שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
המוזיאון הלאומי הגאורגי
מוזיאון ההיסטוריה הלאומי של רומניה
המוזיאון לחשמליות עתיקות סגור זמנית
מוזיאון הלובר
מוזיאון העבדות
ביטלס סטורי, מוזיאון החיפושיות
הקסבה קופי קלאב
המוזיאון העולמי
ליברפול ביטלס מוזיאון
#על המוזיאון הלאומי של גאורגיה
המוזיאון הגאורגי הלאומי (Georgian National Museum) מזכיר היטב את העבר הכאוב והקרוב של גאורגיה ושופך אור ברור על אופיו של העם הגיאורגי.
נפתח רק בשנת 2004. למעשה הוא מציע מבט על ההיסטוריה של המדינה, דרך רשת מוזיאונים הפרושה במקומות שונים בעיר. במוזיאונים השונים המסונפים אליו תראו עתיקות, חפצים מתקופות קדומות של המדינה ודברי אמנות ואומנות עממית.
המוזיאון הגאורגי הלאומי נולד ממוזיאון המחלקה הקווקזית שנוסד עוד בתקופת האימפריה הרוסית של אמצע המאה ה-19.
#מה תראו כאן?
במוזיאון הלאומי של גיאורגיה תוכלו לראות שלל מוצגים מהתרבות המקומית, החל ממוצגים ארכיאולוגיים, דרך תכשיטים, חפצי אומנות עממית, אמנות דתית וכלים שונים.
מוצגים מעניינים הם עיטורי הזהב שנמצאו במערב המדינה ואוצרות זהב נוספים ומרשימים מחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במדינה.
בקומה העליונה נמצא מוזיאון הכיבוש הסובייטי, המציג את גאורגיה בעת הכיבוש, כולל סקירה ומוצגים ממשטר הדיכוי הסובייטי ומתנועת ההתנגדות הגאורגית שפעלה כדי להשתחרר ממנו.
בלובי שבקומת הכניסה תוכלו לראות שלל ממצאים ארכיאולוגיים מהאתר דמַנִיסִי (Dmanisi) שבדרום גאורגיה. מוצגים כאן ממצאים ארכיאולוגיים וחפצים מעניינים מהתקופה ומחורבות העיירה הימי ביניימית מאמצע האלף השני לספירה.
הממצאים המרתקים ביותר כאן הן גולגלות קדומות של דמויי אדם קדומים מסוג "הומו גאורגיקוס" (Homo georgicus). אלו מאובני האדם הקדומים ביותר המצויים מחוץ לאפריקה.
גיל השלדים הללו מוערך ב-1.8 מיליון שנה והם שינו ושכתבו את התפיסה בקרב חוקרי תולדות האנושות של אירופה הקדומה ובכלל.
החלק המרכזי במוזיאון הוא האוצר הארכיאולוגי הגדול שבו. בין השאר הוא כולל אוסף ענקי של עתיקות המורכב מתכשיטים, חפצי כסף, זהב ואבני חן יקרות. האוסף שנחפר ברובו באתרי קבורה קדומים במיוחד, מהתקופה שלפני הולדת הנצרות, חלקם מהאלף השלישי לפני הספירה.
גולת הכותרת באוסף שכאן הם תכשיטי הזהב המרשימים שנמצאו בקולכיס הקדומה שבמערב גיאורגיה. העדיים הללו הם מלאכת מחשבת של תכשיטנות קדומה ויפה להפליא.
#טיפים
הכניסה לקומת הלובי של המוזיאון חופשית ומעניינת למי שחסר את הזמן לכניסה לכל המוזיאון.
עוד במוזיאון תערוכות מתחלפות המעלות אחת לכמה חודשים חלק אחר מאוספי המוזיאון העשירים שבמחסנים.
בלוגרים:
https://youtu.be/DZp76BsCDgs
כתבה:
https://youtu.be/g1IZGDSv1sw
מחלקה זואולוגית:
https://youtu.be/6T7sjAevNgI
מאוצרות הארכיאולוגיה:
https://youtu.be/XUuJkWhB3dY
המוזיאון הגאורגי הלאומי (Georgian National Museum) מזכיר היטב את העבר הכאוב והקרוב של גאורגיה ושופך אור ברור על אופיו של העם הגיאורגי.
נפתח רק בשנת 2004. למעשה הוא מציע מבט על ההיסטוריה של המדינה, דרך רשת מוזיאונים הפרושה במקומות שונים בעיר. במוזיאונים השונים המסונפים אליו תראו עתיקות, חפצים מתקופות קדומות של המדינה ודברי אמנות ואומנות עממית.
המוזיאון הגאורגי הלאומי נולד ממוזיאון המחלקה הקווקזית שנוסד עוד בתקופת האימפריה הרוסית של אמצע המאה ה-19.
#מה תראו כאן?
במוזיאון הלאומי של גיאורגיה תוכלו לראות שלל מוצגים מהתרבות המקומית, החל ממוצגים ארכיאולוגיים, דרך תכשיטים, חפצי אומנות עממית, אמנות דתית וכלים שונים.
מוצגים מעניינים הם עיטורי הזהב שנמצאו במערב המדינה ואוצרות זהב נוספים ומרשימים מחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במדינה.
בקומה העליונה נמצא מוזיאון הכיבוש הסובייטי, המציג את גאורגיה בעת הכיבוש, כולל סקירה ומוצגים ממשטר הדיכוי הסובייטי ומתנועת ההתנגדות הגאורגית שפעלה כדי להשתחרר ממנו.
בלובי שבקומת הכניסה תוכלו לראות שלל ממצאים ארכיאולוגיים מהאתר דמַנִיסִי (Dmanisi) שבדרום גאורגיה. מוצגים כאן ממצאים ארכיאולוגיים וחפצים מעניינים מהתקופה ומחורבות העיירה הימי ביניימית מאמצע האלף השני לספירה.
הממצאים המרתקים ביותר כאן הן גולגלות קדומות של דמויי אדם קדומים מסוג "הומו גאורגיקוס" (Homo georgicus). אלו מאובני האדם הקדומים ביותר המצויים מחוץ לאפריקה.
גיל השלדים הללו מוערך ב-1.8 מיליון שנה והם שינו ושכתבו את התפיסה בקרב חוקרי תולדות האנושות של אירופה הקדומה ובכלל.
החלק המרכזי במוזיאון הוא האוצר הארכיאולוגי הגדול שבו. בין השאר הוא כולל אוסף ענקי של עתיקות המורכב מתכשיטים, חפצי כסף, זהב ואבני חן יקרות. האוסף שנחפר ברובו באתרי קבורה קדומים במיוחד, מהתקופה שלפני הולדת הנצרות, חלקם מהאלף השלישי לפני הספירה.
גולת הכותרת באוסף שכאן הם תכשיטי הזהב המרשימים שנמצאו בקולכיס הקדומה שבמערב גיאורגיה. העדיים הללו הם מלאכת מחשבת של תכשיטנות קדומה ויפה להפליא.
#טיפים
הכניסה לקומת הלובי של המוזיאון חופשית ומעניינת למי שחסר את הזמן לכניסה לכל המוזיאון.
עוד במוזיאון תערוכות מתחלפות המעלות אחת לכמה חודשים חלק אחר מאוספי המוזיאון העשירים שבמחסנים.
בלוגרים:
https://youtu.be/DZp76BsCDgs
כתבה:
https://youtu.be/g1IZGDSv1sw
מחלקה זואולוגית:
https://youtu.be/6T7sjAevNgI
מאוצרות הארכיאולוגיה:
https://youtu.be/XUuJkWhB3dY
#על המוזיאון ההיסטוריה בבוקרשט
כ-50,000 פריטים יקרי ערך מההיסטוריה הרומנית מוצגים כאן, במוזיאון ההיסטוריה הלאומי של רומניה, אחד החשובים שבמוזיאונים הרומנים.
המוזיאון ממוקם בבית דואר ישן משנת 1900, שבו נמצא גם מוזיאון בולאי. במוזיאון כ-41 חדרים, המתפרשים על פני 8,000 מטרים רבועים. מוצגות כאן תערוכות במגוון נושאים בהתפתחות המדינה הרומנית ובתולדותיה.
המוצגים במוזיאון מתחילים מתקופת האבן הפרה-היסטורית, דרך תקופת הרומאים ועד המאה ה-21. תוכלו לראות כאן שפע של מוצגים מרתקים, החל מכמויות של זהב מתקופת המלכים ברומניה, כתרים משובצים באבנים יקרות, תכשיטי מלכוּת וחרבות של בני אצולה.
בשנת 1864 נתרמו פריטים היסטוריים נוספים על ידי הגנרל ניקולאי מברוס (Nicolae Mavros). בכך קיבל המוזיאון תפנית והחל לשמש כמוזיאון לעתיקות ולמדעי הטבע. אנשי תרבות רבים נרתמו למשימה של המשך העשרת ושימור המוזיאון. בשנת 1970 החליטה מועצת השרים של העיר להפוך את המוזיאון למוזיאון ההיסטוריה הלאומי של רומניה ובשנת 1972 הוא נפתח מחדש למבקרים.
חלק מהמוזיאון מוקדש היום לתערוכה הקבועה העוסקת בשואת יהודי רומניה.
שימו לב שהביקור במוזיאון מתאים במיוחד לחובבי היסטוריה. כמו מוזיאונים שונים בבוקרשט, גם כאן ירשים הבניין שבו הוא יושב, את שאר התיירים, יותר מאשר המוצגים שבו.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/hKDDF55dTbs
כ-50,000 פריטים יקרי ערך מההיסטוריה הרומנית מוצגים כאן, במוזיאון ההיסטוריה הלאומי של רומניה, אחד החשובים שבמוזיאונים הרומנים.
המוזיאון ממוקם בבית דואר ישן משנת 1900, שבו נמצא גם מוזיאון בולאי. במוזיאון כ-41 חדרים, המתפרשים על פני 8,000 מטרים רבועים. מוצגות כאן תערוכות במגוון נושאים בהתפתחות המדינה הרומנית ובתולדותיה.
המוצגים במוזיאון מתחילים מתקופת האבן הפרה-היסטורית, דרך תקופת הרומאים ועד המאה ה-21. תוכלו לראות כאן שפע של מוצגים מרתקים, החל מכמויות של זהב מתקופת המלכים ברומניה, כתרים משובצים באבנים יקרות, תכשיטי מלכוּת וחרבות של בני אצולה.
בשנת 1864 נתרמו פריטים היסטוריים נוספים על ידי הגנרל ניקולאי מברוס (Nicolae Mavros). בכך קיבל המוזיאון תפנית והחל לשמש כמוזיאון לעתיקות ולמדעי הטבע. אנשי תרבות רבים נרתמו למשימה של המשך העשרת ושימור המוזיאון. בשנת 1970 החליטה מועצת השרים של העיר להפוך את המוזיאון למוזיאון ההיסטוריה הלאומי של רומניה ובשנת 1972 הוא נפתח מחדש למבקרים.
חלק מהמוזיאון מוקדש היום לתערוכה הקבועה העוסקת בשואת יהודי רומניה.
שימו לב שהביקור במוזיאון מתאים במיוחד לחובבי היסטוריה. כמו מוזיאונים שונים בבוקרשט, גם כאן ירשים הבניין שבו הוא יושב, את שאר התיירים, יותר מאשר המוצגים שבו.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/hKDDF55dTbs
#על המוזיאון לחשמליות עתיקות
המוזיאון לחשמליות עתיקות (Wirral transport museum) סגור עד להודעה חדשה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Tl7zYv2Kytc
ביקור במקום:
https://youtu.be/0jOkyO7jKTs
המוזיאון לחשמליות עתיקות (Wirral transport museum) סגור עד להודעה חדשה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Tl7zYv2Kytc
ביקור במקום:
https://youtu.be/0jOkyO7jKTs
#על המוזיאון המפורסם ביותר בעולם
מוזיאון הלובר הגדול והמפואר של פריז הוא גם אחד הגדולים בעולם. הוא ממוקם בגדה הימנית שברובע הראשון של פריז, במה שהיה פעם ארמון.
הלובר הוקם על ידי המלך פיליפ אוגוסט בשנת 1190 כארמון מבוצר בגבולה המערבי של פריז, במסגרת הגנה כוללת על העיר מפני מתקפות ויקינגים. בשנים שלאחר בניית המבצר, בעת התרחבותה של פריז מעבר לגבולות המערביים שהציב המלך, חל שינוי בייעודו הראשוני של הארמון לקו הגנה על מקום משכנו של האוצר המלכותי. לכן, בשנת 1546, תחת שלטון פרנסואה הראשון, החל האדריכל פייר לֶסְקוֹ להפוך את המבצר לארמון מלכותי מפואר.
הרעיון להפוך את ארמון הלובר למוזיאון עלה בתקופת לואי ה-15. לאחר המהפכה הצרפתית, הוחלט כי על המקום להיפתח להמון על מנת שיוכל ליהנות מיצירות המופת הלאומיות, והמוזיאון נפתח בשנת 1793 עם תערוכה של 537 ציורים.
בשנים שלאחר מכן, המוזיאון נקרא "מוזיאון נפוליאון" ולא במקרה. אוסף היצירות התרחב מאוד בזמן שלטונו של נפוליאון בעיקר בגלל הביזה הרבה שבזז במלחמותיו. צורתו הנוכחית של הלובר כמבנה עצום בעל שתי זרועות - אגף רִישֶלְייֶה הצפוני ואגף דֶנוֹן הדרומי המקיפים את חצר נפוליאון במרכז, קיימת מאז 1874.
#יצירות בלובר
בלובר מוצגות כיום כרבע מיליון יצירות אמנות. לצד יצירות מפורסמות, כמו המונה ליזה, או המדונה והילד של ליאונרדו דה וינצ'י, תוכלו למצוא כאן גם אמנות פחות מוכרת. בכל מקרה מדובר בחוויה לכל חובב אמנות.
קחו לדוגמא את ונוס ממילו, אולי הפסל היווני המפורסם ביותר בעולם. מצא אותו דייג מקומי באי היווני מילוס, בשנת 1820, כשהוא מפורק לשני חלקים נפרדים. הטורקים ששלטו אז באי החרימו את הממצא, אבל שגריר צרפת שישב באיסטנבול גרם לכך שצרפת תרכוש אותו מהם ומאז הוא נמצא במוזיאון הלובר.
זהו גם סיפורו של עוד פסל אגדי מיוון העתיקה - פסל ניקה הפונה נגד הרוח. הפסל מציג את אלת הניצחון ניקה הניצבת אל מול הרוח, עם הכנף. אין לה ידיים וראש, אבל היא יפהפיה ורבים מגיעים למוזיאון הלובר כדי לראותה.
עוד פסל מפורסם שנמצא כאן הוא פסל הלבלר היושב, פסל מצרי עתיק שמנציח המקצוע העתיק-חדש שנולד עם המצאת הכתב - מקצוע הלבלר, הפקיד, היושב ושוקד על עבודתו בכתיבה.
ויש גם את פסלי הענק של הלמסו, ששמרו על חדר הכס בארמונו של המלך האשורי סרגון השני. על האבן העתיקה שעליה כתובים חוקי חַמוּרָבִּי, אוסף החוקים המקיף ביותר שפורסם בעת העתיקה.
#על גניבת המונה ליזה
באוגוסט 1911, ממוזיאון הלובר שבפאריז נגנבה ה"מונה ליזה". הגנב, עובד המוזיאון ששמו וינצֶ'נְזוֹ פֶרוּגַ'ה, החביא את הציור הקטן מתחת למעילו ויצא מהמוזיאון באדישות רבה. לשווא חיפשו שוטרי פאריס אחר הגנב, הציעו פרס כספי למוסר המידע וחקרו כל מי שיכול היה לדעת משהו, אך לא מצאו דבר. במשך שנתיים החביא הגנב את הציור שיהפוך מעתה ליצירה הכי מפורסמת בהיסטוריה, בארגז מתחת למיטתו.
כשהוא שב לאיטליה, אחרי שנתיים, הציע פרוג'ה הנֶבֶעך למכור את התמונה למוזיאון אוֹפִיצִי שבעיר פירנצה. דקות אחר-כך כבר קיבלה המשטרה המקומית את הטלפון שהפך אותה לגיבורת הפענוחים של אותם הזמנים. המונה ליזה נמצאה!
אחר-כך יספר הגנב "פעלתי בשל דחף רגעי". בהמשך הוא ישנה את גרסתו ויספר שרצה להשיבה לאיטליה, שממנה שדד אותה נפוליאון. במשפט יאמר זאת שוב והשופטים יקלו את דינו, על אף הידע ההיסטורי הלא מרשים שגילה.. צחוק הגורל, שאחרי מאסר לא ארוך ישוב פֶרוּגַ'ה "הפטריוט" לצרפת וימות בה כמה שנים מאוחר יותר.
#על ציור המונה ליזה
הציור הכי מפורסם בעולם הוא למרבה הפלא דווקא אחד הציורים הצנועים והקטנים בממדיו שיש.
קוראים לציור "מונה ליזה" או "לה ג'וקונדה" (La Gioconda) והוא נמצא במוזיאון הלובר בפאריז. הצייר הוא איש הרנסאנס ליאונרדו דה וינצ'י והוא עבד על הציור במשך זמן רב מאד, במאה ה-16.
הדיוקן הזה הוא במידה רבה מהפכני, כיוון ששינה את צורת הציור של פורטרטים, דיוקנאות לחלוטין. אם עד אז נהגו לצייר בעיקר בפרופיל, הוא היה ציור חזיתי ששינה לגמרי את התמונה, תרתי משמע. כל הדיוקנאות אחריו המשיכו בדרכו והיו חזיתיים.
משיחות המכחול העדינות שלו וטשטוש זוויות הפה של הגברת מקנים למונה ליזה חיוך מסתורי ומסקרן, שריתק דורות של חובבי אמנות והפך את הציור הזה לידוע בכל העולם.
בנוסף, השתמש לאונרדו בטכניקות שונות כמו משחקים עדינים של אור וצל שיש במונה ליזה. גם ההבדל שיצר בין הדיוקן לרקע והפרספקטיבה המיוחדת, שהגדילה את הראליזם בציור. אבל הגאונות בציור היא שימוש בשיטה שפיתח ונקראת סְפוּמָאטוֹ. בשיטת הספומאטו האמן יוצר מעבר הדרגתי וזהיר מצבע לצבע או מגוון לגוון, כך שלא ניתן להבחין בתת-הגוונים. כיום בעידן הדיגיטלי זה מובן מאליו, אבל בתקופת הרנסאנס זו הייתה המצאה חדשנית והיא יושמה במונה ליזה והוסיפה עומק רב לציור.
המונה ליזה היא ללא ספק הציור המפורסם בעולם. מאות עותקים וזיופים שלה שרדו במהלך השנים. המומחים אומרים שהיא הציור הכי מועתק בעולם.
אבל בניגוד לכל העותקים והזיופים, מתבלט לאחרונה ציור עם סיפור מסעיר באמת. מדובר באותה גברת המכונה "מונה ליזה" שצויירה על ידי לאונרדו כעשור לפני הציור המפורסם. הגברת צעירה יותר, הנוף שונה, הגוונים בהירים יותר, אך תנוחות הידיים והבעת הפנים דומות. מצוירים בו אפילו עמודי השיש שנחתכו מהמונה ליזה המוכרת.
#אדריכלות המוזיאון
מוזיאון הלובר הגדול והמפואר של פריז הוא גם אחד הגדולים בעולם. המקום שנולד במאה ה-12 כארמון מבוצר בגבול המערבי של פאריז התאים בתחילה למטרת ההגנה על העיר מהתקפות הוויקינגים. אותם ויקינגים הרבו לתקוף בימי הביניים ולכבוש ערים ברחבי אירופה.
צורתו הנוכחית של הלובר כמבנה עצום בעל שתי זרועות - אגף רִישֶלְייֶה הצפוני ואגף דֶנוֹן הדרומי המקיפות את חצר נפוליאון במרכז, קיימת מאז 1874.
ב-1983 הציע פרנסואה מיטראן, נשיא צרפת, הציע את תכנית "הלובר הגדול" לחידוש ושיפוץ המוזיאון. האדריכל הסיני-אמריקאי אִיוֹ מִינְג פֵיי (Ieoh Ming Pei) שזכה בפרויקט והציע את פירמידת הזכוכית ככניסה המרכזית הניצבת במרכז חצר נפוליאון ועוד 3 פירמידות קטנות לידה.
פירמידת מוזיאון הלובר עשויה ממסגרת מתכת ומלוחות זכוכית. היא משמשת ככניסה הראשית למוזיאון. הפירמידה והלובי התת-קרקעי היו פתרו את הקושי להכיל את המספר הגדול של המבקרים במוזיאון מדי יום. המיוחד במבנה הזה הוא שהמבקרים נכנסים דרך הפירמידה, ממנה הם יורדים ללובי המרווח ובהמשך עולים למבנים העיקריים של המוזיאון.
#טיפים
השתדלו לקנות כרטיסים מראש.
הכניסה חינם עד גיל 26.
בימי רביעי ושישי הלובר נסגר ב 21:45. לסיור אלגנטי וללא התורים המפורסמים של הלובר בואו מ-18:00 בערב ביום ד' או ו' ותיהנו מסיור רגוע ומהנה, כשהמוזיאון כמעט ריק.
כניסה הרבה פחות עמוסה מהכניסה הראשית עם התורים הארוכים, היא כניסת ה"קרוסל דה לובר" (Carrousel du Louvre), שנמצאת בכניסה לגני טווילרי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/xJxH-QuJeXo
על המוזיאון וכמה מהיצירות החשובות בו:
https://youtu.be/7Y6nP1HvzqM
ביקור במקום:
https://youtu.be/NFbbZfxELAU
קליפ:
https://youtu.be/kbMqWXnpXcA
הדרכה:
https://youtu.be/JkPcA8dngB4
מוזיאון הלובר הגדול והמפואר של פריז הוא גם אחד הגדולים בעולם. הוא ממוקם בגדה הימנית שברובע הראשון של פריז, במה שהיה פעם ארמון.
הלובר הוקם על ידי המלך פיליפ אוגוסט בשנת 1190 כארמון מבוצר בגבולה המערבי של פריז, במסגרת הגנה כוללת על העיר מפני מתקפות ויקינגים. בשנים שלאחר בניית המבצר, בעת התרחבותה של פריז מעבר לגבולות המערביים שהציב המלך, חל שינוי בייעודו הראשוני של הארמון לקו הגנה על מקום משכנו של האוצר המלכותי. לכן, בשנת 1546, תחת שלטון פרנסואה הראשון, החל האדריכל פייר לֶסְקוֹ להפוך את המבצר לארמון מלכותי מפואר.
הרעיון להפוך את ארמון הלובר למוזיאון עלה בתקופת לואי ה-15. לאחר המהפכה הצרפתית, הוחלט כי על המקום להיפתח להמון על מנת שיוכל ליהנות מיצירות המופת הלאומיות, והמוזיאון נפתח בשנת 1793 עם תערוכה של 537 ציורים.
בשנים שלאחר מכן, המוזיאון נקרא "מוזיאון נפוליאון" ולא במקרה. אוסף היצירות התרחב מאוד בזמן שלטונו של נפוליאון בעיקר בגלל הביזה הרבה שבזז במלחמותיו. צורתו הנוכחית של הלובר כמבנה עצום בעל שתי זרועות - אגף רִישֶלְייֶה הצפוני ואגף דֶנוֹן הדרומי המקיפים את חצר נפוליאון במרכז, קיימת מאז 1874.
#יצירות בלובר
בלובר מוצגות כיום כרבע מיליון יצירות אמנות. לצד יצירות מפורסמות, כמו המונה ליזה, או המדונה והילד של ליאונרדו דה וינצ'י, תוכלו למצוא כאן גם אמנות פחות מוכרת. בכל מקרה מדובר בחוויה לכל חובב אמנות.
קחו לדוגמא את ונוס ממילו, אולי הפסל היווני המפורסם ביותר בעולם. מצא אותו דייג מקומי באי היווני מילוס, בשנת 1820, כשהוא מפורק לשני חלקים נפרדים. הטורקים ששלטו אז באי החרימו את הממצא, אבל שגריר צרפת שישב באיסטנבול גרם לכך שצרפת תרכוש אותו מהם ומאז הוא נמצא במוזיאון הלובר.
זהו גם סיפורו של עוד פסל אגדי מיוון העתיקה - פסל ניקה הפונה נגד הרוח. הפסל מציג את אלת הניצחון ניקה הניצבת אל מול הרוח, עם הכנף. אין לה ידיים וראש, אבל היא יפהפיה ורבים מגיעים למוזיאון הלובר כדי לראותה.
עוד פסל מפורסם שנמצא כאן הוא פסל הלבלר היושב, פסל מצרי עתיק שמנציח המקצוע העתיק-חדש שנולד עם המצאת הכתב - מקצוע הלבלר, הפקיד, היושב ושוקד על עבודתו בכתיבה.
ויש גם את פסלי הענק של הלמסו, ששמרו על חדר הכס בארמונו של המלך האשורי סרגון השני. על האבן העתיקה שעליה כתובים חוקי חַמוּרָבִּי, אוסף החוקים המקיף ביותר שפורסם בעת העתיקה.
#על גניבת המונה ליזה
באוגוסט 1911, ממוזיאון הלובר שבפאריז נגנבה ה"מונה ליזה". הגנב, עובד המוזיאון ששמו וינצֶ'נְזוֹ פֶרוּגַ'ה, החביא את הציור הקטן מתחת למעילו ויצא מהמוזיאון באדישות רבה. לשווא חיפשו שוטרי פאריס אחר הגנב, הציעו פרס כספי למוסר המידע וחקרו כל מי שיכול היה לדעת משהו, אך לא מצאו דבר. במשך שנתיים החביא הגנב את הציור שיהפוך מעתה ליצירה הכי מפורסמת בהיסטוריה, בארגז מתחת למיטתו.
כשהוא שב לאיטליה, אחרי שנתיים, הציע פרוג'ה הנֶבֶעך למכור את התמונה למוזיאון אוֹפִיצִי שבעיר פירנצה. דקות אחר-כך כבר קיבלה המשטרה המקומית את הטלפון שהפך אותה לגיבורת הפענוחים של אותם הזמנים. המונה ליזה נמצאה!
אחר-כך יספר הגנב "פעלתי בשל דחף רגעי". בהמשך הוא ישנה את גרסתו ויספר שרצה להשיבה לאיטליה, שממנה שדד אותה נפוליאון. במשפט יאמר זאת שוב והשופטים יקלו את דינו, על אף הידע ההיסטורי הלא מרשים שגילה.. צחוק הגורל, שאחרי מאסר לא ארוך ישוב פֶרוּגַ'ה "הפטריוט" לצרפת וימות בה כמה שנים מאוחר יותר.
#על ציור המונה ליזה
הציור הכי מפורסם בעולם הוא למרבה הפלא דווקא אחד הציורים הצנועים והקטנים בממדיו שיש.
קוראים לציור "מונה ליזה" או "לה ג'וקונדה" (La Gioconda) והוא נמצא במוזיאון הלובר בפאריז. הצייר הוא איש הרנסאנס ליאונרדו דה וינצ'י והוא עבד על הציור במשך זמן רב מאד, במאה ה-16.
הדיוקן הזה הוא במידה רבה מהפכני, כיוון ששינה את צורת הציור של פורטרטים, דיוקנאות לחלוטין. אם עד אז נהגו לצייר בעיקר בפרופיל, הוא היה ציור חזיתי ששינה לגמרי את התמונה, תרתי משמע. כל הדיוקנאות אחריו המשיכו בדרכו והיו חזיתיים.
משיחות המכחול העדינות שלו וטשטוש זוויות הפה של הגברת מקנים למונה ליזה חיוך מסתורי ומסקרן, שריתק דורות של חובבי אמנות והפך את הציור הזה לידוע בכל העולם.
בנוסף, השתמש לאונרדו בטכניקות שונות כמו משחקים עדינים של אור וצל שיש במונה ליזה. גם ההבדל שיצר בין הדיוקן לרקע והפרספקטיבה המיוחדת, שהגדילה את הראליזם בציור. אבל הגאונות בציור היא שימוש בשיטה שפיתח ונקראת סְפוּמָאטוֹ. בשיטת הספומאטו האמן יוצר מעבר הדרגתי וזהיר מצבע לצבע או מגוון לגוון, כך שלא ניתן להבחין בתת-הגוונים. כיום בעידן הדיגיטלי זה מובן מאליו, אבל בתקופת הרנסאנס זו הייתה המצאה חדשנית והיא יושמה במונה ליזה והוסיפה עומק רב לציור.
המונה ליזה היא ללא ספק הציור המפורסם בעולם. מאות עותקים וזיופים שלה שרדו במהלך השנים. המומחים אומרים שהיא הציור הכי מועתק בעולם.
אבל בניגוד לכל העותקים והזיופים, מתבלט לאחרונה ציור עם סיפור מסעיר באמת. מדובר באותה גברת המכונה "מונה ליזה" שצויירה על ידי לאונרדו כעשור לפני הציור המפורסם. הגברת צעירה יותר, הנוף שונה, הגוונים בהירים יותר, אך תנוחות הידיים והבעת הפנים דומות. מצוירים בו אפילו עמודי השיש שנחתכו מהמונה ליזה המוכרת.
#אדריכלות המוזיאון
מוזיאון הלובר הגדול והמפואר של פריז הוא גם אחד הגדולים בעולם. המקום שנולד במאה ה-12 כארמון מבוצר בגבול המערבי של פאריז התאים בתחילה למטרת ההגנה על העיר מהתקפות הוויקינגים. אותם ויקינגים הרבו לתקוף בימי הביניים ולכבוש ערים ברחבי אירופה.
צורתו הנוכחית של הלובר כמבנה עצום בעל שתי זרועות - אגף רִישֶלְייֶה הצפוני ואגף דֶנוֹן הדרומי המקיפות את חצר נפוליאון במרכז, קיימת מאז 1874.
ב-1983 הציע פרנסואה מיטראן, נשיא צרפת, הציע את תכנית "הלובר הגדול" לחידוש ושיפוץ המוזיאון. האדריכל הסיני-אמריקאי אִיוֹ מִינְג פֵיי (Ieoh Ming Pei) שזכה בפרויקט והציע את פירמידת הזכוכית ככניסה המרכזית הניצבת במרכז חצר נפוליאון ועוד 3 פירמידות קטנות לידה.
פירמידת מוזיאון הלובר עשויה ממסגרת מתכת ומלוחות זכוכית. היא משמשת ככניסה הראשית למוזיאון. הפירמידה והלובי התת-קרקעי היו פתרו את הקושי להכיל את המספר הגדול של המבקרים במוזיאון מדי יום. המיוחד במבנה הזה הוא שהמבקרים נכנסים דרך הפירמידה, ממנה הם יורדים ללובי המרווח ובהמשך עולים למבנים העיקריים של המוזיאון.
#טיפים
השתדלו לקנות כרטיסים מראש.
הכניסה חינם עד גיל 26.
בימי רביעי ושישי הלובר נסגר ב 21:45. לסיור אלגנטי וללא התורים המפורסמים של הלובר בואו מ-18:00 בערב ביום ד' או ו' ותיהנו מסיור רגוע ומהנה, כשהמוזיאון כמעט ריק.
כניסה הרבה פחות עמוסה מהכניסה הראשית עם התורים הארוכים, היא כניסת ה"קרוסל דה לובר" (Carrousel du Louvre), שנמצאת בכניסה לגני טווילרי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/xJxH-QuJeXo
על המוזיאון וכמה מהיצירות החשובות בו:
https://youtu.be/7Y6nP1HvzqM
ביקור במקום:
https://youtu.be/NFbbZfxELAU
קליפ:
https://youtu.be/kbMqWXnpXcA
הדרכה:
https://youtu.be/JkPcA8dngB4
מוזיאונים
#על מוזיאון העבדות הבינלאומי של ליברפול
מוזיאון העבדות הבינלאומי (International Slavery Museum) הוא מוזיאון שעוסק בעבדות כתופעה וסוקר ומציג את צדדיה השונים, בכנות ובאומץ היסטורי.
המוזיאון ממוקם בקומה ה-3 של המוזיאון הימי של העיר ומתעד את תולדות העבדות. הוא הוקם ב-2007, לרגל חגיגות ה-800 לעיר ליברפול והוקדש גם לתיאורה של העיר ליברפול כבירת סחר העבדים העולמית.
כי באותה שנה בדיוק, שנת 2007, מלאו גם 200 שנה לביטול סחר העבדים בממלכה. מוזיאון העבדות הבינלאומי בליברפול הוא, ככל הידוע בעת סקירת המקום, מוזיאון העבדות היחידי בעולם שמגלה ומציג את זוועות התופעה של סחר העבדים, בצורה גלויה וכנה.
#היסטוריה
בשנת 1700 יצאה ספינת העבדים הראשונה מליברפול. הספינה ששמה "הסוחר מליברפול" לקחה על סיפונה לברבדוס 220 עבדים שיועדו למכירה והיא שמסמנת את תחילתו של עידן ליברפול בסחר העבדים.
מכאן מתחילה העיר ליברפול לשחק במאה ה-18 תפקיד חשוב ומכריע בסחר זה. בשנת 1752 יש כבר לליברפול צי של ספינות עבדים שביכולתו להעביר עשרות אלפי עבדים ממקום למקום. הספנים נהגו באותם ימים לומר שאת העבדים מעבירים כשהם "ארוזים על הסיפון, משל היו ספרים על מדפים".
הספינות נהגו לצאת מרציפי ליברפול, כשהם מלאות בטקסטיל, נשק ואלכוהול שנשלחו למרחקים. לאורך חופי אפריקה, הוחלפה הסחורה, במה שהיה מכונה אז "בקר שחור" והיה בעצם המוני אפריקאים שנחטפו והובלו בניגוד לרצונם לספינות.
עם המטען האנושי הזה, עזבו הספינות את אפריקה והעבירו את העבדים למכירה באירופה ובאמריקה ובתנאים איומים. באמריקה העמיסו הסוחרים סחורות מהמושבות שם והפליגו עימן בחזרה לליברפול.
סחר העבדים תרם באופן ממשי לחיי החברה באירופה. הממון ממכירת העבדים שימש לרכש של בגדים מכותנה אמריקאית, טבק למקטרות מווירג'יניה, רהיטי מהגוני מאמריקה וסוכר ממטעי הסוכר בקאריבים.
הון אדיר זרם לעיר מסחר העבדים המתגבר. השגשוג של ליברפול שהביאו הרווחים העצומים מהעברת עבדים שחורים ומכירתם היה בלתי נתפס. מרבית עשירי העיר, ראשיה ופרנסיה היו אז מעורבים בסחר העבדים. מעל מחצית משלושת מיליון האפריקאים שנלקחו לעבדות, הועברו על ידי סוחרי עבדים בריטים ורובם דרך ליברפול.
גם היום יש בליברפול מספר רחובות מרכזיים שנקראים על שמם של סוחרי עבדים מקומיים, מאלו שתרמו מרווחי העבדות לעושרה של ליברפול ולשגשוגה.
#דוגמה צינית ומחרידה
דוגמה רעה להתייחסות סוחרי העבדים לאותם אומללים שנתפסו באפריקה והועברו לעבדות בעולם החדש היא העניין ההיסטורי הבא. באותן שנים תנאי הביטוח של עסקי המסחר בעבדים היו שהסוחר לא יכול היה לקבל פיצוי על עבד שמת מוות טבעי. עבור עבד שטבע ,לעומת זאת, אפשר היה בהחלט לקבל פיצוי.
הדוגמה הצינית וודאי לא היחידה לכך היא אירוע משנת 1781, שהתרחש על האוניה "זונג" מליברפול. לאחר שהטעינה משלוח גדול של עבדים, עזבה האוניה את חופי אפריקה ויצאה לדרך לכיוון אירופה. על סיפונה היה מטען ענקי של עבדים והכל נראה בסדר. אך בשלב מסוים הסתבר שהחישוב של כמויות המזון והמים שהועמסו עליה לא מדויק והכמויות היו חסרות. מכיוון שכך, התגבר הרעב בספינה.
מכיוון שהם היו האחרונים בעדיפות למזון, החלו העבדים למות. בשלב הזה נזכר מפקד האוניה, הקפטן, שלא ניתן יהיה לקבל פיצוי עבור עבדים שימותו מוות טבעי. עבד שטבע, לעומת זאת, זיכה בתשלום מהביטוח. משום כך ובהחלטה עסקית צינית ואכזרית במיוחד, החליט מפקד האוניה להשליך אל הים הפתוח מעל 130 עבדים ולתת להם לטבוע. הפיצויים מהביטוח בדרך...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/0Mg1HxjpCHk
ביקור במקום:
https://youtu.be/Fgc9BVR6UmQ
הדרכה:
https://youtu.be/Fx94RYhMgn8
מוזיאון העבדות הבינלאומי (International Slavery Museum) הוא מוזיאון שעוסק בעבדות כתופעה וסוקר ומציג את צדדיה השונים, בכנות ובאומץ היסטורי.
המוזיאון ממוקם בקומה ה-3 של המוזיאון הימי של העיר ומתעד את תולדות העבדות. הוא הוקם ב-2007, לרגל חגיגות ה-800 לעיר ליברפול והוקדש גם לתיאורה של העיר ליברפול כבירת סחר העבדים העולמית.
כי באותה שנה בדיוק, שנת 2007, מלאו גם 200 שנה לביטול סחר העבדים בממלכה. מוזיאון העבדות הבינלאומי בליברפול הוא, ככל הידוע בעת סקירת המקום, מוזיאון העבדות היחידי בעולם שמגלה ומציג את זוועות התופעה של סחר העבדים, בצורה גלויה וכנה.
#היסטוריה
בשנת 1700 יצאה ספינת העבדים הראשונה מליברפול. הספינה ששמה "הסוחר מליברפול" לקחה על סיפונה לברבדוס 220 עבדים שיועדו למכירה והיא שמסמנת את תחילתו של עידן ליברפול בסחר העבדים.
מכאן מתחילה העיר ליברפול לשחק במאה ה-18 תפקיד חשוב ומכריע בסחר זה. בשנת 1752 יש כבר לליברפול צי של ספינות עבדים שביכולתו להעביר עשרות אלפי עבדים ממקום למקום. הספנים נהגו באותם ימים לומר שאת העבדים מעבירים כשהם "ארוזים על הסיפון, משל היו ספרים על מדפים".
הספינות נהגו לצאת מרציפי ליברפול, כשהם מלאות בטקסטיל, נשק ואלכוהול שנשלחו למרחקים. לאורך חופי אפריקה, הוחלפה הסחורה, במה שהיה מכונה אז "בקר שחור" והיה בעצם המוני אפריקאים שנחטפו והובלו בניגוד לרצונם לספינות.
עם המטען האנושי הזה, עזבו הספינות את אפריקה והעבירו את העבדים למכירה באירופה ובאמריקה ובתנאים איומים. באמריקה העמיסו הסוחרים סחורות מהמושבות שם והפליגו עימן בחזרה לליברפול.
סחר העבדים תרם באופן ממשי לחיי החברה באירופה. הממון ממכירת העבדים שימש לרכש של בגדים מכותנה אמריקאית, טבק למקטרות מווירג'יניה, רהיטי מהגוני מאמריקה וסוכר ממטעי הסוכר בקאריבים.
הון אדיר זרם לעיר מסחר העבדים המתגבר. השגשוג של ליברפול שהביאו הרווחים העצומים מהעברת עבדים שחורים ומכירתם היה בלתי נתפס. מרבית עשירי העיר, ראשיה ופרנסיה היו אז מעורבים בסחר העבדים. מעל מחצית משלושת מיליון האפריקאים שנלקחו לעבדות, הועברו על ידי סוחרי עבדים בריטים ורובם דרך ליברפול.
גם היום יש בליברפול מספר רחובות מרכזיים שנקראים על שמם של סוחרי עבדים מקומיים, מאלו שתרמו מרווחי העבדות לעושרה של ליברפול ולשגשוגה.
#דוגמה צינית ומחרידה
דוגמה רעה להתייחסות סוחרי העבדים לאותם אומללים שנתפסו באפריקה והועברו לעבדות בעולם החדש היא העניין ההיסטורי הבא. באותן שנים תנאי הביטוח של עסקי המסחר בעבדים היו שהסוחר לא יכול היה לקבל פיצוי על עבד שמת מוות טבעי. עבור עבד שטבע ,לעומת זאת, אפשר היה בהחלט לקבל פיצוי.
הדוגמה הצינית וודאי לא היחידה לכך היא אירוע משנת 1781, שהתרחש על האוניה "זונג" מליברפול. לאחר שהטעינה משלוח גדול של עבדים, עזבה האוניה את חופי אפריקה ויצאה לדרך לכיוון אירופה. על סיפונה היה מטען ענקי של עבדים והכל נראה בסדר. אך בשלב מסוים הסתבר שהחישוב של כמויות המזון והמים שהועמסו עליה לא מדויק והכמויות היו חסרות. מכיוון שכך, התגבר הרעב בספינה.
מכיוון שהם היו האחרונים בעדיפות למזון, החלו העבדים למות. בשלב הזה נזכר מפקד האוניה, הקפטן, שלא ניתן יהיה לקבל פיצוי עבור עבדים שימותו מוות טבעי. עבד שטבע, לעומת זאת, זיכה בתשלום מהביטוח. משום כך ובהחלטה עסקית צינית ואכזרית במיוחד, החליט מפקד האוניה להשליך אל הים הפתוח מעל 130 עבדים ולתת להם לטבוע. הפיצויים מהביטוח בדרך...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/0Mg1HxjpCHk
ביקור במקום:
https://youtu.be/Fgc9BVR6UmQ
הדרכה:
https://youtu.be/Fx94RYhMgn8
#על המוזיאון שמוקדש ללהקה הכי מפורסמת בהיסטוריה
מוזיאון "סיפור הביטלס" (The Beatles Story), או מוזיאון החיפושיות, הוא מוזיאון שמוקדש לחבורת הנערים שצמחה מליברפול והפכה לאגדה עולמית וללהקה המפורסמת בהיסטוריה.
אוהבי להקת הביטלס וגם סתם כאלה שמנסים להבין את העניין בלהקה יגלו כאן את אחת המבוקשות שבין אטרקציות הביטלס בליברפול.
המוזיאון, שבקומת המרתף ברציף אלברט, הוא מוזיאון מקיף, מרתק וקסום, המספק חוויה מדהימה למבקרים.
תוכלו לערוך כאן מעין מסע בעקבות הביטלס. תעברו כאן דרך התחנות בקריירה של ארבעת המופלאים, החל מליברפול, דרך המבורג בה התעצב הצליל הייחודי שלהם, בהמשך אל לונדון, בה החתימו אותם והקריירה שלהם פרצה לעולם כולו ועד לארצות הברית, שבה הם זכו להכרה סופית כלהקה החשובה ביותר בעולם.
מוצגים רבים יסבירו לכם כיצד הפכו חבורת הנערים עם התספורות החדשניות למוזיקאים בשלים ופורצי דרך, ששינו לחלוטין את עולם המוסיקה ומה שמסביבו, תרבות הצעירים, האופנה ועוד.
אגב, לא רק מעריצים אקראיים - גם למי שרואים את עצמם כמעריצים כבדים של הלהקה ייהנו כאן.
#מה תראו כאן?
מסלול התצוגה שבמוזיאון הביטלס יעביר אתכם במסע כרונולוגי בעקבות הלהקה. ליברפול, המבורג, לונדון, ארצות הברית, הודו - תעברו בו בתחנות הקריירה של הביטלס.
במוזיאון תעברו בתערוכות מתחלפות, עם אוספי ענק של צילומים ומזכרות, ביקורות עיתונות, חפצים אישיים של חברי הביטלס, סרטוני וידאו, מכתבי מעריצים, שחזורי תפאורות מסרטים וחפצים אישיים של ארבעת המופלאים.
את הסיפורים תשמעו במדריך השמע שניתן לקבל כאן ונקרא "Living History".
תקבלו כאן מבט מההיכרות של ג'ון ופול בכנסיית סנט פיטר'ס, ההופעות בהמבורג, שגעון ה"ביטלמניה", הפסקת ההופעות, סמי ההזיה, האשראם ברישיקש, התקליט פורץ הדרך "ראבר סול", האלבום סרג'נט פפר, השנים הפסיכדליות, עם הטיול בצוללת צהובה ועד להתפרקות ההדרגתית, במהלכה הם משמשים באלבומי האולפן האחרונים כמעין נגני אולפן אחד לשני, עד ההופעה על הגג בלונדון בשלהי הקריירה שבשנת 1969.
כאן תוכלו לבלות בשחזורים של מועדון ה"קסבה" ומועדון ה"קאוורן", בחדר סרג'נט פפר עם התלבושות מעטיפת האלבום, במחווה לאולפני "אבי רוד" בלונדון, עם תמונת קיר של ארבעת המופלאים חוצים את מעבר החציה הסמוך וחדר ג'ון לנון, עם פריטי לבוש מקוריים, הפסנתר שלו ואחד מזוגות משקפיו העגולים.
אטרקציה למשפחות עם ילדים היא ביקור מאחורי הקלעים של אולפני אבי רוד, מסע בצוללת צהובה, מסע עם מציאות מדומה אל עברה של הלהקה ועוד.
עוד במוזיאון סרט ב-4 ממדים על תולדות הלהקה לכל המשפחה.
#טיפים
להדרכה עצמית במוזיאון יש מדריך קולי בקולה של ג'וליה בירד, אחותו של ג'ון לנון.
להזמנת החוויה בטיול יום מלונדון לחצו על הכפתור הוורוד.
הכניסה האחרונה בשעה 17:00.
בתום הביקור שווה להציץ בחנות המזכרות המצוינת של המוזיאון, ואולי לרכוש מהמזכרות המרגשות של ארבעת המופלאים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_Ij5y9VK9w8
כתבה:
https://youtu.be/txiEhktOLOQ
הדרכה:
https://youtu.be/gAEuOAwEoNI
בלוגרים:
https://youtu.be/DOY9J24NeZM
מוזיאון "סיפור הביטלס" (The Beatles Story), או מוזיאון החיפושיות, הוא מוזיאון שמוקדש לחבורת הנערים שצמחה מליברפול והפכה לאגדה עולמית וללהקה המפורסמת בהיסטוריה.
אוהבי להקת הביטלס וגם סתם כאלה שמנסים להבין את העניין בלהקה יגלו כאן את אחת המבוקשות שבין אטרקציות הביטלס בליברפול.
המוזיאון, שבקומת המרתף ברציף אלברט, הוא מוזיאון מקיף, מרתק וקסום, המספק חוויה מדהימה למבקרים.
תוכלו לערוך כאן מעין מסע בעקבות הביטלס. תעברו כאן דרך התחנות בקריירה של ארבעת המופלאים, החל מליברפול, דרך המבורג בה התעצב הצליל הייחודי שלהם, בהמשך אל לונדון, בה החתימו אותם והקריירה שלהם פרצה לעולם כולו ועד לארצות הברית, שבה הם זכו להכרה סופית כלהקה החשובה ביותר בעולם.
מוצגים רבים יסבירו לכם כיצד הפכו חבורת הנערים עם התספורות החדשניות למוזיקאים בשלים ופורצי דרך, ששינו לחלוטין את עולם המוסיקה ומה שמסביבו, תרבות הצעירים, האופנה ועוד.
אגב, לא רק מעריצים אקראיים - גם למי שרואים את עצמם כמעריצים כבדים של הלהקה ייהנו כאן.
#מה תראו כאן?
מסלול התצוגה שבמוזיאון הביטלס יעביר אתכם במסע כרונולוגי בעקבות הלהקה. ליברפול, המבורג, לונדון, ארצות הברית, הודו - תעברו בו בתחנות הקריירה של הביטלס.
במוזיאון תעברו בתערוכות מתחלפות, עם אוספי ענק של צילומים ומזכרות, ביקורות עיתונות, חפצים אישיים של חברי הביטלס, סרטוני וידאו, מכתבי מעריצים, שחזורי תפאורות מסרטים וחפצים אישיים של ארבעת המופלאים.
את הסיפורים תשמעו במדריך השמע שניתן לקבל כאן ונקרא "Living History".
תקבלו כאן מבט מההיכרות של ג'ון ופול בכנסיית סנט פיטר'ס, ההופעות בהמבורג, שגעון ה"ביטלמניה", הפסקת ההופעות, סמי ההזיה, האשראם ברישיקש, התקליט פורץ הדרך "ראבר סול", האלבום סרג'נט פפר, השנים הפסיכדליות, עם הטיול בצוללת צהובה ועד להתפרקות ההדרגתית, במהלכה הם משמשים באלבומי האולפן האחרונים כמעין נגני אולפן אחד לשני, עד ההופעה על הגג בלונדון בשלהי הקריירה שבשנת 1969.
כאן תוכלו לבלות בשחזורים של מועדון ה"קסבה" ומועדון ה"קאוורן", בחדר סרג'נט פפר עם התלבושות מעטיפת האלבום, במחווה לאולפני "אבי רוד" בלונדון, עם תמונת קיר של ארבעת המופלאים חוצים את מעבר החציה הסמוך וחדר ג'ון לנון, עם פריטי לבוש מקוריים, הפסנתר שלו ואחד מזוגות משקפיו העגולים.
אטרקציה למשפחות עם ילדים היא ביקור מאחורי הקלעים של אולפני אבי רוד, מסע בצוללת צהובה, מסע עם מציאות מדומה אל עברה של הלהקה ועוד.
עוד במוזיאון סרט ב-4 ממדים על תולדות הלהקה לכל המשפחה.
#טיפים
להדרכה עצמית במוזיאון יש מדריך קולי בקולה של ג'וליה בירד, אחותו של ג'ון לנון.
להזמנת החוויה בטיול יום מלונדון לחצו על הכפתור הוורוד.
הכניסה האחרונה בשעה 17:00.
בתום הביקור שווה להציץ בחנות המזכרות המצוינת של המוזיאון, ואולי לרכוש מהמזכרות המרגשות של ארבעת המופלאים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_Ij5y9VK9w8
כתבה:
https://youtu.be/txiEhktOLOQ
הדרכה:
https://youtu.be/gAEuOAwEoNI
בלוגרים:
https://youtu.be/DOY9J24NeZM
#על המועדון שבו הביטלס הופיעו לראשונה
מועדון הקסבה (Casbah Coffee Club) נחשב למקום שבו החלו את הקריירה שלהם ארבעת המופלאים שעתידים לטלטל את העולם, הביטלס.
זהו אחד האתרים המרגשים של הלהקה בליברפול. כאן היה המועדון שבו החלו הביטלס לנגן, הרבה לפני ה"קאוורן" (The Cavern), לפני המבורג ולפני הפריצה שלהם, שעתידה להרעיד את העולם כולו.
המועדון הצנוע הזה נפתח בשנות ה-50 במרתף של בית ויקטוריאני וקצת קשה להאמין שפעם הושקה בו הקריירה של להקה שעתידה להיות כל כך גדולה.
מועדון הקסבה (Casbah Coffee Club) נחשב למקום שבו החלו את הקריירה שלהם ארבעת המופלאים של "הביטלס", מי שעתידים לטלטל את העולם.
ב"מועדון הקסבה" ניתנה לביטלס הזדמנות של ממש. זה היה כשגברת בשם מונה בסט פתחה את המקום ושכרה אותם להופעות בו.
#תולדות המקום
מונה בסט היא מי שהייתה הבעלים והמנהלת של המועדון. הכל מתחיל כשערב אחד היא רואה בטלוויזיה כתבה על בית הקפה 2i's בלונדון. זה היה מקום שמיגנט אז את בני הנוער במוסיקת רוקנ'רול צעירה.
מונה שאלה את בניה אם יש מקום כזה בליברפול וכשהם אמרו שלא, היא החליטה לפתוח במרתף הבית שלה אחד כזה.
את השם "הקסבה", שמו של המועדון, היא הגתה בסט מסרט הקולנוע "Algiers", סרט מ-1938, בכיכובו של צ'ארלס בוייר. מועדון הקסבה יפעל מכאן ואילך, החל מה-29 באוגוסט 1959 עד ל-24 ביוני 1962.
בשנות החמישים פעלו בליברפול כ-500 להקות בסגנון דומה לזה של הביטלס הצעירים, סגנון שכונה אז "מרסיביט" (ע"ש הנהר של העיר), או "ליברפול סאונד".
להקת הבית ב"קסבה" הייתה אמורה להיות להקה אחרת בכלל. אבל ריב בין חבריה גרם לכך שהגיטריסט של הלהקה ההיא, ג'ורג' הריסון, הציע למונה בסט את להקתו האחרת, "הקווארימן". כך הצטרפו לקסבה ג'ון לנון ופול מקרטני. ביחד עם ג'ורג' וסינתיה, לימים אשתו של לנון, הם עזרו לעצב את המועדון ולצבוע את חדריו.
די מהר הפך מה שאמור היה להיות מקום מפגש לבניה של מונה, חבריהם ובני נוער בגילם לאחד המקומות השוקקים בעיר.
אגב, מונה בסט הייתה אימו של פיט בסט, מי שעתיד להיות המתופף של "הביטלס" בין השנים 1960 ו-1962. זה לא במקרה. היא הציעה את בנה לביטלס, אחרי שהלהקה נותרה בלי מתופף.
ב-1999, 40 שנה אחרי פתיחת המועדון, נקבע במקום, בנוכחותו של פיט בסט, שלט המציין את המועדון. כמה שנים אחר כך פתחה משפחת בסט את המקום לתיירות והוא הפך לאתר עלייה לרגל למעריצי הביטלס המגיעים לליברפול.
מאז מתקיים בכל חודש אוגוסט ערב שנקרא Bestfest, בו מופיעים ב"חדר העכביש" להקות קצב, חלקן ניגנו כאן בשנות ה-60 והופיעו על אותה במה עם הביטלס.
#מה תראו כאן?
בניגוד למה שרבים חושבים, המקום הראשון שבו ניגנו הביטלס בליברפול לא היה הקאוורן (שאגב, הנוכחי הוא לא המקורי), אלא "מועדון הקסבה".
במועדון תראו לא מעט אביזרים מקוריים שהותירו כאן הביטלס. מהמגברים והרמקולים ששימשו אותם לנגינה ועד לעיצוב המקום שהם ליטרלי עשו לקראת פתיחתו.
בעיצוב הקסבה תראו ב"חדר העכביש" שכאן קורי עכביש, כוכבים על התקרה של "חדר הכוכבים", על תקרת "חדר האצטקה" צורות גאומטריות ועל תקרת "חדר הקשת" פסים צבעוניים ומצוירים. יש גם עכביש עם שם המועדון במעבר ודרקון באחד אחר.
בשני מקומות במועדון יש חריטה עם שמו שהותיר ג'ון לנון וצללית שציירה סינת'יה חברתו.
מבט מקרוב ועבודות העיצוב שעשו חברי הביטלס במרתף מועדון הקסבה:
https://youtu.be/nRnZ5patTp8
ביקור במקום:
https://youtu.be/q91cFd07UXs
מקרטני, פיט בסט וסינתיה לנון מספרים על המקום:
https://youtu.be/F82Odi0QsOA
והסיפור של הקסבה:
https://youtu.be/lvhpq-J53DE
מועדון הקסבה (Casbah Coffee Club) נחשב למקום שבו החלו את הקריירה שלהם ארבעת המופלאים שעתידים לטלטל את העולם, הביטלס.
זהו אחד האתרים המרגשים של הלהקה בליברפול. כאן היה המועדון שבו החלו הביטלס לנגן, הרבה לפני ה"קאוורן" (The Cavern), לפני המבורג ולפני הפריצה שלהם, שעתידה להרעיד את העולם כולו.
המועדון הצנוע הזה נפתח בשנות ה-50 במרתף של בית ויקטוריאני וקצת קשה להאמין שפעם הושקה בו הקריירה של להקה שעתידה להיות כל כך גדולה.
מועדון הקסבה (Casbah Coffee Club) נחשב למקום שבו החלו את הקריירה שלהם ארבעת המופלאים של "הביטלס", מי שעתידים לטלטל את העולם.
ב"מועדון הקסבה" ניתנה לביטלס הזדמנות של ממש. זה היה כשגברת בשם מונה בסט פתחה את המקום ושכרה אותם להופעות בו.
#תולדות המקום
מונה בסט היא מי שהייתה הבעלים והמנהלת של המועדון. הכל מתחיל כשערב אחד היא רואה בטלוויזיה כתבה על בית הקפה 2i's בלונדון. זה היה מקום שמיגנט אז את בני הנוער במוסיקת רוקנ'רול צעירה.
מונה שאלה את בניה אם יש מקום כזה בליברפול וכשהם אמרו שלא, היא החליטה לפתוח במרתף הבית שלה אחד כזה.
את השם "הקסבה", שמו של המועדון, היא הגתה בסט מסרט הקולנוע "Algiers", סרט מ-1938, בכיכובו של צ'ארלס בוייר. מועדון הקסבה יפעל מכאן ואילך, החל מה-29 באוגוסט 1959 עד ל-24 ביוני 1962.
בשנות החמישים פעלו בליברפול כ-500 להקות בסגנון דומה לזה של הביטלס הצעירים, סגנון שכונה אז "מרסיביט" (ע"ש הנהר של העיר), או "ליברפול סאונד".
להקת הבית ב"קסבה" הייתה אמורה להיות להקה אחרת בכלל. אבל ריב בין חבריה גרם לכך שהגיטריסט של הלהקה ההיא, ג'ורג' הריסון, הציע למונה בסט את להקתו האחרת, "הקווארימן". כך הצטרפו לקסבה ג'ון לנון ופול מקרטני. ביחד עם ג'ורג' וסינתיה, לימים אשתו של לנון, הם עזרו לעצב את המועדון ולצבוע את חדריו.
די מהר הפך מה שאמור היה להיות מקום מפגש לבניה של מונה, חבריהם ובני נוער בגילם לאחד המקומות השוקקים בעיר.
אגב, מונה בסט הייתה אימו של פיט בסט, מי שעתיד להיות המתופף של "הביטלס" בין השנים 1960 ו-1962. זה לא במקרה. היא הציעה את בנה לביטלס, אחרי שהלהקה נותרה בלי מתופף.
ב-1999, 40 שנה אחרי פתיחת המועדון, נקבע במקום, בנוכחותו של פיט בסט, שלט המציין את המועדון. כמה שנים אחר כך פתחה משפחת בסט את המקום לתיירות והוא הפך לאתר עלייה לרגל למעריצי הביטלס המגיעים לליברפול.
מאז מתקיים בכל חודש אוגוסט ערב שנקרא Bestfest, בו מופיעים ב"חדר העכביש" להקות קצב, חלקן ניגנו כאן בשנות ה-60 והופיעו על אותה במה עם הביטלס.
#מה תראו כאן?
בניגוד למה שרבים חושבים, המקום הראשון שבו ניגנו הביטלס בליברפול לא היה הקאוורן (שאגב, הנוכחי הוא לא המקורי), אלא "מועדון הקסבה".
במועדון תראו לא מעט אביזרים מקוריים שהותירו כאן הביטלס. מהמגברים והרמקולים ששימשו אותם לנגינה ועד לעיצוב המקום שהם ליטרלי עשו לקראת פתיחתו.
בעיצוב הקסבה תראו ב"חדר העכביש" שכאן קורי עכביש, כוכבים על התקרה של "חדר הכוכבים", על תקרת "חדר האצטקה" צורות גאומטריות ועל תקרת "חדר הקשת" פסים צבעוניים ומצוירים. יש גם עכביש עם שם המועדון במעבר ודרקון באחד אחר.
בשני מקומות במועדון יש חריטה עם שמו שהותיר ג'ון לנון וצללית שציירה סינת'יה חברתו.
מבט מקרוב ועבודות העיצוב שעשו חברי הביטלס במרתף מועדון הקסבה:
https://youtu.be/nRnZ5patTp8
ביקור במקום:
https://youtu.be/q91cFd07UXs
מקרטני, פיט בסט וסינתיה לנון מספרים על המקום:
https://youtu.be/F82Odi0QsOA
והסיפור של הקסבה:
https://youtu.be/lvhpq-J53DE
#על המוזיאון שמוקדש לעולם כולו
המוזיאון העולמי, או מוזיאון העולם (World Museum) שבליברפול, הוא מוזיאון המשלב תרבות, מדע וטבע.
המוזיאון נוסד ב-1851, כשאציל אנגלי, הרוזן ה-13 מדרבי, תרם את אוסף הטבע הגדול שלו לעיר ליברפול. מכאן החל אוסף המוצגים ותולדותיו של מה שיהפוך למוזיאון ברמה עולמית.
המוזיאון העולמי ממוקם בסמוך לתחנת הרכבת ליים סטריט.
#מה תראו כאן?
בתצוגות הקבועות תוכלו לראות שלל נושאים מרתקים, לצפות בחפצים מייצגים מרחבי העולם, לפגוש בעלי חיים ולחקור את החלל החיצון.
יש כאן למשל עתיקות, כולל מהאוסף המצרי (כאן הוא הכי גדול בבריטניה מחוץ ללונדון) ובצירוף מסע בזמן אל מצרים העתיקה.
יש כאן את גלריית תרבויות העולם, בה תוזמנו לחקור אוספים מיבשות אפריקה, אמריקה, אסיה ואוקיאניה.
בחלק הטבע של המוזיאון תוכלו לראות בין היתר גם אקווריום כחול עמוק וגדול עם דגים טרופיים, אקווריומים נוספים מציגים חרקים, עכבישים וכדומה.
עוד תראו כאן דגמי דינוזאורים, חפצים מתרבויות שונות ברחבי העולם, תצוגת טילים, חלל ואפילו פלנטריום, בו תוכלו להתפעל מהיקום, לצפות במופעי חלל וללמוד על מערכת השמש, כשהכל ללא תשלום.
#טיפים
הכניסה חינם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8i05LJg0iVM
ביקור במקום:
https://youtu.be/ntlN-iWKW5M?t=104
כתבה על תערוכת חיילי הטרקוטה מסין:
https://youtu.be/12e80PcFi1M
המוזיאון העולמי, או מוזיאון העולם (World Museum) שבליברפול, הוא מוזיאון המשלב תרבות, מדע וטבע.
המוזיאון נוסד ב-1851, כשאציל אנגלי, הרוזן ה-13 מדרבי, תרם את אוסף הטבע הגדול שלו לעיר ליברפול. מכאן החל אוסף המוצגים ותולדותיו של מה שיהפוך למוזיאון ברמה עולמית.
המוזיאון העולמי ממוקם בסמוך לתחנת הרכבת ליים סטריט.
#מה תראו כאן?
בתצוגות הקבועות תוכלו לראות שלל נושאים מרתקים, לצפות בחפצים מייצגים מרחבי העולם, לפגוש בעלי חיים ולחקור את החלל החיצון.
יש כאן למשל עתיקות, כולל מהאוסף המצרי (כאן הוא הכי גדול בבריטניה מחוץ ללונדון) ובצירוף מסע בזמן אל מצרים העתיקה.
יש כאן את גלריית תרבויות העולם, בה תוזמנו לחקור אוספים מיבשות אפריקה, אמריקה, אסיה ואוקיאניה.
בחלק הטבע של המוזיאון תוכלו לראות בין היתר גם אקווריום כחול עמוק וגדול עם דגים טרופיים, אקווריומים נוספים מציגים חרקים, עכבישים וכדומה.
עוד תראו כאן דגמי דינוזאורים, חפצים מתרבויות שונות ברחבי העולם, תצוגת טילים, חלל ואפילו פלנטריום, בו תוכלו להתפעל מהיקום, לצפות במופעי חלל וללמוד על מערכת השמש, כשהכל ללא תשלום.
#טיפים
הכניסה חינם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8i05LJg0iVM
ביקור במקום:
https://youtu.be/ntlN-iWKW5M?t=104
כתבה על תערוכת חיילי הטרקוטה מסין:
https://youtu.be/12e80PcFi1M
#על מוזיאון הביטלס ברחוב מתיו
מוזיאון הביטלס ליברפול (Liverpool Beatles Museum) הוא מוזיאון נוסף בעיר שמוקדש לתולדות הלהקה הגדולה בכל הזמנים, מי שיצאה מליברפול והפכה ללהקה החשובה ביותר בתולדות המוסיקה הפופולרית.
מוזיאון הביטלס של ליברפול ממוקם ברחוב מתיו (Mathew), הידוע בהיותו הרחוב שבו הרבתה להקת הביטלס להופיע, בדרכה לפסגה ולמעמדה בתור להקת הרוקנ'רול הגדולה והחדשנית של זמנה.
הביקור כאן יחבר אתכם לימים הראשונים של "ארבעת המופלאים", החל מהלידה בליברפול ובמרתף הקסבה, דרך שנות ההתגבשות בהופעות כל ערב בהמבורג שבגרמניה ולמאות ההופעות במועדון ה-Cavern שברחוב כאן, מועדון בו יתגלו על ידי בריאן אפשטיין שינהל אותם לתהילה עולמית ולהסתגרות באולפן, בשנות הסטודיו פורצות הדרך שלהם.
בשלוש קומות הבניין תוכלו לעקוב אחרי תולדות הלהקה שהחלו במרתף הקסבה והגיעו עד לקונצרט הגג, בפעם האחרונה שהופיעו יחד.
המוזיאון, שמקימיו הם קרובי משפחה של אנשי המעגל הפנימי של הלהקה, חברים כמו פיט בסט, ניל אספינל ומונה בסט, השתמשו באוספי הזיכרונות המשפחתיים לאוסף המוזיאון המקורי וכדי לספר את מה שהם מתארים בתור הסיפור האמיתי של הביטלס.
#מה תראו כאן?
באוסף המוזיאון תמצאו את אחד מאוספי הביטלס הגדולים בעולם, עם מעל 1,000 פריטים אותנטיים שלהם.
במוזיאון, המוקדש ללהקת הרוק'נרול שהפכה להרכב חדשני ופורץ דרך, תפגשו מזכרות ומוצגים שילמדו על המקור של הביטלס והדרך שעשו מלהקה צעירה בליברפול ובהמשך להמבורג, עד שעלו והיו לסנסציה חסרת תקדים.
מצויד במגוון הגדול של מזכרות אותנטיות, מוזיאון הביטלס של ליברפול יספק לכם נקודת מבט רחבה ומצד שני די אינטימית, על חברי להקת הרוק הגדולה, על השירים, ההצלחה והחיבור ביניהם.
יש כאן מאות פריטים אישיים ואף אינטימיים, כולל צילומים לא מוכרים של חברי הביטלס, מכתבים ששלחו וקיבלו "ארבעת המופלאים", קטעי ראיונות בלעדיים של חברי הלהקה ועוד.
מכורי הביטלס ישמחו לראות במוזיאון המיוחד הזה את מגבר הבס של פול מקרטני, את סט התופים והגיטרות המקוריים מימי ההופעות בהמבורג, לצד הצ'לו הלבן מ"מסע הקסם המסתורי" (Magical Mystery Tour) ועוד.
#טיפים
למבקרים כאן לא מומלץ לוותר על מוזיאון ה"ביטלס סטורי" המרתק והמקיף שברציף אלברט. החוויה של שניהם מומלצת, במיוחד לחובבי מוסיקה ולמעריצי הביטלס.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/qWC4-L4akgg
ביקור במקום:
https://youtu.be/3vDh-oGaV2U
בלוגרים:
https://youtu.be/Lp4cq7aFYvQ
מוזיאון הביטלס ליברפול (Liverpool Beatles Museum) הוא מוזיאון נוסף בעיר שמוקדש לתולדות הלהקה הגדולה בכל הזמנים, מי שיצאה מליברפול והפכה ללהקה החשובה ביותר בתולדות המוסיקה הפופולרית.
מוזיאון הביטלס של ליברפול ממוקם ברחוב מתיו (Mathew), הידוע בהיותו הרחוב שבו הרבתה להקת הביטלס להופיע, בדרכה לפסגה ולמעמדה בתור להקת הרוקנ'רול הגדולה והחדשנית של זמנה.
הביקור כאן יחבר אתכם לימים הראשונים של "ארבעת המופלאים", החל מהלידה בליברפול ובמרתף הקסבה, דרך שנות ההתגבשות בהופעות כל ערב בהמבורג שבגרמניה ולמאות ההופעות במועדון ה-Cavern שברחוב כאן, מועדון בו יתגלו על ידי בריאן אפשטיין שינהל אותם לתהילה עולמית ולהסתגרות באולפן, בשנות הסטודיו פורצות הדרך שלהם.
בשלוש קומות הבניין תוכלו לעקוב אחרי תולדות הלהקה שהחלו במרתף הקסבה והגיעו עד לקונצרט הגג, בפעם האחרונה שהופיעו יחד.
המוזיאון, שמקימיו הם קרובי משפחה של אנשי המעגל הפנימי של הלהקה, חברים כמו פיט בסט, ניל אספינל ומונה בסט, השתמשו באוספי הזיכרונות המשפחתיים לאוסף המוזיאון המקורי וכדי לספר את מה שהם מתארים בתור הסיפור האמיתי של הביטלס.
#מה תראו כאן?
באוסף המוזיאון תמצאו את אחד מאוספי הביטלס הגדולים בעולם, עם מעל 1,000 פריטים אותנטיים שלהם.
במוזיאון, המוקדש ללהקת הרוק'נרול שהפכה להרכב חדשני ופורץ דרך, תפגשו מזכרות ומוצגים שילמדו על המקור של הביטלס והדרך שעשו מלהקה צעירה בליברפול ובהמשך להמבורג, עד שעלו והיו לסנסציה חסרת תקדים.
מצויד במגוון הגדול של מזכרות אותנטיות, מוזיאון הביטלס של ליברפול יספק לכם נקודת מבט רחבה ומצד שני די אינטימית, על חברי להקת הרוק הגדולה, על השירים, ההצלחה והחיבור ביניהם.
יש כאן מאות פריטים אישיים ואף אינטימיים, כולל צילומים לא מוכרים של חברי הביטלס, מכתבים ששלחו וקיבלו "ארבעת המופלאים", קטעי ראיונות בלעדיים של חברי הלהקה ועוד.
מכורי הביטלס ישמחו לראות במוזיאון המיוחד הזה את מגבר הבס של פול מקרטני, את סט התופים והגיטרות המקוריים מימי ההופעות בהמבורג, לצד הצ'לו הלבן מ"מסע הקסם המסתורי" (Magical Mystery Tour) ועוד.
#טיפים
למבקרים כאן לא מומלץ לוותר על מוזיאון ה"ביטלס סטורי" המרתק והמקיף שברציף אלברט. החוויה של שניהם מומלצת, במיוחד לחובבי מוסיקה ולמעריצי הביטלס.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/qWC4-L4akgg
ביקור במקום:
https://youtu.be/3vDh-oGaV2U
בלוגרים:
https://youtu.be/Lp4cq7aFYvQ
מוזיאון פְּרַלִין
#על מוזיאון התרבות והמסורת של סיישל
מוזיאון פראלן (Praslin Museum) הוא המוזיאון שמציג את המסורת והתרבות של איי סיישל.
לצד המסורת והתרבות של בני האיים מוצגים כאן החי והצומח של סיישל. כך תקבלו למשל הסבר על הצמחים, הפירות ועשבי התיבול המקומיים. תוכלו ללמוד איך לפתוח אגוזי קוקוס ואיך להשתמש בכל החלקים של הפרי.
באזור החי המקומי ידריכו אתכם על עטלפים, ארנבות, חזירים וכמובן צבים שמגיעים לגיל של 160 שנים.
בתחום התרבות המקומית תוכלו ללמוד על כלי הנגינה והתרבות המסורתית של סיישל. כאן גם תלמדו על הדיור של המקום ותראו תותחים עתיקים.
זה מוזיאון די ייחודי ושווה ביקור.
#מה תראו כאן?
הביקור כאן הוא לא בדיוק מוזיאון רגיל, אלא יותר חוויה תרבותית באי, עם מעט בעלי חיים והדרכה עם סיפורים מההיסטוריה של סיישל.
תוכלו להתרשם כאן גם מכלי מוזיקה מסורתיים ומאביזרי המטבח הסיישלי מאובזר שמגיש כאן מטעמים מסורתיים.
ילדים ומבוגרים אוהבים יוכלו להאכיל את הצבים ואת עטלפי הפירות.
שווה לבקר בגן הסמוך למוזיאון, עם מבחר מצמחי האיים, כולל וניל וקינמון. תוכלו גם לצפות בפעילויות מסורתיות מקומיות, במיוחד בקטיף אגוזי הקוקוס.
המקום נחמד וגם אחרי הסיור אפשר להישאר ולהסתובב בו כרצונכם.
#טיפים
לרוב יש במוזיאון הדרכה חביבה אפילו משעשעת בחינם.
אחרי הסיור אפשר להישאר כרצונכם.
לא פעם מגישים לכם כאן מיץ פסיפלורה טבעי וטעים, עם כיבוד ומגש פירות.
אין סרטונים של המוזיאון אז הנה האי עצמו:
https://youtu.be/GMyRgTrm9n4
מוזיאון פראלן (Praslin Museum) הוא המוזיאון שמציג את המסורת והתרבות של איי סיישל.
לצד המסורת והתרבות של בני האיים מוצגים כאן החי והצומח של סיישל. כך תקבלו למשל הסבר על הצמחים, הפירות ועשבי התיבול המקומיים. תוכלו ללמוד איך לפתוח אגוזי קוקוס ואיך להשתמש בכל החלקים של הפרי.
באזור החי המקומי ידריכו אתכם על עטלפים, ארנבות, חזירים וכמובן צבים שמגיעים לגיל של 160 שנים.
בתחום התרבות המקומית תוכלו ללמוד על כלי הנגינה והתרבות המסורתית של סיישל. כאן גם תלמדו על הדיור של המקום ותראו תותחים עתיקים.
זה מוזיאון די ייחודי ושווה ביקור.
#מה תראו כאן?
הביקור כאן הוא לא בדיוק מוזיאון רגיל, אלא יותר חוויה תרבותית באי, עם מעט בעלי חיים והדרכה עם סיפורים מההיסטוריה של סיישל.
תוכלו להתרשם כאן גם מכלי מוזיקה מסורתיים ומאביזרי המטבח הסיישלי מאובזר שמגיש כאן מטעמים מסורתיים.
ילדים ומבוגרים אוהבים יוכלו להאכיל את הצבים ואת עטלפי הפירות.
שווה לבקר בגן הסמוך למוזיאון, עם מבחר מצמחי האיים, כולל וניל וקינמון. תוכלו גם לצפות בפעילויות מסורתיות מקומיות, במיוחד בקטיף אגוזי הקוקוס.
המקום נחמד וגם אחרי הסיור אפשר להישאר ולהסתובב בו כרצונכם.
#טיפים
לרוב יש במוזיאון הדרכה חביבה אפילו משעשעת בחינם.
אחרי הסיור אפשר להישאר כרצונכם.
לא פעם מגישים לכם כאן מיץ פסיפלורה טבעי וטעים, עם כיבוד ומגש פירות.
אין סרטונים של המוזיאון אז הנה האי עצמו:
https://youtu.be/GMyRgTrm9n4
המוזיאון הלאומי להיסטוריית סיישל
#על המוזיאון להיסטוריה של איי סיישל
מוזיאון ההיסטוריה הלאומי (The National Museum of History) הוא מוזיאון קטן יחסית ובו מספר אגפים.
המוזיאון נמצא בעיר ויקטוריה, בירת סיישל שבאי מאהה. הוא מציע סקירה מצוינת של התפתחות האיים, האימפריות ששלטו בהם, ההגעה למדינה עצמאית ומאז וחיי העבר בארכיפלג הסיישלי.
כל אלה מוצגים כאן בעזרת תצוגה מסודרת של העבר וההווה בסיישל.
#מה תראו כאן?
הוקם ב-1964 במבנה של הספרייה הלאומית של סיישל, המוזיאון להיסטוריה של האיים כולל פריטים היסטוריים חשובים המתפרשים על תקופה שמתחילה מהמאה ה-15 ואילך.
כל אגף כאן מוקדש לנושא אחר. בין הפריטים המעניינים כאן אפשר למצוא את המפה העתיקה ביותר של האיים, מפה שצוירה בשנת 1517. עוד מעניין כאן הוא הפסל הקטן ביותר בעולם של המלכה ויקטוריה.
#טיפים
המוזיאון סגור בימי ראשון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/vuh9b0VqXlE
ביקור במקום:
https://youtu.be/EHNA272myxs
מוזיאון ההיסטוריה הלאומי (The National Museum of History) הוא מוזיאון קטן יחסית ובו מספר אגפים.
המוזיאון נמצא בעיר ויקטוריה, בירת סיישל שבאי מאהה. הוא מציע סקירה מצוינת של התפתחות האיים, האימפריות ששלטו בהם, ההגעה למדינה עצמאית ומאז וחיי העבר בארכיפלג הסיישלי.
כל אלה מוצגים כאן בעזרת תצוגה מסודרת של העבר וההווה בסיישל.
#מה תראו כאן?
הוקם ב-1964 במבנה של הספרייה הלאומית של סיישל, המוזיאון להיסטוריה של האיים כולל פריטים היסטוריים חשובים המתפרשים על תקופה שמתחילה מהמאה ה-15 ואילך.
כל אגף כאן מוקדש לנושא אחר. בין הפריטים המעניינים כאן אפשר למצוא את המפה העתיקה ביותר של האיים, מפה שצוירה בשנת 1517. עוד מעניין כאן הוא הפסל הקטן ביותר בעולם של המלכה ויקטוריה.
#טיפים
המוזיאון סגור בימי ראשון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/vuh9b0VqXlE
ביקור במקום:
https://youtu.be/EHNA272myxs
לובר אבו דאבי
#על מוזיאון האמנות המדהים של חצי האי הערבי
מוזיאון הלובר אבו דאבי (Sheikh Zayed Grand Mosque) הוא מוזיאון האמנות הגדול ביותר בחצי האי ערב.
המוזיאון, שנחנך בשנת 2017, הוא פרי שיתוף פעולה בין ממשלת איחוד האמירויות למוזיאון הלובר היוקרתי בפריז, כנראה מוזיאון האמנות המוכר ביותר בעולם וכזה שבו מוצגות מיטב יצירות האמנות החשובות והמפורסמות, פרי יצירתם של מיטב האמנים מתקופות שונות.
באבו דאבי הצדדים הקימו מעין שלוחה של הלובר המפורסם בפריז, מוזיאון בו מושם דגש מסוים על יצירות אמנות העוסקות בקסם המזרחי.
המדהים הוא שרק על הזכות להשתמש בשמו של מוזיאון הלובר שילמו שלטונות איחוד האמירויות לצרפתים סכום העולה על חצי מיליארד דולר.
ואגב, על אף היותו של המוזיאון במדינה איסלאמית, לא הטילו כאן צנזורה על היצירות המוצגות או כל מגבלות דתיות שהן.
#מה תראו כאן?
במוזיאון הלובר של אבו דאבי תראו כמה מאות יצירות אמנות שיצרו כמה מהאמנים הגדולים בהיסטוריה. בין השאר תוכלו לראות כאן יצירות מופת של גדולי האמנות, כולל ואן גוך, לאונרדו דה וינצ'י, אנרי מאטיס, קלוד מונה, רנה מגריט ופול גוגן.
מחצית רפרטואר היצירות שמוצגות כאן הוא מאוספי המוזיאון הקבועים שכאן, בעוד המחצית השנייה מושאלת ממוזיאונים צרפתיים שונים, כולל יצירות שהושאלו ממוזיאון הלובר עצמו.
עם רפרטואר מגוון של דברי אמנות ומוצגים מרחבי העולם, מיצגי המוזיאון שכאן פורשים את העושר המרתק של ההיסטוריה האנושית. דגש מיוחד כאן מושם על יצירות המגשרות בין אמנות המזרח לזו של המערב.
#אדריכלות המוזיאון
את מבנה הלובר המקומי תכנן האדריכל ז'אן נובל. מדובר במתחם לבן ויפה להפליא, בעל כיפה שחורה מעל מבנה המוזיאון, כיפה שעוטרה בדגם ערבסקה אופייני לאדריכלות האיסלאמית.
מוזיאון הלובר של אבו דאבי ממוקם מעל הים וברקע שלו גם נראה הים. חלקו ממש זורם אל תוך מבנה המוזיאון, בחיבור קסום כשלעצמו.
במבנה המוזיאון יש מאפיינים אסלאמיים כמו מבנה הכיפה הצף שנמצא בו, החרכים בצורת ערבסקות שדרכן חודרות קרני השמש לחלל המוזיאון ועוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/9OMY_ADXvOo
מוצגים:
https://youtu.be/F6sPq8u31sM
ביקור במקום:
https://youtu.be/oxVebHZg1EM
פרסומת:
https://youtu.be/T_R9_d70xzI
מוזיאון הלובר אבו דאבי (Sheikh Zayed Grand Mosque) הוא מוזיאון האמנות הגדול ביותר בחצי האי ערב.
המוזיאון, שנחנך בשנת 2017, הוא פרי שיתוף פעולה בין ממשלת איחוד האמירויות למוזיאון הלובר היוקרתי בפריז, כנראה מוזיאון האמנות המוכר ביותר בעולם וכזה שבו מוצגות מיטב יצירות האמנות החשובות והמפורסמות, פרי יצירתם של מיטב האמנים מתקופות שונות.
באבו דאבי הצדדים הקימו מעין שלוחה של הלובר המפורסם בפריז, מוזיאון בו מושם דגש מסוים על יצירות אמנות העוסקות בקסם המזרחי.
המדהים הוא שרק על הזכות להשתמש בשמו של מוזיאון הלובר שילמו שלטונות איחוד האמירויות לצרפתים סכום העולה על חצי מיליארד דולר.
ואגב, על אף היותו של המוזיאון במדינה איסלאמית, לא הטילו כאן צנזורה על היצירות המוצגות או כל מגבלות דתיות שהן.
#מה תראו כאן?
במוזיאון הלובר של אבו דאבי תראו כמה מאות יצירות אמנות שיצרו כמה מהאמנים הגדולים בהיסטוריה. בין השאר תוכלו לראות כאן יצירות מופת של גדולי האמנות, כולל ואן גוך, לאונרדו דה וינצ'י, אנרי מאטיס, קלוד מונה, רנה מגריט ופול גוגן.
מחצית רפרטואר היצירות שמוצגות כאן הוא מאוספי המוזיאון הקבועים שכאן, בעוד המחצית השנייה מושאלת ממוזיאונים צרפתיים שונים, כולל יצירות שהושאלו ממוזיאון הלובר עצמו.
עם רפרטואר מגוון של דברי אמנות ומוצגים מרחבי העולם, מיצגי המוזיאון שכאן פורשים את העושר המרתק של ההיסטוריה האנושית. דגש מיוחד כאן מושם על יצירות המגשרות בין אמנות המזרח לזו של המערב.
#אדריכלות המוזיאון
את מבנה הלובר המקומי תכנן האדריכל ז'אן נובל. מדובר במתחם לבן ויפה להפליא, בעל כיפה שחורה מעל מבנה המוזיאון, כיפה שעוטרה בדגם ערבסקה אופייני לאדריכלות האיסלאמית.
מוזיאון הלובר של אבו דאבי ממוקם מעל הים וברקע שלו גם נראה הים. חלקו ממש זורם אל תוך מבנה המוזיאון, בחיבור קסום כשלעצמו.
במבנה המוזיאון יש מאפיינים אסלאמיים כמו מבנה הכיפה הצף שנמצא בו, החרכים בצורת ערבסקות שדרכן חודרות קרני השמש לחלל המוזיאון ועוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/9OMY_ADXvOo
מוצגים:
https://youtu.be/F6sPq8u31sM
ביקור במקום:
https://youtu.be/oxVebHZg1EM
פרסומת:
https://youtu.be/T_R9_d70xzI
מוזיאון הרפובליקה והפולקלור
#על הארמון עם שני המוזיאונים
"ארמון קטטה" (Catete Palace) המפואר, שבו אתם נמצאים, נבנה בין השנים 1858 ל-1866. בעבר הייתה ריו דה ז'ניירו עיר הבירה הברזילאית. אז שימש הארמון המרשים הזה, שנבנה במאה ה-19, כארמון הנשיאות הברזילאי.
משהפכה ברזיליה לבירת ברזיל, שופץ הארמון והפך לאחד המקומות התרבותיים והמעניינים בעיר. כיום מתקיימות בו כל העת שלל פעילויות תרבות, מוסיקה, תיאטרון וקולנוע, שהפכו אותו למרכז פעיל של חיי התרבות בריו.
בארמון שוכנים כיום מוזיאון הרפובליקה (Museu da República) ומוזיאון הפולקלור (Museu Folclorico Edson) של ברזיל. למוזיאון הוסב הבניין במהלך שנות ה-60 של המאה שעברה ומאז פועלים כאן שני המוזיאונים - ומוזיאון הפולקלור ומוזיאון הרפובליקה.
#על הנשיא שהתאבד כאן
בעבר, כשריו דה ז'ניירו הייתה בירת ברזיל, שימש הארמון בתור ארמון הנשיאות הברזילאי, משהו מעין "הבית הלבן של ברזיל".
בשנות ה-50 של המאה הקודמת התאבד כאן אחד מנשיאיה של ברזיל, ז'טוליו וארגאס. במחצית הראשונה של המאה הקודמת אותו וארגאס היה פשיסט ואף רודן. בברזיל הדמוקרטית של אחרי מלחמת העולם השנייה הוא הפך את עורו ובאופן מוזר הוא היה לבחיר ליבם של הקומוניסטים דווקא.
התאבדותו של וארגאס באה על רקע שמועות שהצבא הברזילאי עומד להדיחו בכוח.
בתולדות הכדורגל וארגאס זכור כמנהיג ברזיל הראשון שהבין את הפוטנציאל האדיר שבספורט הזה לברזיל והשקיע משאבים עצומים בקידום הכדורגל הברזילאי וברפובליקה בכלל. כיום הכדורגל בברזיל הוא מרכיב יסודי וקשה לומר ברזיל בלי כדורגל.
#מה תראו כאן?
שני המוזיאונים שבארמון מציעים לא מעט עניין. ראשית, שימו לב לקונדורים עשויי הברונזה שעל המרזבים שלו מבחוץ.
מוזיאון הרפובליקה נמצא במקום בו התגוררו נשיאי ברזיל משנת 1896 עד 1954. במוזיאון דה רפובליקה מגוון יצירות אמנות וממצאים מהתקופה הרפובליקנית של ברזיל. יש כאן שלל יצירות אמנות, לצד פריטים מסקרנים מהתקופה הרפובליקנית ומאות מסמכים מההיסטוריה של ברזיל.
במוזיאון הפולקלור, שהוקם בשנת 1968, תוכלו לראות תצוגה נפלאה של האמנות העממית של ברזיל, במיוחד מחלקה המזרחי של ברזיל. האוסף הקבוע כאן מכיל כ-1,400 מוצגים, כולל תלבושות דתיות, טקסיות וחילוניות, צלמיות קרמיקה ועוד. המוזיאון גם כולל ספריית פולקלור נחמדה.
#טיפים
בחנות המוזיאון הקטנה אפשר לקנות עבודות יד, מוזיקה עממית ומזכרות במחירים לא יקרים.
עוד במוזיאון מסעדה נחמדה, בית קולנוע ותיאטרון.
את המוזיאון מקיף פארק "דו קטטה" (Parque do Catete), שבו אפשר וכדאי לתפוס קצת שלווה משאון העיר הגדולה שמסביב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fkFaQSYCXHc
בלוגרים:
https://youtu.be/iw5MiR7NlIA
"ארמון קטטה" (Catete Palace) המפואר, שבו אתם נמצאים, נבנה בין השנים 1858 ל-1866. בעבר הייתה ריו דה ז'ניירו עיר הבירה הברזילאית. אז שימש הארמון המרשים הזה, שנבנה במאה ה-19, כארמון הנשיאות הברזילאי.
משהפכה ברזיליה לבירת ברזיל, שופץ הארמון והפך לאחד המקומות התרבותיים והמעניינים בעיר. כיום מתקיימות בו כל העת שלל פעילויות תרבות, מוסיקה, תיאטרון וקולנוע, שהפכו אותו למרכז פעיל של חיי התרבות בריו.
בארמון שוכנים כיום מוזיאון הרפובליקה (Museu da República) ומוזיאון הפולקלור (Museu Folclorico Edson) של ברזיל. למוזיאון הוסב הבניין במהלך שנות ה-60 של המאה שעברה ומאז פועלים כאן שני המוזיאונים - ומוזיאון הפולקלור ומוזיאון הרפובליקה.
#על הנשיא שהתאבד כאן
בעבר, כשריו דה ז'ניירו הייתה בירת ברזיל, שימש הארמון בתור ארמון הנשיאות הברזילאי, משהו מעין "הבית הלבן של ברזיל".
בשנות ה-50 של המאה הקודמת התאבד כאן אחד מנשיאיה של ברזיל, ז'טוליו וארגאס. במחצית הראשונה של המאה הקודמת אותו וארגאס היה פשיסט ואף רודן. בברזיל הדמוקרטית של אחרי מלחמת העולם השנייה הוא הפך את עורו ובאופן מוזר הוא היה לבחיר ליבם של הקומוניסטים דווקא.
התאבדותו של וארגאס באה על רקע שמועות שהצבא הברזילאי עומד להדיחו בכוח.
בתולדות הכדורגל וארגאס זכור כמנהיג ברזיל הראשון שהבין את הפוטנציאל האדיר שבספורט הזה לברזיל והשקיע משאבים עצומים בקידום הכדורגל הברזילאי וברפובליקה בכלל. כיום הכדורגל בברזיל הוא מרכיב יסודי וקשה לומר ברזיל בלי כדורגל.
#מה תראו כאן?
שני המוזיאונים שבארמון מציעים לא מעט עניין. ראשית, שימו לב לקונדורים עשויי הברונזה שעל המרזבים שלו מבחוץ.
מוזיאון הרפובליקה נמצא במקום בו התגוררו נשיאי ברזיל משנת 1896 עד 1954. במוזיאון דה רפובליקה מגוון יצירות אמנות וממצאים מהתקופה הרפובליקנית של ברזיל. יש כאן שלל יצירות אמנות, לצד פריטים מסקרנים מהתקופה הרפובליקנית ומאות מסמכים מההיסטוריה של ברזיל.
במוזיאון הפולקלור, שהוקם בשנת 1968, תוכלו לראות תצוגה נפלאה של האמנות העממית של ברזיל, במיוחד מחלקה המזרחי של ברזיל. האוסף הקבוע כאן מכיל כ-1,400 מוצגים, כולל תלבושות דתיות, טקסיות וחילוניות, צלמיות קרמיקה ועוד. המוזיאון גם כולל ספריית פולקלור נחמדה.
#טיפים
בחנות המוזיאון הקטנה אפשר לקנות עבודות יד, מוזיקה עממית ומזכרות במחירים לא יקרים.
עוד במוזיאון מסעדה נחמדה, בית קולנוע ותיאטרון.
את המוזיאון מקיף פארק "דו קטטה" (Parque do Catete), שבו אפשר וכדאי לתפוס קצת שלווה משאון העיר הגדולה שמסביב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fkFaQSYCXHc
בלוגרים:
https://youtu.be/iw5MiR7NlIA
מוזיאון ההיסטוריה בבית המרחץ העתיק
#על בית המרחץ העתיק שהיום הוא מוזיאון להיסטוריה
בית המרחץ של סופיה (The Central Mineral Baths) הוא מבנה מפואר, מרשים ביופיו מבפנים ומבחוץ, שנחשב למבנה היפה בסופיה.
המבנה הזה מתהדר במוזאיקות נפלאות - פסיפסים שלא תראו הרבה כמותם. שימו לב למזרקה היפה שבחזיתו.
כאן היה, מאז תחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת ועד סוף ה-80, בית המרחץ המרהיב והמפואר של סופיה. זה היה השלב בו הוא נסגר סופית, לאחר שהתיישן והמבנה הלך והתפורר.
כיום שוכן במבנה העשיר והיפה הזה בעיקר המוזיאון ההיסטורי של העיר סופיה (Museum of the History of Sofia).
פרנסי העיר מתכננים כבר שנים, ואולי זה כבר קרה, לשחזר ולשפץ את המבנה ולהחזיר את בית המרחץ העתיק לימיו הגדולים, תוך כדי הקמה של ספא מפואר ומודרני לחלוטין, לצד החלקים הרומנטיים שישומרו מהחמאם העתיק.
#טיפים
אתם מוזמנים לנהוג כמו תושבי סופיה ולמלא את הבקבוק שלכם במי מעיין, מים מינרלים טבעיים וטעימים הזורמים בברזים שבאזור בית המרחץ.
ביקור במקום:
https://youtu.be/AHN92qC94oA
הדרכה:
https://youtu.be/V0h2u0eaMcE?t=3
בית המרחץ של סופיה (The Central Mineral Baths) הוא מבנה מפואר, מרשים ביופיו מבפנים ומבחוץ, שנחשב למבנה היפה בסופיה.
המבנה הזה מתהדר במוזאיקות נפלאות - פסיפסים שלא תראו הרבה כמותם. שימו לב למזרקה היפה שבחזיתו.
כאן היה, מאז תחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת ועד סוף ה-80, בית המרחץ המרהיב והמפואר של סופיה. זה היה השלב בו הוא נסגר סופית, לאחר שהתיישן והמבנה הלך והתפורר.
כיום שוכן במבנה העשיר והיפה הזה בעיקר המוזיאון ההיסטורי של העיר סופיה (Museum of the History of Sofia).
פרנסי העיר מתכננים כבר שנים, ואולי זה כבר קרה, לשחזר ולשפץ את המבנה ולהחזיר את בית המרחץ העתיק לימיו הגדולים, תוך כדי הקמה של ספא מפואר ומודרני לחלוטין, לצד החלקים הרומנטיים שישומרו מהחמאם העתיק.
#טיפים
אתם מוזמנים לנהוג כמו תושבי סופיה ולמלא את הבקבוק שלכם במי מעיין, מים מינרלים טבעיים וטעימים הזורמים בברזים שבאזור בית המרחץ.
ביקור במקום:
https://youtu.be/AHN92qC94oA
הדרכה:
https://youtu.be/V0h2u0eaMcE?t=3
המוזיאון הלאומי של אג'ארה
#על המוזיאון ההיסטורי עם שרידי העבר הלאומיים
המוזיאון הלאומי (Museum of Adjara) של אג'רה הוא מוזיאון קטן אך מעניין. המקום, שנוסד ב-1908, משמר ממצאים ארכיאולוגיים ייחודיים, החל מהמאה ה-12 לפני הספירה.
במוזיאון הלאומי תוכלו לראות שלל מוצגים, במיוחד מהתקופה היוונית של העיר בטומי ושל אזור אג'ארה שמסביבה.
#מה תראו כאן?
במוזיאון הלאומי מוצגים ממצאים ושרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות, שנחפרו באזור אג'ארה ובטומי ומגיעים אחורה עד המאה ה-12 לפני הספירה.
ממלכת קולכיס תוארה בכתבים קדומים בתור "ארץ הזהב". ואכן, כתר מלכות קולכיס שמוצג כאן הוא ללא ספק אחד הממצאים הכי מעניינים ומפוארים שניתן לראות במוזיאון.
בין מוצגי הזהב הנוספים תראו כאן גם שרידים של חגורה מוזהבת, קערת זהב מתחילת הספירה הנוצרית ועוד.
בין הפסלים שכאן מעניינים פסלי הפולחן העתיקים שעשויים מברונזה ופסל זהב של זורק דיסקו אולימפי.
כמו כן יש כאן מטבעות, חרוזים ותליונים עם דמותו של הליוס, ליד גרזנים מגולפים שנמצאו באזור.
מהתחריטים השונים המוצגים כאן שימו לב לתחריט שנמצא במבצר גוניו ומתאר את ארוס ואפרודיטה.
עוד שווה לסקור את תערוכת כדי הכסף והזהב ואת מגוון יצירות הפולקלור האתנוגרפיות מהמאות האחרונות.
#טיפים
המוזיאון לדעתנו מתאים למתעניינים. הקהל הרחב עלול למצוא את המוזיאון פחות מעניין.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/QZh8KXIljTc
פסלים:
https://youtu.be/GKONKsnzclo?t=10
המוזיאון הלאומי (Museum of Adjara) של אג'רה הוא מוזיאון קטן אך מעניין. המקום, שנוסד ב-1908, משמר ממצאים ארכיאולוגיים ייחודיים, החל מהמאה ה-12 לפני הספירה.
במוזיאון הלאומי תוכלו לראות שלל מוצגים, במיוחד מהתקופה היוונית של העיר בטומי ושל אזור אג'ארה שמסביבה.
#מה תראו כאן?
במוזיאון הלאומי מוצגים ממצאים ושרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות, שנחפרו באזור אג'ארה ובטומי ומגיעים אחורה עד המאה ה-12 לפני הספירה.
ממלכת קולכיס תוארה בכתבים קדומים בתור "ארץ הזהב". ואכן, כתר מלכות קולכיס שמוצג כאן הוא ללא ספק אחד הממצאים הכי מעניינים ומפוארים שניתן לראות במוזיאון.
בין מוצגי הזהב הנוספים תראו כאן גם שרידים של חגורה מוזהבת, קערת זהב מתחילת הספירה הנוצרית ועוד.
בין הפסלים שכאן מעניינים פסלי הפולחן העתיקים שעשויים מברונזה ופסל זהב של זורק דיסקו אולימפי.
כמו כן יש כאן מטבעות, חרוזים ותליונים עם דמותו של הליוס, ליד גרזנים מגולפים שנמצאו באזור.
מהתחריטים השונים המוצגים כאן שימו לב לתחריט שנמצא במבצר גוניו ומתאר את ארוס ואפרודיטה.
עוד שווה לסקור את תערוכת כדי הכסף והזהב ואת מגוון יצירות הפולקלור האתנוגרפיות מהמאות האחרונות.
#טיפים
המוזיאון לדעתנו מתאים למתעניינים. הקהל הרחב עלול למצוא את המוזיאון פחות מעניין.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/QZh8KXIljTc
פסלים:
https://youtu.be/GKONKsnzclo?t=10
המוזיאון האתנוגרפי של בטומי
#על מוזיאון האתנוגרפיה של בטומי
במרחק של 20 דקות מבטומי, נמצא המוזיאון האתנוגרפי של העיר (Batumi Ethnographic Museum). זהו מוזיאון המתאר את החיים בסביבת העיר ואת המורשת הגאורגית.
כל המקום מתבסס על עבודותיו של אמן גילוף עץ בשם כאמל טורמניצ'י. לאורך שנים רבות הוא פיסל וגילף אלפי פריטים ותמונות וסיפורים מחיי היומיום בגיאורגיה.
המוזיאון המיוחד מגלם היטב את ההיסטוריה השבטית במחוז אצ'אריה, כפי שהתפתחה לאורך דורות רבים, מאז ימי קדם.
תראו כאן את המורשת הגאורגית כפי שהיא באה לידי ביטוי בתרבות, במשפחה, חקלאות והאמנות המקומית לאורך השנים.
במוזיאון אלפי פריטים ומאות פסלים מגולפים בעץ המתארים רגעים וסצנות מתולדות העם הגאורגי ומאורח חייו.
במוזיאון, שזכה לכינוי "Borjgalo", משמשות בנותיו של האמן, בתור מדריכות ואוצרות לעת מצוא.
#על האמן?
עוד כשהיה תלמיד בבית ספר יסודי היה האמן כאמל טורמניצ'י נוהג לגלף בעץ. מאז הוא גילף מאות דמויות המתארות שלבים וזמנים בהיסטוריה של העם הגאורגי.
כיום, מעל 40 שנים מאז החל לגלף, מבקר עדיין האיש החרוץ והמוכשר הזה לא מעט במוזיאון שהקים. הוא פוגש כאן מבקרים ולא פעם אף מדריך ונותן הסברים קצרים על עבודותיו ופעילותו האמנותית.
#טיפים
המוזיאון ממוקם מחוץ לעיר אך הוא שווה את המאמץ.
יש אפשרות לסיור חינמי באנגלית. המדריכים בקיאים ואדיבים והם הופכים את הביקור כאן לנעים ומלמד עוד יותר.
לא פעם נמצא במוזיאון האמן כאמל בעצמו ומרגש מאוד לפגוש אותו. עם כניסתכם שאלו אם הוא נמצא.
בחנות המזכרות ניתן לרכוש פריטי עץ מעשה ידיו של האמן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1PMBIxsjvFY
ביקור במקום:
https://youtu.be/wHMwYSwMfsc
במרחק של 20 דקות מבטומי, נמצא המוזיאון האתנוגרפי של העיר (Batumi Ethnographic Museum). זהו מוזיאון המתאר את החיים בסביבת העיר ואת המורשת הגאורגית.
כל המקום מתבסס על עבודותיו של אמן גילוף עץ בשם כאמל טורמניצ'י. לאורך שנים רבות הוא פיסל וגילף אלפי פריטים ותמונות וסיפורים מחיי היומיום בגיאורגיה.
המוזיאון המיוחד מגלם היטב את ההיסטוריה השבטית במחוז אצ'אריה, כפי שהתפתחה לאורך דורות רבים, מאז ימי קדם.
תראו כאן את המורשת הגאורגית כפי שהיא באה לידי ביטוי בתרבות, במשפחה, חקלאות והאמנות המקומית לאורך השנים.
במוזיאון אלפי פריטים ומאות פסלים מגולפים בעץ המתארים רגעים וסצנות מתולדות העם הגאורגי ומאורח חייו.
במוזיאון, שזכה לכינוי "Borjgalo", משמשות בנותיו של האמן, בתור מדריכות ואוצרות לעת מצוא.
#על האמן?
עוד כשהיה תלמיד בבית ספר יסודי היה האמן כאמל טורמניצ'י נוהג לגלף בעץ. מאז הוא גילף מאות דמויות המתארות שלבים וזמנים בהיסטוריה של העם הגאורגי.
כיום, מעל 40 שנים מאז החל לגלף, מבקר עדיין האיש החרוץ והמוכשר הזה לא מעט במוזיאון שהקים. הוא פוגש כאן מבקרים ולא פעם אף מדריך ונותן הסברים קצרים על עבודותיו ופעילותו האמנותית.
#טיפים
המוזיאון ממוקם מחוץ לעיר אך הוא שווה את המאמץ.
יש אפשרות לסיור חינמי באנגלית. המדריכים בקיאים ואדיבים והם הופכים את הביקור כאן לנעים ומלמד עוד יותר.
לא פעם נמצא במוזיאון האמן כאמל בעצמו ומרגש מאוד לפגוש אותו. עם כניסתכם שאלו אם הוא נמצא.
בחנות המזכרות ניתן לרכוש פריטי עץ מעשה ידיו של האמן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1PMBIxsjvFY
ביקור במקום:
https://youtu.be/wHMwYSwMfsc
סלון האמנות נסגר לתמיד
#על מוזיאון פרטי לגילופי עץ
סלון האמנות (Kemal Turmanidze Art Salon) שבו הציג האמן הנודע קמל טורמנידזה נסגר לצמיתות. היום ניתן לראות את עבודותיו של המאסטר במוזיאון הלאומי אג'ארה. ראו בתגית "המוזיאון הלאומי אג'ארה".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/CAau3_3fh5o
ומוצגים מהמוזיאון:
https://youtu.be/heM7xpx9Skg
סלון האמנות (Kemal Turmanidze Art Salon) שבו הציג האמן הנודע קמל טורמנידזה נסגר לצמיתות. היום ניתן לראות את עבודותיו של המאסטר במוזיאון הלאומי אג'ארה. ראו בתגית "המוזיאון הלאומי אג'ארה".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/CAau3_3fh5o
ומוצגים מהמוזיאון:
https://youtu.be/heM7xpx9Skg
המוזיאון להיסטוריה יהודית
#על המוזיאון היהודי של גאורגיה
המוזיאון להיסטוריה יהודית ע"ש דויד באזוב (Museum of History of the Jews of Georgia and Georgian-Jewish) הוא המוזיאון היהודי בעיר והמוסד העיקרי הסוקר את ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית כאן.
המוזיאון ההיסטורי של יהדות גאורגיה בכלל וטביליסי בפרט מתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר ובאזור, לצד תרומת היהודים שבין תושבי העיר לתרבות הגאורגית, לצד יחסי היהודים אל ועם השלטון הגאורגי לאורך ההיסטוריה.
שני בתי כנסת עדיין פעילים בעיר. העיקרי שבהם הוא בית כנסת הגדול שברחוב קוטה אפחזי, מוסד דתי המשמש את מי שנותרו מהקהילה המקומית הוותיקה. ביחת הכנסת שוכן במבנה מרשים המושך לא מעט תיירים, רבים מהם לא בהכרח יהודים, שבאים להתרשם מהאדריכלות והעיצוב שלו.
ביקור במקום:
https://youtu.be/B3hHLPaMCrk
המוזיאון להיסטוריה יהודית ע"ש דויד באזוב (Museum of History of the Jews of Georgia and Georgian-Jewish) הוא המוזיאון היהודי בעיר והמוסד העיקרי הסוקר את ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית כאן.
המוזיאון ההיסטורי של יהדות גאורגיה בכלל וטביליסי בפרט מתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר ובאזור, לצד תרומת היהודים שבין תושבי העיר לתרבות הגאורגית, לצד יחסי היהודים אל ועם השלטון הגאורגי לאורך ההיסטוריה.
שני בתי כנסת עדיין פעילים בעיר. העיקרי שבהם הוא בית כנסת הגדול שברחוב קוטה אפחזי, מוסד דתי המשמש את מי שנותרו מהקהילה המקומית הוותיקה. ביחת הכנסת שוכן במבנה מרשים המושך לא מעט תיירים, רבים מהם לא בהכרח יהודים, שבאים להתרשם מהאדריכלות והעיצוב שלו.
ביקור במקום:
https://youtu.be/B3hHLPaMCrk
מוזיאון הילדים של הלסינקי
#על מוזיאון הילדים בהלסינקי
ממש מול קתדרלת הלסינקי, בצד השני של כיכר הסנאט, נמצא מוזיאון הילדים של הלסינקי (Children's Town). הוא חלק ממוזיאון העיר הלסינקי ונמצא בתוכו.
כאן מוזמנים הילדים והוריהם ללמוד ולהכיר את ההיסטוריה של הלסינקי, באמצעות חוויות מיוחדות ופעילויות משותפות ומותאמות לילדים.
המוזיאון הזה שוכן, כמה סמלי, בבית סדרהולם (Sederholm). זהו מבנה כחול-אפור, שנבנה ב-1757 ונחשב הבית העתיק ביותר בהלסינקי.
המוזיאון הזה הפוך לכל מה שמוכר לנו. בעיר הילדים הם מוזמנים לגעת בכל מה שהם רואים. אין כאן אסור והחקר והסקרנות מבורכים.
#הפעילויות לילדים
לילדים יש הרבה ללמוד בעיר הילדים. בכל מה שמוצג בה ניתן לגעת, להתנסות, לחקור ולמשש.
בכיתת בית ספר יסודי משנות ה-30 של המאה שעברה הם יחוו איך למדו פעם, כשמחשב היה חשבוניה גדולה ולדמיין שהם המורה הקפדנית או מנהלת בית הספר חמורת הסבר.
בבית סבתא הם יוכלו לפגוש חפצים ופריטי יום יום משנות ה-70 ולצפות בקטעים מתוכניות הטלוויזיה המוכרות של התקופה.
בפינה אחרת יש תאטרון עם במה. עליה יוכלו להציג בתלבושות משעשעות, עם קלפי תפקידים. במקום אחר הם ינווטו ספינה מהמאה ה-18 או ירכבו כמו פעם, על כרכרה רתומה לסוס.
יש גם חדר תחפושות, חדר מדע, ארגז חול, בית בובות מרוהט, משחק במכוניות, מטבח לילדים, סנדלריה ואפילו חנות כל בו מהמאה ה-18, בה יוכלו לשחק בחנות, לסדר את חלונות הראווה ולארגן על המדפים את הצעצועים של פעם ואת סוסי הפוני הקטנים.
לילדים הצעירים ביותר יש פינות משחק, מנוחה וקריאה.
#טיפים
הכניסה חינם.
המוזיאון מומלץ לילדים עד סביבות גיל 10.
ילדים יכולים לשחק במוזיאון בהשגחת הורים או מבוגרים מלווים.
בסדנאות של חודשי הקיץ מפעילים כאן סדנאות יצירה יומיות למשפחות עם ילדים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-7moHt-Au7M
בלוגרים (ועוד כמה הפתעות בעיר לילדים):
https://youtu.be/mOE8NT5xIzY?t=55s&end=1m54s
ממש מול קתדרלת הלסינקי, בצד השני של כיכר הסנאט, נמצא מוזיאון הילדים של הלסינקי (Children's Town). הוא חלק ממוזיאון העיר הלסינקי ונמצא בתוכו.
כאן מוזמנים הילדים והוריהם ללמוד ולהכיר את ההיסטוריה של הלסינקי, באמצעות חוויות מיוחדות ופעילויות משותפות ומותאמות לילדים.
המוזיאון הזה שוכן, כמה סמלי, בבית סדרהולם (Sederholm). זהו מבנה כחול-אפור, שנבנה ב-1757 ונחשב הבית העתיק ביותר בהלסינקי.
המוזיאון הזה הפוך לכל מה שמוכר לנו. בעיר הילדים הם מוזמנים לגעת בכל מה שהם רואים. אין כאן אסור והחקר והסקרנות מבורכים.
#הפעילויות לילדים
לילדים יש הרבה ללמוד בעיר הילדים. בכל מה שמוצג בה ניתן לגעת, להתנסות, לחקור ולמשש.
בכיתת בית ספר יסודי משנות ה-30 של המאה שעברה הם יחוו איך למדו פעם, כשמחשב היה חשבוניה גדולה ולדמיין שהם המורה הקפדנית או מנהלת בית הספר חמורת הסבר.
בבית סבתא הם יוכלו לפגוש חפצים ופריטי יום יום משנות ה-70 ולצפות בקטעים מתוכניות הטלוויזיה המוכרות של התקופה.
בפינה אחרת יש תאטרון עם במה. עליה יוכלו להציג בתלבושות משעשעות, עם קלפי תפקידים. במקום אחר הם ינווטו ספינה מהמאה ה-18 או ירכבו כמו פעם, על כרכרה רתומה לסוס.
יש גם חדר תחפושות, חדר מדע, ארגז חול, בית בובות מרוהט, משחק במכוניות, מטבח לילדים, סנדלריה ואפילו חנות כל בו מהמאה ה-18, בה יוכלו לשחק בחנות, לסדר את חלונות הראווה ולארגן על המדפים את הצעצועים של פעם ואת סוסי הפוני הקטנים.
לילדים הצעירים ביותר יש פינות משחק, מנוחה וקריאה.
#טיפים
הכניסה חינם.
המוזיאון מומלץ לילדים עד סביבות גיל 10.
ילדים יכולים לשחק במוזיאון בהשגחת הורים או מבוגרים מלווים.
בסדנאות של חודשי הקיץ מפעילים כאן סדנאות יצירה יומיות למשפחות עם ילדים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-7moHt-Au7M
בלוגרים (ועוד כמה הפתעות בעיר לילדים):
https://youtu.be/mOE8NT5xIzY?t=55s&end=1m54s
המוזיאון הלאומי של פינלנד
#על מוזיאון ההיסטוריה של החיים בפינלנד
המוזיאון הלאומי של פינלנד (Suomen Kansallismuseo) הוא המוזיאון המרכזי בעיר הלסינקי, הידועה כעיר עם חיי תרבות מגוונים ועשירים מאוד.
הדגש במוזיאון הלאומי הפיני מושם על ההיסטוריה של האומה הפינית. עיקר עיסוקו בחיים בפינלנד לאורך השנים. הוא מתפרש על אלפי שנותיו של האזור, מאז תקופת האבן ועד המאה ה-20.
במוזיאון אלפי מוצגים, אביזרי המחשה ועתיקות היסטוריות, הממחישים את אורח החיים הפיני בדורות השונים. באוסף הפינו-אוגרי, למשל, תוכלו לראות תלבושות מסורתיות, חפצי תרבות וכלי יומיום מהעבר של יושבי צפון-מזרח אירופה, בדגש על הפינים וההונגרים.
מתועדת בו יפה התפתחותה של פינלנד, מימי הביניים, דרך האימפריה השוודית, הקיסרות הרוסית ועד לימי פינלנד העצמאית והמודרנית.
מבנה המוזיאון נבנה בשנת 1912, עם השפעה של תנועת האר נובו הפופולרית באירופה של אותם ימים, אך בסגנון רומנטי לאומי, סגנון התואם מוזיאון שמתעד ומציג את התרבות והאתנוגרפיה הפינית.
#מה תראו כאן?
במוזיאון 5 אגפים, כשבכל אחד תערוכה משלו, חלקן תערוכות מתחלפות. כבר באולם הכניסה תראו ציורי קיר מרשימים בהשראת המיתולוגיה הלאומית של פינלנד, הקלוואלה. צייר אותם האמן הפיני הנודע אקסלי גאלן-קאללה, מי שנחשב לגדול ציירי פינלנד.
את הסיור במוזיאון תוכלו להתחיל בקומת המרתף, בה תראו לבוש ובגדים היסטוריים, כלי נשק, רהיטים מתקופות שונות ועוד. יש גם סרטונים ואמצעי המחשה נחמדים, שיסייעו להיכנס לאווירה.
בקומה הראשונה תוכלו לראות מטבעות, תכשיטים ומדליות עתיקות.
הקומה השניה עוסקת בסיפורה של התרבות הפינית, מאז ימי הביניים ועד תחילת המאה ה-20.
בקומה השלישית נסקרים החיים בפינלנד, בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית. תערוכה זו, על תחומי החיים השונים בפינלנד, מאפשרת להכיר, כמו במנהרת זמן, מלאכות מסורתיות שכמעט ונעלמו מהעולם.
בקומה זו גם נמצאת המשחקיה של המוזיאון. כאן ימצאו הילדים והצעירים צעצועים ומשחקים עשויי עץ, כמו שהיו פעם. פינות משחק מגוונות מציעות להם להתנסות בעבודה במטבח, במכולת, במפעל, מאפייה, בבניית בתים, בחווה עם חיות משק ועוד.
במוזיאון תוכלו לצפות גם ביצירותיהם של מיטב אמני פינלנד, לצד עבודות של אמנים בינלאומיים. לצד תמונות ופסלים, מוצגים על פני הקומות שכאן גם כלים ובגדים מתקופות שונות.
בקומה הרביעית תערוכה אינטראקטיבית לכל המשפחה, בשם Vintti. בה תוכלו להתנסות בחיים בפינלנד בתקופות השונות. התנסו במלאכות כמו בניית כלים, רתימת סוס לעגלה, בניית בית מלבנים על פי המסורת הפינית ועוד.
#טיפים
לילדים הכניסה חינם.
שווה לברר מראש באתר המוזיאון על התערוכות המתחלפות בזמן הביקור.
אולי מפתיע אבל לא מעט ילדים, גם לא מפינלנד, מגלים עניין רב במוצגי המוזיאון. הביאו אותם.
אם רוצים להגיע למשחקיה עם הילדים, מומלץ להגיע בשעות הבוקר, כשהיא כמעט ריקה ועומדת לרשותכם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2ImnpQzO_14
ביקור במקום:
https://youtu.be/-ia2bKA61a0
מבחוץ:
https://youtu.be/awG1plYTyjw
המוזיאון הלאומי של פינלנד (Suomen Kansallismuseo) הוא המוזיאון המרכזי בעיר הלסינקי, הידועה כעיר עם חיי תרבות מגוונים ועשירים מאוד.
הדגש במוזיאון הלאומי הפיני מושם על ההיסטוריה של האומה הפינית. עיקר עיסוקו בחיים בפינלנד לאורך השנים. הוא מתפרש על אלפי שנותיו של האזור, מאז תקופת האבן ועד המאה ה-20.
במוזיאון אלפי מוצגים, אביזרי המחשה ועתיקות היסטוריות, הממחישים את אורח החיים הפיני בדורות השונים. באוסף הפינו-אוגרי, למשל, תוכלו לראות תלבושות מסורתיות, חפצי תרבות וכלי יומיום מהעבר של יושבי צפון-מזרח אירופה, בדגש על הפינים וההונגרים.
מתועדת בו יפה התפתחותה של פינלנד, מימי הביניים, דרך האימפריה השוודית, הקיסרות הרוסית ועד לימי פינלנד העצמאית והמודרנית.
מבנה המוזיאון נבנה בשנת 1912, עם השפעה של תנועת האר נובו הפופולרית באירופה של אותם ימים, אך בסגנון רומנטי לאומי, סגנון התואם מוזיאון שמתעד ומציג את התרבות והאתנוגרפיה הפינית.
#מה תראו כאן?
במוזיאון 5 אגפים, כשבכל אחד תערוכה משלו, חלקן תערוכות מתחלפות. כבר באולם הכניסה תראו ציורי קיר מרשימים בהשראת המיתולוגיה הלאומית של פינלנד, הקלוואלה. צייר אותם האמן הפיני הנודע אקסלי גאלן-קאללה, מי שנחשב לגדול ציירי פינלנד.
את הסיור במוזיאון תוכלו להתחיל בקומת המרתף, בה תראו לבוש ובגדים היסטוריים, כלי נשק, רהיטים מתקופות שונות ועוד. יש גם סרטונים ואמצעי המחשה נחמדים, שיסייעו להיכנס לאווירה.
בקומה הראשונה תוכלו לראות מטבעות, תכשיטים ומדליות עתיקות.
הקומה השניה עוסקת בסיפורה של התרבות הפינית, מאז ימי הביניים ועד תחילת המאה ה-20.
בקומה השלישית נסקרים החיים בפינלנד, בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית. תערוכה זו, על תחומי החיים השונים בפינלנד, מאפשרת להכיר, כמו במנהרת זמן, מלאכות מסורתיות שכמעט ונעלמו מהעולם.
בקומה זו גם נמצאת המשחקיה של המוזיאון. כאן ימצאו הילדים והצעירים צעצועים ומשחקים עשויי עץ, כמו שהיו פעם. פינות משחק מגוונות מציעות להם להתנסות בעבודה במטבח, במכולת, במפעל, מאפייה, בבניית בתים, בחווה עם חיות משק ועוד.
במוזיאון תוכלו לצפות גם ביצירותיהם של מיטב אמני פינלנד, לצד עבודות של אמנים בינלאומיים. לצד תמונות ופסלים, מוצגים על פני הקומות שכאן גם כלים ובגדים מתקופות שונות.
בקומה הרביעית תערוכה אינטראקטיבית לכל המשפחה, בשם Vintti. בה תוכלו להתנסות בחיים בפינלנד בתקופות השונות. התנסו במלאכות כמו בניית כלים, רתימת סוס לעגלה, בניית בית מלבנים על פי המסורת הפינית ועוד.
#טיפים
לילדים הכניסה חינם.
שווה לברר מראש באתר המוזיאון על התערוכות המתחלפות בזמן הביקור.
אולי מפתיע אבל לא מעט ילדים, גם לא מפינלנד, מגלים עניין רב במוצגי המוזיאון. הביאו אותם.
אם רוצים להגיע למשחקיה עם הילדים, מומלץ להגיע בשעות הבוקר, כשהיא כמעט ריקה ועומדת לרשותכם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2ImnpQzO_14
ביקור במקום:
https://youtu.be/-ia2bKA61a0
מבחוץ:
https://youtu.be/awG1plYTyjw
מוזיאון כרמן
#על המוזיאון לזכר הכוכבת הברזילאית הגדולה
מוזיאון כרמן מירנדה (Museu Carmen Miranda) הוא מוזיאון שמוקדש לדיווה הברזילאית כרמן מירנדה, הזמרת והשחקנית שבשנות ה-40 של המאה הקודמת, הפכה מכאן להצלחה עולמית.
המוזיאון על שמה משרטט קווים לדמותה המרתקת והססגונית של מי שהייתה אחת היוצרות הידועות ביותר שיצאו מברזיל, אל העולם כולו.
אחרי מותה, בשנת 1955, בעלה תרם למוזיאון שכאן, את את אוסף התלבושות המדהים שצברה הדיווה הברזילאית בחייה. יש בו מעל 3,000 בגדים, נעליים ופריטי לבוש שונים, והם מוצגים כאן ביחד עם שלל מזכרות, תמונות, תסריטים וספרים.
#מי הייתה כרמן מירנדה?
מירנדה, שנולדה בפורטוגל וגדלה בברזיל, החלה את הקריירה שלה ב-1930, עם להיט ראשון. מכאן היא החלה להתפרסם והביאה לכל פינות תבל את בשורת הסמבה הברזילאית.
בשנת 1939 מירנדה הופיעה בסרט בשם "בננה טרה" (Banana Terra), כשהיא לבושה בתלבושת המסורתית של באהיה ועל ראשה כובע פירות ענקי. המראה הזה עתיד להפוך מכאן לסימן ההיכר שלה ועד היום ניתן לראותו בתקופת הקרנבל, על חוגגים רבים.
בין השנים 1953-1940 יצאה מירנדה את גבולות ברזיל והייתה לכוכבת-על עולמית. היא הספיקה לככב בלא פחות מ-14 להיטי קולנוע הוליוודיים. עד היום היא נחשבת הברזילאית היחידה שחותם ידיה מוטבע בשדרת הכוכבים שבהוליווד.
כך יצא שבשנותיה הקצרות הפכה מי שמתה בגיל צעיר יחסית, למלכת הסמבה של ברזיל והכוכבת הגדולה ביותר של ברזיל בעולם. היא גם נחשבת ליקירת הקהילה הגאה של ברזיל ובמיוחד אהובה על הטרנסווסטיטים.
#טיפים
המוזיאון הופך ל"אוסף כרמן מירנדה" בתוך "מוזיאון הקול והתמונה" החדש שנבנה בימים אלו. בקרוב הפתיחה!
תערוכות מיוחדות מתקיימות במוזיאון, בחודשים פברואר ואוגוסט של כל שנה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/auIfnXCyElQ
מוזיאון כרמן מירנדה (Museu Carmen Miranda) הוא מוזיאון שמוקדש לדיווה הברזילאית כרמן מירנדה, הזמרת והשחקנית שבשנות ה-40 של המאה הקודמת, הפכה מכאן להצלחה עולמית.
המוזיאון על שמה משרטט קווים לדמותה המרתקת והססגונית של מי שהייתה אחת היוצרות הידועות ביותר שיצאו מברזיל, אל העולם כולו.
אחרי מותה, בשנת 1955, בעלה תרם למוזיאון שכאן, את את אוסף התלבושות המדהים שצברה הדיווה הברזילאית בחייה. יש בו מעל 3,000 בגדים, נעליים ופריטי לבוש שונים, והם מוצגים כאן ביחד עם שלל מזכרות, תמונות, תסריטים וספרים.
#מי הייתה כרמן מירנדה?
מירנדה, שנולדה בפורטוגל וגדלה בברזיל, החלה את הקריירה שלה ב-1930, עם להיט ראשון. מכאן היא החלה להתפרסם והביאה לכל פינות תבל את בשורת הסמבה הברזילאית.
בשנת 1939 מירנדה הופיעה בסרט בשם "בננה טרה" (Banana Terra), כשהיא לבושה בתלבושת המסורתית של באהיה ועל ראשה כובע פירות ענקי. המראה הזה עתיד להפוך מכאן לסימן ההיכר שלה ועד היום ניתן לראותו בתקופת הקרנבל, על חוגגים רבים.
בין השנים 1953-1940 יצאה מירנדה את גבולות ברזיל והייתה לכוכבת-על עולמית. היא הספיקה לככב בלא פחות מ-14 להיטי קולנוע הוליוודיים. עד היום היא נחשבת הברזילאית היחידה שחותם ידיה מוטבע בשדרת הכוכבים שבהוליווד.
כך יצא שבשנותיה הקצרות הפכה מי שמתה בגיל צעיר יחסית, למלכת הסמבה של ברזיל והכוכבת הגדולה ביותר של ברזיל בעולם. היא גם נחשבת ליקירת הקהילה הגאה של ברזיל ובמיוחד אהובה על הטרנסווסטיטים.
#טיפים
המוזיאון הופך ל"אוסף כרמן מירנדה" בתוך "מוזיאון הקול והתמונה" החדש שנבנה בימים אלו. בקרוב הפתיחה!
תערוכות מיוחדות מתקיימות במוזיאון, בחודשים פברואר ואוגוסט של כל שנה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/auIfnXCyElQ
