NgH6fKeqM
הדרכה:
https://youtu.be/DnRbK_Ca9Yw
#על רצועת המוות שמסביב לחומת ברלין
ברחוב ברנאואר (Bernauer) שבצפון ברלין, נמצא אתר הזיכרון הרשמי לחומת ברלין (Gedenkstätte Berliner Mauer). כאן ניתן לראות קטע מחומת ברלין, כשלאורכו שחזרו קטע מ"רצועת המוות" ההיסטורית, אותו שטח שעליו שמרו זקיפים מזרח גרמנים, מצוידים במגדלי שמירה ובציוד תאורה ויורים בכל מי שמנסה לעבור למערב העיר, אל החופש. ממגדל שמירה סמוך, ניתן לצפות ברצועת המוות. במקום יש גם מרכז תיעוד לתולדות החומה ולאורך הרחוב מוצבים שלטי הסבר במעין מוזיאון פתוח, שעוסק בחומת ברלין ובבריחות ממנה, ומציג באמצעות סימון באבנים את מנהרות הבריחה שחפרו מעבר לה.
#על החומה שחצתה את אירופה והעולם כולו
חומת ברלין (Berlin Wall) הייתה חומה ארוכה מאד, כ-155 קילומטר אורכה, ששימשה כחיץ בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית, בתקופה שאחרי תום מלחמת העולם השנייה. גרמניה המזרחית הייתה מדינה קומוניסטית, שנשלטה אחרי המלחמה על ידי ברית המועצות ולא אפשרה לתושביה תנועה חופשית לברלין המערבית ולעולם החופשי.
מהחומה המפורסמת שהקיפה את העיר ברלין ושחצתה אותה, נותרו כיום רק קטעים בודדים המהווים עדות לתקופה שבה היא חצצה בין שני הגושים, המזרחי והמערבי.
ברחבי ברלין ניתן לעקוב אחר המתווה של חומת ברלין, בעזרת מסלול לבנים שעובר על פני הקרקע לאורך העיר ומסמן את המקומות שבהם עברה.
#על ההיסטוריה של הקמת חומת ברלין
הכל התחיל בחודש אוגוסט 1961, כשהרוסים, מי ששלטו אז במזרח גרמניה ומזרח ברלין, החלו לבנות חיץ בין החלק שנשלט על ידם, לבין זה שבו שלט המערב. כך חולקה ברלין לשניים: ברלין המזרחית וברלין המערבית.
בתחילה זו הייתה גדר אך די מהר החלו כוחות מזרח גרמניה להחליפה בחומה. לאורכה הוקמו מגדלי שמירה רבים ונקבעו 8 מעברי גבול, שלא אפשרו לתושבי מזרח גרמניה לעבור למערב.
כך הוקמה חומת ברלין (Berlin Wall) שאורכה היה כ-155 קילומטרים. היא חצתה את העיר בין מזרח למערב והייתה לסמל הלא רשמי של המלחמה הקרה. נוכחותה יצרה פיצול בקרב תושבי העיר ורבים ניסו לברוח ממנה לאורך השנים. רוב ניסיונות הבריחה הללו הסתיימו במוות.
בשנת 1989, כ-28 שנים אחרי שהוקמה, הופלה החומה, וגרמניה אוחדה שוב למדינה אחת.
עד היום נשארו חלקים קטנים של החומה, בתור עדות לאיוולת שבהקמתה ומסלול החומה מסומן בכל חלקי ברלין, בלוחיות מתכת המוצבות ברחבי העיר ועליהן כתוב בגרמנית "חומת ברלין" (Berliner Mauer).
#כיצד הופלה חומת ברלין?
שנות ה-80 הלכו והסתמנו כשנים של משבר בקרב מדינות ברית ורשה, אותן מדינות שנשלטו על ידי ברית המועצות. הכל החל במשבר הכלכלי שפקד אותה עצמה. משהיא נחלשה והלכה ונפתחה לחופש, במסגרת מדיניותו של המנהיג המפוכח שלה, גורבצ'וב, הלכו והתמוטטו משטרי הברזל הקומוניסטיים, ששלטו בהשראתה, בכל מזרח אירופה. אחד מהם היה המשטר הקומוניסטי של גרמניה המזרחית.
הפלת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989, כ-28 שנים לאחר שהוקמה, סימנה את נפילת המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית והייתה האות לאיחוד מחדש של גרמניה המחולקת. היא גם הייתה אחד הסימנים המשמעותיים ביותר לנפילת הגוש הקומוניסטי ונצחון המערב במה שנקרא "המלחמה הקרה".
באותה התקופה גרם האיחוד הגרמני שהביאה נפילת החומה, לדאגה לא קטנה מפני העתיד. במיוחד דאגו בעולם ממצב שבו עלולה חלילה גרמניה לשוב ולהיות מעצמה שתאיים על העולם החופשי. בינתיים מסתבר שגרמניה הפכה לאחת ממנהיגות העולם החופשי והדמוקרטי ושהלקח מאירועי העבר נלמד אצלה היטב.
מבט מקרוב על האתר:
https://www.youtube.com/watch?v=qUsqjGGefVg
ברחוב ברנאואר (Bernauer) שבצפון ברלין, נמצא אתר הזיכרון הרשמי לחומת ברלין (Gedenkstätte Berliner Mauer). כאן ניתן לראות קטע מחומת ברלין, כשלאורכו שחזרו קטע מ"רצועת המוות" ההיסטורית, אותו שטח שעליו שמרו זקיפים מזרח גרמנים, מצוידים במגדלי שמירה ובציוד תאורה ויורים בכל מי שמנסה לעבור למערב העיר, אל החופש. ממגדל שמירה סמוך, ניתן לצפות ברצועת המוות. במקום יש גם מרכז תיעוד לתולדות החומה ולאורך הרחוב מוצבים שלטי הסבר במעין מוזיאון פתוח, שעוסק בחומת ברלין ובבריחות ממנה, ומציג באמצעות סימון באבנים את מנהרות הבריחה שחפרו מעבר לה.
#על החומה שחצתה את אירופה והעולם כולו
חומת ברלין (Berlin Wall) הייתה חומה ארוכה מאד, כ-155 קילומטר אורכה, ששימשה כחיץ בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית, בתקופה שאחרי תום מלחמת העולם השנייה. גרמניה המזרחית הייתה מדינה קומוניסטית, שנשלטה אחרי המלחמה על ידי ברית המועצות ולא אפשרה לתושביה תנועה חופשית לברלין המערבית ולעולם החופשי.
מהחומה המפורסמת שהקיפה את העיר ברלין ושחצתה אותה, נותרו כיום רק קטעים בודדים המהווים עדות לתקופה שבה היא חצצה בין שני הגושים, המזרחי והמערבי.
ברחבי ברלין ניתן לעקוב אחר המתווה של חומת ברלין, בעזרת מסלול לבנים שעובר על פני הקרקע לאורך העיר ומסמן את המקומות שבהם עברה.
#על ההיסטוריה של הקמת חומת ברלין
הכל התחיל בחודש אוגוסט 1961, כשהרוסים, מי ששלטו אז במזרח גרמניה ומזרח ברלין, החלו לבנות חיץ בין החלק שנשלט על ידם, לבין זה שבו שלט המערב. כך חולקה ברלין לשניים: ברלין המזרחית וברלין המערבית.
בתחילה זו הייתה גדר אך די מהר החלו כוחות מזרח גרמניה להחליפה בחומה. לאורכה הוקמו מגדלי שמירה רבים ונקבעו 8 מעברי גבול, שלא אפשרו לתושבי מזרח גרמניה לעבור למערב.
כך הוקמה חומת ברלין (Berlin Wall) שאורכה היה כ-155 קילומטרים. היא חצתה את העיר בין מזרח למערב והייתה לסמל הלא רשמי של המלחמה הקרה. נוכחותה יצרה פיצול בקרב תושבי העיר ורבים ניסו לברוח ממנה לאורך השנים. רוב ניסיונות הבריחה הללו הסתיימו במוות.
בשנת 1989, כ-28 שנים אחרי שהוקמה, הופלה החומה, וגרמניה אוחדה שוב למדינה אחת.
עד היום נשארו חלקים קטנים של החומה, בתור עדות לאיוולת שבהקמתה ומסלול החומה מסומן בכל חלקי ברלין, בלוחיות מתכת המוצבות ברחבי העיר ועליהן כתוב בגרמנית "חומת ברלין" (Berliner Mauer).
#כיצד הופלה חומת ברלין?
שנות ה-80 הלכו והסתמנו כשנים של משבר בקרב מדינות ברית ורשה, אותן מדינות שנשלטו על ידי ברית המועצות. הכל החל במשבר הכלכלי שפקד אותה עצמה. משהיא נחלשה והלכה ונפתחה לחופש, במסגרת מדיניותו של המנהיג המפוכח שלה, גורבצ'וב, הלכו והתמוטטו משטרי הברזל הקומוניסטיים, ששלטו בהשראתה, בכל מזרח אירופה. אחד מהם היה המשטר הקומוניסטי של גרמניה המזרחית.
הפלת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989, כ-28 שנים לאחר שהוקמה, סימנה את נפילת המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית והייתה האות לאיחוד מחדש של גרמניה המחולקת. היא גם הייתה אחד הסימנים המשמעותיים ביותר לנפילת הגוש הקומוניסטי ונצחון המערב במה שנקרא "המלחמה הקרה".
באותה התקופה גרם האיחוד הגרמני שהביאה נפילת החומה, לדאגה לא קטנה מפני העתיד. במיוחד דאגו בעולם ממצב שבו עלולה חלילה גרמניה לשוב ולהיות מעצמה שתאיים על העולם החופשי. בינתיים מסתבר שגרמניה הפכה לאחת ממנהיגות העולם החופשי והדמוקרטי ושהלקח מאירועי העבר נלמד אצלה היטב.
מבט מקרוב על האתר:
https://www.youtube.com/watch?v=qUsqjGGefVg
