אי המוזיאונים הוא מוקד התרבות של ברלין. מספר מוזיאונים חשובים בתחומי האומנות והמדע נמצאים על האי הטבעי הזה, הממוקם על נהר השְפְּרֶה משנת 1830 ונחשב מושא גאווה לתושבי ברלין.

ביניהם נמצא את מוזיאון העתיקות המפורסם מוזיאון פֶּרְגַמוֹן (Pergamon), שבו נמצא אחד מאוספי העתיקות החשובים ביותר בעולם.

כמו כן על האי נמצאים עוד כמה מוזיאונים:

הגלריה הלאומית הישנה - שמציעה אמנות גרמנית מהמאה ה-19.

המוזיאון החדש - שבו אמנות מצרית עתיקה, אוסף פפירוסים עתיקים, מוצגים פרהיסטורייים ועתיקות מהתקופה הקלאסית. הפריט המפורסם ביותר במוזיאון הוא פסלה של נֶפֶרְטִיטִי (Nefertiti) מלכת מצרים.

מוזיאון בודה - מוזיאון המוקדש לאמנות ביזנטיון, אמנות ימי הביניים ולאמנות של ראשית העת החדשה.

בשל החשיבות הארכיטקטונית של מבני המוזיאונים עצמם, האי כולו הוכרז כאתר מורשת עולמית. בפארק הגדול והנעים שעל יד רחבת המוזיאונים הגדולה, פארק "לוסטגארטן", תוכלו לנוח מעט בין השיטוט במוזיאונים.
את יסוד אי המוזיאונים הגה המלך פרידריך וילהלם ה-4, במחצית הראשונה של המאה ה-19. הוא החליט להקים מתחם מוזיאונים, שאליו יעביר את אוספי בית המלוכה לסוגיהם, החלטה נדיבה שמטרתה לאפשר לציבור הגרמני ליהנות מאוצרות הממלכה שהצטברו אצל המלכים במהלך הדורות.

לשם כך בחר המלך בצידו הצפוני של האי בתוך ברלין שנוצר בין הזרועות של נהר השְפְּרֶה, שעובר בעיר. הוא הורה לאדריכל שִינְקֶל, שאותו העריך ואהב את עבודותיו, להקים את המוזיאון הראשון על "אי המוזיאונים".

לפני ההפצצות מלחמת העולם השניה, הוציאו השלטונות את מרבית התכולה של המוזיאונים אל מחוץ לאזור ברלין. זאת בכדי להגן עליהם מהרס. דברים שלא ניתן היה להוציא מברלין, כוסו בשקים. בהפצצה האחרונה על ברלין במלחמה, החריבו האמריקאים את האי לגמרי. העובדה שרוב המוצגים הוצאו ממנו לפני ההפצצות, שמרה עליהם מהשמדה גמורה.

מבט מקרוב על אי המוזיאונים: