בפורום רומאנום, הפורום הרומאי, ששרידיו נמצאים עד היום ברומא, עומד לו שער הניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס שמת בשנת 81 לספירה. השער הוקם לציון הצלחותיו של טיטוס בכיבוש ירושלים ובהחרבת בית המקדש. הכבוד הרב שזכה לו טיטוס מתבטא בכתובות העתיקות שעל השער, בתבליטים ובפסלים שמתעדים את כניסת שיירת השבויים והמנצחים בשערי רומא. התבליטים עוצבו תחת השפעה יוונית ברורה, כמו רבים מהמבנים הרומיים.

השער עומד כאן כבר קרוב ל-2000 שנה וזכה לשיקום ותחזוקה החל משנת 1936. זו הייתה תקופה שבה ניסו הפשיסטים האיטלקיים בראשות הרודן מוסוליני, להחזיר לתודעה את תפארת האימפריה הרומית.

קשה לפספס את סימני הזמן שאותם ניתן לראות באבן הגיר המתפוררת, ממנה בנוי השער.

שימו לב לראש השער. יש בו תבליט המתאר את האוצרות שנבזזו מבית המקדש, ביניהם גם מנורת שבעת הקנים, שהייתה בבית המקדש ושעם קום המדינה הייתה לסמל הרשמי של מדינת ישראל.

השער היום הוא אחד מהסמלים המפורסמים ביותר של העיר רומא וקשה שלא להתרשם מיופיו ועיצובו המרהיב. ולצד זה אפשר לזכור שהוא מנציח את חורבן עמנו, במשל כמעט 2000 שנה.
שער טיטוס (Arch of Titus) הוא שער שנבנה על ידי הקיסר דומיטיאנוס, שהקדיש אותו כשער ניצחון לאחיו טיטוס, לכבוד ניצחונו על היהודים והדיכוי של המרד הגדול בארץ ישראל, בשנת 70 לספירה. כשהחריב טיטוס את בית המקדש בירושלים, הוא הגלה עשרות אלפי יהודים לרומא כשבויים ועבדים.

שער טיטוס, שנבנה כשער ניצחון ומפאר את ניצחונו של טיטוס, מציג בין השאר גם תבליטים המספרים את סיפור הניצחון הרומאי. בין השאר יש בו תבליט שבו מתוארת ביזת ירושלים, לאחר חורבן בית המקדש השני וכיבוש ירושלים על ידי הרומאים. אם למישהו יש ספק, אז על השער מופיעה בלטינית עתיקה הכתובת: "פרטים משער טיטוס שמתארים את הביזה והשלל מירושלים".

אבל המיוחד באמת בשער טיטוס הוא בכך שהוא הרמז הרומאי היחידי שמעיד על גורלה של מנורת המקדש היהודי שנבזזה מבית המקדש על ידי הרומאים. בתבליט מופיעים שבויים יהודים, המובלים כפופים לרומא, כשהם נושאים את מנורת המקדש, את מזבח הזהב ואף כלי נגינה - הכל מבית המקדש שבירושלים.

במשך מאות שנים לא עברו יהודי רומא מתחת לשער הזה, שריד לחרפת הגלות והחורבן היהודי. רק במחצית הראשונה של המאה ה-20, בעידן הפשיסטי של איטליה, הורה הדיקטטור האיטלקי מוסוליני לשפץ אותו. כמי שראה בשער הניצחון של טיטוס חלק מגדולת העם האיטלקי ותהילת האימפריה הרומית שקדמה לו, הוא רצה שהשער יפאר את רומא הפשיסטית ויקרין עליה מתהילת העבר.
עם קום מדינת ישראל, החליט הרב הראשי לישראל דאז, על אימוץ המנורה משער טיטוס כסמל המדינה וסמל לאומי לכל עם ישראל. ברבות השנים הועלתה ביקורת רבה לגבי ההחלטה. חוקרים רבים גרסו שאמנם יש למנורה שבציור שבעה קנים ובסיסה מזכיר את המדרגות, שעל פי האמונה היהודית נהג הכהן הגדול לעלות עליהן בדרך להדלקת הנרות. אבל מנגד, הם גורסים, במנורה שבתבליט הרומי מופיעים פרטים בעייתיים שלא ייתכן שהם יהודיים, כמו לדוגמא הבסיס המתומן של המנורה שעוצב ככל הנראה על ידי אמן רומי או יווני. הסיבה - העיצוב אינו מזכיר את סגנון המנורה כפי שהוכר בהלכה היהודית. עוד מקור לביקורת על האותנטיות של ציור המנורה שבתבליט הם עיטורי בעלי החיים שמופיעים עליה. לא יתכן, אומרים החוקרים, שבעלי חיים כמו אריות, דרקונים ובעלי חיים ימיים, שמובלטים על בסיס המנורה, הם ממקור יהודי. על פי ההלכה היהודית, ציורים שכאלה הם בחזקת עבודה זרה, שמקומה על מנורת בית המקדש אינו סביר מכל טעם שהוא.

הנה השער המפורסם: