על האנדרטה לזכר היהודים הרבים שנרצחו על ידי הנאצים
אנדרטת השואה, שלידה אתם עומדים, הוקמה בדיוק במקום שבו עמדה לשכתו של הצורר הנאצי אדולף היטלר. האנדרטה היא יד הזיכרון המרכזית של גרמניה, לזכר קורבנות השואה היהודים ולציון הפשעים הנוראים שבצעו בהם הנאצים.
האנדרטה מזכירה בכוונה בית קברות ענקי, במעין אוסף ענק של מצבות שיש כהות, בגדלים שונים, כאילו רצו מקימיה לומר שכולם הושמדו - גברים, נשים וילדים.
המיקום שנבחר לאנדרטה, ממש במרכז ברלין ובקרבת שער ברנדנבורג, מביא לכך שאיש אינו יכול להתעלם ממנה. רבים לא מודעים לכך שמתחת לאנדרטה נמצא מרכז מידע תת-קרקעי המוקדש לאנדרטה ולזכרון השואה, במצגת מולטימדיה המוקדשת לנושא.
מתכנן האנדרטה רחבת הידיים, ששמה הרשמי הוא "האנדרטה ליהודי אירופה שנספו" וששטחה 19 אלף מטרים רבועים, הוא האדריכל היהודי-אמריקאי פיטר אייזנמן.
הוא עיצב אותה כשדה אסטלות, עם 2,711 מצבות אבן אנכיות בסגנון של מצבות קדומות, בטורים, שורות וחללים שיוצרים מבוכים, שביניהם ניתן לצעוד ולהרהר. אגב, אייזנמן סרב להסביר את המספר של המצבות ואמר שאין לו כל משמעות.
על השערוריות סביב אנדרטת השואה
עוד קודם שנחנכה, כבר התעוררו שערוריות סביב האנדרטה. זה החל מביקורות על העיצוב המופשט שלה, אחרים התלוננו על השטח המוגזם שהיא תפסה בעיר, היו שמצאו טעם לפגם בכך שילדים מתרוצצים ומשחקים בה כמתקן שעשועים והיו בני קבוצות שטענו שהאנדרטה צריכה להיות גם לזכר בני קבוצות ועמים אחרים שחוסלו בידי הנאצים.
אבל דומה שהפרשה המביכה ביותר שהתעוררה כאן הייתה זו שבה התגלה שיצרנית הציפוי שעל עמודי האנדרטה, חברת דֵגוּסה, החזיקה במהלך מלחמת העולם השנייה בחברת בת שייצרה את גז הציקלון B ששימש להשמדה. בגין חלקם בשואה, ראשי החברה הזו אף נשפטו בעבר.
קישורים מצורפים:
