מוזיאון הביט (The Beat Museum) נמצא בקומה השנייה של חנות ספרים גדולה "City Lights Bookstore" בשכונת "איטליה הקטנה", נורת' ביץ'.

למעשה, מוזיאון הביט הוא מוזיאון-חנות, המציג פריטים הקשורים לדור הביט, מנהיגיו ומייסדיו. תוכלו לראות כאן ספרים של ג'ק קרואק, אלן גינזבורג וכותבים נוספים מדור הביט. בתצוגה גם חפצים של החבורה החשובה הזו.

מיקומו של המוזיאון הוא ממש מול בית הקפה "וזוביו" (Vesuvio Cafe), המקום בו נהג ג'ק קרואק לשתות קפה. זה מבטיח כמובן שיגיעו לכאן רבים שגדלו על הביטניקים ויורשיהם - ההיפים.
רבים לא מודעים לכך שהעיר הזו, סן פרנסיסקו, היא ערש לתרבויות נגד ומהפכות חברתיות חשובות ביותר שהתרחשו במאה ה-20. החל מציירי אמנות הרחוב עם המסרים החתרניים ורעיונות המחאה שלהם, דרך "ילדים הפרחים" ההיפים של הסיקסטיז, קהילת הגייז שהפכה את העיר לבירת הלהט"ב העולמית.

אבל כאן בעיר נולדה גם תנועת ה"ביט", או כמו שאנו מכירים את חבריה - ה"ביטניקים". במוזיאון הביט תראו פריטים המספרים על "דור הביט", כולל חפצים אישיים, חיבורים, ספרים וכתבים משל מייסדי התנועה.

האנשים הללו ורבים כמותם הציפו בשנות ה-50 את שכונת נורת' ביץ' והחלו במה שיזכה לשם "הרנסאנס של סן פרנסיסקו". תנועת הביט תהיה אז פורצת הדרך בהתנגדות לתרבות המבוגרת של אמריקה ולמרד בדור ההורים. בהדרגה הם הפכו את העיר למרכז תרבות הנגד של ארצות הברית.

עשור אחר-כך יתחילו להתקבץ בהייט-אשבורי ה"היפים" ושיא פריחתם של "ילדי הפרחים" הללו יהיה במה שכונה "קיץ האהבה" של שנת 1967.

עוד עשור עובר ובשנות ה-70 הופכת סן פרנסיסקו למוקד של מאבק לזכויות קהילת הלהט"ב. אז יהפכו רחוב ורובע הקסטרו למתחם עירוני הומו-לסבי. השפעתם הגוברת תביא לבחירתו של חבר הקהילה הרווי מילק למועצת העיר. בשנת 1978 יביאו דווקא הרצח של מילק, ביחד עם ראש העירייה ג'ורג' מוסקונה, לפריחת הקהילה ולמה שתהפוך "בירת הגייז העולמית" בעיר.

מבט מהיר:

ביקור במקום:

שיר של ג'ק קרואק עם ג'אז שהביטניקים הראשונים אהבו:

שרים משיריו של קרואו: