שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
פְּרוֹבַאנְס
ארל
כיכר פורום
מערת הנטיפים באום אובסקור
האמפיתיאטרון הרומי של ארל
מוזיאון הבשמים בגראס
מוזיאון פיקאסו
השוק של ארל
פון די גאר
#על חבל הארץ היפה בצרפת
חבל פְּרוֹבַאנְס (Province) הוא מהאזורים היפים והאהובים בצרפת ובאירופה כולה.
פרובאנס, המכונה גם חבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אז'ור (Provence-Alpes-Côte d'Azur) - בעברית "הפרובינציה מהאלפים עד חוף התכלת", נודעה ב"בלגאן" הדרומי שלה וקיימה אותו במשך שנים רבות. זה כמובן בניגוד משווע לסדר הנודע שידעו כאן להשליט השליטים הגדולים הראשונים: התרבות והאימפריה הרומית.
ממש כמו חבל טוסקנה האיטלקי והלא רחוק גאוגרפית, פרובאנס התברכה באווירה שלווה ושקטה של כפרים ציוריים ושדות פורחים בשלל צבעים, לצד עתיקות רומיות ועבר אמנותי מרשים.
פרובאנס ידועה בכפרים העתיקים, בשדות הלבנדר, הכרמים, השווקים והאוכל הים-תיכוני שבה. יש בה שילוב מופלא של נופים עוצרי נשימה ואוסף אנושי של שווקים כפריים, כפרים ציוריים, חורבות קסומות של אימפריות עתיקות, ערים מרהיבות לחוף הים התיכון וקתדרלות מרשימות מימים דתיים יותר.
הכירו את המקומות שכדאי לבקר בהם בתגית "פרובאנס".
#היסטוריה
סממניו הבולטים של חבל פרובאנס הם שילוב נדיר של עתיקות יוון ורומי, עם כפרים מרוצפי אבן מימי הביניים, בחלקם תלויים על מצוקים מרשימים. יש כאן מבחר של ערים עם חורבות אמפיתאטרון או מבנים רומיים וכפרים ציוריים שמעליהם שרידי טירה עתיקה.
את השם "פרובאנס" לקחו הצרפתים מהמילה הרומית "פרובינקיה" שנתנו הרומאים לפרובינציה של רומא, עם המון בנייה מפוארת. זה מודגש בה גם בדמות אינספור עתיקות מרשימות ומונומנטים ענקיים שהותירו בה הרומאים.
קדמו לרומאים בפרובאנס עמים קדומים אף יותר, כולל פיניקים, יוונים, ליגורים וקלטים. גם הם הותירו באזור את חותמם המסוים, לא פעם בדמות הכפרים והעיירות שנולדו אצלם והיום הם מהמוכרים בחבל פרובאנס.
גם אחרי הרומאים שלטו בתקופות שונות ובחלקים מחבל הארץ הגדול שבטים ועמים כמו הוויזיגותים והאוסטרוגותים, הבורגונדים והפרנקים, כשכל אחד מהם מוסיף למרקם התרבותי של האזור את הסממנים התרבותיים שלו.
בפרובאנס התפתחה לאורך הדורות תעשיית בשמים עתיקה, שהפכה את צרפת למעצמת בשמים. העיירה גראס שבתגית "גראס" זכתה לכינוי "עיר הבשמים". בה הופכים, כבר מאות שנים, את תמציות הבשמים המופקות כאן וכיום במקומות אחרים לבשמי היוקרה שהפכו לאגדה.
מוזיאון הבשמים של גראס נמצא בארמון פרגונרד ומראה כיצד הפכו יצרני הבשמים של פרובאנס לעשירים מופלגים.
פרובאנס משכה אליה במאה ה-18 את האריסטוקרטים האנגליים שהתאהבו בכפרי הדייגים של פרובאנס, קנו בהם בתי נופש והפכו אותם לביתם השני. זה היה טרנד שתרם מאוד להתפתחותו של חבל הארץ השליו והוליד את הערים שיש בו בימינו. המרכזיות שבהן הן מרסיי, אקס-אן-פרובאנס, אביניון וארל.
השילוב בין הנוף הצבעוני והיופי הכפרי, לבין האנשים והמבנים, הוא שמשך אל פרובאנס במאה ה-19 אמנים וציירים צרפתיים. הללו באו לצייר כאן, חלקם התיישבו בכפרי האזור וציירו שלל ציורים שהתפרסמו והפכו את חבל הארץ פרובאנס לאחד המצוירים בעולם.
במלחמת העולם השנייה התמקמה בפרובאנס ובדרום צרפת בכלל, "צרפת החופשית". זה היה אזור שלא נשלט על ידי הנאצים וממנו התקיימה התנגדות לכיבוש הגרמני.
בחלקה השני של המאה ה-20 יצא לפרובאנס מוניטין של יוקרה, אך עד היום זורמים אליה תיירים מכל העולם ומכל תחומי העניין.
חלקם באו למקום בו נולדו ציוריהם הגדולים של ואן גוך, פיקאסו, סזאן, מאטיס ומארק שגאל ואחרים באים לחוות את האזור הנופי ואת הטעמים והריחות הידועים, לראות את האתרים ההיסטוריים ולרכוש מהבשמים שמיוצרים בו והיינות המובחרים מהכרמים הרבים שבחבל הארץ הקסום הזה.
#אנשים
חבל פרובאנס נחשב ליפה ביותר בצרפת ומהיפים באירופה כולה. בהתאם, תושבי פרובאנס נחשבים לאנשים חמים, פתוחים ואוהבי חיים. יש להם קצב חיים נינוח המשלב אהבה עמוקה לטבע, לאוכל ולמסורת המקומית.
בעבר הם התפרסמו כאנשים פשוטים ואותנטיים שחיים בהרמוניה מלאה עם השדות הצבעוניים, הנוף הכפרי והכפרים הציוריים שלהם. האווירה השלווה הזו פרסמה את חבל הארץ הציורי הזה במאה ה-19 והזמינה אליו לאורך הדורות אמנים דגולים, כמו ואן גוך וסזאן.
כיום הם ידועים במשחקי הפטאנק האינסופיים שלהם, במבטא שמתנגן ומותאם ללהג של מספרי מעשיות מקומיים ובשקשוק גביעי הפאסטיס המלווים את משחקי ה"בלוט" הפופולריים בבתי הקפה של פרובאנס.
#גאוגרפיה
חבל פרובאנס שבדרום-מזרח צרפת, נמצא בין הים התיכון להרי האלפים, בדרום-מזרח צרפת וליד נהרות רון והדרונס.
פרובאנס מציע שילוב מרהיב וססגוני לעיניים, של נופי הרים וגבעות נפלאים, לצד מצוקי אבן והקניונים הטבעיים של וארדון וארדש.
כחול הים התיכון, הסלע האדום של רוסיון ושל רכס אסטרל הצונח לים, גוני הגבעות הירוקות, הלבן של בו-דה פרובאנס וגווני הסגול של שדות הלבנדר (אזוביון) המקומיים שבאביב.
מיותר לציין שהלבנדר משמש כאן שנים רבות - כבסיס לבושם וגם לבישול. בחבל הארץ שכאן מרוכזים עד היום מעל חצי מיצרני תעשיית הבשמים של צרפת ובמיוחד חשובים בה מפעלי הבושם של גראס.
החקלאות המקומית מציעה סיור מסחרר בשדות ציוריים, עם ריחות לבנדר, ורדים, יסמין, רוזמרין ומימוזה. משטחי השדות הללו היו בעבר גדולים הרבה יותר, אך עדיין המראה הבולט כאן הוא מראה השדות הצבעוניים, הכרמים ומטעי הזיתים, המעובדים בידי חקלאים כפריים, המעטים שנותרו כאן מרבים הרבה יותר שחיו כאן בעבר.
אזורי החקלאות והמישורים הללו גובלים מצפון בשיפולי האלפים המושלגים ובדרום בחופים שטופי השמש של הים התיכון והריביירה הצרפתית (קוט ד'אזור) המפורסמת.
יש כאן גם אזור ביצות טבעי וייחודי שאוהבי הטבע יוכלו לחוות ולהכיר בתגית "קאמארג".
#אמנות
פרובאנס היא ארץ השמש הרכה, עם מעט ימי גשם בשנה, צבעי השדות הירוקים והאור המפורסם והמיוחד שמשך אליו את גדולי האמנות, מציירים שיצרו לתקופות כמו ואן גוך וגוגן ועד אלו שבחרו לחיות ולצייר פה את חייהם, דוגמת מאטיס, ג'קומטי ומרק שאגאל.
פרובאנס הייתה מקור משיכה לאמנים רבים, במשך כמאה שנה, החל מסוף המאה ה-19 ועד לשנות ה-80 של המאה שאחריה. היו אלה האימפרסיוניסטים, שהביאו למהפכה באמנות, עם יציאתם החוצה מהסטודיו, העמדת כַּן הציור שלהם על האדמה וההתחלה לצייר בחוץ, ללא רישומי הכנה. אליהם הצטרפו אמנים רבים שהחליטו לשנות את הדרך בה ציירו.
אותם אמנים אהבו את השמש הפרובאנסלית ולכן כונו "ציירי האור". ביצירותיהם הם תרמו רבות לדימוי ולתדמית של חבל פרובאנס. גם היום ניתן לבקר במקומות והנופים שהנציחו בציוריהם ומצויים כאן ובבתים שבהם הם חיו ובמקרה של סזאן גם בסטודיו שלו.
הבולטים מבין עשרות הציירים הידועים שחיו ופעלו בפרובאנס הם: וינסנט ואן גוך (בשנים 1890-1853) שצייר בארל (Arles) ובסן-רמי-דה-פרובאנס (Saint-Reny-de-Provence) ופול סזאן (1906-1839) שנולד באקס אן פרובאנס (Aix-en-Provence).
בריביירה הצרפתית, הסמוכה לפרובאנס, ציירו פאבלו פיקאסו ( בשנים 1973-1881) ומארק שאגאל (1985-1887), לצד אנרי מאטיס (1954-1869) שצייר בעיר ניס (Nice) ובוואנס (Vence).
https://youtu.be/2285tPNCT_E
#חנייה
החניה בכל הרי פרובאנס בתשלום באמצעות מדחנים שאליהם משלשלים את הכסף. הקפידו על שעת הסיום שכתובה בקבלה, כדי שלא נקבל קנס שבצרפת הוא גבוה מאוד.
#אתרי חובה
אם זמנכם קצר ותרצו לראות את המקומות הכי מיוחדים כאן? - הם בתגית "אתרי חובה בפרובאנס".
#עם ילדים
טיול לכל המשפחה? - היכנסו לתגית "אטרקציות לילדים בפרובאנס".
# אוכל
עבור רבים רואים באוכל של פרובאנס את גולת הכותרת של הטיול כאן. עוד לפני הנופים והיופי הפרובנסלי, יש מיטיבי לסת שמעדיפים לטייל כאן בין המסעדות הכפריות וליהנות ממנות נהדרות וערבות לחיך.
המטבח של פרובאנס משלב בין צרפת לבין איטליה וצפון ספרד ומציע מיקס בין אוכל כפרי אירופי לתזונה עממית יותר, שאופיינית לאזורי הים התיכון.
פרובאנס מציעה מטבח ים תיכוני, פשוט אך עשיר בטעמים. האוכל כאן מתבסס על גידולים מקומיים ואוהבי-שמש במיקוד על ירקות, שמן זית, עשבי תיבול ושום, לצד דגים ופירות ים ובהשפעה רבה של המטבח האיטלקי.
בין הטעמים המרכזיים כאן בולטים שמן הזית ועשבי תיבול, כשמנות רבות כוללות כאן עגבניות, לימון, זיתים ובזיליקום. לאורך החוף בולטים כצפוי דגים ופירות ים טריים כשהמטבח הכפרי יתרום לחיך הרבה פטריות, עם אהבה מיוחדת לפטריית הכמהין (Truffles), השחורה, ריחנית ומעודנת בין דצמבר לפברואר כל מנת גורמה.
אם אתם רוצים רגע של צרפתית אז בולנז'רי (Boulangerie) פירושה מאפייה. פאטיסרי (Patisserie) היא קונדיטוריה, פרומאז'רי (Fromagerie) חנות גבינות ושארקוטרי (Charcuterie) היא חנות מעדני הבשר של הצרפתים.
#מאכלים אופייניים
כבר הבנתם שהמטבח הפרובנסלי יהיה פחות מעודן מהקלאסיקה של המטבח הצרפתי ויתבסס על טעמים ישירים וחומרי גלם עונתיים וטריים.
במיטבו, יעמדו במרכז השולחן הפרובנסלי המאכלים הבאים:
רטטוי, תבשיל הירקות המפורסם שבא מכאן. מרק הבויאבז, שהוא מרק הדגים ופירות הים המפורסם של מרסיי, עם עגבניות, שום, עשבי תיבול, יין ושמן זית.
עוד מרק דגים דומה מהאזור, רק בלי עגבניות ועם איולי, הוא מרק הבורידה.
מי לא מכיר את הטפנד הים תיכוני שבא מכאן - ממרח זיתים, אנשובי, צלפים, שמן זית ולימון. אבל בקשו לטעום עוד ממרח שהוא הפיסטו - ממרח הבזיליקום שכמו השם דומה גם בטעם לפסטו האיטלקי.
במאפים המקומיים הכירו את הפיסלדייה והסוקה. האחד הוא הגרסה הפרובנסלית לפיצה והשני עשוי מקמח חומוס.
וכמובן, לא לזלזל בסלט הניסואז שהתפרסם בכל העולם - גם מקורו בעיר ניס וגם שמו הוא על שמה: ניס-ואז.
ארוחה בלתי נשכחת? - היכנסו לתגית "מקדשי אוכל בפרובאנס".
#תשר
ברוב מדינות אירופה, משום שלרוב דמי השירות כבר נכללים בתוכו, נהוג לתת כטיפ 2 יורו, בלי קשר לגובה החשבון עצמו.
#חסכון
סופרמרקט - רשת Monoprix זולה וזמינה מאד. היא חסכונית והצרפתים קונים בה ברובם.
המוזיאונים - לרבים מהם הכניסה בחינם ביום א' הראשון של החודש. תעודת סטודנט או פנסיונר מקנה הנחה משמעותית.
פיקניק - הוא דרך חסכונית ונפלאה לאכול. קונים טרי בשווקים ואוכלים בטבע הנהדר והיפה כל כך.
#שופינג
בשווקי פרובאנס לא יוכל גם מי שאינו מכור לתופעה להתעלם מקיומם של סבונים מקומיים וניחוחות של "עשבי פרובאנס", כינויים של צמחי התבלין שצומחים טבעי על גבעות חבל הארץ המיוחד הזה: אורגנו, מנתה, רוזמרין, בזיליקום, עלי דפנה, מרווה, קורנית ומיורן.
השווקים הללו הם חלק ומראה של אורח החיים המדויק בסביבה זו: ססגוניים, חמימים, ריחניים ומזמינים.
#תחומי עניין
מעניינים אתכם דברים מסוימים? - לחצו על האייקון המשולש שמלמעלה.
#קידומת צרפת
+33
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type C, E. תקע מסוג F יעבוד רק אם יש לו חור נוסף.
טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה הריביירה הצרפתית במלוא יופיה:
https://youtu.be/jG_r2tCX85w
אתרי החובה בפרובאנס:
https://www.youtube.com/watch?v=uvd-zcrnjTI
מה מיוחד בריביירה הצרפתית?
https://youtu.be/c2BEGup4eBE
שדות הלוונדר של פרובאנס בדרום צרפת:
https://youtu.be/7RxM9xJpO2A
כפר אופייני ויפה בפרובאנס - גורד:
https://youtu.be/pa8mBhbEGII
ו-10 מקומות ששווה לבקר בהם בפרובאנס:
https://youtu.be/A8R0zQoLQ5M
הדרכה:
https://youtu.be/QGRN8Be11Wc
חבל פְּרוֹבַאנְס (Province) הוא מהאזורים היפים והאהובים בצרפת ובאירופה כולה.
פרובאנס, המכונה גם חבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אז'ור (Provence-Alpes-Côte d'Azur) - בעברית "הפרובינציה מהאלפים עד חוף התכלת", נודעה ב"בלגאן" הדרומי שלה וקיימה אותו במשך שנים רבות. זה כמובן בניגוד משווע לסדר הנודע שידעו כאן להשליט השליטים הגדולים הראשונים: התרבות והאימפריה הרומית.
ממש כמו חבל טוסקנה האיטלקי והלא רחוק גאוגרפית, פרובאנס התברכה באווירה שלווה ושקטה של כפרים ציוריים ושדות פורחים בשלל צבעים, לצד עתיקות רומיות ועבר אמנותי מרשים.
פרובאנס ידועה בכפרים העתיקים, בשדות הלבנדר, הכרמים, השווקים והאוכל הים-תיכוני שבה. יש בה שילוב מופלא של נופים עוצרי נשימה ואוסף אנושי של שווקים כפריים, כפרים ציוריים, חורבות קסומות של אימפריות עתיקות, ערים מרהיבות לחוף הים התיכון וקתדרלות מרשימות מימים דתיים יותר.
הכירו את המקומות שכדאי לבקר בהם בתגית "פרובאנס".
#היסטוריה
סממניו הבולטים של חבל פרובאנס הם שילוב נדיר של עתיקות יוון ורומי, עם כפרים מרוצפי אבן מימי הביניים, בחלקם תלויים על מצוקים מרשימים. יש כאן מבחר של ערים עם חורבות אמפיתאטרון או מבנים רומיים וכפרים ציוריים שמעליהם שרידי טירה עתיקה.
את השם "פרובאנס" לקחו הצרפתים מהמילה הרומית "פרובינקיה" שנתנו הרומאים לפרובינציה של רומא, עם המון בנייה מפוארת. זה מודגש בה גם בדמות אינספור עתיקות מרשימות ומונומנטים ענקיים שהותירו בה הרומאים.
קדמו לרומאים בפרובאנס עמים קדומים אף יותר, כולל פיניקים, יוונים, ליגורים וקלטים. גם הם הותירו באזור את חותמם המסוים, לא פעם בדמות הכפרים והעיירות שנולדו אצלם והיום הם מהמוכרים בחבל פרובאנס.
גם אחרי הרומאים שלטו בתקופות שונות ובחלקים מחבל הארץ הגדול שבטים ועמים כמו הוויזיגותים והאוסטרוגותים, הבורגונדים והפרנקים, כשכל אחד מהם מוסיף למרקם התרבותי של האזור את הסממנים התרבותיים שלו.
בפרובאנס התפתחה לאורך הדורות תעשיית בשמים עתיקה, שהפכה את צרפת למעצמת בשמים. העיירה גראס שבתגית "גראס" זכתה לכינוי "עיר הבשמים". בה הופכים, כבר מאות שנים, את תמציות הבשמים המופקות כאן וכיום במקומות אחרים לבשמי היוקרה שהפכו לאגדה.
מוזיאון הבשמים של גראס נמצא בארמון פרגונרד ומראה כיצד הפכו יצרני הבשמים של פרובאנס לעשירים מופלגים.
פרובאנס משכה אליה במאה ה-18 את האריסטוקרטים האנגליים שהתאהבו בכפרי הדייגים של פרובאנס, קנו בהם בתי נופש והפכו אותם לביתם השני. זה היה טרנד שתרם מאוד להתפתחותו של חבל הארץ השליו והוליד את הערים שיש בו בימינו. המרכזיות שבהן הן מרסיי, אקס-אן-פרובאנס, אביניון וארל.
השילוב בין הנוף הצבעוני והיופי הכפרי, לבין האנשים והמבנים, הוא שמשך אל פרובאנס במאה ה-19 אמנים וציירים צרפתיים. הללו באו לצייר כאן, חלקם התיישבו בכפרי האזור וציירו שלל ציורים שהתפרסמו והפכו את חבל הארץ פרובאנס לאחד המצוירים בעולם.
במלחמת העולם השנייה התמקמה בפרובאנס ובדרום צרפת בכלל, "צרפת החופשית". זה היה אזור שלא נשלט על ידי הנאצים וממנו התקיימה התנגדות לכיבוש הגרמני.
בחלקה השני של המאה ה-20 יצא לפרובאנס מוניטין של יוקרה, אך עד היום זורמים אליה תיירים מכל העולם ומכל תחומי העניין.
חלקם באו למקום בו נולדו ציוריהם הגדולים של ואן גוך, פיקאסו, סזאן, מאטיס ומארק שגאל ואחרים באים לחוות את האזור הנופי ואת הטעמים והריחות הידועים, לראות את האתרים ההיסטוריים ולרכוש מהבשמים שמיוצרים בו והיינות המובחרים מהכרמים הרבים שבחבל הארץ הקסום הזה.
#אנשים
חבל פרובאנס נחשב ליפה ביותר בצרפת ומהיפים באירופה כולה. בהתאם, תושבי פרובאנס נחשבים לאנשים חמים, פתוחים ואוהבי חיים. יש להם קצב חיים נינוח המשלב אהבה עמוקה לטבע, לאוכל ולמסורת המקומית.
בעבר הם התפרסמו כאנשים פשוטים ואותנטיים שחיים בהרמוניה מלאה עם השדות הצבעוניים, הנוף הכפרי והכפרים הציוריים שלהם. האווירה השלווה הזו פרסמה את חבל הארץ הציורי הזה במאה ה-19 והזמינה אליו לאורך הדורות אמנים דגולים, כמו ואן גוך וסזאן.
כיום הם ידועים במשחקי הפטאנק האינסופיים שלהם, במבטא שמתנגן ומותאם ללהג של מספרי מעשיות מקומיים ובשקשוק גביעי הפאסטיס המלווים את משחקי ה"בלוט" הפופולריים בבתי הקפה של פרובאנס.
#גאוגרפיה
חבל פרובאנס שבדרום-מזרח צרפת, נמצא בין הים התיכון להרי האלפים, בדרום-מזרח צרפת וליד נהרות רון והדרונס.
פרובאנס מציע שילוב מרהיב וססגוני לעיניים, של נופי הרים וגבעות נפלאים, לצד מצוקי אבן והקניונים הטבעיים של וארדון וארדש.
כחול הים התיכון, הסלע האדום של רוסיון ושל רכס אסטרל הצונח לים, גוני הגבעות הירוקות, הלבן של בו-דה פרובאנס וגווני הסגול של שדות הלבנדר (אזוביון) המקומיים שבאביב.
מיותר לציין שהלבנדר משמש כאן שנים רבות - כבסיס לבושם וגם לבישול. בחבל הארץ שכאן מרוכזים עד היום מעל חצי מיצרני תעשיית הבשמים של צרפת ובמיוחד חשובים בה מפעלי הבושם של גראס.
החקלאות המקומית מציעה סיור מסחרר בשדות ציוריים, עם ריחות לבנדר, ורדים, יסמין, רוזמרין ומימוזה. משטחי השדות הללו היו בעבר גדולים הרבה יותר, אך עדיין המראה הבולט כאן הוא מראה השדות הצבעוניים, הכרמים ומטעי הזיתים, המעובדים בידי חקלאים כפריים, המעטים שנותרו כאן מרבים הרבה יותר שחיו כאן בעבר.
אזורי החקלאות והמישורים הללו גובלים מצפון בשיפולי האלפים המושלגים ובדרום בחופים שטופי השמש של הים התיכון והריביירה הצרפתית (קוט ד'אזור) המפורסמת.
יש כאן גם אזור ביצות טבעי וייחודי שאוהבי הטבע יוכלו לחוות ולהכיר בתגית "קאמארג".
#אמנות
פרובאנס היא ארץ השמש הרכה, עם מעט ימי גשם בשנה, צבעי השדות הירוקים והאור המפורסם והמיוחד שמשך אליו את גדולי האמנות, מציירים שיצרו לתקופות כמו ואן גוך וגוגן ועד אלו שבחרו לחיות ולצייר פה את חייהם, דוגמת מאטיס, ג'קומטי ומרק שאגאל.
פרובאנס הייתה מקור משיכה לאמנים רבים, במשך כמאה שנה, החל מסוף המאה ה-19 ועד לשנות ה-80 של המאה שאחריה. היו אלה האימפרסיוניסטים, שהביאו למהפכה באמנות, עם יציאתם החוצה מהסטודיו, העמדת כַּן הציור שלהם על האדמה וההתחלה לצייר בחוץ, ללא רישומי הכנה. אליהם הצטרפו אמנים רבים שהחליטו לשנות את הדרך בה ציירו.
אותם אמנים אהבו את השמש הפרובאנסלית ולכן כונו "ציירי האור". ביצירותיהם הם תרמו רבות לדימוי ולתדמית של חבל פרובאנס. גם היום ניתן לבקר במקומות והנופים שהנציחו בציוריהם ומצויים כאן ובבתים שבהם הם חיו ובמקרה של סזאן גם בסטודיו שלו.
הבולטים מבין עשרות הציירים הידועים שחיו ופעלו בפרובאנס הם: וינסנט ואן גוך (בשנים 1890-1853) שצייר בארל (Arles) ובסן-רמי-דה-פרובאנס (Saint-Reny-de-Provence) ופול סזאן (1906-1839) שנולד באקס אן פרובאנס (Aix-en-Provence).
בריביירה הצרפתית, הסמוכה לפרובאנס, ציירו פאבלו פיקאסו ( בשנים 1973-1881) ומארק שאגאל (1985-1887), לצד אנרי מאטיס (1954-1869) שצייר בעיר ניס (Nice) ובוואנס (Vence).
https://youtu.be/2285tPNCT_E
#חנייה
החניה בכל הרי פרובאנס בתשלום באמצעות מדחנים שאליהם משלשלים את הכסף. הקפידו על שעת הסיום שכתובה בקבלה, כדי שלא נקבל קנס שבצרפת הוא גבוה מאוד.
#אתרי חובה
אם זמנכם קצר ותרצו לראות את המקומות הכי מיוחדים כאן? - הם בתגית "אתרי חובה בפרובאנס".
#עם ילדים
טיול לכל המשפחה? - היכנסו לתגית "אטרקציות לילדים בפרובאנס".
# אוכל
עבור רבים רואים באוכל של פרובאנס את גולת הכותרת של הטיול כאן. עוד לפני הנופים והיופי הפרובנסלי, יש מיטיבי לסת שמעדיפים לטייל כאן בין המסעדות הכפריות וליהנות ממנות נהדרות וערבות לחיך.
המטבח של פרובאנס משלב בין צרפת לבין איטליה וצפון ספרד ומציע מיקס בין אוכל כפרי אירופי לתזונה עממית יותר, שאופיינית לאזורי הים התיכון.
פרובאנס מציעה מטבח ים תיכוני, פשוט אך עשיר בטעמים. האוכל כאן מתבסס על גידולים מקומיים ואוהבי-שמש במיקוד על ירקות, שמן זית, עשבי תיבול ושום, לצד דגים ופירות ים ובהשפעה רבה של המטבח האיטלקי.
בין הטעמים המרכזיים כאן בולטים שמן הזית ועשבי תיבול, כשמנות רבות כוללות כאן עגבניות, לימון, זיתים ובזיליקום. לאורך החוף בולטים כצפוי דגים ופירות ים טריים כשהמטבח הכפרי יתרום לחיך הרבה פטריות, עם אהבה מיוחדת לפטריית הכמהין (Truffles), השחורה, ריחנית ומעודנת בין דצמבר לפברואר כל מנת גורמה.
אם אתם רוצים רגע של צרפתית אז בולנז'רי (Boulangerie) פירושה מאפייה. פאטיסרי (Patisserie) היא קונדיטוריה, פרומאז'רי (Fromagerie) חנות גבינות ושארקוטרי (Charcuterie) היא חנות מעדני הבשר של הצרפתים.
#מאכלים אופייניים
כבר הבנתם שהמטבח הפרובנסלי יהיה פחות מעודן מהקלאסיקה של המטבח הצרפתי ויתבסס על טעמים ישירים וחומרי גלם עונתיים וטריים.
במיטבו, יעמדו במרכז השולחן הפרובנסלי המאכלים הבאים:
רטטוי, תבשיל הירקות המפורסם שבא מכאן. מרק הבויאבז, שהוא מרק הדגים ופירות הים המפורסם של מרסיי, עם עגבניות, שום, עשבי תיבול, יין ושמן זית.
עוד מרק דגים דומה מהאזור, רק בלי עגבניות ועם איולי, הוא מרק הבורידה.
מי לא מכיר את הטפנד הים תיכוני שבא מכאן - ממרח זיתים, אנשובי, צלפים, שמן זית ולימון. אבל בקשו לטעום עוד ממרח שהוא הפיסטו - ממרח הבזיליקום שכמו השם דומה גם בטעם לפסטו האיטלקי.
במאפים המקומיים הכירו את הפיסלדייה והסוקה. האחד הוא הגרסה הפרובנסלית לפיצה והשני עשוי מקמח חומוס.
וכמובן, לא לזלזל בסלט הניסואז שהתפרסם בכל העולם - גם מקורו בעיר ניס וגם שמו הוא על שמה: ניס-ואז.
ארוחה בלתי נשכחת? - היכנסו לתגית "מקדשי אוכל בפרובאנס".
#תשר
ברוב מדינות אירופה, משום שלרוב דמי השירות כבר נכללים בתוכו, נהוג לתת כטיפ 2 יורו, בלי קשר לגובה החשבון עצמו.
#חסכון
סופרמרקט - רשת Monoprix זולה וזמינה מאד. היא חסכונית והצרפתים קונים בה ברובם.
המוזיאונים - לרבים מהם הכניסה בחינם ביום א' הראשון של החודש. תעודת סטודנט או פנסיונר מקנה הנחה משמעותית.
פיקניק - הוא דרך חסכונית ונפלאה לאכול. קונים טרי בשווקים ואוכלים בטבע הנהדר והיפה כל כך.
#שופינג
בשווקי פרובאנס לא יוכל גם מי שאינו מכור לתופעה להתעלם מקיומם של סבונים מקומיים וניחוחות של "עשבי פרובאנס", כינויים של צמחי התבלין שצומחים טבעי על גבעות חבל הארץ המיוחד הזה: אורגנו, מנתה, רוזמרין, בזיליקום, עלי דפנה, מרווה, קורנית ומיורן.
השווקים הללו הם חלק ומראה של אורח החיים המדויק בסביבה זו: ססגוניים, חמימים, ריחניים ומזמינים.
#תחומי עניין
מעניינים אתכם דברים מסוימים? - לחצו על האייקון המשולש שמלמעלה.
#קידומת צרפת
+33
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type C, E. תקע מסוג F יעבוד רק אם יש לו חור נוסף.
טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה הריביירה הצרפתית במלוא יופיה:
https://youtu.be/jG_r2tCX85w
אתרי החובה בפרובאנס:
https://www.youtube.com/watch?v=uvd-zcrnjTI
מה מיוחד בריביירה הצרפתית?
https://youtu.be/c2BEGup4eBE
שדות הלוונדר של פרובאנס בדרום צרפת:
https://youtu.be/7RxM9xJpO2A
כפר אופייני ויפה בפרובאנס - גורד:
https://youtu.be/pa8mBhbEGII
ו-10 מקומות ששווה לבקר בהם בפרובאנס:
https://youtu.be/A8R0zQoLQ5M
הדרכה:
https://youtu.be/QGRN8Be11Wc
#על עיר האמפיתיאטרון ומלחמות השוורים
העיר ארל (Arles), הממוקמת על דלתת נהר הרון (Rhône), היא "העיר השלישית" במחוז בוש-דו-רון, שלישית רק ליריבתה ההיסטורית והסואנת מרסיי ולאחותה הארצית והמקסימה אקס-אן-פרובאנס.
זוהי עיר יפה עם עתיקות רומיות רבות, שהייתה בבת עיניהם של הרומאים, במחוז גאליה שלהם. על שום מיקומה האסטרטגי, בין חוף הים התיכון לנהר הרון, היא נוסדה כעיר רומית עתיקה ונשארה עיר פעלתנית ומלאת חיים, מאז ועד היום.
לצד ערים כמו נים (Nîmes), ארל נחשבת לאחת הערים העיקריות בתרבות מלחמות השוורים, שנשארו חוקיות, במיוחד בדרום צרפת. כך שבניגוד לספרד, בה ירד ה"בידור" הזה משמעותית, הלוחמה בשוורים נמשכת בארל ובעיר נים שבריביירה הצרפתית.
ארל מכונה "הנשמה של פרובאנס" ובה התגורר גם הצייר הדגול וינסנט ואן גוך. תודות לציוריו של ואן גוך, שהתגורר בה זמן מה והירבה לצייר את נופיה, העיר מוכרת לרבים מתולדות האמנות דווקא.
במהלך השנה הפוריה מאוד בה שהה כאן, הספיק ואן גוך לא מעט - הוא אירח אצלו את חברו, הצייר גוגן, רב איתו כשהשניים גילו שלגאונים לא קל להיות כל כך צמודים, חתך את אוזנו כשכעס על גוגן העוזב והכי חשוב - הגיע לסגנון הסופי והנהדר שלו - זה שייצר ציורים גאוניים כמו "ליל כוכבים" ו"בית הקפה של לילה".
מרחובות צרים ומתפתלים, דרך בתים צבעוניים, שדות לבנדר מסביב וכיכרות אבן יפים. תודות לציוריו של ואן גוך, שהתגורר כאן תקופה והרבה לצייר את נופי העיר והסביבה, העיר מרגישה לרבים כמקום מוכר.
כיום ארל היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. זוהי עיר שלווה למדי, למעט בעונת התיירות, כשפושטים עליה מבקרי הקיץ ומייצרים תורים לאטרקציות ולמקומות המבוקשים.
#מה תראו כאן?
בארל קל לראות את המונומנטים הרומיים שעומדים על תילם עד היום. הרחובות הצרים מוקפים בלא מעט מבנים מהתקופה הרומאית ומימי הביניים.
הבולט ביותר הוא כמובן האמפיתיאטרון הרומי שמזכיר את הקולוסיאום. הוא נבנה במאה ה-1 לספירה והשתמר כמעט באופן מושלם. שווה לראות גם את כנסיית טרופים (Saint Tropihim) מהמאה ה-12 הנחשבת לאחד ההישגים הראשונים של הבנייה הרומנסקית .שימו לב גם למנזר הצמוד אליה ובקרו גם בתיאטרון הרומי העתיק של העיר.
השוק המרכזי והכי מומלץ בארל הוא בדרך כלל "שוק ארל" (Le Marché d’Arles) שנמצא בסביבת Espace Van Gogh, קרוב למרכז העיר העתיקה. בבוקר ימי רביעי ושבת תיהנו מהשוק המגוון והאווירה שבו. מקום טוב להצטייד בקצת מעדני פיקניק או לאכול את ארוחת הבוקר בשוק עצמו.
בקרו בנקרופוליס הרומי (Les Alyscamps) שהוא בית קברות עתיק עם שדרת מצבות אבן ששימש לקבורה יוקרתית בימי רומא, והגלריות התת-קרקעיות (Cryptoportiques).
בעקבות ואן גוך מומלץ לבקר במה שנותר מקפה ואן גוך שבכיכר פורום. בקרו גם ב-L’Espace Van Gogh, מרכז תרבותי בבית חולים עתיק מהמאה ה-16 בו אושפז האמן ב-1888 ושבו המשיך לצייר. מעניינים גם חצר וגן בית החולים ששוחזרו ברוח ציורו הנודע, "הגן של בית המרפא" (כניסה חופשית).
לא הרחק משם גם נמצא "גשר טרנקטיי" (Pont de Trinquetaille) שחוצה את נהר הרון לחבר בין צידי העיר וצויר ע"י ואן גוך ב-1888.
תערוכה מיצירותיו יש בקרן ואן גוך, מוזיאון לאמנות מודרנית המציג תערוכות מתחלפות של יצירות ואן גוך לצד אמנים עכשוויים שהושפעו ממנו.
למתעניינים בלבד - מוזיאון ארל העתיקה מציג ארכיאולוגיה רומית, ו-LUMA Arles מציע אמנות עכשווית במגדל אייקוני.
בשוק שבת הצבעוני תיהנו משופינג ומציאות וטיול יום בשמורת קמארג עם סוסים פראיים ופלמינגו ג טבע נהדר שישלים את החוויה.
#היסטוריה
העיר ארל (Arles) נולדה כעיר רומית עתיקה, במיקום אסטרטגי, בין חוף הים התיכון לנהר הרון. ההיסטוריה הארוכה שלה מתחילה במאה ה-6 לפני הספירה.
בתקופת יוליוס קיסר בשנת 47 לפני הספירה, זוכה העיר לחסדיו של יוליוס קיסר לאחר שגיבתה אותו אל מול פומפיי. כך היא הופכת לעיר רומית חשובה באזור בו נמצאת הצומת שבין הדרך הרומית, מאיטליה אל ספרד, בין נתיב המים של נהר הרון.
בשנת 123 לספירה כובשים הרומים את העיר, מרחיבים אותה ומשקיעים בה רבות. במהלך השנים הם יבנו בארל מבנים חשובים כמו האמפיתיאטרון המדהים שלה, קשת הניצחון, הקרקס וחומת העיר. כך הופכת ארל לאחת הערים החשובות בתקופה הרומאית.
בהמשך הדורות היא הלכה והתפתחה ורובע ימי הביניים המקסים שלה הוא מקום נהדר לטיול רגלי שליו בסמטאות.
במאה ה-19 התאהבו בארל אמנים רבים שבחרו לחיות בה וליצור, ביניהם ענקי אמנות כמו וינסנט ואן גוך ופיקאסו ופול גוגן.
הצייר המזוהה ביותר עם העיר הוא כמובן ואן גוך, שהוקסם מנופי פרובאנס וצייר בזמן שהתגורר בארל מעל 300 ציורים. בעיר צוירו ציורי החמניות האהובים שלו, כמו גם ציורים מהחשובים והידועים בתולדות האמנות, דוגמת "בית הקפה בלילה", "החדר הצהוב" ו"ליל כוכבים מעל הרון".
כאן גם הלך וינסנט השבור והשתגע. לאחר ריב עם חברו גוגן הוא כרת את אוזנו וכאן גם צייר את דיוקנו העצמי עם התחבושת על האוזן.
#ואן גוך בעיר ארל
ארל ריתקה את וינסנט ואן גוך, בדיוק כפי שנשבה בקסמי הצבעים התוססים של הכפר באביב ("הים הצהוב הזה") ושמי היום העמוקים.
לא מעט ערבים הוא בילה בבתי קפה ובקברטים, שם פגש את מעט המכרים שמהם הוא הותיר ציורים ייחודיים.
כשהוא מגיע לפרובאנס בשנת 1888, וינסנט מתרשם עמוקות מאיכות האור ומהצבעים העזים והבוהקים. הוא מגלה את השמש של דרום צרפת ואת שדות החמניות שבפריחתן וקמילתן השנתית הוא רואה את רצף החיים עד המוות.
משמח אותו בהתחלה גם החום האנושי שכל כך חסר לו בפריז. בכל מקום שלטו השמש וגווניה, שדות החיטה הפראיים והמשעולים עם עצי הברוש, נופי הים הכחול - כל אלה ייכנסו ישר לציוריו.
הוא מבלה שנה אינטנסיבית ופורייה בעיר ארל, שבמהלכה הוא מצייר אחדים מציוריו הגדולים ביותר, כולל החמניות, הכיסא, בית קפה של לילה ואת הגשר באָרל. וינסנט הבודד מתנתק מסצנת האמנות של פריז, אך חסרים לו האמנים מסביבו. הוא חולם להקים בארל מושבת אמנים והאמן היחיד שנעתר להצטרף אליו הוא חברו הצייר פול גוגן.
מה שווינסנט לא ידע זה שגוגן, שסבל גם הוא מעוני, עשה זאת כי תיאו, אחיו של וינסנט, שילם לו כדי להקל על בדידותו של ואן גוך. הוא בהחלט שמח לחיות על חשבונו בדרום.
ב-1888, כשבא גוגן לשהות עימו לכמה חודשים, השניים מציירים ומדברים אמנות. וינסנט שמח, אך מהר מאוד מתגלים ההבדלים ביניהם והגישה השונה לאמנות ויוצרים בין השניים מריבה. וינסנט המיואש רואה את גוגן שעוזב, רודף אחריו מיואש וחותך חלק מאוזנו. אחד מציוריו מראה אותו עם התחבושת.
שנה אחר כך, בעקבות התרבות התקפי השיגעון שלו, ואן גוך מאשפז את עצמו בבית החולים לחולי נפש בסן רמי דֶה פרובאנס (25 ק"מ מצפון מזרח לארל), שם הוא ישהה כשנה וירבה לצייר.
בשלב מסוים הקשיים שלו גדלים והוא עובר להתגורר בכפר אוֹבֶר-סוּר-אוּאַז, לא הרחק מפריז. גם שם הוא מצייר אך בדידותו וקשייו גוברים ומייאשים אותו.
מחשש ששגעונו לא ניתן עוד לריפוי, יורה האמן הגדול של תקופתו בעצמו למוות.
אנשי ארל לא פרגנו לוואן גוך, אז את ציוריו מהעיר הוא שלח לאחיו, סוחר האמנות, תיאו. וכך יצא שבארל לא נותר אפילו ציור אחד גמור שלו. מצד שני, ב-1960 הבינו בעיר את המזל שלא נוצל והם החלו בשחזור מסלול חייו ואן גוך, באתרים החשובים בעיר שבהם פעל גדול האמנים הטרגי.
#מקומות שהפכו לציורים
חלל התצוגות ואן גוך, או מתחם ואן גוך (Espace Van Gogh), הם שמותיו של חלל המשקיף על הגנים שטופחו ועוצבו בהשראת הציור הידוע של וינסנט ואן גוך מ-1889 "גן בית החולים בארל", הידוע גם בתור "הגן של בית המרפא".
במתחם גם בית קפה נהדר "לה ז'רדין דליס" (Le Jardin Délices), שבחלל התצוגות ואן גוך.
במרחק הליכה משם אפשר לבקר בגשר טרנקטיי (Pont de Trinquetaille) שהונצח על ידי ואן גוך בציורו המפורסם מ-1888. הגשר מתוח מעל נהר הרון ומחבר בין שני חלקי העיר ארל.
אתר ציור נוסף שתרצו לבקר הוא בקפה ואן גוך שבכיכר הפורום, פלאס דו פורום. מולו צוירה אחת מעבודותיו הכי ידועות של ון גוך "בית קפה של לילה".
הנה המקומות מציורי ואן גוך לעומת ימינו:
https://youtu.be/Ftwpn9CfRwI
על התפוצצות היצירה של ון גוך בארל:
https://youtu.be/S4rDlBUvyCE
העיר ואתריה:
https://youtu.be/fQVazHkJb9Y
מבט מקרוב:
https://youtu.be/iWMQgQz10JM
ביקור במקום:
https://youtu.be/Vb31RwBefS4
אתרים שכדאי לראות בעיר:
https://youtu.be/-88bOuV7xmo
הדרכה:
https://youtu.be/tI3l0TEiedY
על ון גוך בארל:
https://youtu.be/Ftwpn9CfRwI
היסטוריה:
https://youtu.be/vRXhfTFAYM0
העיר ארל (Arles), הממוקמת על דלתת נהר הרון (Rhône), היא "העיר השלישית" במחוז בוש-דו-רון, שלישית רק ליריבתה ההיסטורית והסואנת מרסיי ולאחותה הארצית והמקסימה אקס-אן-פרובאנס.
זוהי עיר יפה עם עתיקות רומיות רבות, שהייתה בבת עיניהם של הרומאים, במחוז גאליה שלהם. על שום מיקומה האסטרטגי, בין חוף הים התיכון לנהר הרון, היא נוסדה כעיר רומית עתיקה ונשארה עיר פעלתנית ומלאת חיים, מאז ועד היום.
לצד ערים כמו נים (Nîmes), ארל נחשבת לאחת הערים העיקריות בתרבות מלחמות השוורים, שנשארו חוקיות, במיוחד בדרום צרפת. כך שבניגוד לספרד, בה ירד ה"בידור" הזה משמעותית, הלוחמה בשוורים נמשכת בארל ובעיר נים שבריביירה הצרפתית.
ארל מכונה "הנשמה של פרובאנס" ובה התגורר גם הצייר הדגול וינסנט ואן גוך. תודות לציוריו של ואן גוך, שהתגורר בה זמן מה והירבה לצייר את נופיה, העיר מוכרת לרבים מתולדות האמנות דווקא.
במהלך השנה הפוריה מאוד בה שהה כאן, הספיק ואן גוך לא מעט - הוא אירח אצלו את חברו, הצייר גוגן, רב איתו כשהשניים גילו שלגאונים לא קל להיות כל כך צמודים, חתך את אוזנו כשכעס על גוגן העוזב והכי חשוב - הגיע לסגנון הסופי והנהדר שלו - זה שייצר ציורים גאוניים כמו "ליל כוכבים" ו"בית הקפה של לילה".
מרחובות צרים ומתפתלים, דרך בתים צבעוניים, שדות לבנדר מסביב וכיכרות אבן יפים. תודות לציוריו של ואן גוך, שהתגורר כאן תקופה והרבה לצייר את נופי העיר והסביבה, העיר מרגישה לרבים כמקום מוכר.
כיום ארל היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. זוהי עיר שלווה למדי, למעט בעונת התיירות, כשפושטים עליה מבקרי הקיץ ומייצרים תורים לאטרקציות ולמקומות המבוקשים.
#מה תראו כאן?
בארל קל לראות את המונומנטים הרומיים שעומדים על תילם עד היום. הרחובות הצרים מוקפים בלא מעט מבנים מהתקופה הרומאית ומימי הביניים.
הבולט ביותר הוא כמובן האמפיתיאטרון הרומי שמזכיר את הקולוסיאום. הוא נבנה במאה ה-1 לספירה והשתמר כמעט באופן מושלם. שווה לראות גם את כנסיית טרופים (Saint Tropihim) מהמאה ה-12 הנחשבת לאחד ההישגים הראשונים של הבנייה הרומנסקית .שימו לב גם למנזר הצמוד אליה ובקרו גם בתיאטרון הרומי העתיק של העיר.
השוק המרכזי והכי מומלץ בארל הוא בדרך כלל "שוק ארל" (Le Marché d’Arles) שנמצא בסביבת Espace Van Gogh, קרוב למרכז העיר העתיקה. בבוקר ימי רביעי ושבת תיהנו מהשוק המגוון והאווירה שבו. מקום טוב להצטייד בקצת מעדני פיקניק או לאכול את ארוחת הבוקר בשוק עצמו.
בקרו בנקרופוליס הרומי (Les Alyscamps) שהוא בית קברות עתיק עם שדרת מצבות אבן ששימש לקבורה יוקרתית בימי רומא, והגלריות התת-קרקעיות (Cryptoportiques).
בעקבות ואן גוך מומלץ לבקר במה שנותר מקפה ואן גוך שבכיכר פורום. בקרו גם ב-L’Espace Van Gogh, מרכז תרבותי בבית חולים עתיק מהמאה ה-16 בו אושפז האמן ב-1888 ושבו המשיך לצייר. מעניינים גם חצר וגן בית החולים ששוחזרו ברוח ציורו הנודע, "הגן של בית המרפא" (כניסה חופשית).
לא הרחק משם גם נמצא "גשר טרנקטיי" (Pont de Trinquetaille) שחוצה את נהר הרון לחבר בין צידי העיר וצויר ע"י ואן גוך ב-1888.
תערוכה מיצירותיו יש בקרן ואן גוך, מוזיאון לאמנות מודרנית המציג תערוכות מתחלפות של יצירות ואן גוך לצד אמנים עכשוויים שהושפעו ממנו.
למתעניינים בלבד - מוזיאון ארל העתיקה מציג ארכיאולוגיה רומית, ו-LUMA Arles מציע אמנות עכשווית במגדל אייקוני.
בשוק שבת הצבעוני תיהנו משופינג ומציאות וטיול יום בשמורת קמארג עם סוסים פראיים ופלמינגו ג טבע נהדר שישלים את החוויה.
#היסטוריה
העיר ארל (Arles) נולדה כעיר רומית עתיקה, במיקום אסטרטגי, בין חוף הים התיכון לנהר הרון. ההיסטוריה הארוכה שלה מתחילה במאה ה-6 לפני הספירה.
בתקופת יוליוס קיסר בשנת 47 לפני הספירה, זוכה העיר לחסדיו של יוליוס קיסר לאחר שגיבתה אותו אל מול פומפיי. כך היא הופכת לעיר רומית חשובה באזור בו נמצאת הצומת שבין הדרך הרומית, מאיטליה אל ספרד, בין נתיב המים של נהר הרון.
בשנת 123 לספירה כובשים הרומים את העיר, מרחיבים אותה ומשקיעים בה רבות. במהלך השנים הם יבנו בארל מבנים חשובים כמו האמפיתיאטרון המדהים שלה, קשת הניצחון, הקרקס וחומת העיר. כך הופכת ארל לאחת הערים החשובות בתקופה הרומאית.
בהמשך הדורות היא הלכה והתפתחה ורובע ימי הביניים המקסים שלה הוא מקום נהדר לטיול רגלי שליו בסמטאות.
במאה ה-19 התאהבו בארל אמנים רבים שבחרו לחיות בה וליצור, ביניהם ענקי אמנות כמו וינסנט ואן גוך ופיקאסו ופול גוגן.
הצייר המזוהה ביותר עם העיר הוא כמובן ואן גוך, שהוקסם מנופי פרובאנס וצייר בזמן שהתגורר בארל מעל 300 ציורים. בעיר צוירו ציורי החמניות האהובים שלו, כמו גם ציורים מהחשובים והידועים בתולדות האמנות, דוגמת "בית הקפה בלילה", "החדר הצהוב" ו"ליל כוכבים מעל הרון".
כאן גם הלך וינסנט השבור והשתגע. לאחר ריב עם חברו גוגן הוא כרת את אוזנו וכאן גם צייר את דיוקנו העצמי עם התחבושת על האוזן.
#ואן גוך בעיר ארל
ארל ריתקה את וינסנט ואן גוך, בדיוק כפי שנשבה בקסמי הצבעים התוססים של הכפר באביב ("הים הצהוב הזה") ושמי היום העמוקים.
לא מעט ערבים הוא בילה בבתי קפה ובקברטים, שם פגש את מעט המכרים שמהם הוא הותיר ציורים ייחודיים.
כשהוא מגיע לפרובאנס בשנת 1888, וינסנט מתרשם עמוקות מאיכות האור ומהצבעים העזים והבוהקים. הוא מגלה את השמש של דרום צרפת ואת שדות החמניות שבפריחתן וקמילתן השנתית הוא רואה את רצף החיים עד המוות.
משמח אותו בהתחלה גם החום האנושי שכל כך חסר לו בפריז. בכל מקום שלטו השמש וגווניה, שדות החיטה הפראיים והמשעולים עם עצי הברוש, נופי הים הכחול - כל אלה ייכנסו ישר לציוריו.
הוא מבלה שנה אינטנסיבית ופורייה בעיר ארל, שבמהלכה הוא מצייר אחדים מציוריו הגדולים ביותר, כולל החמניות, הכיסא, בית קפה של לילה ואת הגשר באָרל. וינסנט הבודד מתנתק מסצנת האמנות של פריז, אך חסרים לו האמנים מסביבו. הוא חולם להקים בארל מושבת אמנים והאמן היחיד שנעתר להצטרף אליו הוא חברו הצייר פול גוגן.
מה שווינסנט לא ידע זה שגוגן, שסבל גם הוא מעוני, עשה זאת כי תיאו, אחיו של וינסנט, שילם לו כדי להקל על בדידותו של ואן גוך. הוא בהחלט שמח לחיות על חשבונו בדרום.
ב-1888, כשבא גוגן לשהות עימו לכמה חודשים, השניים מציירים ומדברים אמנות. וינסנט שמח, אך מהר מאוד מתגלים ההבדלים ביניהם והגישה השונה לאמנות ויוצרים בין השניים מריבה. וינסנט המיואש רואה את גוגן שעוזב, רודף אחריו מיואש וחותך חלק מאוזנו. אחד מציוריו מראה אותו עם התחבושת.
שנה אחר כך, בעקבות התרבות התקפי השיגעון שלו, ואן גוך מאשפז את עצמו בבית החולים לחולי נפש בסן רמי דֶה פרובאנס (25 ק"מ מצפון מזרח לארל), שם הוא ישהה כשנה וירבה לצייר.
בשלב מסוים הקשיים שלו גדלים והוא עובר להתגורר בכפר אוֹבֶר-סוּר-אוּאַז, לא הרחק מפריז. גם שם הוא מצייר אך בדידותו וקשייו גוברים ומייאשים אותו.
מחשש ששגעונו לא ניתן עוד לריפוי, יורה האמן הגדול של תקופתו בעצמו למוות.
אנשי ארל לא פרגנו לוואן גוך, אז את ציוריו מהעיר הוא שלח לאחיו, סוחר האמנות, תיאו. וכך יצא שבארל לא נותר אפילו ציור אחד גמור שלו. מצד שני, ב-1960 הבינו בעיר את המזל שלא נוצל והם החלו בשחזור מסלול חייו ואן גוך, באתרים החשובים בעיר שבהם פעל גדול האמנים הטרגי.
#מקומות שהפכו לציורים
חלל התצוגות ואן גוך, או מתחם ואן גוך (Espace Van Gogh), הם שמותיו של חלל המשקיף על הגנים שטופחו ועוצבו בהשראת הציור הידוע של וינסנט ואן גוך מ-1889 "גן בית החולים בארל", הידוע גם בתור "הגן של בית המרפא".
במתחם גם בית קפה נהדר "לה ז'רדין דליס" (Le Jardin Délices), שבחלל התצוגות ואן גוך.
במרחק הליכה משם אפשר לבקר בגשר טרנקטיי (Pont de Trinquetaille) שהונצח על ידי ואן גוך בציורו המפורסם מ-1888. הגשר מתוח מעל נהר הרון ומחבר בין שני חלקי העיר ארל.
אתר ציור נוסף שתרצו לבקר הוא בקפה ואן גוך שבכיכר הפורום, פלאס דו פורום. מולו צוירה אחת מעבודותיו הכי ידועות של ון גוך "בית קפה של לילה".
הנה המקומות מציורי ואן גוך לעומת ימינו:
https://youtu.be/Ftwpn9CfRwI
על התפוצצות היצירה של ון גוך בארל:
https://youtu.be/S4rDlBUvyCE
העיר ואתריה:
https://youtu.be/fQVazHkJb9Y
מבט מקרוב:
https://youtu.be/iWMQgQz10JM
ביקור במקום:
https://youtu.be/Vb31RwBefS4
אתרים שכדאי לראות בעיר:
https://youtu.be/-88bOuV7xmo
הדרכה:
https://youtu.be/tI3l0TEiedY
על ון גוך בארל:
https://youtu.be/Ftwpn9CfRwI
היסטוריה:
https://youtu.be/vRXhfTFAYM0
#על הכיכר עם בית הקפה שצייר ואן גוך
גולת הכותרת של כיכר הפורום בארל היא ההשראה שהיא נתנה לציור הנודע של ואן גוך "מרפסת בית קפה בלילה".
כי בכיכר פורום (Place du Forum) נמצא בית הקפה שהפך לאגדה. זהו "קפה פורום" שהונצח בציורים שציירו גם וינסנט ואן גוך ב"בית הקפה בלילה" וגם ידידו הצייר פול גוגן.
בית הקפה שוחזר ב-1992 על פי ציורים אלה וחזר לפעול. בזכות ואן גוך וציורו משנת 1888 "בית קפה בלילה" הכיכר עצמה זכתה לפרסום רב.
הציור תיאר את החזית הצהובה מהאור של בית הקפה שנקרא מאז שנות ה-90 "ואן גוך". המעניין הוא שבעקבות הגוון הצהוב של בית הקפה בתמונה נצבעה בניינטיז כל הכיכר מחדש בצהוב, ככל הנראה בכדי להדגיש את הדמיון של המקום לציור האייקוני של ואן גוך.
#מה תראו כאן?
כיום ההרגשה בכיכר היא יותר של מלכודת תיירים מאשר כמקום היסטורי שבו יצר אחד מגדולי הציירים בהיסטוריה ציור מופלא בפשטותו וביופיו גם יחד.
מזל שבמרכז הכיכר הקטנה ניצב פסלו של פרדריק מיסטרל, משורר צרפתי מפרובאנס שזכה בנובל לספרות ב-1904, על שירתו בשפה האוֹקסיטנית שעזרה לשמר את השפה והתרבות המקומית שנדחקו על ידי השפה הצרפתית.
תמונות:
https://youtu.be/KKTj-fqRswM
ביקור במקום:
https://youtu.be/DPJSWpU2qI8
על הציור הנודע שצויר כאן:
https://youtu.be/Fc4mh-WmwxE
גולת הכותרת של כיכר הפורום בארל היא ההשראה שהיא נתנה לציור הנודע של ואן גוך "מרפסת בית קפה בלילה".
כי בכיכר פורום (Place du Forum) נמצא בית הקפה שהפך לאגדה. זהו "קפה פורום" שהונצח בציורים שציירו גם וינסנט ואן גוך ב"בית הקפה בלילה" וגם ידידו הצייר פול גוגן.
בית הקפה שוחזר ב-1992 על פי ציורים אלה וחזר לפעול. בזכות ואן גוך וציורו משנת 1888 "בית קפה בלילה" הכיכר עצמה זכתה לפרסום רב.
הציור תיאר את החזית הצהובה מהאור של בית הקפה שנקרא מאז שנות ה-90 "ואן גוך". המעניין הוא שבעקבות הגוון הצהוב של בית הקפה בתמונה נצבעה בניינטיז כל הכיכר מחדש בצהוב, ככל הנראה בכדי להדגיש את הדמיון של המקום לציור האייקוני של ואן גוך.
#מה תראו כאן?
כיום ההרגשה בכיכר היא יותר של מלכודת תיירים מאשר כמקום היסטורי שבו יצר אחד מגדולי הציירים בהיסטוריה ציור מופלא בפשטותו וביופיו גם יחד.
מזל שבמרכז הכיכר הקטנה ניצב פסלו של פרדריק מיסטרל, משורר צרפתי מפרובאנס שזכה בנובל לספרות ב-1904, על שירתו בשפה האוֹקסיטנית שעזרה לשמר את השפה והתרבות המקומית שנדחקו על ידי השפה הצרפתית.
תמונות:
https://youtu.be/KKTj-fqRswM
ביקור במקום:
https://youtu.be/DPJSWpU2qI8
על הציור הנודע שצויר כאן:
https://youtu.be/Fc4mh-WmwxE
#על מערת הנטיפים של פרובאנס
מערת הנטיפים (Baume Obscure) היא מערה בכפר סן-וַלְיֶה-דֶה-תִיי (Saint Vallier de Thiey), הנחשבת לאחד מאתרי הטבע המרשימים באזור.
#מה תראו כאן?
המערה שפירוש שמה הוא "מערה אפלה/בהירה-אפלה", היא מערת נטיפים מרהיבה ממוקמת על רמה גבוהה ושוכנת ביער, 3.5 ק"מ מערבית לכפר בפרובאנס.
האטרקציה המרכזית שבה היא ה-Souterroscope של המערה, תצוגה מקורית ונדירה של שימוש בצליל, תאורה ומוזיקה שמכניסים חיים לסיור במערה.
לאורך כל מסלול הסיור המעגלי בן 700–1,200 המטרים, מתחלפות התאורה והמוזיקה שהלחין כריסטוף גויאר (Christophe Guyoyard) ויוצרות חוויה אורקולית של צורות וצבעים מלאי חיים.
#מה יש במערה?
המערה מציגה עולם תת-קרקעי מושלם עם נטיפים (stalactites), זקיפים (stalagmites), "נרות" (chandelles), קולונים, קונקרציות ובריכות מי תהום.
המערכת הגיאולוגית מורכבת מ-9 מערות שונות באותו מערך אחיד, שנוצרו במיליוני שנים על ידי זרימת מים איטית דרך סלע לוצר.
בין הנטיפים והזקיפים שבתוך המערה, מתפתל לו בתוך המערה נהר תת-קרקעי שבסיומו יש גם מפל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/IBCRduLxXOs
ביקור במקום:
https://youtu.be/e73KNmpvLFE
הדרכה:
https://youtu.be/N4GdCYhCPGY
אווירה:
https://youtu.be/2Tv07amew_U
מערת הנטיפים (Baume Obscure) היא מערה בכפר סן-וַלְיֶה-דֶה-תִיי (Saint Vallier de Thiey), הנחשבת לאחד מאתרי הטבע המרשימים באזור.
#מה תראו כאן?
המערה שפירוש שמה הוא "מערה אפלה/בהירה-אפלה", היא מערת נטיפים מרהיבה ממוקמת על רמה גבוהה ושוכנת ביער, 3.5 ק"מ מערבית לכפר בפרובאנס.
האטרקציה המרכזית שבה היא ה-Souterroscope של המערה, תצוגה מקורית ונדירה של שימוש בצליל, תאורה ומוזיקה שמכניסים חיים לסיור במערה.
לאורך כל מסלול הסיור המעגלי בן 700–1,200 המטרים, מתחלפות התאורה והמוזיקה שהלחין כריסטוף גויאר (Christophe Guyoyard) ויוצרות חוויה אורקולית של צורות וצבעים מלאי חיים.
#מה יש במערה?
המערה מציגה עולם תת-קרקעי מושלם עם נטיפים (stalactites), זקיפים (stalagmites), "נרות" (chandelles), קולונים, קונקרציות ובריכות מי תהום.
המערכת הגיאולוגית מורכבת מ-9 מערות שונות באותו מערך אחיד, שנוצרו במיליוני שנים על ידי זרימת מים איטית דרך סלע לוצר.
בין הנטיפים והזקיפים שבתוך המערה, מתפתל לו בתוך המערה נהר תת-קרקעי שבסיומו יש גם מפל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/IBCRduLxXOs
ביקור במקום:
https://youtu.be/e73KNmpvLFE
הדרכה:
https://youtu.be/N4GdCYhCPGY
אווירה:
https://youtu.be/2Tv07amew_U
פרובאנס
#על האמפיתיאטרון הרומי של ארל
חבוי ברשת הסמטאות של מרכז העיר מתגלה במלוא תפארתו האמפיתיאטרון הרומי שבעיר ארל, אמפיתיאטרון ענקי שהקימו הרומאים במאות ה-1 וה-2 לספירה.
באמפיתיאטרון נערכו בתקופה הרומית מרוצי מרכבות, תחרויות ספורט וקרבות עקובים מדם - בעיקר בין גלדיאטורים וחיות בר כמו שורי פרא משתוללים.
המבנה האליפטי משתרע על פני יותר מ-10,000 מטרים רבועים. הוא מתפרש לאורך 136 מטרים ו-109 מטר רוחב. גובהו של האמפיתאטרון 21 מטרים ובשתי קומותיו יש לו 120 קשתות.
מלחמות הפרים העקובות מדם לא פחות, משכו במאה ה-19 את עיניו ומכחולו של הצייר שחי בארל וצייר בעיר, וינסנט ואן גוך.
#תולדות המקום
האמפיתיאטרון של ארל נבנה בשנת 90 לספירה, בתקופת האימפריה הרומית. הוא הכיל אז למעלה מ-20,000 צופים והשתמר באופן כמעט מושלם, מאז המאה ה-1 לספירה.
באותם ימים שימש האמפיתיאטרון לקרבות גלדיאטורים, מרוצי מרכבות ומופעים אחרים שאפיינו את התרבות הרומית.
בשנת 1981 הוכרז המבנה, ביחד עם כל המונומנטים הרומיים והרומנסקיים של ארל, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
גם כיום מארח האמפיתיאטרון הפעיל שלל אירועים תרבותיים וספורטיביים, כולל מופעי מוזיקה, קונצרטים ובעונת האביב אף מופעי לוחמת שוורים (corrida) מסורתיים של האזור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/bkDkY6oyWYk
בלוגרים:
https://youtu.be/v77U5tBTV9s
ביקור במקום:
https://youtu.be/TVynEnmocMk
הדרכה:
https://youtu.be/vRXhfTFAYM0
חבוי ברשת הסמטאות של מרכז העיר מתגלה במלוא תפארתו האמפיתיאטרון הרומי שבעיר ארל, אמפיתיאטרון ענקי שהקימו הרומאים במאות ה-1 וה-2 לספירה.
באמפיתיאטרון נערכו בתקופה הרומית מרוצי מרכבות, תחרויות ספורט וקרבות עקובים מדם - בעיקר בין גלדיאטורים וחיות בר כמו שורי פרא משתוללים.
המבנה האליפטי משתרע על פני יותר מ-10,000 מטרים רבועים. הוא מתפרש לאורך 136 מטרים ו-109 מטר רוחב. גובהו של האמפיתאטרון 21 מטרים ובשתי קומותיו יש לו 120 קשתות.
מלחמות הפרים העקובות מדם לא פחות, משכו במאה ה-19 את עיניו ומכחולו של הצייר שחי בארל וצייר בעיר, וינסנט ואן גוך.
#תולדות המקום
האמפיתיאטרון של ארל נבנה בשנת 90 לספירה, בתקופת האימפריה הרומית. הוא הכיל אז למעלה מ-20,000 צופים והשתמר באופן כמעט מושלם, מאז המאה ה-1 לספירה.
באותם ימים שימש האמפיתיאטרון לקרבות גלדיאטורים, מרוצי מרכבות ומופעים אחרים שאפיינו את התרבות הרומית.
בשנת 1981 הוכרז המבנה, ביחד עם כל המונומנטים הרומיים והרומנסקיים של ארל, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
גם כיום מארח האמפיתיאטרון הפעיל שלל אירועים תרבותיים וספורטיביים, כולל מופעי מוזיקה, קונצרטים ובעונת האביב אף מופעי לוחמת שוורים (corrida) מסורתיים של האזור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/bkDkY6oyWYk
בלוגרים:
https://youtu.be/v77U5tBTV9s
ביקור במקום:
https://youtu.be/TVynEnmocMk
הדרכה:
https://youtu.be/vRXhfTFAYM0
#על מוזיאון הבשמים של בירת הבשמים
מוזיאון הבשמים הבינלאומי בגראס (Musée International de la Parfumerie) מציג את ההיסטוריה של תעשיית הבשמים לאורך אלפי שנים. כאן אפשר לחוות ולהכיר את כל מה שקשור לבשמים.
אין מתאים יותר מלבקר בו כשמגיעים אל גראס, בירת הבשמים העולמית והעיר שבה מיוצרים מרבית הבשמים של צרפת.
במוזיאון מוצגות יחד תולדות העיר גראס לצד ההיסטוריה בת 4,000 השנים של תעשיית הבשמים.
כאן תלמדו על ייצור הבשמים וההיסטוריה שלהם ותראו בקבוקי בשמים מכל תקופה אפשרית, לצד המשפט המסכם: "רעל ובושם באים בבקבוקונים זעירים".
#מה תראו כאן?
מוזיאון הבשמים הבינלאומי מוקדש כולו לבשמים, ההיסטוריה שלהם ודרכי הכנתם.
יש כאן מעל 3,000 מ"ר וכ-80 אלף מוצגים מעולמות הבושם, כולל גינת צמחים ותבלינים, עם חממת צמחים המשמשים בתעשיית הבשמים, כולל וניל, פלפל, ג'ינגר ורבים אחרים.
תצוגות המוזיאון מתעדות מעל 3,000 שנות היסטוריה של ייצור בשמים בכל העולם, כולל בקבוקוני בושם אותנטיים ממצרים העתיקה, מיוון העתיקה ומהתקופה הרומית.
לצד תולדותיה של תעשיית הבשמים בגראס, הקיימת כבר 400 שנה, תוכלו לראות בו בפירוט את כל תהליך הייצור של הבושם, החל מהפקת התמציות ועד למכירות ולפירסום הבשמים.
במוזיאון מוצגים מאות רבות של מוצגים, ביניהם מכשיר עם כפתור מיוחד שניצב בכל חדר תצוגה ומאפשר לאורחים להריח ניחוחות ובשמים רלוונטיים לחדר, בלחיצת כפתור בלבד.
עוד יש כאן תצוגת כלי קיבול לבשמים מתקופות שונות ולצדם מתקני הרחה נחמדים שבהם אפשר להתנסות בשלל ריחות של מגוון סוגי בושם.
במוזיאון תראו גם שולחן עבודה של בשמן (רוקח בשמים), עם מאות הבקבוקים של מרכיבי הבושם ובסוף הסיור תצוגה כרונולוגית של בשמים מייצגים משנת 1900 ועד היום, כולל כלי קוסמטיקה מימי המלכה מארי אנטואנט.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/hkH_CUfyxVE
ביקור במקום:
https://youtu.be/GZdbfURk5Nc
הדרכה:
https://youtu.be/RL0ozNeDoD0
והמוזיאון של פרגונר:
https://youtu.be/kCtGVlup9Ck
מוזיאון הבשמים הבינלאומי בגראס (Musée International de la Parfumerie) מציג את ההיסטוריה של תעשיית הבשמים לאורך אלפי שנים. כאן אפשר לחוות ולהכיר את כל מה שקשור לבשמים.
אין מתאים יותר מלבקר בו כשמגיעים אל גראס, בירת הבשמים העולמית והעיר שבה מיוצרים מרבית הבשמים של צרפת.
במוזיאון מוצגות יחד תולדות העיר גראס לצד ההיסטוריה בת 4,000 השנים של תעשיית הבשמים.
כאן תלמדו על ייצור הבשמים וההיסטוריה שלהם ותראו בקבוקי בשמים מכל תקופה אפשרית, לצד המשפט המסכם: "רעל ובושם באים בבקבוקונים זעירים".
#מה תראו כאן?
מוזיאון הבשמים הבינלאומי מוקדש כולו לבשמים, ההיסטוריה שלהם ודרכי הכנתם.
יש כאן מעל 3,000 מ"ר וכ-80 אלף מוצגים מעולמות הבושם, כולל גינת צמחים ותבלינים, עם חממת צמחים המשמשים בתעשיית הבשמים, כולל וניל, פלפל, ג'ינגר ורבים אחרים.
תצוגות המוזיאון מתעדות מעל 3,000 שנות היסטוריה של ייצור בשמים בכל העולם, כולל בקבוקוני בושם אותנטיים ממצרים העתיקה, מיוון העתיקה ומהתקופה הרומית.
לצד תולדותיה של תעשיית הבשמים בגראס, הקיימת כבר 400 שנה, תוכלו לראות בו בפירוט את כל תהליך הייצור של הבושם, החל מהפקת התמציות ועד למכירות ולפירסום הבשמים.
במוזיאון מוצגים מאות רבות של מוצגים, ביניהם מכשיר עם כפתור מיוחד שניצב בכל חדר תצוגה ומאפשר לאורחים להריח ניחוחות ובשמים רלוונטיים לחדר, בלחיצת כפתור בלבד.
עוד יש כאן תצוגת כלי קיבול לבשמים מתקופות שונות ולצדם מתקני הרחה נחמדים שבהם אפשר להתנסות בשלל ריחות של מגוון סוגי בושם.
במוזיאון תראו גם שולחן עבודה של בשמן (רוקח בשמים), עם מאות הבקבוקים של מרכיבי הבושם ובסוף הסיור תצוגה כרונולוגית של בשמים מייצגים משנת 1900 ועד היום, כולל כלי קוסמטיקה מימי המלכה מארי אנטואנט.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/hkH_CUfyxVE
ביקור במקום:
https://youtu.be/GZdbfURk5Nc
הדרכה:
https://youtu.be/RL0ozNeDoD0
והמוזיאון של פרגונר:
https://youtu.be/kCtGVlup9Ck
#על מוזיאון האמן המהפכן באנטיב
מוזיאון פיקאסו (Musee Picasso) באנטיב הוא מוזיאון שבו מוצגות עבודותיו של פבלו רואיז פיקאסו, גאון הקוביזם, מהפכן הציור ואחד האמנים המשפיעים ביותר במאה ה-20.
בפרובנס בילה פיקאסו את רבע המאה האחרונה לחייו. ב-1946, כשחיפש היכן לצייר, גילה פיקאסו את ארמון גרימלדי, טירה שהיא ארמון עתיק בעיר אנטיב. הארמון המשקיף אל הים שימש לו במשך מספר חודשים כסטודיו.
"תנו לי מוזיאון ואמלא לכם אותו" אמר פעם פיקאסו. ואכן, כאן מוצגות יצירותיו, בעיקר ציורים שהשאיר האמן לאחר חודשיים של יצירה כאן ב-1946, התקופה בה הוא חי ויצר בטירת גרימאלדי שבעיר.
#מה תראו כאן?
במוזיאון מוצג אחד האוספים הגדולים של יצירות פיקאסו בעולם. יש כאן יותר מ-245 יצירות של האמן המודרני הנערץ, כולל 24 ציורים שלו, 32 ליטוגרפיות, 44 רישומים, 80 יצירות קרמיקה, כלי חרס ופסלים שנוצרו בין השנים 1919 ל־1946.
במוזיאון פיקאסו באנטיב גם 12 יצירות מופת של חואן מירו, חברו הטוב של פיקאסו. בנוסף, מוצג כאן גם אוסף אמנות מודרנית שבו תראו יצירות של אמנים מהמאה ה-20 ותחילת המאה ה־21, ביניהם האנס הרטונג, אטלן, בלתוס ובן.
ממרפסת הפסלים יש נוף מרהיב לים והפסלים בו מוצבים כך שהם נראים כאילו הם מביטים אל הים.
יפה גם הטירה היפהפייה עצמה, או ליתר דיוק ארמון גרימלדי היוקרתי. זהו מבנה יפה בזכות עצמו והים הנשקף מחלונותיו והופך את הביקור כאן לחוויה כפולה.
#תולדות המקום
המוזיאון נמצא בתוך טירה יפה ומרשימה מימי הביניים ושמה טירת גרימאלדי (Chateau Grimaldi). הטירה הזו, שהיא אחת העדויות האותנטיות לאלפי שנות ההיסטוריה של אנטיב, שימשה את פיקאסו בתור הסטודיו שלו.
זה קורה בשנת 1946, כשפיקאסו מחפש מקום להניח בו את הציוד שלו ולצייר. הוא מגיע אל חדר השומרים של הטירה ואוהב את המקום כדי לעבוד בו.
בתמורה למקום לסטודיו שהוא מקבל לחודשים בודדים, משאיר האמן הדגול במקום כמה מציוריו. כך הרוויחה העיר ובטירה נותר לדורות הבאים מוזיאון על שמו עם 23 ציורים ו-44 רישומים שהשאיר בטירה. רבות מהיצירות כאן מושפעות מהסביבה הים-תיכונית המקומית.
#טיפים
במוזיאון אין קפטריה או מזנון, כך שכדאי לבוא שבעים.
שילוב עם הביקור בסמטאות העיר העתיקה ובשוק האיכרים שלידו .
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mJ18Rr8qpH4
בלוגרים:
https://youtu.be/S1PGG7DNERA
תמונות מהמוזיאון:
https://youtu.be/FDx6dkeXT4I
ביקור במקום:
https://youtu.be/Ef-oJGCWql4
הדרכה:
https://youtu.be/z8MjKvtxzKw?t=1m30s
מוזיאון פיקאסו (Musee Picasso) באנטיב הוא מוזיאון שבו מוצגות עבודותיו של פבלו רואיז פיקאסו, גאון הקוביזם, מהפכן הציור ואחד האמנים המשפיעים ביותר במאה ה-20.
בפרובנס בילה פיקאסו את רבע המאה האחרונה לחייו. ב-1946, כשחיפש היכן לצייר, גילה פיקאסו את ארמון גרימלדי, טירה שהיא ארמון עתיק בעיר אנטיב. הארמון המשקיף אל הים שימש לו במשך מספר חודשים כסטודיו.
"תנו לי מוזיאון ואמלא לכם אותו" אמר פעם פיקאסו. ואכן, כאן מוצגות יצירותיו, בעיקר ציורים שהשאיר האמן לאחר חודשיים של יצירה כאן ב-1946, התקופה בה הוא חי ויצר בטירת גרימאלדי שבעיר.
#מה תראו כאן?
במוזיאון מוצג אחד האוספים הגדולים של יצירות פיקאסו בעולם. יש כאן יותר מ-245 יצירות של האמן המודרני הנערץ, כולל 24 ציורים שלו, 32 ליטוגרפיות, 44 רישומים, 80 יצירות קרמיקה, כלי חרס ופסלים שנוצרו בין השנים 1919 ל־1946.
במוזיאון פיקאסו באנטיב גם 12 יצירות מופת של חואן מירו, חברו הטוב של פיקאסו. בנוסף, מוצג כאן גם אוסף אמנות מודרנית שבו תראו יצירות של אמנים מהמאה ה-20 ותחילת המאה ה־21, ביניהם האנס הרטונג, אטלן, בלתוס ובן.
ממרפסת הפסלים יש נוף מרהיב לים והפסלים בו מוצבים כך שהם נראים כאילו הם מביטים אל הים.
יפה גם הטירה היפהפייה עצמה, או ליתר דיוק ארמון גרימלדי היוקרתי. זהו מבנה יפה בזכות עצמו והים הנשקף מחלונותיו והופך את הביקור כאן לחוויה כפולה.
#תולדות המקום
המוזיאון נמצא בתוך טירה יפה ומרשימה מימי הביניים ושמה טירת גרימאלדי (Chateau Grimaldi). הטירה הזו, שהיא אחת העדויות האותנטיות לאלפי שנות ההיסטוריה של אנטיב, שימשה את פיקאסו בתור הסטודיו שלו.
זה קורה בשנת 1946, כשפיקאסו מחפש מקום להניח בו את הציוד שלו ולצייר. הוא מגיע אל חדר השומרים של הטירה ואוהב את המקום כדי לעבוד בו.
בתמורה למקום לסטודיו שהוא מקבל לחודשים בודדים, משאיר האמן הדגול במקום כמה מציוריו. כך הרוויחה העיר ובטירה נותר לדורות הבאים מוזיאון על שמו עם 23 ציורים ו-44 רישומים שהשאיר בטירה. רבות מהיצירות כאן מושפעות מהסביבה הים-תיכונית המקומית.
#טיפים
במוזיאון אין קפטריה או מזנון, כך שכדאי לבוא שבעים.
שילוב עם הביקור בסמטאות העיר העתיקה ובשוק האיכרים שלידו .
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mJ18Rr8qpH4
בלוגרים:
https://youtu.be/S1PGG7DNERA
תמונות מהמוזיאון:
https://youtu.be/FDx6dkeXT4I
ביקור במקום:
https://youtu.be/Ef-oJGCWql4
הדרכה:
https://youtu.be/z8MjKvtxzKw?t=1m30s
#על שוק שוקק ניחוחות וטעמים
שוק העיר ארל (Le marché d’Arles) הוא דוגמה נהדרת ל שוק צרפתי קלאסי ומקומי באזור פרובאנס ודרום צרפת.
בשוק מתקיימת חגיגה אלג'יראית, עם סחורות שהובאו מצפון אפריקה ומוכרים ברברים, שהגיעו לכאן מהרי האטלס. זהו שוק אופייני למחוז פרובאנס, עם חגיגה עשירה בסחורות, ניחוחות, צבעים וקולות.
#מה תקנו כאן?
שוק האיכרים שכאן מתקיים בכל שבת, עם כ-450 דוכנים. ביום רביעי יש גרסה קטנה יותר, כ-300 דוכנים בלבד, בהשוואה לשוק האוכל של שבת.
עוד מוכרים בשוק של ארל מדברי מזון טריים במיוחד, כולל בשר, דגים, גבינות, ירקות, פירות, פרחים ועוד המון.
מבט מקרוב לשוק פייר דו ריז:
https://youtu.be/pTgoM3k6a3U
בלוגרים:
https://youtu.be/j5shoRfHG7Q
ביקור במקום:
https://youtu.be/XLQo45z_j9w
שוק העיר ארל (Le marché d’Arles) הוא דוגמה נהדרת ל שוק צרפתי קלאסי ומקומי באזור פרובאנס ודרום צרפת.
בשוק מתקיימת חגיגה אלג'יראית, עם סחורות שהובאו מצפון אפריקה ומוכרים ברברים, שהגיעו לכאן מהרי האטלס. זהו שוק אופייני למחוז פרובאנס, עם חגיגה עשירה בסחורות, ניחוחות, צבעים וקולות.
#מה תקנו כאן?
שוק האיכרים שכאן מתקיים בכל שבת, עם כ-450 דוכנים. ביום רביעי יש גרסה קטנה יותר, כ-300 דוכנים בלבד, בהשוואה לשוק האוכל של שבת.
עוד מוכרים בשוק של ארל מדברי מזון טריים במיוחד, כולל בשר, דגים, גבינות, ירקות, פירות, פרחים ועוד המון.
מבט מקרוב לשוק פייר דו ריז:
https://youtu.be/pTgoM3k6a3U
בלוגרים:
https://youtu.be/j5shoRfHG7Q
ביקור במקום:
https://youtu.be/XLQo45z_j9w
#על אמת המים הרומית המרשימה
הגשר על הגאר (Le Pont du Gard) הוא הגשר הרומי הגבוה בעולם, גשר מרשים וענקי שנבנה לפני כ-2,000 שנה מעל נהר ה"גאר".
אקוודוקט פון די גאר, הגשר הרומי שעל נהר הגאר הוא חלק מאמת מים רומית עתיקה שחוצה את נהר הגארדון במבנה גשר קשתות מורכב. הוא בבירור החלק הכי מרהיב באמת המים הארוכה שנבנתה כדי לספק מי שתייה לעיר נים העתיקה.
עם ממדים ראוותניים, אדריכלות מפעימה ושימור יוצא דופן ביחס למונומנטים מקבילים בעולם, זהו אחד המבנים הרומיים המרשימים ביותר ששרדו באירופה, אתר חובה למבקרים בדרום צרפת ואחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר בפרובאנס.
#מה תראו כאן?
הגשר מעל הגאר הוא אקוואדוקט, גשר רומי רב קומתי, מרשים ואייקוני מהמאה ה-1 לספירה - חלק מעורר השתאות, מרכזי ובעל 3 מפלסים ממערכת להובלת מים רומית.
שימו לב לגשר שאורכו 275 מטרים וגובהו 49 מטר. הוא נבנה במשך 5 שנים, כדי להוביל מים לעיר נים ועומד על תילו עד ימינו, באופן מעורר הערצה. מה שבולט עוד יותר לאור העובדה שחלק גדול ממוביל המים בן כמעט 50 הקילומטרים לא שרד את השנים.
למעשה זוהי אמת המים הרומית הגבוהה ביותר המוכרת כיום בעולם. היא נבנתה בימי הרומאים בפרובאנס שבדרום צרפת, כדי להעביר מים ממקום למקום.
הגשר שמעל נהר הגאר (Arles) נחשב לדוגמה מובהקת ומעוררת הערצה לאדריכלות הרומית. היום הוא נחשב לאחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר בצרפת והוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
#תולדות המבנה
מתוארך לתחילת המאה ה-1 לספירה, פון די גאר הוא אקוודוקט, חלק מאמת המים הרומית הגבוהה ביותר שמוכרת כיום בעולם. המים שזרמו באקוודוקט הזה הועברו ממרחקים אל העיר נים.
אורכו המלא של מוביל המים כולו, שבנו הרומים, הוא כמעט 50 קילומטרים, כשחלק ניכר ממנו לא שרד עד היום.
האקוודוקט הזה, מוביל המים המרשים שנבנה מעל נהר הגאר, הוא דוגמא מרהיבה ועוצמתית לאדריכלות הרומית שאת יסודותיה הניח ויטרוביוס.
בניית המבנה המסיבית נעשתה כאן ללא שימוש במלט. האבנים שהשתמשו בהן לבנייה שוקלות מעל 6 טון והן נחצבו הרחק מכאן והובאו ללא ציוד הנדסי מודרני.
עם שקיעת האימפריה הרומית הפסיקו להשתמש באמת המים ומאז המאה הרביעית היא הוזנחה לחלוטין.
#טיפים
באתרי כרטיסים וסיורים כמו GetYourGuide יש כרטיסי כניסה וכרטיסים עם סיור. ודאו שעש אפשרות ביטול חינם.
ההגעה לפון דו גאר היא ברכב שכור או דרך סיור מאורגן (אין תחבורה ציבורית).
יש אזורים שבהם משלמים על החניה.
שימו לב שיש כרטיסים נפרדים למוזיאון או לתצוגות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Fv44UrmrddA
בלוגרים:
https://youtu.be/WGLBPdCMTjk
מצגת וידאו:
https://youtu.be/yks6Y_pm4rQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/wBOcdZf0I5c
הדרכה:
https://youtu.be/ET7kr9Mz0u8
הגשר על הגאר (Le Pont du Gard) הוא הגשר הרומי הגבוה בעולם, גשר מרשים וענקי שנבנה לפני כ-2,000 שנה מעל נהר ה"גאר".
אקוודוקט פון די גאר, הגשר הרומי שעל נהר הגאר הוא חלק מאמת מים רומית עתיקה שחוצה את נהר הגארדון במבנה גשר קשתות מורכב. הוא בבירור החלק הכי מרהיב באמת המים הארוכה שנבנתה כדי לספק מי שתייה לעיר נים העתיקה.
עם ממדים ראוותניים, אדריכלות מפעימה ושימור יוצא דופן ביחס למונומנטים מקבילים בעולם, זהו אחד המבנים הרומיים המרשימים ביותר ששרדו באירופה, אתר חובה למבקרים בדרום צרפת ואחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר בפרובאנס.
#מה תראו כאן?
הגשר מעל הגאר הוא אקוואדוקט, גשר רומי רב קומתי, מרשים ואייקוני מהמאה ה-1 לספירה - חלק מעורר השתאות, מרכזי ובעל 3 מפלסים ממערכת להובלת מים רומית.
שימו לב לגשר שאורכו 275 מטרים וגובהו 49 מטר. הוא נבנה במשך 5 שנים, כדי להוביל מים לעיר נים ועומד על תילו עד ימינו, באופן מעורר הערצה. מה שבולט עוד יותר לאור העובדה שחלק גדול ממוביל המים בן כמעט 50 הקילומטרים לא שרד את השנים.
למעשה זוהי אמת המים הרומית הגבוהה ביותר המוכרת כיום בעולם. היא נבנתה בימי הרומאים בפרובאנס שבדרום צרפת, כדי להעביר מים ממקום למקום.
הגשר שמעל נהר הגאר (Arles) נחשב לדוגמה מובהקת ומעוררת הערצה לאדריכלות הרומית. היום הוא נחשב לאחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר בצרפת והוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
#תולדות המבנה
מתוארך לתחילת המאה ה-1 לספירה, פון די גאר הוא אקוודוקט, חלק מאמת המים הרומית הגבוהה ביותר שמוכרת כיום בעולם. המים שזרמו באקוודוקט הזה הועברו ממרחקים אל העיר נים.
אורכו המלא של מוביל המים כולו, שבנו הרומים, הוא כמעט 50 קילומטרים, כשחלק ניכר ממנו לא שרד עד היום.
האקוודוקט הזה, מוביל המים המרשים שנבנה מעל נהר הגאר, הוא דוגמא מרהיבה ועוצמתית לאדריכלות הרומית שאת יסודותיה הניח ויטרוביוס.
בניית המבנה המסיבית נעשתה כאן ללא שימוש במלט. האבנים שהשתמשו בהן לבנייה שוקלות מעל 6 טון והן נחצבו הרחק מכאן והובאו ללא ציוד הנדסי מודרני.
עם שקיעת האימפריה הרומית הפסיקו להשתמש באמת המים ומאז המאה הרביעית היא הוזנחה לחלוטין.
#טיפים
באתרי כרטיסים וסיורים כמו GetYourGuide יש כרטיסי כניסה וכרטיסים עם סיור. ודאו שעש אפשרות ביטול חינם.
ההגעה לפון דו גאר היא ברכב שכור או דרך סיור מאורגן (אין תחבורה ציבורית).
יש אזורים שבהם משלמים על החניה.
שימו לב שיש כרטיסים נפרדים למוזיאון או לתצוגות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Fv44UrmrddA
בלוגרים:
https://youtu.be/WGLBPdCMTjk
מצגת וידאו:
https://youtu.be/yks6Y_pm4rQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/wBOcdZf0I5c
הדרכה:
https://youtu.be/ET7kr9Mz0u8
איל סור לה סורג
#על ונציה הקטנה של דרום צרפת
איל סור לה סורג (Isle sur la Sorgue) נחשבת בצרפת לבירת העתיקות הצרפתית. זו העיירה עם שוק הפשפשים והעתיקות הגדול ביותר בפרובאנס - מקום מעולה לחובבי קניות בחו"ל וחובבי כל הטוב שיש בפרובאנס.
אבל יש לה עוד דבר מה. "ונציה הקטנה של דרום צרפת" מכנים את העיירה הזו. את הכינוי מסבירה העובדה שהעיירה הציורית והעתיקה ממוקמת בנוף הציורי של עמק הלוברון ויושבת כולה על מעין אי, בלועזית Isle, שמוקף בתעלות מים. התעלות הללו הן עצמן חלק מנהר הסורג (Sorgue).
#מה תעשו ותראו כאן?
העיירה המקסימה איל-סור-לה-סורג היא בעצם כפר ציורי גדול השוכן על נהר הסורג, בלב פרובאנס. שיטוט בין התעלות ונתיבי המים הרבים שבו יבהירו לכם מדוע מכנים אותו "ונציה של פרובנס".
בנוסף לשוק הפשפשים המדהים ברמה ארצית צרפתית שכאן (ראו בהמשך), תוכלו לבקר כאן בגלריות, בתי הקפה, המסעדות או במוזיאון שכאן ולסייר בין התעלות המקסימות של העיר הזו.
שבו על גדות המים בבית קפה או מסעדה מהמסעדות הרבות שכאן, כולם במרחק הליכה זה מזה.
נוף המים הקסום שמסביב כולל תעלות ענקיות, ארקדות עתיקות, גלגלי מים טחובים, שרידי טחנות ישנות וברווזים המשייטים בשלווה על מי הנהר הצלולים והקרירים.
ברחובות העיירה הציוריים פזורות לא פחות מ-200 חנויות עתיקות מלאות אווירה. לכן, הביקור כאן מתאים במיוחד למטיילים חובבי קניות, אוהבי עתיקות ושוחרי הטבע ונופי פרובנס ציוריים ועתירי מים.
#שוק הפשפשים של איל סור לה סורג
העיירה בולטת בשוק הפשפשים ובשוקי האוכל שבה, אבל הם פועלים בימים שונים בשבוע.
מדי יום ראשון מתקיים כאן שוק הפשפשים שהוא הגדול ביותר בצרפת, אחרי זה של הבירה, פריז. לכן אנו ממליצים על ביקור כאן ביום ראשון. אם הגעתם בימים אחרים תגלו בעיירה כמה וכמה חנויות עתיקות.
שוק הפשפשים והעתיקות של העיירה מציע מגוון שמרגיש אינסופי של פריטים, ממציאות יד שנייה ומזכרות מתקופות היסטוריות, דרך כלי בית, מכשירים ועוד. רבים מחובבי העתיקות והמציאות בצרפת רואים בשוק הזה מקום עלייה לרגל.
בשוק האיכרים של ימי ראשון וחמישי נמכרים כאן ממיטב התוצרת הטרייה של האזור, כולל פירות, ירקות, גבינות, לחמים טריים, אגוזים, זיתים, דבש ומוצרי לבנדר.
#תולדות המקום
מהמאה ה-16 ועד ה-19 היה איל סור לה סורג מרכז לייצור משי. גלגלי המים והתעלות את העיירה למרכז תעשייתי קטן ועדיין ניתן לראות את שרידיהם בעיר.
למרות שסחר המשי גווע מזמן, העיר משגשגת גם כיום, בעיקר בזכות תחום שונה לחלוטין שהיא התמחתה בו - מסחר בעתיקות.
#שוק הפשפשים של העיירה
יום ראשון הוא יום שוק הפשפשים הפעיל של איל-סור-לה-סורג. הוא מתאפיין בדוכני שוק מלאים באוצרות של דברים מפעם.
השוק מתנהל בכיכר "דה לה ליברטה", הכיכר המרכזית הקטנה של הכפר.
ביום השוק באיל-סור-לה-סורג תזכו למבחר גדול של משומשים, מוצרי מלאכת יד, חפצי אמנות מקוריים ועתיקות. מוכרים בו גם פירות, ירקות ומאכלים מיוחדים מהאזור.
#טיפים
העדיפו להגיע ביום ראשון.
בימי ראשון וחמישי יש שוק איכרים.
בשוק הפשפשים אפשר לקנות עתיקות ומותר להתמקח. אומרים שאיכות הפריטים העתיקים כאן מובטחת על ידי חברת אספני העתיקות הצרפתית ואין צורך לחשוש, אבל תמיד כדאי לוודא.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/3OYWz_06_7Q
בלוגרים:
https://youtu.be/GHJzsK3QpuM
ביקור בשוק יום ראשון:
https://youtu.be/MNeoN5nMTN0
הדרכה:
https://youtu.be/mDpULfa_mV8
איל סור לה סורג (Isle sur la Sorgue) נחשבת בצרפת לבירת העתיקות הצרפתית. זו העיירה עם שוק הפשפשים והעתיקות הגדול ביותר בפרובאנס - מקום מעולה לחובבי קניות בחו"ל וחובבי כל הטוב שיש בפרובאנס.
אבל יש לה עוד דבר מה. "ונציה הקטנה של דרום צרפת" מכנים את העיירה הזו. את הכינוי מסבירה העובדה שהעיירה הציורית והעתיקה ממוקמת בנוף הציורי של עמק הלוברון ויושבת כולה על מעין אי, בלועזית Isle, שמוקף בתעלות מים. התעלות הללו הן עצמן חלק מנהר הסורג (Sorgue).
#מה תעשו ותראו כאן?
העיירה המקסימה איל-סור-לה-סורג היא בעצם כפר ציורי גדול השוכן על נהר הסורג, בלב פרובאנס. שיטוט בין התעלות ונתיבי המים הרבים שבו יבהירו לכם מדוע מכנים אותו "ונציה של פרובנס".
בנוסף לשוק הפשפשים המדהים ברמה ארצית צרפתית שכאן (ראו בהמשך), תוכלו לבקר כאן בגלריות, בתי הקפה, המסעדות או במוזיאון שכאן ולסייר בין התעלות המקסימות של העיר הזו.
שבו על גדות המים בבית קפה או מסעדה מהמסעדות הרבות שכאן, כולם במרחק הליכה זה מזה.
נוף המים הקסום שמסביב כולל תעלות ענקיות, ארקדות עתיקות, גלגלי מים טחובים, שרידי טחנות ישנות וברווזים המשייטים בשלווה על מי הנהר הצלולים והקרירים.
ברחובות העיירה הציוריים פזורות לא פחות מ-200 חנויות עתיקות מלאות אווירה. לכן, הביקור כאן מתאים במיוחד למטיילים חובבי קניות, אוהבי עתיקות ושוחרי הטבע ונופי פרובנס ציוריים ועתירי מים.
#שוק הפשפשים של איל סור לה סורג
העיירה בולטת בשוק הפשפשים ובשוקי האוכל שבה, אבל הם פועלים בימים שונים בשבוע.
מדי יום ראשון מתקיים כאן שוק הפשפשים שהוא הגדול ביותר בצרפת, אחרי זה של הבירה, פריז. לכן אנו ממליצים על ביקור כאן ביום ראשון. אם הגעתם בימים אחרים תגלו בעיירה כמה וכמה חנויות עתיקות.
שוק הפשפשים והעתיקות של העיירה מציע מגוון שמרגיש אינסופי של פריטים, ממציאות יד שנייה ומזכרות מתקופות היסטוריות, דרך כלי בית, מכשירים ועוד. רבים מחובבי העתיקות והמציאות בצרפת רואים בשוק הזה מקום עלייה לרגל.
בשוק האיכרים של ימי ראשון וחמישי נמכרים כאן ממיטב התוצרת הטרייה של האזור, כולל פירות, ירקות, גבינות, לחמים טריים, אגוזים, זיתים, דבש ומוצרי לבנדר.
#תולדות המקום
מהמאה ה-16 ועד ה-19 היה איל סור לה סורג מרכז לייצור משי. גלגלי המים והתעלות את העיירה למרכז תעשייתי קטן ועדיין ניתן לראות את שרידיהם בעיר.
למרות שסחר המשי גווע מזמן, העיר משגשגת גם כיום, בעיקר בזכות תחום שונה לחלוטין שהיא התמחתה בו - מסחר בעתיקות.
#שוק הפשפשים של העיירה
יום ראשון הוא יום שוק הפשפשים הפעיל של איל-סור-לה-סורג. הוא מתאפיין בדוכני שוק מלאים באוצרות של דברים מפעם.
השוק מתנהל בכיכר "דה לה ליברטה", הכיכר המרכזית הקטנה של הכפר.
ביום השוק באיל-סור-לה-סורג תזכו למבחר גדול של משומשים, מוצרי מלאכת יד, חפצי אמנות מקוריים ועתיקות. מוכרים בו גם פירות, ירקות ומאכלים מיוחדים מהאזור.
#טיפים
העדיפו להגיע ביום ראשון.
בימי ראשון וחמישי יש שוק איכרים.
בשוק הפשפשים אפשר לקנות עתיקות ומותר להתמקח. אומרים שאיכות הפריטים העתיקים כאן מובטחת על ידי חברת אספני העתיקות הצרפתית ואין צורך לחשוש, אבל תמיד כדאי לוודא.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/3OYWz_06_7Q
בלוגרים:
https://youtu.be/GHJzsK3QpuM
ביקור בשוק יום ראשון:
https://youtu.be/MNeoN5nMTN0
הדרכה:
https://youtu.be/mDpULfa_mV8
גראס
#על בירת הבשמים של צרפת והעולם
כבר מאות שנים שהעיר גראס (Grasse), המכונה "עיר הבשמים", היא אחד המרכזים החשובים של צרפת בייצור של בשמים (ביחד עם פאריז ומוֹנפֶלִייֶה).
בגראס הומצאו טכניקות מודרניות לייצור בשמים. כיום מחזיקה העיר כשני שלישים מתעשיית הבשמים הצרפתית וכאן גם נולדו הניחוחות האהובים ביותר בעולם, כמו זה של דיור והשאנל 5 המיתולוגי.
עיר הבשמים של דרום צרפת בנויה על מדרונות שרשרת הגבעות שצמודות למדרונות הרי האלפים. עליהן פרוש מרבד של גגות אדומים וכתומים האופייניים לאזור.
בגראס ומסביבה מגדלים פרחים נהדרים ומהיקרים בצרפת. ביניהם בולטים פרחי לבנדר שהפכו לסמל החקלאות בפרובאנס, לצד ורדים, פרחי יסמין, מימוזה וסיגליות.
רבים רואים בגראס את בירת הבשמים העולמית. מקור שמה של העיר הוא בלטינית "פסגה גדולה", על שום מיקומה בראשו של רכס גבוה, בלטינית PODIUM GRASSUM.
#מה תראו כאן?
העיר גראס ידועה בתור בירת הבשמים של צרפת. כמעט כל בושם של חברות הבשמים הידועות בעולם, או בושם המוגדר בתור "בושם צרפתי", מיוצר בעיר גראס או משתמש בתמציות שנוצרו כאן.
טיול רגלי, במיוחד ב העיר העתיקה שלה, יהיה מהנה ויותיר רושם איטלקי. שווה גם לבקר ביקור קצר בקתדרלה של העיר.
אבל המיוחד בעיר הזו הוא ביקור באחד ממפעלי הבשמים הפתוחים לקהל הרחב, דוגמת גלימר ופראגונר. חלק ממפעלי הבשמים הללו מציעים גם סדנאות לרקיחה של בושם אישי.
מומלץ גם ביקור במוזיאון הבשמים של גראס. אם בעבר גידלו בפרובאנס גם את הפרחים, כיום מגדלים אותם יצרני הבשמים במדינות זולות ומייבאים אותם לכאן, לצורך ייצור הבשמים.
בסביבת גראס ניתן לטייל רגלית לאורך הנהר ובהרים ולבקר בשתי מערות נטיפים. בטיול אפשר לעשות גם סנפלינג. פרטים בעיר למדריך והשכרת וציוד.
מסביב לעיר תגלו גם חוות לגידול הפרחים שמשמשים להפקת הניחוחות המיועדים לבשמים. כך הופך הטיול באזור לארומטי במיוחד.
#היסטוריה
העיר גראס, שנוסדה על ידי הרומאים, כיכבה שנים רבות כעיר עם תעשיית עור ובורסקאות ויצרה בין היתר כפפות ריחניות ומבוסמות שעטו עליהן נשות החברה הגבוהה בצרפת.
את עולמה בתחום הבשמים הצליחה גראס לקנות כשאופנת הכפפות הריחניות חלפה מן העולם. זה השלב בו ניתקה העיר את עצמה מתעשיית העורות והחלה לייצר בשמים שהפכו להכרח בצרפת, בשל המנהג של האצילים להתרחץ לעתים רחוקות.
לכן גדלו המפעלים של גראס לייצור בשמים והפכו את תעשיית הבשמים במאה ה-18 להצלחה מסחררת.
#אדריכלות העיר
במבנים של גראס ניכרת היטב הקרבה שלה לגבול האיטלקי, שנמצא כ-50 ק"מ ממנה. האדריכלות ואופן והמבנה של מרכז גראס העתיק מצביעים על כך מיד.
ואכן, מרבית הבתים בחלק העתיק של גראס נבנו בימי הביניים. הם מצוידים בחזיתות מרהיבות המתאפיינות בשלל עיטורים אופייניים לבנייה של צפון איטליה.
רבים מבתים אלה שופצו במהלך המאה ה-17 וזו שאחריה ועשירי גראס, רובם תעשיינים עשירים, המשיכו להקפיד מאז על טיפוח הבתים והסביבה ומרבים לחדש את צבעי הפסטל הרכים שבהם נצבעו חזיתותיהם, בדגש על צבעי פסטל ורוד וצהבהב פסטל.
#טיפים
גראס נמצאת כחצי שעה נסיעה מהעיר קאן והיא שווה ביקור גם לנופשים בריביירה הצרפתית.
מומלץ לבקר בגראס ובכפר הסמוך והנפלא סן פול דה ואנס באותו יום וליהנות מיום פרובאנס מושלם ומשלים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/X1CdSuWshd0
ביקור במקום:
https://youtu.be/YrpGWHMsHj0
בלוגרים:
https://youtu.be/Fb5XgQ43-4Y
הדרכה:
https://youtu.be/S1Is2y8bwDo?t=16s
כבר מאות שנים שהעיר גראס (Grasse), המכונה "עיר הבשמים", היא אחד המרכזים החשובים של צרפת בייצור של בשמים (ביחד עם פאריז ומוֹנפֶלִייֶה).
בגראס הומצאו טכניקות מודרניות לייצור בשמים. כיום מחזיקה העיר כשני שלישים מתעשיית הבשמים הצרפתית וכאן גם נולדו הניחוחות האהובים ביותר בעולם, כמו זה של דיור והשאנל 5 המיתולוגי.
עיר הבשמים של דרום צרפת בנויה על מדרונות שרשרת הגבעות שצמודות למדרונות הרי האלפים. עליהן פרוש מרבד של גגות אדומים וכתומים האופייניים לאזור.
בגראס ומסביבה מגדלים פרחים נהדרים ומהיקרים בצרפת. ביניהם בולטים פרחי לבנדר שהפכו לסמל החקלאות בפרובאנס, לצד ורדים, פרחי יסמין, מימוזה וסיגליות.
רבים רואים בגראס את בירת הבשמים העולמית. מקור שמה של העיר הוא בלטינית "פסגה גדולה", על שום מיקומה בראשו של רכס גבוה, בלטינית PODIUM GRASSUM.
#מה תראו כאן?
העיר גראס ידועה בתור בירת הבשמים של צרפת. כמעט כל בושם של חברות הבשמים הידועות בעולם, או בושם המוגדר בתור "בושם צרפתי", מיוצר בעיר גראס או משתמש בתמציות שנוצרו כאן.
טיול רגלי, במיוחד ב העיר העתיקה שלה, יהיה מהנה ויותיר רושם איטלקי. שווה גם לבקר ביקור קצר בקתדרלה של העיר.
אבל המיוחד בעיר הזו הוא ביקור באחד ממפעלי הבשמים הפתוחים לקהל הרחב, דוגמת גלימר ופראגונר. חלק ממפעלי הבשמים הללו מציעים גם סדנאות לרקיחה של בושם אישי.
מומלץ גם ביקור במוזיאון הבשמים של גראס. אם בעבר גידלו בפרובאנס גם את הפרחים, כיום מגדלים אותם יצרני הבשמים במדינות זולות ומייבאים אותם לכאן, לצורך ייצור הבשמים.
בסביבת גראס ניתן לטייל רגלית לאורך הנהר ובהרים ולבקר בשתי מערות נטיפים. בטיול אפשר לעשות גם סנפלינג. פרטים בעיר למדריך והשכרת וציוד.
מסביב לעיר תגלו גם חוות לגידול הפרחים שמשמשים להפקת הניחוחות המיועדים לבשמים. כך הופך הטיול באזור לארומטי במיוחד.
#היסטוריה
העיר גראס, שנוסדה על ידי הרומאים, כיכבה שנים רבות כעיר עם תעשיית עור ובורסקאות ויצרה בין היתר כפפות ריחניות ומבוסמות שעטו עליהן נשות החברה הגבוהה בצרפת.
את עולמה בתחום הבשמים הצליחה גראס לקנות כשאופנת הכפפות הריחניות חלפה מן העולם. זה השלב בו ניתקה העיר את עצמה מתעשיית העורות והחלה לייצר בשמים שהפכו להכרח בצרפת, בשל המנהג של האצילים להתרחץ לעתים רחוקות.
לכן גדלו המפעלים של גראס לייצור בשמים והפכו את תעשיית הבשמים במאה ה-18 להצלחה מסחררת.
#אדריכלות העיר
במבנים של גראס ניכרת היטב הקרבה שלה לגבול האיטלקי, שנמצא כ-50 ק"מ ממנה. האדריכלות ואופן והמבנה של מרכז גראס העתיק מצביעים על כך מיד.
ואכן, מרבית הבתים בחלק העתיק של גראס נבנו בימי הביניים. הם מצוידים בחזיתות מרהיבות המתאפיינות בשלל עיטורים אופייניים לבנייה של צפון איטליה.
רבים מבתים אלה שופצו במהלך המאה ה-17 וזו שאחריה ועשירי גראס, רובם תעשיינים עשירים, המשיכו להקפיד מאז על טיפוח הבתים והסביבה ומרבים לחדש את צבעי הפסטל הרכים שבהם נצבעו חזיתותיהם, בדגש על צבעי פסטל ורוד וצהבהב פסטל.
#טיפים
גראס נמצאת כחצי שעה נסיעה מהעיר קאן והיא שווה ביקור גם לנופשים בריביירה הצרפתית.
מומלץ לבקר בגראס ובכפר הסמוך והנפלא סן פול דה ואנס באותו יום וליהנות מיום פרובאנס מושלם ומשלים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/X1CdSuWshd0
ביקור במקום:
https://youtu.be/YrpGWHMsHj0
בלוגרים:
https://youtu.be/Fb5XgQ43-4Y
הדרכה:
https://youtu.be/S1Is2y8bwDo?t=16s
אביניון
#על עיר האפיפיורים העתיקה של צרפת
העיר העתיקה אביניון (Avignon) ממוקמת כשעה נסיעה מבירת פרובאנס מרסיי - אך היא נמצאת מאות שנים אחורה בזמן. זוהי אחת הערים המפורסמות והחשובות בפרובאנס. במאה ה-14 היא אף החליפה את רומא כמקום מושבם של האפיפיורים.
כתוצאה מאותה מאה בה שימשה העיר כמקום מושבם של שבעה אפיפיורים שונים, זכה המרכז ההיסטורי של העיר לחשיבות האדריכלית והתרבותית שלו.
בכל קיץ מתקיים בעיר פסטיבל התיאטרון של אביניון הנחשב בצרפת לאחד המובילים בתחום.
#מה תראו כאן?
כעיר בעלת היסטוריה רבת שנים, רחובות העיר העתיקה של אביניון מלאי אופי ואווירה אמנותית.
לצד מגוון אתרים מעניינים ומוזיאונים, תמצאו בה מסעדות, בתי קפה וחנויות. ביניהם אתרים היסטוריים שונים, מהם כאלה שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.
את העיר העתיקה מקיפה חומה משומרת במלואה, שהכניסה אליה עוברת דרך שערים מהמאה ה-14. מוקד העניין הוא המרכז ההיסטורי של אביניון, שכולל את ארמון האפיפיורים וגשר אביניון.
חובבי היסטוריה באביניון לא ירצו להחמיץ את הביקור בארמון האפיפיורים (Palais des Papes) המפואר ומבוצר, בו חיו האפיפיורים במשך המאה ה-14.
הארמון חולש על העיר עם מגדלים גבוהים ומרשימים, קירות בעובי של 5 מטרים וקשתות רבות הוד, כשבתוכו מעט מאוד מוצגים היסטוריים. למעשה, מדובר בשני ארמונות צמודים ומרשימים, אחד עתיק יותר והשני מצועצע וקצת חדש ממנו.
עוד מומלץ לבקר באביניון באתרים מעניינים נוספים כמו קתדרלת אביניון הרומנסקית, מוזיאון קלווה המרשים וגשר סן בנזה שנהרס ב-1669 בשיטפון שסחף חלקים גדולים ממנו ושרדו ממנו רק ארבע קשתות.
כעיר הממוקמת בדרום צרפת שטופת השמש, מאביניון נשקפים נופים עוצרי נשימה, לצד מוקדי אדריכלות מרהיבים ופסטיבלים תרבותיים וצבעוניים.
#תולדות העיר
אביניון ידועה בהיסטוריה התרבותית העשירה שלה הנובעת בעיקר מהתקופה הקצרה בימי הביניים בה שימשה העיר כמקום מושבם של האפיפיור והכנסייה הקתולית.
הכל החל במהלך המאה ה-14, כשהאפיפיור קלמנטוס ה-5 גורש מאיטליה או נמלט מהתככים הפוליטיים ברומא. הוא התבסס באביניון, התיישב בה והחל לבנות עם ממשיכיו בהדרגה ארמון גדול, עם חומות הגנה, מגדלים וטירות פאר.
כך הפכה אביניון לעיר האפיפיורים בצרפת של סוף ימי הביניים. הכס הקדוש שכן בעיר בין השנים 1309-1377, תקופתם של 7 אפיפיורים ילידי צרפת. אותם אישים השקיעו סכומי עתק בבנייה ועיטור של ארמון האפיפיורים, לצד מבני דת חשובים אחרים.
תחת השלטון הסובלני של האפיפיורים הללו הייתה אביניון גם מקום מבטחים למתנגדי שלטון וליהודים.
המתנגדים למעבר של האפיפיורות לאביניון ביקרו קשות את המהלך וכינו את המעבר לאביניון "גלות בבל השנייה". הנצרות האיטלקית גרסה שאביניון הייתה אז מאורת פושעים וזונות, עיר שאינה ראויה כמשכן לאפיפיור.
עזיבתו של האפיפיור גרגוריוס ה-11 את העיר בשנת 1376 ומותו שנתיים אחר-כך הובילו לפילוג של כ-3 עשורים בכנסייה הקתולית, המובלת בידי 2 אפיפיורים יריבים ואפילו 3 מהם, בעת ובעונה אחת, כשכל אחד מהם ממנה מועצת חשמנים משלו.
האפיפיורים באותה תקופה מצאו את עצמם מקדישים את מרבית זמנם ומרצם לגינוי ולנידוי זה של זה, תוך ניסיונות אינסופיים להשיג שליטה על הכנסות ורכוש הכנסייה שלא מעט ממנו מושג אז באמצעות מכירה בכסף של כתבי-מחילה לנוצרים שחטאו וקנו את סליחת האל בכסף.
#מחוז ווקלוז
אביניון, כאחת הערים החשובות בפרובאנס, נמצאת במחוז ווקלוז, האזור הציורי ביותר במחוז פרובאנס.
במחוז הזה נוסדו עיירות רבות בתקופת השלטון הרומי. לא חסרים מבנים רומיים וצרפתיים מרשימים מאותה תקופה.
את כפרי ועיירות המחוז מקיפים נופים מהיפים ביותר בצרפת, כולל שדות של צמחי לבנדר, צמחי תבלין וכרמים ענקיים.
במחוז ווקלוז נישא ההר הגבוה ביותר בפרובאנס, הר ואנטו שגובהו 1909 מטרים.
#טיפים
קניית Avignon City Pass תחסוך עד 70 יורו על ביקור באטרקציות העיר, עם גישה ישירה למוזיאונים ולאנדרטאות של אביניון, הנחות על פעילויות, סיורים מודרכים ועל כרטיס חניה ל-24 או 48 שעות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Ku47MuR23o4
פינות בעיר:
https://youtu.be/FnwZTCBMtXs
דברים מעניינים בעיר:
https://youtu.be/NnEZiYahqds
בלוגרים:
https://youtu.be/0C3iWixKxBE
ביקור במקום:
https://youtu.be/wLuLuggypIY
הדרכה:
https://youtu.be/6G7hbqN5jfY
מול ארמון האפיפיורים המרשים:
https://youtu.be/20Tu_3Qm18Y
עוד:
https://youtu.be/1GNpTKDzlKc
העיר העתיקה אביניון (Avignon) ממוקמת כשעה נסיעה מבירת פרובאנס מרסיי - אך היא נמצאת מאות שנים אחורה בזמן. זוהי אחת הערים המפורסמות והחשובות בפרובאנס. במאה ה-14 היא אף החליפה את רומא כמקום מושבם של האפיפיורים.
כתוצאה מאותה מאה בה שימשה העיר כמקום מושבם של שבעה אפיפיורים שונים, זכה המרכז ההיסטורי של העיר לחשיבות האדריכלית והתרבותית שלו.
בכל קיץ מתקיים בעיר פסטיבל התיאטרון של אביניון הנחשב בצרפת לאחד המובילים בתחום.
#מה תראו כאן?
כעיר בעלת היסטוריה רבת שנים, רחובות העיר העתיקה של אביניון מלאי אופי ואווירה אמנותית.
לצד מגוון אתרים מעניינים ומוזיאונים, תמצאו בה מסעדות, בתי קפה וחנויות. ביניהם אתרים היסטוריים שונים, מהם כאלה שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.
את העיר העתיקה מקיפה חומה משומרת במלואה, שהכניסה אליה עוברת דרך שערים מהמאה ה-14. מוקד העניין הוא המרכז ההיסטורי של אביניון, שכולל את ארמון האפיפיורים וגשר אביניון.
חובבי היסטוריה באביניון לא ירצו להחמיץ את הביקור בארמון האפיפיורים (Palais des Papes) המפואר ומבוצר, בו חיו האפיפיורים במשך המאה ה-14.
הארמון חולש על העיר עם מגדלים גבוהים ומרשימים, קירות בעובי של 5 מטרים וקשתות רבות הוד, כשבתוכו מעט מאוד מוצגים היסטוריים. למעשה, מדובר בשני ארמונות צמודים ומרשימים, אחד עתיק יותר והשני מצועצע וקצת חדש ממנו.
עוד מומלץ לבקר באביניון באתרים מעניינים נוספים כמו קתדרלת אביניון הרומנסקית, מוזיאון קלווה המרשים וגשר סן בנזה שנהרס ב-1669 בשיטפון שסחף חלקים גדולים ממנו ושרדו ממנו רק ארבע קשתות.
כעיר הממוקמת בדרום צרפת שטופת השמש, מאביניון נשקפים נופים עוצרי נשימה, לצד מוקדי אדריכלות מרהיבים ופסטיבלים תרבותיים וצבעוניים.
#תולדות העיר
אביניון ידועה בהיסטוריה התרבותית העשירה שלה הנובעת בעיקר מהתקופה הקצרה בימי הביניים בה שימשה העיר כמקום מושבם של האפיפיור והכנסייה הקתולית.
הכל החל במהלך המאה ה-14, כשהאפיפיור קלמנטוס ה-5 גורש מאיטליה או נמלט מהתככים הפוליטיים ברומא. הוא התבסס באביניון, התיישב בה והחל לבנות עם ממשיכיו בהדרגה ארמון גדול, עם חומות הגנה, מגדלים וטירות פאר.
כך הפכה אביניון לעיר האפיפיורים בצרפת של סוף ימי הביניים. הכס הקדוש שכן בעיר בין השנים 1309-1377, תקופתם של 7 אפיפיורים ילידי צרפת. אותם אישים השקיעו סכומי עתק בבנייה ועיטור של ארמון האפיפיורים, לצד מבני דת חשובים אחרים.
תחת השלטון הסובלני של האפיפיורים הללו הייתה אביניון גם מקום מבטחים למתנגדי שלטון וליהודים.
המתנגדים למעבר של האפיפיורות לאביניון ביקרו קשות את המהלך וכינו את המעבר לאביניון "גלות בבל השנייה". הנצרות האיטלקית גרסה שאביניון הייתה אז מאורת פושעים וזונות, עיר שאינה ראויה כמשכן לאפיפיור.
עזיבתו של האפיפיור גרגוריוס ה-11 את העיר בשנת 1376 ומותו שנתיים אחר-כך הובילו לפילוג של כ-3 עשורים בכנסייה הקתולית, המובלת בידי 2 אפיפיורים יריבים ואפילו 3 מהם, בעת ובעונה אחת, כשכל אחד מהם ממנה מועצת חשמנים משלו.
האפיפיורים באותה תקופה מצאו את עצמם מקדישים את מרבית זמנם ומרצם לגינוי ולנידוי זה של זה, תוך ניסיונות אינסופיים להשיג שליטה על הכנסות ורכוש הכנסייה שלא מעט ממנו מושג אז באמצעות מכירה בכסף של כתבי-מחילה לנוצרים שחטאו וקנו את סליחת האל בכסף.
#מחוז ווקלוז
אביניון, כאחת הערים החשובות בפרובאנס, נמצאת במחוז ווקלוז, האזור הציורי ביותר במחוז פרובאנס.
במחוז הזה נוסדו עיירות רבות בתקופת השלטון הרומי. לא חסרים מבנים רומיים וצרפתיים מרשימים מאותה תקופה.
את כפרי ועיירות המחוז מקיפים נופים מהיפים ביותר בצרפת, כולל שדות של צמחי לבנדר, צמחי תבלין וכרמים ענקיים.
במחוז ווקלוז נישא ההר הגבוה ביותר בפרובאנס, הר ואנטו שגובהו 1909 מטרים.
#טיפים
קניית Avignon City Pass תחסוך עד 70 יורו על ביקור באטרקציות העיר, עם גישה ישירה למוזיאונים ולאנדרטאות של אביניון, הנחות על פעילויות, סיורים מודרכים ועל כרטיס חניה ל-24 או 48 שעות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Ku47MuR23o4
פינות בעיר:
https://youtu.be/FnwZTCBMtXs
דברים מעניינים בעיר:
https://youtu.be/NnEZiYahqds
בלוגרים:
https://youtu.be/0C3iWixKxBE
ביקור במקום:
https://youtu.be/wLuLuggypIY
הדרכה:
https://youtu.be/6G7hbqN5jfY
מול ארמון האפיפיורים המרשים:
https://youtu.be/20Tu_3Qm18Y
עוד:
https://youtu.be/1GNpTKDzlKc
סן פול דה ונס
#על כפר האמנים העתיק של פרובאנס
סן פול דה ונס (Saint-Paul-de-Vence) נחשבת לעיירה היפה ביותר של פרובנס. זוהי עיירה שצמחה מכפר עתיק ומבוצר לעיירה תוססת ומוקד משיכה לאמנים רבים, ציירים וסופרים המתגוררים בו עד היום.
מה שהיה כפר והיום עיירה, ממוקם על אחת הגבעות המקיפה את ניס, קילומטרים ספורים מחוף הים ו-4 קילומטרים מדרום לוואנס.
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16, סן פול דה ונס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.
עד שיגיעו אליו ציירים כמו מאטיס, לג'ר, מרק שאגאל, פיקאסו, סיניאק, מודיליאני, מירו, בונאר וסוטין יגלו אותו מחדש ויעברו להתגורר בו.
מאז הכפר ידוע במורשת האמנותית שלו.
אותם ציירים ואמנים נוספים נהגו להיפגש בבית קפה שהוא היום מלון לה קולומב ד'אור. עם הזמן והמאה ה-20 הגיעו אליו שחקנים וזמרים, ביניהם איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו כאן ובכיכר הכפר המרכזית נהגו לשחק בקביעות במשחק המקומי פטאנק, עם פרננדל, לינו ונטורה ותושבים אחרים.
למרות הפופולריות והאווירה הבוהמית שלו, סן פול שומר על רוגע ואווירת אמנות. המקום מטופח, שקט ונקי, מלא בסמטאות ציוריות, פינות שמצטלמות נהדר ותחושה של אהבת אמנות, אך ללא גרפיטי או אמנות רחוב שלא פעם בולטים במקומות כאלה.
גם בימינו הכפר הימי-ביניימי מבוצר, לפחות במובן אחד - אל בין חומותיו אסורה כניסת מכוניות. וזה לא רק היותו כפר עתיק ויפה להפליא, אלא גם האווירה המיוחדת שבו, המוסיפה לסן פול דה ונס משהו מיוחד מימים עברו.
#מה תראו כאן?
בכפר היפהפה אתם נכנסים לעיר העתיקה דרך השער הראשי המקומר, אל המשמר הפנימי, אל מתחת למגדל. הביטו למטה לחפיר המגן עליה מתוקפים. את השער ניתן להשכיב עליו ולאפשר כניסה או להרים ובכך למנוע מהאויב להיכנס אל תוך העיר.
בפנים אתם פוסעים ברחובות עתיקים מהמאה ה-14, עם מרצפות מעוטרות. על חלק מהמבנים כאן נותרו מימי קדם הטבעות לקשירת החמורים.
שימו לב להמון גלריות האמנות היפהפיות. די מהר תגיעו לרחוב גראנדה מרוצף האבן, שבו שלל חנויות ובתי קפה ציוריים.
קחו את הזמן וטיילו בסמטאות כפר האמנים העתיק סנט פול דה ונס. אחד הכפרים היפים והאמנותיים ביותר בדרום צרפת, זהו כפר הרים טיפוסי לפרובאנס, עם רחובות צרים וסמטאות מרוצפות אבן.
עבור הציירים הרבים שהתאהבו בסנט פול נפתחה בכיכר הכפר של אז אכסניה קטנה שתהפוך עם הזמן ל"מלון היונה המוזהבת".
באותה כיכר, ליד בית הקפה הגדול של הכפר, נהג איב מונטאן שהתגורר בסמוך לשחק פטאנק עם ותיקי הכפר. מראה קבוע זה היה של תיירים משתאים שעומדים ומצלמים בהתלהבות את הכוכב שהוא משחק עם החבורה הצעקנית והנלהבת, מגלגל את כדור הפטאנק וצועק איתם - עם כוס פאסטיס ביד.
בעיר שוק קטן ומקסים ואם תרצו, קחו משימה בלשית נחמדה - לחפש את סמטת Rue du Bresc, הנחשבת לרחוב הכי צר בסן פול.
בחלקו העתיק של הכפר, השוכן על צלע ההר, יש מגוון גלריות אמנות מרשימות וחנויות אלגנטיות. ברחובות ובסמטאות הקטנות, בין בתים עתיקים המחוברים ביניהם בגרמי מדרגות, תמצאו בוטיקים וחנויות עם מלאי אופנה, עבודות יד ויצירות אמנות.
שימו לב לכנסייה של סן פול שנבנתה מאבני המבצר שעמד כאן בעבר, בין המאות 18-13. ראו גם את מגדל הפעמונים הצמוד אליה.
קפלת הסגפנים הלבנים (la Chapelle des Pénitents Blanc) הושלמה במאה ה-17 ושוקמה ועוטרה מחדש בידי האמן הבלגי ז'אן מישל פולון, לכן ידועה גם כקפלת פולון. היא משלבת אדריכלות דתית עתיקה עם פסיפסים, חלונות ויטראז', ציורים ופסלים בעלי אופי פיוטי וצבעוני.
אף שהפך לפנינה תיירותית, נחשב סנט-פול דה ונס לכפר היפה באזור ונהנה גם מנופים הרריים נהדרים ומעמקים צרים ומרהיבים. לא במפתיע נתן הנוף המרהיב והצבעוני שלו השראה לאמנים דגולים דוגמת מאטיס ושאגאל.
#תולדות המקום
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16,
סן פול דה ואנס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.
החל משנות ה-20 של המאה הקודמת זרמו לכפר לא מעט אמנים שהתאהבו באור המיוחד שבו. ביניהם בלטו הציירים פיקאסו, מאטיס, שאגאל, מירו ומודיליאני.
המקום, שכמעט ולא השתנה מאז הרנסנס, התאפיין מאות שנים בקירות צבועי אוקר וגגות ורודים. מאז ומתמיד הוא משך אמנים, סופרים ומשוררים, כולל בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
עבור האמנים שהגיעו לתקופות הוקמה אז בכיכר הכפר אכסניה קטנה שהפכה כיום ל"מלון היונה המוזהבת".
בזמן מלחמת העולם השנייה, כשבחוץ רעמו התותחים ופריז נכבשה, פרחה קהילת האמנים בכפר, שהיה עדיין ב"צרפת החופשית", השטח החופשי מהכובש הנאצי. ב־43 הגיעו הגרמנים לכאן ורבים מהאמנים ברחו מהאזור.
ב-1946, עם תום המלחמה, שבו רבים מהאמנים אל הכפר שלהם ועד היום הוא חביב על דורות של אמנים צעירים יותר.
#האמנים
בסן פול דה ונס חיו או לפחות התגוררו לתקופה אמנים רבים, ביניהם גדולי ציור כמו פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס, מארק שאגאל, אמדאו מודיליאני, יחד עם ז'אק פרוור, ג'יימס בולדווין, ביל ויימן והזוג הנצחי איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו והתחתנו כאן, תודות לפסטיבל קאן הראשון שאליו הגיעו בנפרד.
מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת שימש הכפר היפהפה אבן שואבת לאמנים רבים. ביניהם פיקאסו, מודיליאני, מאטיס וחואן מירו. בעקבותיהם הגיעו לכאן סופרים, לא מעט חובבי אמנות וידוענים מפורסמים.
האמן המפורסם והמזוהה ביותר עם סן פול דה ונס היה הצייר היהודי מארק שאגאל, שצבר כאן הכי הרבה ותק. הוא התגורר בכפר במשך שני עשורים וגם נקבר ובו נמצא קברו עד היום. ראו בתגית "קבר מארק שאגאל".
גם שחקנים גדולים גילו את הכפר היפה, כשביניהם בולטות שתי דיוות ענקיות: גרטה גרבו וקתרין דנב.
#טיפים
אין כניסה למכוניות אל הכפר בין חומותיו.
אם אתם יכולים להישאר כאן ללילה - שווה ליהנות ממראה הכפר בלילה, עם סמטאות מוארות וזורחות באור יקרות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UTxn3rbRUAg
בלוגרים:
https://youtu.be/oFRGQLeDoK8
ביקור במקום:
https://youtu.be/0zDW9YgoOIg
הדרכה:
https://youtu.be/99ZrhCEi9vM
על הכפר שמשך אמנים:
https://youtu.be/zeN0sRlP0uY
סן פול דה ונס (Saint-Paul-de-Vence) נחשבת לעיירה היפה ביותר של פרובנס. זוהי עיירה שצמחה מכפר עתיק ומבוצר לעיירה תוססת ומוקד משיכה לאמנים רבים, ציירים וסופרים המתגוררים בו עד היום.
מה שהיה כפר והיום עיירה, ממוקם על אחת הגבעות המקיפה את ניס, קילומטרים ספורים מחוף הים ו-4 קילומטרים מדרום לוואנס.
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16, סן פול דה ונס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.
עד שיגיעו אליו ציירים כמו מאטיס, לג'ר, מרק שאגאל, פיקאסו, סיניאק, מודיליאני, מירו, בונאר וסוטין יגלו אותו מחדש ויעברו להתגורר בו.
מאז הכפר ידוע במורשת האמנותית שלו.
אותם ציירים ואמנים נוספים נהגו להיפגש בבית קפה שהוא היום מלון לה קולומב ד'אור. עם הזמן והמאה ה-20 הגיעו אליו שחקנים וזמרים, ביניהם איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו כאן ובכיכר הכפר המרכזית נהגו לשחק בקביעות במשחק המקומי פטאנק, עם פרננדל, לינו ונטורה ותושבים אחרים.
למרות הפופולריות והאווירה הבוהמית שלו, סן פול שומר על רוגע ואווירת אמנות. המקום מטופח, שקט ונקי, מלא בסמטאות ציוריות, פינות שמצטלמות נהדר ותחושה של אהבת אמנות, אך ללא גרפיטי או אמנות רחוב שלא פעם בולטים במקומות כאלה.
גם בימינו הכפר הימי-ביניימי מבוצר, לפחות במובן אחד - אל בין חומותיו אסורה כניסת מכוניות. וזה לא רק היותו כפר עתיק ויפה להפליא, אלא גם האווירה המיוחדת שבו, המוסיפה לסן פול דה ונס משהו מיוחד מימים עברו.
#מה תראו כאן?
בכפר היפהפה אתם נכנסים לעיר העתיקה דרך השער הראשי המקומר, אל המשמר הפנימי, אל מתחת למגדל. הביטו למטה לחפיר המגן עליה מתוקפים. את השער ניתן להשכיב עליו ולאפשר כניסה או להרים ובכך למנוע מהאויב להיכנס אל תוך העיר.
בפנים אתם פוסעים ברחובות עתיקים מהמאה ה-14, עם מרצפות מעוטרות. על חלק מהמבנים כאן נותרו מימי קדם הטבעות לקשירת החמורים.
שימו לב להמון גלריות האמנות היפהפיות. די מהר תגיעו לרחוב גראנדה מרוצף האבן, שבו שלל חנויות ובתי קפה ציוריים.
קחו את הזמן וטיילו בסמטאות כפר האמנים העתיק סנט פול דה ונס. אחד הכפרים היפים והאמנותיים ביותר בדרום צרפת, זהו כפר הרים טיפוסי לפרובאנס, עם רחובות צרים וסמטאות מרוצפות אבן.
עבור הציירים הרבים שהתאהבו בסנט פול נפתחה בכיכר הכפר של אז אכסניה קטנה שתהפוך עם הזמן ל"מלון היונה המוזהבת".
באותה כיכר, ליד בית הקפה הגדול של הכפר, נהג איב מונטאן שהתגורר בסמוך לשחק פטאנק עם ותיקי הכפר. מראה קבוע זה היה של תיירים משתאים שעומדים ומצלמים בהתלהבות את הכוכב שהוא משחק עם החבורה הצעקנית והנלהבת, מגלגל את כדור הפטאנק וצועק איתם - עם כוס פאסטיס ביד.
בעיר שוק קטן ומקסים ואם תרצו, קחו משימה בלשית נחמדה - לחפש את סמטת Rue du Bresc, הנחשבת לרחוב הכי צר בסן פול.
בחלקו העתיק של הכפר, השוכן על צלע ההר, יש מגוון גלריות אמנות מרשימות וחנויות אלגנטיות. ברחובות ובסמטאות הקטנות, בין בתים עתיקים המחוברים ביניהם בגרמי מדרגות, תמצאו בוטיקים וחנויות עם מלאי אופנה, עבודות יד ויצירות אמנות.
שימו לב לכנסייה של סן פול שנבנתה מאבני המבצר שעמד כאן בעבר, בין המאות 18-13. ראו גם את מגדל הפעמונים הצמוד אליה.
קפלת הסגפנים הלבנים (la Chapelle des Pénitents Blanc) הושלמה במאה ה-17 ושוקמה ועוטרה מחדש בידי האמן הבלגי ז'אן מישל פולון, לכן ידועה גם כקפלת פולון. היא משלבת אדריכלות דתית עתיקה עם פסיפסים, חלונות ויטראז', ציורים ופסלים בעלי אופי פיוטי וצבעוני.
אף שהפך לפנינה תיירותית, נחשב סנט-פול דה ונס לכפר היפה באזור ונהנה גם מנופים הרריים נהדרים ומעמקים צרים ומרהיבים. לא במפתיע נתן הנוף המרהיב והצבעוני שלו השראה לאמנים דגולים דוגמת מאטיס ושאגאל.
#תולדות המקום
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16,
סן פול דה ואנס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.
החל משנות ה-20 של המאה הקודמת זרמו לכפר לא מעט אמנים שהתאהבו באור המיוחד שבו. ביניהם בלטו הציירים פיקאסו, מאטיס, שאגאל, מירו ומודיליאני.
המקום, שכמעט ולא השתנה מאז הרנסנס, התאפיין מאות שנים בקירות צבועי אוקר וגגות ורודים. מאז ומתמיד הוא משך אמנים, סופרים ומשוררים, כולל בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
עבור האמנים שהגיעו לתקופות הוקמה אז בכיכר הכפר אכסניה קטנה שהפכה כיום ל"מלון היונה המוזהבת".
בזמן מלחמת העולם השנייה, כשבחוץ רעמו התותחים ופריז נכבשה, פרחה קהילת האמנים בכפר, שהיה עדיין ב"צרפת החופשית", השטח החופשי מהכובש הנאצי. ב־43 הגיעו הגרמנים לכאן ורבים מהאמנים ברחו מהאזור.
ב-1946, עם תום המלחמה, שבו רבים מהאמנים אל הכפר שלהם ועד היום הוא חביב על דורות של אמנים צעירים יותר.
#האמנים
בסן פול דה ונס חיו או לפחות התגוררו לתקופה אמנים רבים, ביניהם גדולי ציור כמו פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס, מארק שאגאל, אמדאו מודיליאני, יחד עם ז'אק פרוור, ג'יימס בולדווין, ביל ויימן והזוג הנצחי איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו והתחתנו כאן, תודות לפסטיבל קאן הראשון שאליו הגיעו בנפרד.
מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת שימש הכפר היפהפה אבן שואבת לאמנים רבים. ביניהם פיקאסו, מודיליאני, מאטיס וחואן מירו. בעקבותיהם הגיעו לכאן סופרים, לא מעט חובבי אמנות וידוענים מפורסמים.
האמן המפורסם והמזוהה ביותר עם סן פול דה ונס היה הצייר היהודי מארק שאגאל, שצבר כאן הכי הרבה ותק. הוא התגורר בכפר במשך שני עשורים וגם נקבר ובו נמצא קברו עד היום. ראו בתגית "קבר מארק שאגאל".
גם שחקנים גדולים גילו את הכפר היפה, כשביניהם בולטות שתי דיוות ענקיות: גרטה גרבו וקתרין דנב.
#טיפים
אין כניסה למכוניות אל הכפר בין חומותיו.
אם אתם יכולים להישאר כאן ללילה - שווה ליהנות ממראה הכפר בלילה, עם סמטאות מוארות וזורחות באור יקרות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UTxn3rbRUAg
בלוגרים:
https://youtu.be/oFRGQLeDoK8
ביקור במקום:
https://youtu.be/0zDW9YgoOIg
הדרכה:
https://youtu.be/99ZrhCEi9vM
על הכפר שמשך אמנים:
https://youtu.be/zeN0sRlP0uY
סן רמי דה פרובאנס
#על הכפר של וינסנט ואן גוך
סן רמי דה פרובאנס (Saint Rémy de Provence) היא עיירה אלגנטית שבמשך מאות שנים נחשבת למרכז אמנות ותרבות בפרובאנס והונצחה בציורי ואן גוך, כששהה בה בבית חולים לחולי נפש.
כעיירה שהייתה בעבר כפר, מציעה העיירה מחורבות רומיות עתיקות, דרך אדריכלות וציוני דרך מימי הביניים, נופים ועד מקומות ונופים שבהם יצר גדול הציירים ואן גוך.
ממוקמת בלב הפארק הטבעי האזורי של האלפילס ולמרגלות הרי האלפילס, העיירה הקטנה והציורית שוכנת בדרום צרפת, כעשרים קילומטרים מאביניון.
כאחד הכפרים הצרפתיים הציוריים וההיסטוריים ביותר, עיקר פרסומו של סן רמי הוא בזכות הזמן בו שהה במקום הצייר האהוב וינסנט ואן גוך וצייר בו רבים מציוריו האייקוניים. כאן הוא בילה כשנה, מתוסכל מחוסר הצלחתו ובו בזמן הוא מצייר יצירות מופת רבות שאף אחת מהן לא נמכרת.
היום כל אחת מהן שווה עשרות ואף מאות מיליוני דולרים. בשנים 1889-90, במהלך אשפוזו בבית החולים שכאן לחולי נפש, הנציח בציוריו ון גוך, שהיום נחשב מגדולי הציירים בהיסטוריה, את נופי העיירה וסביבתה. הוא עשה זאת באופן מלא חיים וצבעים, תוך שהוא הולך ומאבד את שפיותו.
#מה תראו כאן?
כבר בכניסה לסן רמי תיהנו מהמרכז ההיסטורי, הכיכרות המעוטרות במזרקות והשדרות המוצלות. הארכיטקטורה של הבניינים בכפר הראשי נושאת השפעה רבה של עיצוב פריזאי, ומוסיפה שכבה נוספת של קסם ומשמעות היסטורית.
בסמטאות העיר העתיקה נמצא המרכז ההיסטורי של סן רמי. בכיכרות היפות וברחובות מרוצפי האבן הצרים משובצים בנייני אבן מקסימים ובני מאות שנים, בתים פרובנסליים עם תריסים צבעוניים וכיכרות יפות.
הרשו לעצמכם ללכת לאיבוד ברחובות הללו. הכל כאן מלא בחנויות בגדים עצמאיות, קטנות וחמודות.
אגב, גם מבחינה קולינרית העיר העתיקה היא מקום מצוין לשתות קפה במקומות פתוחים, לעשות מדיטציה או סתם להירגע על המרפסות המזמינות וליהנות מהאווירה הצרפתית הנינוחה כאן.
אתם מוזמנים לבלוש ולמצוא את אחד משערי ימי הביניים של העיירה - פורט סן-פול ההיסטורי.
חייבים קפה באמצע? - גראן קפה ריש האלגנטי משמש שנים רבות את מקום המפגש של המבקרים והמטיילים עם המקומיים, אנשי סן רמי.
העיירה היוותה השראה לאינספור יצירות של ואן גוך. בקרו במוזיאון אסטרין (Musée Estrine), מרכז האמנות של ואן גוך (Centre d'Art Presence Vincent Van Gogh) בסן-רמי שמציע שילוב נהדר של וינסנט ואן גוך ואמנות מודרנית.
אחרי מוזיאון אסטרין המשיכו אל מנזר סן פול דה מוזול (Saint-Paul-de-Mausole), המוסד שאין לפספס בסן רמי. במקום ואן גוך התאשפז ובו בילה רבים מימיו כאן, כשהוא מצייר אותו ואת גניו, לצד ציורים של כמה מציוריו הכי גדולים.
מי שממש רוצים להמשיך בעקבות וינסנט ואן גוך מוזמנים לשאול על מסלול הוואנדרווג של ואן גוך, שביל שבו תחוו כמה מהמקומות שבהם מצא האמן הדגול השראה לציוריו המפורסמים ביותר.
לקסם הנצחי של סן רמי מוסיפים כנסיית סן-מרטין הרומנסקית ומלון דה סאד מתקופת הרנסנס.
חובבי השווקים של פרובאנס ייהנו מהשוק התוסס, יפה ומאוד אהוב על מטיילים.
חובבי הארכיאולוגיה ייהנו באתר הרומי גלאנום (Glanum) שנמצא במרחק הליכה קצר מהעיר, מחוץ לסן רמי.
מחוץ לעיר יש גם טבע וטיולים בהרי האלפיי (Alpilles) הסמוכים. ממסלולי הליכה ועד רכיבה על אופניים בטבע, תיהנו מפרובאנס הטבעית והנופית המרהיבה.
#שופינג
בסמטאות העיר העתיקה נמצא המרכז ההיסטורי של סן רמי. תרשו לעצמכם ללכת לאיבוד בסמטאות. הכל כאן מלא בחנויות בגדים עצמאיות, קטנות וחמודות.
חובבי האמנות ייהנו כאן גם הם מהגלריות והחנויות הקטנות.
#שווקים
בכל קיץ מתמקמים בכיכר הרפובליק ובחלק ממרכז סן רמי שני שווקים צבעוניים והומי אדם.
שוק הבוקר של יום רביעי הוא שוק האיכרים השבועי ומציג את מגוון התנובה של פרובאנס. תוכלו ליהנות בו משוק איכרים מקומי וזול, מקום מושלם להצטייד בו בגבינות מקומיות, לחמים טריים, ירקות ופירות עונתיים נהדרים - בקיצור, חומרים שכדאי לפיקניק מושלם.
שוק שבת מתמקד בעיקר באוכל.
#תולדות המקום
סנט רמי נחשב לאחד הכפרים הצרפתיים הציוריים וההיסטוריים ביותר. העיר של היום ידועה בחשיבותה התרבותית ומפורסמת בהיסטוריה העשירה שלה, אך תחילתה בתקופה הרומית.
סנט רמי דה פרובנס נוסדה בשנת 500 לפני הספירה, אך אז קראו לה גלנום. בשלהי האימפריה הרומית היא נהרסה על ידי הברברים הפולשים שפלשו אליה.
בימי הביניים היא פרחה בתור הכפר סנט רמי ואפילו הייתה לביתו של נוסטרדמוס, הכותב והנביא שהתפרסם בימינו בנבואותיו העתיקות, כביכול לגבי אירועים אקטואליים.
במהלך תקופת הרנסאנס נבנו בה אחוזות פרטיות רבות ובמאה ה-19, כשנסללו לראשונה פסי רכבת מפריז היא הייתה אחת משתי התחנות שלה בפרובאנס: סן רמי דה פרובנס ואקס אן פרובאנס.
וכך הפכה סן רמי בסוף אותה מאה למגנט עבור אמנים, כשהמפורסם מביניהם הוא וינסנט ואן גוך, שאושפז במנזר ובית החולים שבעיר, סן-פול-דה-מוזול (Monastère de St-Paul-de-Mausole) ובהשראת האור והנופים שבה ומסביבה, צייר בה כ-150 ציורים.
כשוואן גוך התגורר וצייר בכפר, הוא הוקסם מנופי הסביבה וצייר בו כמה מיצירותיו האיקוניות ביותר.
#וינסנט ואן גוך
ב-1889, החליט ואן גוך לעבור לסן רמי ולהתאשפז בבית החולים של מנזר סן-פול-דה-מוזול (Saint-Paul-de-Mausole). זה קרה מפני החשש המתגבר של תושבי העיר ארל מהתקפי הזעם שלו.
אף שהזמן שבילה בבית החולים כאן לא היה קל לו (בלשון המעטה) צייר ואן גוך בסן רמי מעל 150 ציורים ובהם ממיטב עבודותיו. כאן צוירו "האירוסים", "שדה חיטה ועץ ברוש", אחת הגרסאות של "ליל כוכבים" ועוד.
ציוריו מאותה תקופה הם מלאי עוצמה וסערה, מאפיינים חדשים יחסית ביצירותיו שהיו עדות למתחולל בנפשו המדממת.
במאי 1890 הסתיימה שהותו של ואן גוך בסן-רמי-דה-פרובאנס. הוא חש כי מצבו השתפר וביקש מאחיו שיוציא אותו מבית החולים. תיאו נענה לו והעביר אותו לטיפול בכפר סמוך לפריז, אובר-סיר-אואז (Auvers-sur-Oise).
ב-29 ביולי 1890, רק חודשיים אחרי שעזב את בית החולים של סן-רמי ועבר לכפר אובר, חי וינסנט בתחושת כישלון ודיכאון עמוק. באמנותו הוא לא הצליח להבקיע את השמרנות של זמנו. וינסנט ואן גוך יורה בחזהו בשדה וביום הבא הוא הולך לעולמו. בשנת 1960 מצא מישהו במקרה את אקדח המוות שלו באותו שדה.
עשורים בודדים אחרי מותו יהפוך שמו של ואן גוך למילה נרדפת לגאון וציוריו יהפכו ליצירות המבוקשות ביותר בתולדות האמנות.
#טיפים
לאורך הקיץ מתקיימים בעיר אירועים רבים. בררו מראש והכניסו לתכנית הטיול.
אם אתם יכולים, הגיעו לכאן ביום רביעי, יומו של שוק האיכרים המקומי והמעולה.
אם אתם שוהים כאן כדאי לדעת שסן-רמי היא נקודת יציאה מעולה לטיולי יום באזור פרובאנס.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8WCWJeDVg0g
מקומות בה:
https://youtu.be/c4EFR4-oBYs
ביקור במקום:
https://youtu.be/YUCfRiHSjjc
הדרכה:
https://youtu.be/JlcMFjwFHVA?end=1m12s
סן רמי דה פרובאנס (Saint Rémy de Provence) היא עיירה אלגנטית שבמשך מאות שנים נחשבת למרכז אמנות ותרבות בפרובאנס והונצחה בציורי ואן גוך, כששהה בה בבית חולים לחולי נפש.
כעיירה שהייתה בעבר כפר, מציעה העיירה מחורבות רומיות עתיקות, דרך אדריכלות וציוני דרך מימי הביניים, נופים ועד מקומות ונופים שבהם יצר גדול הציירים ואן גוך.
ממוקמת בלב הפארק הטבעי האזורי של האלפילס ולמרגלות הרי האלפילס, העיירה הקטנה והציורית שוכנת בדרום צרפת, כעשרים קילומטרים מאביניון.
כאחד הכפרים הצרפתיים הציוריים וההיסטוריים ביותר, עיקר פרסומו של סן רמי הוא בזכות הזמן בו שהה במקום הצייר האהוב וינסנט ואן גוך וצייר בו רבים מציוריו האייקוניים. כאן הוא בילה כשנה, מתוסכל מחוסר הצלחתו ובו בזמן הוא מצייר יצירות מופת רבות שאף אחת מהן לא נמכרת.
היום כל אחת מהן שווה עשרות ואף מאות מיליוני דולרים. בשנים 1889-90, במהלך אשפוזו בבית החולים שכאן לחולי נפש, הנציח בציוריו ון גוך, שהיום נחשב מגדולי הציירים בהיסטוריה, את נופי העיירה וסביבתה. הוא עשה זאת באופן מלא חיים וצבעים, תוך שהוא הולך ומאבד את שפיותו.
#מה תראו כאן?
כבר בכניסה לסן רמי תיהנו מהמרכז ההיסטורי, הכיכרות המעוטרות במזרקות והשדרות המוצלות. הארכיטקטורה של הבניינים בכפר הראשי נושאת השפעה רבה של עיצוב פריזאי, ומוסיפה שכבה נוספת של קסם ומשמעות היסטורית.
בסמטאות העיר העתיקה נמצא המרכז ההיסטורי של סן רמי. בכיכרות היפות וברחובות מרוצפי האבן הצרים משובצים בנייני אבן מקסימים ובני מאות שנים, בתים פרובנסליים עם תריסים צבעוניים וכיכרות יפות.
הרשו לעצמכם ללכת לאיבוד ברחובות הללו. הכל כאן מלא בחנויות בגדים עצמאיות, קטנות וחמודות.
אגב, גם מבחינה קולינרית העיר העתיקה היא מקום מצוין לשתות קפה במקומות פתוחים, לעשות מדיטציה או סתם להירגע על המרפסות המזמינות וליהנות מהאווירה הצרפתית הנינוחה כאן.
אתם מוזמנים לבלוש ולמצוא את אחד משערי ימי הביניים של העיירה - פורט סן-פול ההיסטורי.
חייבים קפה באמצע? - גראן קפה ריש האלגנטי משמש שנים רבות את מקום המפגש של המבקרים והמטיילים עם המקומיים, אנשי סן רמי.
העיירה היוותה השראה לאינספור יצירות של ואן גוך. בקרו במוזיאון אסטרין (Musée Estrine), מרכז האמנות של ואן גוך (Centre d'Art Presence Vincent Van Gogh) בסן-רמי שמציע שילוב נהדר של וינסנט ואן גוך ואמנות מודרנית.
אחרי מוזיאון אסטרין המשיכו אל מנזר סן פול דה מוזול (Saint-Paul-de-Mausole), המוסד שאין לפספס בסן רמי. במקום ואן גוך התאשפז ובו בילה רבים מימיו כאן, כשהוא מצייר אותו ואת גניו, לצד ציורים של כמה מציוריו הכי גדולים.
מי שממש רוצים להמשיך בעקבות וינסנט ואן גוך מוזמנים לשאול על מסלול הוואנדרווג של ואן גוך, שביל שבו תחוו כמה מהמקומות שבהם מצא האמן הדגול השראה לציוריו המפורסמים ביותר.
לקסם הנצחי של סן רמי מוסיפים כנסיית סן-מרטין הרומנסקית ומלון דה סאד מתקופת הרנסנס.
חובבי השווקים של פרובאנס ייהנו מהשוק התוסס, יפה ומאוד אהוב על מטיילים.
חובבי הארכיאולוגיה ייהנו באתר הרומי גלאנום (Glanum) שנמצא במרחק הליכה קצר מהעיר, מחוץ לסן רמי.
מחוץ לעיר יש גם טבע וטיולים בהרי האלפיי (Alpilles) הסמוכים. ממסלולי הליכה ועד רכיבה על אופניים בטבע, תיהנו מפרובאנס הטבעית והנופית המרהיבה.
#שופינג
בסמטאות העיר העתיקה נמצא המרכז ההיסטורי של סן רמי. תרשו לעצמכם ללכת לאיבוד בסמטאות. הכל כאן מלא בחנויות בגדים עצמאיות, קטנות וחמודות.
חובבי האמנות ייהנו כאן גם הם מהגלריות והחנויות הקטנות.
#שווקים
בכל קיץ מתמקמים בכיכר הרפובליק ובחלק ממרכז סן רמי שני שווקים צבעוניים והומי אדם.
שוק הבוקר של יום רביעי הוא שוק האיכרים השבועי ומציג את מגוון התנובה של פרובאנס. תוכלו ליהנות בו משוק איכרים מקומי וזול, מקום מושלם להצטייד בו בגבינות מקומיות, לחמים טריים, ירקות ופירות עונתיים נהדרים - בקיצור, חומרים שכדאי לפיקניק מושלם.
שוק שבת מתמקד בעיקר באוכל.
#תולדות המקום
סנט רמי נחשב לאחד הכפרים הצרפתיים הציוריים וההיסטוריים ביותר. העיר של היום ידועה בחשיבותה התרבותית ומפורסמת בהיסטוריה העשירה שלה, אך תחילתה בתקופה הרומית.
סנט רמי דה פרובנס נוסדה בשנת 500 לפני הספירה, אך אז קראו לה גלנום. בשלהי האימפריה הרומית היא נהרסה על ידי הברברים הפולשים שפלשו אליה.
בימי הביניים היא פרחה בתור הכפר סנט רמי ואפילו הייתה לביתו של נוסטרדמוס, הכותב והנביא שהתפרסם בימינו בנבואותיו העתיקות, כביכול לגבי אירועים אקטואליים.
במהלך תקופת הרנסאנס נבנו בה אחוזות פרטיות רבות ובמאה ה-19, כשנסללו לראשונה פסי רכבת מפריז היא הייתה אחת משתי התחנות שלה בפרובאנס: סן רמי דה פרובנס ואקס אן פרובאנס.
וכך הפכה סן רמי בסוף אותה מאה למגנט עבור אמנים, כשהמפורסם מביניהם הוא וינסנט ואן גוך, שאושפז במנזר ובית החולים שבעיר, סן-פול-דה-מוזול (Monastère de St-Paul-de-Mausole) ובהשראת האור והנופים שבה ומסביבה, צייר בה כ-150 ציורים.
כשוואן גוך התגורר וצייר בכפר, הוא הוקסם מנופי הסביבה וצייר בו כמה מיצירותיו האיקוניות ביותר.
#וינסנט ואן גוך
ב-1889, החליט ואן גוך לעבור לסן רמי ולהתאשפז בבית החולים של מנזר סן-פול-דה-מוזול (Saint-Paul-de-Mausole). זה קרה מפני החשש המתגבר של תושבי העיר ארל מהתקפי הזעם שלו.
אף שהזמן שבילה בבית החולים כאן לא היה קל לו (בלשון המעטה) צייר ואן גוך בסן רמי מעל 150 ציורים ובהם ממיטב עבודותיו. כאן צוירו "האירוסים", "שדה חיטה ועץ ברוש", אחת הגרסאות של "ליל כוכבים" ועוד.
ציוריו מאותה תקופה הם מלאי עוצמה וסערה, מאפיינים חדשים יחסית ביצירותיו שהיו עדות למתחולל בנפשו המדממת.
במאי 1890 הסתיימה שהותו של ואן גוך בסן-רמי-דה-פרובאנס. הוא חש כי מצבו השתפר וביקש מאחיו שיוציא אותו מבית החולים. תיאו נענה לו והעביר אותו לטיפול בכפר סמוך לפריז, אובר-סיר-אואז (Auvers-sur-Oise).
ב-29 ביולי 1890, רק חודשיים אחרי שעזב את בית החולים של סן-רמי ועבר לכפר אובר, חי וינסנט בתחושת כישלון ודיכאון עמוק. באמנותו הוא לא הצליח להבקיע את השמרנות של זמנו. וינסנט ואן גוך יורה בחזהו בשדה וביום הבא הוא הולך לעולמו. בשנת 1960 מצא מישהו במקרה את אקדח המוות שלו באותו שדה.
עשורים בודדים אחרי מותו יהפוך שמו של ואן גוך למילה נרדפת לגאון וציוריו יהפכו ליצירות המבוקשות ביותר בתולדות האמנות.
#טיפים
לאורך הקיץ מתקיימים בעיר אירועים רבים. בררו מראש והכניסו לתכנית הטיול.
אם אתם יכולים, הגיעו לכאן ביום רביעי, יומו של שוק האיכרים המקומי והמעולה.
אם אתם שוהים כאן כדאי לדעת שסן-רמי היא נקודת יציאה מעולה לטיולי יום באזור פרובאנס.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8WCWJeDVg0g
מקומות בה:
https://youtu.be/c4EFR4-oBYs
ביקור במקום:
https://youtu.be/YUCfRiHSjjc
הדרכה:
https://youtu.be/JlcMFjwFHVA?end=1m12s
קניון נהר לופ
#על הקניון העמוק עם המים השוצפים
קניון נהר לופ (Gorges du Loup), או נהר לו, הוא קניון עמוק וצר, בקרבת הכפר גורדון הממוקם על צוק בגובה של 760 מטר מעליו.
הקניון הוא ערוץ עמוק וצר בפרובנס שהנהר לו חצב באבן הגיר במשך מיליוני שנים. התחושה בהגעה מהכפר אל הנהר היא של מעבר חד בין כפר שקט וימי-ביניימי לטבע ירוק ושוצף מימיו של הנהר.
בקניון המרשים שנמצא למרגלות הכפר זורם נהר הלופ וגועש, כשבצדדיו הוא מוקף בצוקים גבוהים ודרמטיים. לאורכו תראו סדרת מפלים הצונחים אל תוך בריכות טורקיז מרהיבות ומתיזים רסס נעים כשמתקרבים אליהם.
האזור מפורסם במיוחד במים הצלולים של הנהר ובשילוב של טבע פראי עם גישה נוחה יחסית מהכפרים שמסביב.
#מה תעשו כאן?
אם אתם בכפר אז האזור מתאים גם לעצירה קצרה של תצפית וגם לטיול רגלי קליל יותר לאורך הנהר. שביל הליכה ידוע מלווה את הקניון ובנקודות מסוימות אפשר לראות את הנהר מלמעלה ומלמטה באותה הליכה.
כאן תוכלו ליהנות מטיול רגלי בכיף לצד הקניון. אוהבי שייט ואתגריסטים מוזמנים לשכור קיאק או קאנו לחתירה או להצטרף לראפטינג בנהר.
הנהר עצמו זורם בתוך הערוץ בין המצוקים התלולים, עם יערות קטנים וקטעי סלע בהיר. לאורך המסלול תראו מפלים ובריכות טבעיות.
עבור אמיצים והרפתקנים יש טיולי הרפתקאות, שבתוכם לא רק שחייה בנהר, אלא גם טיפוס על הצוק וגלישה במפל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O9AlgrQ2lDk
קמפינג בקניון:
https://youtu.be/I1dVGIh_9g4
ביקור במקום:
https://youtu.be/V9sQp32x3QA
מהאוויר:
https://youtu.be/HBVULYB5C5g
קניון נהר לופ (Gorges du Loup), או נהר לו, הוא קניון עמוק וצר, בקרבת הכפר גורדון הממוקם על צוק בגובה של 760 מטר מעליו.
הקניון הוא ערוץ עמוק וצר בפרובנס שהנהר לו חצב באבן הגיר במשך מיליוני שנים. התחושה בהגעה מהכפר אל הנהר היא של מעבר חד בין כפר שקט וימי-ביניימי לטבע ירוק ושוצף מימיו של הנהר.
בקניון המרשים שנמצא למרגלות הכפר זורם נהר הלופ וגועש, כשבצדדיו הוא מוקף בצוקים גבוהים ודרמטיים. לאורכו תראו סדרת מפלים הצונחים אל תוך בריכות טורקיז מרהיבות ומתיזים רסס נעים כשמתקרבים אליהם.
האזור מפורסם במיוחד במים הצלולים של הנהר ובשילוב של טבע פראי עם גישה נוחה יחסית מהכפרים שמסביב.
#מה תעשו כאן?
אם אתם בכפר אז האזור מתאים גם לעצירה קצרה של תצפית וגם לטיול רגלי קליל יותר לאורך הנהר. שביל הליכה ידוע מלווה את הקניון ובנקודות מסוימות אפשר לראות את הנהר מלמעלה ומלמטה באותה הליכה.
כאן תוכלו ליהנות מטיול רגלי בכיף לצד הקניון. אוהבי שייט ואתגריסטים מוזמנים לשכור קיאק או קאנו לחתירה או להצטרף לראפטינג בנהר.
הנהר עצמו זורם בתוך הערוץ בין המצוקים התלולים, עם יערות קטנים וקטעי סלע בהיר. לאורך המסלול תראו מפלים ובריכות טבעיות.
עבור אמיצים והרפתקנים יש טיולי הרפתקאות, שבתוכם לא רק שחייה בנהר, אלא גם טיפוס על הצוק וגלישה במפל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O9AlgrQ2lDk
קמפינג בקניון:
https://youtu.be/I1dVGIh_9g4
ביקור במקום:
https://youtu.be/V9sQp32x3QA
מהאוויר:
https://youtu.be/HBVULYB5C5g
קאסטלן
קַסְטֶלָן (Castellane), או קסטלן, היא עיירה עתיקה וציורית הממוקמת בפתחו של קניון ורדון שבפרובאנס, הקניון השני בגודלו באירופה, עם מי טורקיז, מסלולי טיולים, שייט קיאקים ואפשרות לטיפוס צוקים.
כשעה וחצי נסיעה מהעיר קאן, קאסטלן היא עיירה מקסימה ומבוצרת עם רחובות עתיקים ומרוצפים באבן, מגדלים ונופים עוצרי נשימה, שאחד מסמליה הוא הצוק התלול בגובה 184 מטר, שמזדקר מעליה.
העיירה אירחה ב-3 מרץ 1815, את נפוליאון בונפרטה. הוא עצר בה לארוחת צהריים ב-34 Rue Nationale בעת חזרתו מהאי אלבה.
מקור השם הוא מהתואר "קאסטלן", שניתן בימי הביניים למי שאחראי על שמירת המבצר.
#מה תעשו כאן?
בכפר עצמו יש כמה וכמה חנויות מיוחדות, לצד מסעדות מקומיות שונות.
בראש הצוק המרשים ניצבת כנסיית נוטר-דאם דו רוק (Notre Dame du Roc), שנחשבת ככנסייה נעימה על סלע ענק. הכנסייה משקיפה על הכפר ממרומי הגבעה. אפשר בהחלט לטפס אליה ולהתרשם מהנוף המדהים הנשקף מראש הצוק שעליו היא בנויה.
את הכנסייה בנו כאן לאחר שתושבי הכפר ניצלו מהכיבוש של הסרזינים. עם השנים היא נהרסה במהלך מלחמות הדת בין הקתולים לפרוטסטנטים.
הכפר תופס נקודה אסטרטגית באזור ומציע מהווה בסיס מצוין לטיולים בקניון ורדון המרהיב ביופיו.
#טיפים
הכנסייה מציעה סיורים באנגלית, אך יש להזמין מראש.
הכפר משמש כשער כניסה לקניון ורדון הידוע.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-jPe1NZvUm4
מהאוויר:
https://youtu.be/BtHjDiR8l4k
ביקור במקום:
https://youtu.be/GSI7-rDJRMs
בלוגרים:
https://youtu.be/FnY34tC7v1g
כשעה וחצי נסיעה מהעיר קאן, קאסטלן היא עיירה מקסימה ומבוצרת עם רחובות עתיקים ומרוצפים באבן, מגדלים ונופים עוצרי נשימה, שאחד מסמליה הוא הצוק התלול בגובה 184 מטר, שמזדקר מעליה.
העיירה אירחה ב-3 מרץ 1815, את נפוליאון בונפרטה. הוא עצר בה לארוחת צהריים ב-34 Rue Nationale בעת חזרתו מהאי אלבה.
מקור השם הוא מהתואר "קאסטלן", שניתן בימי הביניים למי שאחראי על שמירת המבצר.
#מה תעשו כאן?
בכפר עצמו יש כמה וכמה חנויות מיוחדות, לצד מסעדות מקומיות שונות.
בראש הצוק המרשים ניצבת כנסיית נוטר-דאם דו רוק (Notre Dame du Roc), שנחשבת ככנסייה נעימה על סלע ענק. הכנסייה משקיפה על הכפר ממרומי הגבעה. אפשר בהחלט לטפס אליה ולהתרשם מהנוף המדהים הנשקף מראש הצוק שעליו היא בנויה.
את הכנסייה בנו כאן לאחר שתושבי הכפר ניצלו מהכיבוש של הסרזינים. עם השנים היא נהרסה במהלך מלחמות הדת בין הקתולים לפרוטסטנטים.
הכפר תופס נקודה אסטרטגית באזור ומציע מהווה בסיס מצוין לטיולים בקניון ורדון המרהיב ביופיו.
#טיפים
הכנסייה מציעה סיורים באנגלית, אך יש להזמין מראש.
הכפר משמש כשער כניסה לקניון ורדון הידוע.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-jPe1NZvUm4
מהאוויר:
https://youtu.be/BtHjDiR8l4k
ביקור במקום:
https://youtu.be/GSI7-rDJRMs
בלוגרים:
https://youtu.be/FnY34tC7v1g
קאן
#על עיר פסטיבל הסרטים המתפנקת
אמנם היא איננה נסיכות מונקו, אבל עיר החוף המפורסמת קאן (Cannes) היא אחת הערים המהודרות בריביירה הצרפתית. אבל שבימים רגילים, מחוץ לתקופת פסטיבל קאן, מדובר בעיר בעלת חזות די שגרתית שאין בה הרבה מה לעשות.
גם אם תחפשו, סביר שתתקשו למצוא הרבה שלא שמעו על פסטיבל הסרטים המפורסם של קאן, ללא ספק הפסטיבל הנחשב ביותר לקולנוע בעולם. אחת לשנה מגיעים כוכבי הקולנוע הגדולים בעולם לאולם ה"פאלה דה פסטיבל" (Palais des Festivals) ופוסעים על השטיח האדום כדי להשתתף בפסטיבל קאן.
ואכן, העיר קאן מסמלת את השילוב המושלם בין אבק כוכבים של מיטב השחקנים וכוכבי הקולנוע בעולם, עם חיי הנהנתנות והעושר הניגר של בעלי ההון המתגוררים בריביירה הצרפתית.
#מה תראו כאן?
עם פסטיבל קאן המפורסם, כמובן שקאן ידועה במרכזיות שלה בעולם הקולנוע. כאן תוכלו לראות את גרם המדרגות המפורסם, עליו נפרש בפסטיבל השטיח האדום לכבוד כוכבי הקולנוע ואורחי הפסטיבל.
מחוץ לתקופת הפסטיבל, עיר הקיט קאן היא עיר שגרתית למדי, ללא יותר מדי צבע וצלצולים. אך אם אתם חובבי מכוניות, וכראוי לעיירת נופש יוקרתית, תהנו כאן מאחד הריכוזים הצפופים בעולם של מכוניות הספורט היוקרתיות דוגמת פורשה, מזראטי, למבורגיני ופרארי.
הדברים היחידים שתעשו בה הם שיזוף על חוף הים (היקר) שלה ושופינג, או לפחות ווינדוס שופינג של בגדי יוקרה ומעצבי-על (ראו למטה בסעיף "שופינג").
מול אולם הפסטיבל נמצאת טיילת לה קרואזט ( La Croisette) המרהיבה היא הטיילת המפורסמת ביותר של העיר קאן. עם מראה עצי הדקל הגבוהים שבה, היא די מזכירה את הטיילת בקליפורניה ולאורכה ניצבים מרבית מלונות הפאר הידועים.
הבאים עם הילדים יכולים לעלות על הרכבת הציורית והקטנה ולנסוע בה לאורך השדרה המרכזית ובעיר העתיקה, במסלול של כשעה ורבע.
בטיילת תמצאו את מסעדות החוף ושלל חנויות האופנה והמותגים הגדולים, לצד מלונות מהמפוארים שבריביירה הצרפתית. כך שבטיילת תוכלו לראות מצד אחד חנויות יוקרה ומנגד - את חוף הים היוקרתי שבצד השני.
עם ילדים עלו על הרכבת הציורית והקטנה וסעו בה לאורך השדרה המרכזית (La Croisette) ובעיר העתיקה, במסלול של כשעה ורבע.
חובבי שווקים יחפשו את שוק פורוויל (Marche Forville) המקורה, שוק הפירות והירקות הפתוח בכל ימות השבוע וביום שני הופך לשוק פשפשים ועתיקות.
למי שרוצים לטייל בשכונות של קאן, לכו לרובע לה סוקה המקסים והשליו יחסית. תראו בו מוזיאון הממוקם בטירה עתיקה וכנסיה שמשקיפה אל הנמל.
#שיט לאיים
מי שמחפשים מקומות שונים בסביבה יכולים לשוט כרבע שעה אל אחד מהאיים. בשניהם יש חופים יפים, מפרצים מבודדים, טבע נחמד ואווירה רגועה יותר מהריביירה הסואנת.
סנט מרגריט (Saint-Marguerite) הוא האי הגדול מבין השניים. באי מרגריט נמצא הכלא בו ישב האסיר המפורסם מהספר "האסיר במסכת הברזל".
באי הקטן יותר, סנט אונורה או סנט הונורה (Saint Honorat), תוכלו לבקר במנזר מהמאה ה-5, בו מכינים הנזירים יין נהדר מכרם הענבים של המנזר ומפעילים גם מסעדה.
אם הגעתם רעבים, ראו במעגן הסירות את מסעדת הדגים המקומית "לה טונל" (La Tonnelle), או שתערכו פיקניק על החוף. לאחר הארוחה בקרו במנזר וטיילו בשבילי האי.
#שופינג
יש כמה אזורים לקניות בקאן. רחוב הקניות היוקרתי בעיר הוא שדרת לה קרואסט (La Croissette), השדרה המהודרת והמרכזית של קאן, המשתרעת במקביל לחוף ולאורך קילומטר וחצי. כאן תמצאו חנויות של מותגים סופר יוקרתיים, דוגמת דיור, שאנל, לואי ויטון וכמובן דולצ'ה וגבאנה.
את המותגים היקרים פחות, כמו זארה וטומי הילפיגר, לצד כל רשתות האופנה הגדולות, תמצאו ברחוב המקביל, "רו ד'אנטיב" (Rue d'Antibes). זו שדרת הקניות הראשית והסבירה של העיר ובה לא תהיו חייבים לפשוט את הרגל כדי לקנות חולצת טריקו.
מציאות של ממש תוכלו למצוא במדרחוב "רו מיינדייר" (Rue Meynadier), בו נמצאים חנויות ודוכנים עממיים, במחירים סבירים יותר. כאן פזורות שלל חנויות בגדים, נעליים, אקססוריז, תיקים, אוכל ואפילו מזכרות.
#טיפים
העיר קאן היא עיר מצוינת להיות נמל הבית ומרכז הטיול בסביבה וכדאי לצאת ממנה לטיולי כוכב.
בקאן מתקיימים כל קיץ קונצרטים, הופעות, מרוצי יכטות ועוד אירועים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UvKjixnH_-A
פסטיבל קאן:
https://youtu.be/cZ8e1702mg0
שופינג קאן:
https://youtu.be/9TKdXDbE_to
שיט בים:
https://youtu.be/K-WRl5skwGI
הדרכה:
https://youtu.be/s6L8SmeLN2A?t=54s&end=70s
או
https://youtu.be/z8MjKvtxzKw
אמנם היא איננה נסיכות מונקו, אבל עיר החוף המפורסמת קאן (Cannes) היא אחת הערים המהודרות בריביירה הצרפתית. אבל שבימים רגילים, מחוץ לתקופת פסטיבל קאן, מדובר בעיר בעלת חזות די שגרתית שאין בה הרבה מה לעשות.
גם אם תחפשו, סביר שתתקשו למצוא הרבה שלא שמעו על פסטיבל הסרטים המפורסם של קאן, ללא ספק הפסטיבל הנחשב ביותר לקולנוע בעולם. אחת לשנה מגיעים כוכבי הקולנוע הגדולים בעולם לאולם ה"פאלה דה פסטיבל" (Palais des Festivals) ופוסעים על השטיח האדום כדי להשתתף בפסטיבל קאן.
ואכן, העיר קאן מסמלת את השילוב המושלם בין אבק כוכבים של מיטב השחקנים וכוכבי הקולנוע בעולם, עם חיי הנהנתנות והעושר הניגר של בעלי ההון המתגוררים בריביירה הצרפתית.
#מה תראו כאן?
עם פסטיבל קאן המפורסם, כמובן שקאן ידועה במרכזיות שלה בעולם הקולנוע. כאן תוכלו לראות את גרם המדרגות המפורסם, עליו נפרש בפסטיבל השטיח האדום לכבוד כוכבי הקולנוע ואורחי הפסטיבל.
מחוץ לתקופת הפסטיבל, עיר הקיט קאן היא עיר שגרתית למדי, ללא יותר מדי צבע וצלצולים. אך אם אתם חובבי מכוניות, וכראוי לעיירת נופש יוקרתית, תהנו כאן מאחד הריכוזים הצפופים בעולם של מכוניות הספורט היוקרתיות דוגמת פורשה, מזראטי, למבורגיני ופרארי.
הדברים היחידים שתעשו בה הם שיזוף על חוף הים (היקר) שלה ושופינג, או לפחות ווינדוס שופינג של בגדי יוקרה ומעצבי-על (ראו למטה בסעיף "שופינג").
מול אולם הפסטיבל נמצאת טיילת לה קרואזט ( La Croisette) המרהיבה היא הטיילת המפורסמת ביותר של העיר קאן. עם מראה עצי הדקל הגבוהים שבה, היא די מזכירה את הטיילת בקליפורניה ולאורכה ניצבים מרבית מלונות הפאר הידועים.
הבאים עם הילדים יכולים לעלות על הרכבת הציורית והקטנה ולנסוע בה לאורך השדרה המרכזית ובעיר העתיקה, במסלול של כשעה ורבע.
בטיילת תמצאו את מסעדות החוף ושלל חנויות האופנה והמותגים הגדולים, לצד מלונות מהמפוארים שבריביירה הצרפתית. כך שבטיילת תוכלו לראות מצד אחד חנויות יוקרה ומנגד - את חוף הים היוקרתי שבצד השני.
עם ילדים עלו על הרכבת הציורית והקטנה וסעו בה לאורך השדרה המרכזית (La Croisette) ובעיר העתיקה, במסלול של כשעה ורבע.
חובבי שווקים יחפשו את שוק פורוויל (Marche Forville) המקורה, שוק הפירות והירקות הפתוח בכל ימות השבוע וביום שני הופך לשוק פשפשים ועתיקות.
למי שרוצים לטייל בשכונות של קאן, לכו לרובע לה סוקה המקסים והשליו יחסית. תראו בו מוזיאון הממוקם בטירה עתיקה וכנסיה שמשקיפה אל הנמל.
#שיט לאיים
מי שמחפשים מקומות שונים בסביבה יכולים לשוט כרבע שעה אל אחד מהאיים. בשניהם יש חופים יפים, מפרצים מבודדים, טבע נחמד ואווירה רגועה יותר מהריביירה הסואנת.
סנט מרגריט (Saint-Marguerite) הוא האי הגדול מבין השניים. באי מרגריט נמצא הכלא בו ישב האסיר המפורסם מהספר "האסיר במסכת הברזל".
באי הקטן יותר, סנט אונורה או סנט הונורה (Saint Honorat), תוכלו לבקר במנזר מהמאה ה-5, בו מכינים הנזירים יין נהדר מכרם הענבים של המנזר ומפעילים גם מסעדה.
אם הגעתם רעבים, ראו במעגן הסירות את מסעדת הדגים המקומית "לה טונל" (La Tonnelle), או שתערכו פיקניק על החוף. לאחר הארוחה בקרו במנזר וטיילו בשבילי האי.
#שופינג
יש כמה אזורים לקניות בקאן. רחוב הקניות היוקרתי בעיר הוא שדרת לה קרואסט (La Croissette), השדרה המהודרת והמרכזית של קאן, המשתרעת במקביל לחוף ולאורך קילומטר וחצי. כאן תמצאו חנויות של מותגים סופר יוקרתיים, דוגמת דיור, שאנל, לואי ויטון וכמובן דולצ'ה וגבאנה.
את המותגים היקרים פחות, כמו זארה וטומי הילפיגר, לצד כל רשתות האופנה הגדולות, תמצאו ברחוב המקביל, "רו ד'אנטיב" (Rue d'Antibes). זו שדרת הקניות הראשית והסבירה של העיר ובה לא תהיו חייבים לפשוט את הרגל כדי לקנות חולצת טריקו.
מציאות של ממש תוכלו למצוא במדרחוב "רו מיינדייר" (Rue Meynadier), בו נמצאים חנויות ודוכנים עממיים, במחירים סבירים יותר. כאן פזורות שלל חנויות בגדים, נעליים, אקססוריז, תיקים, אוכל ואפילו מזכרות.
#טיפים
העיר קאן היא עיר מצוינת להיות נמל הבית ומרכז הטיול בסביבה וכדאי לצאת ממנה לטיולי כוכב.
בקאן מתקיימים כל קיץ קונצרטים, הופעות, מרוצי יכטות ועוד אירועים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UvKjixnH_-A
פסטיבל קאן:
https://youtu.be/cZ8e1702mg0
שופינג קאן:
https://youtu.be/9TKdXDbE_to
שיט בים:
https://youtu.be/K-WRl5skwGI
הדרכה:
https://youtu.be/s6L8SmeLN2A?t=54s&end=70s
או
https://youtu.be/z8MjKvtxzKw
השוק של אפט
#על השוק הכפרי העתיק והגדול בפרובאנס
השוק של אפט (Apt Marché) הוא שוק שבועי שמתקיים במרכז העיירה מדי שבת. השוק הגדול מתפרש על כל רחובות העיר ולאוהבי שווקים כדאי לבקר בו.
שוק אפט, השוק הגדול בפרובאנס, הוא שוק עתיק והיסטורי שגילו מעל 900 שנה. הוא מתפרש על שטח גדול ופולש גם לשדרות הרחבות ולרחובות הצדדיים שמסביבו.
#מה תקנו כאן?
רבים טוענים שהשוק של אפט הוא השוק היפה ביותר במחוז פרובאנס. קשה לומר זאת בביטחון אבל ברור שיש כאן לא מעט לגלות.
יחד עם דוכני המזון הטרי והירקות ופירות הנהדרים של המחוז החקלאי פרובאנס וליד דוכני התבלינים, יש כאן דוכני בשמים וסבונים מבושמים בלבנדר, שמן זית ודבש מקומי.
עוד תמצאו בשוק של סן פול דה ונס שלל דוכני שוק פשפשים כפרי. אם תבואו מוקדם סביר שיהיו כאן לא מעט מציאות שחלקן לא תמצאו בקלות גם בשוקי הפשפשים הענקיים של פריז או מרסיי.
יש כאן חפצים ישנים שהם סוג של שמעטעס, אבל לידם תמצאו לא מעט עתיקות וממורביליות, חפצים וזכרונות שנותרו מההיסטוריה של צרפת, חלקם אפילו ממלחמות העולם - הראשונה והשנייה.
#טיפים
בואו בשבת
מבט מקרוב:
https://youtu.be/KopgkpVIxVU
ביקור במקום:
https://youtu.be/O5vrmfBDvac
בלוגרים:
https://youtu.be/EeU2dFRfuxY
הדרכה:
https://youtu.be/nOXiJPFD17g
השוק של אפט (Apt Marché) הוא שוק שבועי שמתקיים במרכז העיירה מדי שבת. השוק הגדול מתפרש על כל רחובות העיר ולאוהבי שווקים כדאי לבקר בו.
שוק אפט, השוק הגדול בפרובאנס, הוא שוק עתיק והיסטורי שגילו מעל 900 שנה. הוא מתפרש על שטח גדול ופולש גם לשדרות הרחבות ולרחובות הצדדיים שמסביבו.
#מה תקנו כאן?
רבים טוענים שהשוק של אפט הוא השוק היפה ביותר במחוז פרובאנס. קשה לומר זאת בביטחון אבל ברור שיש כאן לא מעט לגלות.
יחד עם דוכני המזון הטרי והירקות ופירות הנהדרים של המחוז החקלאי פרובאנס וליד דוכני התבלינים, יש כאן דוכני בשמים וסבונים מבושמים בלבנדר, שמן זית ודבש מקומי.
עוד תמצאו בשוק של סן פול דה ונס שלל דוכני שוק פשפשים כפרי. אם תבואו מוקדם סביר שיהיו כאן לא מעט מציאות שחלקן לא תמצאו בקלות גם בשוקי הפשפשים הענקיים של פריז או מרסיי.
יש כאן חפצים ישנים שהם סוג של שמעטעס, אבל לידם תמצאו לא מעט עתיקות וממורביליות, חפצים וזכרונות שנותרו מההיסטוריה של צרפת, חלקם אפילו ממלחמות העולם - הראשונה והשנייה.
#טיפים
בואו בשבת
מבט מקרוב:
https://youtu.be/KopgkpVIxVU
ביקור במקום:
https://youtu.be/O5vrmfBDvac
בלוגרים:
https://youtu.be/EeU2dFRfuxY
הדרכה:
https://youtu.be/nOXiJPFD17g
שמורת קמארג
#על שמורת הטבע המיוחדת של פרובאנס
שמורת קמארג (Camargue) היא שמורת טבע אקולוגית, חבל ארץ פראי, כמעט ולא נגוע, עם לגונות מים, אדמת ביצות, אגמים, חופים, צמחייה עשירה, גבעות חול ורצועת חוף בתולית באורך של 17 ק"מ.
קמארג יושבת בין הים התיכון ונהר הרון בפרובאנס, בקרבת ארל ועל הדלתה הגדולה ביותר במערב אירופה, הדלתה של נהר הרון, 930 קילומטרים רבועים שטחה.
בסיס טוב לטיולים בשמורה תהיה העיירה Saintes-Maries de-la-Mer. קל להגיע אליה בנסיעה מארל לכיוון דרום על כביש Route des Saintes Maries de la Mer.
#מה תראו כאן?
את השקט והשלווה מבטיחה העובדה שאין להיכנס לאזור ברכב, אבל האזור הוא לא פחות מאידיאלי לטיולים ברגל או באופניים. בשמורה אפשר גם לטייל לשוט על מי הנהר, או לרכוב על סוסים, כשהיציאה לכל הסיורים המיוחדים הללו היא מהעיירה עצמה.
יש כאן מרחב עצום של מים וחולות, שבו אפשר לראות שקיעות וזריחות מרהיבות.
השמורה של קאמארג היא בית ללהקות פלמינגו ורודים, יותר מ-400 מיני ציפורי בר וממש נווה מדבר לציפורים.
במרחבים הטבעיים שכאן תראו קבוצות של סוסי בר, סוסים לבנים פראיים ויפהפיים, לצד שוורים שחורים שמגדלים כאן.
באופן מעניין האזור הוא ממרכזי הצוענים באירופה ובו הם עורכים את הכינוס השנתי שלהם.
#טיפים
התחילו את הטיול בכפר סן מרי דה לה מר (Saintes-Maries de-la-Mer).
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YzgNyusfgjs
מעל קאמארג
https://youtu.be/S_nG_kmTQVI
ביקור במקום אחרי סן מארי דה לה מר:
https://youtu.be/uW7aeZnQQ2g
הדרכה:
https://youtu.be/7grlydZTIg4
שמורת קמארג (Camargue) היא שמורת טבע אקולוגית, חבל ארץ פראי, כמעט ולא נגוע, עם לגונות מים, אדמת ביצות, אגמים, חופים, צמחייה עשירה, גבעות חול ורצועת חוף בתולית באורך של 17 ק"מ.
קמארג יושבת בין הים התיכון ונהר הרון בפרובאנס, בקרבת ארל ועל הדלתה הגדולה ביותר במערב אירופה, הדלתה של נהר הרון, 930 קילומטרים רבועים שטחה.
בסיס טוב לטיולים בשמורה תהיה העיירה Saintes-Maries de-la-Mer. קל להגיע אליה בנסיעה מארל לכיוון דרום על כביש Route des Saintes Maries de la Mer.
#מה תראו כאן?
את השקט והשלווה מבטיחה העובדה שאין להיכנס לאזור ברכב, אבל האזור הוא לא פחות מאידיאלי לטיולים ברגל או באופניים. בשמורה אפשר גם לטייל לשוט על מי הנהר, או לרכוב על סוסים, כשהיציאה לכל הסיורים המיוחדים הללו היא מהעיירה עצמה.
יש כאן מרחב עצום של מים וחולות, שבו אפשר לראות שקיעות וזריחות מרהיבות.
השמורה של קאמארג היא בית ללהקות פלמינגו ורודים, יותר מ-400 מיני ציפורי בר וממש נווה מדבר לציפורים.
במרחבים הטבעיים שכאן תראו קבוצות של סוסי בר, סוסים לבנים פראיים ויפהפיים, לצד שוורים שחורים שמגדלים כאן.
באופן מעניין האזור הוא ממרכזי הצוענים באירופה ובו הם עורכים את הכינוס השנתי שלהם.
#טיפים
התחילו את הטיול בכפר סן מרי דה לה מר (Saintes-Maries de-la-Mer).
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YzgNyusfgjs
מעל קאמארג
https://youtu.be/S_nG_kmTQVI
ביקור במקום אחרי סן מארי דה לה מר:
https://youtu.be/uW7aeZnQQ2g
הדרכה:
https://youtu.be/7grlydZTIg4
העיירה אפט
#על עיירת הפירות המסוכרים
אפט (Apt) היא עיירה מקסימה בפרובאנס. היא אמנם לא מסקרנת במיוחד ודי חסרת ייחוד, אבל אם אתם אוהבים פירות מסוכרים, כמו דובדבנים וענבים מפוצצים בסוכר מתוק - תרצו ודאי להגיע אליה.
העיר, שכיום היא עיר מסחר גדולה ומרכזית למדי, ידועה בשווקים הצבעוניים, במורשת ההיסטורית ובאווירה הפרובאנסלית הקלאסית שמרגישים בה.
היא נוסדה על ידי הרומאים בשנת 125 לפני הספירה ועד היום נותרו קבורים מתחת לפני השטח של אפט לא מעט שרידים רומאיים.
אפט שוכנת בלב פארק הטבע האזורי לוברון, במרחק של 15 ק"מ צפונית-מזרחית לבונייה ו-10 ק"מ מזרחית לרוסיון.
#מה לראות כאן?
טיול באפט יגלה לכם את הסמטאות הצרות והמיוחדות של העיר העתיקה ותוכלו ליהנות מיופייה של העיר ומהאווירה המיוחדת השורה בה.
בואו בשבת בבוקר ותהנו מאחד השווקים הגדולים והאותנטיים ביותר באזור.
מסביב לעיירה היא מוקפת בנוף כפרי שופע, כרמים נרחבים ומוצרים מהתוצרת הטובה ביותר שאפשר לטעום באירופה. החל מגבינת עיזים טרייה ועד קרואסונים חמאתיים ומוצלחים עד משחיתי דיאטות.
#קניות
פעם בשבוע ביום שבת יש את יום השוק של אפט. השוק השביעי הגדול מתפרש אז על רבים מרחובות העיר.
בשוק הזה, אך גם בחנויות העיר העתיקה, תוכלו לקנות את הפירות המסוכרים שלה, שאפט כל כך מפורסמת בהם. יש כמובן גם יינות מצוינים ודבש מעולה, לצד עשבי התיבול הפרובאנסליים הידועים כל כך.
בעיר העתיקה תוכלו לשבת לארוחות צהריים ארוכות, לגלות חנויות ספרים קטנות ולאמץ לשעה קלה את קצב החיים הנינוח של פרובאנס.
אוהבי מוצרים לבית ימצאו כאן סלסלות קש שאפט מצטיינת בהן ומיוצרות בה מאז המאה ה-17.
#טיפים
אפט היא בסיס יציאה מצויין לטיולים בחבל לוברון שמשתרע מדרום לה.
אפט היא יעד חובה עבור מי שפשוט נהנים מפרובנס האותנטית, דרך המתעניינים ברכיבה על אופניים או חובבי ההיסטוריה של האזור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YCcdLrqBYxc
מהאוויר:
https://youtu.be/WU2HTs6Wp18
השוק:
https://youtu.be/KopgkpVIxVU
ביקור בשוק:
https://youtu.be/O5vrmfBDvac
בלוגרים:
https://youtu.be/AQzme7K_Pl8
ביקור במקום:
https://youtu.be/Eig0V-lAFm8
הדרכה:
https://youtu.be/IwwiDaI_uRg
אפט (Apt) היא עיירה מקסימה בפרובאנס. היא אמנם לא מסקרנת במיוחד ודי חסרת ייחוד, אבל אם אתם אוהבים פירות מסוכרים, כמו דובדבנים וענבים מפוצצים בסוכר מתוק - תרצו ודאי להגיע אליה.
העיר, שכיום היא עיר מסחר גדולה ומרכזית למדי, ידועה בשווקים הצבעוניים, במורשת ההיסטורית ובאווירה הפרובאנסלית הקלאסית שמרגישים בה.
היא נוסדה על ידי הרומאים בשנת 125 לפני הספירה ועד היום נותרו קבורים מתחת לפני השטח של אפט לא מעט שרידים רומאיים.
אפט שוכנת בלב פארק הטבע האזורי לוברון, במרחק של 15 ק"מ צפונית-מזרחית לבונייה ו-10 ק"מ מזרחית לרוסיון.
#מה לראות כאן?
טיול באפט יגלה לכם את הסמטאות הצרות והמיוחדות של העיר העתיקה ותוכלו ליהנות מיופייה של העיר ומהאווירה המיוחדת השורה בה.
בואו בשבת בבוקר ותהנו מאחד השווקים הגדולים והאותנטיים ביותר באזור.
מסביב לעיירה היא מוקפת בנוף כפרי שופע, כרמים נרחבים ומוצרים מהתוצרת הטובה ביותר שאפשר לטעום באירופה. החל מגבינת עיזים טרייה ועד קרואסונים חמאתיים ומוצלחים עד משחיתי דיאטות.
#קניות
פעם בשבוע ביום שבת יש את יום השוק של אפט. השוק השביעי הגדול מתפרש אז על רבים מרחובות העיר.
בשוק הזה, אך גם בחנויות העיר העתיקה, תוכלו לקנות את הפירות המסוכרים שלה, שאפט כל כך מפורסמת בהם. יש כמובן גם יינות מצוינים ודבש מעולה, לצד עשבי התיבול הפרובאנסליים הידועים כל כך.
בעיר העתיקה תוכלו לשבת לארוחות צהריים ארוכות, לגלות חנויות ספרים קטנות ולאמץ לשעה קלה את קצב החיים הנינוח של פרובאנס.
אוהבי מוצרים לבית ימצאו כאן סלסלות קש שאפט מצטיינת בהן ומיוצרות בה מאז המאה ה-17.
#טיפים
אפט היא בסיס יציאה מצויין לטיולים בחבל לוברון שמשתרע מדרום לה.
אפט היא יעד חובה עבור מי שפשוט נהנים מפרובנס האותנטית, דרך המתעניינים ברכיבה על אופניים או חובבי ההיסטוריה של האזור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YCcdLrqBYxc
מהאוויר:
https://youtu.be/WU2HTs6Wp18
השוק:
https://youtu.be/KopgkpVIxVU
ביקור בשוק:
https://youtu.be/O5vrmfBDvac
בלוגרים:
https://youtu.be/AQzme7K_Pl8
ביקור במקום:
https://youtu.be/Eig0V-lAFm8
הדרכה:
https://youtu.be/IwwiDaI_uRg
הנקרופוליס של ארל
#על בית העלמין הרומי של ארל
בית הקברות הרומי שבעיר ארל (Les Alyscamps), הוא נקרופוליס רומי, בעברית "עיר מתים". זהו מתחם קבורה קדום שהוקם על ידי הרומאים, אך שימש כמקום קבורה פופולרי במשך מאות שנים אחריהם.
בזכות האמונה הנוצרית בפלאי הקבורה שיוענקו למאמינים הקבורים בין הקדושים הנוצריים שכאן, העדיפו ובחרו רבים להיקבר פה, לאורך כל ימי הביניים.
החל מתקופת הרנסנס הוזנח בית הקברות והושחת לעייפה. לא מעט ממצבות השיש המרהיבות שהיו בו נלקחו למוזיאון הארכיאולוגיה של העיר.
מי שהסתקרנו והנציחו את עיר המתים הרומית היו דווקא אמני העיר דאז, וינסנט ואן גוך ופול גוגן. הם ציירו ותיעדו בדייקנות את בית הקברות ובכך הנציחו אותו בתולדות האמנות ומאפשרים להשוות אותו היום לציוריהם המדויקים.
#טיפים
הכניסה חינם.
שימו לב שזהו אתר ארכיאולוגי פתוח למבקרים ויש לשמור בו על הניקיון ולא ליטול דבר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/S2buSpeSNbg
בלוגרים:
https://youtu.be/_bDUV_p6Sdk
ביקור במקום:
https://youtu.be/nmT-TX32Dus
הדרכה:
https://youtu.be/ad2w0_nHd3Q
בית הקברות הרומי שבעיר ארל (Les Alyscamps), הוא נקרופוליס רומי, בעברית "עיר מתים". זהו מתחם קבורה קדום שהוקם על ידי הרומאים, אך שימש כמקום קבורה פופולרי במשך מאות שנים אחריהם.
בזכות האמונה הנוצרית בפלאי הקבורה שיוענקו למאמינים הקבורים בין הקדושים הנוצריים שכאן, העדיפו ובחרו רבים להיקבר פה, לאורך כל ימי הביניים.
החל מתקופת הרנסנס הוזנח בית הקברות והושחת לעייפה. לא מעט ממצבות השיש המרהיבות שהיו בו נלקחו למוזיאון הארכיאולוגיה של העיר.
מי שהסתקרנו והנציחו את עיר המתים הרומית היו דווקא אמני העיר דאז, וינסנט ואן גוך ופול גוגן. הם ציירו ותיעדו בדייקנות את בית הקברות ובכך הנציחו אותו בתולדות האמנות ומאפשרים להשוות אותו היום לציוריהם המדויקים.
#טיפים
הכניסה חינם.
שימו לב שזהו אתר ארכיאולוגי פתוח למבקרים ויש לשמור בו על הניקיון ולא ליטול דבר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/S2buSpeSNbg
בלוגרים:
https://youtu.be/_bDUV_p6Sdk
ביקור במקום:
https://youtu.be/nmT-TX32Dus
הדרכה:
https://youtu.be/ad2w0_nHd3Q
