שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
קאסה אַמַטְיֵיה
קאזה בַּאטְיוׂ
פסאז' דה גְרָאסְיַה
אישמפלה
#עוד בית מודרניסטה שתכנן קדפאלק
קאסה אַמַטְיֵיה, הבית המדהים עם הכתר, משלב את הסגנון הניאו-גותי והאר-נובו. חזיתו עוצבה בהשראת הבתים בהולנד. הבניין תוכנן על ידי האדריכל ז'וזף קדפאלק, שעבד עליו ביחד עם כמה מהאמנים ובעלי המלאכה המשובחים ביותר בברצלונה, ביניהם אוסבי ארנאן ואלפונס ג'וג'ול. הבית נבנה בין השנים 1898-1900.
קאסה אמטייה, ביחד עם קאסה באטיו הסמוך לו (שתוכנן על ידי גאודי) וקאסה לֶאוֹ מוֹרֵרַה (Casa Lleó Morera) הם חלק מה"מַנְסָנַה דֵה לה דיסְקוֹרְדְיַה" (Mansana de la Discordia). שלושת הבתים האלו הם שיפוץ של מבנים שהיו קיימים לפני כן. הבניין המקורי של הקאסה אמטייה נבנה על ידי אנטוני רוברט בשנת 1875.
האדריכל התבסס בעיצובו על האחוזה הקטלאנית הטיפוסית, תוך שילוב אלמנטים גרמניים, כמו אותו כרכוב מסולסל המודגש באריחי קרמיקה. הבית אמנם נראה כמו ארמון יחיד, אך הוא בעצם גוש שמכיל בתוכו הרבה דירות.
במקור, תוכנן הבניין כך שישמש בית מגוריו של השוקולטייר המוכר אנטוני אמטייה. תוכלו לבקר בחנות למוצרי שוקולד שנמצאת בו ואף במטבח הבית. שימו לב במיוחד לתקרת הזכוכית הצבעונית שבו.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
מבט מקרוב על הבית:
https://www.youtube.com/watch?v=slOXzpdqjgw
קאסה אַמַטְיֵיה, הבית המדהים עם הכתר, משלב את הסגנון הניאו-גותי והאר-נובו. חזיתו עוצבה בהשראת הבתים בהולנד. הבניין תוכנן על ידי האדריכל ז'וזף קדפאלק, שעבד עליו ביחד עם כמה מהאמנים ובעלי המלאכה המשובחים ביותר בברצלונה, ביניהם אוסבי ארנאן ואלפונס ג'וג'ול. הבית נבנה בין השנים 1898-1900.
קאסה אמטייה, ביחד עם קאסה באטיו הסמוך לו (שתוכנן על ידי גאודי) וקאסה לֶאוֹ מוֹרֵרַה (Casa Lleó Morera) הם חלק מה"מַנְסָנַה דֵה לה דיסְקוֹרְדְיַה" (Mansana de la Discordia). שלושת הבתים האלו הם שיפוץ של מבנים שהיו קיימים לפני כן. הבניין המקורי של הקאסה אמטייה נבנה על ידי אנטוני רוברט בשנת 1875.
האדריכל התבסס בעיצובו על האחוזה הקטלאנית הטיפוסית, תוך שילוב אלמנטים גרמניים, כמו אותו כרכוב מסולסל המודגש באריחי קרמיקה. הבית אמנם נראה כמו ארמון יחיד, אך הוא בעצם גוש שמכיל בתוכו הרבה דירות.
במקור, תוכנן הבניין כך שישמש בית מגוריו של השוקולטייר המוכר אנטוני אמטייה. תוכלו לבקר בחנות למוצרי שוקולד שנמצאת בו ואף במטבח הבית. שימו לב במיוחד לתקרת הזכוכית הצבעונית שבו.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
מבט מקרוב על הבית:
https://www.youtube.com/watch?v=slOXzpdqjgw
#על הבית המשפחתי שהפך למוצג ברחוב שהוא מוזיאון
ברובע האַישַמְפְֹּלָה בברצלונה, תוכלו לראות את אחד המבנים המיוחדים של האזור - הקאזה באטיו, או או בשמו הנפוץ קאזה באליו (Casa Batlló). אם כבר נתקלתם בעבר בסגנונו של האדריכל המרתק גאודי, ודאי לא התקשיתם לזהות שגם הבניין הזה שייך לו. הבניין הוא חלק מגוש בניינים שנקרא "תפוח המריבה", גוש של בתים שעוצבו כולם בידי אדריכלים מודרניסטים. גם מבנה זה, כמו מבנים נוספים של גאודי, הוכרז כאתר מורשת לאומית.
על בניית המבנה עבדו במשך שנתיים, בין השנים 1875-1877, עוד לפני שגאודי נכנס לתמונה. כמה שנים לאחר שכבר עמד כאן, אך היה משעמם במקצת, הוא נרכש על ידי ז'וזף באליו אי קאסנובס (Josep Batlló i Casanovas), שעל שמו הוא נקרא היום. באליו, שלא אהב כל כך את מה שראה, שקל בהתחלה להרוס את הבניין ולבנות אחד אחר במקומו, אולם החליט במקום זה לפנות לאדריכל המוכשר אנטוני גאודי על מנת שיעצב אותו מחדש.
ואכן, גאודי סיפק את הסחורה. העבודות החדשות בניצוחו של גאודי נערכו בין השנים 1904-1906. הוא עיצב את הבניין בסגנון המודרניסטה כמובן, הסגנון המקושט והצבעוני המזוהה עימו כל כך. משפחת באליו החזיקה בו, עד שנמכר בשנת 1954. היופי במבנה הוא שניתן לשוטט בו הרבה פעמים ובכל פעם לגלות פינות נוספות שלא שמתם לב אליהן לב קודם לכן.
#אדריכלות הבית שתכנן גאודי
הקאזה באליו מלא במוטיבים ייחודיים המוכרים לנו מעבודות קודמות של אנטוני גאודי: הקירות המעוקלים, המרפסות המיוחדות שנראות כמעט כמו גולגלות, העמודים שנראים כמו עצמות, הצבעים וכו'.
לפני המבנה המעניין שאתם רואים פה מולכם, עמד פה מבנה אחר ומשעמם מאד. בשלב מסוים החליט בעל הבית, ז'וזף באליו, כי הוא רוצה לעצב אותו מחדש ופנה לגאודי שיעזור לו עם הפרויקט. גאודי עשה כמה שינויים מעניינים במבנה הישן, שהפך אותו למבנה המיוחד שאותו אתם רואים מולכם. קודם כל, הוא הוסיף לו קומה חמישית, שמטרתה הייתה לשמש את צוות המשרתים ושסייעה לו ליצור מראה חדש לבניין כולו. הוא התמקד בעיקר בחזית, בגג ובחצר הפנימית של המבנה.
גאודי בנה מרפסות נרחבות, מאבן חול מיוחדת שהובאה היישר מ"הר היהודים" הסמוך. המרפסות הללו, שעוצבו כגולגלות, נועדו לתרום לעיצוב החדש ולהכניס אור טבעי לקומה הראשונה, שבה התגוררו בעלי הבית. עמודי המרפסות עוצבו בהשראת מוטיבים מעולם הצומח. הצורות של המרפסות והקווים המעוגלים שלהן, הן אלו שנתנו למבנה את אחד מהכינויים המוכרים שלו בעיר: "בית העצמות". על חלונות המרפסות העגולים, יש זכוכית שעליה דוגמאות של עיגולים צבעוניים. בין המרפסות תראו פיסות קטנות של קרמיקה בצבעים שונים, מעין מוזאיקות צבעוניות.
עליית הגג נבנתה כשעליה ארובות ססגוניות בעלות צורה מעוגלת אך לא ברורה במיוחד. היא נבנתה חלולה, מעוקמת ורצופה בקשתות לבנות. הן מצופות בפסיפס וקרמיקה, מסתיימות בצורת חרוט ומוסיפות תיבול נוסף לחגיגת הארכיטקטורה במקום.
גם החצר הפנימית מעניינת, לא מעט בשל תקרת הזכוכית שלה, המאפשרת כניסה של אור במינון מושלם. החצר הפנימית הזו מוקפת בעמודים וקשתות, בסגנון שמזכיר סגנון יווני או רומי.
#ההשראה לעיצוב המבנה
יש מומחים הטוענים שאת ההשראה למבנה המרתק הזה קיבל גאודי מאגדה עממית. האגדה מספרת שגיאורגיוס הקדוש, אחד הקדושים הגדולים בנצרות, הצליח לגבור על דרקון אימתני. הם טוענים שהעיטורים הירוקים שעל חזית הבניין, נועדו לסמל את הדרקון. לפי פרשנות זו, נועדו המסדרונות הצרים הלבנים ולמעשה המבנה כולו, לספק חוויה של הליכה בתוך שלד של חיה ענקית...
זו אגב, רק פרשנות אחת. סלבדור דאלי חשב שגאודי בכלל ניסה לחקות במבנה מוטיביים ימיים של גלים.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
מבט מקרוב על קאזה באליו:
https://www.youtube.com/watch?v=htnssp_H8Ik
ברובע האַישַמְפְֹּלָה בברצלונה, תוכלו לראות את אחד המבנים המיוחדים של האזור - הקאזה באטיו, או או בשמו הנפוץ קאזה באליו (Casa Batlló). אם כבר נתקלתם בעבר בסגנונו של האדריכל המרתק גאודי, ודאי לא התקשיתם לזהות שגם הבניין הזה שייך לו. הבניין הוא חלק מגוש בניינים שנקרא "תפוח המריבה", גוש של בתים שעוצבו כולם בידי אדריכלים מודרניסטים. גם מבנה זה, כמו מבנים נוספים של גאודי, הוכרז כאתר מורשת לאומית.
על בניית המבנה עבדו במשך שנתיים, בין השנים 1875-1877, עוד לפני שגאודי נכנס לתמונה. כמה שנים לאחר שכבר עמד כאן, אך היה משעמם במקצת, הוא נרכש על ידי ז'וזף באליו אי קאסנובס (Josep Batlló i Casanovas), שעל שמו הוא נקרא היום. באליו, שלא אהב כל כך את מה שראה, שקל בהתחלה להרוס את הבניין ולבנות אחד אחר במקומו, אולם החליט במקום זה לפנות לאדריכל המוכשר אנטוני גאודי על מנת שיעצב אותו מחדש.
ואכן, גאודי סיפק את הסחורה. העבודות החדשות בניצוחו של גאודי נערכו בין השנים 1904-1906. הוא עיצב את הבניין בסגנון המודרניסטה כמובן, הסגנון המקושט והצבעוני המזוהה עימו כל כך. משפחת באליו החזיקה בו, עד שנמכר בשנת 1954. היופי במבנה הוא שניתן לשוטט בו הרבה פעמים ובכל פעם לגלות פינות נוספות שלא שמתם לב אליהן לב קודם לכן.
#אדריכלות הבית שתכנן גאודי
הקאזה באליו מלא במוטיבים ייחודיים המוכרים לנו מעבודות קודמות של אנטוני גאודי: הקירות המעוקלים, המרפסות המיוחדות שנראות כמעט כמו גולגלות, העמודים שנראים כמו עצמות, הצבעים וכו'.
לפני המבנה המעניין שאתם רואים פה מולכם, עמד פה מבנה אחר ומשעמם מאד. בשלב מסוים החליט בעל הבית, ז'וזף באליו, כי הוא רוצה לעצב אותו מחדש ופנה לגאודי שיעזור לו עם הפרויקט. גאודי עשה כמה שינויים מעניינים במבנה הישן, שהפך אותו למבנה המיוחד שאותו אתם רואים מולכם. קודם כל, הוא הוסיף לו קומה חמישית, שמטרתה הייתה לשמש את צוות המשרתים ושסייעה לו ליצור מראה חדש לבניין כולו. הוא התמקד בעיקר בחזית, בגג ובחצר הפנימית של המבנה.
גאודי בנה מרפסות נרחבות, מאבן חול מיוחדת שהובאה היישר מ"הר היהודים" הסמוך. המרפסות הללו, שעוצבו כגולגלות, נועדו לתרום לעיצוב החדש ולהכניס אור טבעי לקומה הראשונה, שבה התגוררו בעלי הבית. עמודי המרפסות עוצבו בהשראת מוטיבים מעולם הצומח. הצורות של המרפסות והקווים המעוגלים שלהן, הן אלו שנתנו למבנה את אחד מהכינויים המוכרים שלו בעיר: "בית העצמות". על חלונות המרפסות העגולים, יש זכוכית שעליה דוגמאות של עיגולים צבעוניים. בין המרפסות תראו פיסות קטנות של קרמיקה בצבעים שונים, מעין מוזאיקות צבעוניות.
עליית הגג נבנתה כשעליה ארובות ססגוניות בעלות צורה מעוגלת אך לא ברורה במיוחד. היא נבנתה חלולה, מעוקמת ורצופה בקשתות לבנות. הן מצופות בפסיפס וקרמיקה, מסתיימות בצורת חרוט ומוסיפות תיבול נוסף לחגיגת הארכיטקטורה במקום.
גם החצר הפנימית מעניינת, לא מעט בשל תקרת הזכוכית שלה, המאפשרת כניסה של אור במינון מושלם. החצר הפנימית הזו מוקפת בעמודים וקשתות, בסגנון שמזכיר סגנון יווני או רומי.
#ההשראה לעיצוב המבנה
יש מומחים הטוענים שאת ההשראה למבנה המרתק הזה קיבל גאודי מאגדה עממית. האגדה מספרת שגיאורגיוס הקדוש, אחד הקדושים הגדולים בנצרות, הצליח לגבור על דרקון אימתני. הם טוענים שהעיטורים הירוקים שעל חזית הבניין, נועדו לסמל את הדרקון. לפי פרשנות זו, נועדו המסדרונות הצרים הלבנים ולמעשה המבנה כולו, לספק חוויה של הליכה בתוך שלד של חיה ענקית...
זו אגב, רק פרשנות אחת. סלבדור דאלי חשב שגאודי בכלל ניסה לחקות במבנה מוטיביים ימיים של גלים.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
מבט מקרוב על קאזה באליו:
https://www.youtube.com/watch?v=htnssp_H8Ik
#על השדרה המפוארת של ברצלונה
השדרה המפוארת הזו, שהיא גם אחת המרכזיות והיפות ביותר בברצלונה, הייתה בעבר נתיב מוקף גנים שחיבר בין ברצלונה העתיקה לבין הכפר גראסיה. בשנת 1821, מועצת העיר הציעה את תוכנית העיור ובשנת 1824 השדרה הורחבה ל-42 מטרים ושימשה כמקום מועדף של האריסטוקרטים, להפגנת כישורי הרכיבה והצגת הכרכרות שלהם.
בשנת 1906 התווספו לשדרה הספסלים המקושטים ומנורות צד. בשנים אלו היא כבר החלה לתפוס מקום כשדרה אופנתית במיוחד. היום השדרה היא אחד מאזורי הקניות הפופולריים של ברצלונה. לכן יש בה הרבה תיירים ומבקרים.
השדרה עצמה מטופחת ומושקעת מאד. חלונות הראווה של חנויות היוקרה מושכות את העין. זוהי אחת השדרות היוקרתיות, מכיוון שהיא מלאה בחנויות אופנה יוקרתיות (שאנל, דולצ'ה וגבאנה ועוד). לצידן נמצאות גם חנויות עממיות יותר, כמו מנגו, זארה, נייק ועוד. אבל השדרה לא מיועדת רק לקנייני בגדים, כי יש פה גם חנויות לעיצוב הבית, חנויות ספרים וצעצועים, בתי קפה, מסעדות וטאפאס ברים.
בשדרה כמה נקודות אדריכלות חשובות, הבנויות בסגנון "המודרניסטה" (הסגנון המזוהה ביותר עם ברצלונה). במיוחד שימו לב לקאסה מילָה (שתוכננה על ידי אנטוניו גאודי), הקאסה בַּאטְיוׂ, פַּלַאוֹ רוברט (שהיום נמצאת בו לשכת התיירות הקטלונית) ומתחם המָארִיבַּה, שבו נמצאים מבנים של גאודי, מונטנר ופוץ'.
#תולדות השדירה
אחד מאזורי העסקים ומרכזי הקניות המובילים בברצלונה היא השדרה שבה אתם נמצאים כרגע. זוהי הפסאז' דה גְרָאסְיַה (Passeig de Gràcia) - ה"שאנז אליזה", אם תרצו, של ברצלונה.
במונחי נדל"ן, השדרה הזו היא היקרה ביותר בברצלונה ובספרד בכלל. ממוקמים בה כמה מאתרי האדריכלות פופולריים במיוחד של העיר - קאסה מילה, קאסה בליו, מתחם המריבה ועוד. אלו גם המבנים שהופכים את השדרה הזו לאחת השדרות התיירותיות והיוקרתיות ביותר בעיר.
שמה הקודם של השדרה היה "קאמי דה חסוס", בספרדית "רחוב ישן". בתחילת המאה ה-19 ובמיוחד מאז שנת 1827, היא הפכה להיות המקום המרכזי שבו הגיעו אריסטוקרטים להפגין את כישורי הרכיבה שלהם והציגו את הכרכרות המפוארות שלהם - מה שנמשך לכל אורך המאה ה-19.
בשנת 1906 התווספו לשדרה הספסלים המקושטים ומנורות הצד המפורסמות שלה. כבר אז היא נתפסה כאופנתית במיוחד, שכן עמדו כאן לא מעט מבנים שנבנו בידי אדריכלים מוכרים.
#מה בשדרה?
הבה נביט בשלושה בתים צמודים ומרשימים מאד, שתכננו שלושה אדריכלי מודרניסטה נודעים.
הראשון הוא כמובן האדריכל אנטוני גאודי הנודע, שתכנן כאן את קאסה באטיו (Casa Batlló), הימני מהשלושה. את הבית שהיה בנוי כבר, גאודי רק שיפץ. המזמין היה איש עסקים עשיר בשם ז'וזף באטיו. שימו לב למוטיבים שחוזרים בכל בנייניו ועבודותיו של גאודי. אם אלו הצבעים העזים שעל הבניין ובגג, השימוש בויטראז’ים ועוד משהו שלפיו תוכלו לזהות את המבנה - גאודי שילב בבית סמלים נאו-גותיים שמזכירים עצמות וגולגולות. זו הסיבה שלא מעט מתושבי ברצלונה מכנים את המבנה "בית העצמות" (Casa dels ossos).
לא מצליחים לראות? - נסו לשים לב למרפסות...
באמצע שלישיית מבני המודרניסטה נמצא גם "קאסה לֵיאוֹ מוֹרֶרָה" (Casa Lleo Morera) הנפלא, על המרפסות העגולות שלו, עם העמודים. האדריכל שתכנן את המבנה הנפלא הזה הוא לואיס דומנק אי מונטאנר, עוד אדריכל מודרניסטה נודע. הוא ידוע גם כמי שתכנן את ארמון המוסיקה הקטלאנית (Palau de la Musica Catalana) המרהיב של ברצלונה, על עיטורי המוזאיקה וכיפת הזכוכית שלו עם הוויטראז'ים. עוד בניין מופת שתכנן הוא בית החולים דה סנט פאו, מהיפים בעולם.
האדריכל ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק (Josep Puig I Cadafalch) הוא השלישי שתרם את חלקו לשלישיית המבנים שבפסץ' דה גראסיה. סגנונו האופייני חוזר בכל המבנים שהוא שתכנן. אם זה בית אַמַטְיֵיה (Casa Amatller) הראוותני שכאן, על אולם הכניסה המעוטר בעמודים וחזיתו המגולפת. שימו לב לכותרת המדורגת של הבניין המרשים. בניינים נוספים של קאדאפאלק בברצלונה, הם בית קוּאַדְרַאס (Casa Quadras) הניאו-גותי, מבנה שכל חזיתו מעוטרת בפסלים ובגילופים מרהיבים ובית פונצ'ס (Casa de las Punxes), בעל 6 הצריחים המחודדים והחזית הלבנה, שגם היא מוקפת בעמודים מקושתים.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
#טיפים
בין חנויות היוקרה של שדרת הקניות הגדולה ביותר בעיר, אתרו את ענקיות הביגוד הבינלאומיות ואת חנויות העיצוב הנהדרות, ממוצרים לבית ועד רהיטים.
מבט מקרוב על השדרה:
https://www.youtube.com/watch?v=f2KN2PYzElc
השדרה המפוארת הזו, שהיא גם אחת המרכזיות והיפות ביותר בברצלונה, הייתה בעבר נתיב מוקף גנים שחיבר בין ברצלונה העתיקה לבין הכפר גראסיה. בשנת 1821, מועצת העיר הציעה את תוכנית העיור ובשנת 1824 השדרה הורחבה ל-42 מטרים ושימשה כמקום מועדף של האריסטוקרטים, להפגנת כישורי הרכיבה והצגת הכרכרות שלהם.
בשנת 1906 התווספו לשדרה הספסלים המקושטים ומנורות צד. בשנים אלו היא כבר החלה לתפוס מקום כשדרה אופנתית במיוחד. היום השדרה היא אחד מאזורי הקניות הפופולריים של ברצלונה. לכן יש בה הרבה תיירים ומבקרים.
השדרה עצמה מטופחת ומושקעת מאד. חלונות הראווה של חנויות היוקרה מושכות את העין. זוהי אחת השדרות היוקרתיות, מכיוון שהיא מלאה בחנויות אופנה יוקרתיות (שאנל, דולצ'ה וגבאנה ועוד). לצידן נמצאות גם חנויות עממיות יותר, כמו מנגו, זארה, נייק ועוד. אבל השדרה לא מיועדת רק לקנייני בגדים, כי יש פה גם חנויות לעיצוב הבית, חנויות ספרים וצעצועים, בתי קפה, מסעדות וטאפאס ברים.
בשדרה כמה נקודות אדריכלות חשובות, הבנויות בסגנון "המודרניסטה" (הסגנון המזוהה ביותר עם ברצלונה). במיוחד שימו לב לקאסה מילָה (שתוכננה על ידי אנטוניו גאודי), הקאסה בַּאטְיוׂ, פַּלַאוֹ רוברט (שהיום נמצאת בו לשכת התיירות הקטלונית) ומתחם המָארִיבַּה, שבו נמצאים מבנים של גאודי, מונטנר ופוץ'.
#תולדות השדירה
אחד מאזורי העסקים ומרכזי הקניות המובילים בברצלונה היא השדרה שבה אתם נמצאים כרגע. זוהי הפסאז' דה גְרָאסְיַה (Passeig de Gràcia) - ה"שאנז אליזה", אם תרצו, של ברצלונה.
במונחי נדל"ן, השדרה הזו היא היקרה ביותר בברצלונה ובספרד בכלל. ממוקמים בה כמה מאתרי האדריכלות פופולריים במיוחד של העיר - קאסה מילה, קאסה בליו, מתחם המריבה ועוד. אלו גם המבנים שהופכים את השדרה הזו לאחת השדרות התיירותיות והיוקרתיות ביותר בעיר.
שמה הקודם של השדרה היה "קאמי דה חסוס", בספרדית "רחוב ישן". בתחילת המאה ה-19 ובמיוחד מאז שנת 1827, היא הפכה להיות המקום המרכזי שבו הגיעו אריסטוקרטים להפגין את כישורי הרכיבה שלהם והציגו את הכרכרות המפוארות שלהם - מה שנמשך לכל אורך המאה ה-19.
בשנת 1906 התווספו לשדרה הספסלים המקושטים ומנורות הצד המפורסמות שלה. כבר אז היא נתפסה כאופנתית במיוחד, שכן עמדו כאן לא מעט מבנים שנבנו בידי אדריכלים מוכרים.
#מה בשדרה?
הבה נביט בשלושה בתים צמודים ומרשימים מאד, שתכננו שלושה אדריכלי מודרניסטה נודעים.
הראשון הוא כמובן האדריכל אנטוני גאודי הנודע, שתכנן כאן את קאסה באטיו (Casa Batlló), הימני מהשלושה. את הבית שהיה בנוי כבר, גאודי רק שיפץ. המזמין היה איש עסקים עשיר בשם ז'וזף באטיו. שימו לב למוטיבים שחוזרים בכל בנייניו ועבודותיו של גאודי. אם אלו הצבעים העזים שעל הבניין ובגג, השימוש בויטראז’ים ועוד משהו שלפיו תוכלו לזהות את המבנה - גאודי שילב בבית סמלים נאו-גותיים שמזכירים עצמות וגולגולות. זו הסיבה שלא מעט מתושבי ברצלונה מכנים את המבנה "בית העצמות" (Casa dels ossos).
לא מצליחים לראות? - נסו לשים לב למרפסות...
באמצע שלישיית מבני המודרניסטה נמצא גם "קאסה לֵיאוֹ מוֹרֶרָה" (Casa Lleo Morera) הנפלא, על המרפסות העגולות שלו, עם העמודים. האדריכל שתכנן את המבנה הנפלא הזה הוא לואיס דומנק אי מונטאנר, עוד אדריכל מודרניסטה נודע. הוא ידוע גם כמי שתכנן את ארמון המוסיקה הקטלאנית (Palau de la Musica Catalana) המרהיב של ברצלונה, על עיטורי המוזאיקה וכיפת הזכוכית שלו עם הוויטראז'ים. עוד בניין מופת שתכנן הוא בית החולים דה סנט פאו, מהיפים בעולם.
האדריכל ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק (Josep Puig I Cadafalch) הוא השלישי שתרם את חלקו לשלישיית המבנים שבפסץ' דה גראסיה. סגנונו האופייני חוזר בכל המבנים שהוא שתכנן. אם זה בית אַמַטְיֵיה (Casa Amatller) הראוותני שכאן, על אולם הכניסה המעוטר בעמודים וחזיתו המגולפת. שימו לב לכותרת המדורגת של הבניין המרשים. בניינים נוספים של קאדאפאלק בברצלונה, הם בית קוּאַדְרַאס (Casa Quadras) הניאו-גותי, מבנה שכל חזיתו מעוטרת בפסלים ובגילופים מרהיבים ובית פונצ'ס (Casa de las Punxes), בעל 6 הצריחים המחודדים והחזית הלבנה, שגם היא מוקפת בעמודים מקושתים.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
#טיפים
בין חנויות היוקרה של שדרת הקניות הגדולה ביותר בעיר, אתרו את ענקיות הביגוד הבינלאומיות ואת חנויות העיצוב הנהדרות, ממוצרים לבית ועד רהיטים.
מבט מקרוב על השדרה:
https://www.youtube.com/watch?v=f2KN2PYzElc
