את כנסיית פטרוס הקדוש אפשר לראות מכל נקודה בחופי תל אביב. זוהי כנסייה קתולית פרנציסקנית שנקראת על שם פטרוס הקדוש, אחד משנים-עשר השליחים של ישו ומי שנחשב האפיפיור הראשון.

המסורת הקתולית מזהה את מקום הכנסיה עם בית שמעון הבורסקאי, שבו התארח פטרוס הקדוש ובו חלם חלום, שהוליד את המסיונריות הנוצרית, שפנתה מאז החוצה, אל הלא-יהודים של אותם זמנים.

הכנסייה עומדת במקום בו נבנים כמעט 1500 שנה מבנים נוצריים, מבצרי צלבנים, כנסיות, מלון לצליינים ועוד, אך שבים ונהרסים על ידי המוסלמים. המבנה הנוכחי, בסגנון הבארוק, נבנה בסוף המאה ה-19, בחסות בית המלוכה הספרדי. מתחילת המאה ה-20 שימשה הכנסייה ככנסייה הקתולית הראשית של יפו, עד 1932, כשהוחלפה על ידי כנסיית אנטוניוס הקדוש ברחוב יפת.

כיום, משתתפים במיסות שמקיימת הכנסייה ב-5 שפות, בעיקר מהגרי עבודה, אנשי סגל דיפלומטי השוהים בישראל ונוצרים מהאוכלוסייה הערבית ביפו.

הכנסייה ומגדל הפעמונים שלה הופיעו בסמל העיר הקודם של תל אביב-יפו.
החזית המזרחית של המבנה מחולקת באופן מובחן לכנסייה (משמאל ומדרום) ולמנזר (מימין ומצפון), וקבועים בה שעריהם של שני האגפים הנפרדים, זה לצד זה.

החזית עשויה לבנים בגוון חום בהיר, ומשולבים בה שני קרניזים בהירים העוברים לרוחבה. בין הקרניזים אפריז שבו מֶטוֹפּוֹת הנושאות את סמל הוותיקן. החזית מעוטרת גם בתבליטים אנכיים דמויי עמודים בעלי כותרות דוריות ויוניות, גם הם בגוון בהיר. מעל דלת הכניסה לוח הנושא את סמל משמורת ארץ הקודש, סמל המסדר הפרנציסקני (זרועו העירומה של ישוע וזרועו המלובשת של פרנציסקוס מאסיזי), יונה המסמלת את רוח הקודש וכתר מלכות המסמל את האל האב. בקומה השנייה חלון מלבני גדול ומעליו גמלון. בראש הגמלון הונח סלע טרוורטין שהובא מבניאס בה העניק ישו את הבכורה לפטרוס. מגדל הפעמונים שוכן בכיכר קדומים, בפינתו הדרום-מערבית של המבנה, והוא נושא בראשו כיפה. נוסף לפעמון קבועים במגדל גם ארבעה שעונים, אחד בכל צד.

במבנה ספינה בודדת שבכל אחד מצדדיה חמש קפלות. קירותיה מצופים בשיש וקבועים בהם חלונות עשויים זכוכית צבעונית שיוצרה במינכן והמוקדשים לקדושים ספרדים. התקרה גבוהה ועשויה בצורת קמרון חבית. דוכן הדרשה עשוי עץ חום מעוטר, והוא צמוד לקיר הצפוני בין שתיים מהקפלות. הדוכן מאמץ מוטיבים מעולם הצומח - הוא נסמך על עמוד דמוי גזע מתחתיו, ומעליו ענפים הנראים כאמיר העץ. יצירת האמנות המרכזית בכנסייה שוכנת מעל למזבח ומתארת את חלומו של פטרוס בעת ששהה ביפו. בכנסייה מספר יצירות אמנות נוספות המתארות אפיזודות בחייו של פטרוס - מעמד ההשתנות בו נכח, הענקת מפתחות הרקיע, נס הדגים, וכן את רחיצת הרגליים לפני הסעודה האחרונה. עוד נראים בכנסייה תיאורים של הנחת הטוהר, המשפחה הקדושה, פרנציסקוס מאסיזי מייסד המסדר, ובקפלה הראשונה משמאל לכניסה, מוצג עותק של איקונין המדונה השחורה מצ'נסטוחובה.

קירותיו החיצוניים של המנזר בהירים וחסרי עיטורים, והוא נחלק לשני חלקים. החלק המזרחי בנוי סביב חצר מרכזית קטנה הגובלת בצידה הדרומי בכנסייה ובצידה המערבי בחדר המלבושים. לאורך שני הצדדים האחרים ארקדה המובילה אל חדרי מפגשים וחדרי שירות, ובמרכז החצר ניצב פסלו של לואי התשיעי. המגדל העגול, שריד מהמצודה ההיסטורית, נמצא בפינה הצפון-מערבית של החצר ובקומת המרתף שלו קפלת אבן עגולה. מדרגות צרות מוליכות אל קומתו העליונה שבה שוכנת ספריית המנזר ובה בעיקר ספרים וכתבי עת בפולנית. חלקו המערבי של המנזר גבוה יותר ובו שוכנים מגורי הנזירים, המטבח, הרפקטוריום ששוב אינו בשימוש, אולם תפילה גדול וחדרים נוספים. מהקומה העליונה של חלק זה של המבנה נשקף נוף מרשים של הים התיכון ושל סלע אנדרומדה. המבנה כולו שופץ בעשור הראשון של המאה ה-21 והותקנה בו מעלית. במנזר מתגוררים מזה שנים רבות ארבעה נזירים בלבד - שני פולנים, אנגלי וצ'יליאני.