שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיכר טרפלגר
הסֶנוֹטָאף של לונדון
מוזיאון צ'רצ'יל וחדרי המלחמה של הקבינט
בית הפרלמנט
פסל בודיקה ובנותיה
לונדון איי
ביג בן
כנסיית ווסטמינסטר
ארמון בקינגהאם
#על הכיכר
הכיכר המרכזית בלונדון מנציחה את ניצחונה של בריטניה על צרפת בקרב טרפלגר בשנת 1805. הכיכר מוקפת בכבישים ובמבנים מעניינים - הגלריה הלאומית, בית קנדה, הכנסייה הקהילתית סנט מרטין ועוד. בשנת 2003 הפך הכביש שמקיף את הכיכר מצפון למעבר המשמש את הולכי הרגל בלבד.
במרכז הכיכר תוכלו לראות את עמוד נלסון, עליו עומד פסלו של הלורד אדמירל הוריישו נלסון, שהיה מפקד הצי הבריטי עטור התהילה, שניצח בקרב טרפלגר. הפסל מוקף על ידי ארבעה אריות עשויים מברונזה. בשנת 1845 הוקמו בה גם ארבעת המזרקות הענקיות.
בכיכר תמצאו מעמדי 3 פסלים: המלך ג'ורג' הרביעי, הנרי הולוק ופסל סר צ'ארלס ג'יימס נאפייר. במקור, גם על המעמד הרביעי היה אמור להיות פסל של המלך ויליאם הרביעי, אולם בגלל בעיות תקציב שמנעו את השלמת בניית הפסל הוא מעולם לא הגיע לכאן. כיום, המעמד מהווה מקום תצוגה לפסלים המתחלפים מדי תקופה.
אחת מהפעילויות החביבות על המטיילים בכיכר הייתה האכלת היונים, אך בגלל הנזקים שהן היו גורמות לפסלים החל משנת 2003 נאסרה האכלת היונים ואף מנסים למנוע את התקרבותם לאזור.
מדי שנה, מאז שנת 1947, מעניקה העיר אוסלו עץ אשוח לעיר לונדון הממוקם במרכז הכיכר ונועד לסמן את התודה שמוקירה נורווגיה לבריטניה בעקבות עזרתה במלחמת העולם השנייה.
#ההיסטוריה של הכיכר
הכיכר הייתה בעבר חלק מהשטחים של האורוות המלכותיות ומגורי הסייסים של ארמון ווייטהול. בשנת 1820 נשכר האדריכל ג'ון נאש לתכנן את הכיכר ולהפוך אותה לאזור ציבורי. עבודתו הושלמה על ידי הארכיטקט סר צ'ארלס בשנת 1845.
שמה של הכיכר ניתן לה בשנת 1830, על שם הקרב הימי שבו ניצחו כוחות הצי של בריטניה את הכוח של צרפת וספרד בסמוך לכף טרפלגר. הקרב סיכל את התכנית של נפוליאון לפלוש לבריטניה ומכאן חשיבותו הרבה בהיסטוריה של הממלכה.
אדמירל הוריישיו נלסון, שהיה ממובילי הניצחון בקרב, נהרג בו. לזכרו הוצב עמוד נלסון העומד במרכז הכיכר. גובהו של העמוד יותר מ-50 מטרים ועליו עומד פסל עשוי גרניט בגובה של עוד 5 מטרים. בשנת 1867 נוספו אריות הברונזה המגנים על העמוד.
#על קרב טרפלגר
קרב טרפלגר (Battle of Trafalgar) היה קרב ימי מפורסם שנערך ב-2 לאוקטובר 1805. זהו קרב שבו נלחם הצי האנגלי, בפיקוד האדמירל הורשיו, או הוריישו נלסון, כנגד הצי הצרפתי-ספרדי שעליו פיקד האדמירל פייר וילנב. הוא היה לאחד הקרבות המפורסמים בהיסטוריה.
הקרב נערך בתקופת המצביא הצרפתי המהולל נפוליאון, כשהוא החליט לכבוש את בריטניה. בפקודת נפוליאון אספו הצרפתים צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא הצרפתי אל האי הבריטי. נלסון והצי שלו רדפו אחריהם בתעלת למאנש ולאורך חופי האוקיינוס האטלנטי. ליד כף טרפלגר שבספרד, לא רחוק מגיברלטר, תפסו כוחותיו של נלסון את הצי הצרפתי והביסו אותו.
בטרפלגר נחלה צרפת תבוסה גדולה והצי שלה הושמד כמעט כולו בידי נלסון. בכך העיב האדמירל האנגלי על שורת הניצחונות הגדולים של המצביא הצרפתי נפוליאון וסדק שוב את תהילתו.
יותר מזה. כשהביס האדמירל הורשיו נלסון את כוחותיו הימיים, הספרדים והצרפתים של נפוליאון בונפרטה, הוא הבטיח את שלטונה של בריטניה בימים ליותר מ-100 שנה. בניסיון למנוע מנפוליאון בונפרטה לפלוש אליה, נלסון הפך את בריטניה למעצמה ימית.
אבל בקרב שבו ניצח האדמירל נלסון הוא גם נהרג. זה קרה זמן קצר לאחר שאותת את המסר המפורסם לצי שבפיקודו: "אנגליה מצפה שכל אחד מכם ימלא את חובתו". הוא נאבק על חייו במשך כמה שעות וכשהיה ברור שהניצחון הוכרע לטובת בריטניה, הוא נפח את נשמתו.
מבחינה היסטורית הבטיחו תוצאות הקרב את עליונותה הימית של אנגליה, למשך שנים רבות. נלסון, לאחר שורת ניצחונות מרהיבים בקרבות ימיים גדולים, הפך לגיבור אנגלי וכיכר בלונדון נקראה "כיכר טרפלגר".
הקרב נקרא על שם כף טרפלגר. באזור הכף שנמצא צפונית-מערבית למצר גיברלטר, בדרום-מערב ספרד, אזור שבו נערך הקרב.
מבט מקרוב על הכיכר:
https://www.youtube.com/watch?v=Do7NiINE9hI
הכיכר המרכזית בלונדון מנציחה את ניצחונה של בריטניה על צרפת בקרב טרפלגר בשנת 1805. הכיכר מוקפת בכבישים ובמבנים מעניינים - הגלריה הלאומית, בית קנדה, הכנסייה הקהילתית סנט מרטין ועוד. בשנת 2003 הפך הכביש שמקיף את הכיכר מצפון למעבר המשמש את הולכי הרגל בלבד.
במרכז הכיכר תוכלו לראות את עמוד נלסון, עליו עומד פסלו של הלורד אדמירל הוריישו נלסון, שהיה מפקד הצי הבריטי עטור התהילה, שניצח בקרב טרפלגר. הפסל מוקף על ידי ארבעה אריות עשויים מברונזה. בשנת 1845 הוקמו בה גם ארבעת המזרקות הענקיות.
בכיכר תמצאו מעמדי 3 פסלים: המלך ג'ורג' הרביעי, הנרי הולוק ופסל סר צ'ארלס ג'יימס נאפייר. במקור, גם על המעמד הרביעי היה אמור להיות פסל של המלך ויליאם הרביעי, אולם בגלל בעיות תקציב שמנעו את השלמת בניית הפסל הוא מעולם לא הגיע לכאן. כיום, המעמד מהווה מקום תצוגה לפסלים המתחלפים מדי תקופה.
אחת מהפעילויות החביבות על המטיילים בכיכר הייתה האכלת היונים, אך בגלל הנזקים שהן היו גורמות לפסלים החל משנת 2003 נאסרה האכלת היונים ואף מנסים למנוע את התקרבותם לאזור.
מדי שנה, מאז שנת 1947, מעניקה העיר אוסלו עץ אשוח לעיר לונדון הממוקם במרכז הכיכר ונועד לסמן את התודה שמוקירה נורווגיה לבריטניה בעקבות עזרתה במלחמת העולם השנייה.
#ההיסטוריה של הכיכר
הכיכר הייתה בעבר חלק מהשטחים של האורוות המלכותיות ומגורי הסייסים של ארמון ווייטהול. בשנת 1820 נשכר האדריכל ג'ון נאש לתכנן את הכיכר ולהפוך אותה לאזור ציבורי. עבודתו הושלמה על ידי הארכיטקט סר צ'ארלס בשנת 1845.
שמה של הכיכר ניתן לה בשנת 1830, על שם הקרב הימי שבו ניצחו כוחות הצי של בריטניה את הכוח של צרפת וספרד בסמוך לכף טרפלגר. הקרב סיכל את התכנית של נפוליאון לפלוש לבריטניה ומכאן חשיבותו הרבה בהיסטוריה של הממלכה.
אדמירל הוריישיו נלסון, שהיה ממובילי הניצחון בקרב, נהרג בו. לזכרו הוצב עמוד נלסון העומד במרכז הכיכר. גובהו של העמוד יותר מ-50 מטרים ועליו עומד פסל עשוי גרניט בגובה של עוד 5 מטרים. בשנת 1867 נוספו אריות הברונזה המגנים על העמוד.
#על קרב טרפלגר
קרב טרפלגר (Battle of Trafalgar) היה קרב ימי מפורסם שנערך ב-2 לאוקטובר 1805. זהו קרב שבו נלחם הצי האנגלי, בפיקוד האדמירל הורשיו, או הוריישו נלסון, כנגד הצי הצרפתי-ספרדי שעליו פיקד האדמירל פייר וילנב. הוא היה לאחד הקרבות המפורסמים בהיסטוריה.
הקרב נערך בתקופת המצביא הצרפתי המהולל נפוליאון, כשהוא החליט לכבוש את בריטניה. בפקודת נפוליאון אספו הצרפתים צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא הצרפתי אל האי הבריטי. נלסון והצי שלו רדפו אחריהם בתעלת למאנש ולאורך חופי האוקיינוס האטלנטי. ליד כף טרפלגר שבספרד, לא רחוק מגיברלטר, תפסו כוחותיו של נלסון את הצי הצרפתי והביסו אותו.
בטרפלגר נחלה צרפת תבוסה גדולה והצי שלה הושמד כמעט כולו בידי נלסון. בכך העיב האדמירל האנגלי על שורת הניצחונות הגדולים של המצביא הצרפתי נפוליאון וסדק שוב את תהילתו.
יותר מזה. כשהביס האדמירל הורשיו נלסון את כוחותיו הימיים, הספרדים והצרפתים של נפוליאון בונפרטה, הוא הבטיח את שלטונה של בריטניה בימים ליותר מ-100 שנה. בניסיון למנוע מנפוליאון בונפרטה לפלוש אליה, נלסון הפך את בריטניה למעצמה ימית.
אבל בקרב שבו ניצח האדמירל נלסון הוא גם נהרג. זה קרה זמן קצר לאחר שאותת את המסר המפורסם לצי שבפיקודו: "אנגליה מצפה שכל אחד מכם ימלא את חובתו". הוא נאבק על חייו במשך כמה שעות וכשהיה ברור שהניצחון הוכרע לטובת בריטניה, הוא נפח את נשמתו.
מבחינה היסטורית הבטיחו תוצאות הקרב את עליונותה הימית של אנגליה, למשך שנים רבות. נלסון, לאחר שורת ניצחונות מרהיבים בקרבות ימיים גדולים, הפך לגיבור אנגלי וכיכר בלונדון נקראה "כיכר טרפלגר".
הקרב נקרא על שם כף טרפלגר. באזור הכף שנמצא צפונית-מערבית למצר גיברלטר, בדרום-מערב ספרד, אזור שבו נערך הקרב.
מבט מקרוב על הכיכר:
https://www.youtube.com/watch?v=Do7NiINE9hI
#על האנדרטה
הסֶנוֹטָאף של לונדון (Cenotaph), היא האנדרטה המרכזית לזכר כל חללי המלחמות של בריטניה. פירוש המילה "קבר ריק" והיא מורכבת משתי מילים ביוונית: Kenos שפירושה ריק, ו-Taphos שמשמעותה קבר.
הסנוטאף ממוקמת מול בניין משרד החוץ הבריטי בדרך ווייטהול שבלונדון. האנדרטה בנויה מאבן גיר ותוכננה על ידי האדריכל סר אדווין לאצ'נס בין השנים 1919-1920.
האנדרטה היא האנדרטה הידועה ביותר, מבין האנדרטות המודרניות מעיצוב זה. היא בנויה משלבים אופקיים מדורגים היוצרים אנך אלכסוני והיא ניצבת על גבי במה המורכבת משלוש מדרגות. בשתי הפאות הצרות שלה מוקמו זרים חרוטים מאבן, כשעל כל אחת מהפאות חרוטה הכתובת: "המתים עטורי התהילה". הביטוי הוצע על ידי הסופר הבריטי המפורסם, רודיארד קיפלינג, שבנו נהרג במלחמת העולם הראשונה. לשתי הפאות הרחבות של האנדרטה מוצמדים תרנים ועליהם דגלי בד שונים שמתחלפים מדי כמה שנים.
למרגלות האנדרטה מתקיים מדי שנה ביום הזיכרון טקס ממלכתי לנופלים במלחמות בריטניה השונות. אנשי הצבא והשוטרים לובשי המדים מחויבים להצדיע לאנדרטה כשהם עוברים על ידה.
סיפור שמצביע על חשיבות האנדרטה לבריטים, מספר על חייל שנהג בכרכרה שהובילה את ארונה של הנסיכה דיאנה בעת הלווייתה. בעת מסע ההלוויה מצאו במצלמות הטלוויזיה שהוא נמנע מהצדעה תוך כדי הנהיגה אפילו למלכה, אך דווקא בעת שעברה הכרכרה ליד הסנוטאף, הוא הקפיד להצדיע בפני האנדרטה.
מבט מקרוב על האנדרטה:
https://www.youtube.com/watch?v=QyGJBRI8B1E
הסֶנוֹטָאף של לונדון (Cenotaph), היא האנדרטה המרכזית לזכר כל חללי המלחמות של בריטניה. פירוש המילה "קבר ריק" והיא מורכבת משתי מילים ביוונית: Kenos שפירושה ריק, ו-Taphos שמשמעותה קבר.
הסנוטאף ממוקמת מול בניין משרד החוץ הבריטי בדרך ווייטהול שבלונדון. האנדרטה בנויה מאבן גיר ותוכננה על ידי האדריכל סר אדווין לאצ'נס בין השנים 1919-1920.
האנדרטה היא האנדרטה הידועה ביותר, מבין האנדרטות המודרניות מעיצוב זה. היא בנויה משלבים אופקיים מדורגים היוצרים אנך אלכסוני והיא ניצבת על גבי במה המורכבת משלוש מדרגות. בשתי הפאות הצרות שלה מוקמו זרים חרוטים מאבן, כשעל כל אחת מהפאות חרוטה הכתובת: "המתים עטורי התהילה". הביטוי הוצע על ידי הסופר הבריטי המפורסם, רודיארד קיפלינג, שבנו נהרג במלחמת העולם הראשונה. לשתי הפאות הרחבות של האנדרטה מוצמדים תרנים ועליהם דגלי בד שונים שמתחלפים מדי כמה שנים.
למרגלות האנדרטה מתקיים מדי שנה ביום הזיכרון טקס ממלכתי לנופלים במלחמות בריטניה השונות. אנשי הצבא והשוטרים לובשי המדים מחויבים להצדיע לאנדרטה כשהם עוברים על ידה.
סיפור שמצביע על חשיבות האנדרטה לבריטים, מספר על חייל שנהג בכרכרה שהובילה את ארונה של הנסיכה דיאנה בעת הלווייתה. בעת מסע ההלוויה מצאו במצלמות הטלוויזיה שהוא נמנע מהצדעה תוך כדי הנהיגה אפילו למלכה, אך דווקא בעת שעברה הכרכרה ליד הסנוטאף, הוא הקפיד להצדיע בפני האנדרטה.
מבט מקרוב על האנדרטה:
https://www.youtube.com/watch?v=QyGJBRI8B1E
#על המוזיאון
אם יש לכם חיבה גדולה להיסטוריה ולמלחמת העולם השנייה באופן ספציפי, המוזיאון וחדרי המלחמה האלה מיועדים עבורכם.
בחדרי המלחמה, הנמצאים במרתף בניין משרד האוצר הבריטי, תוכלו להיחשף להתנהלותו של ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, הקבינט שלו וראשי הצבא והביון, במהלך מלחמת העולם השנייה. החדרים נשמרו ממש כשהיו בשנות ה-40 וכוללים מפות ותרשימים.
21 החדרים נפתחו לציבור בשנת 1984, ביניהם גם חדרי המגורים, אך גם חדרים ששימשו לתפקידים צבאיים: חדר מלחמה, חדר מפות ובית חולים. חדר המפות נשאר מסודר ממש כמו שהיה ביום האחרון ללחימה. צ'רצ'יל ניהל מכאן את הקרב של האנגלים נגד הצבא הנאצי, עד שהופצצה המצודה ונסגרה.
בשנת 2003 המוזיאון הורחב ונפתחו חדרים נוספים לציבור. ב-2005 נפתח אגף נוסף במוזיאון, המציג את פועלו של צ'רצ'יל באמצעות מסמכים מקוריים ותמונות. במוזיאון צ'רצ'יל תמצאו גם נגיעה מודרנית יותר לנושא: מצגות דיגיטליות, סרטים, חומרי ארכיון וחפצים אישיים שלו.
יחד עם דמי הכניסה תוכלו לקבל מדריך קולי בעברית שיאפשר לכם הצצה לסיפורים ההיסטוריים המדהימים שהתרחשו כאן.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=-XpgYfMcCn4
אם יש לכם חיבה גדולה להיסטוריה ולמלחמת העולם השנייה באופן ספציפי, המוזיאון וחדרי המלחמה האלה מיועדים עבורכם.
בחדרי המלחמה, הנמצאים במרתף בניין משרד האוצר הבריטי, תוכלו להיחשף להתנהלותו של ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, הקבינט שלו וראשי הצבא והביון, במהלך מלחמת העולם השנייה. החדרים נשמרו ממש כשהיו בשנות ה-40 וכוללים מפות ותרשימים.
21 החדרים נפתחו לציבור בשנת 1984, ביניהם גם חדרי המגורים, אך גם חדרים ששימשו לתפקידים צבאיים: חדר מלחמה, חדר מפות ובית חולים. חדר המפות נשאר מסודר ממש כמו שהיה ביום האחרון ללחימה. צ'רצ'יל ניהל מכאן את הקרב של האנגלים נגד הצבא הנאצי, עד שהופצצה המצודה ונסגרה.
בשנת 2003 המוזיאון הורחב ונפתחו חדרים נוספים לציבור. ב-2005 נפתח אגף נוסף במוזיאון, המציג את פועלו של צ'רצ'יל באמצעות מסמכים מקוריים ותמונות. במוזיאון צ'רצ'יל תמצאו גם נגיעה מודרנית יותר לנושא: מצגות דיגיטליות, סרטים, חומרי ארכיון וחפצים אישיים שלו.
יחד עם דמי הכניסה תוכלו לקבל מדריך קולי בעברית שיאפשר לכם הצצה לסיפורים ההיסטוריים המדהימים שהתרחשו כאן.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=-XpgYfMcCn4
#על בית הפרלמנט
אחד מהסמלים המפורסמים ביותר בלונדון הוא ארמון ווסטמינסטר, הידוע בכינויו "בית הפרלמנט". הוא מורכב משני בתים: בית הלורדים (הבית העליון של הפרלמנט) ובית הנבחרים, הנקרא גם "בית הפשוטים" (הבית התחתון של הפרלמנט), העוסקים בחקיקה ויש להם סמכויות בממלכה המאוחדת.
הארמון, הבנוי בסגנון גותי, ממוקם על גדות נהר התמזה ברובע ווסטמינסטר.
בית הפרלמנט נבנה במאה ה-19 והוא כולל בתוכו את מבנה השעון המפורסם, הביג בן. לבית הפרלמנט היסטוריה מכובדת והוא מייצג ערכים העומדים בראש המנהיגות הבריטית - כבוד פוליטי ומדיני. בימיו הראשונים שימש המקום כמשכנם של יועצי החקיקה למלך. השינויים שעבר עם השנים, נזקפים לזכות האיחודים וההתנתקויות של המדינות המרכיבות את הממלכה הבריטית: סקוטלנד, וֵוילס ואירלנד.
הארמון הוא אחד המבנים הגדולים בעולם. הוא כולל בתוכו כ-1200 חדרים וחדרי מדרגות ולמעלה מ-3 קילומטרים של מסדרונות. למרות שיש בו אגף עתיק במיוחד מהמאה ה-11, רוב המבנה הנוכחי הוקם במחצית השנייה של המאה ה-19. זאת אחרי ששריפה גדולה החריבה את הארמון בשנת 1834.
בימי הפעילות של הפרלמנט תוכלו אף להיכנס פנימה ולצפות בדיונים.
#איסור מוות בבית הפרלמנט
אחד הדברים המעניינים ללמוד עליהם, הוא על חוקים מוזרים שעליהם מקפידים בערים שונות מסביב לעולם. אחד החוקים המוזרים ביותר שעליהם שמענו הוא על כך שחל איסור מוחלט למות בבית הפרלמנט. זה נשמע כמו בדיחה, אבל החוק אמיתי לגמרי. החוק אוסר למות בארמון מלכותי כלשהו בבריטניה, בטענה כי כל מי שימות בו, ייאלץ מבחינה טכנית לקבל הלוויה ממלכתית, גם אם אינו שייך למשפחת המלוכה. לכן, אם תכננתם, צר לנו להרוס לכם את התכניות...
#על מזימת אבק השריפה
מזימת אבק השריפה (Gunpowder Plot) היה ניסיון לרצוח את מלך אנגליה ג'יימס הראשון ואת כל אנשיו. זהו קשר שאירע בשנת 1605, שבמסגרתו ניסו קבוצה של קיצוניים קתוֹלים לרצוח את מלך אנגליה ג'יימס הראשון, משפחתו, ואת ואנשי האצולה הפְּרוֹטֶסטַנְטִית, על ידי פיצוץ בניין הפרלמנט הבריטי שבארמון ווסטמינסטר.
קשר אבק השריפה היה מזימה של קתולים באנגליה. באמצעותו הם קיוו לתפוס את המלוכה בממלכה ולהחזירה לנצרות הקתולית, כך שאנגליה תחזור לשליטת האפיפיור. המזימה הוכשלה לאחר שחבר פרלמנט קתולי קיבל אזהרה מאחד מהקושרים, שלא להגיע לטקס פתיחת הפרלמנט. הוא העדיף לדווח על כך ונערך חיפוש בבניין הפרלמנט כולו.
ברנש בשם גאי פוֹקס (Guy Fawkes) נתפס בחיפוש, כשהוא מחזיק בעששית ושעון. במרתף הפרלמנט נמצאו גם 36 חביות אבק שריפה. אם היו החביות מתפוצצות, כך התגלה במחקרים וניסויים מודרניים, היו המלך וכל אדם אחר בבניין מתים מיד. בזכות עינויים קשים הסגיר גאי פוקס את שאר הקושרים. לאחר משפט ראווה הוצאו כל הקושרים להורג בצורה אכזרית במיוחד, כבוגדים מהסוג החמור ביותר.
הקשר אולי נכשל, אבל דווקא גאי פוקס הלא מוכר, השאיר חותם של ממש בהיסטוריה האנגלית. ככינוי כללי לאדם, המילה "בחור", באנגלית (guy) באה משמו. היא נולדה מהמנהג של האנגלים לקרוא כך לדמות ששורפים ב"ליל גאי פוקס", מעין ל"ג בעומר שנחוֹג ב-5 בנובמבר, יום הכשלת הקשר, בכל מדינות הכתר הבריטי - מאנגליה ועד אוסטרליה.
גם המסכות של אנשי קבוצת המחאה "אנונימוס", קבוצה של קושרים קבועים שפועלים כיום נגד משטרים רבים - גם הן עוצבו על פי דיוקן פניו של גאי פוקס.
והזיכרון של ליל הקשר שסוכל, מוזכר במנהג טיקסי שמקיימים בפרלמנט האנגלי תמיד לפני טקס פתיחת הפרלמנט, כשאנשי משמר הפרלמנט מחפשים בכל חדרי הבניין אחר מטעני חבלה...
אחד מהסמלים המפורסמים ביותר בלונדון הוא ארמון ווסטמינסטר, הידוע בכינויו "בית הפרלמנט". הוא מורכב משני בתים: בית הלורדים (הבית העליון של הפרלמנט) ובית הנבחרים, הנקרא גם "בית הפשוטים" (הבית התחתון של הפרלמנט), העוסקים בחקיקה ויש להם סמכויות בממלכה המאוחדת.
הארמון, הבנוי בסגנון גותי, ממוקם על גדות נהר התמזה ברובע ווסטמינסטר.
בית הפרלמנט נבנה במאה ה-19 והוא כולל בתוכו את מבנה השעון המפורסם, הביג בן. לבית הפרלמנט היסטוריה מכובדת והוא מייצג ערכים העומדים בראש המנהיגות הבריטית - כבוד פוליטי ומדיני. בימיו הראשונים שימש המקום כמשכנם של יועצי החקיקה למלך. השינויים שעבר עם השנים, נזקפים לזכות האיחודים וההתנתקויות של המדינות המרכיבות את הממלכה הבריטית: סקוטלנד, וֵוילס ואירלנד.
הארמון הוא אחד המבנים הגדולים בעולם. הוא כולל בתוכו כ-1200 חדרים וחדרי מדרגות ולמעלה מ-3 קילומטרים של מסדרונות. למרות שיש בו אגף עתיק במיוחד מהמאה ה-11, רוב המבנה הנוכחי הוקם במחצית השנייה של המאה ה-19. זאת אחרי ששריפה גדולה החריבה את הארמון בשנת 1834.
בימי הפעילות של הפרלמנט תוכלו אף להיכנס פנימה ולצפות בדיונים.
#איסור מוות בבית הפרלמנט
אחד הדברים המעניינים ללמוד עליהם, הוא על חוקים מוזרים שעליהם מקפידים בערים שונות מסביב לעולם. אחד החוקים המוזרים ביותר שעליהם שמענו הוא על כך שחל איסור מוחלט למות בבית הפרלמנט. זה נשמע כמו בדיחה, אבל החוק אמיתי לגמרי. החוק אוסר למות בארמון מלכותי כלשהו בבריטניה, בטענה כי כל מי שימות בו, ייאלץ מבחינה טכנית לקבל הלוויה ממלכתית, גם אם אינו שייך למשפחת המלוכה. לכן, אם תכננתם, צר לנו להרוס לכם את התכניות...
#על מזימת אבק השריפה
מזימת אבק השריפה (Gunpowder Plot) היה ניסיון לרצוח את מלך אנגליה ג'יימס הראשון ואת כל אנשיו. זהו קשר שאירע בשנת 1605, שבמסגרתו ניסו קבוצה של קיצוניים קתוֹלים לרצוח את מלך אנגליה ג'יימס הראשון, משפחתו, ואת ואנשי האצולה הפְּרוֹטֶסטַנְטִית, על ידי פיצוץ בניין הפרלמנט הבריטי שבארמון ווסטמינסטר.
קשר אבק השריפה היה מזימה של קתולים באנגליה. באמצעותו הם קיוו לתפוס את המלוכה בממלכה ולהחזירה לנצרות הקתולית, כך שאנגליה תחזור לשליטת האפיפיור. המזימה הוכשלה לאחר שחבר פרלמנט קתולי קיבל אזהרה מאחד מהקושרים, שלא להגיע לטקס פתיחת הפרלמנט. הוא העדיף לדווח על כך ונערך חיפוש בבניין הפרלמנט כולו.
ברנש בשם גאי פוֹקס (Guy Fawkes) נתפס בחיפוש, כשהוא מחזיק בעששית ושעון. במרתף הפרלמנט נמצאו גם 36 חביות אבק שריפה. אם היו החביות מתפוצצות, כך התגלה במחקרים וניסויים מודרניים, היו המלך וכל אדם אחר בבניין מתים מיד. בזכות עינויים קשים הסגיר גאי פוקס את שאר הקושרים. לאחר משפט ראווה הוצאו כל הקושרים להורג בצורה אכזרית במיוחד, כבוגדים מהסוג החמור ביותר.
הקשר אולי נכשל, אבל דווקא גאי פוקס הלא מוכר, השאיר חותם של ממש בהיסטוריה האנגלית. ככינוי כללי לאדם, המילה "בחור", באנגלית (guy) באה משמו. היא נולדה מהמנהג של האנגלים לקרוא כך לדמות ששורפים ב"ליל גאי פוקס", מעין ל"ג בעומר שנחוֹג ב-5 בנובמבר, יום הכשלת הקשר, בכל מדינות הכתר הבריטי - מאנגליה ועד אוסטרליה.
גם המסכות של אנשי קבוצת המחאה "אנונימוס", קבוצה של קושרים קבועים שפועלים כיום נגד משטרים רבים - גם הן עוצבו על פי דיוקן פניו של גאי פוקס.
והזיכרון של ליל הקשר שסוכל, מוזכר במנהג טיקסי שמקיימים בפרלמנט האנגלי תמיד לפני טקס פתיחת הפרלמנט, כשאנשי משמר הפרלמנט מחפשים בכל חדרי הבניין אחר מטעני חבלה...
סיור ביג בן לטרפלגר
#על פסל הגיבורה האנגלית האולטימטיבית
פסל בודיקה ובנותיה (Boadicea and Her Daughters) הוא פסל שמוקדש לגיבורה היסטורית של האי האנגלי. לצרפתים הרי יש את ז'אן דארק ולבריטים - את המלכה הלוחמת בודיקה.
היא הייתה מהאמיצות שבלוחמות והיוותה השראה לנשים לוחמות רבות בהיסטוריה. סיפורה של בודיקה (Boudica או Boadicea) הוא סיפור של אומץ, מנהיגות ונשיות שלא חוששת מגבר או כל דבר, גם אם הוא הקיסר החזק בעולם.
המלכה בודיקה הייתה מלכת השבט האיקני שבאנגליה, כשכבשו הרומים את האי הבריטי, הם נתנו בתחילה לשבטים השונים לחיות את חייהם על פי המסורת שלהם. אך כשהתחלף הקיסר והגיע נירון קיסר הוא השליט מדיניות אכזרית של דיכוי והכבדה קשה עליהם.
בודיקה סרבה לקבל את עוולותיו של הקיסר החדש. היא הנהיגה את צבאה במרד נגד השלטון הרומאי. המלכה בודיקה נהגה לצאת לקרב כשהיא לבושה כחול, צבע בגדי המלחמה של השבט האיקני. היא נודעה באומץ ובמנהיגות שלה ותחת הנהגתה זכו האיקנים לנצחונות רבים.
צבאה של בודיקה היה של לוחמי גרילה, מפתיעים, רצחניים ונעלמים מיד. הרומאים לא יכלו להם, כי הם תקפו באופן בלתי צפוי, בלתי מאורגן ושלא ניתן לחזות מה יעשו בקרב. חייליה נלחמו בחיילים הרומאים באומץ רב. הם הרסו כפרים רומיים והרגו חיילים רבים מהצבא הרומי, החזק בעולם של אז.
בודיקה הרסה ושרפה את שלושת הערים הרומיות באי הבריטי, כולל לונדוניום החזקה. היא גרמה ל-70 אלף נפגעים לצבא הרומי והייתה כפסע מלהכניע אותם. זה היה אחד ממקרי המרד האמיצים והיעילים בהיסטוריה של האימפריה החזקה בעולם אז.
אך כמו במקרים אחרים, של מי שזקפו קומתם כנגד האימפריה החזקה בעולם העתיק, הכל היה זמני. במרחק של קרב אחד אחרון מלהכניע ולגרש את הרומאים, היא נאלצת להילחם עם צבאה, פנים אל פנים אל מול צבאם, הצבא הרומי והחזק בעולם. כשהיא נחלה תבוסה לרומאים ונוכחה שהיא עומדת ליפול בשבי, בלעה המלכה הלוחמת בודיקה צמח רעיל, כדי שלא ליפול בשבי. בנותיה, שהיו לוחמות גם הן, עשו ככל הנראה כמוה.
#על הפסל
הפסל ממוקם בצפון הקצה המערבי של גשר וסטמינסטר , ליד בית פורטקוליס ומזח וסטמינסטר , מול הביג בן וארמון וסטמינסטר שמעבר לכביש.
פיסל אותו האמן והמהנדס האנגלי תומס תורניקרופט. האיש עבד עליו במשך כמעט 30 שנה, החל מ-1856 ועד מעט לפני מותו ב-1885. סייע לו בפיסול גם בנו של האמן, ויליאם תורניקרופט.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/aGG9Ftx4toU
דמותה העל-זמנית:
https://youtu.be/A81ifPmij9I
סיפורה של בודיקה:
https://youtu.be/AWZsEHnq19w
גדולתה של בודיקה והמשמעות של אומץ ליבה ומנהיגותה לניצחון (מתורגם):
https://youtu.be/VO1hACjHRoQ
טריילר לסיפורה של בודיקה (עברית):
https://youtu.be/KfFwYKRbJAI?si=Ni_iYbGFnzhNgHxk
קדימון של סרט על בודיקה ומלחמתה ברומאים:
http://youtu.be/F60vI_wP6zg
וסרט תיעודי על חייה:
https://youtu.be/xFWwUbQTymQ?long=yes
פסל בודיקה ובנותיה (Boadicea and Her Daughters) הוא פסל שמוקדש לגיבורה היסטורית של האי האנגלי. לצרפתים הרי יש את ז'אן דארק ולבריטים - את המלכה הלוחמת בודיקה.
היא הייתה מהאמיצות שבלוחמות והיוותה השראה לנשים לוחמות רבות בהיסטוריה. סיפורה של בודיקה (Boudica או Boadicea) הוא סיפור של אומץ, מנהיגות ונשיות שלא חוששת מגבר או כל דבר, גם אם הוא הקיסר החזק בעולם.
המלכה בודיקה הייתה מלכת השבט האיקני שבאנגליה, כשכבשו הרומים את האי הבריטי, הם נתנו בתחילה לשבטים השונים לחיות את חייהם על פי המסורת שלהם. אך כשהתחלף הקיסר והגיע נירון קיסר הוא השליט מדיניות אכזרית של דיכוי והכבדה קשה עליהם.
בודיקה סרבה לקבל את עוולותיו של הקיסר החדש. היא הנהיגה את צבאה במרד נגד השלטון הרומאי. המלכה בודיקה נהגה לצאת לקרב כשהיא לבושה כחול, צבע בגדי המלחמה של השבט האיקני. היא נודעה באומץ ובמנהיגות שלה ותחת הנהגתה זכו האיקנים לנצחונות רבים.
צבאה של בודיקה היה של לוחמי גרילה, מפתיעים, רצחניים ונעלמים מיד. הרומאים לא יכלו להם, כי הם תקפו באופן בלתי צפוי, בלתי מאורגן ושלא ניתן לחזות מה יעשו בקרב. חייליה נלחמו בחיילים הרומאים באומץ רב. הם הרסו כפרים רומיים והרגו חיילים רבים מהצבא הרומי, החזק בעולם של אז.
בודיקה הרסה ושרפה את שלושת הערים הרומיות באי הבריטי, כולל לונדוניום החזקה. היא גרמה ל-70 אלף נפגעים לצבא הרומי והייתה כפסע מלהכניע אותם. זה היה אחד ממקרי המרד האמיצים והיעילים בהיסטוריה של האימפריה החזקה בעולם אז.
אך כמו במקרים אחרים, של מי שזקפו קומתם כנגד האימפריה החזקה בעולם העתיק, הכל היה זמני. במרחק של קרב אחד אחרון מלהכניע ולגרש את הרומאים, היא נאלצת להילחם עם צבאה, פנים אל פנים אל מול צבאם, הצבא הרומי והחזק בעולם. כשהיא נחלה תבוסה לרומאים ונוכחה שהיא עומדת ליפול בשבי, בלעה המלכה הלוחמת בודיקה צמח רעיל, כדי שלא ליפול בשבי. בנותיה, שהיו לוחמות גם הן, עשו ככל הנראה כמוה.
#על הפסל
הפסל ממוקם בצפון הקצה המערבי של גשר וסטמינסטר , ליד בית פורטקוליס ומזח וסטמינסטר , מול הביג בן וארמון וסטמינסטר שמעבר לכביש.
פיסל אותו האמן והמהנדס האנגלי תומס תורניקרופט. האיש עבד עליו במשך כמעט 30 שנה, החל מ-1856 ועד מעט לפני מותו ב-1885. סייע לו בפיסול גם בנו של האמן, ויליאם תורניקרופט.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/aGG9Ftx4toU
דמותה העל-זמנית:
https://youtu.be/A81ifPmij9I
סיפורה של בודיקה:
https://youtu.be/AWZsEHnq19w
גדולתה של בודיקה והמשמעות של אומץ ליבה ומנהיגותה לניצחון (מתורגם):
https://youtu.be/VO1hACjHRoQ
טריילר לסיפורה של בודיקה (עברית):
https://youtu.be/KfFwYKRbJAI?si=Ni_iYbGFnzhNgHxk
קדימון של סרט על בודיקה ומלחמתה ברומאים:
http://youtu.be/F60vI_wP6zg
וסרט תיעודי על חייה:
https://youtu.be/xFWwUbQTymQ?long=yes
# על גלגל הענק הגדול באירופה, העין שמביטה על לונדון
לונדון איי, הידוע בכינויו "גלגל המילניום", נפתח לרגל חגיגות המילניום ב-31 בדצמבר 1999. כבר בשנתיים הראשונות שלו, הוא זכה ל-8.5 מיליון מבקרים וללא כל ספק, עד היום מהווה הגלגל את אחד מאתרי התיירות המובילים ביותר בלונדון. גובהו 135 מטרים. הוא נמצא על הגדה הדרומית של נהר התמזה, צפונית לגשר ווסטמינסטר ואל מול ארמון ווסטמינסטר.
בניית הגלגל נערכה בשיתוף פעולה של מספר מדינות באירופה. הגלגל היה אמור לפעול רק למשך 5 השנים הראשונות, אך הוא קיבל אישור קבוע. משנת 2005 האזור של לונדון איי משמש אזור לחגיגות השנה האזרחית ומדי שנה תוכלו לצפות בעשרות זיקוקים מרהיבים הנשלחים מגוף הגלגל עצמו.
האדריכל ריצ'ארד רוג'רס אמר על הגלגל: "העין של לונדון עשתה לאנגליה מה שמגדל אייפל עשה לפריז. היא הפכה לסמל תרבותי ואפשרה לכל הציבור לטפס לתצפית על העיר ללא כל קשר למעמדם או מצבם הכלכלי".
בגלגל יש 32 קפסולות ממוזגות ונעימות ובכל אחת מהן נכנסים עד 25 אנשים. כל קפסולה כזו שוקלת 10 טון ומייצגת את אחת משכונותיה של לונדון. הנסיעה בגלגל איטית מאד. היא נמשכת כחצי שעה וניתן להשקיף ממנה על כל לונדון. העיר לונדון עצמה היא הרי שטוחה ואין בה גבעות או הרים. לכן בעלי הגלגל טוענים שביום שמשי ונעים ניתן לראות ממרומי הגלגל למרחק של 40 קילומטרים. בקפסולה תוכלו לשבת בנוחות על מושבים או לזוז ולהסתובב.
שמתם לב לדבר מעניין? - גם כשעולים אליו נוסעים חדשים, הגלגל הענק לא עוצר! הגלגל הענק של לונדון, העין של בירת בריטניה, ממשיך לנוע באיטיות, כל הזמן...
מבט מקרוב על הגלגל:
https://www.youtube.com/watch?v=Q0DSDUR5Ww4
בלילה:
https://youtu.be/8hygCya0-sY
חוויה על הגלגל:
https://youtu.be/nWLhCd9TMkc
בלוגרים:
https://youtu.be/4vP_EUxYSHE
הדרכה:
https://youtu.be/DIB_vr-txEs
לונדון איי, הידוע בכינויו "גלגל המילניום", נפתח לרגל חגיגות המילניום ב-31 בדצמבר 1999. כבר בשנתיים הראשונות שלו, הוא זכה ל-8.5 מיליון מבקרים וללא כל ספק, עד היום מהווה הגלגל את אחד מאתרי התיירות המובילים ביותר בלונדון. גובהו 135 מטרים. הוא נמצא על הגדה הדרומית של נהר התמזה, צפונית לגשר ווסטמינסטר ואל מול ארמון ווסטמינסטר.
בניית הגלגל נערכה בשיתוף פעולה של מספר מדינות באירופה. הגלגל היה אמור לפעול רק למשך 5 השנים הראשונות, אך הוא קיבל אישור קבוע. משנת 2005 האזור של לונדון איי משמש אזור לחגיגות השנה האזרחית ומדי שנה תוכלו לצפות בעשרות זיקוקים מרהיבים הנשלחים מגוף הגלגל עצמו.
האדריכל ריצ'ארד רוג'רס אמר על הגלגל: "העין של לונדון עשתה לאנגליה מה שמגדל אייפל עשה לפריז. היא הפכה לסמל תרבותי ואפשרה לכל הציבור לטפס לתצפית על העיר ללא כל קשר למעמדם או מצבם הכלכלי".
בגלגל יש 32 קפסולות ממוזגות ונעימות ובכל אחת מהן נכנסים עד 25 אנשים. כל קפסולה כזו שוקלת 10 טון ומייצגת את אחת משכונותיה של לונדון. הנסיעה בגלגל איטית מאד. היא נמשכת כחצי שעה וניתן להשקיף ממנה על כל לונדון. העיר לונדון עצמה היא הרי שטוחה ואין בה גבעות או הרים. לכן בעלי הגלגל טוענים שביום שמשי ונעים ניתן לראות ממרומי הגלגל למרחק של 40 קילומטרים. בקפסולה תוכלו לשבת בנוחות על מושבים או לזוז ולהסתובב.
שמתם לב לדבר מעניין? - גם כשעולים אליו נוסעים חדשים, הגלגל הענק לא עוצר! הגלגל הענק של לונדון, העין של בירת בריטניה, ממשיך לנוע באיטיות, כל הזמן...
מבט מקרוב על הגלגל:
https://www.youtube.com/watch?v=Q0DSDUR5Ww4
בלילה:
https://youtu.be/8hygCya0-sY
חוויה על הגלגל:
https://youtu.be/nWLhCd9TMkc
בלוגרים:
https://youtu.be/4vP_EUxYSHE
הדרכה:
https://youtu.be/DIB_vr-txEs
#הביג בן בשיפוצים עד לשנת 2021
רבים נוטים לחשוב כי ה"ביג בן" הוא שמו של השעון מולו אתם עומדים. האמת היא, שהכינוי "ביג בן" ניתן בכלל לפעמון שנמצא מעל השעון.
אתם רואים אותו בקצה העליון של המגדל? - האמת היא, ששמו של השעון הוא The Great Bell, אך אפילו באתר הרשמי של הביג בן כבר הפסיקו להשתמש בו כי עדיף להשתמש בכינוי השגור בפי כל - "ביג בן".
השעון נקרא על שמו של סר בנג'מין הול, מי שהיה ממונה על עבודת התקנת הפעמון בשנת 1859. מספרים שבנג'מין היה אדם רחב וגדול ממדים ולכן חבריו לעבודה נהגו לכנותו "ביג בן".
פרויקט העלאת הפעמון, ששקל כ-12 טון ברזל יצוק, אל ראש המגדל, היה מורכב ודרש מאמצים רבים. בשל גודלו העצום, לקחו 30 שעות עד שהצליחו להעלות אותו למעלה. הם עשו זאת כאשר הפעמון הענקי מוטה לרוחב ולא לאורך. כשהצליחו למקם את הפעמון גדול הממדים בראש המגדל, היה טבעי לכנותו גם בשם "ביג בן".
מי היה מאמין ששמו של מנהל העבודה יהפוך לאחד מהסמלים הבולטים ביותר בממלכה?!
#האם הביג בן מתמוטט?
סקר שפורסם בשנת 2011 חשף שמגדל השעון של הפרלמנט הבריטי נוטה הצידה. המגדל, שבשיא גובהו מתנשא לגובה של 98 מטרים, זז ב-48 ס"מ לכיוון צפון מערב, עם נטייה של 0.26 מעלות (שישית ממידת הנטייה של מגדל פיזה).
בעבר, נטייתו של הביג בן הייתה שמועה בלבד והיה נראה כי רק המהנדסים מבחינים בכך. היום, אם תסתכלו טוב, תראו את זה במו עיניכם: המגדל "התכופף". הדעה הרווחת היא שההטיה ההדרגתית נגרמה בשל עבודות בנייה אינטנסיביות מסביב לבסיס המגדל, בניית חניון תת קרקעי בשביל חברי הפרלמנט, הכנסת קו ביוב שהונח בשנות ה-60 ורכבות תחתיות. כל אלה משפיעים על הקרקע שעליה עומד המבנה ועל יציבותו.
לפי מדידות המהנדסים, מאז 2003 המגדל נוטה בקצב של 0.9 מילימטרים בשנה. בדו"ח עולה כי בשנים האחרונות קצב התזוזה גבר. הדו"ח אף מגלה כי אירוע "מסתורי" כלשהו שהתרחש בין נובמבר 2002 לאוגוסט 2003, גרם לכך שהמגדל נטה הצידה ב-3.3 מילימטרים. אבל תוכלו להישאר רגועים - קטנה ככל שתהיה נטייתו הצידה, בקצב התזוזה הנוכחי, ייקח לביג בן לפחות 4000 שנה כדי ליפול!
מבט מקרוב על ביג בן:
https://www.youtube.com/watch?v=m4ZeLMPects
רבים נוטים לחשוב כי ה"ביג בן" הוא שמו של השעון מולו אתם עומדים. האמת היא, שהכינוי "ביג בן" ניתן בכלל לפעמון שנמצא מעל השעון.
אתם רואים אותו בקצה העליון של המגדל? - האמת היא, ששמו של השעון הוא The Great Bell, אך אפילו באתר הרשמי של הביג בן כבר הפסיקו להשתמש בו כי עדיף להשתמש בכינוי השגור בפי כל - "ביג בן".
השעון נקרא על שמו של סר בנג'מין הול, מי שהיה ממונה על עבודת התקנת הפעמון בשנת 1859. מספרים שבנג'מין היה אדם רחב וגדול ממדים ולכן חבריו לעבודה נהגו לכנותו "ביג בן".
פרויקט העלאת הפעמון, ששקל כ-12 טון ברזל יצוק, אל ראש המגדל, היה מורכב ודרש מאמצים רבים. בשל גודלו העצום, לקחו 30 שעות עד שהצליחו להעלות אותו למעלה. הם עשו זאת כאשר הפעמון הענקי מוטה לרוחב ולא לאורך. כשהצליחו למקם את הפעמון גדול הממדים בראש המגדל, היה טבעי לכנותו גם בשם "ביג בן".
מי היה מאמין ששמו של מנהל העבודה יהפוך לאחד מהסמלים הבולטים ביותר בממלכה?!
#האם הביג בן מתמוטט?
סקר שפורסם בשנת 2011 חשף שמגדל השעון של הפרלמנט הבריטי נוטה הצידה. המגדל, שבשיא גובהו מתנשא לגובה של 98 מטרים, זז ב-48 ס"מ לכיוון צפון מערב, עם נטייה של 0.26 מעלות (שישית ממידת הנטייה של מגדל פיזה).
בעבר, נטייתו של הביג בן הייתה שמועה בלבד והיה נראה כי רק המהנדסים מבחינים בכך. היום, אם תסתכלו טוב, תראו את זה במו עיניכם: המגדל "התכופף". הדעה הרווחת היא שההטיה ההדרגתית נגרמה בשל עבודות בנייה אינטנסיביות מסביב לבסיס המגדל, בניית חניון תת קרקעי בשביל חברי הפרלמנט, הכנסת קו ביוב שהונח בשנות ה-60 ורכבות תחתיות. כל אלה משפיעים על הקרקע שעליה עומד המבנה ועל יציבותו.
לפי מדידות המהנדסים, מאז 2003 המגדל נוטה בקצב של 0.9 מילימטרים בשנה. בדו"ח עולה כי בשנים האחרונות קצב התזוזה גבר. הדו"ח אף מגלה כי אירוע "מסתורי" כלשהו שהתרחש בין נובמבר 2002 לאוגוסט 2003, גרם לכך שהמגדל נטה הצידה ב-3.3 מילימטרים. אבל תוכלו להישאר רגועים - קטנה ככל שתהיה נטייתו הצידה, בקצב התזוזה הנוכחי, ייקח לביג בן לפחות 4000 שנה כדי ליפול!
מבט מקרוב על ביג בן:
https://www.youtube.com/watch?v=m4ZeLMPects
#על המנזר
מנזר ווסטמינסטר וכנסיית פטרוס הקדוש, המהווה חלק ממנו, הם המקום שבו מוכתרים ונישאים מלכי אנגליה. כאן קבורים רבים מהמלכים הוותיקים, לצד הסופרים והמדענים של אנגליה. המנזר, שהוקם בשנת 970 לספירה, מהווה כיום גם מוזיאון לאומי.
בגדול, הכנסייה היא דוגמה לבנייה בסגנון ימי הביניים. אבל ניתן לראות בה סגנונות שונים של ארכיטקטורה ופיסול - החל מהסגנון הגותי ועד לסגנונות מהמאה ה-18. כבר בכניסה תראו ויטראז' ענק, שעליו מונצחים שלושת האבות ו-14 הנביאים. שימו לב גם ל"קשתות המרחפות", הנמצאות באגף הצפוני של המנזר. הן משמשות בסיס תומך שמחזיק את המבנה הענק.
הפעם הראשונה שבה נחשף העולם כולו לפנים הכנסייה היה בשנת 1997, בטקס האשכבה של הנסיכה דיאנה. הכנסייה קיבלה המון תשומת לב גם בחתונתם של הנסיך וויליאם ובחירת ליבו קייט, שהפכה לנסיכה. בשנת 1987 הכריז אונסק"ו על המנזר ועל הארמון כאתר מורשת עולמית.
#היסטוריית המנזר
אחד מהסמלים הבולטים של לונדון הוא מנזר וסמינסטר, בעל הארכיטקטורה הייחודית. הנסיך אדוארד היה ממקימי המנזר. המנזר נבנה במקום שבו לפי האמונה, ראו הדייגים שדגו בנהר, את דמותו של פטרוס הקדוש. הבנייה ארכה שנים רבות, כמעט עשרים, בין השנים 1045-1065. היא הושלמה בסופו של דבר, שבוע אחד בלבד לפני מותו של הנסיך.
שנה לאחר סיום הבניה, פלש לבריטניה ויליאם מנורמנדי וניסה לחטוף את המלכות. לאחר לא מעט מלחמות ואינטריגות, הוכתר המלך במנזר והפך למלך ויליאם הראשון. האגדה מספרת כי הוא נכנס לטקס ההכתרה בעודו רכוב על גבי סוס ומאז כל טקסי ההכתרה מתרחשים במנזר, אם כי המלכים לא מגיעים רכובים על גבי סוסים.
עם השנים התקיימו לא מעט שיפוצים במנזר, שהסתיימו ב-1514, אז קיבל את החזות הגותית המוכרת עד היום.
אך לא רק אירועים משמחים והתחלות חדשות חלו כאן, אלא גם הלוויות וטקסי קבורה. ההלוויה המתוקשרת ביותר שהתקיימה כאן הייתה זו של הנסיכה דיאנה בשנת 1997.
שווה לראות בכנסייה את קברו של אדוארד "המאמין" (Confessor), שייסד את הכנסייה. ראו גם את כס ההכתרה הפונה אל הקבר שלו, את הקבר של אליזבת הראשונה ואת זה של מרי, אחותה למחצה. חפשו גם את הקפלה של המלך הנרי השביעי. לא כדאי לפספס גם את הקפלה המוקדשת לחיל האוויר המלכותי.
#המנזר לתיירים
שירותי הדת המתקבלים כאן לא מיועדים רק בעבור האצילים או בני המלוכה, אלא גם לאנשים פשוטים ורגילים שרוצים ליהנות מיופייה של הכנסייה. אם תלכו לכיוון המזבח תוכלו לחפש את החלל שהוקדש לנזירים הלמדנים, המורכב מ-8 פאות סימטריות. על קירותיו ישנם ציורי קיר מעניינים במיוחד.
בזמן שירת המקהלה הקסומה תוכלו להקשיב היטב לאקוסטיקה המדהימה של המקום.
#הסרט צופן דה וינצ'י
כשהופק בשנת 2006 בהוליווד הסרט המפורסם "צופן דה וינצ'י", ביקש הבמאי רשות לצלם את הסצינות הרלוונטיות ברחבי הכנסייה, במיוחד את ציורי הקיר שקיבלו מקום רב בספר המקורי ובהמשך גם בסרט. דיקן הכנסייה סירב בתוקף לשתף פעולה עם הצילומים, בגלל שהספר המקורי לא נצמד לעובדות ההיסטוריות המדויקות. הכנסייה הקתולית בכללותה ביקרה רבות את הסרט, בשל הפרשנות השנויה במחלוקת שנעשתה בו. בישופים מסוימים אף המליצו להחרים את הסרט ולא לצפות בו כלל.
#טיפים
הכנסייה סגורה ביום א' למבקרים.
מבט מקרוב על הכנסייה:
https://www.youtube.com/watch?v=qD9Xli8mMN0
מנזר ווסטמינסטר וכנסיית פטרוס הקדוש, המהווה חלק ממנו, הם המקום שבו מוכתרים ונישאים מלכי אנגליה. כאן קבורים רבים מהמלכים הוותיקים, לצד הסופרים והמדענים של אנגליה. המנזר, שהוקם בשנת 970 לספירה, מהווה כיום גם מוזיאון לאומי.
בגדול, הכנסייה היא דוגמה לבנייה בסגנון ימי הביניים. אבל ניתן לראות בה סגנונות שונים של ארכיטקטורה ופיסול - החל מהסגנון הגותי ועד לסגנונות מהמאה ה-18. כבר בכניסה תראו ויטראז' ענק, שעליו מונצחים שלושת האבות ו-14 הנביאים. שימו לב גם ל"קשתות המרחפות", הנמצאות באגף הצפוני של המנזר. הן משמשות בסיס תומך שמחזיק את המבנה הענק.
הפעם הראשונה שבה נחשף העולם כולו לפנים הכנסייה היה בשנת 1997, בטקס האשכבה של הנסיכה דיאנה. הכנסייה קיבלה המון תשומת לב גם בחתונתם של הנסיך וויליאם ובחירת ליבו קייט, שהפכה לנסיכה. בשנת 1987 הכריז אונסק"ו על המנזר ועל הארמון כאתר מורשת עולמית.
#היסטוריית המנזר
אחד מהסמלים הבולטים של לונדון הוא מנזר וסמינסטר, בעל הארכיטקטורה הייחודית. הנסיך אדוארד היה ממקימי המנזר. המנזר נבנה במקום שבו לפי האמונה, ראו הדייגים שדגו בנהר, את דמותו של פטרוס הקדוש. הבנייה ארכה שנים רבות, כמעט עשרים, בין השנים 1045-1065. היא הושלמה בסופו של דבר, שבוע אחד בלבד לפני מותו של הנסיך.
שנה לאחר סיום הבניה, פלש לבריטניה ויליאם מנורמנדי וניסה לחטוף את המלכות. לאחר לא מעט מלחמות ואינטריגות, הוכתר המלך במנזר והפך למלך ויליאם הראשון. האגדה מספרת כי הוא נכנס לטקס ההכתרה בעודו רכוב על גבי סוס ומאז כל טקסי ההכתרה מתרחשים במנזר, אם כי המלכים לא מגיעים רכובים על גבי סוסים.
עם השנים התקיימו לא מעט שיפוצים במנזר, שהסתיימו ב-1514, אז קיבל את החזות הגותית המוכרת עד היום.
אך לא רק אירועים משמחים והתחלות חדשות חלו כאן, אלא גם הלוויות וטקסי קבורה. ההלוויה המתוקשרת ביותר שהתקיימה כאן הייתה זו של הנסיכה דיאנה בשנת 1997.
שווה לראות בכנסייה את קברו של אדוארד "המאמין" (Confessor), שייסד את הכנסייה. ראו גם את כס ההכתרה הפונה אל הקבר שלו, את הקבר של אליזבת הראשונה ואת זה של מרי, אחותה למחצה. חפשו גם את הקפלה של המלך הנרי השביעי. לא כדאי לפספס גם את הקפלה המוקדשת לחיל האוויר המלכותי.
#המנזר לתיירים
שירותי הדת המתקבלים כאן לא מיועדים רק בעבור האצילים או בני המלוכה, אלא גם לאנשים פשוטים ורגילים שרוצים ליהנות מיופייה של הכנסייה. אם תלכו לכיוון המזבח תוכלו לחפש את החלל שהוקדש לנזירים הלמדנים, המורכב מ-8 פאות סימטריות. על קירותיו ישנם ציורי קיר מעניינים במיוחד.
בזמן שירת המקהלה הקסומה תוכלו להקשיב היטב לאקוסטיקה המדהימה של המקום.
#הסרט צופן דה וינצ'י
כשהופק בשנת 2006 בהוליווד הסרט המפורסם "צופן דה וינצ'י", ביקש הבמאי רשות לצלם את הסצינות הרלוונטיות ברחבי הכנסייה, במיוחד את ציורי הקיר שקיבלו מקום רב בספר המקורי ובהמשך גם בסרט. דיקן הכנסייה סירב בתוקף לשתף פעולה עם הצילומים, בגלל שהספר המקורי לא נצמד לעובדות ההיסטוריות המדויקות. הכנסייה הקתולית בכללותה ביקרה רבות את הסרט, בשל הפרשנות השנויה במחלוקת שנעשתה בו. בישופים מסוימים אף המליצו להחרים את הסרט ולא לצפות בו כלל.
#טיפים
הכנסייה סגורה ביום א' למבקרים.
מבט מקרוב על הכנסייה:
https://www.youtube.com/watch?v=qD9Xli8mMN0
#על הארמון של מלכי בריטניה
ארמון המלוכה הוא הארמון המוכר ביותר בלונדון. זהו מקום מגוריה העיקרי של המלכה אליזבת השנייה. ארמון בקינגהאם הוא אחד מסמלי המונרכיה הבריטית, ביחד עם כיכר ויקטוריה הסמוך.
במקור נבנה הארמון עבור הדוכס הראשון מבקינגהאם, ג'ון שפילד, בשנת 1703. בשנת 1762 רכש אותו המלך ג'ורג' השלישי, שהרחיב והגדיל אותו. בשנת 1826 שכר המלך ג'ורג הרביעי את שירותיו של ג'ון נאש, בכדי שיהפוך את המבנה לארמון מפואר. בשנת 1837 הוא הפך לארמון העיקרי של בית המלוכה הבריטי והמלכה ויקטוריה עברה להתגורר בו.
החזית המזרחית, מולה אתם ודאי עומדים כעת, התווספה רק אחרי נישואיהם של המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט. בשנת 1847, לאחר שיפוץ נוסף, התווסף לארמון אגף שתוכנן בידי אדוארד בלור. הוא יצר את הצורה הריבועית המוכרת, מהחצר שבמרכז הארמון. בסיום השיפוץ הארמון הכיל 19 חדרי אירוח, 52 חדרי שינה מלכותיים, 188 חדרי שינה למשרתים, 92 משרדים ו-78 חדרי אמבטיה. חזית הארמון עברה שיפוץ נוסף ונבנתה אנדרטה למלכה ויקטוריה בשנת 1912.
כמו מבנים רבים בבריטניה, גם ארמון בקינגהאם נפגע בתקופת הבליץ בזמן מלחמת העולם השנייה.
#תיירות
בשנים הראשונות של הארמון, למרות שאירח אמנים וסלבריטאים מוכרים (החל מאנשי שלטון ועד מלחינים מפורסמים), לא היה פתוח לציבור הרחב. הסיבה שנפתח היה בשנת 1992, כשנשרפה טירת ווינדזור, המלכה הייתה צריכה לממן את שיפוצו. היא הסכימה לאפשר ביקור מבקרים בארמון תמורת תשלום שיממן את השיפוצים הנדרשים.
מאז שנפתח לציבור בשנת 1993, הארמון מושך אליו המוני מבקרים. שימו לב שרק 18 מתוך 600 החדרים שבארמון פתוחים לקהל, לכן רק ניתן לדמיין את גודלו האמיתי של הארמון. רק 100 מתוך אוסף בן 7000 ציורי שמן שברשות המלכה מוצגים לציבור. אתם ודאי יודעים גם שזהו רק אחד מהבתים והארמונות של המלכה.
שימו לב, שאם דגל המלוכה מונף זהו סימן לכך שהמלכה נמצאת בארמון. בימים שבהם המלכה בארמון, הוא יהיה סגור לביקורים, אך תוכלו להביט עליו מבחוץ.
#טקס חילופי המשמר
המון מבקרים אוהבים להמתין לטקס חילופי המשמרות של שומרי הארמון בחזיתו המזרחית. השומרים הם חיילים השייכים ליחידות צבאיות הכפופים לבית המלוכה. הם לובשים מדי צבא מסורתיים, מרהיבים ובולטים, שכיום אינם עוד בשימוש של הצבא הבריטי. החיילים מתחילים צעידה הנמשכת כחצי שעה, מלווה על ידי תזמורת צבאית מארמון סיינט ג'יימס ועד ארמון בקינגהאם. הצעידה מרשימה, מלכותית ואלגנטית. לאחר שקבוצת השומרים החדשה מגיעה לפתח הארמון, מתבצע החילוף עצמו, בו הם מצדיעים זה לזה.
בסוף החילוף מתמקמת הקבוצה החדשה במקומה בפתח הארמון והקבוצה הישנה עושה את דרכה בחזרה לארמון סנט ג'יימס. אם אתם רוצים להבטיח מקום תצפית טוב, כדאי להגיע לפחות שעה לפני הטקס ולתפוס מקום כרצונכם.
#טיפים
הצפייה בטקס חילופי המשמר היא בחינם.
הטקס מתחיל ב-11:00.
הקדימו מעט בכדי לתפוס מקום.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/18Z7BC6rEIg
ב-360 מעלות:
https://youtu.be/FtGN2wK9g_s
חילופי משמר:
https://youtu.be/p8Y8rhLirRw
ארמון המלוכה הוא הארמון המוכר ביותר בלונדון. זהו מקום מגוריה העיקרי של המלכה אליזבת השנייה. ארמון בקינגהאם הוא אחד מסמלי המונרכיה הבריטית, ביחד עם כיכר ויקטוריה הסמוך.
במקור נבנה הארמון עבור הדוכס הראשון מבקינגהאם, ג'ון שפילד, בשנת 1703. בשנת 1762 רכש אותו המלך ג'ורג' השלישי, שהרחיב והגדיל אותו. בשנת 1826 שכר המלך ג'ורג הרביעי את שירותיו של ג'ון נאש, בכדי שיהפוך את המבנה לארמון מפואר. בשנת 1837 הוא הפך לארמון העיקרי של בית המלוכה הבריטי והמלכה ויקטוריה עברה להתגורר בו.
החזית המזרחית, מולה אתם ודאי עומדים כעת, התווספה רק אחרי נישואיהם של המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט. בשנת 1847, לאחר שיפוץ נוסף, התווסף לארמון אגף שתוכנן בידי אדוארד בלור. הוא יצר את הצורה הריבועית המוכרת, מהחצר שבמרכז הארמון. בסיום השיפוץ הארמון הכיל 19 חדרי אירוח, 52 חדרי שינה מלכותיים, 188 חדרי שינה למשרתים, 92 משרדים ו-78 חדרי אמבטיה. חזית הארמון עברה שיפוץ נוסף ונבנתה אנדרטה למלכה ויקטוריה בשנת 1912.
כמו מבנים רבים בבריטניה, גם ארמון בקינגהאם נפגע בתקופת הבליץ בזמן מלחמת העולם השנייה.
#תיירות
בשנים הראשונות של הארמון, למרות שאירח אמנים וסלבריטאים מוכרים (החל מאנשי שלטון ועד מלחינים מפורסמים), לא היה פתוח לציבור הרחב. הסיבה שנפתח היה בשנת 1992, כשנשרפה טירת ווינדזור, המלכה הייתה צריכה לממן את שיפוצו. היא הסכימה לאפשר ביקור מבקרים בארמון תמורת תשלום שיממן את השיפוצים הנדרשים.
מאז שנפתח לציבור בשנת 1993, הארמון מושך אליו המוני מבקרים. שימו לב שרק 18 מתוך 600 החדרים שבארמון פתוחים לקהל, לכן רק ניתן לדמיין את גודלו האמיתי של הארמון. רק 100 מתוך אוסף בן 7000 ציורי שמן שברשות המלכה מוצגים לציבור. אתם ודאי יודעים גם שזהו רק אחד מהבתים והארמונות של המלכה.
שימו לב, שאם דגל המלוכה מונף זהו סימן לכך שהמלכה נמצאת בארמון. בימים שבהם המלכה בארמון, הוא יהיה סגור לביקורים, אך תוכלו להביט עליו מבחוץ.
#טקס חילופי המשמר
המון מבקרים אוהבים להמתין לטקס חילופי המשמרות של שומרי הארמון בחזיתו המזרחית. השומרים הם חיילים השייכים ליחידות צבאיות הכפופים לבית המלוכה. הם לובשים מדי צבא מסורתיים, מרהיבים ובולטים, שכיום אינם עוד בשימוש של הצבא הבריטי. החיילים מתחילים צעידה הנמשכת כחצי שעה, מלווה על ידי תזמורת צבאית מארמון סיינט ג'יימס ועד ארמון בקינגהאם. הצעידה מרשימה, מלכותית ואלגנטית. לאחר שקבוצת השומרים החדשה מגיעה לפתח הארמון, מתבצע החילוף עצמו, בו הם מצדיעים זה לזה.
בסוף החילוף מתמקמת הקבוצה החדשה במקומה בפתח הארמון והקבוצה הישנה עושה את דרכה בחזרה לארמון סנט ג'יימס. אם אתם רוצים להבטיח מקום תצפית טוב, כדאי להגיע לפחות שעה לפני הטקס ולתפוס מקום כרצונכם.
#טיפים
הצפייה בטקס חילופי המשמר היא בחינם.
הטקס מתחיל ב-11:00.
הקדימו מעט בכדי לתפוס מקום.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/18Z7BC6rEIg
ב-360 מעלות:
https://youtu.be/FtGN2wK9g_s
חילופי משמר:
https://youtu.be/p8Y8rhLirRw
