שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
סיבוב פאבים בקרקוב
ג'אז קלאב יו מוניאקה
כיכר השוק, רינֶק גואובוני
רחוב ג'וזפה
קַזִ'ימְיֶיז', הרובע היהודי
#להכיר את חיי הלילה בעיר מקרוב
אחת החוויות הכי שוות במקום חדש, הוא להכיר את מקומות הבילוי המגניבים. אבל לא כאלה שכתובים בספרי התיירים, אלא אלו שמכירים רק המקומיים, מי שבאמת יודעים איפה שווה וכיף להעביר את הערב והלילה.
סיור "זחילת הפאבים" (Pub Crawl) יביא אתכם לשורה מעולה של מקומות שווים לבילוי. לרוב הוא כולל פאבים, ברים ומועדונים שהמקומיים אוהבים ומבלים בהם ולא מלכודות תיירים עלובות.
בסיבוב תוכלו לשתות, לטעום, לרקוד, לגלות מקומות, מקומיים ומקומיות ואפילו להתחבר עם עוד בליינים מהקבוצה שלכם, לבילויים הבאים.
אז בהצלחה ולחיים!
#טיפים
להזמנת סיורים לחצו על הכפתור הוורוד.
המיקום שלנו כאן הוא נקודת יציאה פופולרית, אך יש לוודא מהי נקודת היציאה בסיור שבחרתם ולהגיע אליו.
דוגמה לחוויה:
https://youtu.be/kFmy2_yrYRE
אחת החוויות הכי שוות במקום חדש, הוא להכיר את מקומות הבילוי המגניבים. אבל לא כאלה שכתובים בספרי התיירים, אלא אלו שמכירים רק המקומיים, מי שבאמת יודעים איפה שווה וכיף להעביר את הערב והלילה.
סיור "זחילת הפאבים" (Pub Crawl) יביא אתכם לשורה מעולה של מקומות שווים לבילוי. לרוב הוא כולל פאבים, ברים ומועדונים שהמקומיים אוהבים ומבלים בהם ולא מלכודות תיירים עלובות.
בסיבוב תוכלו לשתות, לטעום, לרקוד, לגלות מקומות, מקומיים ומקומיות ואפילו להתחבר עם עוד בליינים מהקבוצה שלכם, לבילויים הבאים.
אז בהצלחה ולחיים!
#טיפים
להזמנת סיורים לחצו על הכפתור הוורוד.
המיקום שלנו כאן הוא נקודת יציאה פופולרית, אך יש לוודא מהי נקודת היציאה בסיור שבחרתם ולהגיע אליו.
דוגמה לחוויה:
https://youtu.be/kFmy2_yrYRE
#על מועדון הג'אז המשובח בקרקוב
הג'אז הפולני ידוע כג'אז אירופי נהדר ומעניין. רבים רואים ב"ג'אז קלאב יו מוניאקה" (Jazz Club u Muniaka) את מועדון הג'אז הטוב בקרקוב.
בר הג'אז הנעים ממוקם ליד הכיכר המרכזית בעיר העתיקה. הוא נמצא במרתף מערה, מעין קאוורן אירופי טיפוסי, מה שמבטיח סאונד טוב ואווירה נהדרת. המקום אינטימי אבל לא מרגיש צפוף והג'אז כאן - כולם אומרים שהוא מצוין.
ההרכבים טובים ומעלה ומנגנים לא מעט סטנדרטים, בפרשנויות וביצועים שווים. האווירה גם בקהל היא נהדרת.
גם בירה והקוקטיילים כאן טובים מאוד ובמחירים טובים. בקיצור, מקום נהדר לערב ג'אז מעולה, עם מוסיקאים ברמה גבוהה. אם אתם אוהבים ג'אז, תאהבו להיות כאן!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/CKpoXqTXZqs
קטע מהופעת ג'אז:
https://youtu.be/BZvGCcfFUBI
עוד קטע יפה:
https://youtu.be/jwQHevo8Cmk
הג'אז הפולני ידוע כג'אז אירופי נהדר ומעניין. רבים רואים ב"ג'אז קלאב יו מוניאקה" (Jazz Club u Muniaka) את מועדון הג'אז הטוב בקרקוב.
בר הג'אז הנעים ממוקם ליד הכיכר המרכזית בעיר העתיקה. הוא נמצא במרתף מערה, מעין קאוורן אירופי טיפוסי, מה שמבטיח סאונד טוב ואווירה נהדרת. המקום אינטימי אבל לא מרגיש צפוף והג'אז כאן - כולם אומרים שהוא מצוין.
ההרכבים טובים ומעלה ומנגנים לא מעט סטנדרטים, בפרשנויות וביצועים שווים. האווירה גם בקהל היא נהדרת.
גם בירה והקוקטיילים כאן טובים מאוד ובמחירים טובים. בקיצור, מקום נהדר לערב ג'אז מעולה, עם מוסיקאים ברמה גבוהה. אם אתם אוהבים ג'אז, תאהבו להיות כאן!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/CKpoXqTXZqs
קטע מהופעת ג'אז:
https://youtu.be/BZvGCcfFUBI
עוד קטע יפה:
https://youtu.be/jwQHevo8Cmk
#על הכיכר הגדולה עם תרועת החצוצרה
כיכר רינֶק גואובוני (Rynek Glowny) היא כיכר העיר, הכיכר המרכזית בקרקוב והגדולה ביותר בפולין. בגודל של 200 על 200 מטרים, זוהי גם אחת הכיכרות הגדולות באירופה ואחת הכיכרות המרשימות בה.
הכיכר הוקמה בשנת 1257 ובעבר הייתה כיכר השוק המרכזית של העיר. בה עמד השוק של העיר קרקוב בימי הביניים. כאן נהגו אז ובמשך מאות שנים, להשביע את המלכים החדשים וגם להוציא להורג פושעים, בהוצאות פומביות להורג.
מבט על הכיכר מלמעלה, המראה את הרחובות השונים היוצאים ממנה בצורה מושלמת, מדגים את המרכזיות של כיכר רינק גואובוני בעיר קרקוב כולה. מכאן גם יוצאים סיורי הכרכרות של קרקוב.
מסביב לכיכר בנו במהלך השנים את אולם הבדים, ששימש למסחר בבדים, את מגדל בית העיריה העתיק, שנותר לבדו מבית העיריה שנהרס כאן בשנת 1820, את קתדרלת הבתולה מריה ולא מעט בתי קפה.
#על תרועת החצוצרה שנקטעת באמצע
אחת לרבע שעה תשמעו מהדהדת בכיכר תרועת חצוצרה בת מספר תווים שנקטעת באמצע. כל אחת מתרועות החצוצרה הללו מנוגנת לכיוון אחר בין רוחות השמיים.
התרועה המקוטעת, שאין כמוה בשום מקום בעולם, באה ממרומי המגדל הגבוה של בזיליקת מריה הקדושה. זוהי תרועת ה"הינאל" המקומית, מסורת ייחודית, בת מאות שנים, שהפכה לאות המוסיקלי של העיר קרקוב. אבל מדוע היא נקטעת תמיד באותו הצליל?
המסורת הזו, שמשמרים חצוצרני מכבי האש של קרקוב, נולדה עם פלישת הצבא הטטארי לעיר. בימי הביניים היתה תרועת החצוצרה אות אזהרה מקובל מפני פולשים. זקיף שעמד בתצפית על המגדל הזה, היה הראשון שראה את צבא האויב המתקרב וביקש להתריע על הסכנה לעיר בתרועת החצוצרה שלו.
הוא החל לחצרץ את תרועת האזהרה אבל לא הספיק הרבה. אחד מצלפי האויב הטטארי קיבל פקודה וירה חץ, שפילח את גרונו של הזקיף הנאמן. החץ הרג אותו בעיצומה של תרועת האזהרה וכך, לציון המוות הפתאומי של החצוצרן, נפסקת תרועת החצוצרה עד היום במפתיע, ממש באותו תו שבו החזיר הזקיף האמיץ את נשמתו לבורא.
בימינו, להבדיל, מנופף החצוצרן, בסיום התרועה הפתאומי, לקהל שלמטה וחוזר אל משמרתו.
ואגב, תרועת ה"הינאל" הזו משמשת כבר שנים רבות כאות המוסיקלי של הרדיו הפולני. היא מושמעת בו בכל יום, בצהרי היום ובחצות.
#בילויים בכיכר
בכיכר השוק אפשר לבלות בערב והמבחר גדול. התאורה בכיכר מקנה לה אווירה רומנטית ונעימה והיא יפה מאד בחשיכה.
בטבעת המבנים העתיקים שבכיכר תראו שלל מסעדות, פאבים וברים נהדרים. לרוקדים יש מועדונים ובכיכר גם כמה גלידריות חביבות, חנויות מאפים וקונדיטוריות נחמדות.
הכיכר הוותיקה, שלא השתנתה הרבה מאז המאה ה-13, מציעה גם מזרקות, פינות ישיבה ודוכנים שונים של אוכל רחוב. מסביב תראו בה שורות של כרכרות עם סוסים, בהם יוכלו תיירים נלהבים לערוך סיבוב בעיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/OUJ-wyQW8BE
השוק שבכיכר:
https://youtu.be/GCai6YUItVw
מהאוויר:
https://youtu.be/9GrW1qSqCWk
ביקור במקום:
https://youtu.be/r5vLwA-jgbk
כיכר רינֶק גואובוני (Rynek Glowny) היא כיכר העיר, הכיכר המרכזית בקרקוב והגדולה ביותר בפולין. בגודל של 200 על 200 מטרים, זוהי גם אחת הכיכרות הגדולות באירופה ואחת הכיכרות המרשימות בה.
הכיכר הוקמה בשנת 1257 ובעבר הייתה כיכר השוק המרכזית של העיר. בה עמד השוק של העיר קרקוב בימי הביניים. כאן נהגו אז ובמשך מאות שנים, להשביע את המלכים החדשים וגם להוציא להורג פושעים, בהוצאות פומביות להורג.
מבט על הכיכר מלמעלה, המראה את הרחובות השונים היוצאים ממנה בצורה מושלמת, מדגים את המרכזיות של כיכר רינק גואובוני בעיר קרקוב כולה. מכאן גם יוצאים סיורי הכרכרות של קרקוב.
מסביב לכיכר בנו במהלך השנים את אולם הבדים, ששימש למסחר בבדים, את מגדל בית העיריה העתיק, שנותר לבדו מבית העיריה שנהרס כאן בשנת 1820, את קתדרלת הבתולה מריה ולא מעט בתי קפה.
#על תרועת החצוצרה שנקטעת באמצע
אחת לרבע שעה תשמעו מהדהדת בכיכר תרועת חצוצרה בת מספר תווים שנקטעת באמצע. כל אחת מתרועות החצוצרה הללו מנוגנת לכיוון אחר בין רוחות השמיים.
התרועה המקוטעת, שאין כמוה בשום מקום בעולם, באה ממרומי המגדל הגבוה של בזיליקת מריה הקדושה. זוהי תרועת ה"הינאל" המקומית, מסורת ייחודית, בת מאות שנים, שהפכה לאות המוסיקלי של העיר קרקוב. אבל מדוע היא נקטעת תמיד באותו הצליל?
המסורת הזו, שמשמרים חצוצרני מכבי האש של קרקוב, נולדה עם פלישת הצבא הטטארי לעיר. בימי הביניים היתה תרועת החצוצרה אות אזהרה מקובל מפני פולשים. זקיף שעמד בתצפית על המגדל הזה, היה הראשון שראה את צבא האויב המתקרב וביקש להתריע על הסכנה לעיר בתרועת החצוצרה שלו.
הוא החל לחצרץ את תרועת האזהרה אבל לא הספיק הרבה. אחד מצלפי האויב הטטארי קיבל פקודה וירה חץ, שפילח את גרונו של הזקיף הנאמן. החץ הרג אותו בעיצומה של תרועת האזהרה וכך, לציון המוות הפתאומי של החצוצרן, נפסקת תרועת החצוצרה עד היום במפתיע, ממש באותו תו שבו החזיר הזקיף האמיץ את נשמתו לבורא.
בימינו, להבדיל, מנופף החצוצרן, בסיום התרועה הפתאומי, לקהל שלמטה וחוזר אל משמרתו.
ואגב, תרועת ה"הינאל" הזו משמשת כבר שנים רבות כאות המוסיקלי של הרדיו הפולני. היא מושמעת בו בכל יום, בצהרי היום ובחצות.
#בילויים בכיכר
בכיכר השוק אפשר לבלות בערב והמבחר גדול. התאורה בכיכר מקנה לה אווירה רומנטית ונעימה והיא יפה מאד בחשיכה.
בטבעת המבנים העתיקים שבכיכר תראו שלל מסעדות, פאבים וברים נהדרים. לרוקדים יש מועדונים ובכיכר גם כמה גלידריות חביבות, חנויות מאפים וקונדיטוריות נחמדות.
הכיכר הוותיקה, שלא השתנתה הרבה מאז המאה ה-13, מציעה גם מזרקות, פינות ישיבה ודוכנים שונים של אוכל רחוב. מסביב תראו בה שורות של כרכרות עם סוסים, בהם יוכלו תיירים נלהבים לערוך סיבוב בעיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/OUJ-wyQW8BE
השוק שבכיכר:
https://youtu.be/GCai6YUItVw
מהאוויר:
https://youtu.be/9GrW1qSqCWk
ביקור במקום:
https://youtu.be/r5vLwA-jgbk
#על הרחוב החם בקז'ימייז'
אם צריך להבין למה קאז'ימייז' נחשב בקרקוב לאזור מגניב וכיפי, הרי שרחוב ג'וזפה (Ulica Józefa), הרחוב המרכזי ברובע קאז'ימייז' של היום, הוא הדובדבן שבקצפת. לרחוב הזה יש אופי משלו. לצד מסעדות, ברים ובתי קפה שווים, הוא מלא בשלל חנויות נחמדות לבגדים ואופנה, סדנאות וחנויות מעצבים, בתי סטודיו לעיצוב, גלריות, חנויות אמנות וקונספט.
לאחר מלחמת העולם השנייה הרחוב הזה די נזנח. פולין של אותם זמנים היא מדינה קומוניסטית, שבליינות וטרנדיות היא לא בראש מעייניו של איש. הרובע היהודי לשעבר היה מקום עם זיכרונות רעים לאוכלוסיה הפולנית ולרבים היה אולי אף מקור לרגשות אשם.
בשלהי שנות ה-80 נולד ברובע פסטיבל התרבות היהודית ואנשים החלו לשוב אל הרובע. היו אלה בעיקר חבר'ה צעירים, שהעבר היהודי של קאז'ימייז' לא הטריד אותם. כשהבמאי והמפיק ההוליוודי סטיבן שפילברג צילם בקאז'ימייז' את הסרט "רשימת שינדלר" החלה התעניינות רבה ברובע היהודי לשעבר. תיירים רבים החלו להגיע אליו ובעקבותיהם החלו בו תהליכי שימור משמעותיים.
רחוב ג'וזפה וקאז'ימייז' של היום הם מקומות המשלבים קירות מתקלפים עם בתים משופצים למשעי. מבנים סדוקים קיבלו שכבות חדשות של אמנות רחוב וגרפיטי מקומי. הקשישים שחיו כאן שנים רבות, מצאו עצמם חיים לצד היפסטרים ובליינים מעודכני טרנדים, בתי קפה אפנתיים צצים כאן מאז בכל יום, לצד בתי כנסת שהיו למוסדות הנצחה ומוזיאונים.
חנות בגדים ברחוב ג'וזפה:
https://youtu.be/Pi5YoDQD7Hk
בר אופייני:
https://youtu.be/g113S6GSyys
ביקור ברחוב:
https://youtu.be/Wlzqvz-wnBw
אם צריך להבין למה קאז'ימייז' נחשב בקרקוב לאזור מגניב וכיפי, הרי שרחוב ג'וזפה (Ulica Józefa), הרחוב המרכזי ברובע קאז'ימייז' של היום, הוא הדובדבן שבקצפת. לרחוב הזה יש אופי משלו. לצד מסעדות, ברים ובתי קפה שווים, הוא מלא בשלל חנויות נחמדות לבגדים ואופנה, סדנאות וחנויות מעצבים, בתי סטודיו לעיצוב, גלריות, חנויות אמנות וקונספט.
לאחר מלחמת העולם השנייה הרחוב הזה די נזנח. פולין של אותם זמנים היא מדינה קומוניסטית, שבליינות וטרנדיות היא לא בראש מעייניו של איש. הרובע היהודי לשעבר היה מקום עם זיכרונות רעים לאוכלוסיה הפולנית ולרבים היה אולי אף מקור לרגשות אשם.
בשלהי שנות ה-80 נולד ברובע פסטיבל התרבות היהודית ואנשים החלו לשוב אל הרובע. היו אלה בעיקר חבר'ה צעירים, שהעבר היהודי של קאז'ימייז' לא הטריד אותם. כשהבמאי והמפיק ההוליוודי סטיבן שפילברג צילם בקאז'ימייז' את הסרט "רשימת שינדלר" החלה התעניינות רבה ברובע היהודי לשעבר. תיירים רבים החלו להגיע אליו ובעקבותיהם החלו בו תהליכי שימור משמעותיים.
רחוב ג'וזפה וקאז'ימייז' של היום הם מקומות המשלבים קירות מתקלפים עם בתים משופצים למשעי. מבנים סדוקים קיבלו שכבות חדשות של אמנות רחוב וגרפיטי מקומי. הקשישים שחיו כאן שנים רבות, מצאו עצמם חיים לצד היפסטרים ובליינים מעודכני טרנדים, בתי קפה אפנתיים צצים כאן מאז בכל יום, לצד בתי כנסת שהיו למוסדות הנצחה ומוזיאונים.
חנות בגדים ברחוב ג'וזפה:
https://youtu.be/Pi5YoDQD7Hk
בר אופייני:
https://youtu.be/g113S6GSyys
ביקור ברחוב:
https://youtu.be/Wlzqvz-wnBw
בילויים בקרקוב
#על הרובע היהודי של העיר קרקוב
הגעתם לרחוב ג'וזפה המרכזי ברובע קַזִ'ימְיֶיז' (Kazimierz, יש לומר קַזִ'ימְיֶישׁ). היום זהו רובע צבעוני, תוסס ומיוחד בעיר, עם בתי קפה, ברים ומסעדות רבות. אבל בעצם קאז'ימייז' הוא רובע היסטורי, שהיה בעבר הרחוק עיר עצמאית ובהמשך השנים הוא הפך לחלק מהעיר ולפרבר היהודי של קרקוב.
משנת 1495 ועד לגירוש היהודים מהעיר במלחמת העולם השנייה, הרובע שימש כמקום מושבה של הקהילה היהודית של קרקוב. עד היום נושאים חלק מהרחובות כאן שמות יהודיים, כמו ג'וזפה, איזקה, ג'קובה ואסתרי.
קאז'ימייז' של היום ממזג בין סדוק וישן לטרנדי וחדש. כתובות בעברית מזכירות את העבר. על הסדקים שבקירות מציירים בו אמני רחוב ציורים וכתובות גרפיטי ססגוניים ובתים משופצים זוכים כאן לחזית צבעונית ומלאת חיים.
בין נקודות תצפית נפלאות על נהר הוויסלה ועל נופי האזור, תראו ברחובות הרובע לא מעט עדויות לחיי היהודים כאן בעבר. לא פחות מ-7 מבני בתי כנסת עתיקים עדיין עומדים כאן על תילם. רובם שופצו או שוחזרו אחרי השואה ושניים מהם אף פעילים עד היום. לצידם ניתן למצוא כאן גם כנסיות, שחלקן גם הן פעילות.
#תולדות הרובע
הרובע היהודי, נמצא ברובע שנקרא על שם המלך קז'ימייז' הגדול. הוא ייסד אותו במקור כעיר נפרדת, עצמאית וסמוכה לקרקוב.
כבר במאה ה-14, העיר קז'ימייז' אוכלסה על ידי יהודים והפכה עם השנים להיות "שטעטעל", יישוב שחלק משמעותי בו יהודי. בקז'ימייז' גם נוסד בית הכנסת העתיק ביותר בפולין, שנבנה עוד בשנת 1364.
בהדרגה גדלה העיר קרקוב, אבל קז'ימייז' עוד לא הפכה לפרבר שלה. במאה ה-15 כבר גורשו אליה יהודי קרקוב והיא הפכה ליישוב יהודי מבודד יחסית, אבל שוקק חיים.
רק במאה ה-18 נכללה קז'ימייז' בתחומי העיר קרקוב והפכה לרובע בעיר. עד הימים שלפני מלחמת העולם השנייה היה הרובע אזור יהודי פעיל ומלא חיים יהודיים. הקהילה היהודית כאן ניהלה חיי קהילה עשירים ופעילות חברתית, תרבותית ומסחרית רבה. היא נחשבה אז לאחת הקהילות היהודיות החשובות באירופה והיהודים בה מנו כ-70 אלף איש.
במלחמת העולם השנייה פונו היהודים לגטו בפודגורזה (Podgórze) ומשם נשלחו למחנות ההשמדה. את השואה שרדו רק כ-6,000 איש. כיום נוכחים כאן השלטים, השפה, התרבות והמורשת היהודית בכל פינה, אבל הקהילה היהודית מונה כאן רק פחות ממאה איש.
רק פסטיבל התרבות והמוזיקה היהודית, שמתקיים כאן כל שנה בסוף חודש יוני, מחזיר לרגע את הגודש היהודי לרובע, עת אלפי תיירים ויהודים נוהרים לכאן מכל רחבי העולם.
#האגדה על הולדת הרובע היהודי
היה זה בימיו של המלך קַזִ'ימְיֶיז', זה שעל שמו נקרא הרובע הזה. למלך החזק הזה הייתה מאהבת יהודיה בשם אסתרקה. היהודיה היפה ניצלה את אהבתו של המלך אליה ושכנעה אותו לסייע ליהודים שנרדפו ברחבי אירופה.
לפי האגדה, הורה המלך להקים במהירות את היישוב ובו הרובע היהודי בסמוך לבירת הממלכה באותה עת, קרקוב. משהסתיימו העבודות הוא הוציא הודעה מלכותית בה הוא מזמין את יהודי אירופה להגיע ולהקים כאן את בתיהם.
היהודים נהרו. המלך נתן להם ממשל עצמי, אוטונומיה וחופש דת. חיי הקהילה היהודית בקרקוב התחילו לפרוח ובמשך מאות שנים צמחה והתפתחה לה קהילה מאושרת וחזקה בעיר.
#היהודים בשואה
לפני מלחמת העולם השנייה היו בקרקוב כ-60 עד 70 אלף יהודים. עם כניסת הגרמנים לעיר, ב-6 בספטמבר 1939, החלו הרדיפות אחריהם.
חודשיים אחרי כן, בתחילת חודש דצמבר, ערכו הגרמנים את "האקציה" הראשונה נגד היהודים. תוך ימים הם מינו "יודנראט" ובו 24 חברים, בראשות ארתור רוזנצוויג.
באפריל 1940 קיבלו יהודי העיר צווים הקוראים להם לפנות את העיר בתוך ארבעה חודשים.
שנה אחר כך, ב-21 במרץ 1941, מקימים את הגטו היהודי. מכניסים לתוכו 20 אלף יהודים, כולל מגורשים רבים מכפרים וקהילות סמוכות.
ביוני 1942 נשלחים 6,000 יהודים ראשונים לבלזיץ והנאצים מתחילים את ההשמדה הפיזית של היהודים. לשם כך הם מוציאים זקנים מבתי-אבות, חולים מבתי חולים ו-300 יתומים, שנרצחים במקום.
בגטו קרקוב התארגן גם הסניף המקומי של הארגון היהודי הלוחם, שפעל בגטאות פולין השונים. במהלך המרד הם תוקפים והורגים עשרות חיילים וקצינים גרמניים.
את הגטו מחסלים לקראת מרץ 1943. חלק מהיהודים מועברים למחנה פלאשוב. השאר נשלחים להשמדה באושוויץ.
#טיפים
אוהבי אמנות הרחוב וכתובות גרפיטי ימצאו בקז'ימייז' לא מעט כאלה. אין כאן את הכמויות המצופות מריכוזי גרפיטי בעולם, אבל יש מספיק כדי להתרשם מהמסרים והמחאה האמנותית של אמני קרקוב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fvIXR7bcRLw
ביקור במקום:
הגעתם לרחוב ג'וזפה המרכזי ברובע קַזִ'ימְיֶיז' (Kazimierz, יש לומר קַזִ'ימְיֶישׁ). היום זהו רובע צבעוני, תוסס ומיוחד בעיר, עם בתי קפה, ברים ומסעדות רבות. אבל בעצם קאז'ימייז' הוא רובע היסטורי, שהיה בעבר הרחוק עיר עצמאית ובהמשך השנים הוא הפך לחלק מהעיר ולפרבר היהודי של קרקוב.
משנת 1495 ועד לגירוש היהודים מהעיר במלחמת העולם השנייה, הרובע שימש כמקום מושבה של הקהילה היהודית של קרקוב. עד היום נושאים חלק מהרחובות כאן שמות יהודיים, כמו ג'וזפה, איזקה, ג'קובה ואסתרי.
קאז'ימייז' של היום ממזג בין סדוק וישן לטרנדי וחדש. כתובות בעברית מזכירות את העבר. על הסדקים שבקירות מציירים בו אמני רחוב ציורים וכתובות גרפיטי ססגוניים ובתים משופצים זוכים כאן לחזית צבעונית ומלאת חיים.
בין נקודות תצפית נפלאות על נהר הוויסלה ועל נופי האזור, תראו ברחובות הרובע לא מעט עדויות לחיי היהודים כאן בעבר. לא פחות מ-7 מבני בתי כנסת עתיקים עדיין עומדים כאן על תילם. רובם שופצו או שוחזרו אחרי השואה ושניים מהם אף פעילים עד היום. לצידם ניתן למצוא כאן גם כנסיות, שחלקן גם הן פעילות.
#תולדות הרובע
הרובע היהודי, נמצא ברובע שנקרא על שם המלך קז'ימייז' הגדול. הוא ייסד אותו במקור כעיר נפרדת, עצמאית וסמוכה לקרקוב.
כבר במאה ה-14, העיר קז'ימייז' אוכלסה על ידי יהודים והפכה עם השנים להיות "שטעטעל", יישוב שחלק משמעותי בו יהודי. בקז'ימייז' גם נוסד בית הכנסת העתיק ביותר בפולין, שנבנה עוד בשנת 1364.
בהדרגה גדלה העיר קרקוב, אבל קז'ימייז' עוד לא הפכה לפרבר שלה. במאה ה-15 כבר גורשו אליה יהודי קרקוב והיא הפכה ליישוב יהודי מבודד יחסית, אבל שוקק חיים.
רק במאה ה-18 נכללה קז'ימייז' בתחומי העיר קרקוב והפכה לרובע בעיר. עד הימים שלפני מלחמת העולם השנייה היה הרובע אזור יהודי פעיל ומלא חיים יהודיים. הקהילה היהודית כאן ניהלה חיי קהילה עשירים ופעילות חברתית, תרבותית ומסחרית רבה. היא נחשבה אז לאחת הקהילות היהודיות החשובות באירופה והיהודים בה מנו כ-70 אלף איש.
במלחמת העולם השנייה פונו היהודים לגטו בפודגורזה (Podgórze) ומשם נשלחו למחנות ההשמדה. את השואה שרדו רק כ-6,000 איש. כיום נוכחים כאן השלטים, השפה, התרבות והמורשת היהודית בכל פינה, אבל הקהילה היהודית מונה כאן רק פחות ממאה איש.
רק פסטיבל התרבות והמוזיקה היהודית, שמתקיים כאן כל שנה בסוף חודש יוני, מחזיר לרגע את הגודש היהודי לרובע, עת אלפי תיירים ויהודים נוהרים לכאן מכל רחבי העולם.
#האגדה על הולדת הרובע היהודי
היה זה בימיו של המלך קַזִ'ימְיֶיז', זה שעל שמו נקרא הרובע הזה. למלך החזק הזה הייתה מאהבת יהודיה בשם אסתרקה. היהודיה היפה ניצלה את אהבתו של המלך אליה ושכנעה אותו לסייע ליהודים שנרדפו ברחבי אירופה.
לפי האגדה, הורה המלך להקים במהירות את היישוב ובו הרובע היהודי בסמוך לבירת הממלכה באותה עת, קרקוב. משהסתיימו העבודות הוא הוציא הודעה מלכותית בה הוא מזמין את יהודי אירופה להגיע ולהקים כאן את בתיהם.
היהודים נהרו. המלך נתן להם ממשל עצמי, אוטונומיה וחופש דת. חיי הקהילה היהודית בקרקוב התחילו לפרוח ובמשך מאות שנים צמחה והתפתחה לה קהילה מאושרת וחזקה בעיר.
#היהודים בשואה
לפני מלחמת העולם השנייה היו בקרקוב כ-60 עד 70 אלף יהודים. עם כניסת הגרמנים לעיר, ב-6 בספטמבר 1939, החלו הרדיפות אחריהם.
חודשיים אחרי כן, בתחילת חודש דצמבר, ערכו הגרמנים את "האקציה" הראשונה נגד היהודים. תוך ימים הם מינו "יודנראט" ובו 24 חברים, בראשות ארתור רוזנצוויג.
באפריל 1940 קיבלו יהודי העיר צווים הקוראים להם לפנות את העיר בתוך ארבעה חודשים.
שנה אחר כך, ב-21 במרץ 1941, מקימים את הגטו היהודי. מכניסים לתוכו 20 אלף יהודים, כולל מגורשים רבים מכפרים וקהילות סמוכות.
ביוני 1942 נשלחים 6,000 יהודים ראשונים לבלזיץ והנאצים מתחילים את ההשמדה הפיזית של היהודים. לשם כך הם מוציאים זקנים מבתי-אבות, חולים מבתי חולים ו-300 יתומים, שנרצחים במקום.
בגטו קרקוב התארגן גם הסניף המקומי של הארגון היהודי הלוחם, שפעל בגטאות פולין השונים. במהלך המרד הם תוקפים והורגים עשרות חיילים וקצינים גרמניים.
את הגטו מחסלים לקראת מרץ 1943. חלק מהיהודים מועברים למחנה פלאשוב. השאר נשלחים להשמדה באושוויץ.
#טיפים
אוהבי אמנות הרחוב וכתובות גרפיטי ימצאו בקז'ימייז' לא מעט כאלה. אין כאן את הכמויות המצופות מריכוזי גרפיטי בעולם, אבל יש מספיק כדי להתרשם מהמסרים והמחאה האמנותית של אמני קרקוב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fvIXR7bcRLw
ביקור במקום:
