#על העיר יפו ותולדותיה

יפו היא מהערים העתיקות בעולם והעיר העתיקה בים התיכון. היא מוזכרת במקורות רבים, מפפירוסים מצריים, דרך המיתולוגיה היוונית, בכתבים יהודיים כמו ספר יונה הנביא ועד לנצרות. אין הרבה ערים בעולם שנכבשו, נהרסו ונבנו מחדש, כמו יפו.

כיום מכירים אותה כולם בתור פנינת התיירות שמדרום לתל אביב. היא מציעה הרבה, החל משרידי יפו העתיקה, דרך נמל יפו עם הדייגים והמסעדות הקטנות שבו ועד לשופינג עממי וחיפוש של מציאות בשוק הפשפשים המפורסם בישראל. "אין כמו יפו בלילות", אומר השיר, אבל האמת היא שכיף להתהלך בין סמטאותיה גם בימים, או לשבת לארוחת דגים ים תיכונית בשקיעה, אל מול הים התיכון ולישון או לבקר בבתים העתיקים שבה.

הקמתה של יפו מיוחסת ליפת, בנו של נוח. מסמכים קדומים וחפירות לימדו את החוקרים שיפו שימשה עיר נמל כבר לפני 4000 שנה. היא שירתה אז את המלחים הפיניקים והמצרים במסעותיהם הימיים.

גם אחרי כן לא הפסיקה יפו להיות עיר נמל מרכזית וחשובה. ישבו בה בתקופות שונות כל כך הרבה עמים, מהפיניקים, דרך הרומאים, הממלוכים בתקופת בייברס, דרך נפוליאון שטבח בתושביה באכזריות והעות'מנים שבראשם מחמד אבו נאבוט. הם אלה שבנו את יפו העתיקה שאתם רואים מסביב ואת מגדל השעון וסללו את שדרות ירושלים בתחילת המאה ה-20.

מקור השם "יפו" הוא מהלשון הצידונית, שבה פירושו יפה, מצפה ששון.

נמל יפו היה שער הכניסה לרבים מאנשי העליות לארץ ישראל. בשנת 1965 הוא הפסיק לתפקד כנמל מסחרי והפך לנמל דייגים ומרינה לסירות ויכטות ועד לנמל הציורי של היום, זה עם המסעדות ובתי הקפה והבריזה הנעימה שבאה מהים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/82YWYicGr7Y


מהאוויר:

https://youtu.be/eYvLjibQ5As


הדרכה:

https://youtu.be/WtMxS3ggXCg

#על בית הקפה והממתקים המזרחיים המעולים

ממתקי מאלק (Malek Sweets), או בשמו המלא ממתקי מאלק נצרת, הוא בית קפה ומעדנייה מזרחית מעולה, על רחוב יהודה הימית ביפו.

עם מבחר מבלבל, איכות נהדרת ומחירים הוגנים, זהו המקום בתל אביב לאכול בו ממתקים מזרחיים מצוינים וללגום תה חם, מגוון ונהדר או קפה ערבי מבושל וטעים.

תוכלו להנות כאן משלל ממתקי המזרח, כמו כנאפה עם פיסטוק, כנאפה עם גלידה טורקית, כנאפה טבעונית מצוינת ושלל חטיפים מזרחיים ומושקעים, כולל טבעוניים.

עשרות סוגי בקלוואות מעולות, מגוון של לוקום טורקי מאיסטנבול, עוגיות שומשום נהדרות, שלל סוגי עוגיות תמרים מעולות ומגוון קינוחים טבעוניים ומצוינים.

לצד מגוון הקינוחים והמתוקים הטובים הללו, יש כאן גם את הבוראק, שהוא הבורקס הטורקי.

הבעלים, שהביאו את התורה מהניסיון המשפחתי של דורות בנצרת, הקימו כאן עסק נעים, עם ריחות נהדרים, מקום נקי שמזכיר עסקים אגדיים מטורקיה. עם מוסיקה אופיינית, אווירה אותנטית וטעמים בלתי נשכחים, כשהכל טרי ונעשה במקום מחומרי גלם מעולים, אין פלא שהקהל כאן מגוון מאוד וכולל משפחות מהעיר ומיפו, אנשי עסקים, תיירים מחו"ל וחובבי מתוקים מכל הארץ.


#טיפים
המקום פתוח גם בשישי שבת.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/a3ySKxoOgNw

#מסעדת השקשוקה המפורסמת בישראל

ד"ר שקשוקה היא מסעדה יפואית, שנמצאת בשוק הפשפשים ביפו, בסמוך למגדל השעון. הקים אותה בשנת 1991 בינו גבסו, שמכונה ד"ר שקשוקה, בן להורים שעלו לישראל מלוב בתחילת שנות ה-50. המסעדה מתמחה באוכל טריפוליטאי, וגבסו קרא לה "דוקטור שקשוקה", כשם המאכל העיקרי שבו הצטיין.

גבסו גדל במטבח המסעדה היפואית המשפחתית "טריפולי" והתאהב בבישול מגיל צעיר. בגיל 11 הפסיק ללמוד בבית הספר והחל לעבוד במסעדה של אביו.

חוץ משקשוקה, התפריט של המסעדה מורכב מסלטים, ממולאים, דגים, קוסקוס ובשרים על הגריל. גם ישראלים וגם תיירים נהנים מאד לפגוש את המאכלים שמכינים כאן וניתן לשבת או בתוך המסעדה המעוצבת כחדר מזרחי, או בפסאז' שבחוץ, באווירה שכונתית יפואית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/UTXD9kb0spI

#על המאפייה הוותיקה בישראל

מאפיית אבולעפיה היא מאפייה יפואית מפורסמת, שמוכרת ברציפות, מאז נוסדה בשנת 1879. תמיד הייתה באותו מקום ומעולם לא החליפה את מקומה. מוצריה כוללים בעיקר מאפים בסגנון ערבי, כולל פיתות, סמבוסק, בייגלה, מנקיש וסוגי פיצות, אך גם דברי מתיקה ערביים, כמו בקלוואה וכנאפה.

המאפייה שייכת למשפחת אבולעפיה היפואית וידועה באיכות המאפים שלה ובטריות שלהם. הכל נאפה בטאבון גדול, אל מול עיני הלקוחות.

המאפייה פתוחה ביפו לאורך כל שעות היממה, למעט בימי הפסח וביום כיפור, כהתחשבות בלקוחות היהודיים.

כיום יש למאפייה סניפים נוספים, במקומות שונים בארץ.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/77vY0I4IX6s


הדרכה:

https://youtu.be/9mM2R8QrT4k

#על החומוסיה הנפלאה שהיא גם מסעדה נהדרת

מרכז החומוס האסלי, או בקיצור חומוס אסלי (Abu Hassan), נמצאת על רחוב יפת שחוצה את יפו ונחשבת לאחת החומוסיות הטובות ביפו ובכל תל אביב.

השירות מסביר פנים, המחירים סבירים והחומוס כאן מעולה, עם כל האפשרויות, כולל חומוס פול נפלא ומסבחה טובה מאוד, או חומוס עם פטריות או צנובר.


#מה עוד יש כאן?
במרכז החומוס האסלי מהווה החומוס את העניין אבל לא רק. ראשון הוא הפלאפל המדהים שלהם, שאבי, המייסד (ב-1960) והמנהל המיתולוגי כאן מתעקש למכור ב-14 ש"ח בלבד, המחיר הכי זול בארץ + התוספות בפיתה הכי נדיבות וטעימות שיש.

יש כאן גם מנות בשריות מצוינות, כולל כל שיפוד אפשרי, דגים נהדרים ומגוון סלטים מצוינים במנות נדיבות.

מיוחדים כאן גם המאכלים המעולים שאפשר להזמין מהמטבח הערבי, כולל סיניה, חומוס עם בשר, באבא גנוש, כרובית מטוגנת בטחינה, מג'דרה, עראיס, מקלובה אלוהית ושקשוקה נפלאה, פלאפל מדהים ועוד. תענוגות לא יקרים, בטעמים נפלאים.

עם קפה ובקלאווה על חשבון הבית וקינוחים כמו מלאבי, קנאפה וקרם בוואריה החיים מתוקים לגמרי.


#טיפים
לפיקניק ספונטני בדשאים של חוף עליה או על החוף עצמו, הצטיידו כאן במעדנים מעולים שנמכרים במחיר הוגן.


החומוס האסלי זכה לכבוד של תכנית בטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/ibEfCeXT4ik

#מלון הכאילו קפסולות שבנמל תל אביב

לא בדיוק קפסולות, אבל מלון דה ספוט התל אביבי (The Spot Hostel Tel Aviv), שממוקם בנמל תל אביב, מציע לכל המעוניינים ללון בתא שינה קטנטן, עם שירותים ומקלחת משותפים ותנאים נוספים, כמו ארוחת בוקר, בר, מטבח שיתופי וחוויה חברתית שלמה.

כל כאילו-קפסולה שכזו, במלון דה ספוט שבנמל תל אביב, מאובזרת ופונקציונלית מאוד. בקפסולה כזו תוכלו למצוא כמובן מיטה, עם טלוויזיה, וויי-פיי, מזגן, לוקר לאחסון ציוד, מנורת לילה ושקעים להטעין את הטלפון והמכשירים השונים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/T9PkYoFevgo


ביקור במקום:

https://youtu.be/euh_DIYiFgU


המרחב הציבורי:

https://youtu.be/gtDlZAebQPM

#על בית הממשל התורכי והבריטי

מבנה בית הסראייה שבכיכר השעון שביפו, שימש בזמן התורכים העות'מאנים כבית השלטון. הוא החליף את בית הסראייה הישן ששכן ביפו העתיקה. בו ישבו מוסדות של הממשל העירוני ושל הממשלה התורכית - עות'מאנית.

הבניין נחנך ממש בסוף המאה ה-19, בשנת 1897, כשהקימו אותו בתרומות של עשירי יפו. אחראי לתכנונו היה המהנדס היהודי ברוך פפירמייסטר, מהאיכרים של ראשון לציון ומי שהיה במשך שנים רבות לראש ועד המושבה.

במלחמת העצמאות, ב-4 בינואר 1948, פוצצו את בית הסראייה לוחמי הלח"י, המחתרת היהודית הכי אגרסיבית באותה תקופה. זה היה יום גשם והרחובות היו ריקים. שני לוחמי הלח"י הגיעו לכיכר השעון במשאית תופת. הם החנו את משאית התופת אל מול הסראייה ולמרות מחאות שומר הבניין הם ירדו ממנה, תוך שהם מבטיחים לחזור בתוך רגע מבית הקפה הסמוך, אליו הלכו לקנות קפה הפוך, או משהו כזה...

השניים הפעילו פתיל השהיה בן 80 שניות ומיהרו להתרחק מהמקום. כשהגיעו לרחוב שהיום נקרא שדרות ירושלים, הם שמעו את הפיצוץ האימתני, שהרס את הבניין, הרג 10 מיושביו ופצע עוד כ-100 איש.

האמת היא שלתל-אביבים היה חשבון פתוח עם המבנה הזה. מה שהיה בימי המנדט מרכז מנהלי תמים, שימש גם כמטה הפעילות של ערביי יפו. הפעילות בו אמנם החלה כפעילות פוליטית, אבל בזמן מלחמת העצמאות התמקמה בבניין הוועדה הלאומית הערבית של יפו. כך הוא שימש יותר ויותר כמפקדת הכוחות הערביים של יפו. ממנו נוהלו פעילויות הירי של ערביי יפו, על העיר תל אביב. הפגיעה בו בעת מלחמה הייתה עניין של זמן...

כיום נשארו כאן רק שרידי הסראייה ששוחזרו ושופצו והיו לסמל דומם של האימה שהוטלה על ערביי יפו אז, בעקבות הפגיעה בסמל שלטוני כל כך חשוב.

#על הנמל העתיק בישראל

נמל יפו (Jaffa port) הוא מהנמלים הקדומים בעולם. זהו נמל שפועל ללא הפסקה, מאז התקופה הכנענית. הוא מוזכר כבר בספר יונה, בתור הנמל שממנו ברח יונה הנביא לתרשיש. הפסוק: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ…" (יונה, פרק א', ג).

הנמל הזה הוא שהפך את יפו לאחת הערים החשובות באגן המזרחי של הים התיכון. כבר מאות שנים שנמל יפו הוא שער הכניסה המערבי של ארץ ישראל. במשך אלפי שנים שימש הנמל ספנים, דייגים, סוחרים, צליינים, כובשים, עולים בכל עליות ישראל ומהגרים אחרים, אל הארץ וממנה.

נמל יפו היה נמל שאליו הגיעו כל העולים לארץ ישראל בספינות. אליו הגיע הרצל בביקורו המפורסם בארץ ישראל בשנת 1898, בהזמנת הסולטן התורכי. עד לאמצע תקופת המנדט הבריטי הוא היה הנמל הראשי של ארץ ישראל. ב-1920 הגיע ממנו הנציב העליון הראשון של הבריטים, הרברט סמואל.

שלטונות המנדט הבריטי שיפצו את נמל יפו, הקימו מגדלור, מחסנים גדולים, ובית מכס ובניין מנהלה בסגנון הבינלאומי שהיום הפך למבנה מושמץ ולא אהוב בנמל. הבריטים גם הוסיפו על סלעי החוף שובר גלים מבטון.

בקומה השנייה של המבנה הדרומי משורת המבנים העתיקים של הנמל אפשר לראות את החלון שעליו מספרים המדריכים שהוא החלון המשקיף אל הים התיכון מהשיר של פוליקר "חלון לים התיכון". כמובן שאין קשר בינו לבין השיר, שאינו ביוגרפי אלא בהשראת סיפורים של הורי המלחין, פוליקר, והתמלילן שכתב את מילות השיר, יעקב גלעד.

כיום יוצאים מנמל יפו השכם בבוקר או בלילה, בעיקר דייגים, שחוזרים אחר-כך ומוכרים את שללם על הרציף. שווה לקנות שם דגים טריים ולהכינם בבית. אם אתם רעבים, יש כאן שורת מסעדות ציוריות יותר ופחות, שמציעות על החוף ממיטב הדגים ומאכלי הים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/X4L0LqhAiGg

#על המזרקה שנבנתה על באר המשאלות

לא רק רומא זכתה למזרקות מרשימות, הרי שגם לנו יש "פונטנה די טרווי" והיא ממש כאן. כי במזרקת המזלות (Fountain Zodiac Signs), שנמצאת בכיכר קדומים ביפו, מפוסלים כל המזלות באבן גיר, בשילוב עם אפקטים של מים ותאורה.

את המזרקה פיסלו בשנת 2011 ורדה גבעולי ואילן גלבר. יעניין אתכם לדעת שממצאים מהתקופה העות'מנית שהתגלו מתחת למזרקה מוכיחים כי כאן בדיוק הייתה בעבר באר משאלות, שאליה נהגו... להשליך מטבעות.

אם חשבתם שמוטיב המזלות ביפו נגמר כאן, הרי שטעיתם. גם שמותיהם של רחובות יפו העתיקה וגם גשר המשאלות המחבר את תל יפו עם כיכר קדומים קשורים למזלות השונים.

מזל שיש מזלות!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/h2S8SurBsrM


ביקור במקום:

https://youtu.be/pznYI0kMuFA

#על הכיכר עם השעון שבנו לנו התורכים

כיכר השעון היא אחד המקומות המרכזיים והמוכרים ביפו, עוד מימי התורכים. כמובן שאת שמה היא קיבלה ממגדל השעון שממוקם במרכז הכיכר. המגדל בנוי מאבן כורכר. הוא אחד מכ-100 מגדלי שעונים שנבנו בתחילת המאה ה-20 ברחבי האימפריה העות'מאנית. במקור נבנה השעון בשנת 1906 על ידי התורכים העות'מנים ששלטו בארץ, לכבוד יום השנה ה-25 להכתרתו של הסולטאן התורכי עבד אלחמיד השני.

בראש מגדל השעון היו קבועים בעבר 4 שעונים, כששניים מהם הראו את השעה באירופה. אם תביטו היטב תוכלו להבחין שלשתי הקומות הראשונות יש פינות מעוגלות. אלה שתי הקומות המקוריות שנבנו למגדל. רק בשנת 1911 נוספה הקומה הנוספת וניתן לראות שלה יש פינות רבועות. כשהעבירו את השעון אל הקומה העליונה השאירו במקום שבו הוא היה בקומה השנייה לוח נחושת ירקרק.

בחלונות המגדל שולבו עיטורי ברזל שבהם מתוארים אירועים היסטוריים מתולדותיה של יפו.


#מסביב לכיכר
אם תסובבו את הראש לכיוון מערב, כיוון הים, תראו את מה שנקרא בתורכית "הקישלה". כאן היו בזמן התורכים תחנת המשטרה ובית הסוהר של יפו. גם השלטון הבריטי השתמש במקום כתחנת משטרה וכאן נכלאו בתקופת המנדט הבריטי לוחמי מחתרת יהודים מהאצ"ל והלח"י. עד לפני כמה שנים זו הייתה תחנת משטרה פעילה במדינת ישראל. בשנת 1971 צולם כאן אפילו הסרט הישראלי האהוב כל כך, "השוטר אזולאי", בכיכובו המרגש עד דמעות של שייקה אופיר.

בצד השני, בכיוון מזרח של כיכר השעון תוכלו לראות מעין עמודי ענק שנראים עתיקים. אלו לא שרידים של מקדש רומי שנחרב. כאן היה בתקופת התורכים בית הסראייה, בית הממשל התורכי. בהמשך שכנה בו גם עיריית יפו. במלחמת העצמאות, ב-4 בינואר 1948, פוצצו אותו לוחמי הלח"י, המחתרת היהודית שנלחמה כאן. משאית תופת שהוחנתה למול הסראייה, פוצצה אז והרסה את הבניין כולו, למעט העמודים שנותרו על מקומם.

אם תתקדמו 50 מטרים ממגדל השעון, לכיוון דרום, הכיוון ההפוך מתל אביב, תגיעו למאפיית אבולעפיה, מוסד יפואי מוכר שבו נמכרים מאפים מזרחיים מגוונים וטעימים.


מבט מקרוב

https://youtu.be/ATYsehz-JNI


סיור במקום:

https://youtu.be/UM1Incm1h7E

#על הגן שממנו נולדה כל יפו

גן שער רַעְמְסֵס, השרידים שלפניכם, הם השרידים העתיקים ביותר של יפו. הם נמצאים בתוך תל ארכיאולוגי שנחפר בשנות ה-50 של המאה הקודמת ונמצאו בו ממצאים רבים על יפו לאורך התקופות השונות.

בתל ישנם שרידי ישוב שהתקיים כאן לפני יותר מ-4,000 שנים. מדובר בשרידים של חלקלקה, מעין חומת ביצורים משופעת שנועדה להקשות על האויב את הטיפוס. החומה הקיפה את הגבעה במאה ה-18 לפני הספירה, בתקופת הברונזה התיכונה ב'. המבנים נבנו במקור ממלבני אדמה שהושתתו על יסודות של אבני גוויל.

השרידים הללו מעידים שכמו ערים אחרות בכנען, הייתה יפו, כבר בתקופה הזו, תחת כיבוש ושליטה מצרית.

החפירות שבצידה הדרומי של הגבעה הן חפירות ארכיאולוגיות של שרידי שערים של עיר מצרית מאוחרת יותר, מלפני כ-3500 שנה. מהיישוב הזה תיוולד גבעת יפו שממנה נולדה בהמשך יפו שאנו מכירים.

"שער רעמסס", שאתם רואים לפניכם, הוא שחזור שנבנה מעל לאבני החומה. הוא מדגים כיצד נראה שער כניסה למצודה המצרית המפוארת שהתקיימה כאן, בהמשך ההיסטוריה, לפני כ-3300 שנה.

שרידיו המקוריים של השער, אגב, נמצאים במוזיאון יפו לעתיקות. השער זכה לשמו, לאחר שנמצא שעל האבנים נרשמו שלושה מתוך חמשת שמותיו של המלך רעמסס השני, כשהם מלווים בשורת תארי כבוד למלך השליט.​​


הנה השחזור שעשו במוזיאון ישראל בירושלים, לשער רעמסס שנמצא כאן:

https://youtu.be/TpsFcGBW6R8

#על השכונה שהגיעה אל האוסקר

עג'מי היא שכונה יפואית, שרבים מכירים את שמה מסרט הקולנוע הישראלי "עג'מי" משנת 2009. הסרט צולם בה ולא מעט משחקניו הם כאלו שלא למדו משחק, אלא למעשה הם תושבי השכונה, ששיחקו באמינות את סיפורה. הסרט הגיע למועמדות לפרס האוסקר על הסרט הזר. הוא עצמו היה פסע מזכייה בפרס היוקרתי בעולם הקולנוע, אבל סיפורה של השכונה אינו זוהר כלל וכלל.

שכונת עג'מי, שבמקור הייתה שכונה של ערבים נוצרים אמידים, היא שכונה ותיקה ביפו, צפופת בתים, חלק גדול בהם הוא של בתים עתיקים, שנבנו בתקופה העות'מאנית. אם אחרי קום המדינה היא הייתה שכונה ערבית בלבד, כיום מתגוררים בה ערבים ויהודים, כשבמרבית הבתים החדשים, היוקרתיים יותר, מתגוררים אנשים שעברו אל השכונה בעשרות השנים האחרונות, חלקם הגדול יהודים ותושבי חוץ.

רחובה הראשי של שכונת עג'מי, שחוצה אותה מצפון לדרום, הוא רחוב יפת. הרחוב הזה עמוס בחנויות ובמסעדות רבות ופופולריות למדי.

את השכונה יסדו במחצית השנייה של המאה ה-19, ערבים-נוצרים, בני העדה המארונית, מדרום לחומות יפו. במפה ששרטט המהנדס הטמפלרי ואיש המושבה הגרמנית ביפו תאודור סנדל, בשנת 1878/79, מופיעה עג'מי. המעניין הוא ששמה של השכונה אינו נוצרי, אלא על שם איברהים אל עג'מי, שלפי המסורת המוסלמית היה מהחבורה של הנביא מוחמד ושקברו נמצא מדרום ליפו, במקום שבו נמצא כיום מסגד על עג'מי, שנקרא גם הוא על שמו.


הנה הטריילר של הסרט "עג'מי":

https://youtu.be/IZwNwiWZqZg


וקטע מהסרט הזה, שצולם בשכונה ומספר סיפור שמתרחש בה:

https://youtu.be/N3th1jMltWA

#על הסלע שאליו נקשרה אנדרומדה היפה
מהמקום שבו אתם עומדים, הביטו בבקשה אל הים, בכיוון צפון-מערב. במרחק של כמה מאות מטרים מהחוף, תוכלו לראות בתוך הים קבוצת סלעים קטנה, המוכרת בתור "סלע אנדרומדה".

כאן נקשרה על פי האגדה אנדרומדה לסלעים, כקורבן של אנשי יפו שנועד לפייס את מפלצת הים, כדי שהמפלצת תוכל לטרוף אותה. וכאן אירע הנס שבו הציל הגיבור פרסאוס את אנדרומדה, רגע קט לפני שהמפלצת עלתה מן הים לטרוף אותה. פרסאוס לקח את אנדרומדה על סוסו המעופף והם נישאו וחיים באושר מאז.


#מי הייתה אנדרומדה?
אנדרומדה הייתה בתה של קסיופיאה היפה, מלכת יופיאה, היא יפו. אבל קסיופיאה הייתה גם שחצנית לא קטנה והיא הרבתה להתפאר ביופייה ואף אמרה שהיא יפה יותר מאלת הים... הרכילות הגיעה במהירות לפוסידון, אל הים, והלה שלח כנקמה מפלצת איומה להעניש את אנשי יופיאה, היא יפו.

מלך ומלכת יופיאה נחרדו מהצרה ונודע להם שהדרך היחידה להרגיע ולהיפטר מעונשה של המפלצת היא להקריב את בתם אנדרומדה. הם קשרו אותה לסלע בים, לא רחוק משפת הים והמתינו.

אבל אז, כמו באגדות, הגיע הגיבור פרסיאוס. אמנם בלי סוס, כי סוסים לא שוחים כל כך טוב, אבל פרסיאוס התאהב באנדרומדה מיד. הוא ארב למפלצת והפך אותה, כמו שעשה לפעמים כשעיצבנו אותו, לאבן.. לאחר מכן הוא לקח את אנדרומדה ברכיבה על הסוס המעופף פגסוס ונשא אותה לאשה ומאז הם חיים באושר...

אם תטיילו פעם בנמל יפו, תוכלו לראות בים, לא רחוק מהחוף, את הסלע שהמסורת מספרת שהוא "סלע אנדרומדה".


הנה סרטון עם סיפורה של אנדרומדה:

http://youtu.be/1AtYrkYyEmw

#על הכנסייה שהפכה לסמל של יפו

את כנסיית פטרוס הקדוש אפשר לראות מכל נקודה בחופי תל אביב. זוהי כנסייה קתולית פרנציסקנית שנקראת על שם פטרוס הקדוש, אחד משנים-עשר השליחים של ישו ומי שנחשב האפיפיור הראשון.

המסורת הקתולית מזהה את מקום הכנסיה עם בית שמעון הבורסקאי, שבו התארח פטרוס הקדוש ובו חלם חלום, שהוליד את המסיונריות הנוצרית, שפנתה מאז החוצה, אל הלא-יהודים של אותם זמנים.

הכנסייה עומדת במקום בו נבנים כמעט 1500 שנה מבנים נוצריים, מבצרי צלבנים, כנסיות, מלון לצליינים ועוד, אך שבים ונהרסים על ידי המוסלמים. המבנה הנוכחי, בסגנון הבארוק, נבנה בסוף המאה ה-19, בחסות בית המלוכה הספרדי. מתחילת המאה ה-20 שימשה הכנסייה ככנסייה הקתולית הראשית של יפו, עד 1932, כשהוחלפה על ידי כנסיית אנטוניוס הקדוש ברחוב יפת.

כיום, משתתפים במיסות שמקיימת הכנסייה ב-5 שפות, בעיקר מהגרי עבודה, אנשי סגל דיפלומטי השוהים בישראל ונוצרים מהאוכלוסייה הערבית ביפו.

הכנסייה ומגדל הפעמונים שלה הופיעו בסמל העיר הקודם של תל אביב-יפו.


#על האדריכלות של כנסיית פטרוס
החזית המזרחית של המבנה מחולקת באופן מובחן לכנסייה (משמאל ומדרום) ולמנזר (מימין ומצפון), וקבועים בה שעריהם של שני האגפים הנפרדים, זה לצד זה.

החזית עשויה לבנים בגוון חום בהיר, ומשולבים בה שני קרניזים בהירים העוברים לרוחבה. בין הקרניזים אפריז שבו מֶטוֹפּוֹת הנושאות את סמל הוותיקן. החזית מעוטרת גם בתבליטים אנכיים דמויי עמודים בעלי כותרות דוריות ויוניות, גם הם בגוון בהיר. מעל דלת הכניסה לוח הנושא את סמל משמורת ארץ הקודש, סמל המסדר הפרנציסקני (זרועו העירומה של ישוע וזרועו המלובשת של פרנציסקוס מאסיזי), יונה המסמלת את רוח הקודש וכתר מלכות המסמל את האל האב. בקומה השנייה חלון מלבני גדול ומעליו גמלון. בראש הגמלון הונח סלע טרוורטין שהובא מבניאס בה העניק ישו את הבכורה לפטרוס. מגדל הפעמונים שוכן בכיכר קדומים, בפינתו הדרום-מערבית של המבנה, והוא נושא בראשו כיפה. נוסף לפעמון קבועים במגדל גם ארבעה שעונים, אחד בכל צד.

במבנה ספינה בודדת שבכל אחד מצדדיה חמש קפלות. קירותיה מצופים בשיש וקבועים בהם חלונות עשויים זכוכית צבעונית שיוצרה במינכן והמוקדשים לקדושים ספרדים. התקרה גבוהה ועשויה בצורת קמרון חבית. דוכן הדרשה עשוי עץ חום מעוטר, והוא צמוד לקיר הצפוני בין שתיים מהקפלות. הדוכן מאמץ מוטיבים מעולם הצומח - הוא נסמך על עמוד דמוי גזע מתחתיו, ומעליו ענפים הנראים כאמיר העץ. יצירת האמנות המרכזית בכנסייה שוכנת מעל למזבח ומתארת את חלומו של פטרוס בעת ששהה ביפו. בכנסייה מספר יצירות אמנות נוספות המתארות אפיזודות בחייו של פטרוס - מעמד ההשתנות בו נכח, הענקת מפתחות הרקיע, נס הדגים, וכן את רחיצת הרגליים לפני הסעודה האחרונה. עוד נראים בכנסייה תיאורים של הנחת הטוהר, המשפחה הקדושה, פרנציסקוס מאסיזי מייסד המסדר, ובקפלה הראשונה משמאל לכניסה, מוצג עותק של איקונין המדונה השחורה מצ'נסטוחובה.


#על המנזר שבכנסיית פטרוס
קירותיו החיצוניים של המנזר בהירים וחסרי עיטורים, והוא נחלק לשני חלקים. החלק המזרחי בנוי סביב חצר מרכזית קטנה הגובלת בצידה הדרומי בכנסייה ובצידה המערבי בחדר המלבושים. לאורך שני הצדדים האחרים ארקדה המובילה אל חדרי מפגשים וחדרי שירות, ובמרכז החצר ניצב פסלו של לואי התשיעי. המגדל העגול, שריד מהמצודה ההיסטורית, נמצא בפינה הצפון-מערבית של החצר ובקומת המרתף שלו קפלת אבן עגולה. מדרגות צרות מוליכות אל קומתו העליונה שבה שוכנת ספריית המנזר ובה בעיקר ספרים וכתבי עת בפולנית. חלקו המערבי של המנזר גבוה יותר ובו שוכנים מגורי הנזירים, המטבח, הרפקטוריום ששוב אינו בשימוש, אולם תפילה גדול וחדרים נוספים. מהקומה העליונה של חלק זה של המבנה נשקף נוף מרשים של הים התיכון ושל סלע אנדרומדה. המבנה כולו שופץ בעשור הראשון של המאה ה-21 והותקנה בו מעלית. במנזר מתגוררים מזה שנים רבות ארבעה נזירים בלבד - שני פולנים, אנגלי וצ'יליאני.

#על החוף האקזוטי של עג'מי

חופי ישראל הם כבר מזמן חופים מערביים, מודרניים, תיירותיים ובמידה רבה, כמה עצוב לומר, משעממים. אחד החופים האחרונים בארץ שיש בהם עדיין הרגשה של חוף אותנטי ונעים הוא חוף גבעת עליה שביפו. החוף היפה להפליא הוא חינמי לחלוטין, כולל החנייה ונמצא בשכונת עג'מי הערבית. אם לא מתאמצים לזכור שהוא נמצא בתל אביב, אפשר לדמיין שאתם נמצאים בחופי מרוקו, טוניס או ארץ ערבית אחרת - כל זאת במובן הכי טוב של המילה! כי חוף עליה, או חוף עג'מי, הוא חוף נעים, שעיצובו הוא בסגנון של חופי העבר.

אדריכלית הוא מתוכנן עם מעין מרפסות, קשתות מזרחיות, עצי דקל נישאים ומבנים מאבן כורכר. בשוליו יש מפרצונים טבעיים וכחולים, דיונות חול עם רוכבי סוסים שלעתים עוברים על החוף וכאילו תלושים מסרטים של פעם. ויש בית קפה נעים במרכז.

החוף הוא בעל ריף טבעי וכיף לשחות בו, כשבמרכז יש מציל ומומלץ לשחות באזור הבטוח הזה.

בצידו הצפוני של הפארק נמצא פארק מדרון יפו, מתחם יפואי נעים על שפת הים, שאורכו כקילומטר ושטחו כ-200 דונם. יש בו דשאים רבים, שבילי הליכה, רכיבת אופניים ועוד.

פעם, אנחנו נספר לכם בשקט, הייתה כאן מזבלה. עיריית תל אביב השתמשה בחוף הזה כמזבלה הראשית של הכרך הגדול. אבל עם השנים הבינו פרנסי העיר את גודל הטעות והפכו את המזבלה לשעבר לפארק הים-תיכוני הנעים והשליו הזה.

תיהנו!

#על הגשר שמקיים משאלות

גשר המשאלות שעל גבעת יפו הוא גשר עץ המחבר את גן הפיסגה עם כיכר קדומים.

ברחבת הכניסה לגשר תראו את 12 המזלות על גבי פסיפס האבן של גלגל המזלות. יפה, נכון? - את הפסיפס הזה יצרו האמנים ורדה גבעולי, אילן גלבר ונבות גיל.

כשתעלו על הגשר, שימו לב לפסלי הברונזה של כל המזלות שהוצבו על המעקה שלו. אגדה מקומית עתיקה מספרת שאם תאתרו את המזל שלכם על מעקה הגשר, תאחזו בו ותביטו אל הים, תוך שאתם חושבים על משאלה - משאלתכם אכן תתגשם!

נסו זאת. לכו תדעו מתי בפעם הבאה תזכו שמישהו ממש יבטיח להגשים את משאלותיכם הכי כמוסות. רק בבקשה תפסיקו לבקש מיליונים, כי מאיגוד הבנקים הודיעו שנגמרו להם הרזרבות למשאלות מהסוג הזה והם לא בעניין...

פסלי המזלות שלאורך הגשר פוסלו על ידי אסתר שלמה ופרדי פביאן. את התאורה האמנותית שעליו עיצב מיכה מרגלית.

ואגב, רק כדי להיות מדויקים - האגדה העתיקה הזו היא עניין חדש, אז אל תתאכזבו אם ייקח זמן עד שהמשאלה שלכם תתגשם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Vw2Ndti-Fjg

#על הגבעה של יפו הכי עתיקה

בכל פעם שאומרים שיפו היא מהערים העתיקות בעולם, מתכוונים למה שיש כאן בשרידים הארכיאולוגיים של גבעת יפו. זהו המקום שבו נמצאו השרידים העתיקים ביותר של יפו. יש כאן שרידי ישוב שהתקיים לפני יותר מ-4,000 שנים. בצידה הדרומי של הגבעה תוכלו לראות חפירות ארכיאולוגיות שבהן נמצאו שרידים מעניינים של שערי עיר מצריים מלפני 3500 שנים. מהגבעה הזו נולדה יפו והיא שימשה בסיס להתיישבות שבה.

הגבעה הייתה מקום אסטרטגי, נוח להגנה ולהקמת ביצורים. יתרונו הגדול הוא בכך שהוא משקיף אל הים ומאפשר תצפית טובה לכל הצדדים. בשטח שנמצא כיום ב"גן שער רעמסס" התגלו שרידיו של ישוב מסוף המאה ה-17 לפני הספירה.

כמאתיים שנה אחר-כך כבש אותה מי שיהיה הכובש הגדול ומייסד של האימפריה המצרית, הפרעוני תחותמס השלישי. לפי פפירוס עתיק, כאן הקדים אחד משרי צבאו של תחותמס השלישי, צחותי שמו, את היוונים בתחבולת הסוס הטרויאני. הוא הסתיר חיילים חמושים בתוך סלים והעניק את הסלים במתנה למושלי העיר העתיקה והללו התפרצו מהסלים וכבשו את העיר.

אם תעלו מעט למעלה, אל ראש הגבעה, תגיעו לפסגה של גבעת יפו. משם תראו תצפית מקסימה על תל אביב כולה ועל קו החוף של תל-אביב, הרצליה ובימים עם ראות טובה במיוחד עד חדרה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/mZMwtAKk4X0

#על הכיכר המרכזית של יפו העתיקה

כיכר קדומים היא היום הכיכר המרכזית של יפו העתיקה. בכיכר הזו יש מסעדות ובתי קפה ובמהלך הקיץ היא משמשת מקום למופעים קטנים ופתוחים לציבור. ממנה יורדים אל סימטאות יפו העתיקה, בואכה הנמל. ממש מתחת לכיכר ניתן לבקר במוזיאון שמציג את תולדות יפו.

אם תרדו מהכיכר מעט מזרחה, תוכלו להביט אל הים בכיוון מערב ולראות בתוך הים, במרחק של כמה מאות מטרים מהחוף, את הסלעים המוכרים כ"סלע אנדרומדה".

כאן נקשרה על פי האגדה אנדרומדה לסלעים, כקורבן של אנשי יפו שנועד לפייס את מפלצת הים, כדי שהמפלצת תוכל לטרוף אותה. וכאן אירע הנס שבו הציל הגיבור פרסאוס את אנדרומדה, רגע קט לפני שהמפלצת עלתה מן הים לטרוף אותה. פרסאוס לקח את אנדרומדה על סוסו המעופף והם נישאו וחיים באושר מאז.

בצד הצפון-מערבי של הכיכר תוכלו לראות את כנסיית סנט פטרוס, הכנסייה הפרנציסקנית הראשית של יפו. הכנסייה הזו נראית היטב כשמביטים על יפו מחופי תל אביב ואף הופיעה בעבר בסמל העיר תל אביב-יפו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/RtRXAk7ZHQE

#על המסגד של הדייגים ביפו

מסגד הים ביפו הוא לא מסגד גדול ולא ידוע בדיוק מתי הוקם. אבל המסגד והצריח הנהדרים ממוקמים במיקום מדהים מעל הנמל והטיילת של יפו, אל מול נוף הים המרהיב.

המסגד, שבנוי מאבני כורכר, מופיע בציורים של יפו מהמאה עוד במאה ה-17. כבר אז הוא שימש את דייגי ומלחי יפו המוסלמים, כמו גם את המבקרים בנמל ותיירים מוסלמים שהגיעו לארץ ונהגו להתפלל בו טרם צאתם להפלגה ארוכה.


ביקור במקום:

https://youtu.be/VS1-685M7-I?t=8s


בלוגרים (עברית):

https://youtu.be/RVqAK_kLFnI

#סיור ישן וחדש ביפו העתיקה

הסיור מתחיל מכיכר השעון ביפו. במהלכו נכיר כמה מהמקומות המעניינים באחת הערים העתיקות בעולם.

נתחיל? אתם בכיכר השעון? - אז היכנסו לתגית "סיור ביפו העתיקה".

#על המסגד הכי חשוב של יפו

מרכז החיים הדתיים של יפו היה תמיד המסגד הגדול והחשוב של יפו, מסגד "אל מחמודיה". הוא נקרא על שמו של מחמד אבו-נאבוט, שליטה של יפו בראשית המאה ה-19 ומי ששיקם אותו. אותו אבו נאבוט זכה לשמו בשל האלה הגדולה שאיתה נהג להסתובב ולהטיל את חיתתו על תושבי יפו.

המסגד הוקם בשנת 1730 ונבנה מחדש ב-1814 בתור מסגד מחמודיה. בקיר החיצוני של המסגד אפשר לראות את סביל סולימאן. זהו "רהט", בערבית "סביל", מתקן ששימש להשקיית עוברי-אורח ושיירות הגמלים שעברו ביפו. הרהט כבר אינו יפה כמו שהיה בעבר אך הוא מרשים בגודלו ואפשר לראות עליו את הכתובת המוקדשת למקימיו.

היכנסו אל דלת הכניסה הראשית של המסגד, ממש מתחת לצריח שלו. על הדלת הקדשה בערבית לסולטאן התורכי, שנכתבה בעת בניית המסגד. נסו להיכנס למסגד, אם ניתן. תוכלו ולראות בפנים את החצר הפנימית היפה שלו, ואת חדרי התפילה שמסביבה ואת המיחראב שקבוע בצידה הדרומי. מיחראב הוא גומחה בקיר המסגד שמצביעה על הקִיבְּלַה הכיוון של הכַּעֲבָּה, המבנה הקדוש למוסלמים, שנמצא במכה שבערב הסעודית. אליו נוהגים המוסלמים לפנות בעת התפילה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/f9VDVE49TKg