שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
תיאטרון בולשוי
מוזיאון פושקין
בונקר 42, הבונקר של סטאלין
הקרמלין
הכיכר האדומה
המאוזוליאום של לנין
כנסיית הבשורה
תחנת המטרו מאיאקובסקאיה
גלריית טרטיאקוב
#על התיאטרון הרוסי המפורסם בכל העולם
תיאטרון הבולשוי (Bolshoi Theatre) הוא אחד מתיאטראות הבלט העתיקים בעולם. בולשוי פירושו ברוסית “גדול” והוא מצדיק את משמעות שמו, לפחות עם הנברשת המרשימה שבאולם שלו, שהיא הנברשת הכי גדולה בעולם.
תיאטרון הבולשוי נחשב כבר שנים רבות לאחד מסמליה הבולטים של רוסיה. הוא זכה לתפקיד הנכבד תודות לתרומה העצומה שלו להיסטוריה האמנותית של רוסיה.
זהו התיאטרון הלאומי של רוסיה והתיאטרון המפורסם ביותר במדינה. כאן מעלים ומציגים קונצרטים, אופרות ומופעי בלט. כאן בוצעה לראשונה יצירתו של צ'ייקובסקי "אגם הברבורים" ב-1877.
מופע בלט בתיאטרון ההיסטורי הוא חוויה בלתי נשכחת לכל תייר המגיע לעיר. מדובר באחד המבנים המזוהים ביותר עם העיר מוסקבה.
הבולשוי שוכן בכיכר התיאטרון (Teatralnaya ploshchad), הסמוכה לכיכר האדומה ומצפון לקרמלין. זהו מבנה ניאו-קלסי מרהיב ומרשים, שנבנה כאן לאחר חורבן הבניין הקודם בשרפה הגדולה של מוסקבה, שנגרמה בעת כיבוש העיר בידי נפוליאון.
במשך תקופה ארוכה, אחרי המהפכה, ירד התאטרון מגדולתו, אך שיפוץ מקיף בבניין והבראת המוסד כולו, החזיר את להקת הבלט לקדמת סצנת הבלט בעולם כולו. להקות הבלט והאופרה של הבולשוי נמנות כיום על המובילות בעולם. להקת התאטרון, למשל, כוללת מאות רקדנים, מעל 300 זמרים וחברי מקהלה ועוד מאות נגנים.
#מה תראו כאן?
במבנה שלושה אולמות - האולם הישן, שהוא ההיסטורי והמרשים ביותר, האולם החדש ואולם הקונצרטים שנקרא על שם המלחין לודוויג ואן בטהובן.
בחזיתו תראו את פסל מרכבת הסוסים של אפולו.
בתיאטרון הבולשוי יש גם בית ספר, המכשיר מאות תלמידי ריקוד וזמרה. בית המלאכה של המקום מייצר עצמאית את התפאורות והתלבושות למופעים ומעסיק לשם כך מעל 500 עובדים ובעלי מקצוע נוספים.
#תולדות התיאטרון
בבוקר ה-28 במרץ שנת 1776, חתמה יקטרינה השנייה אישור, או "פריבילגיה" לנסיך פיוטר אורוסוב, לקיים במשך 10 שנים הופעות, נשפים, מסיבות מסיכות ועוד שעשועים ומופעי בידור ואמנות במה. זה היה היום שבו נולד תיאטרון הבולשוי.
בשנת 1812 הבניין נשרף, במהלך פלישתו של צבא נפוליאון למוסקבה. אבל התיאטרון שרד והמבנה הנוכחי שלו הוקם בשנת 1824, לאחר שבעליו לא הצליחו לבנות אותו מחדש ונאלצו להעבירו לידי המדינה.
התאטרון החדש זכה לשם חדש, התאטרון האימפריאלי (Imperial Theater). בתקופה שבה נבנה האולם הענקי בן 2,200 המושבים, הוא היה שני בגודלו בעולם אחרי בית האופרה במילאנו.
עד שנת 1890 התאטרון המשיך להתקיים בצל התאטראות הגדולים של סנט פטרבורג. הנהלה חדשה שמונתה לו בתחילת המאה ה-20, הביאה אותו לתקופה של פריחה.
המהפכה הבולשביקית של 1917 הביאה ימים קשים לתאטרון הבולשוי. תקציב התאטרון, שנתפס על ידי הבולשביקים כסמל לבזבזנות של השלטון הישן, קוצץ באופן קשה על ידי הבולשביקים.
בתקופה של אחרי מלחמת העולם השנייה זכה התאטרון לעדנה מחודשת. לבולשוי יצא אז שם של חממת כוכבים ובאותה תקופה הוא הפך ברחבי העולם לשם נרדף לבלט.
עם פירוק ברית המועצות בשנת 1991, חזרו ימיו הקשים והמקוצצים של התאטרון. המצב הפך דומה לעידן של אחרי המהפכה. בתקציב מקוצץ נטשו אותו הכוכבים הרבים שלו, שזכו להצעות מעולות ולתנאים מצוינים במערב.
בשנת 2005 החלה הממשלה הרוסית לשפץ את התאטרון ולהחזיר אותו לימיו הגדולים ובשנת 2011 הבולשוי נפתח מחדש והחלו להעלות בו מופעים מקומיים ובינלאומיים שונים. בהדרגה החל הבולשוי לחזור לימיו הגדולים. כיום הוא שומר על מעמדו כתיאטרון בלט ואופרה בעל שם עולמי ואחת האטרקציות הטובות למבקרים בעיר, במיוחד בקרב שוחרי התרבות.
#טיפים
המופעים מתקיימים כאן בתדירות של שניים בשבוע. בכל עונה עולים כ-4 מופעים חדשים, המתווספים למופעים הוותיקים של הבולשוי.
כרטיסים כדאי לרכוש מראש. הסיכויים קטנים למצוא ביום המופע, אבל לעיתים ניתן למצוא כרטיסים של הרגע האחרון ואף במחירים זולים יותר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/pfrSBgnUYIw
הדרכה:
https://youtu.be/Y0zq4p8nb9A
תיאטרון הבולשוי (Bolshoi Theatre) הוא אחד מתיאטראות הבלט העתיקים בעולם. בולשוי פירושו ברוסית “גדול” והוא מצדיק את משמעות שמו, לפחות עם הנברשת המרשימה שבאולם שלו, שהיא הנברשת הכי גדולה בעולם.
תיאטרון הבולשוי נחשב כבר שנים רבות לאחד מסמליה הבולטים של רוסיה. הוא זכה לתפקיד הנכבד תודות לתרומה העצומה שלו להיסטוריה האמנותית של רוסיה.
זהו התיאטרון הלאומי של רוסיה והתיאטרון המפורסם ביותר במדינה. כאן מעלים ומציגים קונצרטים, אופרות ומופעי בלט. כאן בוצעה לראשונה יצירתו של צ'ייקובסקי "אגם הברבורים" ב-1877.
מופע בלט בתיאטרון ההיסטורי הוא חוויה בלתי נשכחת לכל תייר המגיע לעיר. מדובר באחד המבנים המזוהים ביותר עם העיר מוסקבה.
הבולשוי שוכן בכיכר התיאטרון (Teatralnaya ploshchad), הסמוכה לכיכר האדומה ומצפון לקרמלין. זהו מבנה ניאו-קלסי מרהיב ומרשים, שנבנה כאן לאחר חורבן הבניין הקודם בשרפה הגדולה של מוסקבה, שנגרמה בעת כיבוש העיר בידי נפוליאון.
במשך תקופה ארוכה, אחרי המהפכה, ירד התאטרון מגדולתו, אך שיפוץ מקיף בבניין והבראת המוסד כולו, החזיר את להקת הבלט לקדמת סצנת הבלט בעולם כולו. להקות הבלט והאופרה של הבולשוי נמנות כיום על המובילות בעולם. להקת התאטרון, למשל, כוללת מאות רקדנים, מעל 300 זמרים וחברי מקהלה ועוד מאות נגנים.
#מה תראו כאן?
במבנה שלושה אולמות - האולם הישן, שהוא ההיסטורי והמרשים ביותר, האולם החדש ואולם הקונצרטים שנקרא על שם המלחין לודוויג ואן בטהובן.
בחזיתו תראו את פסל מרכבת הסוסים של אפולו.
בתיאטרון הבולשוי יש גם בית ספר, המכשיר מאות תלמידי ריקוד וזמרה. בית המלאכה של המקום מייצר עצמאית את התפאורות והתלבושות למופעים ומעסיק לשם כך מעל 500 עובדים ובעלי מקצוע נוספים.
#תולדות התיאטרון
בבוקר ה-28 במרץ שנת 1776, חתמה יקטרינה השנייה אישור, או "פריבילגיה" לנסיך פיוטר אורוסוב, לקיים במשך 10 שנים הופעות, נשפים, מסיבות מסיכות ועוד שעשועים ומופעי בידור ואמנות במה. זה היה היום שבו נולד תיאטרון הבולשוי.
בשנת 1812 הבניין נשרף, במהלך פלישתו של צבא נפוליאון למוסקבה. אבל התיאטרון שרד והמבנה הנוכחי שלו הוקם בשנת 1824, לאחר שבעליו לא הצליחו לבנות אותו מחדש ונאלצו להעבירו לידי המדינה.
התאטרון החדש זכה לשם חדש, התאטרון האימפריאלי (Imperial Theater). בתקופה שבה נבנה האולם הענקי בן 2,200 המושבים, הוא היה שני בגודלו בעולם אחרי בית האופרה במילאנו.
עד שנת 1890 התאטרון המשיך להתקיים בצל התאטראות הגדולים של סנט פטרבורג. הנהלה חדשה שמונתה לו בתחילת המאה ה-20, הביאה אותו לתקופה של פריחה.
המהפכה הבולשביקית של 1917 הביאה ימים קשים לתאטרון הבולשוי. תקציב התאטרון, שנתפס על ידי הבולשביקים כסמל לבזבזנות של השלטון הישן, קוצץ באופן קשה על ידי הבולשביקים.
בתקופה של אחרי מלחמת העולם השנייה זכה התאטרון לעדנה מחודשת. לבולשוי יצא אז שם של חממת כוכבים ובאותה תקופה הוא הפך ברחבי העולם לשם נרדף לבלט.
עם פירוק ברית המועצות בשנת 1991, חזרו ימיו הקשים והמקוצצים של התאטרון. המצב הפך דומה לעידן של אחרי המהפכה. בתקציב מקוצץ נטשו אותו הכוכבים הרבים שלו, שזכו להצעות מעולות ולתנאים מצוינים במערב.
בשנת 2005 החלה הממשלה הרוסית לשפץ את התאטרון ולהחזיר אותו לימיו הגדולים ובשנת 2011 הבולשוי נפתח מחדש והחלו להעלות בו מופעים מקומיים ובינלאומיים שונים. בהדרגה החל הבולשוי לחזור לימיו הגדולים. כיום הוא שומר על מעמדו כתיאטרון בלט ואופרה בעל שם עולמי ואחת האטרקציות הטובות למבקרים בעיר, במיוחד בקרב שוחרי התרבות.
#טיפים
המופעים מתקיימים כאן בתדירות של שניים בשבוע. בכל עונה עולים כ-4 מופעים חדשים, המתווספים למופעים הוותיקים של הבולשוי.
כרטיסים כדאי לרכוש מראש. הסיכויים קטנים למצוא ביום המופע, אבל לעיתים ניתן למצוא כרטיסים של הרגע האחרון ואף במחירים זולים יותר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/pfrSBgnUYIw
הדרכה:
https://youtu.be/Y0zq4p8nb9A
#על המוזיאון הגדול במוסקבה
מוזיאון פושקין (Pushkin Museum) הוא המוזיאון הגדול ביותר במוסקבה ואחד המוזיאונים הגדולים בעולם להיסטוריה ולאמנות מערבית.
המוזיאון, שקרוי על שמו של המשורר הרוסי הלאומי, נחשב לאחד המוזיאונים המרשימים ברוסיה לאמנות יפה, הן באיכותו והן בהיקף שלו.
#מה תראו כאן?
במוזיאון פושקין תוכלו לראות מעל 700 אלף יצירות ומוצגים. יש כאן מגוון עצום של מוצגים מדעיים, פסלים, ציורים, רישומים, מטבעות, ממצאים ארכיאולוגיים, צילומים, עבודות יד ושלל פריטים בעלי חשיבות מדעית משמעותית.
חלק משמעותי מבין הפריטים והיצירות שאתם רואים במוזיאון הגיעו ממוזיאונים כמו ההרמיטאז’ ומוזיאונים נוספים במוסקבה וברוסיה כולה, כמו גם מאוספים פרטיים שהולאמו. מוצגים נוספים “הושאלו” בהמוניהם ממוזיאונים בגרמניה, לאחר הניצחון וכיבוש גרמניה, בתום מלחמת העולם השנייה.
באוסף ההיסטורי תראו שלל פריטים עתיקים מתרבויות מצרים, אשור ובבל. בקומת הקרקע מוצגות עתיקות ממצרים העתיקה, כמו גם עבודות אמנות אירופאית מהמאה ה-7 ועד המאה ה-18. בקומות האחרות מוצגות עבודות אמנות נוספות, מיוון, רומי, ימי הביניים והרנסאנס.
שימו לב במיוחד ל“אוצר פריאם”, שהתגלה בחפירות בשנת 1873. בעליו של אוסף התכשיטים הזה היה, לפי השערת הארכיאולוגים, לא פחות ממלך טרויה.
בין היצירות המככבות במחלקת האמנות תפגשו מיצירותיהם של אמנים מפורסמים, ביניהם פיקאסו, ואן גוך, טולוז לוטרק, גוגן, מאטיס, רודן ועוד.
יש כאן אוסף מרתק של יצירות מהמאה ה-14 עד המאה ה-19, כשבפוקוס ציירי תור הזהב ההולנדים.
במבנה המוזיאון הראשי, תפגשו את מיטב היצירות מהמאות ה-20 וה-21, בעיקר של אמנים אירופאים ואמריקאים.
עוד בפושקין אוסף נפלא של אמנות אימפרסיוניסטית, פוסט-אימפרסיוניסטית, ומודרנית, כמו גם אוסף נפלא של אמנות אירופאית ואמריקנית מהמאות ה-19 וה-20. לא מעט מהן הועברו לכאן מהמוזיאון לאמנות מערבית חדשה, בו היה אחד האוספים הפרטיים החשובים מסוגו ברוסיה.
#תולדות המוזיאון
מוזיאון פושקין נולד בשנת 1898. לטקס הנחת אבן הפינה באותה שנה הגיע הצאר ניקולאי השני. על תכנון המבנה הופקדו האדריכלים ולדימיר שוקוב ורומן קליין, שתכניתם נבחרה מתוך עיצוביהם של 19 אדריכלים שהגישו תכניות.
המוזיאון נפתח רשמית לקהל הרחב ב-1912. הוא נקרא אז על שמו של הצאר אלכסנדר השלישי. מטרתו הייתה אז לשמש למטרות חינוכיות. הוא הכיל אז אוסף של ממצאים ופסלים ממצרים העתיקה, לצד העתקים של פסלים רומיים ויווניים.
המהפכה הבולשביקית שהתרחשה בשנים הבאות הביאה לכך שהועברו אליו המון יצירות אמנות פרטיות, שהוחרמו לעשירי רוסיה, לצד כאלה שנלקחו ממוזיאון הארמיטאז' שבסנט-פטרבורג. בהמשך הביאה מדיניות הלאמת הרכוש הפרטי של הקומוניסטים, עוד ועוד יצירות אמנות למוזיאון. מאז צבר המוזיאון המפואר עוד ועוד יצירות וכיום יש בו מעל חצי מיליון עבודות אמנות. האוסף שבו נחשב לאחד האוספים הטובים בעולם, של אמנות אימפרסיוניסטית, פוסט-אימפרסיוניסטית ומודרנית.
בשנת 1937, לציון 100 שנים למותו של המשורר הרוסי המפורסם אלכסנדר פושקין, שונה שמו של המוזיאון ל"מוזיאון פושקין".
#טיפים
רצוי לתכנן מה לא רוצים להפסיד בשום אופן, כי המוזיאון הזה עצום.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/bGxDxl5pPvk
ועוד מבט ארוך:
https://youtu.be/dkDF9TR8nFk
מוזיאון פושקין (Pushkin Museum) הוא המוזיאון הגדול ביותר במוסקבה ואחד המוזיאונים הגדולים בעולם להיסטוריה ולאמנות מערבית.
המוזיאון, שקרוי על שמו של המשורר הרוסי הלאומי, נחשב לאחד המוזיאונים המרשימים ברוסיה לאמנות יפה, הן באיכותו והן בהיקף שלו.
#מה תראו כאן?
במוזיאון פושקין תוכלו לראות מעל 700 אלף יצירות ומוצגים. יש כאן מגוון עצום של מוצגים מדעיים, פסלים, ציורים, רישומים, מטבעות, ממצאים ארכיאולוגיים, צילומים, עבודות יד ושלל פריטים בעלי חשיבות מדעית משמעותית.
חלק משמעותי מבין הפריטים והיצירות שאתם רואים במוזיאון הגיעו ממוזיאונים כמו ההרמיטאז’ ומוזיאונים נוספים במוסקבה וברוסיה כולה, כמו גם מאוספים פרטיים שהולאמו. מוצגים נוספים “הושאלו” בהמוניהם ממוזיאונים בגרמניה, לאחר הניצחון וכיבוש גרמניה, בתום מלחמת העולם השנייה.
באוסף ההיסטורי תראו שלל פריטים עתיקים מתרבויות מצרים, אשור ובבל. בקומת הקרקע מוצגות עתיקות ממצרים העתיקה, כמו גם עבודות אמנות אירופאית מהמאה ה-7 ועד המאה ה-18. בקומות האחרות מוצגות עבודות אמנות נוספות, מיוון, רומי, ימי הביניים והרנסאנס.
שימו לב במיוחד ל“אוצר פריאם”, שהתגלה בחפירות בשנת 1873. בעליו של אוסף התכשיטים הזה היה, לפי השערת הארכיאולוגים, לא פחות ממלך טרויה.
בין היצירות המככבות במחלקת האמנות תפגשו מיצירותיהם של אמנים מפורסמים, ביניהם פיקאסו, ואן גוך, טולוז לוטרק, גוגן, מאטיס, רודן ועוד.
יש כאן אוסף מרתק של יצירות מהמאה ה-14 עד המאה ה-19, כשבפוקוס ציירי תור הזהב ההולנדים.
במבנה המוזיאון הראשי, תפגשו את מיטב היצירות מהמאות ה-20 וה-21, בעיקר של אמנים אירופאים ואמריקאים.
עוד בפושקין אוסף נפלא של אמנות אימפרסיוניסטית, פוסט-אימפרסיוניסטית, ומודרנית, כמו גם אוסף נפלא של אמנות אירופאית ואמריקנית מהמאות ה-19 וה-20. לא מעט מהן הועברו לכאן מהמוזיאון לאמנות מערבית חדשה, בו היה אחד האוספים הפרטיים החשובים מסוגו ברוסיה.
#תולדות המוזיאון
מוזיאון פושקין נולד בשנת 1898. לטקס הנחת אבן הפינה באותה שנה הגיע הצאר ניקולאי השני. על תכנון המבנה הופקדו האדריכלים ולדימיר שוקוב ורומן קליין, שתכניתם נבחרה מתוך עיצוביהם של 19 אדריכלים שהגישו תכניות.
המוזיאון נפתח רשמית לקהל הרחב ב-1912. הוא נקרא אז על שמו של הצאר אלכסנדר השלישי. מטרתו הייתה אז לשמש למטרות חינוכיות. הוא הכיל אז אוסף של ממצאים ופסלים ממצרים העתיקה, לצד העתקים של פסלים רומיים ויווניים.
המהפכה הבולשביקית שהתרחשה בשנים הבאות הביאה לכך שהועברו אליו המון יצירות אמנות פרטיות, שהוחרמו לעשירי רוסיה, לצד כאלה שנלקחו ממוזיאון הארמיטאז' שבסנט-פטרבורג. בהמשך הביאה מדיניות הלאמת הרכוש הפרטי של הקומוניסטים, עוד ועוד יצירות אמנות למוזיאון. מאז צבר המוזיאון המפואר עוד ועוד יצירות וכיום יש בו מעל חצי מיליון עבודות אמנות. האוסף שבו נחשב לאחד האוספים הטובים בעולם, של אמנות אימפרסיוניסטית, פוסט-אימפרסיוניסטית ומודרנית.
בשנת 1937, לציון 100 שנים למותו של המשורר הרוסי המפורסם אלכסנדר פושקין, שונה שמו של המוזיאון ל"מוזיאון פושקין".
#טיפים
רצוי לתכנן מה לא רוצים להפסיד בשום אופן, כי המוזיאון הזה עצום.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/bGxDxl5pPvk
ועוד מבט ארוך:
https://youtu.be/dkDF9TR8nFk
#על מוזיאון המלחמה הקרה של מוסקבה שנמצא בבונקר גרעיני בעיר
בלב מוסקבה נמצא בונקר אפל ומאובזר היטב, שבנו הסובייטים בשיא המלחמה הקרה, בשנות ה-50 של המאה ה-20. הבונקר נועד למטרות הגנה במקרה של מתקפה גרעינית.
במהלך הביקור כאן תחושו שאתם חוזרים בזמן, אל ימי המלחמה הקרה, עת הסכנה למלחמה גרעינית הייתה מוחשית ולא פעם קרובה ממש. מהבונקר הזה, שעומקו מעל 60 מטרים מתחת לפני האדמה, התכוונו שליטי ברית המועצות לנהל בשעת חירום מלחמה גרעינית.
האווירה המעט קלסטרופובית שתחושו בביקור בבונקר 42 תתפוגג מעט במוזיאון המלחמה הקרה (Cold War Museum) שממוקם בבונקר. גם האוכל החם מהמלחמה הקרה, המוגש במסעדה עם האוכל האותנטי מהתקופה ההיא, יעשה לכם טוב ויוציא אתכם מהדאגה והחשש ממתקפה אטומית כלשהי.
#מה יש כאן?
בבונקר 42 תמצאו היום את מוזיאון המלחמה הקרה (Cold War Museum) של מוסקבה. תוכלו לראות כאן מוצגים שונים מהתקופה ופריטי תעמולה של המעצמות והגושים, כאלו שהפנו אלו כנגד אלו.
במיוחד מעניין לחוות כאן את אגף הלבוש. כאן תחוו מדידה וצילום במדים, כשאתם עטויים בכובעים מיוחדים ובמסיכות גז מתקופת המלחמה הקרה. צילומי הסלפי שתנפיקו כאן יהיו להיט!
עוד בביקור כאן תצפו בסרט המציג את שורשי המאבק הבין גושי ואת היריבות שבין שתי מעצמות העל של עידן המלחמה הקרה - ברית המועצות וארצות הברית של אמריקה.
במסעדה היוקרתית שבבונקר תוכלו לאכול מנות שאהבו סטאלין והמנהיגים הקומוניסטים השונים. תוכלו להזמין כאן את מנת סטאלין, מנת גורב'צוב וכך הלאה.
עוד במקום בר קריוקי, שבו תוכלו לפרוק את המתח המלחמתי שצברתם. בני נוער, חובבי משחקים ואוהבי מחשבים, יוכלו לשחק באחד ממשחקי המלחמה האינטראקטיביים שניצבים כאן.
בבונקר גם בית קפה, בו תוכלו לנוח ולחשוב על העבר, ההווה והמלחמות הקרות והמיותרות שביניהם.
#תולדות הבונקר
בונקר 42 בטגנקה (Bunker 42 on Taganka) נמצא במה שהיה בונקר גרעיני ועד לשנות ה-40 של המאה הקודמת שימש עדיין כבונקר של סטאלין (Stalin's Bunker).
בניית הבונקר החלה בשנת 1950 על ידי חברת "SMU Mosmetrostroy", שבנתה אותו בשנת 1949, על פי מבחן הנשק הגרעיני שנעשה בברית המועצות. במבחן הסתבר אז שהעומק האידאלי שצריך להיות לבונקר כזה הוא לא פחות מ-65 מטרים. אז גם נקבע שיש למקמו בקרבת הקרמלין, בכדי להגן על מנהיגי ברית המועצות, במקרה של התקפה גרעינית ולאפשר להם להגיע אליו במהירות.
הבנייה הסתיימה ב-1953 והבונקר הופעל כמעט מיידית. הוא היה פעיל כמרכז פיקוד אסטרטגי, עד שנת 1986. במקרה של הפעלת לוחמה גרעינית נגד רוסיה, הוא יכול היה להכיל אז יותר מ-2500 פקידי ממשל.
בשנות ה-80, עם התפוגגותה של אימת המלחמה הקרה, הלך הצורך בבונקר וירד. הוא הפסיק אז לפעול ובשנת 1996 נרכש במכירה פומבית, על ידי יזם פרטי, ששיחזר אותו והפך את הבונקר של סטאלין לאטרקציה תיירותית.
#טיפים
רצוי להירשם מראש לסיור המודרך בבונקר. אורכו יותר משעה והוא בשפה האנגלית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/kfsdWVNeXbM
בלוגרים:
https://youtu.be/WyLCTFwbI-c
בלב מוסקבה נמצא בונקר אפל ומאובזר היטב, שבנו הסובייטים בשיא המלחמה הקרה, בשנות ה-50 של המאה ה-20. הבונקר נועד למטרות הגנה במקרה של מתקפה גרעינית.
במהלך הביקור כאן תחושו שאתם חוזרים בזמן, אל ימי המלחמה הקרה, עת הסכנה למלחמה גרעינית הייתה מוחשית ולא פעם קרובה ממש. מהבונקר הזה, שעומקו מעל 60 מטרים מתחת לפני האדמה, התכוונו שליטי ברית המועצות לנהל בשעת חירום מלחמה גרעינית.
האווירה המעט קלסטרופובית שתחושו בביקור בבונקר 42 תתפוגג מעט במוזיאון המלחמה הקרה (Cold War Museum) שממוקם בבונקר. גם האוכל החם מהמלחמה הקרה, המוגש במסעדה עם האוכל האותנטי מהתקופה ההיא, יעשה לכם טוב ויוציא אתכם מהדאגה והחשש ממתקפה אטומית כלשהי.
#מה יש כאן?
בבונקר 42 תמצאו היום את מוזיאון המלחמה הקרה (Cold War Museum) של מוסקבה. תוכלו לראות כאן מוצגים שונים מהתקופה ופריטי תעמולה של המעצמות והגושים, כאלו שהפנו אלו כנגד אלו.
במיוחד מעניין לחוות כאן את אגף הלבוש. כאן תחוו מדידה וצילום במדים, כשאתם עטויים בכובעים מיוחדים ובמסיכות גז מתקופת המלחמה הקרה. צילומי הסלפי שתנפיקו כאן יהיו להיט!
עוד בביקור כאן תצפו בסרט המציג את שורשי המאבק הבין גושי ואת היריבות שבין שתי מעצמות העל של עידן המלחמה הקרה - ברית המועצות וארצות הברית של אמריקה.
במסעדה היוקרתית שבבונקר תוכלו לאכול מנות שאהבו סטאלין והמנהיגים הקומוניסטים השונים. תוכלו להזמין כאן את מנת סטאלין, מנת גורב'צוב וכך הלאה.
עוד במקום בר קריוקי, שבו תוכלו לפרוק את המתח המלחמתי שצברתם. בני נוער, חובבי משחקים ואוהבי מחשבים, יוכלו לשחק באחד ממשחקי המלחמה האינטראקטיביים שניצבים כאן.
בבונקר גם בית קפה, בו תוכלו לנוח ולחשוב על העבר, ההווה והמלחמות הקרות והמיותרות שביניהם.
#תולדות הבונקר
בונקר 42 בטגנקה (Bunker 42 on Taganka) נמצא במה שהיה בונקר גרעיני ועד לשנות ה-40 של המאה הקודמת שימש עדיין כבונקר של סטאלין (Stalin's Bunker).
בניית הבונקר החלה בשנת 1950 על ידי חברת "SMU Mosmetrostroy", שבנתה אותו בשנת 1949, על פי מבחן הנשק הגרעיני שנעשה בברית המועצות. במבחן הסתבר אז שהעומק האידאלי שצריך להיות לבונקר כזה הוא לא פחות מ-65 מטרים. אז גם נקבע שיש למקמו בקרבת הקרמלין, בכדי להגן על מנהיגי ברית המועצות, במקרה של התקפה גרעינית ולאפשר להם להגיע אליו במהירות.
הבנייה הסתיימה ב-1953 והבונקר הופעל כמעט מיידית. הוא היה פעיל כמרכז פיקוד אסטרטגי, עד שנת 1986. במקרה של הפעלת לוחמה גרעינית נגד רוסיה, הוא יכול היה להכיל אז יותר מ-2500 פקידי ממשל.
בשנות ה-80, עם התפוגגותה של אימת המלחמה הקרה, הלך הצורך בבונקר וירד. הוא הפסיק אז לפעול ובשנת 1996 נרכש במכירה פומבית, על ידי יזם פרטי, ששיחזר אותו והפך את הבונקר של סטאלין לאטרקציה תיירותית.
#טיפים
רצוי להירשם מראש לסיור המודרך בבונקר. אורכו יותר משעה והוא בשפה האנגלית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/kfsdWVNeXbM
בלוגרים:
https://youtu.be/WyLCTFwbI-c
#על המבצר שהיה למרכז השלטון של רוסיה
רבים רואים בקרמלין (Moskovsky Kreml), את סמלה וליבה של העיר מוסקבה. מדובר באטרקציה תיירותית מרכזית, שהיא גם מרכז שלטוני וגם אתר היסטורי מטורף. כאן תוכלו להתרשם מהפאר והעושר של העבר הרוסי, מהארמונות, הכנסיות ובנייני המשטר ולהבין כיצד הפכה האומה הזו בחצי האלף האחרון, לאחת החשובות והחזקות בעולם.
קרמלין הוא אכן מבצר מרהיב, מסוגר, מתנשא ואפילו מנוכר, הבנוי בלב העיר מוסקבה, על גבעת בורוביצקי המתנוססת מעל לנהר וממערב לכיכר האדומה. הוא קיבל את השם "קרמלין", בעברית "מבצר", בשנת 1331. מאז ישבו בו כמעט כל הצארים הרוסיים ושלטו ממנו על רוסיה.
כמו מגדל אייפל בפריז, הביג בן בלונדון והטאג’ מאהל ההודי, נחשב הקרמלין במוסקבה לאתר תיירות אייקוני ובעל חיי נצח. זהו אחד מאתרי התיירות המוכרים בעולם והוא מהווה מגנט לתיירות המגיעה לעיר ולרוסיה כולה. הסיור בתוך חומותיו נחשב לאחת מחוויות החובה לתיירים המבקרים בעיר הזו. רק כאן תוכלו לראות מבנים מרשימים לצד זוטות היסטוריות, כמו התותח הגדול בעולם שמעולם לא ירה והפעמון הגדול בעולם, שלא זכה לצלצל אפילו פעם אחת.
אבל הקרמלין של היום אינו רק אתר היסטורי ומרכיב יסוד בהיסטוריה הפוליטית של רוסיה המודרנית. זהו גם מבצר שלטוני בכל המובנים. כאן מתגורר נשיא רוסיה ומנהל את רוסיה.
מאז שנת 1990 הקרמלין מוכרז אתר מורשת עולמית של אונסק”ו. זאת גם על שום האתרים ההיסטוריים החשובים, הפתוחים לתיירים, שבו.
#תולדות הקרמלין
הקרמלין נוצר בשנת 1147, כששליט קייב, בירתה של האומה הרוסית באותו זמן, מקים מבצר עץ בסמוך למפגש שני הנהרות הגדולים. מסביב למקום הזה מתחילים אז להתקבץ מתיישבים, בונים בתים והעיר מתחילה לצמוח.
בשנת 1208 משמידים הכובשים המונגולים את הקרמלין לגמרי. זו הפעם הראשונה אך לא האחרונה שזה יקרה. למעשה, במהלך השנים הוא עתיד להישרף כמה פעמים, אך הוא ישוב וייבנה כל פעם מחדש ויהיה מרשים עוד יותר.
במאה ה-14 הקרמלין נבנה מחדש ומתחיל לשמש כמקום מושבם של המלכים הרוסיים. למעשה, כאן עתידים לשבת כל הצארים הרוסיים, עד לתקופת הצאר פטר הגדול, שיעביר את בירתו לעיר סנט-פטרבורג.
במקביל ובאותה מאה, גם הכנסייה הרוסית האורתודוקסית מתחילה להעביר את מרכזה לכאן. זו התקופה שבה מתחיל הקרמלין, במקביל להיותו מרכז השלטון הרוסי, לשמש גם כמרכז הדת הרוסית.
במאות ה-15 וה-16 הוחלפה חומת העץ בחומת אבן ומוסקבה הפכה לבירתה של רוסיה המאוחדת. אז גם נבנו המבנים המרכזיים של הקרמלין, כולל המגדלים, ארבעת השערים וחלק מהכנסיות היפות שבו.
בשנים הבאות ינהיג הצאר איוואן האיום מהקרמלין את שלטון האימים שלו. מאותו מבצר יצפה נפוליאון במוסקבה העולה באש, ככל הנראה מהצתות של הרוסים, שהקשו על הצבא הצרפתי ליהנות מהכיבוש שלה.
מאז מלחמת העולם הראשונה שכן בקרמלין מרכז השלטון של ברית המועצות. לאחר המהפכה הבולשביקית בשנת 1917, חזר הקרמלין למרכזיות שלו בשלטון הרוסי. תחת השלטון הסובייטי הוא הופך למובלעת של האליטות הפוליטיות בברית המועצות ומכאן ינהיג לנין את הדיקטטורה של הפרולטריון וסטלין אחריו - את הטיהורים האיומים והטרור האדום שלו.
אחרי מלחמת העולם השנייה, מכאן ינהל חרושצ'וב את המלחמה הקרה, העימות הבין גושי אל מול ברית נאט"ו בהנהגת ארצות הברית.
ומהקרמלין יודיע גורבצ'יוב על הפרסטרויקה וישחרר את הלפיתה הקומוניסטית, יכניס רוח של פתיחות ויביא להתמוטטות ברית המועצות. ילצין אחריו יעמוד על המשך הרפורמות וישלים את הפיכת רוסיה לדמוקרטיה.
גם כיום יושב כאן המרכז השלטוני הפוליטי של רוסיה ומקומו של הממשל הרוסי כולו. בקרמלין מתגורר נשיא רוסיה וזה גם מקום עבודתו. חשיבותו הפוליטית העצומה של המקום נובעת מכך שזה המקום שבו מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר בענייני הפנים והחוץ, במדינה העצומה הזו.
במקביל הוא נחשב לאתר תיירות מוביל במוסקבה ומיליוני תיירים באים לפקוד את המוזיאונים והקתדרלות שבו.
#מה תראו כאן?
מצודת הקרמלין כוללת למעשה מכלול מבוצר וענק, שבו ארמונות, קתדרלות ומוזיאונים, המוקפים בחומות, עם מגדלים מחודדים, המגינים עליו היטב.
הקרמלין נראה כמתחם משולש בצורתו, ששטחו הוא 275 אלף מטרים רבועים. הוא מוקף בחומה, באורך של 2,235 מטרים. בחומה 20 מגדלי שמירה, שהראשון מהם נבנה עוד בשנת 1485.
כיאה לאימפריה המשתרעת מקצה מערב ועד קצה מזרח, מרוכז בקרמלין עושר עצום ורב. יש בו מבנים היסטוריים רבים שהוסיפו בו הצארים השונים, במהלך השנים. ביניהם תמצאו את מגדלי הקרמלין, הכיכרות והגנים, הארמונות, הקתדרלות והכנסיות השונות.
בין מגדלי הקרמלין תוכלו לראות את מגדל טרויצקאיה, המגדל הגבוה בקרמלין, שהוא גם המגדל המשמש כשער הכניסה הראשי, מכיוונו של גן אלכסנדר, אל מתחם הקרמלין. תוכלו למצוא גם את מגדל ספאסקיה, המגדל היפה מכולם ואת מגדל טאינצסקיה, שהוא העתיק ביותר ממגדלי הקרמלין כולם.
בקרמלין תוכלו לצפות רק מבחוץ בכמה מבנים מרשימים. ביניהם ארמון הקרמלין, ארמון פוטשני בו התגורר סטאלין בזמן שלטונו, ארמון הקונגרסים של הקרמלין, ארמון הסובייט העליון, ארמון הסנאט והמבנה שבו נמצא כיום משרדו האישי של נשיא רוסיה.
עוד אתרים מרכזיים במתחם הקרמלין הם המוזיאונים השונים, הכיכרות והגנים. בולטים כיכר הקתדרלות, כיכר איוונובסקיה וגן אלכסנדר. מעניינות גם הקתדרלות - במיוחד קתדרלת הבשורה, כנסיית העלייה לשמיים, קתדרלת התרדמה, קתדרלת המלאך מיכאל וכנסיית מיכאל הקדוש.
#טיפים
כניסת המבקרים הראשית היא ממגדל קוטאפיה (Kutafya) הסמוך לחומה המערבית שלו.
לרכישת כרטיסים הגיעו מוקדם - לפחות חצי שעה לפני הסיור של 10 בבוקר. לפני הסיורים של 12:00, 14:30 ו-16:30 הקדימו בשעה לפחות!
עדיף להגיע ללא תיקים - כי חובה להניחם בתאי שמירת החפצים, העולים כסף, ממוקמים רחוק ולא פעם יש בהם תור משמעותי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/k5rqY-mMRGQ
מבפנים:
https://youtu.be/cnwoWSeEdtw
הדרכה:
https://youtu.be/xSqbubwS4N4
רבים רואים בקרמלין (Moskovsky Kreml), את סמלה וליבה של העיר מוסקבה. מדובר באטרקציה תיירותית מרכזית, שהיא גם מרכז שלטוני וגם אתר היסטורי מטורף. כאן תוכלו להתרשם מהפאר והעושר של העבר הרוסי, מהארמונות, הכנסיות ובנייני המשטר ולהבין כיצד הפכה האומה הזו בחצי האלף האחרון, לאחת החשובות והחזקות בעולם.
קרמלין הוא אכן מבצר מרהיב, מסוגר, מתנשא ואפילו מנוכר, הבנוי בלב העיר מוסקבה, על גבעת בורוביצקי המתנוססת מעל לנהר וממערב לכיכר האדומה. הוא קיבל את השם "קרמלין", בעברית "מבצר", בשנת 1331. מאז ישבו בו כמעט כל הצארים הרוסיים ושלטו ממנו על רוסיה.
כמו מגדל אייפל בפריז, הביג בן בלונדון והטאג’ מאהל ההודי, נחשב הקרמלין במוסקבה לאתר תיירות אייקוני ובעל חיי נצח. זהו אחד מאתרי התיירות המוכרים בעולם והוא מהווה מגנט לתיירות המגיעה לעיר ולרוסיה כולה. הסיור בתוך חומותיו נחשב לאחת מחוויות החובה לתיירים המבקרים בעיר הזו. רק כאן תוכלו לראות מבנים מרשימים לצד זוטות היסטוריות, כמו התותח הגדול בעולם שמעולם לא ירה והפעמון הגדול בעולם, שלא זכה לצלצל אפילו פעם אחת.
אבל הקרמלין של היום אינו רק אתר היסטורי ומרכיב יסוד בהיסטוריה הפוליטית של רוסיה המודרנית. זהו גם מבצר שלטוני בכל המובנים. כאן מתגורר נשיא רוסיה ומנהל את רוסיה.
מאז שנת 1990 הקרמלין מוכרז אתר מורשת עולמית של אונסק”ו. זאת גם על שום האתרים ההיסטוריים החשובים, הפתוחים לתיירים, שבו.
#תולדות הקרמלין
הקרמלין נוצר בשנת 1147, כששליט קייב, בירתה של האומה הרוסית באותו זמן, מקים מבצר עץ בסמוך למפגש שני הנהרות הגדולים. מסביב למקום הזה מתחילים אז להתקבץ מתיישבים, בונים בתים והעיר מתחילה לצמוח.
בשנת 1208 משמידים הכובשים המונגולים את הקרמלין לגמרי. זו הפעם הראשונה אך לא האחרונה שזה יקרה. למעשה, במהלך השנים הוא עתיד להישרף כמה פעמים, אך הוא ישוב וייבנה כל פעם מחדש ויהיה מרשים עוד יותר.
במאה ה-14 הקרמלין נבנה מחדש ומתחיל לשמש כמקום מושבם של המלכים הרוסיים. למעשה, כאן עתידים לשבת כל הצארים הרוסיים, עד לתקופת הצאר פטר הגדול, שיעביר את בירתו לעיר סנט-פטרבורג.
במקביל ובאותה מאה, גם הכנסייה הרוסית האורתודוקסית מתחילה להעביר את מרכזה לכאן. זו התקופה שבה מתחיל הקרמלין, במקביל להיותו מרכז השלטון הרוסי, לשמש גם כמרכז הדת הרוסית.
במאות ה-15 וה-16 הוחלפה חומת העץ בחומת אבן ומוסקבה הפכה לבירתה של רוסיה המאוחדת. אז גם נבנו המבנים המרכזיים של הקרמלין, כולל המגדלים, ארבעת השערים וחלק מהכנסיות היפות שבו.
בשנים הבאות ינהיג הצאר איוואן האיום מהקרמלין את שלטון האימים שלו. מאותו מבצר יצפה נפוליאון במוסקבה העולה באש, ככל הנראה מהצתות של הרוסים, שהקשו על הצבא הצרפתי ליהנות מהכיבוש שלה.
מאז מלחמת העולם הראשונה שכן בקרמלין מרכז השלטון של ברית המועצות. לאחר המהפכה הבולשביקית בשנת 1917, חזר הקרמלין למרכזיות שלו בשלטון הרוסי. תחת השלטון הסובייטי הוא הופך למובלעת של האליטות הפוליטיות בברית המועצות ומכאן ינהיג לנין את הדיקטטורה של הפרולטריון וסטלין אחריו - את הטיהורים האיומים והטרור האדום שלו.
אחרי מלחמת העולם השנייה, מכאן ינהל חרושצ'וב את המלחמה הקרה, העימות הבין גושי אל מול ברית נאט"ו בהנהגת ארצות הברית.
ומהקרמלין יודיע גורבצ'יוב על הפרסטרויקה וישחרר את הלפיתה הקומוניסטית, יכניס רוח של פתיחות ויביא להתמוטטות ברית המועצות. ילצין אחריו יעמוד על המשך הרפורמות וישלים את הפיכת רוסיה לדמוקרטיה.
גם כיום יושב כאן המרכז השלטוני הפוליטי של רוסיה ומקומו של הממשל הרוסי כולו. בקרמלין מתגורר נשיא רוסיה וזה גם מקום עבודתו. חשיבותו הפוליטית העצומה של המקום נובעת מכך שזה המקום שבו מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר בענייני הפנים והחוץ, במדינה העצומה הזו.
במקביל הוא נחשב לאתר תיירות מוביל במוסקבה ומיליוני תיירים באים לפקוד את המוזיאונים והקתדרלות שבו.
#מה תראו כאן?
מצודת הקרמלין כוללת למעשה מכלול מבוצר וענק, שבו ארמונות, קתדרלות ומוזיאונים, המוקפים בחומות, עם מגדלים מחודדים, המגינים עליו היטב.
הקרמלין נראה כמתחם משולש בצורתו, ששטחו הוא 275 אלף מטרים רבועים. הוא מוקף בחומה, באורך של 2,235 מטרים. בחומה 20 מגדלי שמירה, שהראשון מהם נבנה עוד בשנת 1485.
כיאה לאימפריה המשתרעת מקצה מערב ועד קצה מזרח, מרוכז בקרמלין עושר עצום ורב. יש בו מבנים היסטוריים רבים שהוסיפו בו הצארים השונים, במהלך השנים. ביניהם תמצאו את מגדלי הקרמלין, הכיכרות והגנים, הארמונות, הקתדרלות והכנסיות השונות.
בין מגדלי הקרמלין תוכלו לראות את מגדל טרויצקאיה, המגדל הגבוה בקרמלין, שהוא גם המגדל המשמש כשער הכניסה הראשי, מכיוונו של גן אלכסנדר, אל מתחם הקרמלין. תוכלו למצוא גם את מגדל ספאסקיה, המגדל היפה מכולם ואת מגדל טאינצסקיה, שהוא העתיק ביותר ממגדלי הקרמלין כולם.
בקרמלין תוכלו לצפות רק מבחוץ בכמה מבנים מרשימים. ביניהם ארמון הקרמלין, ארמון פוטשני בו התגורר סטאלין בזמן שלטונו, ארמון הקונגרסים של הקרמלין, ארמון הסובייט העליון, ארמון הסנאט והמבנה שבו נמצא כיום משרדו האישי של נשיא רוסיה.
עוד אתרים מרכזיים במתחם הקרמלין הם המוזיאונים השונים, הכיכרות והגנים. בולטים כיכר הקתדרלות, כיכר איוונובסקיה וגן אלכסנדר. מעניינות גם הקתדרלות - במיוחד קתדרלת הבשורה, כנסיית העלייה לשמיים, קתדרלת התרדמה, קתדרלת המלאך מיכאל וכנסיית מיכאל הקדוש.
#טיפים
כניסת המבקרים הראשית היא ממגדל קוטאפיה (Kutafya) הסמוך לחומה המערבית שלו.
לרכישת כרטיסים הגיעו מוקדם - לפחות חצי שעה לפני הסיור של 10 בבוקר. לפני הסיורים של 12:00, 14:30 ו-16:30 הקדימו בשעה לפחות!
עדיף להגיע ללא תיקים - כי חובה להניחם בתאי שמירת החפצים, העולים כסף, ממוקמים רחוק ולא פעם יש בהם תור משמעותי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/k5rqY-mMRGQ
מבפנים:
https://youtu.be/cnwoWSeEdtw
הדרכה:
https://youtu.be/xSqbubwS4N4
אתרי חובה במוסקבה
#על הכיכר האדומה שהיא לא אדומה
הכיכר האדומה (Red Square), ברוסית "קראסניה פלושד", היא הכיכר המרכזית במוסקבה ושל רוסיה כולה. היא ממוקמת במרכז מוסקבה, בסמוך לחומה המזרחית של הקרמלין.
בעברה שימשה הכיכר לחגיגות גדולות ולכינוסים עממיים. מעת לעת התקיימו כאן בעבר גם הוצאות להורג ומצעדים צבאיים. כיום, חוץ מחשיבותה הפוליטית ברוסיה, היא גם בעלת חשיבות דתית, בכנסייה הרוסית-אורתודוקסית.
בימינו נחשבת הכיכר האדומה לכיכר המפורסמת ביותר במוסקבה ולאחד מסמליה המובהקים של רוסיה כולה. בכל שנה מגיעים לכאן מיליוני תיירים ופעמים רבות מתקיימים בה מצעדים גדולים, מופעים וקונצרטים ענקיים.
הכיכר האדומה הוכרזה על ידי אונסק”ו כאתר מורשת עולמית. עם שטח של 73 אלף מ"ר, הכיכר הזו גדולה מאד. היא גם יפה להפליא, במיוחד בשעות הערב, כשהיא מוארת באורות נפלאים.
6 הכנסיות המרהיבות שבכיכר האדומה, לצד המבנים ההיסטוריים החשובים שניצבים בה ובסביבתה, הופכים אותה גם למוקד תיירות פופולרי וגם למקום חשוב בתרבות הרוסית. אבני הריצוף המיוחדות שלה נשמרות היטב ולכן אוסרים על כניסת כלי רכב אל תוכה.
אגב, זוהי כיכר מרשימה אבל כלל אינה אדומה. רבים חושבים שהיא זכתה לשמה על שום הלבנים האדומות, מהן בנויים חלק מהמבנים שמסביבה. אבל השם הזה ניתן לה במאה ה-17, בזמנים שבהם פירוש המילה "קראסניה" בשפה הרוסית היה גם "יפה". כך ששמה היה בעצם "הכיכר היפה". המילה הפכה עם השנים ל"אדום" או "אדומה" והכיכר בעקבותיה, הייתה ל"כיכר האדומה".
#תולדות הכיכר
הכיכר האדומה נבנתה בהוראות הצאר איוואן השלישי, הוא "איוון הגדול", בסוף המאה ה-15. באותם זמנים היא נקראה "כיכר המסחר".
במאות הבאות שימשה הכיכר האדומה לשווקים וירידים שהתקיימו בה. מאז הוקמה, בשנת 1490, התקיימו בה גם הוצאות להורג של מתנגדי הצאר והמשטר. היא ידעה טקסים דתיים ואסיפות עממיות גדולות, רגעי אבל, לצד זמנים של התרוממות רוח.
במאה ה-20, לאחר המהפכה הבולשביקית, היא הפכה לאחד מסמלי המשטר הקומוניסטי. עד להתפרקותו, בשנת 1990, היא שמשה את המשטר הסובייטי כאזור לקיום של הפגנות ומצעדים צבאיים. באותם ימים הרסו הקומוניסטים 80% מהכנסיות ברוסיה והיגלו חלק גדול מאנשי הדת הרוסיים למחנות עבודה. כך פינו הטקסים הדתיים באותה תקופה את מקומם למצעדי ה-1 במאי ולמצעדים צבאיים של נשק סובייטי בזמן המלחמה הקרה. התקיימו כאן אז אספות פוליטיות מרשימות ופטריוטיות והושמעו בה נאומים של גדולי המשטר הסובייטי.
לאחר התמוטטות הקומוניזם ב-1991, הכיכר חזרה להיות מקום עממי יותר. הכנסיות שבה חזרו לפעול ולמשוך אליהן המוני מתפללים. כיום הכיכר האדומה היא אחד הסמלים של העיר מוסקבה ושל רוסיה כולה. פוקדים אותה המוני תיירים בכל יום וגם בשעות הערב והלילה.
#מיקום הכיכר
מצידיה השונים מוקפת הכיכר האדומה במבנים שונים:
בדרום-מערב חומת הקרמלין על בית הקברות שבה ומאוזוליאום לנין.
בדרום-מזרח קתדרלת ואסילי הקדוש על צריחי הבצל הססגוניים שלה, האופייניים לכנסייה הרוסית אורתודוקסית, לצד אנדרטת מינין ופוז'ארסקי ולובנויה מייסטו.
בצפון-מזרח שני מרכזי קניות גדולים והיסטוריים, אחד מהם הוא "גוּם" (GUM), המשתרע על צלע שלמה של הכיכר האדומה. לידו קתדרלת קאזאן.
בצפון-מערב תראו את מבנהו האדום והמרשים של המוזיאון ההיסטורי של רוסיה. לידו רואים את שער התחייה ובסמוך לו גם קפלה קטנה. לידה תראו לוח ארד, המסמן את נקודת האפס של הקילומטרים במוסקבה.
#טיפים
בתום הסיור כאן יוכלו חובבי השופינג להיכנס לחנות הכלבו היוקרתית GUM, הסמוכה הכיכר ולמרכז הקניות גאסטיני דבור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/xLktYf8MOac
ביקור במקום:
https://youtu.be/oAA1mrDjTnA
בכריסמס:
https://youtu.be/TyXDoIhBEW0
הדרכה:
https://youtu.be/qDf_kRDAtW0
הכיכר והדת:
https://youtu.be/bpS5OU2bTvo
הכיכר האדומה (Red Square), ברוסית "קראסניה פלושד", היא הכיכר המרכזית במוסקבה ושל רוסיה כולה. היא ממוקמת במרכז מוסקבה, בסמוך לחומה המזרחית של הקרמלין.
בעברה שימשה הכיכר לחגיגות גדולות ולכינוסים עממיים. מעת לעת התקיימו כאן בעבר גם הוצאות להורג ומצעדים צבאיים. כיום, חוץ מחשיבותה הפוליטית ברוסיה, היא גם בעלת חשיבות דתית, בכנסייה הרוסית-אורתודוקסית.
בימינו נחשבת הכיכר האדומה לכיכר המפורסמת ביותר במוסקבה ולאחד מסמליה המובהקים של רוסיה כולה. בכל שנה מגיעים לכאן מיליוני תיירים ופעמים רבות מתקיימים בה מצעדים גדולים, מופעים וקונצרטים ענקיים.
הכיכר האדומה הוכרזה על ידי אונסק”ו כאתר מורשת עולמית. עם שטח של 73 אלף מ"ר, הכיכר הזו גדולה מאד. היא גם יפה להפליא, במיוחד בשעות הערב, כשהיא מוארת באורות נפלאים.
6 הכנסיות המרהיבות שבכיכר האדומה, לצד המבנים ההיסטוריים החשובים שניצבים בה ובסביבתה, הופכים אותה גם למוקד תיירות פופולרי וגם למקום חשוב בתרבות הרוסית. אבני הריצוף המיוחדות שלה נשמרות היטב ולכן אוסרים על כניסת כלי רכב אל תוכה.
אגב, זוהי כיכר מרשימה אבל כלל אינה אדומה. רבים חושבים שהיא זכתה לשמה על שום הלבנים האדומות, מהן בנויים חלק מהמבנים שמסביבה. אבל השם הזה ניתן לה במאה ה-17, בזמנים שבהם פירוש המילה "קראסניה" בשפה הרוסית היה גם "יפה". כך ששמה היה בעצם "הכיכר היפה". המילה הפכה עם השנים ל"אדום" או "אדומה" והכיכר בעקבותיה, הייתה ל"כיכר האדומה".
#תולדות הכיכר
הכיכר האדומה נבנתה בהוראות הצאר איוואן השלישי, הוא "איוון הגדול", בסוף המאה ה-15. באותם זמנים היא נקראה "כיכר המסחר".
במאות הבאות שימשה הכיכר האדומה לשווקים וירידים שהתקיימו בה. מאז הוקמה, בשנת 1490, התקיימו בה גם הוצאות להורג של מתנגדי הצאר והמשטר. היא ידעה טקסים דתיים ואסיפות עממיות גדולות, רגעי אבל, לצד זמנים של התרוממות רוח.
במאה ה-20, לאחר המהפכה הבולשביקית, היא הפכה לאחד מסמלי המשטר הקומוניסטי. עד להתפרקותו, בשנת 1990, היא שמשה את המשטר הסובייטי כאזור לקיום של הפגנות ומצעדים צבאיים. באותם ימים הרסו הקומוניסטים 80% מהכנסיות ברוסיה והיגלו חלק גדול מאנשי הדת הרוסיים למחנות עבודה. כך פינו הטקסים הדתיים באותה תקופה את מקומם למצעדי ה-1 במאי ולמצעדים צבאיים של נשק סובייטי בזמן המלחמה הקרה. התקיימו כאן אז אספות פוליטיות מרשימות ופטריוטיות והושמעו בה נאומים של גדולי המשטר הסובייטי.
לאחר התמוטטות הקומוניזם ב-1991, הכיכר חזרה להיות מקום עממי יותר. הכנסיות שבה חזרו לפעול ולמשוך אליהן המוני מתפללים. כיום הכיכר האדומה היא אחד הסמלים של העיר מוסקבה ושל רוסיה כולה. פוקדים אותה המוני תיירים בכל יום וגם בשעות הערב והלילה.
#מיקום הכיכר
מצידיה השונים מוקפת הכיכר האדומה במבנים שונים:
בדרום-מערב חומת הקרמלין על בית הקברות שבה ומאוזוליאום לנין.
בדרום-מזרח קתדרלת ואסילי הקדוש על צריחי הבצל הססגוניים שלה, האופייניים לכנסייה הרוסית אורתודוקסית, לצד אנדרטת מינין ופוז'ארסקי ולובנויה מייסטו.
בצפון-מזרח שני מרכזי קניות גדולים והיסטוריים, אחד מהם הוא "גוּם" (GUM), המשתרע על צלע שלמה של הכיכר האדומה. לידו קתדרלת קאזאן.
בצפון-מערב תראו את מבנהו האדום והמרשים של המוזיאון ההיסטורי של רוסיה. לידו רואים את שער התחייה ובסמוך לו גם קפלה קטנה. לידה תראו לוח ארד, המסמן את נקודת האפס של הקילומטרים במוסקבה.
#טיפים
בתום הסיור כאן יוכלו חובבי השופינג להיכנס לחנות הכלבו היוקרתית GUM, הסמוכה הכיכר ולמרכז הקניות גאסטיני דבור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/xLktYf8MOac
ביקור במקום:
https://youtu.be/oAA1mrDjTnA
בכריסמס:
https://youtu.be/TyXDoIhBEW0
הדרכה:
https://youtu.be/qDf_kRDAtW0
הכיכר והדת:
https://youtu.be/bpS5OU2bTvo
#על גופתו החנוטה של מנהיג המהפכה הבולשביקית
אחד המקומות היחידים במוסקבה שאינם עולים כסף, מציג את גופתו החנוטה של מנהיג המהפכה הבולשביקית והאיש שהפך את רוסיה לקומוניסטית.
המאוזוליאום של לנין (Lenin's Mausoleum) שבכיכר האדומה הוא מקום משכבו של ולדימיר איליץ' לנין, מי שהוביל את מהפכת אוקטובר והיה למנהיגה הראשון של ברית המועצות.
המאוזוליאום הזה, שעל פתחו רשום השם לנין באותיות גדולות, הוא מהאטרקציות המרכזיות בכיכר האדומה ושל מוסקבה כולה והמוני תיירים פוקדים אותו בכל שנה.
לנין אינו היחיד, אגב, שהמאוזוליאום שלו נמצא בחומות הקרמלין. החומות הללו, שבעבר שימשו להגנה על מתחם הקרמלין, הפכו במאה שעברה למקום קבורה לרבים מגדולי האומה. ביניהם נמצאים יוזיף סטאלין והאדם הראשון בחלל, יורי גאגרין.
אם נחזור למנהיג לנין, כשנפטר בשנת 1924, החליטו הסובייטים לשמר את גופתו. הגופה נחנטה לאחר מותו בתהליך חדשני ומתקדם. היא הועברה למבנה המפואר הזה, שבו היא מונחת במרכזו של חדר חשוך, מוצגת לראווה, בתוך ארון זכוכית שקוף.
המאוזוליאום הקבוע הוקם ב-1929 ועוצב כפירמידת גרניט בצבעי אדום ושחור. עם השנים הוצבה על גגו מרפסת, שממנה יכלו מנהיגים ואחמ”ים לצפות במצעדים שהתקיימו בכיכר האדומה.
לא תוכלו לשהות כאן זמן רב. זאת כי השומרים במקום לא רק שומרים על השקט אלא גם מקפידים על תנועה מתמדת של הנכנסים. כל שתזכו לו היא התבוננות קצרה ואז ליציאה מהירה, תוך פינוי הדרך למבקרים הבאים, בתור לראות את הגופה החנוטה.
#מי היה ולדימיר איליץ' לנין? - באדיבות אנציקלופדיית אאוריקה
ולדימיר איליץ' לנין או בקיצור "לנין" היה המהפכן הרוסי שהנהיג את המהפכה הקומוניסטית ברוסיה וייסד את ברית המועצות. זה קרה בשנת 1917, כשהקומוניסטים בראשות לנין השתלטו על רוסיה, הרגו את הצאר ומשפחתו ולקחו את השלטון בהפיכה אכזרית.
לנין, שאחיו הוצא להורג בידי הצאר, פיתח שנאה עזה למשטר והחליט להפילו. הוא למד משפטים והוכשר כעורך דין ובצד זה החל לכתוב והפך לסופר שהאמין בתורת קרל מרקס ולנואם מלהיב. הוא הצליח לשכנע את ההמונים ולאחר שתפס את השלטון, הנהיג את המדינה הקומוניסטית בשנים הראשונות, עד שמת. הוא הפך אותה ממדינה חקלאית, מעמדית ומושחתת למדינה תעשייתית חזקה ומלאת אמונה.
הוא השפיע באופן חשוב מאד על התפתחות רוסיה הקומוניסטית והמהפכה שביצע היתה למהפכה החשובה של המאה ה-20. רק בחצי השני של המאה, הרבה אחרי מותו, יסתבר כמה גדולה השנאה לשלטון הקומוניסטי וברית המועצות תתפרק.
#טיפים
הכניסה חופשית.
התור ארוך - במיוחד בשבת וראשון.
כדי להיכנס מהר, הגיעו לפחות שעה וחצי לפני הפתיחה.
אין להכנס עם מצלמות וטלפונים סלולריים. הפקדתם כרוכה בתשלום.
בקניון GUM, הממוקם ממש ממול, תוכלו להירגע, אחרי הביקור כאן.
מבט מקרוב על המאוזוליאום של לנין:
https://youtu.be/FUkdZGeIsZU
הדרכה:
https://youtu.be/MPmlX4kWgjs
ולנין בחייו:
https://youtu.be/WsmMFWaVqoA
אחד המקומות היחידים במוסקבה שאינם עולים כסף, מציג את גופתו החנוטה של מנהיג המהפכה הבולשביקית והאיש שהפך את רוסיה לקומוניסטית.
המאוזוליאום של לנין (Lenin's Mausoleum) שבכיכר האדומה הוא מקום משכבו של ולדימיר איליץ' לנין, מי שהוביל את מהפכת אוקטובר והיה למנהיגה הראשון של ברית המועצות.
המאוזוליאום הזה, שעל פתחו רשום השם לנין באותיות גדולות, הוא מהאטרקציות המרכזיות בכיכר האדומה ושל מוסקבה כולה והמוני תיירים פוקדים אותו בכל שנה.
לנין אינו היחיד, אגב, שהמאוזוליאום שלו נמצא בחומות הקרמלין. החומות הללו, שבעבר שימשו להגנה על מתחם הקרמלין, הפכו במאה שעברה למקום קבורה לרבים מגדולי האומה. ביניהם נמצאים יוזיף סטאלין והאדם הראשון בחלל, יורי גאגרין.
אם נחזור למנהיג לנין, כשנפטר בשנת 1924, החליטו הסובייטים לשמר את גופתו. הגופה נחנטה לאחר מותו בתהליך חדשני ומתקדם. היא הועברה למבנה המפואר הזה, שבו היא מונחת במרכזו של חדר חשוך, מוצגת לראווה, בתוך ארון זכוכית שקוף.
המאוזוליאום הקבוע הוקם ב-1929 ועוצב כפירמידת גרניט בצבעי אדום ושחור. עם השנים הוצבה על גגו מרפסת, שממנה יכלו מנהיגים ואחמ”ים לצפות במצעדים שהתקיימו בכיכר האדומה.
לא תוכלו לשהות כאן זמן רב. זאת כי השומרים במקום לא רק שומרים על השקט אלא גם מקפידים על תנועה מתמדת של הנכנסים. כל שתזכו לו היא התבוננות קצרה ואז ליציאה מהירה, תוך פינוי הדרך למבקרים הבאים, בתור לראות את הגופה החנוטה.
#מי היה ולדימיר איליץ' לנין? - באדיבות אנציקלופדיית אאוריקה
ולדימיר איליץ' לנין או בקיצור "לנין" היה המהפכן הרוסי שהנהיג את המהפכה הקומוניסטית ברוסיה וייסד את ברית המועצות. זה קרה בשנת 1917, כשהקומוניסטים בראשות לנין השתלטו על רוסיה, הרגו את הצאר ומשפחתו ולקחו את השלטון בהפיכה אכזרית.
לנין, שאחיו הוצא להורג בידי הצאר, פיתח שנאה עזה למשטר והחליט להפילו. הוא למד משפטים והוכשר כעורך דין ובצד זה החל לכתוב והפך לסופר שהאמין בתורת קרל מרקס ולנואם מלהיב. הוא הצליח לשכנע את ההמונים ולאחר שתפס את השלטון, הנהיג את המדינה הקומוניסטית בשנים הראשונות, עד שמת. הוא הפך אותה ממדינה חקלאית, מעמדית ומושחתת למדינה תעשייתית חזקה ומלאת אמונה.
הוא השפיע באופן חשוב מאד על התפתחות רוסיה הקומוניסטית והמהפכה שביצע היתה למהפכה החשובה של המאה ה-20. רק בחצי השני של המאה, הרבה אחרי מותו, יסתבר כמה גדולה השנאה לשלטון הקומוניסטי וברית המועצות תתפרק.
#טיפים
הכניסה חופשית.
התור ארוך - במיוחד בשבת וראשון.
כדי להיכנס מהר, הגיעו לפחות שעה וחצי לפני הפתיחה.
אין להכנס עם מצלמות וטלפונים סלולריים. הפקדתם כרוכה בתשלום.
בקניון GUM, הממוקם ממש ממול, תוכלו להירגע, אחרי הביקור כאן.
מבט מקרוב על המאוזוליאום של לנין:
https://youtu.be/FUkdZGeIsZU
הדרכה:
https://youtu.be/MPmlX4kWgjs
ולנין בחייו:
https://youtu.be/WsmMFWaVqoA
#על הקפלה הפרטית ששימשה את משפחת הצאר
עם צריחי הבצל שלה, קתדרלת הבשורה (Blagoveshchensky Sobor), או כנסיית הבשורה, אינה שונה מאחרות במוסקבה. תמצאו אותה בדרום כיכר הקתדרלות שבקרמלין, במרכז העיר.
הכנסייה מוקדשת לבשורה, היא ההודעה שהביא המלאך גבריאל בשם האל למרים, ובה הוא מסר לה שהיא הרה ועתידה ללדת את ישו.
אבל לכנסייה הזו, שנבנתה במאה ה-15 ונכללת היום ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסקו, יש ייחוס של ממש. מדובר בכנסייתם הפרטית של מי שהיו בני משפחת המלוכה, משפחת הצאר הרוסי.
במהלך השנים מאז בנייתה הוסיפו הצארים הרוסיים לכנסייה מגדלים רבים ונוספים. כל צאר הוסיף גם את הקישוטים והצבעים שהוא בחר. התוצאה מסוגננת ומתוקה, גם אם מעט קיטשית.
בתקופה הקומוניסטית, במסגרת התיעוב הבולשביקי לדת וראייתה כ"אופיום להמונים", נסגרה כנסיית הבשורה. מאז המהפכה של 1918 היא לא תפקדה כמקום פולחן ותפילה דתית.
גם לאחר קריסת המשטר הקומוניסטי היא לא שבה לתפקידה המקורי. כיום היא משמשת כמוזיאון. התיירים הרבים שפוקדים אותה מוצאים כאן שלל ציורים ואיקונות דתיות מרשימים ומתפעלים מהמבנה המיוחד שלה, המזוהה בצבעו הלבן וכיפות הזהב שמעליו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/kZhqwGOIUbE
עם צריחי הבצל שלה, קתדרלת הבשורה (Blagoveshchensky Sobor), או כנסיית הבשורה, אינה שונה מאחרות במוסקבה. תמצאו אותה בדרום כיכר הקתדרלות שבקרמלין, במרכז העיר.
הכנסייה מוקדשת לבשורה, היא ההודעה שהביא המלאך גבריאל בשם האל למרים, ובה הוא מסר לה שהיא הרה ועתידה ללדת את ישו.
אבל לכנסייה הזו, שנבנתה במאה ה-15 ונכללת היום ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסקו, יש ייחוס של ממש. מדובר בכנסייתם הפרטית של מי שהיו בני משפחת המלוכה, משפחת הצאר הרוסי.
במהלך השנים מאז בנייתה הוסיפו הצארים הרוסיים לכנסייה מגדלים רבים ונוספים. כל צאר הוסיף גם את הקישוטים והצבעים שהוא בחר. התוצאה מסוגננת ומתוקה, גם אם מעט קיטשית.
בתקופה הקומוניסטית, במסגרת התיעוב הבולשביקי לדת וראייתה כ"אופיום להמונים", נסגרה כנסיית הבשורה. מאז המהפכה של 1918 היא לא תפקדה כמקום פולחן ותפילה דתית.
גם לאחר קריסת המשטר הקומוניסטי היא לא שבה לתפקידה המקורי. כיום היא משמשת כמוזיאון. התיירים הרבים שפוקדים אותה מוצאים כאן שלל ציורים ואיקונות דתיות מרשימים ומתפעלים מהמבנה המיוחד שלה, המזוהה בצבעו הלבן וכיפות הזהב שמעליו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/kZhqwGOIUbE
#על תחנות המטרו המפורסמות והמפוארות של העיר מוסקבה
המטרו של מוסקבה, רשת הרכבת התחתית של העיר, היא רשת התחבורה הציבורית הגדולה בעולם, המתנהלת מתחת לפני הקרקע. ברשת המטרו של ימינו כמעט 200 תחנות, מעל 300 ק"מ של מסילות ו-9 מיליון נוסעים ביממה. הרשת הענקית הזו מדגימה היטב את הדופק של העיר הגדולה ביותר באירופה.
בזכות העיצוב המרהיב והמושקע שלהן, תחנות הרכבת התחתית של מוסקבה מפורסמות בעולם כולו ומהוות ”מיני מוזיאונים”, המנציחים את הפאר המוסקבאי של ברית המועצות, או לפחות את מה שרצו מנהיגיה שיחשבו על האימפריה שלהם.
היסטורית, המטרו נפתח ב-1935. הוא היה חלק מתכנית ממשלתית, שנועדה להפוך את מוסקבה לבירת הקומוניזם העולמי. למטרה זו גויסו אז אלפי פועלים ומתנדבים, שחפרו את המנהרות ובנו את תחנות המטרו הראשונות. אבל חוץ ממערכת להסעת המונים, השתמשו הרוסים במיזם הזה למטרות תעמולה.
תחנות הרכבת התחתית הללו נועדו להיות חלונות ראווה להצלחה הסובייטית האדירה. תחנותיה הרבות של רשת המטרו עוצבו כך שיציגו את העתיד המזהיר של האימפריה הסובייטית.
כל אחת מתחנות המטרו הללו מעוצבת כארמון מפואר ומיוחד בפני עצמו. הפאר בתחנות בא לידי ביטוי בפסיפסי ענק על הקירות, תבליטים, פסלים, חיפויי קירות עשויים שיש וגרניט, נברשות גרנדיוזיות מברונזה, נחושת ופלטינה, קישוטי קיר אופייניים לתקופה הקומוניסטית ועיצוב שנעשה בידי האמנים הרוסיים הטובים ביותר.
במבט לאחור, האימפריה הזו לא שרדה את הזמנים וקרסה לחלוטין. אבל היא הורישה לרוסיה תחנות מטרו מפוארות, שדומות יותר לארמונות פאר תת-קרקעיים, מאשר לתחנות מטרו אחרות בעולם.
#על התחנה הזו
תחנת הרכבת התחתית מאיאקובסקאיה (Mayakovskaya) היא דוגמה נהדרת לכך. התחנה, הנחשבת לאחת התחנות היפות בעולם, מדגימה את פאר האדריכלות מהעידן של טרום מלחמת העולם השנייה.
יותר מאשר כתחנת רכבת תחתית, מזכירה התחנה, המעוצבת בשיש ובפלדה, אולם נשפים מפואר. שימו לב בה לעמודי הפלדה והשיש, לסגנון הארט-דקו ולפסיפסי התקרה הנהדרים. יופי של יופי.
כמו כל התחנות הללו, גם כאן אין חנויות, רוכלים, או פחי אשפה סתמיים ואין כלל ציורי גרפיטי. התחנה דומה יותר לגלריה יוקרתית מאשר לתחנת מטרו אורבנית, בבירה עצומה והומה אדם.
#תחנות המטרו של מוסקבה
תחנות הרכבת התחתית של מוסקבה יכולות לשמש כסוג של מוזיאון לתעמולה העיצובית של התקופה הקומוניסטית.
כל תחנה עוצבה אז בסגנון אמנותי יחודי לה, כשכולן מהוות דוגמה לאידיאולוגיה הסובייטית ולגדולת מנהיגי ברית המועצות, או לפחות ההצלחה שרצו להציג.
יש ברשת תחנות מכל התקופות. מתקופת הולדת המטרו בימיו של סטאלין, דרך תקופת מלחמת העולם השנייה, עידן הצנע של חרושצ'וב ועד לתחנות המודרניות של העידן הפוסט-סובייטי.
#תחנות נוספות ששוות ביקור
מתחנת מאיאקובסקאיה תוכלו לצאת לסיור מרתק וחינמי בעוד מתחנות המטרו המפורסמות של מוסקבה.
גם אם רובן מכוסות בעבודות שיש ותבליטים אופייניים, לכל תחנה יש את האופי הייחודי שלה. במהלך טיול במוסקבה שווה להסתובב וליהנות מהיופי, העיצוב והאמנות שכל אחת מהתחנות הללו מציעה. כל אחת מהן מעוצבת כארמון מפואר ושונה מהאחרות.
שווה לראות כמה מהן:
תחנת טגאנסקאיה (Taganskaya) - תחנת הגבורה, המציגה בעיטורי קיר את גיבורי המלחמה של ברית המועצות.
תחנת נובוסלובודסקאיה (Novoslobodskaya) - עם ויטראז'ים ונברשות פאר. במיוחד בולטים בה חלונות הוויטראז' הססגוניים, שבהם תיאורים של החקלאות, התעשייה והעבודה הרוסית.
תחנת בלרוסקאיה (Beloruskaya) - מכוסה בפסיפסי תיקרה, המציגים את העם הרוסי ולבושו המסורתי ומתארים אירועים קומוניסטיים מחיי היום יום במדינה.
תחנת קומסומולסקאיה (Komsomolskaya) - עם עיטורי זהב, קישוטי בארוק ופסיפסים הכוללים ציורי פסיפס ענקיים על קירות התחנה. בהם מופיע תיאור ויזואלי מרהיב של גיבורי האמנות, הספרות והמשטר הרוסיים.
תחנת פלושצ'אר רבוליוצי (Ploshad Revolutsii) - בתחנה זו מוצבים פסלי ברונזה מרהיבים ופסל ארד, ובו תיאור המלאכה של פשוטי העם בעידן הקומוניסטי.
תחנת קייבסקאיה (Kyevskaya) - עוד תחנה ששווה לפקוד, עם פסיפסי הזהב והשנדלירים המפוארים שבה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/4vriauOSUXY
ביקור במקום:
https://youtu.be/5K7aopUUdY4
בלוגרים:
https://youtu.be/jfeVYk_ZAMA
ותמונות:
https://youtu.be/4jTVz3BpqNo
המטרו של מוסקבה, רשת הרכבת התחתית של העיר, היא רשת התחבורה הציבורית הגדולה בעולם, המתנהלת מתחת לפני הקרקע. ברשת המטרו של ימינו כמעט 200 תחנות, מעל 300 ק"מ של מסילות ו-9 מיליון נוסעים ביממה. הרשת הענקית הזו מדגימה היטב את הדופק של העיר הגדולה ביותר באירופה.
בזכות העיצוב המרהיב והמושקע שלהן, תחנות הרכבת התחתית של מוסקבה מפורסמות בעולם כולו ומהוות ”מיני מוזיאונים”, המנציחים את הפאר המוסקבאי של ברית המועצות, או לפחות את מה שרצו מנהיגיה שיחשבו על האימפריה שלהם.
היסטורית, המטרו נפתח ב-1935. הוא היה חלק מתכנית ממשלתית, שנועדה להפוך את מוסקבה לבירת הקומוניזם העולמי. למטרה זו גויסו אז אלפי פועלים ומתנדבים, שחפרו את המנהרות ובנו את תחנות המטרו הראשונות. אבל חוץ ממערכת להסעת המונים, השתמשו הרוסים במיזם הזה למטרות תעמולה.
תחנות הרכבת התחתית הללו נועדו להיות חלונות ראווה להצלחה הסובייטית האדירה. תחנותיה הרבות של רשת המטרו עוצבו כך שיציגו את העתיד המזהיר של האימפריה הסובייטית.
כל אחת מתחנות המטרו הללו מעוצבת כארמון מפואר ומיוחד בפני עצמו. הפאר בתחנות בא לידי ביטוי בפסיפסי ענק על הקירות, תבליטים, פסלים, חיפויי קירות עשויים שיש וגרניט, נברשות גרנדיוזיות מברונזה, נחושת ופלטינה, קישוטי קיר אופייניים לתקופה הקומוניסטית ועיצוב שנעשה בידי האמנים הרוסיים הטובים ביותר.
במבט לאחור, האימפריה הזו לא שרדה את הזמנים וקרסה לחלוטין. אבל היא הורישה לרוסיה תחנות מטרו מפוארות, שדומות יותר לארמונות פאר תת-קרקעיים, מאשר לתחנות מטרו אחרות בעולם.
#על התחנה הזו
תחנת הרכבת התחתית מאיאקובסקאיה (Mayakovskaya) היא דוגמה נהדרת לכך. התחנה, הנחשבת לאחת התחנות היפות בעולם, מדגימה את פאר האדריכלות מהעידן של טרום מלחמת העולם השנייה.
יותר מאשר כתחנת רכבת תחתית, מזכירה התחנה, המעוצבת בשיש ובפלדה, אולם נשפים מפואר. שימו לב בה לעמודי הפלדה והשיש, לסגנון הארט-דקו ולפסיפסי התקרה הנהדרים. יופי של יופי.
כמו כל התחנות הללו, גם כאן אין חנויות, רוכלים, או פחי אשפה סתמיים ואין כלל ציורי גרפיטי. התחנה דומה יותר לגלריה יוקרתית מאשר לתחנת מטרו אורבנית, בבירה עצומה והומה אדם.
#תחנות המטרו של מוסקבה
תחנות הרכבת התחתית של מוסקבה יכולות לשמש כסוג של מוזיאון לתעמולה העיצובית של התקופה הקומוניסטית.
כל תחנה עוצבה אז בסגנון אמנותי יחודי לה, כשכולן מהוות דוגמה לאידיאולוגיה הסובייטית ולגדולת מנהיגי ברית המועצות, או לפחות ההצלחה שרצו להציג.
יש ברשת תחנות מכל התקופות. מתקופת הולדת המטרו בימיו של סטאלין, דרך תקופת מלחמת העולם השנייה, עידן הצנע של חרושצ'וב ועד לתחנות המודרניות של העידן הפוסט-סובייטי.
#תחנות נוספות ששוות ביקור
מתחנת מאיאקובסקאיה תוכלו לצאת לסיור מרתק וחינמי בעוד מתחנות המטרו המפורסמות של מוסקבה.
גם אם רובן מכוסות בעבודות שיש ותבליטים אופייניים, לכל תחנה יש את האופי הייחודי שלה. במהלך טיול במוסקבה שווה להסתובב וליהנות מהיופי, העיצוב והאמנות שכל אחת מהתחנות הללו מציעה. כל אחת מהן מעוצבת כארמון מפואר ושונה מהאחרות.
שווה לראות כמה מהן:
תחנת טגאנסקאיה (Taganskaya) - תחנת הגבורה, המציגה בעיטורי קיר את גיבורי המלחמה של ברית המועצות.
תחנת נובוסלובודסקאיה (Novoslobodskaya) - עם ויטראז'ים ונברשות פאר. במיוחד בולטים בה חלונות הוויטראז' הססגוניים, שבהם תיאורים של החקלאות, התעשייה והעבודה הרוסית.
תחנת בלרוסקאיה (Beloruskaya) - מכוסה בפסיפסי תיקרה, המציגים את העם הרוסי ולבושו המסורתי ומתארים אירועים קומוניסטיים מחיי היום יום במדינה.
תחנת קומסומולסקאיה (Komsomolskaya) - עם עיטורי זהב, קישוטי בארוק ופסיפסים הכוללים ציורי פסיפס ענקיים על קירות התחנה. בהם מופיע תיאור ויזואלי מרהיב של גיבורי האמנות, הספרות והמשטר הרוסיים.
תחנת פלושצ'אר רבוליוצי (Ploshad Revolutsii) - בתחנה זו מוצבים פסלי ברונזה מרהיבים ופסל ארד, ובו תיאור המלאכה של פשוטי העם בעידן הקומוניסטי.
תחנת קייבסקאיה (Kyevskaya) - עוד תחנה ששווה לפקוד, עם פסיפסי הזהב והשנדלירים המפוארים שבה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/4vriauOSUXY
ביקור במקום:
https://youtu.be/5K7aopUUdY4
בלוגרים:
https://youtu.be/jfeVYk_ZAMA
ותמונות:
https://youtu.be/4jTVz3BpqNo
#על מוזיאון האמנות הרוסית החשוב בעולם
גלריית טרטיאקוב (Tretyakov Gallery), או גלריית טרטייקוב, היא מוזיאון האמנות המרכזי במוסקבה. היא נחשבת לאכסניה האמנותית הטובה ביותר ליצירות אמנות רוסית ולאחת מגלריות הציור המהוללות ביותר בעולם.
במוזיאון הזה תוכלו להתרשם מהאמנות הרוסית, החל מהמאה ה-11 ועד המאה ה-20. הוא מדגים היטב את העושר הסגנוני והתמטי של עבודות האמנים הרוסיים במהלך השנים.
המוזיאון, שנקרא על שם סוחר האמנות פאבל טרטיאקוב, התבסס בתחילתו על האוסף שאותו צבר האיש במאה ה-19 וממנו צמח מה שנחשב כיום למוזיאון האמנות הרוסית המוביל בעולם.
מעבר לתרומת האוסף הפרטי שלה, משפחת טרטיאקוב תרמה גם את המבנה.
כיום כוללת הגלריה מעל 130 אלף יצירות של אמנים רוסיים, מכל התקופות והסגנונות ההיסטוריים שלה. הביקור כאן מומלץ לא רק לחובבי האמנות הספציפית הזו, אלא בכלל לחובבי האמנות החזותית באשר הם.
#תולדות המוזיאון
ראשיתו של המוזיאון במאה ה-19, באוסף הפרטי של סוחר אמנות בשם פאבל מיכאלוביץ' טרטיאקוב, שנהג לרכוש עבודות אמנות ישירות מהאמנים.
האוסף שצבר טרטיאקוב הוא הבסיס למה שנחשב היום למוזיאון האמנות הרוסית החשוב ביותר בעולם. הוא נולד בשנת 1856, כשהאמן פאבל טרטיאקוב פתח את הגלריה שבה איחד את אוסף ציוריו, עם אוספי האמנות של גלריה לאמנות עכשווית שפעלה אז במוסקבה.
בצוואתו ציווה פאבל טרטיאקוב, בשנת 1892, שהאוסף יועבר לבעלות העיר מוסקבה. מאז הלך האוסף וצבר יצירות רבות נוספות.
בתחילת המאה ה-20 הוקם מבנה הגלריה הנוכחי. עם למעלה מ-130,000 יצירות היום, גדלה בו מאז גלריית טרטיאקוב והייתה למאגר האמנות הרוסית הגדול והמגוון ביותר בעולם.
#מה תראו כאן?
במוזיאון טרטיאקוב נמצא האוסף הגדול והחשוב ביותר בעולם של אמנות רוסית. יש כאן אוסף יצירות עצום, הכולל עבודות פיסול, ציור ורישום.
המיקוד כאן הוא על אוסף ציורים עשיר, פרי יצירתם של ציירים רוסיים מהמאות ה-18 ועד ה-20.
מעניין גם אוסף האיקונות הרוסיות המעניין מהמאה ה-12. האיקונות, סמלים דתיים עתיקים, צוירו על ידי אמנים אנונימיים ברוסיה של ימי הביניים.
יש כאן יצירות אמנות צבעוניות מהתקופה שלפני המהפכה הקומוניסטית, עבודות מזרם הפוביזם ובהשראתו. תראו כאן עבודות נפלאות של כל גדולי האמנות הרוסית, מאמנים כמו קנדינסקי ורפין, דרך ברולובפדוטוב, לויטן, פיודור ואייבזוצקי ועד הציירים שאגאל וסוטין.
עם מעל 170 אלף עבודות אמנות מתקופות וזרמים שונים, בגלריית טרטייקוב יש אוסף נפלא של אמנות רוסית.
מוצגות כאן לא מעט יצירות אמנות מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו. אחד הזרמים החשובים המיוצגים במוזיאון הוא ה"ריאליזם החברתי", זרם אמנותי שנוצר בעידן הטוטליטרי של הקומוניזם, בין השנים 1950-1930.
#טיפים
אורך הביקור כאן כשעתיים ויותר.
במוזיאון יש קפיטריה נעימה.
גלריית טרטיאקוב החדשה נמצאת לא רחוק, עם אוסף אמנות רוסית מהמאה ה-19, בסמוך לגן פסלים ולכנסיית יוחנן הקדוש.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1vXV3mRAFJo
הדרכה:
https://youtu.be/lkfwLgew1aM
גלריית טרטיאקוב (Tretyakov Gallery), או גלריית טרטייקוב, היא מוזיאון האמנות המרכזי במוסקבה. היא נחשבת לאכסניה האמנותית הטובה ביותר ליצירות אמנות רוסית ולאחת מגלריות הציור המהוללות ביותר בעולם.
במוזיאון הזה תוכלו להתרשם מהאמנות הרוסית, החל מהמאה ה-11 ועד המאה ה-20. הוא מדגים היטב את העושר הסגנוני והתמטי של עבודות האמנים הרוסיים במהלך השנים.
המוזיאון, שנקרא על שם סוחר האמנות פאבל טרטיאקוב, התבסס בתחילתו על האוסף שאותו צבר האיש במאה ה-19 וממנו צמח מה שנחשב כיום למוזיאון האמנות הרוסית המוביל בעולם.
מעבר לתרומת האוסף הפרטי שלה, משפחת טרטיאקוב תרמה גם את המבנה.
כיום כוללת הגלריה מעל 130 אלף יצירות של אמנים רוסיים, מכל התקופות והסגנונות ההיסטוריים שלה. הביקור כאן מומלץ לא רק לחובבי האמנות הספציפית הזו, אלא בכלל לחובבי האמנות החזותית באשר הם.
#תולדות המוזיאון
ראשיתו של המוזיאון במאה ה-19, באוסף הפרטי של סוחר אמנות בשם פאבל מיכאלוביץ' טרטיאקוב, שנהג לרכוש עבודות אמנות ישירות מהאמנים.
האוסף שצבר טרטיאקוב הוא הבסיס למה שנחשב היום למוזיאון האמנות הרוסית החשוב ביותר בעולם. הוא נולד בשנת 1856, כשהאמן פאבל טרטיאקוב פתח את הגלריה שבה איחד את אוסף ציוריו, עם אוספי האמנות של גלריה לאמנות עכשווית שפעלה אז במוסקבה.
בצוואתו ציווה פאבל טרטיאקוב, בשנת 1892, שהאוסף יועבר לבעלות העיר מוסקבה. מאז הלך האוסף וצבר יצירות רבות נוספות.
בתחילת המאה ה-20 הוקם מבנה הגלריה הנוכחי. עם למעלה מ-130,000 יצירות היום, גדלה בו מאז גלריית טרטיאקוב והייתה למאגר האמנות הרוסית הגדול והמגוון ביותר בעולם.
#מה תראו כאן?
במוזיאון טרטיאקוב נמצא האוסף הגדול והחשוב ביותר בעולם של אמנות רוסית. יש כאן אוסף יצירות עצום, הכולל עבודות פיסול, ציור ורישום.
המיקוד כאן הוא על אוסף ציורים עשיר, פרי יצירתם של ציירים רוסיים מהמאות ה-18 ועד ה-20.
מעניין גם אוסף האיקונות הרוסיות המעניין מהמאה ה-12. האיקונות, סמלים דתיים עתיקים, צוירו על ידי אמנים אנונימיים ברוסיה של ימי הביניים.
יש כאן יצירות אמנות צבעוניות מהתקופה שלפני המהפכה הקומוניסטית, עבודות מזרם הפוביזם ובהשראתו. תראו כאן עבודות נפלאות של כל גדולי האמנות הרוסית, מאמנים כמו קנדינסקי ורפין, דרך ברולובפדוטוב, לויטן, פיודור ואייבזוצקי ועד הציירים שאגאל וסוטין.
עם מעל 170 אלף עבודות אמנות מתקופות וזרמים שונים, בגלריית טרטייקוב יש אוסף נפלא של אמנות רוסית.
מוצגות כאן לא מעט יצירות אמנות מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו. אחד הזרמים החשובים המיוצגים במוזיאון הוא ה"ריאליזם החברתי", זרם אמנותי שנוצר בעידן הטוטליטרי של הקומוניזם, בין השנים 1950-1930.
#טיפים
אורך הביקור כאן כשעתיים ויותר.
במוזיאון יש קפיטריה נעימה.
גלריית טרטיאקוב החדשה נמצאת לא רחוק, עם אוסף אמנות רוסית מהמאה ה-19, בסמוך לגן פסלים ולכנסיית יוחנן הקדוש.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1vXV3mRAFJo
הדרכה:
https://youtu.be/lkfwLgew1aM
כנסיית העלייה לשמיים
#על הקתדרלה החשובה במוסקבה
רבים במוסקבה רואים את כנסיית העלייה לשמיים, או בשמה הנוסף "כנסיית הדורמיציון" (The Cathedral of the Dormition), את הקתדרלה החשובה בקתדרלות העיר ואת הכנסייה המשמעותית ביותר בכנסיה הרוסית-אורתודוכסית כולה.
הקתדרלה הזו היא הכנסיה העתיקה ביותר במתחם הקרמלין. היא ממוקמת בכיכר הקתדרלות שבמרכז הקרמלין במוסקבה, בירת רוסיה. לידה תוכלו לראות את הפעמון הענקי שמעולם לא צילצל ולא רחוק ממנו את תותח הענק שמעולם לא ירה.
לא פחות מהמראה שלה מבחוץ, העיצוב הפנימי של הכנסייה הזו הוא יפה מאד. מרשימים במיוחד בפנים הכנסייה הם ציורי העץ שבה וקיר האיקונות הגדול והיפה הניצב בחלל הגדול.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8ryi5aQ-Ey0
מבחוץ:
https://youtu.be/4Gbxm4LGOy4
מבפנים:
https://youtu.be/mP631oxPfww
רבים במוסקבה רואים את כנסיית העלייה לשמיים, או בשמה הנוסף "כנסיית הדורמיציון" (The Cathedral of the Dormition), את הקתדרלה החשובה בקתדרלות העיר ואת הכנסייה המשמעותית ביותר בכנסיה הרוסית-אורתודוכסית כולה.
הקתדרלה הזו היא הכנסיה העתיקה ביותר במתחם הקרמלין. היא ממוקמת בכיכר הקתדרלות שבמרכז הקרמלין במוסקבה, בירת רוסיה. לידה תוכלו לראות את הפעמון הענקי שמעולם לא צילצל ולא רחוק ממנו את תותח הענק שמעולם לא ירה.
לא פחות מהמראה שלה מבחוץ, העיצוב הפנימי של הכנסייה הזו הוא יפה מאד. מרשימים במיוחד בפנים הכנסייה הם ציורי העץ שבה וקיר האיקונות הגדול והיפה הניצב בחלל הגדול.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8ryi5aQ-Ey0
מבחוץ:
https://youtu.be/4Gbxm4LGOy4
מבפנים:
https://youtu.be/mP631oxPfww
פעמון הצאר
#על הפעמון האימתני שמעולם לא צלצל
פעמון הצאר (Tsar Bell) שבקרמלין במוסקבה הוא הפעמון הגדול ביותר שנבנה אי-פעם בעולם. זהו פעמון היסטורי ענק, שניצב היום בחוצות הקרמלין, בתור אטרקציה תיירותית ראשונה במעלה.
הפעמון העצום עשוי ברונזה וגובהו 6.2 מטרים. הוא בעל משקל מדהים של 216 טון. קוטרו בחלקו התחתון הוא כ-6.6 מטרים ועוביו המרבי של הפעמון הוא כ-60 סנטימטרים.
אבל פעמון ענק זה, הכולל לא מעט עיטורים, דיוקנאות שונים וכיתובים שתרמו אמנים עליו, רק נוצר כגדול ביותר בעולם. המדהים בו שהוא נפגם במהלך ייצורו ולא תוקן עוד. הפעמון הגדול בהיסטוריה מעולם לא זכה לצלצל!
#תולדות הפעמון הגדול ביותר שנבנה אי פעם
פעמון הענק, שמעולם לא צילצל, נבנה ביוזמת הקיסרית הרוסית אנה. הוא נוצר בשנים 1733-1735, בידי יצרני הפעמונים הידועים ברוסיה, איוון מוטורין ובנו מיכאיל. מוטורין האב החל את העבודה על הפעמון השאפתני אך הוא מת באוגוסט 1735, עוד בטרם נוצק הפעמון. בנו מיכאיל הוא שסיים את העבודה.
אך רצה הגורל ובשריפה שאחזה ב-1737 בבנייני העץ שבקרמלין נסדק הפעמון. זה היה בעודו מונח בבור היציקה. עד אז הפעמון הזה לא הספיק לצלצל ובשריפה הלוהטת נוצר בו שבר ונקרע ממנו חלק, במשקל של כ-11.5 טונות.
לקח עוד כ-100 שנים מאז שנשבר, עד שפונה הפעמון מאתר היציקה שלו. לאחר כיבוש מוסקבה, ב-1812, תכנן הכובש הצרפתי נפוליאון בונפרטה לקחת את הפעמון. הוא רצה להביאו כשלל לצרפת, בתום מסע הניצחון שלו. אבל תכניתו נכשלה כשקשיים ארגוניים הביאו לדחיית ההובלה, עד שהדבר התבטל לחלוטין, כשהצבא הצרפתי הובס על ידי החורף הרוסי ונפוליאון חזר מובס לפריז.
בשנת 1836 הוצב הפעמון על בסיס מתומן בחצר הקרמלין, בסמוך למגדל הפעמונים של איוואן הגדול. לצידו הונח החלק שנשבר ממנו. בזכות משקלם העצום, לא טרחו לקבע אותם לקרקע. מי המטורף שינסה לגנוב גושי ברונזה עצומים וכבדים שכאלה...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1dIZEwqdqGI
צלצולו של הפעמון העצום:
https://youtu.be/KLEfH61rx6g
ועוד אחד:
https://youtu.be/qc_OCrCCTDU
פעמון הצאר (Tsar Bell) שבקרמלין במוסקבה הוא הפעמון הגדול ביותר שנבנה אי-פעם בעולם. זהו פעמון היסטורי ענק, שניצב היום בחוצות הקרמלין, בתור אטרקציה תיירותית ראשונה במעלה.
הפעמון העצום עשוי ברונזה וגובהו 6.2 מטרים. הוא בעל משקל מדהים של 216 טון. קוטרו בחלקו התחתון הוא כ-6.6 מטרים ועוביו המרבי של הפעמון הוא כ-60 סנטימטרים.
אבל פעמון ענק זה, הכולל לא מעט עיטורים, דיוקנאות שונים וכיתובים שתרמו אמנים עליו, רק נוצר כגדול ביותר בעולם. המדהים בו שהוא נפגם במהלך ייצורו ולא תוקן עוד. הפעמון הגדול בהיסטוריה מעולם לא זכה לצלצל!
#תולדות הפעמון הגדול ביותר שנבנה אי פעם
פעמון הענק, שמעולם לא צילצל, נבנה ביוזמת הקיסרית הרוסית אנה. הוא נוצר בשנים 1733-1735, בידי יצרני הפעמונים הידועים ברוסיה, איוון מוטורין ובנו מיכאיל. מוטורין האב החל את העבודה על הפעמון השאפתני אך הוא מת באוגוסט 1735, עוד בטרם נוצק הפעמון. בנו מיכאיל הוא שסיים את העבודה.
אך רצה הגורל ובשריפה שאחזה ב-1737 בבנייני העץ שבקרמלין נסדק הפעמון. זה היה בעודו מונח בבור היציקה. עד אז הפעמון הזה לא הספיק לצלצל ובשריפה הלוהטת נוצר בו שבר ונקרע ממנו חלק, במשקל של כ-11.5 טונות.
לקח עוד כ-100 שנים מאז שנשבר, עד שפונה הפעמון מאתר היציקה שלו. לאחר כיבוש מוסקבה, ב-1812, תכנן הכובש הצרפתי נפוליאון בונפרטה לקחת את הפעמון. הוא רצה להביאו כשלל לצרפת, בתום מסע הניצחון שלו. אבל תכניתו נכשלה כשקשיים ארגוניים הביאו לדחיית ההובלה, עד שהדבר התבטל לחלוטין, כשהצבא הצרפתי הובס על ידי החורף הרוסי ונפוליאון חזר מובס לפריז.
בשנת 1836 הוצב הפעמון על בסיס מתומן בחצר הקרמלין, בסמוך למגדל הפעמונים של איוואן הגדול. לצידו הונח החלק שנשבר ממנו. בזכות משקלם העצום, לא טרחו לקבע אותם לקרקע. מי המטורף שינסה לגנוב גושי ברונזה עצומים וכבדים שכאלה...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1dIZEwqdqGI
צלצולו של הפעמון העצום:
https://youtu.be/KLEfH61rx6g
ועוד אחד:
https://youtu.be/qc_OCrCCTDU
קתדרלת ישו המושיע
#על הקתדרלה האורתודוכסית החשובה ברוסיה
קתדרלת ישו המושיע (Hram Hrista Spasitelya) או כנסיית ישו המושיע, היא אחד המבנים הגדולים והבולטים במוסקבה והקתדרלה המפורסמת ברוסיה.
זוהי הקתדרלה הרוסית-אורתודוקסית הראשית והגדולה ביותר של רוסיה. יש בה מקום ל-10 אלפים איש ובגובה של 103 מטרים, היא גם הכנסייה האורתודוקסית הגבוהה ביותר בעולם.
אם תעלו למעלה, תזכו לתצפית פנורמית מפעימה של מוסקבה.
מדובר בכנסייה מחודשת, שנבנתה בשנות ה-90 של המאה ה-20. היא השיבה לחיים כנסייה מרהיבה שעמדה כאן במאה ה-19 ונהרסה בידי השליט סטאלין. קשה לתפוס איך בתוך 5 שנים בלבד הצליחו כאן לשחזר את הכנסייה שעמדה כאן בעבר, על כל ציורי הקיר והפרסקאות המרהיבים שלה.
כיום הכנסיה הזו מפוארת מאד, גם מבחוץ וגם מבפנים. יש בה לא מעט פריטי קודש עתיקים ונערכות בה גם תפילות. מבפנים היא מעוטרת בשיש ומצויירים בה ציורי קיר מרהיבים. על קירותיה תלויים לוחות עם שמות המפקדים, שפיקדו על הניצחון מול צבאו של נפוליאון.
בקרו בקתדרלה הזו. היא לגמרי שווה ביקור.
#תולדות הקתדרלה
סיפורה של הקתדרלה היוונית-אורתודוכסית החשובה ביותר של רוסיה שזור בתהפוכות הפוליטיות והמדיניות שעברו על המדינה הזו במאות האחרונות.
בניית הכנסיה המקורית החלה בשנת 1814, תחת שלטונו של אלכסנדר ה-1. היא נועדה אז להנציח את הניצחון הרוסי על צבאו של נפוליאון. אולם עיכובים שונים גרמו להתמשכות העבודות ורק בשנת 1881 המבנה הושלם. באותה תקופה הציבו בה, לצד ציורי הקיר של הקדושים, את פסלי המצביאים הרוסיים.
אבל ב-1931 הכנסייה נהרסה. את הקתדרלה פוצצו אז בהוראת סטאלין, בכדי לבנות במקומה את "ארמון הסובייטים" שבו רצה לפאר את ברית המועצות הסטאליניסטית. בהוראת השלטונות הקומוניסטיים נלקח השיש מהכנסייה, בכדי להשתמש בו באתרי בניה אחרים. בכוונה להציב במוסקבה מעין ארמון סוציאליסטי, החלה בניית "ארמון הסובייטים", עוד אחד מ"האחיות של סטאלין" - הכינוי לקבוצת גורדי שחקים שהקים סטאלין באותם ימים בעיר. אלו נועדו להתחרות בגורדי השחקים של ארצות הברית ולפאר את הקומוניזם הסובייטי ואת הישגיו אל מול הקפיטליזם של המערב. על ראש "ארמון הסובייטים" תכנן סטאלין להציב פסל ענק של... לנין.
אך די מהר ועקב מיעוט משאבים, הופסקה בניית "ארמון הסובייטים" והמבנה המפלצתי הזה מעולם לא קם. במשך שנים עמד כאן בור פעור וריק. בהמשך השנים שימש המקום כמרכז ספורט וב-1958 בנו בתוך הבור בריכה עצומה, שנחשבה באותה תקופה לבריכת השחייה הגדולה בעולם.
רק בשנות ה-90, לאחר קריסת ברית המועצות, החליט המשטר הרוסי להקים את הכנסיה מחדש ולעשות זאת בעיצוב דומה ככל הניתן לכנסייה המקורית.
ואכן, בשנת 1997 הקתדרלה נבנתה מחדש. הקתדרלה המודרנית מזכירה מאד את הקתדרלה המקורית, שעל הריסותיה היא נבנתה, כשבקומת המרתף ניתן עדיין לראות חלקים מהמבנה המקורי, שהשתמרו בה.
כיום נבנו לצד הקתדרלה גם מוזיאון וכמה כנסיות נוספות.
#טיפים
סלפי עם הכנסייה מבחוץ ייראה נהדר באינסטגרם שלכם.
בתוך הכנסייה אין לצלם.
לתצפית נפלאה על העיר - עלו אל הגג.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UbbxmDFwON4
ביקור במקום:
https://youtu.be/pH-DCbsaKKQ
הדרכה:
https://youtu.be/9RCTK5YGRVs
קתדרלת ישו המושיע (Hram Hrista Spasitelya) או כנסיית ישו המושיע, היא אחד המבנים הגדולים והבולטים במוסקבה והקתדרלה המפורסמת ברוסיה.
זוהי הקתדרלה הרוסית-אורתודוקסית הראשית והגדולה ביותר של רוסיה. יש בה מקום ל-10 אלפים איש ובגובה של 103 מטרים, היא גם הכנסייה האורתודוקסית הגבוהה ביותר בעולם.
אם תעלו למעלה, תזכו לתצפית פנורמית מפעימה של מוסקבה.
מדובר בכנסייה מחודשת, שנבנתה בשנות ה-90 של המאה ה-20. היא השיבה לחיים כנסייה מרהיבה שעמדה כאן במאה ה-19 ונהרסה בידי השליט סטאלין. קשה לתפוס איך בתוך 5 שנים בלבד הצליחו כאן לשחזר את הכנסייה שעמדה כאן בעבר, על כל ציורי הקיר והפרסקאות המרהיבים שלה.
כיום הכנסיה הזו מפוארת מאד, גם מבחוץ וגם מבפנים. יש בה לא מעט פריטי קודש עתיקים ונערכות בה גם תפילות. מבפנים היא מעוטרת בשיש ומצויירים בה ציורי קיר מרהיבים. על קירותיה תלויים לוחות עם שמות המפקדים, שפיקדו על הניצחון מול צבאו של נפוליאון.
בקרו בקתדרלה הזו. היא לגמרי שווה ביקור.
#תולדות הקתדרלה
סיפורה של הקתדרלה היוונית-אורתודוכסית החשובה ביותר של רוסיה שזור בתהפוכות הפוליטיות והמדיניות שעברו על המדינה הזו במאות האחרונות.
בניית הכנסיה המקורית החלה בשנת 1814, תחת שלטונו של אלכסנדר ה-1. היא נועדה אז להנציח את הניצחון הרוסי על צבאו של נפוליאון. אולם עיכובים שונים גרמו להתמשכות העבודות ורק בשנת 1881 המבנה הושלם. באותה תקופה הציבו בה, לצד ציורי הקיר של הקדושים, את פסלי המצביאים הרוסיים.
אבל ב-1931 הכנסייה נהרסה. את הקתדרלה פוצצו אז בהוראת סטאלין, בכדי לבנות במקומה את "ארמון הסובייטים" שבו רצה לפאר את ברית המועצות הסטאליניסטית. בהוראת השלטונות הקומוניסטיים נלקח השיש מהכנסייה, בכדי להשתמש בו באתרי בניה אחרים. בכוונה להציב במוסקבה מעין ארמון סוציאליסטי, החלה בניית "ארמון הסובייטים", עוד אחד מ"האחיות של סטאלין" - הכינוי לקבוצת גורדי שחקים שהקים סטאלין באותם ימים בעיר. אלו נועדו להתחרות בגורדי השחקים של ארצות הברית ולפאר את הקומוניזם הסובייטי ואת הישגיו אל מול הקפיטליזם של המערב. על ראש "ארמון הסובייטים" תכנן סטאלין להציב פסל ענק של... לנין.
אך די מהר ועקב מיעוט משאבים, הופסקה בניית "ארמון הסובייטים" והמבנה המפלצתי הזה מעולם לא קם. במשך שנים עמד כאן בור פעור וריק. בהמשך השנים שימש המקום כמרכז ספורט וב-1958 בנו בתוך הבור בריכה עצומה, שנחשבה באותה תקופה לבריכת השחייה הגדולה בעולם.
רק בשנות ה-90, לאחר קריסת ברית המועצות, החליט המשטר הרוסי להקים את הכנסיה מחדש ולעשות זאת בעיצוב דומה ככל הניתן לכנסייה המקורית.
ואכן, בשנת 1997 הקתדרלה נבנתה מחדש. הקתדרלה המודרנית מזכירה מאד את הקתדרלה המקורית, שעל הריסותיה היא נבנתה, כשבקומת המרתף ניתן עדיין לראות חלקים מהמבנה המקורי, שהשתמרו בה.
כיום נבנו לצד הקתדרלה גם מוזיאון וכמה כנסיות נוספות.
#טיפים
סלפי עם הכנסייה מבחוץ ייראה נהדר באינסטגרם שלכם.
בתוך הכנסייה אין לצלם.
לתצפית נפלאה על העיר - עלו אל הגג.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UbbxmDFwON4
ביקור במקום:
https://youtu.be/pH-DCbsaKKQ
הדרכה:
https://youtu.be/9RCTK5YGRVs
קבר החייל האלמוני
#על האנדרטה להנצחת חללי מלחמת העולם השנייה
בגן אלכסנדר שבסמוך לחומת הקרמלין נמצא קבר החייל האלמוני (Tomb of the Unknown Soldier). זהו אתר הנצחה שבמרכזו אנדרטה, המוקדשת לחיילי הצבא האדום, החיילים הסובייטים שנהרגו בבצערכה נגד הצבא הגרמני, במלחמת העולם השנייה.
במרכז האנדרטה אתם רואים במה שעשויה מאבן גרניט אדומה. מעטר את הקבר פסל ברונזה שהוצב כאן בשנת 1975. נראים בו ענף עץ דפנה וקסדת חיילים.
בתוך בור רבוע במרכז הקבר, תראו כוכב מחומש, שבמרכזו דולקת אש תמיד. על הכוכב כתוב ברוסית המשפט "שמך לא ידוע, אבל מעשיך ייזכרו לעד."
על קיר גרניט משמאל לקבר, יש כתובת "לזכר אלה שנפלו למען המולדת 1941-1945". מימין לקבר תראו קירות שעליהם כתובים שמות כל הערים שבהן התנהלו קרבות נגד הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. ביניהן הערים לנינגרד, אודסה, קייב ולגוגרד, שבמלחמת העולם השנייה נקראה סטלינגרד.
#היסטוריה
קבר החייל האלמוני נוסד בדצמבר 1966, במהלך ההכנות לחגיגות יובל ה-25 לקרב ההגנה על מוסקבה. באותה תקופה הועברו אליו שרידיהם של חיילים אלמונים, שנהרגו בקרב ונקברו בקבר אחים, בסמוך לכביש הראשי שבין מוסקבה ללנינגרד.
האנדרטה הזו נחנכה ב-8 במאי 1967. היא תוכננה בידי קבוצת האדריכלים בורדין, קלימוב וראבאייב, ביחד עם הפסל תומסקי. למקום הובאה אש-תמיד משדה מרס שבעיר לנינגרד.
ב-8 בדצמבר 1997 נחקק חוק בפדרציה הרוסית שקבע שמשמר כבוד ישמור על הקבר. משמר הכבוד משתייך לגדוד משמר הקרמלין ומתחלף כאן לאורך שעות היממה.
מבט אל חילופי המשמר ליד קבר החייל האלמוני:
https://youtu.be/gV3EUAqWzSs
בגן אלכסנדר שבסמוך לחומת הקרמלין נמצא קבר החייל האלמוני (Tomb of the Unknown Soldier). זהו אתר הנצחה שבמרכזו אנדרטה, המוקדשת לחיילי הצבא האדום, החיילים הסובייטים שנהרגו בבצערכה נגד הצבא הגרמני, במלחמת העולם השנייה.
במרכז האנדרטה אתם רואים במה שעשויה מאבן גרניט אדומה. מעטר את הקבר פסל ברונזה שהוצב כאן בשנת 1975. נראים בו ענף עץ דפנה וקסדת חיילים.
בתוך בור רבוע במרכז הקבר, תראו כוכב מחומש, שבמרכזו דולקת אש תמיד. על הכוכב כתוב ברוסית המשפט "שמך לא ידוע, אבל מעשיך ייזכרו לעד."
על קיר גרניט משמאל לקבר, יש כתובת "לזכר אלה שנפלו למען המולדת 1941-1945". מימין לקבר תראו קירות שעליהם כתובים שמות כל הערים שבהן התנהלו קרבות נגד הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. ביניהן הערים לנינגרד, אודסה, קייב ולגוגרד, שבמלחמת העולם השנייה נקראה סטלינגרד.
#היסטוריה
קבר החייל האלמוני נוסד בדצמבר 1966, במהלך ההכנות לחגיגות יובל ה-25 לקרב ההגנה על מוסקבה. באותה תקופה הועברו אליו שרידיהם של חיילים אלמונים, שנהרגו בקרב ונקברו בקבר אחים, בסמוך לכביש הראשי שבין מוסקבה ללנינגרד.
האנדרטה הזו נחנכה ב-8 במאי 1967. היא תוכננה בידי קבוצת האדריכלים בורדין, קלימוב וראבאייב, ביחד עם הפסל תומסקי. למקום הובאה אש-תמיד משדה מרס שבעיר לנינגרד.
ב-8 בדצמבר 1997 נחקק חוק בפדרציה הרוסית שקבע שמשמר כבוד ישמור על הקבר. משמר הכבוד משתייך לגדוד משמר הקרמלין ומתחלף כאן לאורך שעות היממה.
מבט אל חילופי המשמר ליד קבר החייל האלמוני:
https://youtu.be/gV3EUAqWzSs
כנסיית ואסילי הקדוש
#על הכנסייה הצבעונית והאייקונית ביותר של רוסיה
הכנסייה המפורסמת ביותר של רוסיה וזו שמייצגת אותה בכל הפוסטרים, היא ללא ספק כנסיית ואסילי הקדוש, הנחשבת לאחד האתרים התיירותיים הבולטים במוסקבה.
הקתדרלה הצבעונית והמיוחדת הזו, על הצריחים הססגוניים וכיפות הבצל הצבעוניות שלה, היא מהיפות ברוסיה. רק כשעומדים מולה, מבינים כמה היא מרשימה. לא לחינם היא מופיעה כמעט בכל כתבת טלוויזיה או סרט שצולמו אי-פעם במוסקבה, לפחות לכמה שניות.
הקתדרלה נבנתה בין השנים 1534 ל-1561, בהוראת הצאר איוון הרביעי, הידוע כאיוון "האיום". היא נועדה להנציח את כיבוש העיר קאזאן ונקראה על שם הקדוש הנוצרי ואסילי שקבור בה. האגדה מספרת שאיוון האיום כל כך התפעל מהתוצאה, שמיד עם סיומה הוא הורה לנקר את עיניו של האדריכל שתכנן אותה, כך שלעולם לא יתכנן עוד מבנה כל כך יפה...
הכנסייה הזו, שנקראת לעיתים גם קתדרלת סנט בזיל, היא אחד הסמלים המובהקים של מוסקבה ושל רוסיה כולה. היא מרשימה מאד מבחוץ ובמיוחד בשעות הערב והלילה. בפנים, לעומת זאת, הצפיפות של קבוצות התיירים היא לרוב גדולה, במיוחד בשעות השיא.
כיום, כולל מבנה הכנסייה מוזיאון. לצידו פועלת כאן גם כנסייה אורתודוקסית, ששבה לפעול משנת 1991, לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, שתיעב את הדת ולכן בתקופתו לא הייתה פעילות רבה כאן.
#אדריכלות הכנסייה
בקתדרלת סנט בזיל אין חלל תפילה גדול, כמו שבדרך כלל מוכר בכנסיות. למעשה, היא מורכבת מ-8 כנסיות קטנות ושונות זו מזו. לכל אחת יש את חלל התפילה שלה ומגדל משלה. שמונה הקפלות מייצגות את שמונה התקיפות המוצלחות של צבא הצאר כנגד המעוז הטטארי.
את הקפלה התשיעית שבכנסייה הוסיפו מאוחר יותר מעל קברו של הסגפן האדוק בזיל, הוא ואסילי הקדוש שעל שמו נקראת הקתדרלה. כל הקפלות מקושרות לכנסייה המרכזית והגדולה יותר וכמובן גם בינן לבין עצמן. החיבור נעשה באמצעות מסדרונות צרים ומעברים שנראים מעט סודיים. אגב, את אחד מגרמי המדרגות הסודיים שכאן גילו בכנסיה ממש במקרה. זה היה במהלך שיפוצים שנערכו בה בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
סיור בקתדרלה יגלה לכם גם את ציורי הקיר המעטרים את המבנים השונים שבה. תוכלו לצפות כאן בתערוכות היסטוריות ובתצוגות מעניינות. טיפוס במעלה המדרגות אל ראש המגדל המרכזי יציג לכם את נופה המרהיב של העיר מוסקבה.
#תולדות הכנסייה
את קתדרלת ואסילי הקדוש הקים הצאר הרוסי "איוון האיום", בשנת 1552. היא נועדה לציין את ניצחונו על הטאטרים ואת כיבוש העיר והמעוז הטטארי קאזאן, שנמצא כ-800 קילומטרים מזרחית למוסקבה. מאז, תוקדש כל אחת מהכיפות הצבעוניות של הכנסייה המקורית לקדוש נוצרי כלשהו, או לניצחון חשוב בקרבות שינהלו הרוסים כנגד הטאטרים.
הכנסייה זכתה לכינויה העממי, כנסיית ואסילי הקדוש, על שום מקום בנייתה, באתר הקבורה של הקדוש ואסילי. שמה האמיתי והנכון, עם זאת, הוא "פוקרובסקי סובור" (Pokrovsky Sobor), שפירושו "הכנסייה לתפילה למען הזולת".
מבנה הקתדרלה נבנה במאה ה-16, בסגנון הרוסי-האורתודוקסי הקלאסי. מלכתחילה הוא כלל עיטורים צבעוניים, משולבים בגוון זהוב, בסגנון האופייני לכנסיות הרוסיות של התקופה.
באורח פלא ולמרות נזקים שהוא ספג בשרפה גדולה שהתרחשה בו, שרד מבנה הקתדרלה במשך השנים. המבנה גם נפגע לא פעם בידי צבאות זרים, במהלך הקרבות והכיבושים של מוסקבה. הבולט שבצבאות שפלשו ופגעו בכנסייה הוא צבא נפוליאון בונפרטה הצרפתי, שפלש לעיר בשנת 1812.
בסוף המאה ה-20, עם קריסת הקומוניזם הרוסי, עבר בניין הקתדרלה שיפוץ ארוך ויסודי וכיום הוא מוכרז אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/EyzNzPbxi2g
מבפנים:
https://youtu.be/EVP-8Yvg8-U
הדרכה:
https://youtu.be/C-y4sFpS1LE?t=29s
סיפורו של ואסילי, או סנט בזיל:
https://youtu.be/_9T8sQ-8vqU
הכנסייה המפורסמת ביותר של רוסיה וזו שמייצגת אותה בכל הפוסטרים, היא ללא ספק כנסיית ואסילי הקדוש, הנחשבת לאחד האתרים התיירותיים הבולטים במוסקבה.
הקתדרלה הצבעונית והמיוחדת הזו, על הצריחים הססגוניים וכיפות הבצל הצבעוניות שלה, היא מהיפות ברוסיה. רק כשעומדים מולה, מבינים כמה היא מרשימה. לא לחינם היא מופיעה כמעט בכל כתבת טלוויזיה או סרט שצולמו אי-פעם במוסקבה, לפחות לכמה שניות.
הקתדרלה נבנתה בין השנים 1534 ל-1561, בהוראת הצאר איוון הרביעי, הידוע כאיוון "האיום". היא נועדה להנציח את כיבוש העיר קאזאן ונקראה על שם הקדוש הנוצרי ואסילי שקבור בה. האגדה מספרת שאיוון האיום כל כך התפעל מהתוצאה, שמיד עם סיומה הוא הורה לנקר את עיניו של האדריכל שתכנן אותה, כך שלעולם לא יתכנן עוד מבנה כל כך יפה...
הכנסייה הזו, שנקראת לעיתים גם קתדרלת סנט בזיל, היא אחד הסמלים המובהקים של מוסקבה ושל רוסיה כולה. היא מרשימה מאד מבחוץ ובמיוחד בשעות הערב והלילה. בפנים, לעומת זאת, הצפיפות של קבוצות התיירים היא לרוב גדולה, במיוחד בשעות השיא.
כיום, כולל מבנה הכנסייה מוזיאון. לצידו פועלת כאן גם כנסייה אורתודוקסית, ששבה לפעול משנת 1991, לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, שתיעב את הדת ולכן בתקופתו לא הייתה פעילות רבה כאן.
#אדריכלות הכנסייה
בקתדרלת סנט בזיל אין חלל תפילה גדול, כמו שבדרך כלל מוכר בכנסיות. למעשה, היא מורכבת מ-8 כנסיות קטנות ושונות זו מזו. לכל אחת יש את חלל התפילה שלה ומגדל משלה. שמונה הקפלות מייצגות את שמונה התקיפות המוצלחות של צבא הצאר כנגד המעוז הטטארי.
את הקפלה התשיעית שבכנסייה הוסיפו מאוחר יותר מעל קברו של הסגפן האדוק בזיל, הוא ואסילי הקדוש שעל שמו נקראת הקתדרלה. כל הקפלות מקושרות לכנסייה המרכזית והגדולה יותר וכמובן גם בינן לבין עצמן. החיבור נעשה באמצעות מסדרונות צרים ומעברים שנראים מעט סודיים. אגב, את אחד מגרמי המדרגות הסודיים שכאן גילו בכנסיה ממש במקרה. זה היה במהלך שיפוצים שנערכו בה בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
סיור בקתדרלה יגלה לכם גם את ציורי הקיר המעטרים את המבנים השונים שבה. תוכלו לצפות כאן בתערוכות היסטוריות ובתצוגות מעניינות. טיפוס במעלה המדרגות אל ראש המגדל המרכזי יציג לכם את נופה המרהיב של העיר מוסקבה.
#תולדות הכנסייה
את קתדרלת ואסילי הקדוש הקים הצאר הרוסי "איוון האיום", בשנת 1552. היא נועדה לציין את ניצחונו על הטאטרים ואת כיבוש העיר והמעוז הטטארי קאזאן, שנמצא כ-800 קילומטרים מזרחית למוסקבה. מאז, תוקדש כל אחת מהכיפות הצבעוניות של הכנסייה המקורית לקדוש נוצרי כלשהו, או לניצחון חשוב בקרבות שינהלו הרוסים כנגד הטאטרים.
הכנסייה זכתה לכינויה העממי, כנסיית ואסילי הקדוש, על שום מקום בנייתה, באתר הקבורה של הקדוש ואסילי. שמה האמיתי והנכון, עם זאת, הוא "פוקרובסקי סובור" (Pokrovsky Sobor), שפירושו "הכנסייה לתפילה למען הזולת".
מבנה הקתדרלה נבנה במאה ה-16, בסגנון הרוסי-האורתודוקסי הקלאסי. מלכתחילה הוא כלל עיטורים צבעוניים, משולבים בגוון זהוב, בסגנון האופייני לכנסיות הרוסיות של התקופה.
באורח פלא ולמרות נזקים שהוא ספג בשרפה גדולה שהתרחשה בו, שרד מבנה הקתדרלה במשך השנים. המבנה גם נפגע לא פעם בידי צבאות זרים, במהלך הקרבות והכיבושים של מוסקבה. הבולט שבצבאות שפלשו ופגעו בכנסייה הוא צבא נפוליאון בונפרטה הצרפתי, שפלש לעיר בשנת 1812.
בסוף המאה ה-20, עם קריסת הקומוניזם הרוסי, עבר בניין הקתדרלה שיפוץ ארוך ויסודי וכיום הוא מוכרז אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/EyzNzPbxi2g
מבפנים:
https://youtu.be/EVP-8Yvg8-U
הדרכה:
https://youtu.be/C-y4sFpS1LE?t=29s
סיפורו של ואסילי, או סנט בזיל:
https://youtu.be/_9T8sQ-8vqU
