#על המוזיאון הגדול של מדריד

מסביב לשדרת פראדו (Paseo del Prado), תמצאו את "משולש הזהב של האמנות" - שלושה מוזיאונים חשובים ומרכזיים במדריד. אחד מהם הוא מוזיאון הפראדו (Museo Nacional del Prado), המוזיאון הגדול ביותר במדריד ואחד ממוזיאוני הציור הקלאסי הגדולים בעולם.

אוסף היצירות הרחב שבפראדו מוצג במבנה מרשים שנבנה בסגנון ניאו-קלאסי. המבנה תוכנן על ידי האדריכל חואן דה ויאנובה (Juan de Villanova), בתקופת המלך הבורבוני קרלוס ה-3. כאן תמצאו מגוון מרשים במיוחד של יצירות. יש כאן החל מיצירות האמנות שאספו מלכי ספרד במהלך השנים ועד יצירות של אמנים איטלקיים, שהמלכים הקתוליים שימשו כפטרונים שלהם.

המוזיאון עצום ולכן לא תוכלו להיכנס לראות את כל הפריטים שהוא מחזיק, שכן יש בו יותר מ-5000 איורים, כ-1000 מטבעות ומדליות, כ-700 פסלים ומעל 800 ציורים. בכל פעם מוצגים בו רק שביעית מהפריטים ולכן כדאי ואפילו מומלץ לבדוק אילו תערוכות מוצגות בו כשאתם מתכננים להגיע לביקור.

הביטו גם בבניין המוזיאון, שלפני הפיכתו למוזיאון, שימש כארמון.


#טיפים
כניסה חינם לפראדו יש בימים שני-שבת בשעות 20:00-18:00. בימי ראשון ובחגים שעות החינם הן 19:00-17:00. התורים ענקיים לכן מומלץ להגיע שעה ואפילו שעה וחצי לפני.


בואו למוזיאון:

https://youtu.be/FO03ydCCIQU


פלמנקו בפראדו:

https://youtu.be/hZ1kWIHFi8M

#על הכיכר עם המזרקה הנהדרת

עם השנים הפכה הכיכר הניאו קלאסית המפורסמת של מדריד, הפלאסה דה סִיבֵּלֶס (Plaza de Cibeles), שבה אתם ניצבים עכשיו, לאחד מהסמלים המובהקים של העיר הספרדית.

במרכז הכיכר ניצבת מזרקת סִיבֵּלֶס, המציגה את אלת הטבע והאדמה של הדת הפריגית, סִיבֵּלַה (cybelle), הנוהגת במרכבה הרתומה לאריה. המזרקה תוכננה על ידי הפסל ונטורה רודריגז ונבנתה במשך 5 שנים, עוד בימיו של המלך קרלוס השלישי. את פסל האלה בנה פרנסיס גוּטְיֵירֶז (Francis Gutierrez) ואת האריות רוברטו מישל.

אם תהיתם, אז כיאה לכיכר האהובה ביותר על תושבי העיר, כאן חוגגים האוהדים, תושבי העיר ואפילו השחקנים עצמם, אחרי ניצחונותיה של קבוצת הכדורגל הפופולארית, ריאל מדריד. מכאן קיבלה גם הכיכר את הפופולריות שלה והפכה לאהובה במיוחד בקרב התושבים המקומיים.


ביקור בכיכר דה סיבלס:

https://youtu.be/2hbdloMu58g

#על השדרה המרכזית וגן העדן לאוהבי השופינג במדריד

שדרת הגראן ויה (Gran Via), הנקראת גם "הדרך הגדולה", היא הרחוב הראשי בעיר מדריד. זה לא רק בגלל מגוון החנויות שבה, אלא גם בזכות המבנים הארכיטקטוניים המרשימים שברחוב הזה. מיטב אדריכלי ספרד לקחו חלק בבניית הבניינים שבגְרָאן וִיָה, אלה שאתם רואים מסביבכם כאן.

השדרה עצמה נבנתה במאה ה-20. אבל מטרתו המקורית של הרחוב, שנבנה בשלהי המאה ה-19, הייתה לחבר בין שער אלקלה (Puerta de Alcalá) אל פלאסה דה אספניה, היא כיכר אספניה. לאחר שעברה שנה והבנייה עדיין לא החלה, התקשורת הפכה את השדרה לבדיחה וכינתה אותה בציניות "הדרך הגדולה"...

בשנת 1904 התכנית סוף סוף אושרה וכמה שנים מאוחר יותר, הבנייה יצאה לדרך. רק בשנת 1929 הבנייה הושלמה!

בתקופת מלחמת האזרחים הוחלף שמה של השדרה כמה פעמים, שכן כל כובש העניק לה שם משלו.

כיום, הרחוב עמוס ויוקרתי. כאן נמצאים בתי הקולנוע, מבני פאר מרתקים, חנויות ענק ועוד. תוכלו לראות כאן את הבנק המרכזי, את ארמון התקשורת ולא מעט מבני ציבור אחרים. בצד האחד של השדרה נמצאת, כאמור, כיכר אספניה. בצידה השני ניצב רחוב המוזיאונים פראדו (Paseo del Prado).

אגב, אם השם "גראן ויה" מוכר לכם, זה בגלל שהוא שם נפוץ לרחובות בספרד - בברצלונה, בסרגוסה ועוד. וספציפית למדריד - אם אתם ישנים בסמוך לגראן ויה, הרי שתפסתם מקום לינה מצוין!


קצת מאווירת הגראן ויה:

https://youtu.be/X3olPa1_g_c

#על שוק הפשפשים המשודרג של מדריד

אם אתם חובבי שווקי פשפשים, גם למדריד יש אחד כזה ואפילו מוצלח במיוחד. שוק אל רָסְטְרוֹ (El Rastro market) שבשכונת לה לטינה פועל כאן מדי יום ראשון, לאורך כל השנה. עם השנים הוא צבר פופולריות רבה ונחשב לשוק פשפשים מצוין.

את שמו "רסטרו", בעברית "שביל", קיבל השוק מהעבר שלו כמשחטה הגדולה שהייתה כאן במאה ה-16. השביל היה שביל הדם שנוצר בסמטאות, כשגררו הקצבים את בעלי החיים השחוטים מהגבעה שעליה שחטו ועד לכיכר שלמטה.

למעשה, לרבים מהמדרילֶניוֹס, הכינוי של תושבי מדריד, זהו בילוי יום ראשון קלאסי - הולכים בבוקר לשוק הפשפשים וממשיכים משם בצהריים לבילוי ארוך בכיכרות של סנטה אנה או אזור לה לטינה, ריכוז הטאפאס ברים המומלץ של העיר, לבילוי שלא פעם מסתיים בשעות הקטנות של הלילה.

אל שוק הפשפשים של מדריד מגיעים סוחרי עתיקות מרחבי העולם לקנות ולמכור את מוצריהם. תוכלו למצוא כאן פחות או יותר הכל - החל משרוכי נעליים וכלי עבודה ועד רהיטים מהמאות הקודמות ופריטי עיצוב עתיקים ויוקרתיים.

אל תוותרו על התמקחות, שכן כמו סוחרים טובים גם אלו שכאן ינסו לבקש לא מעט תמורה בעבור מרכולתם. שמרו גם על החפצים הפרטיים שלכם מפני כייסים שעלולים להפתיע.


#טיפים
השוק נפרש בכל הרחובות הצרים שבסביבת פלאסה דה קָסקוֹרוֹ (Plaza de Cascorro) וריבֶּרה דה קוּרטידוֹרֶס (Calle de la Ribera de Curtidores).

הגיעו מוקדם - בעיקר בקיץ. יש יותר מציאות ופחות צפוף.

התמקחו בכיף! - מותר ונהוג כאן.

זהירות מכייסים - הביאו רק מה שנחוץ. טלפון וארנק לא בכיס האחורי ותיק הגב בהצלבה על החזה.

רעבים? - צמוד לשוק יש את הריכוז הכי טוב של טאפאס-ברים נהדרים וטעימים במיוחד עם בירות מצוינות.


בואו לשוק:

https://youtu.be/J1a8JU3ouAA


יום בשוק אל רסטרו:

https://youtu.be/3bsSTtIJ8zY

#על הכיכר הגדולה של מדריד

פלאסה מאיור (Plaza Mayor) או פלאזה מיור, היא כיכר עמוסה ושמחה, במיוחד בשעות הערב, שבהן היא מתעוררת לחיים. בערבים, האווירה כאן נהדרת. צלילי מוסיקת הפְלֵמֵנְקוֹ יישמעו ברקע וריחות של אוכל ואלכוהול יגיעו לאפכם מכל עבר - מהמסעדות שמסביב, מהברים ומבתי הטפּאס שמפוזרים בכיכר ובסביבתה.

הכיכר בנויה בצורה מלבנית וסימטרית. שמה הוחלף מספר פעמים לאורך ההיסטוריה, לשמות שונים כמו "כיכר הרפובליקה" ו"כיכר הרבים". פירוש השם פלאזה מאיור הוא "כיכר מרכזית" ושם זה מוכר ברבות מהערים הספרדיות.

פלאסה מאיור מסוגלת להכיל עד 50,000 מבקרים, כאשר מראש ניסו לאפשר בה מקום, לא רק לתושבי העיר אלא גם לאורחיהם. היא נבנתה בשנתיים בלבד והושלמה בשנת 1617. אורכה 120 מטרים ו-90 מטרים רוחבה.

הקמת הכיכר הייתה יוזמה של המלך פליפה השני, אך יצאה לפועל רק בימיו של המלך פליפה השלישי, מלך ספרד ופורטוגל, במאה ה-17. מאז ומתמיד שימשה פלאסה מאיור כמרכז הפעילות העירונית של מדריד. האמת שעוד לפני שהייתה לכיכר במה שתהיה עיר הבירה של ספרד, הכיכר הזו הייתה שוק לסוחרים, שמיקומו מחוץ לחומות המבצר פטר את הסוחרים בו מתשלום מסים.

במאה ה-19 הפכה הכיכר למוקד מרכזי במיוחד, בשל כמה אירועים שהתקיימו בה. היו כאן אז חגיגות, הכתרות, טורנירים, טקסים דתיים ואפילו הוצאות להורג, שנחשבו בזמנו סוג מעוות של בידור להמונים. עד היום, רבים מהאירועים המשמעותיים של מדריד נפתחים כאן במעמד ראש העיר, אמנים שונים ותושבי העיר הממלאים את הכיכר בהמוניהם.

מסביב לכיכר נמצאות מספר נקודות עניין. המסעדות ובתי הקפה, למרות שהם יקרים מאד, הם חוויה תיירותית. אך אם תרצו גם לחסוך וגם לבלות כמו המדרילֶניוֹס, תושבי מדריד, פשוט פנו לסמטאות הקטנות שבאזור מדרום-מערב לפלאסה מאיור.

בפינה הדרום מערבית תראו את משרד החוץ הספרדי. עוד בשולי הפלאסה מאיור נמצא שוק סן מיגל, שוק האוכל המקורה המציע מבחר מוצרים לרכישה ועוד.


מבט מקרוב על כיכר פלאסה מיור:

https://youtu.be/SkeOIuhFT5A


היקף:

https://youtu.be/hO5fF81CKzk


ומלמעלה:

https://youtu.be/FpblTBQC4d0

#על "כיכר המזרח" של מדריד

הכיכר שנמצאת בסמוך לארמון המלוכה ועל בית האופרה, פלאסה דה אוריינטה (Plaza de Oriente), היא אחת הכיכרות המרשימות בעיר. הגנים המטופחים שבה, יותר מ-40 הפסלים המציגים את בני המלוכה והמזרקה שבהם, הופכים את המקום ליפה ונעים במיוחד והכי מתאים לאתנחתא באמצע היום.

במרכז הכיכר ניצב פסלו של המלך פיליפה ה-4, מלך שהוכתר בגיל צעיר וניהל המון מלחמות, שרוששו והחלישו את ספרד מאד.

כיכר אוריינטה, בספרדית "כיכר המזרח", שכן היא נמצאת ממזרח לארמון המלכותי, הוקמה על ידי המלך הצרפתי חוסה בונפרטה, אחיו של נפוליאון. הוא ניסה לעזור לעיר ולהשקיע בה. לא שזה עזר לו, שכן מרבית התושבים במדריד שנאו אותו...

היום הכיכר מאפשרת כניסה להולכי רגל בלבד, מה שהופך אותה לנעימה אפילו יותר. אם הגעתם למדריד בימי הקיץ, צאו לטיול ערב נעים בה ותיהנו ממלוא יופייה.


ביקור בכיכר:

https://youtu.be/0MH_DN85s1c


ועוד מעט ממנה:

https://youtu.be/wV1ljYKEt8o

#על הארמון המלכותי הגדול ביותר באירופה

לא סתם פאלאסיו ריאל, ארמון המלוכה (Palacio Real de Madrid) הניאו-קלאסי שבמדריד, הוא אחד ממוקדי המשיכה המרכזיים לתיירים. זהו ללא ספק אחד מהארמונות המלכותיים המרשימים ביותר באירופה והגדול שבהם.

הארמון ממוקם בכיכר דה אוריינטה (Plaza De Oriente). גודלו עצום והוא מכיל יותר מ-2,800 חדרים. הוא נולד כמבצר מוקף חומה, שממנו החל מסעה של מדריד, במאה ה-16, אל הפיכתה לבירת ספרד.

הארמון כפי שהוא היום נבנה במהלך המאות ה-18 וה-19. בעבר הרחוק הוא שימש כמקום המשכן של המלך חואן קרלוס הראשון. היום נערכים בו הטקסים והחגיגות הממלכתיות, שכן הוא מהווה את ביתה הרשמי של משפחת המלוכה הספרדית, אם כי היא אינה מתגוררת כאן ביום יום.


#מה ניתן לראות כאן?
אם אלה אינם ימים של טקסים רשמיים, תוכלו להיכנס אל הארמון. ואגב, גם אם מתקיימים טקסים כאלו והכניסה אינה אפשרית, או שסתם אינכם מתכוונים להיכנס - שווה להגיע ולראות אותו מהכיכר.

כך או כך, אם תכנסו לארמון, תוכלו לראות את אולמות המלכים, את חדר האוכל המרשים, את חפצי הערך שנשמרו כאן ואת יצירות האמנות, כלי הנגינה, הרהיטים ועוד. ואם הזכרנו רהיטים - שימו לב אליהם ואל הקישוטים שנמצאים בחדרים - כולם יקרי ערך, מסוגננים ומרשימים מאד.

מרשימות לא פחות הן יצירות האמנות שפזורות בחדרי הארמון. הן נעות מציורים של גדולי הציירים בספרד, כולל גויה, ולסקז, רובנס ואל גרקו, לצד עבודות פרסקו, כלומר ציורי קיר אמנותיים של אמנים גדולים, כמו טיפולו וג'אקינטו. כל אלו הופכים את הארמון למוזיאון לא רשמי אבל מרכזי בבירה הספרדית.

היכנסו ל"אולם הטורים", המקום בו ספרד חתמה על ההסכם שהכניס אותה לאיחוד האירופי בשנת 1985. ואגב, בארמון מתקיימות גם תערוכות אמנות לחובבי האמנות מביניכם.

כשתצאו החוצה, הקדישו זמן לחצר הארמון, שבה יש גנים נפלאים, מדשאה עצומה ונוף טבעי וירוק.


#טיפים
כניסה חופשית לארמון המלכותי במדריד - לילדים עד גיל 5.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/UeCxlH2bPpg


כך נראית משפחת המלוכה שבמרפסת:

https://youtu.be/M38aGFcb12E


מצגת וידאו:

https://youtu.be/crBHZlsTNho

#על הפארק שגנניו נחשבים לאמנים

פארק בואן רטירו (Parque del Buen Retiro) הוא הפארק המרכזי והחשוב של בירת ספרד ומהיפים בה. יופיו וטיפוחו של הפארק המיוחד הזה הקנו לו את אהבת המדרילניוס, תושבי העיר מדריד.

הפארק, שפירוש שמו 'מנוחה נעימה', הוא גם גן פסלים פתוח וגם פיסה שלווה של טבע באמצע העיר הסואנת. אז אם חיפשתם מקום לנוח בו מעט מהטיול העמוס חוויות - זה המקום המושלם להעביר בו כמה שעות טובות.

הגן הוקם בשנת 1633, בתקופת המלך פליפה הרביעי. לא מפתיע אם כן, שהגן הזה שימש כאזור הציד שלו.

מזרקות מים, חורשות עתירות עצים, ערוגות פרחים מסודרות, עמודים ניאו קלאסיים ופסלים מרשימים - את כל אלה תוכלו לראות כאן ובשפע. אם אתם בעניין של שיט, בלב הפארק יש אגם יפה שמיועד לשם כך.

בסמוך לאגם תוכלו לראות את אנדרטת אלפונסו ה-12 הענקית שבמרכזה עמוד גבוה, שעליו פסל המלך על סוסו. האנדרטה לזכרו של מלך ספרד, אלפונסו השנים עשר, הוקמה בתחילת המאה ה-20 והייתה הראשונה בשרשרת של עשרות פסלים, אנדרטאות ומזרקות. כל אלה הפכו את הפארק לגן פסלים פתוח ומרהיב ביופיו.

אחד המבנים היפים שניצבים בפארק הוא ארמון הקריסטל, או ארמון הבדולח - מבנה זכוכית מצועצע שנבנה בשנת 1887 ותפקידו היה לשמש חממה. היום הוא מהווה בית לתערוכות.

שימו לב גם לפסל השטן שנמצא בקצה הדרומי של הפארק. לידו נמצא גם גן הוורדים ובסמוך לו מתקיים גם שוק הספרים הגדול של מדריד.

האוכלוסייה שמגיעה לכאן בדרך כלל היא מגוונת. היא כוללת משפחות עם ילדים, זוגות אוהבים וסטודנטים מהסביבה. טבעי, אם כך שנראה כאן כל העת המוני מתעמלים ורצים, כמו גם אמנים ולהטוטנים, שמציגים בפני העולם את כישרונם המרהיב.

שפע פעילויות משפחתיות מוצעות למבקרים כאן: החל ממגרשי משחקים, מזרקות ופינות לפיקניק, דרך מופעי רחוב מהנים ועד לציירי רחוב.


#טיפים
הביאו בקבוק סאנגרייה מוכנה, שאפשר לקנות בכל סופרמרקט וקיוסק וקחו שעתיים בפארק הנהדר.

יש בפארק שלוחה בחינם של מוזיאון ריינה סופיה לאמנות מודרנית. תהנו!


פארק בואן רטירו מקרוב:

https://youtu.be/e4psU2ORWZo


ועוד:

https://youtu.be/rEaRw7KX5ZQ

#על אתר ההנצחה המגלומני לחללי מלחמת האזרחים הספרדית

מלחמת האזרחים של ספרד, שהתקיימה בין השנים 1936-1939 הייתה מלחמה קשה עם המוני קרבנות. אחד מאתרי ההנצחה לקרבנות המלחמה וללא ספק המרשים שבכולם, הוא עמק הנופלים (Valle de Los Caidos).

המונומנט הגדול והמרשים הזה נמצא בסמוך למדריד, ברכס הרי גואדאראמה (Guadarama). הוא נבנה כאן בין השנים 1940-1958.

המקום מורכב מרחבה גדולה מאד, שעליה תכננו לקיים מהרגע הראשון טקסים ראוותניים, לזכר הנופלים ולהאדרת השלטון החדש. אבל טקסים אלו מעולם לא התקיימו ולאחר טקס הפתיחה המקום לא נוצל יותר.

עוד במתחם נמצאת הכנסייה הארוכה ביותר בעולם. זוהי בזיליקה באורך של 262 מטרים. היא נחצבה בסלע בעומק של 250 מטר, על ידי אסירים רפובליקנים. הבנייה הייתה קשה מאד ורבים מהם מצאו את מותם בזמן בנייתה. מעל הדלת שבפתח הכנסייה תוכלו לראות את פסל הפִּיֶיטַה של חואן דה אַוָורוֹס (Juan de Avaros).

מעל הכנסייה, תוכלו לראות את הצלב הענק, המתנשא לגובה של 150 מטרים מעל לגבעה רמה. את הצלב הזה ניתן לראות ממרחקים. אם תעלו אל בסיס הצלב, תוכלו לראות את הנוף המרהיב של האזור כולו.

הרעיון להקמתו הגיע מהגנרל פרנסיסקו פרנקו, שבמלאת שנה לניצחונו ולהשתלטותו על ספרד, הודיע על כוונתו להקים אתר מיוחד, שבו יונצחו חללי המלחמה. מטרתו הייתה לנסות לשקם את האומה הפצועה ולהחזיר אותה ליציבות. זאת לאחר טראומת מלחמת האזרחים, שבה נפגעו רבים מאזרחי ספרד, הן בצבאו של פרנקו והן מקרב מתנגדיו. 40,000 חיילים שנלחמו באותה המלחמה, משני המחנות גם יחד, נקברו כאן.

אגב, ביחד איתם נקבר כאן, שנים אחר-כך, גם אותו פרנקו. לצידו קבור כאן גם חברו ומייסד המפלגה הפשיסטית פרימו דה ריברה.



מבט מקרוב:

https://youtu.be/Hn9hTpbU5kE


ומלמעלה:

https://youtu.be/XOY6ZjAm95s

#על שוק שהוא אחד ממקומות האוכל הטובים במדריד

שוק סָן מִיגֵל (Mercado de San Miguel), השוק המקורה של מדריד שפועל בתוך מבנה מרשים העשוי ברזל וזכוכית, יציע לכם אוכל מסורתי ומגוון מוצרי מזון ושתייה ספרדיים. מבנה השוק נבנה בתחילת המאה ה-20 ונפתח בשנת 2009, לאחר 6 שנים של שיפוץ ארוך ומקיף. בניגוד לשווקים רגילים, השוק הזה דווקא מוקפד ומטופח. אנשי הצוות של המקום שומרים עליו ועל התדמית המכובדת שלו.

למרות חשיבותו של המקום בעיניי התיירים, לא תמצאו רק אותם כאן. גם המקומיים אוהבים לרכוש ממגוון המוצרים שיש למקום להציע. יש כאן הכל - דגים ובשרים טריים, פירות ים, נקניקים, גבינות, פירות, ירקות, מאפים, עוגות, בירות ועוד.

אם אתם נערכים לקראת ארוחת ערב מאולתרת, תוכלו לרכוש כאן משפע המוצרים. בנוסף, תמצאו כאן גם עשרות דוכני טאפאס זולים וטעימים, שבהם תוכלו לטעום מהמאכלים המקומיים - דוכנים של גבינות, צדפות, דגים, אֶמְפָּנְדֶס ועוד. אם אתם לא חובבי טאפאס, יש כאן גם מסעדות ביתיות, פאבים ובתי קפה.

אגב, האותנטיות והאווירה של השוק תעשה את העבודה גם למי שהגיע שבע ופשוט רוצה לטייל בין הדוכנים. מובטח לכם שיטוט מענג של ריחות וצבעים וקולות ספרדיים אותנטיים מסביב.


#טיפים
בואו הכי מוקדם שאתם יכולים - המראות נהדרים והאוכל טרי וטעים!

זהירות מכייסים - שמרו על התיקים, הטלפונים והארנקים ולא בכיס האחורי. תיק גב הצליבו על החזה.

רק מזומן - רבים מהדוכנים לא מקבלים אשראי.


מבט מקרוב אל שוק סן מיגל:

https://youtu.be/QJJPZP4mw4c


האוכל כאן זול ומצוין:

https://youtu.be/2Afpv_l3TjY

#על המקדש העתיק שנתנה מצרים לספרד במתנה

מקדש דבוד (Templo de Debod) הוא מקדש מצרי עתיק שניצב בתחומיו של הפארק הנאה והמטופח פארק דל אוסטה.

המקדש הועתק ממקומו בדרום מצריים, כשניתן במתנה בשנת 1968 לממשלת ספרד. המתנה ניתנה על ידי ממשלת מצרים, כאות תודה על הסיוע של משלחת ארכיאולוגים ספרדיים, שהתגייסה לסייע, בחסות ארגון אונסק"ו, בהצלת המקדשים דוגמת מקדש אבו סימבל, שלהם נשקפה סכנה בעת בניית סכר אסואן וההצפה שיצרה את אגם נאצר.

ב-1968 הועתק המקדש לספרד ונבנה מחדש בסמוך לארמון המלכותי במדריד, לא הרחק מכיכר אספניה. זהו מקדש קטן ובעל קומה אחת. לא מעט מדרגות מובילות אליו בפארק, שכן הוא ניצב על גבעה, שממנה נשקף נוף מרהיב. מסביבו פרושות בריכות מים, שבהן גם הציבו שניים מתוך שלושת שעריו המקוריים. מראה הבריכות יוצר השתקפויות יפות להפליא, שגם מצטלמות נהדר.


#על המקדש עצמו
מקדש דבוד (Templo de Debod) הוא מקדש מצרי עתיק שנבנה במקור בדרום מצריים.

זהו מקדש מהמאה ה-4 לפני הספירה, שעל כתליו הפנימיים ניתן לראות כתובות מצריות עתיקות. הוא הוקדש במקור לאל אמון. מדרגות מובילות לתצוגה של דגם נאה שבו נראה האזור במצריים, שממנו הובא המקדש לספרד.

את הבניה החל בעת העתיקה המלך הכושי של מרואה. במקור הוא הכיל רק חדר תפילה קטן, שהוקדש כאמור לאל אמון. שנים רבות אחר כך, בימי שושלת תלמי, חדר התפילה הקטן הזה הורחב בכל צדדיו והוא הפך למקדש מרשים יותר בגודלו ובפאר שלו, שהוקדש אז לאלה איזיס.

בשנת 1968 הועתק המקדש למדריד בירת ספרד ונבנה כאן מחדש, באופן מדויק.


#טיפים
המקדש פתוח עד שעה 13:00 בצהריים. נסו להגיע בבוקר, מוקדם ככל האפשר, או לקראת שקיעה, כשרגוע ואין תור ועומס תיירים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/qjF64LbZkqQ

#על מרכז העיר מדריד וכיכר ההפגנות שלה

כיכר פוארטה דל סול (Puerta del Sol), בעברית "כיכר שער השמש", היא לב העיר והנקודה המרכזית בה. היא שוקקת חיים ופופולרית במיוחד אצל התיירים והמקומיים. במשך דורות רבים התקיימו כאן לא מעט אירועים היסטוריים שהפכו אותה למפורסמת וחשובה מאד. במקור, אגב, היא הייתה סמוכה לחומות המזרחיות של העיר ורק במאה ה-18 היא הפכה לכיכר מרכזית בתוך העיר העתיקה של מדריד.

מסביב לכיכר תוכלו לראות את החנויות המסורתיות הקטנות שימכרו לכם כל מיני פריטים מעניינים ומזכרות יפות. שימו לב לדלתות העץ הצבעוניות שלהן. במרכז הכיכר ניצבים כמה פסלים - פסל המלך קרלוס השלישי, הקאסה דה קראוס ומגדל השעון, שהוקם בשנת 1866 והשעון שבו נוקש את 12 הנקישות שלו.

מקור שמה של "כיכר השמש" הוא מהסמל שהיה על שער עתיק שהיה בה ושממנו נכנסו אל העיר. בפינת הכיכר נמצא סמן המרחק, שממנו מודדים את המרחקים בספרד. כלומר, בלב הכיכר נמצאת נקודת ה-0, הנקודה שממנה מסתעפות כל הדרכים הראשיות בספרד ונמדדים המרחקים. סביר שתראו את התיירים מתקבצים מסביב לה ומצטלמים איתה בפנים נרגשות. גם בקולנוע התייחסו אליה, בסרט "קילומטר 0", בו הדמויות הפכו את הנקודה לנקודת המפגש שלהם.

הכיכר, שלרוב מכונה פשוט "סול", מהווה גם נקודת יציאה לסיורים רבים במרכז העיר.

אם הגעתם למדריד בעונה הקרה, קחו בחשבון שב-31 בדצמבר, ערב השנה החדשה, תהיה כאן חגיגה גדולה והרבה התרגשות ורעש.


#על הפסלים בכיכר
אמנם יש להם הדרכות מפורטות בנפרד, אבל יש בכיכר כמה פסלים מרכזיים שנאמר עליהם גם כאן מספר מילים:

פסלו של המלך קרלוס השלישי הוא פסל מרשים שהוצב כאן בשנת 1997. קרלוס היה מלך ספרד, שהעביר אותה אל עידן ההשכלה והתיעוש והוא נחשב לאחד האחראים לכך שהפכה לממלכה מודרנית יותר.

פסל הדוב ועץ התות, שתראו באזור אחר של הכיכר, הוא פסל של דובה המלחכת את פירות עץ התות. הפסל הזה שוקל כ-20 טונות ומופיע על דגלה של העיר מדריד. יש ויכוחים על מה בדיוק מסמלים הדוב והעץ, אבל אותם נשמח להציג בהדרכה שמוקדשת לפסל עצמו.


#טיפים
חובבי השופינג עשויים למצוא עניין בכל סביבות הכיכר ובחנות הכל-בו הגדולה El Corte Ingles שמתפרשת כאן על פני מספר בניינים.

מהכיכר יוצאים 3 מדרחובים, מדרחוב אל-כרמן, מדרחוב פרסיאדוס ומדרחוב מוֹנְטֵרָה, שמובילים שלושתם אל גראן ויה, הרחוב הראשי של מדריד.

כל ערב מופיעים כאן נגנים מרתקים ואמני רחוב מסקרנים. כיף!


כיכר פוארטה דל סול:

https://youtu.be/TwKwj0YspaE


ערב השנה החדשה:

https://youtu.be/xRP65cg_q6Y

#על המוזיאון שנולד מאוסף האמנות הפרטי הגדול בעולם

מטרתו של מוזיאון תיסן בורנמיסה (Thyssen Bornemisza) הייתה להציג את אוסף האמנות שרכשה ממשלת ספרד מן הברון הנס היינריך תייסן-בורנמיסה בשנת 1993. זה היה ככל הנראה האוסף הפרטי החשוב ביותר בעולם - של הברון תיסן בורנמיסה. הוא נפתח לקהל הרחב בשנת 1992 והורחב בשנת 2004.

במוזיאון תוכלו לראות כ-300 יצירות, שנוצרו החל מהמאה ה-13 ועד היום. בקומת הקרקע תוכלו לראות את מגוון היצירות המודרניסטיות. בקומה הראשונה תראו את היצירות ההולנדיות מהמאות ה-17 וה-18. כאן תראו המון יצירות אימפרסיוניסטיות ופוסט אימפרסיוניסטיות. בקומה השנייה מוצגים פרטי האוסף העתיקים, ביניהם אוסף של ציירים איטלקיים (המכונים גם "פרימיטיביים"), אוסף הדיוקנאות, ציורים של ציירי הרנסאנס השונים, ביניהם גם טיציאן ואל גרקו וציורי תקופת הבארוק, כמו אלה של ברניני ואחרים.

ביחד עם מוזיאון הפראדו ומוזיאון ריינה סופיה, התיסן בוררנמיסה הוא אחד משלושת המוזיאונים שנקראים "משולש הזהב של האמנות" - האזור שבו ממוקמים שלושת המוזיאונים המרכזיים שמסביב לשדרת פראדו (Paseo del Prado).


#טיפים
בימי שני הכניסה למוזיאון חינם

אם אתם מוגבלים בזמן, המוזיאון הזה מעט פחות משמעותי מ"מוזיאון הפראדו" וריינה סופיה.


מבט מקרוב על מוזיאון תיסן בורנמיסה שבמדריד:

https://youtu.be/ryTZWbd89UI

#על זירת לוחמת השוורים המפורסמת ביותר בעולם

כמו במקומות רבים בספרד, היו בעבר מלחמות השוורים במדריד מצורות הבידור הפופולריות להמונים. בתחילת המאה ה-20 לא הצליחה הזירה הישנה שהייתה בעיר להכיל את כמות הקהל שרצה לצפות במופעי לוחמת השוורים הפופולריים כל כך. כך קם לו אחד מגדולי לוחמי השוורים של אותה תקופה, חוסה גומז אורטגה (José Gómez Ortega) והכריז על הצורך בהקמת זירה גדולה ומכובדת יותר, שתאפשר לכל תושבי העיר להגיע למקום ולצפות בלוחמי השוורים. המיזם התקדם ועבודת התכנון הופקדה בידי האדריכל חוסה אספליו (José Espeliú).

משפחת חרדון (Jardón), מהמשפחות העשירות במדריד, הייתה זו שתרמה את האדמה לעיריית מדריד. נחתמה אז עסקה שלפיה הם יהיו אלו שינהלו את הזירה החדשה שתיבנה, ב-50 השנים הראשונות. ההסכם אושר ב-1920 ובניית הזירה הסתיימה בשנת 1929.

וכך, בשנת 1931, נפתחה זירת לוחמת השוורים לס ונטאס, או בשמה המלא "פלאסה דה טורוס לס ונטאס (Plaza de Toros Las Ventas). עד היום היא נחשבת לאחת מזירות המלחמה בשוורים החשובות ביותר בעולם. האדריכל חוסה אספליו תכנן אותה בסגנון נאו-מורי. קוטר הזירה כ-65 מטרים ויכולים לשבת בה כ-25,000 צופים. המושבים בזירה מתפרשים על פני 10 יציעים שונים והמחירים משתנים בהתאם לאור והצל שמגיע אל המושבים וקרבתם לזירה עצמה.

אורך הקרבות נע בין שעתיים לשלוש שעות ולרוב מתחילים בשעה 18:00 בערב. עונת מלחמות השוורים היא בין החודשים מרץ ועד דצמבר, בעיקר בימי ראשון ובחגים.

הזירה ממוקמת ברובע סלמנקה שבמזרח מדריד ומגיעים אליה כל אמצעי התחבורה הציבורית - הרכבות התחתיות והאוטובוסים העירוניים.


מבט מקרוב על לס ונטס:

https://youtu.be/NKF6r7osPgw


ולוחמת שוורים במקום:

https://youtu.be/xnEA6e2qa_U

#על הכיכר עם פסל דון קישוט, משרתו סנצ'ו פנצ'ה והסופר שכתב אותם

כיכר אספניה, הידועה כ"פלאסה דה אספניה" (Plaza de Espana) היא כיכר גדולה וירוקה, שנמצאת בקצה גראן ויה - הרחוב המרכזי של מדריד ושדרת החנויות העיקרית שלו. בכיכר יש מזרקה גדולה וצמחייה רבה ויפה ובכלל - היא מושלמת אם אתם מחפשים קצת מנוחה מהטיול העירוני ועדיין רוצים להימצא בסביבה אורבנית ושוקקת חיים.

במרכז הכיכר ניצבת אנדרטה לזכר הסופר הלאומי מיגל דה סֶרְוָואנְטֶס (Miguel de Cervantes), מי שכתב את הספר "דון קיחוטה דה לה מאנשה", שרובנו מכירים כ"דון קִישוֹט" (Don Quijote). רבים הפכו אותו לגיבור תרבות לאומי, בעיקר בגלל שהצליח להעביר במילים את המצוקה והתסכול של העם הספרדי, שבאים לידי ביטוי במלחמתו המייאשת של דון קישוט בטחנות הרוח. הפסל מציג את סרוואנטס עצמו, כשהוא מביט בשתי הדמויות שאותן יצר: שני פסלי ברונזה הניצבים מתחתיו, האחד של דון קישוט והשני של משרתו הנאמן סנצ'ו פנצ'ה.

לא סתם התמלא כל האזור שמסביב לכיכר בגורדי שחקים, שכן זהו אחד הצמתים העמוסים ביותר במדריד. שניים מגורדי השחקים הבולטים ביותר בכיכר אספניה הם בניין ספרד (Edificio Espana), שכבר בשנת 1947, שבה הוקם, שולבו בו אלמנטים מודרניים וצורות בנייה חדשניות, ביחד עם מרכיבים ספרדיים מסורתיים. לא רחוק ממנו ניצב מגדל מדריד (Torre de Madrid), שבמשך שנים היה הבניין הגובה ביותר בבירת ספרד, מדריד.


מבט מקרוב על פלאסה דה אספניה:

https://youtu.be/yGxrj0aO78A

#על המנזר האבן עם הלבנים האדומות שיש בו המוזיאון

המנזר המלכותי אנקרנסיון (Real Monestario de la Encarnación) נוסד בשנת 1611, על ידי אשתו של המלך פיליפה השלישי, מרגריטה האוסטרית. הסגנון שלו צנוע ומאופק והוא לא ראוותני ומנקר עיניים. המנזר משלב בנייה של לבנים אדומות ואבן, דבר שאפיין רבים מהבניינים בספרד של אותה התקופה.

לאחר שריפה שכילתה את כולו, בשנת 1767, חודש עיצוב הפנים של המקום בידי המעצב ונטורה רודריגז ועד היום הוא נשאר כמו שהיה אז. החזית של המבנה, אגב, הייתה החלק היחידי שנותר מהמבנה המקורי.

בתוך המנזר יש מוזיאון ובו יצירות אמנות ופסלים מעניינים, שניתנו לו במתנה ממלכי ספרד. דלת הכניסה למוזיאון נמצאת באגף השמאלי וקל לפספס אותה, אם לא יודעים.

היכנסו לתוך המוזיאון ותוכלו לחזות באוסף הציורים, השייך לאסכולת מדריד מהמאה ה-17. במיוחד מעניינים כאן הציור "חילופי המסכות על אי הפסיון" של ואן דר מוילן (Van der Mueulen), והציור "יוחנן המטביל" של רִיבֵּרַה (Ribera).


מבט מקרוב על מנזר אנקרנסיון:

https://youtu.be/-IYbcLtll0w


ותפילה קסומה דרך החלון:

https://youtu.be/UJ_dZc18LuI

#על המוזיאון לארכיאולוגיה החשוב בספרד

המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה (Museo Arqueológico Nacional) הוא עולם שלם של אובייקטים עתיקים מתולדות חצי האי האיברי בכל תקופותיו, מתקופת יוון העתיקה, רומא ועוד. באמצעות הסיור במוזיאון ניתן ללמוד על ההיסטוריה העשירה של ספרד והתרבויות הקדומות ששלטו כאן, החל מתקופת האבן ועד היום.

המוזיאון נבנה במהלך המאה ה-19, בשנת 1867. הוא תוכנן על ידי האדריכל פרנסיסקו אלארקון (Francisco Jareño y Alarcón) ומטרתו הראשונית הייתה לאחסן את האוספים של מלכי ספרד במגוון תחומים - מאתנוגרפיה, ארכאולוגיה, נוּמִיסְמַטִיקַה, כלומר כסף ותולדותיו ופריטי אמנות דקורטיביים.

בתוך המוזיאון, שימו לב במיוחד אל הממצאים מ"תרבות לוס מיארס" (Los Millares), הקדומה, שהתקיימה כאן עוד בתקופת הנחושת, כלומר באלף השלישי לפני הספירה. עוד תרבויות מעניינות הן "תרבות גביע הפעמון", שכונתה כך על שם קנקני השתייה האופייניים לה, התרבות הקדומה שכונתה "אל ארגאר" (El Argar) והתרבות המגאליתית, שהותירה את חותמה באיים הבלאריים של ספרד, בצורה של מבני אבן פולחניים הידועים כ"טאלאיוטים".

אם תצאו אל חצר המוזיאון, תוכלו לראות את השחזור המדהים של מערת אלטמירה והציורים הפרהיסטוריים שהתגלו בה - ציורים מרהיבי עין מסוף התקופה הפליאוליתית (תקופת האבן הקדומה).


מבט מקרוב על המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה במדריד:

https://youtu.be/tQ4dE1zUw1g

#על הפסל של פיליפה ה-4

במרכזה של פלאסה דה אוריינטה (Plaza de Oriente) ניצב פסלו של המלך פיליפה ה-4 (Statue of Philip IV), מי שהיה מלך ספרד במאה ה-17. פסלו של פליפה ה-4 על סוסו הוא מעשה ידי הפסל פייטרו טאקה (Taca). את ההשראה לפסל הוא קיבל מציור של הצייר המפורסם דִיֵיגוּ וֶלָסְקז.

בכיכר מוקף הפסל בפסלי המלכים הוויזיגוטים, שמשלו בספרד לפני הכיבוש הערבי. בטרם הועברו לכיכר, תכננו בארמון המלוכה שהפסלים הללו יוצגו בו. זמנים משתנים ויוקרה עולה ויורדת ולבסוף מצאו עצמם הפסלים מועברים אחר כבוד לכיכר האוריינטה.


#על מלך ספרד, פליפה הרביעי

את תקופת מלכותו של פיליפה הרביעי, מלך ספרד בין השנים 1621-1665, לא מכתירים כתקופה זוהרת במיוחד לממלכה. למעשה, זו הייתה תקופה של התדרדרות צבאית ופוליטית ותושבים רבים האשימו את המלך בדעיכתה של ספרד. אין ספק כי המלך הוכתר כשהיה כנראה צעיר מדי, בגיל 16. למרות צי היועצים שעמדו לצדו, הביא המלך הצעיר את הממלכה למצב שניתן להגדיר בעדינות כ"לא טוב". המגינים עליו אומרים שבגלל גילו הצעיר, למעשה היו אלה היועצים ששלטו בממלכה באותה תקופה ושהם האחראים האמתיים להתדרדרות של ספרד בתקופתו.

כך או כך, את דעותיו הפוליטיות אימץ המלך הצעיר מאביו ומסבו. הוא האמין כי עליו להגן על בית הבסבורג, לתמוך בכנסייה הקתולית ולנסות ככל הניתן להרחיב את שטחי משפחתו. כתוצאה מכך, הותשה הממלכה הספרדית בשורה של מלחמות קשות שניהלה ספרד, אל מול הולנד, צרפת, פורטוגל, בריטניה וכוחות פרוטסטנטיים באימפריה הרומית הקדושה.


מבט מקרוב על הפסל:

https://youtu.be/HHypMemmQZk

#על גני ארמון המלוכה של ספרד

קאמפו דל מורו (Campo del Moro Palace Gardens) היא פינת חמד ירוקה, יפה ושופעת פרחים, מזרקות ופסלים. הגנים הללו, הסמוכים לארמון המלוכה, עוצבו בסגנון אנגלי רומנטי, בסוף המאה ה-19.

משער הגנים נשקף מראה מרהיב של ארמון המלוכה שבראש הגבעה, הניצב אל מול הגנים המטופחים, מראה שנחשב ליפה ביותר של הארמון.

עד לנפילת המונרכיה בשנת 1931, שימשו גני הארמון את בית המלוכה בלבד והיו סגורים לציבור. הם נסגרו שוב בתקופת הדיקטטורה של פרנקו ורק לאחר מותו במהלך שנות ה-80, הם נפתחו לקהל הרחב מחדש.

מקור השם שלהם, קאמפו דל מורו, בעברית "מחנה המורים", הוא במחנה של הצבא המוסלמי, שבמאה ה-11 חנה בהם, בהכינו את המתקפה על המבצר הישן של העיר.


ביקור במקום:

https://youtu.be/KU1o_zbHZp8


מקרוב:

https://youtu.be/eJhXmTNjZLU


והארמון שבגן:

https://youtu.be/G-48Z0t5k30

#על מוזיאון התערוכות המתחלפות לאמנות ספרדית

לרוב מתפארים המוזיאונים בתערוכות הקבועות שלהם ומתבלים את הביקור בתערוכות מתחלפות.

במוזיאון המלכה סופיה (Museo Nacional Centro de Arte Reina Sofía), מוזיאון ריינה סופיה, נמצאות כדרך קבע, בעיקר תערוכות מתחלפות. למעשה, בכל ביקור שלכם שם, תראו ככל הנראה יצירות שונות מהפעם הקודמת.

המוזיאון הוא מוזיאון לאמנות מודרנית. הוא מתמחה בהתפתחות האמנות הספרדית החל משנת 1900 ועד לשנות ה-70 של המאה. במקום גם ספריית אמנות פתוחה לקהל הרחב ובה אוסף של מעל 100,000 ספרים, כמעט 4,000 הקלטות ומעל 1,000 קטעי וידאו.

בתצוגה תוכלו לראות מבין שפע היצירות של אמנים מוכרים. אתם עשויים לראות כאן מעבודותיו של דאלי, מירו, חוליו גונסאלס (Julio Gonzales), עם דגש חזק על עבודותיו המרתקות של פיקאסו.

שימו לב במיוחד ליצירתו המפורסמת של פיקאסו "גרניקה" (Guernica), שגודלה העצום לא מתקרב לעוצמת הסיפור שעומד מאחוריה. התמונה צוירה בעקבות ההפצצה הגרמנית הקשה שנחתה על העיירה הספרדית גרניקה, בעת מלחמת האזרחים של שנת 1937. ההפצצה האיומה הזו קטלה בכפר הקטן 2,000 אזרחים. ביצירה המפעימה הזו תוכלו לראות את זוועות המלחמה בצבעי שחור ולבן. בחלל שבו היא מוצגת תוכלו לראות גם את ציורי ההכנה שיצר פיקאסו לקראת ובמהלך העבודה עליה.

המוזיאון הוא אחד משלושת המוזיאונים שנקראים "משולש הזהב של האמנות" - האזור שבו ממוקמים שלושת המוזיאונים המרכזיים שמסביב לשדרת פראדו (Paseo del Prado). אחד מהם הוא ריינה סופיה ובנוסף לו יש את מוזיאון הפראדו ואת מוזיאון תיסן בורנמיסה.


מבט מקרוב על מוזיאון ריינה סופיה במדריד:

https://youtu.be/qfcwN3u5-Sw