מחנה הריכוז דכאו (Konzentrationslager Dachau) שבאזור מינכן הוא מחנה הריכוז הראשון שהקימו בגרמניה הנאצית. מחנה הריכוז הנאצי, הממוקם ליד העיר דכאו, הוקם בחודש מרץ 1933, שבועות ספורים אחרי שהיטלר עלה לשלטון.

המחנה, שבמקור יועד לאסירים פוליטים, הפך שנים מאוחר יותר למחנה ריכוז נורא עבור יהודים, צוענים, כמרים והומוסקסואלים. כדאי לדעת שדכאו לא תוכנן להיות מחנה השמדה כמו אושוויץ או טרבלינקה אלא כמחנה ריכוז. אך תנאי המחיה והעבודה הנוראים שבו הביאו למותם של עשרות אלפי אסירים.

בימינו, הפך מחנה הריכוז למוזיאון ולאתר זיכרון לשואה. רבים רואים בביקור במקום סיור חובה ליהודים המגיעים לעיר מינכן. עבור צאצאים של ניצולי שואה הביקור כאן יהיה משמעותי במיוחד ואף מרגש ועתיד להשאיר חותם של ממש.
על שער הכניסה של מחנה הריכוז הראשון של גרמניה מתנוססת הכתובת הידועה לשמצה מכל המחנות הללו "העבודה משחררת" (Arbeit macht frei).

אחרי הכניסה למחנה תראו את מגרש החצץ ולידו המבנים שבהם נדחקו האסירים הרבים. במקור הם נבנו שורות-שורות אך מרבית המבנים נהרסו ואינם עוד. ועדיין - לתוך כמה ביתנים בשורה הראשונה תוכלו להיכנס ולראות כיצד חיו האסירים בהם.

בסוף המחנה תראו את המשרפות בהן שרפו את המתים ממחלות ועבודות הפרך הקשות שכאן.

עוד מאימת המקום הנורא הזה יוסיפו המבנים, התמונות והמסמכים שבתצוגה. מהם אפשר ללמוד מעט על מהאימה ששררה כאן והביאה לרציחתם של מעל ל-30,000 איש.

המוזיאון בו מוצגים הדברים ממוקם במה שהיה בית המשק של המחנה. מוקרן בו גם סרט תיעודי על החיים במחנה הריכוז והתקופה הנוראה שבה הוא פעל.

בקצה החצר הגדולה ממוקמים אתר זיכרון יהודי ומספר כנסיות.
מחנה הריכוז הראשון של גרמניה הוקם בתחומי מפעל נטוש. את המחנה הקיפה בצידו החיצוני גדר אבן ובפנים נוספה לה גדר חשמלית. לאורך החומות הוקמו 7 מגדלי שמירה שהגדול מביניהם מוקם מעל רציף הרכבת ושער כניסת האסירים למחנה.

מעל השער מוקמה הסיסמה הצינית והאהובה על הרוצחים הנוראים: "העבודה משחררת". מחוץ לגדרות המחנה מוקמו מחנה חיילי האס-אס והמשרפות. בסמוך היו מטעים וחממות שבהם העבידו את האסירים בפרך ובתנאים איומים שהביאו רבים למותם.

שרידי המחנה נמצאים בסמוך לכניסה לעיר דכאו, עיר ציורית שאינה מסגירה את האירועים הנוראים שהתרחשו כאן בימי שואת העם היהודי ומלחמת העולם השנייה. ממקומה על צלע הר, משקיפה דכאו עצמה על האלפים ועל העיר מינכן, שנמצאת כ-20 קילומטרים דרומית-מזרחית ממנה.

מחנה הריכוז הזה הופעל במשך 12 שנה, במהלכן שהו כאן בסביבות 200 אלף אסירים. אמנם הוקמו כאן תאי גזים אך ככל הידוע לא הביאו לכאן בני אדם להשמדה.

חוקרים מעריכים שבמחנה הריכוז הזה מתו בין 30 אלף ל-50 אלף אסירים. את גופותיהם שרפו במשרפות שנבנו מחוץ לגדרות המחנה.

באמצע 1945, הלכו כוחות בעלות הברית וכבשו את גרמניה. כשהם שחררו מחנות ריכוז אחרים, הועברו לדכאו אסירים רבים מהמחנות הללו. בשל הצפיפות הרבה בדכאו והתנאים שהפכו קשים מיום ליום - מתו כאן רבים מהאסירים.

כל זה מסתיים ב-29 באפריל 1945 כשהצבא האמריקאי מגיע אל דכאו, משחרר את האסירים ונדהם מהזוועות שמתגלות בה לחיילים. בשנת 1965 יוקם על חורבות מחנה הריכוז אתר ההנצחה שנועד להיות תזכורת לזוועות שעשו הנאצים במחנה ובאינספור מקומות ומחנות אחרים.
הכניסה למוזיאון חופשית מדי יום בשעות 9:00 -17:00.

הצטרפו לסיור מודרך וחינמי במחנה. יש גם סיורים מאורגנים בתשלום והם יוצאים ממרכז העיר העתיקה.

סרט תיעודי באנגלית מוקרן במקום בשעות משתנות, מספר פעמים ביום (למשל 11:30 ובשעה 15:30). הכניסה חופשית.

יש סיור מודרך במוזיאון, במספר שפות, כולל עברית.

המקום לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 10. גם ילדים בוגרים יותר רצוי להכין מראש ולהסביר על היות המקום מחנה ריכוז ולא מחנה השמדה פלוס מעט רקע, ללא תיאורים גרפיים מדי של ההיסטוריה והרקע של המחנה.

סיור מודרך:

הדרכה:

מבט מקרוב:

ביקור במקום:

בלוגרים: