שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
סן פול דה ונס
מוזיאון הקרן מאג
קבר שאגאל
מוזיאון פיקאסו ואלוריס
מוזיאון פיקאסו
#על כפר האמנים העתיק של פרובאנס
סן פול דה ונס (Saint-Paul-de-Vence) נחשבת לעיירה היפה ביותר של פרובנס. זוהי עיירה שצמחה מכפר עתיק ומבוצר לעיירה תוססת ומוקד משיכה לאמנים רבים, ציירים וסופרים המתגוררים בו עד היום.
מה שהיה כפר והיום עיירה, ממוקם על אחת הגבעות המקיפה את ניס, קילומטרים ספורים מחוף הים ו-4 קילומטרים מדרום לוואנס.
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16, סן פול דה ונס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.
עד שיגיעו אליו ציירים כמו מאטיס, לג'ר, מרק שאגאל, פיקאסו, סיניאק, מודיליאני, מירו, בונאר וסוטין יגלו אותו מחדש ויעברו להתגורר בו.
מאז הכפר ידוע במורשת האמנותית שלו.
אותם ציירים ואמנים נוספים נהגו להיפגש בבית קפה שהוא היום מלון לה קולומב ד'אור. עם הזמן והמאה ה-20 הגיעו אליו שחקנים וזמרים, ביניהם איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו כאן ובכיכר הכפר המרכזית נהגו לשחק בקביעות במשחק המקומי פטאנק, עם פרננדל, לינו ונטורה ותושבים אחרים.
למרות הפופולריות והאווירה הבוהמית שלו, סן פול שומר על רוגע ואווירת אמנות. המקום מטופח, שקט ונקי, מלא בסמטאות ציוריות, פינות שמצטלמות נהדר ותחושה של אהבת אמנות, אך ללא גרפיטי או אמנות רחוב שלא פעם בולטים במקומות כאלה.
גם בימינו הכפר הימי-ביניימי מבוצר, לפחות במובן אחד - אל בין חומותיו אסורה כניסת מכוניות. וזה לא רק היותו כפר עתיק ויפה להפליא, אלא גם האווירה המיוחדת שבו, המוסיפה לסן פול דה ונס משהו מיוחד מימים עברו.
#מה תראו כאן?
בכפר היפהפה אתם נכנסים לעיר העתיקה דרך השער הראשי המקומר, אל המשמר הפנימי, אל מתחת למגדל. הביטו למטה לחפיר המגן עליה מתוקפים. את השער ניתן להשכיב עליו ולאפשר כניסה או להרים ובכך למנוע מהאויב להיכנס אל תוך העיר.
בפנים אתם פוסעים ברחובות עתיקים מהמאה ה-14, עם מרצפות מעוטרות. על חלק מהמבנים כאן נותרו מימי קדם הטבעות לקשירת החמורים.
שימו לב להמון גלריות האמנות היפהפיות. די מהר תגיעו לרחוב גראנדה מרוצף האבן, שבו שלל חנויות ובתי קפה ציוריים.
קחו את הזמן וטיילו בסמטאות כפר האמנים העתיק סנט פול דה ונס. אחד הכפרים היפים והאמנותיים ביותר בדרום צרפת, זהו כפר הרים טיפוסי לפרובאנס, עם רחובות צרים וסמטאות מרוצפות אבן.
עבור הציירים הרבים שהתאהבו בסנט פול נפתחה בכיכר הכפר של אז אכסניה קטנה שתהפוך עם הזמן ל"מלון היונה המוזהבת".
באותה כיכר, ליד בית הקפה הגדול של הכפר, נהג איב מונטאן שהתגורר בסמוך לשחק פטאנק עם ותיקי הכפר. מראה קבוע זה היה של תיירים משתאים שעומדים ומצלמים בהתלהבות את הכוכב שהוא משחק עם החבורה הצעקנית והנלהבת, מגלגל את כדור הפטאנק וצועק איתם - עם כוס פאסטיס ביד.
בעיר שוק קטן ומקסים ואם תרצו, קחו משימה בלשית נחמדה - לחפש את סמטת Rue du Bresc, הנחשבת לרחוב הכי צר בסן פול.
בחלקו העתיק של הכפר, השוכן על צלע ההר, יש מגוון גלריות אמנות מרשימות וחנויות אלגנטיות. ברחובות ובסמטאות הקטנות, בין בתים עתיקים המחוברים ביניהם בגרמי מדרגות, תמצאו בוטיקים וחנויות עם מלאי אופנה, עבודות יד ויצירות אמנות.
שימו לב לכנסייה של סן פול שנבנתה מאבני המבצר שעמד כאן בעבר, בין המאות 18-13. ראו גם את מגדל הפעמונים הצמוד אליה.
קפלת הסגפנים הלבנים (la Chapelle des Pénitents Blanc) הושלמה במאה ה-17 ושוקמה ועוטרה מחדש בידי האמן הבלגי ז'אן מישל פולון, לכן ידועה גם כקפלת פולון. היא משלבת אדריכלות דתית עתיקה עם פסיפסים, חלונות ויטראז', ציורים ופסלים בעלי אופי פיוטי וצבעוני.
אף שהפך לפנינה תיירותית, נחשב סנט-פול דה ונס לכפר היפה באזור ונהנה גם מנופים הרריים נהדרים ומעמקים צרים ומרהיבים. לא במפתיע נתן הנוף המרהיב והצבעוני שלו השראה לאמנים דגולים דוגמת מאטיס ושאגאל.
#תולדות המקום
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16,
סן פול דה ואנס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.
החל משנות ה-20 של המאה הקודמת זרמו לכפר לא מעט אמנים שהתאהבו באור המיוחד שבו. ביניהם בלטו הציירים פיקאסו, מאטיס, שאגאל, מירו ומודיליאני.
המקום, שכמעט ולא השתנה מאז הרנסנס, התאפיין מאות שנים בקירות צבועי אוקר וגגות ורודים. מאז ומתמיד הוא משך אמנים, סופרים ומשוררים, כולל בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
עבור האמנים שהגיעו לתקופות הוקמה אז בכיכר הכפר אכסניה קטנה שהפכה כיום ל"מלון היונה המוזהבת".
בזמן מלחמת העולם השנייה, כשבחוץ רעמו התותחים ופריז נכבשה, פרחה קהילת האמנים בכפר, שהיה עדיין ב"צרפת החופשית", השטח החופשי מהכובש הנאצי. ב־43 הגיעו הגרמנים לכאן ורבים מהאמנים ברחו מהאזור.
ב-1946, עם תום המלחמה, שבו רבים מהאמנים אל הכפר שלהם ועד היום הוא חביב על דורות של אמנים צעירים יותר.
#האמנים
בסן פול דה ונס חיו או לפחות התגוררו לתקופה אמנים רבים, ביניהם גדולי ציור כמו פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס, מארק שאגאל, אמדאו מודיליאני, יחד עם ז'אק פרוור, ג'יימס בולדווין, ביל ויימן והזוג הנצחי איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו והתחתנו כאן, תודות לפסטיבל קאן הראשון שאליו הגיעו בנפרד.
מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת שימש הכפר היפהפה אבן שואבת לאמנים רבים. ביניהם פיקאסו, מודיליאני, מאטיס וחואן מירו. בעקבותיהם הגיעו לכאן סופרים, לא מעט חובבי אמנות וידוענים מפורסמים.
האמן המפורסם והמזוהה ביותר עם סן פול דה ונס היה הצייר היהודי מארק שאגאל, שצבר כאן הכי הרבה ותק. הוא התגורר בכפר במשך שני עשורים וגם נקבר ובו נמצא קברו עד היום. ראו בתגית "קבר מארק שאגאל".
גם שחקנים גדולים גילו את הכפר היפה, כשביניהם בולטות שתי דיוות ענקיות: גרטה גרבו וקתרין דנב.
#טיפים
אין כניסה למכוניות אל הכפר בין חומותיו.
אם אתם יכולים להישאר כאן ללילה - שווה ליהנות ממראה הכפר בלילה, עם סמטאות מוארות וזורחות באור יקרות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UTxn3rbRUAg
בלוגרים:
https://youtu.be/oFRGQLeDoK8
ביקור במקום:
https://youtu.be/0zDW9YgoOIg
הדרכה:
https://youtu.be/99ZrhCEi9vM
על הכפר שמשך אמנים:
https://youtu.be/zeN0sRlP0uY
סן פול דה ונס (Saint-Paul-de-Vence) נחשבת לעיירה היפה ביותר של פרובנס. זוהי עיירה שצמחה מכפר עתיק ומבוצר לעיירה תוססת ומוקד משיכה לאמנים רבים, ציירים וסופרים המתגוררים בו עד היום.
מה שהיה כפר והיום עיירה, ממוקם על אחת הגבעות המקיפה את ניס, קילומטרים ספורים מחוף הים ו-4 קילומטרים מדרום לוואנס.
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16, סן פול דה ונס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.
עד שיגיעו אליו ציירים כמו מאטיס, לג'ר, מרק שאגאל, פיקאסו, סיניאק, מודיליאני, מירו, בונאר וסוטין יגלו אותו מחדש ויעברו להתגורר בו.
מאז הכפר ידוע במורשת האמנותית שלו.
אותם ציירים ואמנים נוספים נהגו להיפגש בבית קפה שהוא היום מלון לה קולומב ד'אור. עם הזמן והמאה ה-20 הגיעו אליו שחקנים וזמרים, ביניהם איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו כאן ובכיכר הכפר המרכזית נהגו לשחק בקביעות במשחק המקומי פטאנק, עם פרננדל, לינו ונטורה ותושבים אחרים.
למרות הפופולריות והאווירה הבוהמית שלו, סן פול שומר על רוגע ואווירת אמנות. המקום מטופח, שקט ונקי, מלא בסמטאות ציוריות, פינות שמצטלמות נהדר ותחושה של אהבת אמנות, אך ללא גרפיטי או אמנות רחוב שלא פעם בולטים במקומות כאלה.
גם בימינו הכפר הימי-ביניימי מבוצר, לפחות במובן אחד - אל בין חומותיו אסורה כניסת מכוניות. וזה לא רק היותו כפר עתיק ויפה להפליא, אלא גם האווירה המיוחדת שבו, המוסיפה לסן פול דה ונס משהו מיוחד מימים עברו.
#מה תראו כאן?
בכפר היפהפה אתם נכנסים לעיר העתיקה דרך השער הראשי המקומר, אל המשמר הפנימי, אל מתחת למגדל. הביטו למטה לחפיר המגן עליה מתוקפים. את השער ניתן להשכיב עליו ולאפשר כניסה או להרים ובכך למנוע מהאויב להיכנס אל תוך העיר.
בפנים אתם פוסעים ברחובות עתיקים מהמאה ה-14, עם מרצפות מעוטרות. על חלק מהמבנים כאן נותרו מימי קדם הטבעות לקשירת החמורים.
שימו לב להמון גלריות האמנות היפהפיות. די מהר תגיעו לרחוב גראנדה מרוצף האבן, שבו שלל חנויות ובתי קפה ציוריים.
קחו את הזמן וטיילו בסמטאות כפר האמנים העתיק סנט פול דה ונס. אחד הכפרים היפים והאמנותיים ביותר בדרום צרפת, זהו כפר הרים טיפוסי לפרובאנס, עם רחובות צרים וסמטאות מרוצפות אבן.
עבור הציירים הרבים שהתאהבו בסנט פול נפתחה בכיכר הכפר של אז אכסניה קטנה שתהפוך עם הזמן ל"מלון היונה המוזהבת".
באותה כיכר, ליד בית הקפה הגדול של הכפר, נהג איב מונטאן שהתגורר בסמוך לשחק פטאנק עם ותיקי הכפר. מראה קבוע זה היה של תיירים משתאים שעומדים ומצלמים בהתלהבות את הכוכב שהוא משחק עם החבורה הצעקנית והנלהבת, מגלגל את כדור הפטאנק וצועק איתם - עם כוס פאסטיס ביד.
בעיר שוק קטן ומקסים ואם תרצו, קחו משימה בלשית נחמדה - לחפש את סמטת Rue du Bresc, הנחשבת לרחוב הכי צר בסן פול.
בחלקו העתיק של הכפר, השוכן על צלע ההר, יש מגוון גלריות אמנות מרשימות וחנויות אלגנטיות. ברחובות ובסמטאות הקטנות, בין בתים עתיקים המחוברים ביניהם בגרמי מדרגות, תמצאו בוטיקים וחנויות עם מלאי אופנה, עבודות יד ויצירות אמנות.
שימו לב לכנסייה של סן פול שנבנתה מאבני המבצר שעמד כאן בעבר, בין המאות 18-13. ראו גם את מגדל הפעמונים הצמוד אליה.
קפלת הסגפנים הלבנים (la Chapelle des Pénitents Blanc) הושלמה במאה ה-17 ושוקמה ועוטרה מחדש בידי האמן הבלגי ז'אן מישל פולון, לכן ידועה גם כקפלת פולון. היא משלבת אדריכלות דתית עתיקה עם פסיפסים, חלונות ויטראז', ציורים ופסלים בעלי אופי פיוטי וצבעוני.
אף שהפך לפנינה תיירותית, נחשב סנט-פול דה ונס לכפר היפה באזור ונהנה גם מנופים הרריים נהדרים ומעמקים צרים ומרהיבים. לא במפתיע נתן הנוף המרהיב והצבעוני שלו השראה לאמנים דגולים דוגמת מאטיס ושאגאל.
#תולדות המקום
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16,
סן פול דה ואנס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.
החל משנות ה-20 של המאה הקודמת זרמו לכפר לא מעט אמנים שהתאהבו באור המיוחד שבו. ביניהם בלטו הציירים פיקאסו, מאטיס, שאגאל, מירו ומודיליאני.
המקום, שכמעט ולא השתנה מאז הרנסנס, התאפיין מאות שנים בקירות צבועי אוקר וגגות ורודים. מאז ומתמיד הוא משך אמנים, סופרים ומשוררים, כולל בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
עבור האמנים שהגיעו לתקופות הוקמה אז בכיכר הכפר אכסניה קטנה שהפכה כיום ל"מלון היונה המוזהבת".
בזמן מלחמת העולם השנייה, כשבחוץ רעמו התותחים ופריז נכבשה, פרחה קהילת האמנים בכפר, שהיה עדיין ב"צרפת החופשית", השטח החופשי מהכובש הנאצי. ב־43 הגיעו הגרמנים לכאן ורבים מהאמנים ברחו מהאזור.
ב-1946, עם תום המלחמה, שבו רבים מהאמנים אל הכפר שלהם ועד היום הוא חביב על דורות של אמנים צעירים יותר.
#האמנים
בסן פול דה ונס חיו או לפחות התגוררו לתקופה אמנים רבים, ביניהם גדולי ציור כמו פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס, מארק שאגאל, אמדאו מודיליאני, יחד עם ז'אק פרוור, ג'יימס בולדווין, ביל ויימן והזוג הנצחי איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו והתחתנו כאן, תודות לפסטיבל קאן הראשון שאליו הגיעו בנפרד.
מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת שימש הכפר היפהפה אבן שואבת לאמנים רבים. ביניהם פיקאסו, מודיליאני, מאטיס וחואן מירו. בעקבותיהם הגיעו לכאן סופרים, לא מעט חובבי אמנות וידוענים מפורסמים.
האמן המפורסם והמזוהה ביותר עם סן פול דה ונס היה הצייר היהודי מארק שאגאל, שצבר כאן הכי הרבה ותק. הוא התגורר בכפר במשך שני עשורים וגם נקבר ובו נמצא קברו עד היום. ראו בתגית "קבר מארק שאגאל".
גם שחקנים גדולים גילו את הכפר היפה, כשביניהם בולטות שתי דיוות ענקיות: גרטה גרבו וקתרין דנב.
#טיפים
אין כניסה למכוניות אל הכפר בין חומותיו.
אם אתם יכולים להישאר כאן ללילה - שווה ליהנות ממראה הכפר בלילה, עם סמטאות מוארות וזורחות באור יקרות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UTxn3rbRUAg
בלוגרים:
https://youtu.be/oFRGQLeDoK8
ביקור במקום:
https://youtu.be/0zDW9YgoOIg
הדרכה:
https://youtu.be/99ZrhCEi9vM
על הכפר שמשך אמנים:
https://youtu.be/zeN0sRlP0uY
#על מוזיאון האמנות המודרנית ועכשווית
מוזיאון הקרן מַאֵג' (Fondation Maeght) או בקיצור מוזיאון מַאֵג', הוא מוזיאון פרטי שהוקם על ידי האמנים ועבורם. הוא תוכנן כמעין כפר אמנים המשולב בטבע - על גבעת לה קולין (La Colline des Gardettes) ומוקדש לאמנות מודרנית ועכשווית.
המוזיאון הוא תחנת חובה לחובבי אמנות מודרנית. הוא ממוקם על גבעה מרהיבה, מחוץ לכפר סן-פול-דה-ואנס. את בנייתו ב-1964 מימן זוג נדבנים תומכי אמנות.
במוזיאון מאג מוצג אוסף האמנות המודרנית השני בגודלו בצרפת (אחרי זה של מרכז פומפידו) והמקום נחשב לאחד המרכזים החשובים לאמנות בת-זמננו במדינה. מוצגות כאן עבודות של אמנים רבים, כולל מירו, שאגאל, בראק, מאטיס וג'קומטי.
#מה תראו כאן?
מוזיאון מאג משלב אמנות, גנים ופסלים כחלק מהחוויה המלאה וכולל תערוכות זמניות, גן פסלים ואולמות תצוגה קבועה ויוצאת מגדר הרגיל של יצירות מודרניות ובנות זמננו.
התערוכה הקבועה כאן כוללת יצירות אמנות מן המאה ה-20. בין השאר תראו כאן עבודות של אמנים כמו בראק, מירו, שאגאל, ג'קומטי, קאלדר, בונאר ומאטיס.
אל תפספסו את התערוכה הקבועה של יצירות שאגאל ואת הפסיפסים הנפלאים של שאגאל ובראק.
גם בתערוכות המתחלפות אפשר להנות מאוד, בהתאם לתערוכה שמוצגת בזמן הביקור.
צאו גם החוצה, אל חצר המוזיאון הנהדר שמוקף בגנים עתירי עצים ודשאים. בגינת האמנות הזו משובצים בחוכמה ואסתטיקה נפלאים פסלים גדולים ומרשימים של אמנות מודרנית. בחצר המוזיאון שימו לב במיוחד למבוך הנפלא וגן הפסלים של מירו ולפסלים המרשימים של ג'קומטי שמפוזרים בה.
#אדריכלות
ממוקם על גבעת לה קולין, בנוף הכפרי היפהפה שמחוץ לכפר סן-פול-דה-ואנס - את מבנה המוזיאון המודרניסטי תכנן בתחילת שנות ה-60 האדריכל ז'וזף לואי סרט (Josep Lluís Sert), תלמידו של האדריכל הנודע לה קורבוזייה.
הרעיון היה ליצור בית לאמנות מודרנית שמרגיש פתוח, חי ולא רשמי, על גבעה עם אוויר כפרי ונוף ים-תיכוני.
אדריכלות המוזיאון לא באה לגנוב את ההצגה מהיצירות, אלא להיספג בהן או להקיף אותן. המבנה תוכנן כך שייצר תחושה של טיול קטן ולא של מסלול נוקשה כמו במוזיאון רגיל, סיור זורם, מוצף באור טבעי, קווים נקיים וחיבור חזק בין פנים לחוץ - בגלריות, בחצרות, בחללים, במעברים והפתחים שלו.
הקסם כאן הוא בשילוב שמצד אחד מציג מבנה מודרני ומדויק, ומצד שני ניצב ומתמזג בנוף ובטבע של פרובאנס בנינוחות, כאילו תמיד היה שם. הביקור בו משתדל להעניק את התחושה שאתם נכנסים לסטודיו של אמן גדול בחבל פרובאנס, במקום של ביקור במוסד תרבות מתנשא ומנוכר.
#טיפים
המוזיאון ממוקם במרחק של 3 דקות נסיעה מהכפר סן פול דה ואנס.
במקום מתקיימים גם קונצרטים והופעות. שווה לברר מראש ולתאם ביקור משולב באחד מהם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O2KWYxKnZyE
ביקור במקום:
https://youtu.be/spkMfqzaE3E
בלוגרים:
https://youtu.be/XqLuex8HDq8
הדרכה:
https://youtu.be/QxF4olmYFkE
מוזיאון הקרן מַאֵג' (Fondation Maeght) או בקיצור מוזיאון מַאֵג', הוא מוזיאון פרטי שהוקם על ידי האמנים ועבורם. הוא תוכנן כמעין כפר אמנים המשולב בטבע - על גבעת לה קולין (La Colline des Gardettes) ומוקדש לאמנות מודרנית ועכשווית.
המוזיאון הוא תחנת חובה לחובבי אמנות מודרנית. הוא ממוקם על גבעה מרהיבה, מחוץ לכפר סן-פול-דה-ואנס. את בנייתו ב-1964 מימן זוג נדבנים תומכי אמנות.
במוזיאון מאג מוצג אוסף האמנות המודרנית השני בגודלו בצרפת (אחרי זה של מרכז פומפידו) והמקום נחשב לאחד המרכזים החשובים לאמנות בת-זמננו במדינה. מוצגות כאן עבודות של אמנים רבים, כולל מירו, שאגאל, בראק, מאטיס וג'קומטי.
#מה תראו כאן?
מוזיאון מאג משלב אמנות, גנים ופסלים כחלק מהחוויה המלאה וכולל תערוכות זמניות, גן פסלים ואולמות תצוגה קבועה ויוצאת מגדר הרגיל של יצירות מודרניות ובנות זמננו.
התערוכה הקבועה כאן כוללת יצירות אמנות מן המאה ה-20. בין השאר תראו כאן עבודות של אמנים כמו בראק, מירו, שאגאל, ג'קומטי, קאלדר, בונאר ומאטיס.
אל תפספסו את התערוכה הקבועה של יצירות שאגאל ואת הפסיפסים הנפלאים של שאגאל ובראק.
גם בתערוכות המתחלפות אפשר להנות מאוד, בהתאם לתערוכה שמוצגת בזמן הביקור.
צאו גם החוצה, אל חצר המוזיאון הנהדר שמוקף בגנים עתירי עצים ודשאים. בגינת האמנות הזו משובצים בחוכמה ואסתטיקה נפלאים פסלים גדולים ומרשימים של אמנות מודרנית. בחצר המוזיאון שימו לב במיוחד למבוך הנפלא וגן הפסלים של מירו ולפסלים המרשימים של ג'קומטי שמפוזרים בה.
#אדריכלות
ממוקם על גבעת לה קולין, בנוף הכפרי היפהפה שמחוץ לכפר סן-פול-דה-ואנס - את מבנה המוזיאון המודרניסטי תכנן בתחילת שנות ה-60 האדריכל ז'וזף לואי סרט (Josep Lluís Sert), תלמידו של האדריכל הנודע לה קורבוזייה.
הרעיון היה ליצור בית לאמנות מודרנית שמרגיש פתוח, חי ולא רשמי, על גבעה עם אוויר כפרי ונוף ים-תיכוני.
אדריכלות המוזיאון לא באה לגנוב את ההצגה מהיצירות, אלא להיספג בהן או להקיף אותן. המבנה תוכנן כך שייצר תחושה של טיול קטן ולא של מסלול נוקשה כמו במוזיאון רגיל, סיור זורם, מוצף באור טבעי, קווים נקיים וחיבור חזק בין פנים לחוץ - בגלריות, בחצרות, בחללים, במעברים והפתחים שלו.
הקסם כאן הוא בשילוב שמצד אחד מציג מבנה מודרני ומדויק, ומצד שני ניצב ומתמזג בנוף ובטבע של פרובאנס בנינוחות, כאילו תמיד היה שם. הביקור בו משתדל להעניק את התחושה שאתם נכנסים לסטודיו של אמן גדול בחבל פרובאנס, במקום של ביקור במוסד תרבות מתנשא ומנוכר.
#טיפים
המוזיאון ממוקם במרחק של 3 דקות נסיעה מהכפר סן פול דה ואנס.
במקום מתקיימים גם קונצרטים והופעות. שווה לברר מראש ולתאם ביקור משולב באחד מהם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O2KWYxKnZyE
ביקור במקום:
https://youtu.be/spkMfqzaE3E
בלוגרים:
https://youtu.be/XqLuex8HDq8
הדרכה:
https://youtu.be/QxF4olmYFkE
#על קברו של הצייר בכפר האמנים העתיק
בבית העלמין הקתולי שבשולי הכפר סן פול דה ואנס נמצא קבר שאגאל (Marc Chagall’s Grave), המקום בו נקבר הצייר היהודי מארק שאגאל בפרובאנס.
מדהים שהצייר היהודי המפורסם, שנודע בציוריו עתירי המוטיבים היהודיים, בחר לפני מותו להיקבר בקבר פשוט להפליא בבית הקברות הנוצרי של הכפר שבו הוא חי ב-20 השנים האחרונות של חייו.
אל מול שלוות הנוף, שאגאל קבור בבית הקברות היפה והמטופח. אבל קל להבחין שהוא לא לבדו שם, כי קברו משותף גם לרעייתו שהוא אהב ולאחיה, גיסו של הצייר.
על הקבר מצבה פשוטה שלא מאזכרת את יהדותו של שאגאל. רבים מהמבקרים הפוקדים את הקבר נוהגים להניח עליו לא רק אבנים, כמנהג היהודים, אלא גם חלוקי נחל קטנים, רבים מהם מעוטרים באיורים, ברכות ומילים טובות.
ביקור במקום:
https://youtu.be/cOX5L1W_Fmw
בלוגרים:
https://youtu.be/_sjT4VdImcI
קיצור גדולתו של האמן:
https://youtu.be/O5RZ2fh9jUc
בבית העלמין הקתולי שבשולי הכפר סן פול דה ואנס נמצא קבר שאגאל (Marc Chagall’s Grave), המקום בו נקבר הצייר היהודי מארק שאגאל בפרובאנס.
מדהים שהצייר היהודי המפורסם, שנודע בציוריו עתירי המוטיבים היהודיים, בחר לפני מותו להיקבר בקבר פשוט להפליא בבית הקברות הנוצרי של הכפר שבו הוא חי ב-20 השנים האחרונות של חייו.
אל מול שלוות הנוף, שאגאל קבור בבית הקברות היפה והמטופח. אבל קל להבחין שהוא לא לבדו שם, כי קברו משותף גם לרעייתו שהוא אהב ולאחיה, גיסו של הצייר.
על הקבר מצבה פשוטה שלא מאזכרת את יהדותו של שאגאל. רבים מהמבקרים הפוקדים את הקבר נוהגים להניח עליו לא רק אבנים, כמנהג היהודים, אלא גם חלוקי נחל קטנים, רבים מהם מעוטרים באיורים, ברכות ומילים טובות.
ביקור במקום:
https://youtu.be/cOX5L1W_Fmw
בלוגרים:
https://youtu.be/_sjT4VdImcI
קיצור גדולתו של האמן:
https://youtu.be/O5RZ2fh9jUc
#על הווילה של פיקאסו בפרובאנס
מוזיאון פיקאסו הלאומי (National Picasso Museum Vallauris) "מלחמה ושלום", הוא מוזיאון קטן וממוקד שנמצא ב־Place de la Libération, בלב ואלוריס ההיסטורית.
פאבלו פיקאסו בחר בקפלה שכאן לצורך התקנת והצגת הקומפוזיציה המונומנטלית שלו, "מלחמה ושלום".
שוכן בקפלה רומנסקית שבטירת ואלוריס. במוזיאון יש אוסף גדול של יצירות, אך במרכזו עומדת אותה יצירה יחידה במינה ומרשימה, שנוצרה במיוחד עבור החלל בו היא נמצאת. זה מה שהופך את הביקור כאן למפגש עם אמירה אמנותית של ממש, במקום סיור רגיל בין אולמות תצוגה.
פיקאסו התגורר ועבד בוואלוריס ובמשך שנים הוא נהג לבקר בחופי הריביירה. מ-1954 ואילך הוא התגורר כאן עם פרנסואה ז'ילו, אהובתו ואם שני ילדיו. בהמשך הוא חי כאן עם מי שהייתה האסיסטנטית שלו ובהמשך נישאה לו, אמנית הקרמיקה ז'קלין רוק.
#מה תראו כאן?
התחילו בצד של "המלחמה". פיקאסו מציג בו חיילים, כלי נשק, סוסים ודמויות מעוותות, בלי לתאר קרב היסטורי מסוים. זהו עולם של איום, אלימות ואובדן אנושיות. עמדו תחילה במרכז החלל והביטו בתמונה הרחבה, ואז התקרבו כדי לבחון את הדמויות ואת הקשרים ביניהן.
עברו אל הצד של "השלום", שהאווירה בו משתנה באופן חד. כאן מופיעים ילדים, משפחות, בעלי חיים, צמחייה ופעילויות יומיומיות. פיקאסו אינו מציג שלום כסיסמה, אלא כחיי יומיום רגילים שאפשר לקיים: ילדים לומדים, אנשים יוצרים ומשפחות חיות יחד. המעבר בין שני הצדדים הוא לב היצירה וקחו לכם קצת זמן להשוואת הצבעים, התנועה והרגש שכל קיר יוצר.
חפשו גם את "ארבע יבשות העולם", לוח נוסף שפיקאסו הוסיף ב-1958 כדי לסגור פתח ישן בקפלה. הוא מציג ארבע דמויות בסגנון פשוט, כמעט ילדי, ומחבר את רעיון השלום בין שני הקירות הגדולים. העבודה נועדה להיות גם פתרון מעשי לפתח אל הכיכר וגם אלגוריה להרמוניה בין עמי העולם.
#אנקדוטה
בשנת 1951, במהלך ארוחת ערב בקפלת הטירה שנערכה לכבוד יום הולדתו ה-70 של פיקאסו, הודיע האמן על רצונו לצייר את הקפלה. הוא ראה בקפלה הנטושה מעין "מקדש לשלום". כדי לצייר את הלוחות הגדולים בסטודיו שלו, נבנתה עבורו פלטפורמה ניידת על גלגלים. איש לא הורשה לראות בשנת 1952 את העבודה, עד שסיים אותה. הלוחות הוצגו תחילה ברומא ובמילאנו ורק ב-1954 הותקנו בקפלה.
פיקאסו צייר את כל הלוחות תוך 6 שבועות בלבד, קצב מסחרר לפרויקט בסדר גודל כזה. הוא ביצע את העבודה כשהוא שוכב על הפלטפורמה הניידת, בדומה למיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית, הקבלה שהציתה את דמיון העיתונאים בזמנו.
הקפלה ניתנה לפיקאסו חינם אין כסף על ידי עיריית ואלוריס, כהוקרה על תרומתו לעיר ולאמנות הקדרות שלה.
#טיפים
הכרטיס כולל כניסה למוזיאון פיקאסו ומוזיאון מגנלי (Magnelli) ולמוזיאון הקרמיקה שבאותו מתחם.
הקדישו למוזיאון עצמו כחצי שעה, אבל הגיעו לקופה לפחות שעה לפני. אם תרצו לבקר גם במוזיאון מגנלי ומוזיאון הקרמיקה, הקדישו שעה וחצי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/STB-qY35OtE
ביקור במקום:
https://youtu.be/F6If_hFnQic
תמונות מוואלוריס:
https://youtu.be/-6noXCRAQ7s
סרטון אמיתי של פיקאסו מצייר בוואלוריס:
https://youtu.be/KgN0dRtOZDc
מוזיאון פיקאסו הלאומי (National Picasso Museum Vallauris) "מלחמה ושלום", הוא מוזיאון קטן וממוקד שנמצא ב־Place de la Libération, בלב ואלוריס ההיסטורית.
פאבלו פיקאסו בחר בקפלה שכאן לצורך התקנת והצגת הקומפוזיציה המונומנטלית שלו, "מלחמה ושלום".
שוכן בקפלה רומנסקית שבטירת ואלוריס. במוזיאון יש אוסף גדול של יצירות, אך במרכזו עומדת אותה יצירה יחידה במינה ומרשימה, שנוצרה במיוחד עבור החלל בו היא נמצאת. זה מה שהופך את הביקור כאן למפגש עם אמירה אמנותית של ממש, במקום סיור רגיל בין אולמות תצוגה.
פיקאסו התגורר ועבד בוואלוריס ובמשך שנים הוא נהג לבקר בחופי הריביירה. מ-1954 ואילך הוא התגורר כאן עם פרנסואה ז'ילו, אהובתו ואם שני ילדיו. בהמשך הוא חי כאן עם מי שהייתה האסיסטנטית שלו ובהמשך נישאה לו, אמנית הקרמיקה ז'קלין רוק.
#מה תראו כאן?
התחילו בצד של "המלחמה". פיקאסו מציג בו חיילים, כלי נשק, סוסים ודמויות מעוותות, בלי לתאר קרב היסטורי מסוים. זהו עולם של איום, אלימות ואובדן אנושיות. עמדו תחילה במרכז החלל והביטו בתמונה הרחבה, ואז התקרבו כדי לבחון את הדמויות ואת הקשרים ביניהן.
עברו אל הצד של "השלום", שהאווירה בו משתנה באופן חד. כאן מופיעים ילדים, משפחות, בעלי חיים, צמחייה ופעילויות יומיומיות. פיקאסו אינו מציג שלום כסיסמה, אלא כחיי יומיום רגילים שאפשר לקיים: ילדים לומדים, אנשים יוצרים ומשפחות חיות יחד. המעבר בין שני הצדדים הוא לב היצירה וקחו לכם קצת זמן להשוואת הצבעים, התנועה והרגש שכל קיר יוצר.
חפשו גם את "ארבע יבשות העולם", לוח נוסף שפיקאסו הוסיף ב-1958 כדי לסגור פתח ישן בקפלה. הוא מציג ארבע דמויות בסגנון פשוט, כמעט ילדי, ומחבר את רעיון השלום בין שני הקירות הגדולים. העבודה נועדה להיות גם פתרון מעשי לפתח אל הכיכר וגם אלגוריה להרמוניה בין עמי העולם.
#אנקדוטה
בשנת 1951, במהלך ארוחת ערב בקפלת הטירה שנערכה לכבוד יום הולדתו ה-70 של פיקאסו, הודיע האמן על רצונו לצייר את הקפלה. הוא ראה בקפלה הנטושה מעין "מקדש לשלום". כדי לצייר את הלוחות הגדולים בסטודיו שלו, נבנתה עבורו פלטפורמה ניידת על גלגלים. איש לא הורשה לראות בשנת 1952 את העבודה, עד שסיים אותה. הלוחות הוצגו תחילה ברומא ובמילאנו ורק ב-1954 הותקנו בקפלה.
פיקאסו צייר את כל הלוחות תוך 6 שבועות בלבד, קצב מסחרר לפרויקט בסדר גודל כזה. הוא ביצע את העבודה כשהוא שוכב על הפלטפורמה הניידת, בדומה למיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית, הקבלה שהציתה את דמיון העיתונאים בזמנו.
הקפלה ניתנה לפיקאסו חינם אין כסף על ידי עיריית ואלוריס, כהוקרה על תרומתו לעיר ולאמנות הקדרות שלה.
#טיפים
הכרטיס כולל כניסה למוזיאון פיקאסו ומוזיאון מגנלי (Magnelli) ולמוזיאון הקרמיקה שבאותו מתחם.
הקדישו למוזיאון עצמו כחצי שעה, אבל הגיעו לקופה לפחות שעה לפני. אם תרצו לבקר גם במוזיאון מגנלי ומוזיאון הקרמיקה, הקדישו שעה וחצי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/STB-qY35OtE
ביקור במקום:
https://youtu.be/F6If_hFnQic
תמונות מוואלוריס:
https://youtu.be/-6noXCRAQ7s
סרטון אמיתי של פיקאסו מצייר בוואלוריס:
https://youtu.be/KgN0dRtOZDc
אמנות בפרובאנס
#על מוזיאון האמן המהפכן באנטיב
מוזיאון פיקאסו (Musee Picasso) באנטיב הוא מוזיאון שבו מוצגות עבודותיו של פבלו רואיז פיקאסו, גאון הקוביזם, מהפכן הציור ואחד האמנים המשפיעים ביותר במאה ה-20.
בפרובנס בילה פיקאסו את רבע המאה האחרונה לחייו. ב-1946, כשחיפש היכן לצייר, גילה פיקאסו את ארמון גרימלדי, טירה שהיא ארמון עתיק בעיר אנטיב. הארמון המשקיף אל הים שימש לו במשך מספר חודשים כסטודיו.
"תנו לי מוזיאון ואמלא לכם אותו" אמר פעם פיקאסו. ואכן, כאן מוצגות יצירותיו, בעיקר ציורים שהשאיר האמן לאחר חודשיים של יצירה כאן ב-1946, התקופה בה הוא חי ויצר בטירת גרימאלדי שבעיר.
#מה תראו כאן?
במוזיאון מוצג אחד האוספים הגדולים של יצירות פיקאסו בעולם. יש כאן יותר מ-245 יצירות של האמן המודרני הנערץ, כולל 24 ציורים שלו, 32 ליטוגרפיות, 44 רישומים, 80 יצירות קרמיקה, כלי חרס ופסלים שנוצרו בין השנים 1919 ל־1946.
במוזיאון פיקאסו באנטיב גם 12 יצירות מופת של חואן מירו, חברו הטוב של פיקאסו. בנוסף, מוצג כאן גם אוסף אמנות מודרנית שבו תראו יצירות של אמנים מהמאה ה-20 ותחילת המאה ה־21, ביניהם האנס הרטונג, אטלן, בלתוס ובן.
ממרפסת הפסלים יש נוף מרהיב לים והפסלים בו מוצבים כך שהם נראים כאילו הם מביטים אל הים.
יפה גם הטירה היפהפייה עצמה, או ליתר דיוק ארמון גרימלדי היוקרתי. זהו מבנה יפה בזכות עצמו והים הנשקף מחלונותיו והופך את הביקור כאן לחוויה כפולה.
#תולדות המקום
המוזיאון נמצא בתוך טירה יפה ומרשימה מימי הביניים ושמה טירת גרימאלדי (Chateau Grimaldi). הטירה הזו, שהיא אחת העדויות האותנטיות לאלפי שנות ההיסטוריה של אנטיב, שימשה את פיקאסו בתור הסטודיו שלו.
זה קורה בשנת 1946, כשפיקאסו מחפש מקום להניח בו את הציוד שלו ולצייר. הוא מגיע אל חדר השומרים של הטירה ואוהב את המקום כדי לעבוד בו.
בתמורה למקום לסטודיו שהוא מקבל לחודשים בודדים, משאיר האמן הדגול במקום כמה מציוריו. כך הרוויחה העיר ובטירה נותר לדורות הבאים מוזיאון על שמו עם 23 ציורים ו-44 רישומים שהשאיר בטירה. רבות מהיצירות כאן מושפעות מהסביבה הים-תיכונית המקומית.
#טיפים
במוזיאון אין קפטריה או מזנון, כך שכדאי לבוא שבעים.
שילוב עם הביקור בסמטאות העיר העתיקה ובשוק האיכרים שלידו .
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mJ18Rr8qpH4
בלוגרים:
https://youtu.be/S1PGG7DNERA
תמונות מהמוזיאון:
https://youtu.be/FDx6dkeXT4I
ביקור במקום:
https://youtu.be/Ef-oJGCWql4
הדרכה:
https://youtu.be/z8MjKvtxzKw?t=1m30s
מוזיאון פיקאסו (Musee Picasso) באנטיב הוא מוזיאון שבו מוצגות עבודותיו של פבלו רואיז פיקאסו, גאון הקוביזם, מהפכן הציור ואחד האמנים המשפיעים ביותר במאה ה-20.
בפרובנס בילה פיקאסו את רבע המאה האחרונה לחייו. ב-1946, כשחיפש היכן לצייר, גילה פיקאסו את ארמון גרימלדי, טירה שהיא ארמון עתיק בעיר אנטיב. הארמון המשקיף אל הים שימש לו במשך מספר חודשים כסטודיו.
"תנו לי מוזיאון ואמלא לכם אותו" אמר פעם פיקאסו. ואכן, כאן מוצגות יצירותיו, בעיקר ציורים שהשאיר האמן לאחר חודשיים של יצירה כאן ב-1946, התקופה בה הוא חי ויצר בטירת גרימאלדי שבעיר.
#מה תראו כאן?
במוזיאון מוצג אחד האוספים הגדולים של יצירות פיקאסו בעולם. יש כאן יותר מ-245 יצירות של האמן המודרני הנערץ, כולל 24 ציורים שלו, 32 ליטוגרפיות, 44 רישומים, 80 יצירות קרמיקה, כלי חרס ופסלים שנוצרו בין השנים 1919 ל־1946.
במוזיאון פיקאסו באנטיב גם 12 יצירות מופת של חואן מירו, חברו הטוב של פיקאסו. בנוסף, מוצג כאן גם אוסף אמנות מודרנית שבו תראו יצירות של אמנים מהמאה ה-20 ותחילת המאה ה־21, ביניהם האנס הרטונג, אטלן, בלתוס ובן.
ממרפסת הפסלים יש נוף מרהיב לים והפסלים בו מוצבים כך שהם נראים כאילו הם מביטים אל הים.
יפה גם הטירה היפהפייה עצמה, או ליתר דיוק ארמון גרימלדי היוקרתי. זהו מבנה יפה בזכות עצמו והים הנשקף מחלונותיו והופך את הביקור כאן לחוויה כפולה.
#תולדות המקום
המוזיאון נמצא בתוך טירה יפה ומרשימה מימי הביניים ושמה טירת גרימאלדי (Chateau Grimaldi). הטירה הזו, שהיא אחת העדויות האותנטיות לאלפי שנות ההיסטוריה של אנטיב, שימשה את פיקאסו בתור הסטודיו שלו.
זה קורה בשנת 1946, כשפיקאסו מחפש מקום להניח בו את הציוד שלו ולצייר. הוא מגיע אל חדר השומרים של הטירה ואוהב את המקום כדי לעבוד בו.
בתמורה למקום לסטודיו שהוא מקבל לחודשים בודדים, משאיר האמן הדגול במקום כמה מציוריו. כך הרוויחה העיר ובטירה נותר לדורות הבאים מוזיאון על שמו עם 23 ציורים ו-44 רישומים שהשאיר בטירה. רבות מהיצירות כאן מושפעות מהסביבה הים-תיכונית המקומית.
#טיפים
במוזיאון אין קפטריה או מזנון, כך שכדאי לבוא שבעים.
שילוב עם הביקור בסמטאות העיר העתיקה ובשוק האיכרים שלידו .
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mJ18Rr8qpH4
בלוגרים:
https://youtu.be/S1PGG7DNERA
תמונות מהמוזיאון:
https://youtu.be/FDx6dkeXT4I
ביקור במקום:
https://youtu.be/Ef-oJGCWql4
הדרכה:
https://youtu.be/z8MjKvtxzKw?t=1m30s
