מערת צדקיהו (Zedekiah's Cave) היא המערה הגדולה בישראל ומהמקומות המעניינים בירושלים. בעבר היא זוהתה כמערה שדרכה ברח צדקיהו, אחרון מלכי יהודה בימי בית ראשון, מפני הכשדים.

זה היה במצור הבבלי על ירושלים, כשצדקיהו, מלך יהודה, נמלט דרכה ליריחו. כיום אנו יודעים ששער בין החומותיים, שממנו ברח צדקיהו, נמצא בכלל בדרום העיר אבל השם "מערת צדקיהו" דבק במערה. את חילחול המים שנראה בסופה של המערה, מכנים עד עד היום "דמעות צדקיהו".

יש גם מסורת מוסלמית שקושרת את המערה למקום שבו נבלעו קורח ועדתו אל תוך האדמה, כעונש על ניסיונו של קורח למרוד במשה רבנו.
הסיפור המופלא באמת הוא כיצד היא התגלתה מערת צדקיהו, על ידי כלב. הסיפור מתחיל בבעליו של אותו כלב, רופא ומיסיונר אמריקאי בשם דוקטור ג'יימס ברקלי. אותו ברקלי עסק במאה ה-19 בחקר המקרא בירושלים. על שמו, אגב, נקרא "שער ברקלי", שהוא שער להר הבית, מתקופת בית שני. את השער הזה גילה ברקלי בקצה הדרומי של מה שהוא היום עזרת הנשים בכותל המערבי.

אבל נחזור לסיפור שלנו. בשנת 1854 הוציאו הדוקטור ברקלי ובנו את כלבם לטיול. בשלב מסוים נעלם הכלב וכל הנסיונות למצוא אותו נכשלו. כאשר האב והבן כבר התייאשו מלמצוא את הכלב, הם גילו לפתע בור עמוק. מתוכו הם שמעו את נביחות כלבם. לאחר שהצליחו השניים לחלץ את הכלב האומלל ממעמקי האדמה, הם שבו לביתם. אבל באותו ערב החליט דוקטור ברקלי לשוב אל הבור המסתורי והביא עמו כמה מעוזריו. הוא ירד אל מעמקי הבור וגילה מולו מערה ענקית. זו הייתה מערה מדהימה בגודלה וביופייה, שאותה חקר ברקלי במהלך כל הלילה.

כך התגלתה "מערת צדקיהו" - המערה הגדולה בירושלים ובישראל. היא נחשבת לאחד האתרים המרהיבים בעיר והיא פתוחה לקהל הרחב.

סיור במערת צדקיהו: