על הכיכר
הכיכר המרכזית בלונדון מנציחה את ניצחונה של בריטניה על צרפת בקרב טרפלגר בשנת 1805. הכיכר מוקפת בכבישים ובמבנים מעניינים - הגלריה הלאומית, בית קנדה, הכנסייה הקהילתית סנט מרטין ועוד. בשנת 2003 הפך הכביש שמקיף את הכיכר מצפון למעבר המשמש את הולכי הרגל בלבד.
במרכז הכיכר תוכלו לראות את עמוד נלסון, עליו עומד פסלו של הלורד אדמירל הוריישו נלסון, שהיה מפקד הצי הבריטי עטור התהילה, שניצח בקרב טרפלגר. הפסל מוקף על ידי ארבעה אריות עשויים מברונזה. בשנת 1845 הוקמו בה גם ארבעת המזרקות הענקיות.
בכיכר תמצאו מעמדי 3 פסלים: המלך ג'ורג' הרביעי, הנרי הולוק ופסל סר צ'ארלס ג'יימס נאפייר. במקור, גם על המעמד הרביעי היה אמור להיות פסל של המלך ויליאם הרביעי, אולם בגלל בעיות תקציב שמנעו את השלמת בניית הפסל הוא מעולם לא הגיע לכאן. כיום, המעמד מהווה מקום תצוגה לפסלים המתחלפים מדי תקופה.
אחת מהפעילויות החביבות על המטיילים בכיכר הייתה האכלת היונים, אך בגלל הנזקים שהן היו גורמות לפסלים החל משנת 2003 נאסרה האכלת היונים ואף מנסים למנוע את התקרבותם לאזור.
מדי שנה, מאז שנת 1947, מעניקה העיר אוסלו עץ אשוח לעיר לונדון הממוקם במרכז הכיכר ונועד לסמן את התודה שמוקירה נורווגיה לבריטניה בעקבות עזרתה במלחמת העולם השנייה.
ההיסטוריה של הכיכר
הכיכר הייתה בעבר חלק מהשטחים של האורוות המלכותיות ומגורי הסייסים של ארמון ווייטהול. בשנת 1820 נשכר האדריכל ג'ון נאש לתכנן את הכיכר ולהפוך אותה לאזור ציבורי. עבודתו הושלמה על ידי הארכיטקט סר צ'ארלס בשנת 1845.
שמה של הכיכר ניתן לה בשנת 1830, על שם הקרב הימי שבו ניצחו כוחות הצי של בריטניה את הכוח של צרפת וספרד בסמוך לכף טרפלגר. הקרב סיכל את התכנית של נפוליאון לפלוש לבריטניה ומכאן חשיבותו הרבה בהיסטוריה של הממלכה.
אדמירל הוריישיו נלסון, שהיה ממובילי הניצחון בקרב, נהרג בו. לזכרו הוצב עמוד נלסון העומד במרכז הכיכר. גובהו של העמוד יותר מ-50 מטרים ועליו עומד פסל עשוי גרניט בגובה של עוד 5 מטרים. בשנת 1867 נוספו אריות הברונזה המגנים על העמוד.
על קרב טרפלגר
קרב טרפלגר (Battle of Trafalgar) היה קרב ימי מפורסם שנערך ב-2 לאוקטובר 1805. זהו קרב שבו נלחם הצי האנגלי, בפיקוד האדמירל הורשיו, או הוריישו נלסון, כנגד הצי הצרפתי-ספרדי שעליו פיקד האדמירל פייר וילנב. הוא היה לאחד הקרבות המפורסמים בהיסטוריה.
הקרב נערך בתקופת המצביא הצרפתי המהולל נפוליאון, כשהוא החליט לכבוש את בריטניה. בפקודת נפוליאון אספו הצרפתים צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא הצרפתי אל האי הבריטי. נלסון והצי שלו רדפו אחריהם בתעלת למאנש ולאורך חופי האוקיינוס האטלנטי. ליד כף טרפלגר שבספרד, לא רחוק מגיברלטר, תפסו כוחותיו של נלסון את הצי הצרפתי והביסו אותו.
בטרפלגר נחלה צרפת תבוסה גדולה והצי שלה הושמד כמעט כולו בידי נלסון. בכך העיב האדמירל האנגלי על שורת הניצחונות הגדולים של המצביא הצרפתי נפוליאון וסדק שוב את תהילתו.
יותר מזה. כשהביס האדמירל הורשיו נלסון את כוחותיו הימיים, הספרדים והצרפתים של נפוליאון בונפרטה, הוא הבטיח את שלטונה של בריטניה בימים ליותר מ-100 שנה. בניסיון למנוע מנפוליאון בונפרטה לפלוש אליה, נלסון הפך את בריטניה למעצמה ימית.
אבל בקרב שבו ניצח האדמירל נלסון הוא גם נהרג. זה קרה זמן קצר לאחר שאותת את המסר המפורסם לצי שבפיקודו: "אנגליה מצפה שכל אחד מכם ימלא את חובתו". הוא נאבק על חייו במשך כמה שעות וכשהיה ברור שהניצחון הוכרע לטובת בריטניה, הוא נפח את נשמתו.
מבחינה היסטורית הבטיחו תוצאות הקרב את עליונותה הימית של אנגליה, למשך שנים רבות. נלסון, לאחר שורת ניצחונות מרהיבים בקרבות ימיים גדולים, הפך לגיבור אנגלי וכיכר בלונדון נקראה "כיכר טרפלגר".
הקרב נקרא על שם כף טרפלגר. באזור הכף שנמצא צפונית-מערבית למצר גיברלטר, בדרום-מערב ספרד, אזור שבו נערך הקרב.