#על הכנסייה עם הקלויסטר המפורסם

ליד כיכר וילה קמויונלה נמצאת כנסיית סַן פְרַנְצֵ'סְקוֹ (Chiostro di San Francesco) שנמצאת ממש על הצוק.

כנסיית סן פרנצ'סקו היא כנסייה בארוקית מרשימה, שכוללת מוטיבים סָרָצֶנִיים יפים, כלומר אלמנטים שהושפעו מהאדריכלות הערבית. ה"סָרָצֶנִים" (Saracen) הוא הכינוי שכינו הרומים הקדומים את אותם שבטים שהם ראו כשבטים פראיים, אלו שחיו ממזרח לאימפריה הרומית. במהלך ימי הביניים הוצמד הכינוי באזור לכל הערבים, הפרסים, הטורקים וכלל המוסלמים.

לכנסייה יש מגדל פעמונים בולבוסני, ולצידה כמה אכסדראות עתיקות ומיוחדות, ששרדו כאן מאז המאה ה-13.

הכנסיה ידועה בחצר העמודים, הקלויסטר שלה. זוהי החצר הפנימית השקטה של הכנסייה, שאליה מגיעים דרך הכנסיה. חצר העמודים הזו מציעה גן פסטורלי ויפה, עתיר צמחייה מטופחת, פרחים ושיחי בוגונוויליה מלבלבים, כל אלה בינות לשורות העמודים האופייניים לקלויסטר שכאלה.

כנסיית סן פרנצ'סקו נמצאת בפיאצה סן פרנצ'סקו, שנקראת כמובן על שמה. בכיכר הנעימה הזו מתקיימים בקיץ קונצרטים חינם ותערוכות אמנות שהכניסה אליהן גם היא חופשית לקהל הרחב.


#טיפים
מוילה קומונאלה הסמוכה, נשקפת תצפית מרהיבה אל מפרץ נאפולי.


מבט מקרוב בקלויסטר:

https://youtu.be/7vcQzqdpz_Q


חתונה בכנסייה היפה:

https://youtu.be/1_ITrGoOxGI


ואריה מתוך האופרה "כרמן" בכנסייה:

https://youtu.be/608Sg9wRhIk

#על הקתדרלה של העיר סורנטו

הקתדרלה של סוֹרֶנְטוֹ (Cathedral of Sorrento) היא הקתדרלה של סנט פִילִיפּוֹ וגִ'יאַקוֹמוֹ (Santi Filippo e Giacomo). זהו מבנה מרשים שנבנה לראשונה במאה ה-11, על חורבות מקדש יופיטר הרומי. הדלתות כאן הובאו אז מקונסטנטינופול ושרדו עד היום.

הדואומו של סורנטו, כמו שהוא נקרא באיטלקית, נבנה מחדש במאה ה-14, בסגנון רומנסקי. לאחר שנבנה במהלך הדורות שוב ושוב, חזיתו של המבנה של היום נבנתה לאחרונה בשנת 1924.

הדואומו כאן משמש את הכנסייה הקתולית ומהווה את הקתדרלה החשובה ביותר בעיר. בקתדרלה, מאז 1986, יושב הארכיבישוף של האזור כולו.

לקתדרלה של סורנטו יש פרסקו חיצוני, שהוא ציור קיר מרשים מאד. ניצבים בה ארבעה עמודים קלאסיים ושעון מג'וליקה אלגנטי.

למגדל הפעמונים המשולש של הקתדרלה יש 3 קומות והוא נבנה על בסיס מתקופת האימפריה הרומית.

פנים הקתדרלה בנוי בצורה של צלב. הוא מחולק לאולם בצורת ספינה ושני מעברים צדדיים. בספינה המרכזית קשתות מרשימות. יש בה ציורים מעוגלים שיצר האמן ניקולה מלינקוניקו. מוצגים בהם הקדושים של סורנטו וארבעת פטרוני הכנסיה, בציורים של ג'אקומו דל פו. תחנות הצלב מעוטרות בסגנון האינטרסיו המקומי.

בפנים, שימו לב גם לכס מושב הבישוף עשוי השיש, משנת 1573, ולדוכני המקהלה עשויי העץ. שימו לב גם למזבח השיש, המתוארך גם הוא למאה ה-16.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/qNeGmwzF83M


ופנים הכנסייה:

https://youtu.be/sz3sY6d3MWA

#על כיכר העיר סורנטו

הכיכר המרכזית שבמרכז ההיסטורי של סורנטו היא פִּיאָצָה טָאסוֹ (Piazza Tasso). הכיכר הזו היא מוקד הבידור וחיי הלילה של העיר. היא מוקפת במבנים יפים ובבתי קפה וכאן תוכלו לראות את תושבי העיר מבלים לעת ערב.

כיכר טאסו נקראת על שמו של מי שתוכלו לראות כאן את פסלו - אחד מגדולי המשוררים של איטליה במאה ה-16, בתקופת הרנסאנס, המשורר טורקוואטו טאסו (Torquato Tasso), יליד העיר.

במקום בו נמצאת הכיכר עמדה בעבר החומה שהקיפה את העיר. בימינו הכיכר הזו היא מרכז העיר ושער הכניסה לרובע העתיק שלה.

יש בפיאצה טאסו וברחובות הסמוכים לה מגוון של ג'לטריות מצוינות, עם גלידות איטלקיות שאין כמותן בעולם. בבתי הקפה והמסעדות שכאן אפשר לשבת ולאכול ולהאזין לנגני הרחוב שמנגנים כאן כמעט כל הזמן.

ואגב אוכל, באזור מגדלים לימונים, מאז ימי האימפריה הרומית. המקומיים מאמינים שהלימונים של האזור הם הטובים ביותר בעולם. הלימונים שלהם, חלקם מגיעים לגודל ענקי, משמשים למאכלים הנהדרים של המטבח הדרום איטלקי והנפוליטני והתרכיז שלהם הוא גם הבסיס של ליקר הלימונצ'לו הנודע של איטליה.


מבט בתמונות הכיכר:

https://youtu.be/aEYG6oqsqX0


הופעה בכיכר:

https://youtu.be/FBkHJYd4SEA

#על הכיכר עם פסלו של הקדוש

אחת הכיכרות היפות בסורנטו היא כיכר סַנְט אַנְטוֹנִינוֹ (Piazza Sant'Antonino), או הפִּיאַצֵ'נְזָה. במרכזה ניצב פסלו של אדם קדוש ובכניסה לבזיליקה עצמות של לוויתן. מה הקשר, אתם שואלים?

הכיכר קרויה על-שם אנטונינו, מגן הימאים ופטרון העיירה שכאן. פסלו של אנטונינו ניצב אל מול כנסייה הבארוקית. העצמות שתראו כאן הן עצמות של לוויתן, שממנו הציל אנטונינו לפי האגדה, ילד מקומי ממוות. הוא הצליח להוציא את הילד מבטנו של הלווייתן שבלע אותו, כשהוא בריא ושלם. זהו, אם תרצו, סוג של סיפור יונה והלוויתן בנוסח מקומי.

כך או כך, בסורנטו הקימו לכבוד אנטונינו קְרִיפְּטָה שבה נקבר, בתוך בזיליקה שנושאת את שמו. הוא היה לפטרון השומר על העיירה והציל אותה מפני סכנות רבות, כמו פלישות של אויבים, המרד של מנהיג סורנטו ג'ובאני גרילו כנגד הספרדים ששלטו בה ומגפות כמו דבר וכולרה.


#תצפית יפה אל המרינה פיקולה
רוצים לראות נקודת תצפית יפהפיה וקסומה אל הדרך העוברת אל הים הנפלא? זו אותה הדרך אל חופו של הים שמקיף את האזור ואל המַרִינָה פִּיקוֹלָה, שבה עוגנות סירות ויכטות, וספינות שיוצאות ממנה לשיט אל האיים הקרובים והרחוקים יותר.

הפנו את הגב לפסל אנטונינו ופנו אל סמטת רמפה מרינה פיקולה (Rampa Marina Piccola). לכו בה עד הסוף, ותראו לפניכם תצפית נפלאה אל הערוץ שעובר בין המצוקים הנהדרים ומגיע היישר אל הים.

מכאן תוכלו להתקדם ולראות עוד מעט קט, את מרפסת התצפית של הווילה קומוּנאלה, אחת התצפיות היפות ביותר, שמאפשרת לשאת מבט אל המרינה ואל הים עצמו. כמה יפה כאן בסורנטו!


#טיפים
אם אתם רעבים, בסמטה הזו תוכלו להיכנס למסעדת השף המעולה Il Buco.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dZtVVr6VKfI


ועוד מבט:

https://youtu.be/cMvTT51PVvE

#על עמק טחנות

"עמק הטחנות" (Valley of the Mills) שבסורנטו נמצא בתחתית ערוץ צר, בו זרם בעבר זרם מים בלתי פוסק. לכן הוקמו בו במאה ה-13, ארבע טחנות קמח מאבן. הטחנות הללו שימשו את תושבי האזור לטחינת חיטה ועם הזמן גם בתור מנסרה לעצים, שבה שימשה זרימת המים כמקור כוח לניסור העץ. כמו כן השתמשו בזרם המים לרחיצה וכביסה.

אבל בניית הכיכר המרכזית של סורנטו העתיקה גרמה לירידה משמעותית בזרימת מי הנחל ובסביבות 1866 הן הפסיקו לפעול. במשך שנים רבות השתמשו במבני טחנות הקמח הללו לטובת מפעלי פסטה מקומיים, אך גם הם חדלו בהדרגה לפעול.

בשנת 1940 ננטש עמק הטחנות לחלוטין. מאז עומדות טחנות הקמח הנטושות, כשהן מכוסות באזוב ובצמחים מטפסים ומסקרנות בעיקר את התיירים המבקרים בעיר.

אין צורך או אפשרות קלה לטייל בעמק הטחנות. עדיף להגיע לאזור התצפית שבניווט שלנו ולהביט מעבר למעקה. המראה מכמיר לב ויפה. עצוב לראות טחנות עזובות ומבנים שהטבע הולך וכובש לו בחזרה, מחזיר את הירוק לפניהן והופך אותן לשרידים של פעם, ההולכים ונעלמים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/eFT8qZYg1x8


תמונות הטחנות העתיקות:

https://youtu.be/TIXOFt4lr48

#על כפר הדייגים מרינה גראנדה

כפר הדייגים "מַרִינָה גְרָאנְדֵה" (Marina Grande) הוא נמל דייג היסטורי, שלא נכלל בתחומי העיר. למרינה גראנדה יש שער כניסה יווני עתיק, שמפריד בין העיר סורנטו לנמל הגראנדה ומסמן את הגבול ביניהם.

הנמל הקטן הזה נחשב למקום מרגוע נהדר מהעומס והרעש של העיר. גם אם הוא נגוע ב"תיירת", מחלת מסעדות התיירים וחנויות המזכרות האינסופיות, הכפר הזה, עם הנמל החבוי שלו, שמר על התמימות, הקהילה והנועם של מקום קטן ואותנטי יחסית. הסיבה היא שהוא מופרד מעט מכל העיר התוססת. כאן מתפרנסים בעיקר מדיג ולא עברו לעסקי התיירות, כמו עיירות וכפרים אחרים בחוף אמלפי.

היסטורית, תושבי המרינה, תושבי הכפר שחיו כאן בעבר, גרו מחוץ לעיר. הם סבלו משלל אסונות, מעשי שוד וביזה וגם ממחלות שונות. אנשי סורנטו ראו בהם מעין "אחרים". הם ראו בהם את בניהם של התורכים והשמועה מספרת שעד היום מפחידים בסורנטו את הילדים הלא-ממושמעים ומבטיחים להם שאם לא יתנהגו כראוי, יבואו התורכים הללו וייקחו אותם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/fFjXSakcNGY

#על הנמל הגדול יותר שנקרא הנמל הקטן

על אף שמה התיאורי, המַרִינָה פִּיקוֹלָה (Marina Piccola) בסורנטו, בעברית "הנמל הקטן", היא הנמל הגדול של העיר דווקא.

מרינה פיקולה היא אחד מנמלי העיר, ביחד עם מרינה גראנדה (Marina Grande), שפירושה "הנמל הגדול". אנשים כאן מתייחסים אליו כחוף מרינה פיקולה. הסיבה היא שהצוקים כאן יורדים בחדות אל הים מה שלא מותיר מקום לחופי רחצה. לכן נבנה כאן מעין חוף רחצה על גבי רמפות שהוצבו על המים.

אם אינכם יכולים להגיע אל המרינה עצמה, תוכלו לצפות אליה ממרפסת התצפית של הווילה קומוּנאלה, ראו בתגית "וילה קומונאלה".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/F7-qUTUe7DY