סן פול דה ונס (Saint-Paul-de-Vence) נחשבת לעיירה היפה ביותר של פרובנס. זוהי עיירה שצמחה מכפר עתיק ומבוצר לעיירה תוססת ומוקד משיכה לאמנים רבים, ציירים וסופרים המתגוררים בו עד היום.

מה שהיה כפר והיום עיירה, ממוקם על אחת הגבעות המקיפה את ניס, קילומטרים ספורים מחוף הים ו-4 קילומטרים מדרום לוואנס.

נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16, סן פול דה ונס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.

עד שיגיעו אליו ציירים כמו מאטיס, לג'ר, מרק שאגאל, פיקאסו, סיניאק, מודיליאני, מירו, בונאר וסוטין יגלו אותו מחדש ויעברו להתגורר בו.

מאז הכפר ידוע במורשת האמנותית שלו.
אותם ציירים ואמנים נוספים נהגו להיפגש בבית קפה שהוא היום מלון לה קולומב ד'אור. עם הזמן והמאה ה-20 הגיעו אליו שחקנים וזמרים, ביניהם איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו כאן ובכיכר הכפר המרכזית נהגו לשחק בקביעות במשחק המקומי פטאנק, עם פרננדל, לינו ונטורה ותושבים אחרים.

למרות הפופולריות והאווירה הבוהמית שלו, סן פול שומר על רוגע ואווירת אמנות. המקום מטופח, שקט ונקי, מלא בסמטאות ציוריות, פינות שמצטלמות נהדר ותחושה של אהבת אמנות, אך ללא גרפיטי או אמנות רחוב שלא פעם בולטים במקומות כאלה.

גם בימינו הכפר הימי-ביניימי מבוצר, לפחות במובן אחד - אל בין חומותיו אסורה כניסת מכוניות. וזה לא רק היותו כפר עתיק ויפה להפליא, אלא גם האווירה המיוחדת שבו, המוסיפה לסן פול דה ונס משהו מיוחד מימים עברו.
בכפר היפהפה אתם נכנסים לעיר העתיקה דרך השער הראשי המקומר, אל המשמר הפנימי, אל מתחת למגדל. הביטו למטה לחפיר המגן עליה מתוקפים. את השער ניתן להשכיב עליו ולאפשר כניסה או להרים ובכך למנוע מהאויב להיכנס אל תוך העיר.

בפנים אתם פוסעים ברחובות עתיקים מהמאה ה-14, עם מרצפות מעוטרות. על חלק מהמבנים כאן נותרו מימי קדם הטבעות לקשירת החמורים.

שימו לב להמון גלריות האמנות היפהפיות. די מהר תגיעו לרחוב גראנדה מרוצף האבן, שבו שלל חנויות ובתי קפה ציוריים.

קחו את הזמן וטיילו בסמטאות כפר האמנים העתיק סנט פול דה ונס. אחד הכפרים היפים והאמנותיים ביותר בדרום צרפת, זהו כפר הרים טיפוסי לפרובאנס, עם רחובות צרים וסמטאות מרוצפות אבן.

עבור הציירים הרבים שהתאהבו בסנט פול נפתחה בכיכר הכפר של אז אכסניה קטנה שתהפוך עם הזמן ל"מלון היונה המוזהבת".

באותה כיכר, ליד בית הקפה הגדול של הכפר, נהג איב מונטאן שהתגורר בסמוך לשחק פטאנק עם ותיקי הכפר. מראה קבוע זה היה של תיירים משתאים שעומדים ומצלמים בהתלהבות את הכוכב שהוא משחק עם החבורה הצעקנית והנלהבת, מגלגל את כדור הפטאנק וצועק איתם - עם כוס פאסטיס ביד.

בעיר שוק קטן ומקסים ואם תרצו, קחו משימה בלשית נחמדה - לחפש את סמטת Rue du Bresc, הנחשבת לרחוב הכי צר בסן פול.

בחלקו העתיק של הכפר, השוכן על צלע ההר, יש מגוון גלריות אמנות מרשימות וחנויות אלגנטיות. ברחובות ובסמטאות הקטנות, בין בתים עתיקים המחוברים ביניהם בגרמי מדרגות, תמצאו בוטיקים וחנויות עם מלאי אופנה, עבודות יד ויצירות אמנות.

שימו לב לכנסייה של סן פול שנבנתה מאבני המבצר שעמד כאן בעבר, בין המאות 18-13. ראו גם את מגדל הפעמונים הצמוד אליה.

קפלת הסגפנים הלבנים (la Chapelle des Pénitents Blanc) הושלמה במאה ה-17 ושוקמה ועוטרה מחדש בידי האמן הבלגי ז'אן מישל פולון, לכן ידועה גם כקפלת פולון. היא משלבת אדריכלות דתית עתיקה עם פסיפסים, חלונות ויטראז', ציורים ופסלים בעלי אופי פיוטי וצבעוני.

אף שהפך לפנינה תיירותית, נחשב סנט-פול דה ונס לכפר היפה באזור ונהנה גם מנופים הרריים נהדרים ומעמקים צרים ומרהיבים. לא במפתיע נתן הנוף המרהיב והצבעוני שלו השראה לאמנים דגולים דוגמת מאטיס ושאגאל.
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16,

סן פול דה ואנס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.

החל משנות ה-20 של המאה הקודמת זרמו לכפר לא מעט אמנים שהתאהבו באור המיוחד שבו. ביניהם בלטו הציירים פיקאסו, מאטיס, שאגאל, מירו ומודיליאני.

המקום, שכמעט ולא השתנה מאז הרנסנס, התאפיין מאות שנים בקירות צבועי אוקר וגגות ורודים. מאז ומתמיד הוא משך אמנים, סופרים ומשוררים, כולל בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

עבור האמנים שהגיעו לתקופות הוקמה אז בכיכר הכפר אכסניה קטנה שהפכה כיום ל"מלון היונה המוזהבת".

בזמן מלחמת העולם השנייה, כשבחוץ רעמו התותחים ופריז נכבשה, פרחה קהילת האמנים בכפר, שהיה עדיין ב"צרפת החופשית", השטח החופשי מהכובש הנאצי. ב־43 הגיעו הגרמנים לכאן ורבים מהאמנים ברחו מהאזור.

ב-1946, עם תום המלחמה, שבו רבים מהאמנים אל הכפר שלהם ועד היום הוא חביב על דורות של אמנים צעירים יותר.
בסן פול דה ונס חיו או לפחות התגוררו לתקופה אמנים רבים, ביניהם גדולי ציור כמו פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס, מארק שאגאל, אמדאו מודיליאני, יחד עם ז'אק פרוור, ג'יימס בולדווין, ביל ויימן והזוג הנצחי איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו והתחתנו כאן, תודות לפסטיבל קאן הראשון שאליו הגיעו בנפרד.

מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת שימש הכפר היפהפה אבן שואבת לאמנים רבים. ביניהם פיקאסו, מודיליאני, מאטיס וחואן מירו. בעקבותיהם הגיעו לכאן סופרים, לא מעט חובבי אמנות וידוענים מפורסמים.

האמן המפורסם והמזוהה ביותר עם סן פול דה ונס היה הצייר היהודי מארק שאגאל, שצבר כאן הכי הרבה ותק. הוא התגורר בכפר במשך שני עשורים וגם נקבר ובו נמצא קברו עד היום. ראו בתגית קבר מארק שאגאל.

גם שחקנים גדולים גילו את הכפר היפה, כשביניהם בולטות שתי דיוות ענקיות: גרטה גרבו וקתרין דנב.
אין כניסה למכוניות אל הכפר בין חומותיו.

אם אתם יכולים להישאר כאן ללילה - שווה ליהנות ממראה הכפר בלילה, עם סמטאות מוארות וזורחות באור יקרות.

מבט מקרוב:

בלוגרים:

ביקור במקום:

הדרכה:

על הכפר שמשך אמנים: