מבנה בית הסראייה שבכיכר השעון שביפו, שימש בזמן התורכים העות'מאנים כבית השלטון. הוא החליף את בית הסראייה הישן ששכן ביפו העתיקה. בו ישבו מוסדות של הממשל העירוני ושל הממשלה התורכית - עות'מאנית.

הבניין נחנך ממש בסוף המאה ה-19, בשנת 1897, כשהקימו אותו בתרומות של עשירי יפו. אחראי לתכנונו היה המהנדס היהודי ברוך פפירמייסטר, מהאיכרים של ראשון לציון ומי שהיה במשך שנים רבות לראש ועד המושבה.

במלחמת העצמאות, ב-4 בינואר 1948, פוצצו את בית הסראייה לוחמי הלח"י, המחתרת היהודית הכי אגרסיבית באותה תקופה. זה היה יום גשם והרחובות היו ריקים. שני לוחמי הלח"י הגיעו לכיכר השעון במשאית תופת. הם החנו את משאית התופת אל מול הסראייה ולמרות מחאות שומר הבניין הם ירדו ממנה, תוך שהם מבטיחים לחזור בתוך רגע מבית הקפה הסמוך, אליו הלכו לקנות קפה הפוך, או משהו כזה...

השניים הפעילו פתיל השהיה בן 80 שניות ומיהרו להתרחק מהמקום. כשהגיעו לרחוב שהיום נקרא שדרות ירושלים, הם שמעו את הפיצוץ האימתני, שהרס את הבניין, הרג 10 מיושביו ופצע עוד כ-100 איש.

האמת היא שלתל-אביבים היה חשבון פתוח עם המבנה הזה. מה שהיה בימי המנדט מרכז מנהלי תמים, שימש גם כמטה הפעילות של ערביי יפו. הפעילות בו אמנם החלה כפעילות פוליטית, אבל בזמן מלחמת העצמאות התמקמה בבניין הוועדה הלאומית הערבית של יפו. כך הוא שימש יותר ויותר כמפקדת הכוחות הערביים של יפו. ממנו נוהלו פעילויות הירי של ערביי יפו, על העיר תל אביב. הפגיעה בו בעת מלחמה הייתה עניין של זמן...

כיום נשארו כאן רק שרידי הסראייה ששוחזרו ושופצו והיו לסמל דומם של האימה שהוטלה על ערביי יפו אז, בעקבות הפגיעה בסמל שלטוני כל כך חשוב.