בשכונת מגורים סתמית, במה שהייתה פעם ברלין המזרחית, נמצא מגרש חנייה, שרק שלט קטן מעיד שמתחת לו קבור הבונקר ששימש את היטלר בחודשים האחרונים למלחמת העולם השנייה.

במשך שנים רבות ניסו השלטונות בגרמניה להעלים את המקום ולא להפוך אוחו למקום עלייה לרגל, אבל זה לא עזר. המקום הוא מגנט למבקרים וסקרנים.

פִיהְרֶרבּוּנְקֶר (Führerbunker) הוא שמו של בונקר הפיקוד של היטלר, שבו שהה הצורר בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. ממנו ניהל את המלחמה בבנות הברית ההולכות וכובשות את גרמניה וכאן בפיהררבונקר התאבד הצורר, משהבין שהוא הובס לחלוטין וחלומו להשתלט על העולם לא יתגשם.
הבונקר הזה היה אחד ממערך גדול של בונקרים שבנו הנאצים בברלין. הוא נבנה עוד בשנת 1936, כשהיטלר ובכירי הנאצים נערכו למלחמה. חפרו אותו בעומק של כ-17 מטרים מתחת לחצר של משרד הקאנצלר בבירה ברלין. רק בשנת 1943 השלימו את בניית הבונקר.

הבונקר היה למעשה חיבור של שני בונקרים נפרדים, שמוקמו זה מתחת לזה, בשתי קומות. בקומה העליונה היה הבונקר העליון, שנקרא פורבונקר (Vorbunker) ושימש בונקר מינהלה.

בקומה התחתונה שכן הפיהררבונקר, הוא בונקר הפיקוד. היו בו 30 חדרים קטנים, בכללם גם מגורי הפיהרר, שהותקנו בשבילו במהלך חודש פברואר 1945. היטלר עצמו עבר להתגורר בבונקר עוד בינואר 1945, ביחד עם פילגשו אווה בראון, מזכירו האישי מרטין בורמן ושר התעמולה שלו יוזף גבלס, שהביא לבונקר את בני משפחתו.

ביום שלפני מותו, ב-29 לאפריל, היטלר התחתן עם אווה בראון, ב-30 באפריל התאבדו השניים וגופותיהם נשרפו, על פי הוראות שהשאיר היטלר לפני כן. לא ניתן היה לזהות את הגופות, מה שהוליד תיאוריות קונספירציה רבות, על בריחתו של היטלר לדרום אמריקה.

ב-1 במאי הרעילו שר התעמולה יוזף גבלס ומגדה אשתו, את ששת ילדיהם והתאבדו גם הם. באותו יום ברח גם מרטין בורמן מהבונקר. כשנכנסו כוחות הצבא האדום אל הבונקר ב-2 במאי, נמצאו בו רק בודדים מאנשי הצוות.
הניסיונות שעשו כוחות הברית, לאחר הניצחון, לפוצץ ולהשמיד את הבונקר, לא ממש הצליחו. במקומם נאטמו והושמדו חלק מהחדרים והמעברים שהשתמרו במקום והמקום הושאר כשלד בטון סגור לציבור.

אזור הבונקר נכלל בשטח של גרמניה הדמוקרטית, שמה הקצת ציני של גרמניה המזרחית, הקומוניסטית. בסוף שנות ה-50 נבנה מעליו מגרש חנייה ובנייני מגורים נבנו מסביב. בדירות שוכנו בין השאר ספורטאים מצליחים ממזרח גרמניה של אותם זמנים.

רק בשנת 2006 סומן האתר לראשונה והבונקר הפך לאתר תיירות מסקרן. כיום מסמן רק שלט קטן את הבונקר המקורי ומסביר כיצד היה בנוי ומה קרה בו, אבל למקום נוהרים גדודי תיירים שמגיעים כדי לראות איך משכנו האחרון של האיש האיום בהיסטוריה, מי שגופתו מעולם לא נמצאה, הוא מגרש חנייה סתמי בברלין של היום.

מבט מקרוב:

אז והיום:

זה מה שמצאו בבונקר לאחר שכבשו אותו: