מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ (Auschwitz), שנמצא במחוז אושוויינצ'ים בפולין, כשעתיים נסיעה מקרקוב, הוא מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים באירופה והמקום השטני ביותר שיצרו הנאצים בשואה היהודית.

המחנה הוקם לצורך מימוש "הפיתרון הסופי של בעיית היהודים", חיסול שיטתי שהוביל היטלר במלחמת העולם השנייה. אין מקום שמסמל יותר ממנו את מנגנון ההשמדה הרצחני של הנאצים ואת זוועות השואה.

המקום מכונה "בית הקברות הגדול בעולם" והוא הדוגמה המובהקת לפשעי היטלר והמשטר הנאצי ובאופן מסוים גם לכישלון המין האנושי כולו. בגמר המלחמה, הפך מחנה המוות הזה סמל למוראות השואה.

נרצחו כאן מעל מיליון ורבע בני אדם, מרביתם יהודים.

בשנת 1945 שיחרר הצבא האדום את המקום. עד היום ניתן לראות את מחנה אושוויץ המקורי במלואו. בבירקנאו השאירו את הכניסה הראשית, כמה צריפים, את מסילת הברזל ואת חורבות תאי הגזים החרבים, כמו שנמצאו בגמר המלחמה, עת הרוסים כבשו את המקום.
מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ (Auschwitz) היה מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים בשואה. אבל המחנה, שהפך בהמשך לאושוויץ-בירקנאו, היה לא רק מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שבנו הנאצים, אלא גם מה שיהפוך לסמל של אכזריות הנאצים במלחמת העולם השנייה.

הכתובת הצינית "העבודה משחררת", שהתנוססה מעל לשער של המקום, הייתה מבחינת האסירים והמועמדים להשמדה רק הפתיח להתעללות שטנית, בקנה מידה שהיווה דוגמה לאלפי מחנות ריכוז אחרים שהקימו הנאצים.

לתהליך ההשמדה הוסיף בהמשך גם מחנה בירקנאו שנבנה במהלך המלחמה ליד אושוויץ. אחריו נוספו לקומפלקס ההשמדה שיצרו הנאצים מחנות רבים, כשבשיאו כלל אושוויץ 45 מחנות ריכוז והשמדה.
מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו הוא כיום מוזיאון, בו תוכלו לסייר ולראות חלק מהמבנים שנותרו מהמחנה המקורי.

לרוב פוגשים בכניסה למחנה אושוויץ, את הכתובת הצינית והמפורסמת שהציבו הנאצים על השער "העבודה משחררת".

במרכז מבקרים תוכלו לצפות בסרט שאורכו כרבע שעה, על אירועי אותם ימים.

המשיכו למבנים, שנקראים כאן "בלוקים", בהם תוכלו לראות פריטים שונים שנותרו מהנרצחים כאן. ערימות של משקפיים, שיער, מזוודות, כלי אוכל ורגליים תותבות, הם רק חלק מהמוצגים שנותרו כאן. יש בתצוגה גם רישומים וציורים שהאסירים הותירו.

בבלוק מספר 27 תוכלו לחוות ספציפית את שואת העם היהודי והנרצחים היהודים במחנה.

אחרי אושוויץ סעו או עשו הליכה בת כ-3 ק"מ אל מחנה בירקנאו. כאן תיכנסו דרך השער המפורסם, שדרכו נכנסו למחנה הרכבות עמוסות היהודים והאסירים האחרים שהובאו לכאן להשמדה.

היכנסו כאן לצריפים ותוכלו לראות את מיטות העץ שהכילו את היהודים ש"זכו" לעבוד במחנה ולא הובלו מיד להשמדה בתאי הגזים.

בהמשך תראו גם את שרידי המשרפות, החורבות שנותרו לאחר שהצבא הגרמני פוצץ אותן, בבריחתו מכוחות הצבא האדום המתקרבים, לקראת סיום המלחמה.

בסמוך למשרפות ההרוסות עמדו רגע בשקט ליד האנדרטה שהוקמה כאן לזכר הנספים.
הדבר הראשון שהתרחש, עת הורדו היהודים מקרונות הרכבת שהובילו אותם למחנה, היה סלקציה. ד"ר מנגלה הנאצי עמד כאן, אל מול טור האסירים. אחד אחד הוא בחן אותם בעיניו והיטה את אצבעו לשמאל או לימין, כשבכך הוא חרץ את דינם של האנשים למוות או לחיים.

ילדים וזקנים כמעט תמיד נשלחו למוות. מיד לאחר הסלקציה נלקחו הנידונים להשמדה אל תאי הגזים. בתוך שעות הם כבר לא היו בחיים. סיפרו להם שהם נכנסים להתקלח ואז המיתו אותם בגז.

האסירים, לעומתם, הושארו בחיים. אך הם נשלחו לעבודה קשה וסבלו בעבודות איומות ובתנאים לא אנושיים שכללו איומים, עינויים, השפלות, רעב מתמיד והוצאות להורג על כל סטייה קטנה מההוראות.

חלקם הועסקו במפעלי החימוש של קרופ. אחרים עבדו במחנה בפינוי גופות ושריפתן, תחזוקת מתקני ההשמדה, איסוף חפצים של הנרצחים ואריזתם לצורך העברה למשפחות של גרמנים וכדומה. חייהם הובטחו בזכות עבודתם ובריאותם הפיזית ולכן הם השתדלו להיראות תמיד בריאים.
מחנה אושוויץ הוקם בשנת 1940, כמחנה מוות, לא הרחק מקרקוב. המחנה הורכב משני מחנות גדולים, שלצידם כ-40 תתי מחנות קטנים יותר.

בתחילה נרצחו כאן שבויי מלחמה סובייטיים, ששימשו שפני ניסוי לשיטות השמדה שבחנו הנאצים. לבסוף התקבלה החלטה וגז הציקלון בי הפך לצורה היעילה מבחינת הגרמנים להשמדה.

עתה החלו להביא לכאן ברכבות את היהודים. הם הושמדו כאן במסגרת תכנית האימים הנאצית של "הפתרון הסופי". מכאן פצחו הנאצים בהשמדה שיטתית, בשיטות רצח יעילות באופן מחריד, בניצול כוח עבודה עצום של מיליוני עבדים ובניסויים רפואיים איומים בבני האדם.

באושוויץ מתו כמעט מיליון וחצי איש, עם יותר ממיליון יהודים מתוכם. כחצי מיליון מתו ברעב, מחלות ועינויים והשאר בתאי הגזים.

במקביל החלו באושוויץ ניסויים מדעיים בבני-אדם, שערכו הד"ר מנגלה ועוזריו. הם העבירו רבים מהאסירים, כולל נשים וזוגות תאומים, "טיפולים" איומים, כמו עיקור נשים, זריקות עם חומרים שונים והקרנות, שבדרך כלל גרמו למותם או לנכויות קשות.

בסוף המלחמה תלו חיילי הצבא האדום, את מי שהיה מפקד המחנה הגרמני, רודולף הס. הוא נתלה במחנה עצמו, ממש מול ביתו שבמקום.
אושוויץ נמצא במרחק של שעתיים נסיעה ברכב מקרקוב ו-4.5 שעות נסיעה מהעיר ורשה. נסיעה פחות נוחה היא ברכבת עד לתחנת אושווינצ’ים ומשם במונית או באוטובוס למחנה. לחצו על כפתור הניווט שלמעלה והניווט יכוון אתכם היטב וגם ידווח על זמני נסיעה מדויקים.

בשעות מסוימות הכניסה היא בחינם. לשם כך יש להזמין מקום מראש דרך האתר שלמטה, כי הם מגבילים את מספר המבקרים בכל כניסה. יש מי שמהמרים ומגיעים ללא הזמנה, אבל זה הימור.

כניסה עצמאית וללא קבוצה היא עד שעה 10:00 והחל מהשעה 14:00. מי שלא מצליחים להזמין כניסה יכולים להגיע אז ולקוות שיאפשרו כניסה.

שימו לב לשעות הסגירה המשתנות לפי העונה, בכדי שלא להגיע מאוחר מדי.

יש אפשרות לאוזניות עם הדרכות בעברית.

בכניסה תוכלו לקבל חוברת קטנה, המציעה מסלול מומלץ.

סיור בשני האתרים דורש לפחות 3 שעות, אבל מומלץ להקדיש לביקור כאן יום.

מבט מקרוב על מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ: