#בואו למוזיאון הגרפיטי ואמנות הרחוב של ברלין

ארכיב הבאוהאוס של ברלין (Bauhaus Archiv Museum) הוא מוזיאון המוקדש ליצירות זרם הבאוהאוס הגרמני, זרם חשוב במיוחד באדריכלות ובעיצוב של המאה ה-20.

זרם הבאוהאוס אמנם ידוע בעיקר באדריכלות שלו, אבל אמני הזרם השפיעו גם בתחום העיצוב. הזרם הזה נודע במגוון המשפיע של מוצרי העיצוב והריהוט שיצרו אמניו ומעצביו. במוזיאון תיהנו מתערוכת עיצוב מתחלפת, הכוללת מגוון של רהיטים, שעיצבו אדריכלים ומעצבי הבאוהאוס במהלך המאה ה-20.

לצד אלו, חלק מרכזי מוקדש לאדריכלות הבאוהאוס. בארכיב מוצגים שלל דגמים ומודלים של מבנים פרטיים ובנייני ציבור שתכננו אדריכלי הבאוהאוס הגרמנים. תראו כאן תרשימים ותכניות מקוריות של בניינים בסגנון הבאוהאוס, שנבנו בגרמניה ובאירופה כולה.

עוד מעניינת ושווה כאן היא חנות המוזיאון שלדעתנו אסור לפספס. כמו בכל חנות מוזיאון, תמצאו כאן מגוון פריטים מעוצבים ויקרים. אבל מטבע הדברים החנות שכאן מציעה כלים, רהיטים ופריטים מעוצבים, שיצרו תלמידי בית הספר באוהאוס המפורסם. ביניהם נכללים גם קומקומים מעוצבים, מנורות מיוחדות, שעונים ועוד.


#על המבנה
יתכן שהפריט המרשים ביותר במוזיאון הזה הוא המבנה שלו עצמו. הוא מדגים היטב את סגנון הבאוהאוס.

במקרה כזה, שהמוזיאון עבר למשכנו הזמני במקום אחר בעיר, תוכלו לראות באתר שלו מהו מיקומו הזמני. אבל גם אם הוא סגור בשל השיפוצים שבו, שווה להציץ במבנה הזה מבחוץ.


#שיפוץ
הניווט כאן הוא לכתובת הבניין המקורי שעובר שיפוץ. Klingelhöferstraße 14, 10785 Berlin, גרמניה.

במהלך השיפוץ הארכיב יעבור לכתובת הזמנית הבאה:
Knesebeckstraße 1-2, 10623 Berlin, גרמניה.


#טיפים
זמני הפתיחה - ימי שני עד שבת בשעות 10:00-18:00

המוזיאון בשלבי שיפוץ ומעבר לכתובת הזמנית Knesebeckstraße 1-2, Berlin. אם גיליתם פרט לא מדויק בניווט - נא עדכנו אותנו ונשפר.

המוזיאון גם מוציא לעיר סיורים מומלצים לחובבי ארכיטקטורה. במסגרתם ניתן לבקר בבנייני באוהאוס שונים שתוכננו בסגנון זה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/xoWup7-_DCo


ביקור במקום:

https://youtu.be/V95wLYjOO3Q


תמונות:

https://youtu.be/WiLgp_x_Gt8


תערוכה:

https://youtu.be/EM656GOp-Js


המבנה:

https://youtu.be/h8Rpo3Z_fnA

#על הארמון הגדול בברלין

אחד ממבני הבארוק החשובים ביותר ששרדו בברלין והוא גם הארמון הגדול ביותר מבין תשעת הארמונות בברלין, הוא ארמון שַרְלוֹטֶנְבּוּרְג. ברלין הייתה בעבר עיר הבירה של ממלכת פרוסיה. הארמון הוא בעצם אחד מהשרידים המדהימים ביותר מהתקופה ההיא.

הוא נבנה בין השנים 1695-1699. הנסיך פרידריך ה-1 נתן את ההוראה לבנות אותו למען רעייתו סופי שרלוטה. לאחר מותה של המלכה בשנת 1705 החליט המלך לקרוא לארמון על שמה שַרלוֹטֶנְבּוּרְג. בשנים שלאחר מכן הוא הפך למעון הקיץ של המלך.

בשנת 1740 עלה המלך פרידריך השני לכס המלכות ואף התגורר בארמון למשך תקופה.

בשנת 1952 הוצבה אנדרטה, יצירתו של אנדריאס שְלוּטֶר, ובה הנסיך הבוחר הגדול הרוכב על סוסו בחצר הכניסה לארמון.

היום יוכלו המבקרים להתרשם מתצוגת הקבע של ריהוט הבארוק, כלי החרסינה, ומוצגים אחרים הקשורים לחיי החצר הפרוסית מהמאות ה-18-17.


#תולדות הארמון
הארמון המדהים הזה נבנה בין השנים 1695-1699. למרות שאת תכנון בנייתו תכנן אדריכל החצר יוהן ארנוֹלד נֶרִינְג, את בנייתו בפועל ביצע מרטין גְרוּנְבֶּרג לאחר שמת ארנולד.

אך למרות שהארמון הצליח לשמור על האופי הוותיק שלו, אדריכלים רבים עשו בו שינויים.

בין השנים 1702-1713 הרחיב האדריכל השבדי אֶאוֹסָנְדֶר פוּן גֶתֶה את הארמון. הוא הוסיף מגדל, קאפלה וחממת תפוזים (Orangerie). בשנת 1711 הוצב פסל אלילת המזל פוֹרטוּנָה על הגג המרכזי.

בשנת 1740, במשך תקופת המגורים של המלך פרידריך השני בארמון, הוסיף אדריכל החצר גֶיאוֹרְג וֶנְצֶסְלַאוס פוֹן קְנוֹבֶּלְסְדוֹרְף את "האגף החדש", המשך הבניין הראשי מהצד המזרחי שלו.

בשנת 1790 התווספה לצד "חממת התפוזים" - "חממת התפוזים הקטנה" ובשנים שלאחר מכן התווספו גם תיאטרון, הבֶּלְווֶדֶרֶה בפארק הארמון, המַאוּזוֹלֵיאוּם וביתן שִינְקֶל.

במלחמת העולם השנייה הארמון נהרס. שיקומו ושחזור החדרים התבססו על תמונות שצולמו לפני המלחמה.


# על גני הארמון
במאה ה-17, עוד הרבה לפני פרוץ המלחמה תכנן את הגנים האדריכל סימֵאון גודו, בסגנון צרפתי פורמלי. הוא הושפע מאד מאדריכל הגנים הצרפתי אנדרה לה נוטרה. בשנת 1788 נבנה בית תה בגן, בשנת 1810 נבנה המאוזולאום עבור המלכה לואיז ובשנת 1825 נבנתה וילה נפוליטנית.

במהלך ההפצצות האוויריות של מלחמת העולם השנייה וגם במהלך הקרב על ברלין, גני הארמון נשרפו כמעט לגמרי.

גני הארמון שוחזרו רק בחלקם. אלו ששוקמו נשארו בסגנון הצרפתי פורמלי, ממש כמו שהיו במאה ה-17 והחלקים הרחוקים מהארמון שוקמו אך הפעם בסגנון אנגלי. היום גני הארמון משמשים את התושבים והכניסה אליהם היא חופשית.


#מה רואים בארמון?
בקרו בכמה מקומות מעניינים במיוחד בתוך הארמון:

הגלריה המוזהבת, היא זו שנבנתה על ידי פרידריך הגדול בשנת 1746. היא מצופה בשיש ירוק וקישוטים בסגנון הרוקוקו. תוהים מה זה סגנון האמנות עם השם המצחיק הזה? סגנון הרוקוקו עושה שימוש בצבעים עדינים, שבאים להציג את חיי האצולה באירופה באמצעות דמויות חינניות ועדינות, שמחות שחיות חיי מותרות. סגנון זה אפיין מאד את ארמונות פרוסיה של אותה התקופה. חדר זה נחשב לאחד מהחדרים היפים באירופה.

גלריית החרסינה, היא חדר קטן ומלא בקישוטים ואוספי חרסינה חשובים מיפן וסין. החדר מצופה מראות בוהקות והוא מרשים מאד בזוהר ובברק שלו.

קפלת הארמון (שלוסקפלה - Sclosskapelle) היא המקום שבו מלכי פרוסיה ובני לוויתם שהתגוררו בארמן נהגו להתפלל. תוכלו לראות מסביבה המון קישוטים שרבים מהם, אגב, נהרסו במלחמת העולם השנייה.

שימו לב גם לחדרי המגורים של דיירי הבית הוותיקים, מחדרי הבארוק המפוארים ששימשו את הזוג המלכותי של פרוסיה, פרידריך הראשון וסופי שַרְלוֹטֶה, ועד חדרי המגורים בקומה העליונה, ששימשו את המלך פרידריך וילהלם ה-4 ורעייתו אליזבת.


#טיפים
לילדים הכניסה חינם.

הכניסה לגנים חופשית לכולם.


מבט מקרוב על הארמון:

https://www.youtube.com/watch?v=W0qNj2pa_Kc


רוצים לשוט, לסעוד וליהנות כאן מקונצרט? - לחצו על הכפתור הצף!

https://youtu.be/hfeHU8tfnKI

#על הפארק של דרום ברלין

פארק טְרֶפְּטוֹ שנמצא על גדת נהר השְפְּרֶה ברובע טרפטו, נמצא בדרומה של העיר ברלין. תכנן אותו גוסטב מאייר, מהנדס הגנים הראשי של העיר ברלין באותה תקופה. הוא נבנה בשנת 1878 לטובת אוכלוסיית העיר. בזאת נחשב הפארק לחדשני ופורץ דרך. הסיבה? - לא היו עד אז הרבה פארקים שפתוחים לציבור הרחב. בפארק טרפטו נכלל גם מתחם מיוחד לספורט ציבורי. מהפכה של ממש בהתייחסות השלטונית לאיכות החיים של הציבור.

לקראת סוף המאה ה-19, ב-1896, נערך בפארק יריד הסחר של ברלין וב-1958 ננטעו בו למעלה מ-25,000 שתילי ורדים ונוצר בו גן ורדים יפה ומזרקה.

אבל פארק טרפטו מפורסם יותר בזכות אנדרטת המלחמה שנבנתה בו לאחר הניצחון על משטר היטלר. היסודות שלה הונחו בשנת 1946, ממש בתום מלחמת העולם השנייה.

לאחר מכן החלו הסובייטים לבנות בגן את אנדרטת המלחמה הסובייטית. זה היה מונומנט גדול ומרשים, שנחנך ב-1949 על חלק מהפארק הגדול, שגודלו כ-100 דונם.


מבט מקרוב על הפארק:

https://www.youtube.com/watch?v=41BNMCcVlvQ

#על האנדרטה שהקימו הסובייטים אחרי הניצחון

בפארק טירגארטן שבמרכז ברלין הוקמה בשנת 1945, זמן קצר לאחר כיבוש העיר על ידי הצבא האדום, אנדרטת המלחמה הסובייטית (Soviet War Memorial Tiergarten). זו לא האנדרטה היחידה שהוקמה להנצחת זכרם של 80 אלף חיילי הצבא האדום שנפלו בקרב על ברלין באפריל ובמאי 1945. אבל היא אחת המרשימות שבהן.

אגב, בצילומים מהתקופה שבה הוקמה, רואים את האנדרטה כשמסביבה שטח פתוח. בעקבות הפצצות בעלות הברית עלה אז הפארק באש ורבים מהעצים מתו. השאר נכרתו כדי לשמש כעצי בעירה בחודשים האחרונים של המלחמה.

פרט מעניין הוא שבתקופת המלחמה הקרה איפשרו לחיילי הצבא האדום לקיים משמר כבוד באנדרטה, אף שהאנדרטה הייתה בשטח שבו שלטה בריטניה. אפילו חיילים סובייטים הורשו לעבור לשטח הבריטי בכדי להגיע לאנדרטה ולחלוק כבוד לנופלים.

האדריכל מיכאיל גורביץ הוא מתכנן האנדרטה ולידו פיסלו האמנים ולדימיר ציגאל ולב קרבל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/YP6HjPF7Xwc


ביקור במקום:

https://youtu.be/BDXfDUznbDs


הדרכה:

https://youtu.be/Ubc3Jt0A8o0

#בואו למוזיאון הגרפיטי ואמנות הרחוב של ברלין

מוזיאון אמנות הרחוב של ברלין (Urban Nation museum) הוא מוזיאון המוקדש לגרפיטי ואמנות רחוב באחת הערים הידועות בעולם בתחום הזה.

המוזיאון המיוחד אינו סתם אוסף של עבודות אמנות רחוב. מדי כמה חודשים המוזיאון מזמין מספר אמני רחוב וגרפיטי ומציע להם מגורים ויצירה, למשך תקופה. תוך כדי תהליך העבודה ובזמן שבו הם עוברים לגור וליצור בתוכו, המוזיאון מממן את היצירות. לאמנים מתאפשר כך לא רק ליהנות ממגורים בברלין, אלא גם ממפגש עם קהל המבקרים, הדרכה ופרנסה מסיורים שהם מובילים בין עבודותיהם ומאקלים המעודד מפגש, למידה ושיתוף בין אמנים בתחום, מכל העולם.

מבקרים חובבי התחום ייהנו ממוזיאון ייחודי זה, של אמנות רחוב בברלין. העיר הזו, אסור לשכוח שהיא אחת ממעצמות הגרפיטי ואמנות הרחוב באירופה ובעולם כולו.


#טיפים
להזמנת סיורים לחצו על הכפתור הוורוד.

המיקום שלנו כאן הוא נקודת יציאה פופולרית, אך יש לוודא מהי נקודת היציאה בסיור שבחרתם ולהגיע אליה.


בלוגרים:

https://youtu.be/fQD-70rRZgM


הדרכה:

https://youtu.be/tdajLVF38ck


ועוד אחד:

https://youtu.be/SGzwWzeL0m4

#על המבנה ההיסטורי עם כיפת הזכוכית המודרנית

אם רוצים להבין את התהפוכות שעברו על גרמניה במאות האחרונות, אין כמו הרייכסטאג, משכן הפרלמנט הגרמני, כדי לסמל אותן. מדובר במבנה מרשים שנבנה במאה ה-19. מאז איחוד גרמניה הפך בניין הרייכסטאג להיות שוב מבנה הפרלמנט של גרמניה המאוחדת. בתוכו יושב הבונדסטג - בית הנבחרים הפדרלי.

שריפת המבנה המקורי של הרייכסטאג נתנה להיטלר את התירוץ לחוקק חוקים אנטי-דמוקרטיים ולהתחיל במסלול השגעון שיהפוך למסע ההרג וההשמדה של כל אירופה ומיליונים רבים בה. התמונה המפורסמת של חיילי הצבא הרוסי המניפים את הדגל הסובייטי מעל גג הרייכסטאג ההרוס הייתה לסמל המפורסם ביותר של תבוסת המשטר הנאצי.

לא פלא שעם איחוד ברלין בשנת 1989, החליטו הגרמנים לחזור ולקיים את הפרלמנט שלהם ברייכסטאג, אבל לתת לו אופי מודרני וחדש יותר. בשיפוץ הנרחב הם הוסיפו את כיפת הזכוכית השקופה שמעליו והיא מסמלת מבחינתם את השקיפות של השלטון הגרמני הדמוקרטי. כיפת הזכוכית הזו מאפשרת תצפית יפה על העיר ברלין. במרכז הכיפה מסופר על ההיסטוריה של הבניין, שחלקים רבים פתוחים בו לציבור וממרפסתו ניתן לצפות בנוף הפנורמי של ברלין.

ניתן לראות מכאן את הגנים הנהדרים של פארק טירגארטן שנמצא בסמוך ואת כיכר פוטסדאם המודרניסטית, על בנייניה הענקיים.

מתוך כיפת הבניין ניתן לצפות גם אל אולם המליאה, שבו יושב הפרלמנט הגרמני ומקבל החלטות.


#על שריפת הרייכסטאג
עד לשנת 1933, שימש בניין הרייכסטאג כמושבו של הפרלמנט בגרמניה. השריפה שפרצה במבנה, פחות מחודש לאחר מינויו של היטלר, עתידה לשנות את ההיסטוריה הגרמנית והעולמית.

השריפה ברייכסטאג, שאירעה בערבו של 27 בפברואר 1933, פרצה בשעות הערב. כשדווח למשטרת ברלין על השריפה, נראתה האש כשהיא מתפשטת מכמה מוקדים בו-זמנית, סימן להצתה. פיצוץ עז הביא להריסה של אולם המליאה של הפרלמנט הגרמני. השוטרים שהגיעו למקום מצאו בחצר המבנה בחור הולנדי צעיר וחצי ערום, תמהוני ומבולבל בשם מרינוס ואן דר לובה.

אותו מרינוס ואן דר לובה היה קומוניסט מובטל, שהגיע לגרמניה במטרה למחות על עליית הנאצים לשלטון. לטענת המשטרה הוא הודה שהצית את הבניין בכוונה לעורר מרד פועלים כנגד הנאצים. מאוחר יותר, הוא הודה בחקירתו בעינויים, בהצתת הבניין, אך הכחיש בתוקף שפעל כחלק מקשר קומוניסטי נגד הנאצים.

למרות זאת, מיהר הרמן גרינג להודיע להיטלר ולראשי המדינה שהגיעו למקום שמדובר בקשר קומוניסטי והיטלר ציווה לאסור את ראשי המפלגה הקומוניסטית בגרמניה. למחרת היטלר מיהר להכריז על מצב חירום ושכנע את הנשיא פאול פון הינדנבורג לחתום על מה שכונה "צו שריפת הרייכסטאג". זה נעשה לדבריו, למען "הגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים".

הצו ביטל שבעה סעיפים בחוקת רפובליקת ויימאר, ואיפשר לממשלה לפגוע בחופש האישי, בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, בחופש ההתארגנות ובזכות לפרטיות. הותר בו לממשלה לערוך חיפושים כרצונה, להחרים רכוש ולהטיל עונש מוות על שורה ארוכה של פשעים.

היטלר מיהר להורות על מעצרם של כ-4,000 איש שנתפסו בגל מעצרים. רובם היו קומוניסטים, אך היו בהם גם מנהיגים יריבים לנאצים, ביניהם סוציאל־דמוקרטים וליברלים, לא מעט אנשי דת וכמובן יהודים. למרות החסינות הפרלמנטרית שלהם, נעצרו גם חברי פרלמנט גרמנים. למרבה הציניות הוכנסו כולם ל"מעצר הגנתי", כביכול בכדי להגן עליהם...

כך הייתה שריפת הרייכסטאג לשלב משמעותי בהתבססות המפלגה הנאצית בשלטון בגרמניה ובהשלטת שלטון אימים בה. היטלר מיהר לנצל את האירוע על מנת להיפטר ממתנגדיו, ולבסס שלטון עריצות אנטי-דמוקרטי, תוך שהוא מתנער משרידי חוקת הרפובליקה של ויימאר. בכך הוא סימן את מה שבתוך 6 שנים יהפוך למלחמה העולמית הגדולה והאיומה בהיסטוריה.


#אדריכלות הרייכסטאג
כעיר שנבנתה כמעט מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה, הסגנון שמשלב שמירה על הישן ביחד עם חדש, מאפיין את ברלין המודרנית. כך שופץ גם מבנה הרייכסטאג.

כשמסתכלים במבנה הרייכסטאג נדמה שאין קשר בין המבנה ובין הדום, הכיפה המודרנית שהודבקה לו. השילוב בין המבנה בסגנון הקלאסי לבין כיפת הזכוכית בסגנון המודרני, משווה למבנה ללא ספק את מראהו המיוחד.

ואכן, הכיפה, ה-Dom, שייכת לעידן חדש מהזמן שבו נבנתה חזית המבנה. היא נוספה לו מעל 100 שנים מאוחר יותר, לאחר נפילת החומה, כששופץ בניין הרייכסטאג והפך להיות מבנה הפרלמנט של גרמניה המאוחדת.

גם לאחר השיפוץ נשמרה חזית המבנה המקורית, מה שמוביל אכן לניגוד הבולט שבין הכיפה לחזית המבנה. המבנה עצמו נבנה על עמודים. את החזית שוברים חלונות מקושתים וביניהם ממוקמים פסלים רבים, לאורך כל החזית.


#טיפים
יש להירשם מראש לביקור בבניין הרייכסטאג. עשו זאת מראש, דרך אתר האינטרנט של בניין הרייכסטאג (ראו בקישור שלמטה). אם האישור לא הגיע למייל, בדקו בתיבת הספאם או הירשמו שנית. היו כאלה שלא נקלט להם.

הביקור בבניין הרייכסטאג אינו כרוך בתשלום.

שימו לב לימי הפתיחה. במועדים וחגים גרמניים סגור.

התצפית בשעות הערב נפלאה!


מבט ב-360 מעלות על הרייכסטאג:

https://www.youtube.com/watch?v=ShF5tl5sg1c

#על ציורי הגרפיטי הנהדרים שעל קירות הפארק שנותרו מחומת ברלין

פירוש שמו של מָאוּאֶר פארק הוא "פארק החומה". הוא ניצב בדיוק על הגבול שעמד כאן, בין מזרח ומערב ברלין. אמני הגרפיטי המקומיים נוהגים לצייר על קירות החומה וליצור עבודות גרפיטי יצירתיות ומושקעות, שמתחדשות כל הזמן ומספקות עניין רב.

אזור הגרפיטי של מָאוּאֶר פארק (Mauerpark Grafitti Zone) נמצא במקום שבו ניצבים עדיין כ-30 מטרים שנותרו מחומת ברלין. הקירות הנותרים הללו מהווים גם אתר זיכרון לתקופה שבה חצתה חומת ברלין את העיר, אבל כמו שקרה בברלין גם ב"גלריית איסט סייד", הם גם הפכו לאתר גרפיטי נהדר, אמנותי וססגוני.

למעשה, הפארק הזה הוא גלריה פתוחה ונהדרת של ציורי גרפיטי ואמנות רחוב. הביקור כאן הוא כיף אמיתי, במיוחד בימי ראשון, שבהם מתרחשים מסביב כל כך הרבה אירועים, כמו הקריוקי השבועי והחופשי שמתקיים בעיגול שממש מתחתיו, או שוק הפשפשים הצבעוני שקורה בקצה השני של הפארק. גם עשרות אמני הרחוב שמופיעים ומשמחים את המבקרים כאן בבוקר של יום המנוחה השבועי, גם הם משלימים את התמונה המיוחדת, של צהרי יום ראשון בברלין.


ציורי הגרפיטי של הפארק:

https://youtu.be/SlwfOv5Dz1Y

#על הבונקר של היטלר, שבו גם התאבד
בשכונת מגורים סתמית, במה שהייתה פעם ברלין המזרחית, נמצא מגרש חנייה, שרק שלט קטן מעיד שמתחת לו קבור הבונקר ששימש את היטלר בחודשים האחרונים למלחמת העולם השנייה.

במשך שנים רבות ניסו השלטונות בגרמניה להעלים את המקום ולא להפוך אוחו למקום עלייה לרגל, אבל זה לא עזר. המקום הוא מגנט למבקרים וסקרנים.

פִיהְרֶרבּוּנְקֶר (Führerbunker) הוא שמו של בונקר הפיקוד של היטלר, שבו שהה הצורר בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. ממנו ניהל את המלחמה בבנות הברית ההולכות וכובשות את גרמניה וכאן בפיהררבונקר התאבד הצורר, משהבין שהוא הובס לחלוטין וחלומו להשתלט על העולם לא יתגשם.


#ההיסטוריה של הפיהררבונקר
הבונקר הזה היה אחד ממערך גדול של בונקרים שבנו הנאצים בברלין. הוא נבנה עוד בשנת 1936, כשהיטלר ובכירי הנאצים נערכו למלחמה. חפרו אותו בעומק של כ-17 מטרים מתחת לחצר של משרד הקאנצלר בבירה ברלין. רק בשנת 1943 השלימו את בניית הבונקר.

הבונקר היה למעשה חיבור של שני בונקרים נפרדים, שמוקמו זה מתחת לזה, בשתי קומות. בקומה העליונה היה הבונקר העליון, שנקרא פורבונקר (Vorbunker) ושימש בונקר מינהלה.

בקומה התחתונה שכן הפיהררבונקר, הוא בונקר הפיקוד. היו בו 30 חדרים קטנים, בכללם גם מגורי הפיהרר, שהותקנו בשבילו במהלך חודש פברואר 1945. היטלר עצמו עבר להתגורר בבונקר עוד בינואר 1945, ביחד עם פילגשו אווה בראון, מזכירו האישי מרטין בורמן ושר התעמולה שלו יוזף גבלס, שהביא לבונקר את בני משפחתו.

ביום שלפני מותו, ב-29 לאפריל, היטלר התחתן עם אווה בראון, ב-30 באפריל התאבדו השניים וגופותיהם נשרפו, על פי הוראות שהשאיר היטלר לפני כן. לא ניתן היה לזהות את הגופות, מה שהוליד תיאוריות קונספירציה רבות, על בריחתו של היטלר לדרום אמריקה.

ב-1 במאי הרעילו שר התעמולה יוזף גבלס ומגדה אשתו, את ששת ילדיהם והתאבדו גם הם. באותו יום ברח גם מרטין בורמן מהבונקר. כשנכנסו כוחות הצבא האדום אל הבונקר ב-2 במאי, נמצאו בו רק בודדים מאנשי הצוות.


#איך הפך הבונקר של הצורר הנאצי למגרש חנייה
הניסיונות שעשו כוחות הברית, לאחר הניצחון, לפוצץ ולהשמיד את הבונקר, לא ממש הצליחו. במקומם נאטמו והושמדו חלק מהחדרים והמעברים שהשתמרו במקום והמקום הושאר כשלד בטון סגור לציבור.

אזור הבונקר נכלל בשטח של גרמניה הדמוקרטית, שמה הקצת ציני של גרמניה המזרחית, הקומוניסטית. בסוף שנות ה-50 נבנה מעליו מגרש חנייה ובנייני מגורים נבנו מסביב. בדירות שוכנו בין השאר ספורטאים מצליחים ממזרח גרמניה של אותם זמנים.

רק בשנת 2006 סומן האתר לראשונה והבונקר הפך לאתר תיירות מסקרן. כיום מסמן רק שלט קטן את הבונקר המקורי ומסביר כיצד היה בנוי ומה קרה בו, אבל למקום נוהרים גדודי תיירים שמגיעים כדי לראות איך משכנו האחרון של האיש האיום בהיסטוריה, מי שגופתו מעולם לא נמצאה, הוא מגרש חנייה סתמי בברלין של היום.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/c9ijGPsSSnE


אז והיום:

https://youtu.be/6yBEmFCFLiA


זה מה שמצאו בבונקר לאחר שכבשו אותו:

https://youtu.be/G1CwYKVdROA

#על רצועת המוות שמסביב לחומת ברלין
ברחוב ברנאואר (Bernauer) שבצפון ברלין, נמצא אתר הזיכרון הרשמי לחומת ברלין (Gedenkstätte Berliner Mauer). כאן ניתן לראות קטע מחומת ברלין, כשלאורכו שחזרו קטע מ"רצועת המוות" ההיסטורית, אותו שטח שעליו שמרו זקיפים מזרח גרמנים, מצוידים במגדלי שמירה ובציוד תאורה ויורים בכל מי שמנסה לעבור למערב העיר, אל החופש. ממגדל שמירה סמוך, ניתן לצפות ברצועת המוות. במקום יש גם מרכז תיעוד לתולדות החומה ולאורך הרחוב מוצבים שלטי הסבר במעין מוזיאון פתוח, שעוסק בחומת ברלין ובבריחות ממנה, ומציג באמצעות סימון באבנים את מנהרות הבריחה שחפרו מעבר לה.


#על החומה שחצתה את אירופה והעולם כולו
חומת ברלין (Berlin Wall) הייתה חומה ארוכה מאד, כ-155 קילומטר אורכה, ששימשה כחיץ בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית, בתקופה שאחרי תום מלחמת העולם השנייה. גרמניה המזרחית הייתה מדינה קומוניסטית, שנשלטה אחרי המלחמה על ידי ברית המועצות ולא אפשרה לתושביה תנועה חופשית לברלין המערבית ולעולם החופשי.

מהחומה המפורסמת שהקיפה את העיר ברלין ושחצתה אותה, נותרו כיום רק קטעים בודדים המהווים עדות לתקופה שבה היא חצצה בין שני הגושים, המזרחי והמערבי.

ברחבי ברלין ניתן לעקוב אחר המתווה של חומת ברלין, בעזרת מסלול לבנים שעובר על פני הקרקע לאורך העיר ומסמן את המקומות שבהם עברה.


#על ההיסטוריה של הקמת חומת ברלין
הכל התחיל בחודש אוגוסט 1961, כשהרוסים, מי ששלטו אז במזרח גרמניה ומזרח ברלין, החלו לבנות חיץ בין החלק שנשלט על ידם, לבין זה שבו שלט המערב. כך חולקה ברלין לשניים: ברלין המזרחית וברלין המערבית.

בתחילה זו הייתה גדר אך די מהר החלו כוחות מזרח גרמניה להחליפה בחומה. לאורכה הוקמו מגדלי שמירה רבים ונקבעו 8 מעברי גבול, שלא אפשרו לתושבי מזרח גרמניה לעבור למערב.

כך הוקמה חומת ברלין (Berlin Wall) שאורכה היה כ-155 קילומטרים. היא חצתה את העיר בין מזרח למערב והייתה לסמל הלא רשמי של המלחמה הקרה. נוכחותה יצרה פיצול בקרב תושבי העיר ורבים ניסו לברוח ממנה לאורך השנים. רוב ניסיונות הבריחה הללו הסתיימו במוות.

בשנת 1989, כ-28 שנים אחרי שהוקמה, הופלה החומה, וגרמניה אוחדה שוב למדינה אחת.

עד היום נשארו חלקים קטנים של החומה, בתור עדות לאיוולת שבהקמתה ומסלול החומה מסומן בכל חלקי ברלין, בלוחיות מתכת המוצבות ברחבי העיר ועליהן כתוב בגרמנית "חומת ברלין" (Berliner Mauer).


#כיצד הופלה חומת ברלין?
שנות ה-80 הלכו והסתמנו כשנים של משבר בקרב מדינות ברית ורשה, אותן מדינות שנשלטו על ידי ברית המועצות. הכל החל במשבר הכלכלי שפקד אותה עצמה. משהיא נחלשה והלכה ונפתחה לחופש, במסגרת מדיניותו של המנהיג המפוכח שלה, גורבצ'וב, הלכו והתמוטטו משטרי הברזל הקומוניסטיים, ששלטו בהשראתה, בכל מזרח אירופה. אחד מהם היה המשטר הקומוניסטי של גרמניה המזרחית.

הפלת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989, כ-28 שנים לאחר שהוקמה, סימנה את נפילת המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית והייתה האות לאיחוד מחדש של גרמניה המחולקת. היא גם הייתה אחד הסימנים המשמעותיים ביותר לנפילת הגוש הקומוניסטי ונצחון המערב במה שנקרא "המלחמה הקרה".

באותה התקופה גרם האיחוד הגרמני שהביאה נפילת החומה, לדאגה לא קטנה מפני העתיד. במיוחד דאגו בעולם ממצב שבו עלולה חלילה גרמניה לשוב ולהיות מעצמה שתאיים על העולם החופשי. בינתיים מסתבר שגרמניה הפכה לאחת ממנהיגות העולם החופשי והדמוקרטי ושהלקח מאירועי העבר נלמד אצלה היטב.


מבט מקרוב על האתר:

https://www.youtube.com/watch?v=qUsqjGGefVg

#על פארק השעשועים שעצר מלכת

פארק השעשועים שְפְּרֶה (Berliner Spreepark),"שְפְּרֶה פארק", הוא לונה פארק ישן שאינו פועל כבר שנים רבות, אבל המתקנים שלו עדיין במקום והם מושכים אליהם מבקרים רבים.

עד לא מזמן היו שלטי איסור כניסה תלויים על גדר הפארק. כמו שאומרים "מים גנובים ימתקו", הכיף של ההתגנבות לפארק השעשועים הזקן והסגור, הפך את הפארק הזנוח לאטרקציה של ממש.

כיום פותחים את הלונה פארק פעמיים בשבוע, המתקנים אינם פועלים כמובן, אך יש כאן רכבת שסובבת סביב הפארק.

הפארק שנפתח במקור בברלין המזרחית, ב-1969, הופעל מחדש לאחר איחוד גרמניה ובשנת 2001 ננטש על ידי בעליו, שלקח חלק ממתקניו ועבר איתם לפרו, כדי להקים שם פארק חדש.

הוא הותיר אחריו משהו שנראה כמו חלק מתפאורת סרטי פארק היורה. יש כאן שרידים של ממותות ודינוזאורים, פעם הם שימשו חלק ממתקני הפארק והיום הם שוכבים ומוטלים על הארץ, מקנים למקום אווירה של אתר מוות פרה היסטורי.

השְפְּרֶה פארק נמצא בפארק טרפטו שבדרום מזרח ברלין, על גדות נהר השְפְּרֶה, שעל שמו הוא נקרא. הליכה קלה לאורך הנהר וברחבי הפארק תגלה לכם גם אנדרטה סובייטית שנותרה מתקופת ברלין המזרחית ופינות ירוקות ונעימות לבילוי שקט ורוגע.

אז זה כן כל כך נעים לראות גן סגור, במיוחד אם יש דרך להתפלח פנימה ובסוף לצאת...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/nO7YEXSzF4o


אז והיום:

https://youtu.be/KBGXLnSoAag


ומלמעלה:

https://youtu.be/-K5VjRf_3fo

#על תחנת הגבול בה נפרדו בדמעות אלו שחזרו למערב ואלו שלא

"ארמון הדמעות" (Tränenpalast) היה תחנת גבול מזרח גרמנית שהוקמה ב-1962 ושימשה כתחנת מעבר של מזרח גרמנים ממזרח ברלין למערב בזמן המלחמה הקרה.

המקום שימש בעיקר למעבר של מבקרים ממערב גרמניה למזרחה. מטרת השלטונות המזרח גרמנים הייתה להכניס מטבע זר מהמערב. כך יכולים היו תושבי מערב ברלין לבקר את קרוביהם שבמזרח, אם כי לזמן קצר ובהתחייבות על עמידה בכללים ומגבלות נוקשים מאוד.

לכאורה, המבנה אמור היה לשמש גם כנקודת חצייה לאנשים שרצו לעבור מהצד המזרחי של העיר למערבה. אך כמעט תמיד מנעו השומרים מעבר כזה ומכאן המקום זכה לשם "ארמון הדמעות".

הדמעות הן בשל הפרידות העצובות שהתרחשו כאן, בין מבקרים ממערב גרמניה שביקרו במזרח ברלין לבין קרוביהם, תושבי מזרח גרמניה, שלא הורשו לנסוע למערב ברלין ונותרו במזרח המדכא, כשהקרובים ממערב גרמניה חוזרים לחופש ולשפע.


#מה תראו כאן?
המקום משמש כיום כמוזיאון. התערוכה ב"ארמון הדמעות" מציגה תמונות, סרטים ומזכרות, כמו גם שחזור של מעבר הגבול.

עוד מוצגים כאן פריטים ומוצגים המספרים על ברלין החצויה, על חומת ברלין שהפרידה בין הצדדים ועל המלחמה הקרה שברקע כל זה.

חלק מהמוצגים גם מספרים את סיפוריהם האישיים של הגרמנים בתקופת פיצול גרמניה למזרח ומערב.


#טיפים
הכניסה חופשית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/3vap7g_VJoQ


בלוגרים:

https://youtu.be/VLvJHC-o7MA


הדרכה:

https://youtu.be/zwoYa1fNEhc



איימי וויינהאוז בהופעה בארמון הדמעות:

https://youtu.be/PlFoVdvOGFg?

#על הריאה הירוקה של ברלין


פארק טִירְגָארְטֶן (Tiergarten) הוא הפארק הגדול והמרכזי של ברלין. במרכזו אגם ונמצא בו גם גן החיות של ברלין, גן החיות הגדול באירופה.

הוא שוכן מדרום לנהר השפרה ובמזרחו נמצא שער ברנדנבורג. מצאו לכם כמה שעות נעימות והרגעו כאן. בין המדשאות, החורשות והאגמים הקטנים תוכלו לטייל ולפגוש את פסליהם של גדולי גרמניה לאורך הדורות.

פארק טירגארטן הוא כנראה "מרפסת השיזוף של ברלין". ובכן, בימים החמים, אוהבים רבים מתושבי ברלין ותיירים המבקרים בה ומגיעים אל המדשאות. הם פורשים מגבת על הדשא ומשתזפים.

בצד המערבי של הפארק תוכלו להצטרף לנודיסטים, שנוהגים להשתזף כאן בעירום, ללא כל בגדים.

חובבי קולנוע יופתעו אולי לגלות בלב פארק טירגארטן את עמוד הניצחון של ברלין, שמוכר גם כמשכנם של המלאכים מסרטו של הבמאי הגרמני וים ונדרס, "מלאכים בשמי ברלין".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/VbhB22CS2kU


הדרכה:

https://youtu.be/vLojUa7s4as

#על האנדרטה לזכר היהודים הרבים שנרצחו על ידי הנאצים

אנדרטת השואה, שלידה אתם עומדים, הוקמה בדיוק במקום שבו עמדה לשכתו של הצורר הנאצי אדולף היטלר. האנדרטה היא יד הזיכרון המרכזית של גרמניה, לזכר קורבנות השואה היהודים ולציון הפשעים הנוראים שבצעו בהם הנאצים.

האנדרטה מזכירה בכוונה בית קברות ענקי, במעין אוסף ענק של מצבות שיש כהות, בגדלים שונים, כאילו רצו מקימיה לומר שכולם הושמדו - גברים, נשים וילדים.

המיקום שנבחר לאנדרטה, ממש במרכז ברלין ובקרבת שער ברנדנבורג, מביא לכך שאיש אינו יכול להתעלם ממנה. רבים לא מודעים לכך שמתחת לאנדרטה נמצא מרכז מידע תת-קרקעי המוקדש לאנדרטה ולזכרון השואה, במצגת מולטימדיה המוקדשת לנושא.

מתכנן האנדרטה רחבת הידיים, ששמה הרשמי הוא "האנדרטה ליהודי אירופה שנספו" וששטחה 19 אלף מטרים רבועים, הוא האדריכל היהודי-אמריקאי פיטר אייזנמן.
הוא עיצב אותה כשדה אסטלות, עם 2,711 מצבות אבן אנכיות בסגנון של מצבות קדומות, בטורים, שורות וחללים שיוצרים מבוכים, שביניהם ניתן לצעוד ולהרהר. אגב, אייזנמן סרב להסביר את המספר של המצבות ואמר שאין לו כל משמעות.


#על השערוריות סביב אנדרטת השואה
עוד קודם שנחנכה, כבר התעוררו שערוריות סביב האנדרטה. זה החל מביקורות על העיצוב המופשט שלה, אחרים התלוננו על השטח המוגזם שהיא תפסה בעיר, היו שמצאו טעם לפגם בכך שילדים מתרוצצים ומשחקים בה כמתקן שעשועים והיו בני קבוצות שטענו שהאנדרטה צריכה להיות גם לזכר בני קבוצות ועמים אחרים שחוסלו בידי הנאצים.

אבל דומה שהפרשה המביכה ביותר שהתעוררה כאן הייתה זו שבה התגלה שיצרנית הציפוי שעל עמודי האנדרטה, חברת דֵגוּסה, החזיקה במהלך מלחמת העולם השנייה בחברת בת שייצרה את גז הציקלון B ששימש להשמדה. בגין חלקם בשואה, ראשי החברה הזו אף נשפטו בעבר.


מבט מקרוב על האנדרטה:

https://www.youtube.com/watch?v=JPRX_cr1s0k

#על מגדל הנ"מ ששרד בברלין עד היום

בתוך פארק גדול וירוק, מעל גבעה נישאת, ניצב לו מגדל מאיים וכהה שבנו הנאצים במלחמת העולם השנייה.

בעיצומה של המלחמה, בשנת 1940, בהתאם להוראה אישית של היטלר, החלו הנאצים לבנות מגדלי הגנה נגד מטוסים, שנקראו בגרמנית פְלַאקְטוּרְמֶה (Flakturme), על מנת למקם עליהם מערכות הגנה נגד המטוסים וההפצצות של בנות הברית. בשילוב עם מגדל נוסף, שהיווה "מגדל בקרה", נועדו המגדלים הללו להגן על העיר והאזור. למרות שהיטלר הורה על בניית שישה מגדלים כאלו, בפועל נבנו רק שלושה.

שני המגדלים הראשונים נבנו בפארקים טירגרטן ופרידריכסהיין והשלישי הושלם באפריל 1942 בפארק הומבולדטהיין (Humboldthain). בתוך כל מגדל כזה היה מקום ל-15,000 אזרחים.

לאחר סיום המלחמה, צבאות בעלות הברית פוצצו את המתקנים הצבאיים וביניהם גם את המגדלים. את המגדל שעמד כאן, בפארק הומבולדטהיין, פוצץ חיל ההנדסה הצרפתי בשנת 1948.

כ-50 שנה מאוחר יותר נפתח המגדל הגבוה (80 מטר), על מנת לאפשר סיורים מודרכים. הקהל נחשף לקומותיו של אחד הבונקרים הגדולים ביותר בברלין. מעניין אתכם ודאי לדעת שלא מעט עטלפים מסתובבים בתוכו. לכן הסיורים במקום מתקיימים רק מאפריל עד סוף אוקטובר, כדי להימנע ממפגשים לא נעימים.


מבט מקרוב לסיורים שנכנסים אליו:

https://youtu.be/Vri9vwf1Czo

#על מוזיאון הטופוגרפיה של הטרור

כדי להבין איפה אתם עומדים, צריך קודם לדעת מה היה הגסטפו (Gestapo). זהו קיצור שמה של "משטרת המדינה החשאית" של גרמניה הנאצית ובעצם היה אחד מהגופים המרכזיים לאכיפת הטוטליטריות הנאצית. השם של הגוף עורר פחד כבד בלב אזרחי גרמניה ועד היום הוא מסמל את המשטר הנאצי כולו.

אם כן, המוזיאון הזה בו אתם נמצאים עכשיו, נבנה ממש מעל המפקדה הראשית של הגסטפו שנהרסה במלחמה. שלא תגידו שלא אמרנו, המקום כולו והמוצגים שבו יעבירו בכם בקלות צמרמורת כאשר ישקפו וילמדו על המקום בו עונו ונרצחו כל כך הרבה אנשים.

במוזיאון תוכלו לראות תערוכה בנושאי הדיכוי והרצחנות של המשטר הנאצי באמצעות תמונות וטקסטים בגרמנית ובאנגלית. תוכלו ללמוד כאן על מעשיהם של חיילי הגסטפו והאס.אס במהלך המלחמה, על הכליאה והרצח של מתנגדי המשטר והקהילות הנרדפות ואת הפיכתה של גרמניה למדינה קשה המדכאת כל התנגדות אזרחית.


#היסטוריית המוזיאון
בין השנים 1933-1945 שכנה כאן מפקדת הגסטפו והאס.אס, אך בשנת 1945, היא נהרסה כמעט לחלוטין בהפצצות של בעלות הברית. החלקים שלא נהרסו בהפצצה, הושמדו מיד לאחר שנגמרה המלחמה.

בשנת 1992 הזמינה קרן מיוחדת שמטרתה הייתה לתחזק את האתר, ארכיטקטים מכל העולם להשתתף בתחרות להקמת מוזיאון שילמד על ההיסטוריה האיומה שהתרחשה כאן, היא ההשמדה הנאצית.

במכרז זכה האדריכל השווייצרי פיטר צוּמתוֹר שבמשך 5 שנים לא הצליח להתקדם עם עבודות הבניה. כל אותו הזמן הוצגה התערוכה ללא מבנה, באוויר הפתוח, עד שהסבלנות נגמרה והאדריכל פוטר.

בשנת 2007 התקבלה תכנית של האדריכלית הברלינאית אורסולה וילמס (Ursula Wilms) למוזיאון הנוכחי. היא שילבה במוזיאון בשלמותם את חדרי המעצר ומרתפי העינויים ששרדו את ההרס ובכך יצרה חיבור מוחשי בין המוזיאון לעבר המצמרר של המתחם, שאותו הוא מתעד.


#טיפים
הכניסה חופשית.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=H5cTWgQ7IuE

#על הפארק שניצב על הגבול בין מזרח ומערב ברלין

מָאוּאֶר פארק (Mauerpark), בגרמנית "פארק החומה", הוא פארק בברלין. מקור שמו הוא בחומת ברלין שנבנתה כאן בשנת 1961 ויצרה את הגבול בין חלקי ברלין, המזרחי והמערבי. כאן עבר חלק מחומת ברלין וכאן הייתה "רצועת המוות" שלו, האזור הריק שבו נורו למוות אנשים שניסו לברוח מברלין המזרחית, אל החופש של המערב.

עם השנים הפך מאואר פארק למקום בילוי לרבים מתושבי ברלין. הוא מושך בין השאר, אמנים, מוזיקאים וחסרי בית. אבל הפארק, מהמקומות הפופולריים בקרב תושביה הצעירים של העיר, במיוחד אלה משכונת פרנצלאואר ברג, מושך גם ספורטאים, להטוטנים ובליינים, המגיעים לכאן לבילוי בחיי הלילה החצי-מאולתרים של ימי הקיץ כאן, כמו גם לחגיגות ליל ולפורגה, שנערכות ב-30 באפריל, בכל שנה.

מאז שנת 2004 מתקיים שוק פשפשים בצמוד לפארק. בפארק ניצבים עדיין גם כ-30 מטרים שנותרו מחומת ברלין ומהווים אתר זיכרון לתקופה שבה היא חצתה את העיר. אמני גרפיטי רבים נוהגים לצייר עליהם כל הזמן עבודות גרפיטי חדשות.

אבל האטרקציה הגדולה של הפארק, לפחות המוזיקלית, היא הקריוקי שמתקיים כאן. הוא נולד בתור מופע קריוקי לא רשמי שהתקיים פה מפברואר 2009. מאז הוא התמסד ובכל שבוע, בימי ראשון אחר הצהריים וכשמזג האוויר מאפשר זאת, מתקיים כאן הבירפיט (Bearpit), מופע הקריוקי שנערך באמפיתיאטרון. המופע הפך כבר מזמן למוסד ואלפים מגלים כאן בהתלהבות קולות וביצועים חדשים, או זייפנים במצבים קשים של מודעות עצמית.

במאה ה-19, אגב, ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 שימש הפארק כמקומה של תחנת הרכבת הצפונית הישנה. אחרי בניית החומה ב-1961, התחנה הזו נסגרה לתמיד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/9SHzZvxd-hg


ציורי הגרפיטי של הפארק:

https://youtu.be/SlwfOv5Dz1Y


הקריוקי:

https://youtu.be/wd-WV90BQI0


ואמני הרחוב:

https://youtu.be/nEEnTHhZgvM

#על האגם הלבן של ברלין

בשכונת הפועלים האותנטית והמקסימה הזו, שכונת "וָייסֶנְזֶה", תראו מגוון בתים מתחילת המאה העשרים המאפיינים אותם בנייה נמוכה ואכיטקטורה ברלינאית קלאסית. השכונה נמצאת ברובע פנקו שבצפון מזרח ברלין ובשל אופיה "המבוגר", לא מגיעים אליה הרבה צעירים.

האגם הלבן של השכונה, אגם וָייסֶנְזֶה (Weissensee) הוא למעשה שריד של תקופת הקרח. שטחו כ-83 דונם והוא האגם העמוק ביותר בברלין, עם עומק של כ-10 מטרים. תוכלו לצאת להליכה קלילה בפארק שסביב האגם, בשבילי טיולים ייעודיים שאורכם 1.3 ק"מ. במרכז האגם פועלת מזרקה. שימו לב לחיות האזור: ברבורים, ברווזים, ברווזים סיניים ועוד.

במתחם תחנה להשכרת סירות, בית קפה שעומד כאן עוד מימי השלטון הקומוניסטי וגן חיות קטן. בסמוך לחוף המזרחי של האגם, אגב, ניצבת לה כנסיית הכפר וייסנזה - המבנה העתיק ביותר ברובע.

התיירים אוהבים להגיע אל האגם בכל עונות השנה, שכן בקיץ הוא מהווה אזור מושלם לנופש חמים ונעים, ניתן לרחוץ באגם ולהשתזף בשמש הקופחת. בימי החורף רבים ימצאו עניין במתחם ההחלקה על הקרח שמוקם בו.


מבט מקרוב על האגם:

https://www.youtube.com/watch?v=qkEDSFIVNuM

#על נמל התעופה הנאצי שהפך לפארק לכל המשפחה

שדה התעופה טֶמְפְּלהוֹף הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת. עוד בסוף המאה ה-19 השתמשו בו להטסה הראשונה אי-פעם של ספינות אוויר. בתקופה הנאצית היה שדה התעופה הזה אחד מהמקומות שבהם ניסו להפגין הנאצים את עליונותם, על ידי בניית המבנה הגדול בעולם. זה היה הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורה של קשת, שאורכה 1.2 קילומטרים ושטחה 258 אלף מטרים רבועים!

במהלך המלחמה לא הופצץ שדה התעופה, ככל הנראה משום שכוחות הברית התכוונו להשתמש בו לאחר המלחמה.

בשנת 2010, שנתיים אחרי שנסגר שדה התעופה טמפלהוף מכיוון שהפריע לתושבי ברלין, הוא נפתח מחדש כפארק ציבורי. מסלולי מטוסים הפכו לשבילי ריצה ונסיעה על אופניים והשטחים שביניהם הפכו לכרי דשא ענקיים ונעימים. תושבי העיר אף הצביעו נגד תכנית בינוי ענקית מסביבו, כדי להשאירו מקום כפרי נעים ואוורירי, טבע בתוך העיר.

כך חזר מה שהתחיל כשדה אימונים וצעדות של חיילי פרידריך השני מלך פרוסיה, להיות פארק תוסס וחופשי לתושבי ברלין, מקום של פסטיבלים והתכנסויות המונים, פיקניקים וחווייה של טבע בעיר ההומה.


#ההיסטוריה של טמפלהוף
הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות של גרמניה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שְפֵּר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הטרמינל האימתני שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף (Tempelhof).

רשמית הפך המקום לשדה התעופה טמפלהוף, מראשוני שדות התעופה בעולם, כבר ב-1923. זאת על אף שכבר ב-1897 השתמש בו חלוץ ספינות האוויר דוד שוורץ כבסיס להמראה הראשונה בהיסטוריה של ספינת אוויר. 12 שנה אחר-כך קבע בו אוֹרְוִויל רָיִיט (Orville Wright), אחד משני האחים רָיִיט, חלוצי התעופה, שיא עולמי בטיסת גובה.

בשיא עידן ספינות האוויר, נחת בטמפלהוף בשנת 1930 הגראף צפלין, לאחר שחצה את האוקיינוס האטלנטי. תושבי שכונת טמפלהוף, צאצאים של הטמפלרים, השתוללו מהתלהבות...

אבל העידן הנאצי הפך את המקום הצנוע למפורסם בעולם כולו. המגלומניה הנאצית לא החמיצה גם שדות תעופה ובשנת 1941 השלימו בו הנאצים את בניית המבנה הגדול בעולם - הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורת קשת באורך של 1.2 קילומטר ושטח של 258 אלף מטרים רבועים.

מה שמדהים הוא שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא הפציצו בעלות הברית את שדה התעופה הענקי, ביודען שהוא עתיד לשרת אותן לאחר הניצחון. הצבא האמריקאי אכן השתמש בו רבות במהלך המלחמה הקרה, כדי להתגבר על המצור שהטילו הסובייטים על מערב העיר ב-1948 ולהעביר אספקה לעיר ברלין. אגב, ילדי ברלין כינו את מטוסי האספקה הללו, שהנחיתו אליהם סוכריות ושוקולדים בכינוי "מפציצי הממתקים".


#אדריכלות הטמפלהוף
כנהוג אצל היטלר, הבנייה של המבנה הענקי של טמפלהוף הייתה בסגנון הארכיטקטוני (אדריכלי) האופייני לנאצים, ברוח ברוטליסטית, המבוססת על בטון חשוף. מבנה הטרמינל והמשרדים הענקי תוכנן בידי אדריכל העל של הרייך השלישי, אלברט שְפֵּר. כמו תמיד הוא תוקצב ונבנה בהחלטה ברורה להפגין גם כאן את העליונות הארית של גרמניה הנאצית.

מלמטה לא תמיד ברורים ממדיו של הבניין העצום, אבל הליכה ארוכה לאורכו, כמו גם מבט מהאוויר מדגימים וממחישים את גודלו.


מבט מקרוב על הפארק:

https://www.youtube.com/watch?v=T4YL8m61968

#על מרכז המסחר התיירותי העתידני

הסוני סנטר, ענק הזכוכית והפלדה בכיכר פוטסדאם, הוא מרכז מסחר תיירותי ועתידני. כאמור, אלפי טונות של ברזל וזכוכית הושקעו כאן (אגב, חלק מהזכוכיות הם תאים סולאריים). הזכוכית והפלדה, שזוהרים באור היום, הופכים את המקום למרהיב ויפה מאד. בשעות הערב, אגב, הוא מואר באורות בצבעים שונים.

הוא משתרע על פני 132 אלף וחמש מאות מטרים רבועים ויש בו כמות ענקית של חנויות, בנייני משרדים, מלון ומרכז כנסים, מתחם בית קולנוע וגם מוזיאון מרשים לתולדות הקולנוע.

המתחם תוכנן על ידי האדריכל הלמוט יאן בשנת 2000 ונבנה בעלות של 750 מיליון יורו. כאמור, לא קשה לנחש עבור איזו חברה הוא הוקם - נכון, סוני. בשנת 2008 המתחם נמכר תמורת 600 מיליון יורו למשקיעים.

לפני מלחמת העולם השניה היוותה הכיכר אזור מסחרי ומלא אנשים וכלי רכב. עם הפצצות בעלות הברית, האזור כולו נהרס כמעט לחלוטין. בשל קרבתו לחומת ברלין, ננטש כל המתחם ורק לאחר נפילת החומה הוחלט על פתיחתו מחדש.

אגב, הילדים ישמחו מאד אם תיקחו אותם ל-Legoland Discovery Center.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/KGLsAIatAhE