"גבעת המצודה" (Castle Hill) הוא מתחם עתיק מהמעניינים והחשובים של בודפשט. הגבעה נמצאת בחצי מבודפשט של היום, בתחום העיר העתיקה בּוּדַה. המצודה, או הטירה, בנויה במישור שאורכו קילומטר ומוקף רובו בחומה. אמנם אין פה מצודה של ממש, אבל המתחם כולל את הארמון המלכותי, כמו גם מערות ורחובות עתיקים והרבה מהאתרים ההיסטוריים החשובים והמעניינים של בודפשט.

אל גבעת בודה, גבעת הטירה, מצודת בודפשט או גבעת המצודה (Budai várnegyed) עולים ברכבת מכיכר אדם קלארק. על הגבעה מתגוררים גם בימינו אנשים רבים והוא אזור פעיל וחי, סביבת מגורים מרתקת - אמנם חלק מהעיר אבל גם מעט מעליה. לצד הבתים, יש כאן לא מעט מלונות יוקרה ומסעדות שף יוקרתיות לא פחות.

הרחובות בגבעת המצודה, שנמצאת במרכזה של בודה, הם בסגנון ימי הביניים ותקופת הבארוק. יש בהם מגוון אדריכלי גדול, של מבנים מתקופות שונות של העיר ומסגנונות בנייה רבים.

ב-1987 הוכרה המצודה כאתר מורשת עולמי. מרבית האטרקציות המפורסמות של בודפשט מרוכזות בגבעת המצודה בצד של בודה: ארמון המלך הפופולרי ובתוכו הגלריה הלאומית, מצודת הדייגים, כנסיית מתיאש, חצר האריות, גינת הוניאדי, מרפסת סבויאי, מוזיאון ההיסטוריה של בודפשט, מוזיאון המוסיקה, מוזיאון הצבא, מוזיאון המרציפן, מוזיאון בית המרקחת ומוזיאון יהדות ימי-הביניים.
סיפורה של הגבעה וסיפור ארמון המלך שניצב עליה, הוא סיפור קורותיה של הונגריה כולה. ההתיישבות החלה כאן במהלך המאה ה-13, לאחר שהצבא המונגולי פלש אל העיר פשט, שהייתה בנויה במישור הדנובה.

המונגולים החריבו וזרעו בעיר הרס עצום. כדי למנוע בעתיד הרס שכזה, החליטו תושבי העיר לבצר את העיר ולבנות את הארמון ואת מבני המגורים על גבעה, בעלת מיקום אסטרטגי, שממנה יוכלו להגן על העיר. לכן חצו את הדנובה ובנו את המבצר על הגבעה הזו, בהנחה שהנהר יקשה על התוקפים לתקוף את העיר והגובה שמבטיחה הגבעה יקל עליהם להגן עליה.

במאה ה-15 הורחב הארמון שבטירה על ידי המלך זיגמונד והיה לארמון הגותי הגדול באירופה. בהמשך המאה דאג המלך מטיאש להרחיבו אף יותר.

כשכבשו התורכים העות'מנים את בודה, במאה ה-16 לספירה, הם הפכו את הכנסיות למסגדים, כמו שעשו בכל מקום שכבשו מהנוצרים.

בסוף המאה ה-17, לאחר שהאזור נכבש מחדש ב-1686 על ידי ההאבסבורגים, הנוצרים מאוסטריה, החלה תנופת בנייה מרשימה. בתקופת הקיסרות האוסטרו-הונגרית נבנו כאן בנייני ציבור, בתים ורחובות מרשימים ומלאי פאר.

במאה ה-19 הגיעה מלחמת העצמאות ההונגרית, בתקופת הלאומיות שכונתה "אביב העמים", ב-1848. במהלך ההתקוממות כנגד הקיסר האוסטרי ארמון בּוּדַה ניזוק שוב. לאחר המלחמה, משאיחד הקיסר את אוסטריה והונגריה, הארמון שופץ והורחב ובו הוכתר פרנץ יוזף למלך הונגריה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה ונפילת האימפריה האוסטרו-הונגרית, התגורר בארמון מיקלוש הורטי (Horthy Miklós), שליט הונגריה. הארמון הפך אז למרכז הפוליטי שלה.

בשלהי מלחמת העולם השנייה הייתה מצודת בודה המבצר האחרון של הנאצים. במהלך הקרבות בינם לבין הצבא האדום ניזוק הארמון ביותר.
כמו בכל מקום מלא אדם, הישמרו גם כאן מכייסים ומנוכלים.

ביקור במקום: