#על הארמון והפארק של מוֹנְסֶרָאט

ארמון מוֹנְסֶרָאט (Palácio de Monserrate) שבעיר סִינְטְרָה הוא ארמון ויקטוריאני השוכן ביער רומנטי ונהדר.

מי שאחראי לעיצובו של הארמון הוא סר פרנסיס קוק, סוחר בריטי עשיר מהמאה ה-19, שעסק בטקסטיל והיה אחד משלושת האנשים העשירים בבריטניה. אותו קוק היה אספן וחובב אמנות והוא הפך את הארמון והפארק שלו לפרויקט שבו מימש את הפנטזיות העיצוביות שלו.

העיצוב שבחר קוק למקום היה ברוח האמנות האקלקטית, לפיו הוא שילב בו שלל סגנונות והשפעות מגוונות, כולל מוריות, גותיות, הודיות וכמובן מאלה של התנועה הרומנטית, התנועה השלטת באמנות באותה עת.

הסגנון האקלקטי-רומנטי השולט בארמון ובגניו, אופייני כיום למקומות נוספים בסינטרה, וניתן למצוא אותו גם בארמונות אחרים בה, דוגמת ארמון פֵּנָה.


#על גולים, סוחרים ומשוררים - תולדות הארמון
ארמון מוֹנְסֶרָאט (Palácio de Monserrate) הוא ארמון שהיווה במשך השנים בית לכמה דמויות מרתקות וססגוניות במיוחד. הארמון נולד על חורבותיה של קפלה נוצרית שעמדה כאן ונחרבה ברעידת האדמה של 1755. היא הוקדשה ל"גבירתנו ממונסראט", פסל נערץ של מרים הבתולה וישו התינוק, המצוי בכנסייה של מנזר מונסראט בקטלוניה שבספרד.

הארמון הניאו-גותי הוקם בשנת 1789, על חורבותיה של הקפלה החרבה והבית החל להחליף ידיים במהירות. עם הזמן ייתווספו לו גם הגנים המעוצבים שלו.

לקראת סוף אותה מאה, בשנים 1796-1793, התגורר כאן סופר בריטי מצליח ועשיר כקורח בשם ויליאם בקפורד. בקפורד עזב את אנגליה והגיע לכאן, לאחר שנתפס במיטתו עם ילד בן 13 ועורר שערורייה. יחסים חד מיניים היו עניין פלילי באנגליה של אותם ימים. במקביל, לא מעט שמועות ייחסו אז לבקפורד עיסוק במאגיה שחורה והרכילות אף ידעה לספר אז שבת דודו קוראת לו "לוציפר השני". זה לא היה פשוט עבור מי שכונה על ידי הלורד ביירון "בנה העשיר ביותר של אנגליה" ולכן הוא התחמק במהירות מהאי הבריטי.

כך או כך, בקפורד התגורר בארמון מונסרט, ביחד עם אשתו ובתו. לאחר כמה שנים נטש את הארמון וחזר והתיישב באיזור מבודד באי הבריטי.

ב-1809 ביקר במונסראט הלורד ביירון, מהמשוררים הרומנטיים הגדולים של אנגליה. הוא מצא את גני הארמון נטושים, כשצמחים גדלים בהם פרא. ביירון יקדיש לארמון הנטוש של מונסראט בית בשירו "העלייה לרגל של האביר הרולד". מילותיו המלנכוליות, על גן העדן שננטש ועל תהילת העבר שקמלה בסביבת הארמון, שזורות ביופי ובהוד שהוא מוצא בשממה. כל אלו העניקו למונסראט הילה רומנטית, שהפכה אותו ליעד קבע של מטיילים זרים בסינטרה, ובמיוחד האנגלים שבהם.

במחצית השנייה של המאה ה-19 רכש את המקום סר פרנסיס קוק, מי שהיה סוחר בריטי עשיר וידוע מאד. קוק החליט לשקם את ארמון מונסראט וגניו ולהפוך אותם למעון הקיץ שלו. הוא שיפץ ושיקם את הארמון ברוח האקלקטית ורומנטית, עם השפעות סגנוניות גותיות, מוריות והודיות. קוק גם הביא גנן מומחה מאנגליה, שנטע את היער הנהדר, שמקיף כיום את הארמון.

מלך פורטוגל באותה תקופה, לואיש הראשון, התפעל מהתוצאה והפך את קוק אז לרוזן ממונסראט.

מאה שנים אחר כך, בשנת 1949, רכשה הממשלה הפורטוגלית את הארמון והאדמות שלו ומאז הוא מנוהל כחלק מאוצרות הטבע והתרבות של סינטרה.

בתחילת המאה ה-21 הוחלט על שיקום ושחזור מקיפים למקום. בשנת 2010 נפתח ארמון מונסראט שוב לקהל, כשהוא מוכן לקבל את התיירות של המילניום החדש.


#גני הארמון
הגנים של מוֹנְסֶרָאט מכילים מגוון זני צמחים מכל העולם. הללו מסודרים לפי האזור הגיאוגרפי - ביניהם הגן המקסיקני, הגן היפאני וכן הלאה.

התוצאה המיוחדת של המיון הזה היא שהגן מכיל מעין סצנות בוטאניות שונות ומיוחדות, הפזורות ברחבי הפארק, לצד השבילים המפותלים שבו, בפינותיו הגלויות והנסתרות, על שפת האגמים הקטנים ובצד המפלים.


#טיפים
אם תביאו לכאן קצת אוכל טוב, תוכלו לעשות פיקניק בחיק הטבע, בפינה הנחמדה עם שולחנות העץ, שליד אזור החנייה שמחוץ לפארק.

הפארק גדול וההליכה בו יכולה להיות לא קלה. אם אינכם מיטיבי לכת, תשמחו להיעזר בהסעות שמוצעות כאן בין חלקי הפארק השונים, בעונת התיירות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/iPXfLadftDc