המטרו של מוסקבה, רשת הרכבת התחתית של העיר, היא רשת התחבורה הציבורית הגדולה בעולם, המתנהלת מתחת לפני הקרקע. ברשת המטרו של ימינו כמעט 200 תחנות, מעל 300 ק"מ של מסילות ו-9 מיליון נוסעים ביממה. הרשת הענקית הזו מדגימה היטב את הדופק של העיר הגדולה ביותר באירופה.

בזכות העיצוב המרהיב והמושקע שלהן, תחנות הרכבת התחתית של מוסקבה מפורסמות בעולם כולו ומהוות ”מיני מוזיאונים”, המנציחים את הפאר המוסקבאי של ברית המועצות, או לפחות את מה שרצו מנהיגיה שיחשבו על האימפריה שלהם.

היסטורית, המטרו נפתח ב-1935. הוא היה חלק מתכנית ממשלתית, שנועדה להפוך את מוסקבה לבירת הקומוניזם העולמי. למטרה זו גויסו אז אלפי פועלים ומתנדבים, שחפרו את המנהרות ובנו את תחנות המטרו הראשונות. אבל חוץ ממערכת להסעת המונים, השתמשו הרוסים במיזם הזה למטרות תעמולה.

תחנות הרכבת התחתית הללו נועדו להיות חלונות ראווה להצלחה הסובייטית האדירה. תחנותיה הרבות של רשת המטרו עוצבו כך שיציגו את העתיד המזהיר של האימפריה הסובייטית.

כל אחת מתחנות המטרו הללו מעוצבת כארמון מפואר ומיוחד בפני עצמו. הפאר בתחנות בא לידי ביטוי בפסיפסי ענק על הקירות, תבליטים, פסלים, חיפויי קירות עשויים שיש וגרניט, נברשות גרנדיוזיות מברונזה, נחושת ופלטינה, קישוטי קיר אופייניים לתקופה הקומוניסטית ועיצוב שנעשה בידי האמנים הרוסיים הטובים ביותר.

במבט לאחור, האימפריה הזו לא שרדה את הזמנים וקרסה לחלוטין. אבל היא הורישה לרוסיה תחנות מטרו מפוארות, שדומות יותר לארמונות פאר תת-קרקעיים, מאשר לתחנות מטרו אחרות בעולם.
תחנת הרכבת התחתית מאיאקובסקאיה (Mayakovskaya) היא דוגמה נהדרת לכך. התחנה, הנחשבת לאחת התחנות היפות בעולם, מדגימה את פאר האדריכלות מהעידן של טרום מלחמת העולם השנייה.

יותר מאשר כתחנת רכבת תחתית, מזכירה התחנה, המעוצבת בשיש ובפלדה, אולם נשפים מפואר. שימו לב בה לעמודי הפלדה והשיש, לסגנון הארט-דקו ולפסיפסי התקרה הנהדרים. יופי של יופי.

כמו כל התחנות הללו, גם כאן אין חנויות, רוכלים, או פחי אשפה סתמיים ואין כלל ציורי גרפיטי. התחנה דומה יותר לגלריה יוקרתית מאשר לתחנת מטרו אורבנית, בבירה עצומה והומה אדם.
תחנות הרכבת התחתית של מוסקבה יכולות לשמש כסוג של מוזיאון לתעמולה העיצובית של התקופה הקומוניסטית.

כל תחנה עוצבה אז בסגנון אמנותי יחודי לה, כשכולן מהוות דוגמה לאידיאולוגיה הסובייטית ולגדולת מנהיגי ברית המועצות, או לפחות ההצלחה שרצו להציג.

יש ברשת תחנות מכל התקופות. מתקופת הולדת המטרו בימיו של סטאלין, דרך תקופת מלחמת העולם השנייה, עידן הצנע של חרושצ'וב ועד לתחנות המודרניות של העידן הפוסט-סובייטי.
מתחנת מאיאקובסקאיה תוכלו לצאת לסיור מרתק וחינמי בעוד מתחנות המטרו המפורסמות של מוסקבה.

גם אם רובן מכוסות בעבודות שיש ותבליטים אופייניים, לכל תחנה יש את האופי הייחודי שלה. במהלך טיול במוסקבה שווה להסתובב וליהנות מהיופי, העיצוב והאמנות שכל אחת מהתחנות הללו מציעה. כל אחת מהן מעוצבת כארמון מפואר ושונה מהאחרות.

שווה לראות כמה מהן:

תחנת טגאנסקאיה (Taganskaya) - תחנת הגבורה, המציגה בעיטורי קיר את גיבורי המלחמה של ברית המועצות.

תחנת נובוסלובודסקאיה (Novoslobodskaya) - עם ויטראז'ים ונברשות פאר. במיוחד בולטים בה חלונות הוויטראז' הססגוניים, שבהם תיאורים של החקלאות, התעשייה והעבודה הרוסית.

תחנת בלרוסקאיה (Beloruskaya) - מכוסה בפסיפסי תיקרה, המציגים את העם הרוסי ולבושו המסורתי ומתארים אירועים קומוניסטיים מחיי היום יום במדינה.

תחנת קומסומולסקאיה (Komsomolskaya) - עם עיטורי זהב, קישוטי בארוק ופסיפסים הכוללים ציורי פסיפס ענקיים על קירות התחנה. בהם מופיע תיאור ויזואלי מרהיב של גיבורי האמנות, הספרות והמשטר הרוסיים.

תחנת פלושצ'אר רבוליוצי (Ploshad Revolutsii) - בתחנה זו מוצבים פסלי ברונזה מרהיבים ופסל ארד, ובו תיאור המלאכה של פשוטי העם בעידן הקומוניסטי.

תחנת קייבסקאיה (Kyevskaya) - עוד תחנה ששווה לפקוד, עם פסיפסי הזהב והשנדלירים המפוארים שבה.

מבט מקרוב:

ביקור במקום:

בלוגרים:

ותמונות: