שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
בית ביאליק
בית ביאליק
#על ביתו של המשורר הלאומי
ביאליק התגורר בתל אביב והיה לאחד מחשוביה. עוד טרם עלייתו ארצה הוא החליט לבנות את ביתו ב"גבעת בצלאל", מה שיוכרז בקבלת הפנים החגיגית שערכה לו העיריה כ"רחוב ביאליק". כך יצא שהרחוב שבו ביקש לבנות את ביתו נקרא על שמו והוא בנה את ביתו בביאליק מספר 22, בסמוך לבית העירייה הישן. הבית הים תיכוני תוכנן בסגנון האקלקטי, עירוב של מזרח ומערב, בית אירופי עם סממנים ערביים, כמו כיפה מוסלמית ומרפסת עץ אופיינית לבנייה הערבית.
אחרי מותו הפך הבית המקורי והמיוחד, לבית הנצחה. זהו מקום שאליו עולים לרגל חובבי שירה והיסטוריה, כמו גם כיתות בית ספר מכל רחבי תל אביב והארץ.
פרט מעניין ולא כל כך ידוע הוא שבנייתו ואחזקתו של הבית היו יקרים להחריד וביאליק די הסתבך אתו. למעשה, הבית המעוצב והמרשים הזה כמעט ורושש אותו. עדויות היסטוריות מתארות את ביאליק כמי שמצא את עצמו חי בתוך ארמון ים-תיכוני, אבל לא מצליח לעמוד בהוצאות שהוא מייצר. הבית שאב ממנו אנרגיות רבות ולבסוף הוא לא ממש אהב את הבית שבנה ושהיום כל כך מזוהה עימו.
בשנת 1934, מעט לפני שביאליק נפטר, הוא עזב את ביתו זה ועבר לגור ברמת גן. ביאליק התכוון לבנות שם בית אחר, אבל לא הספיק.
אחרי פטירתו של המשורר שבה אלמנתו לבית בתל אביב ובשנת 1937 תרמה את הבית לעיריית תל אביב כ"בית ביאליק" שינציח אותו. עד למותה גרה מניה ביאליק בדירה חליפית שקיבלה מהעירייה.
#האדריכלות של בית ביאליק
את הבית שביאליק בנה מהכנסות ספריו, הוא חנך בשנת 1925. כמו בתים רבים בתקופה הראשונה של אחוזת בית, הוא נבנה בסגנון האקלקטי, שהיה עירוב של מרכיבים מזרחיים ומערביים.
את הבית תכנן האדריכל יוסף מינור. השוני בין שני האישים השפיע על קבלת ההחלטות בבית. מינור ניהל עם ביאליק לא מעט ויכוחים. כך קרה למשל, כשביאליק התנגד לבניית מרפסת בצד הפונה לרחוב של הבית. מינור התעקש והצליח לשכנע את המשורר הדעתן, בטענה ש"בית ללא מרפסת הוא כמו פנים בלי חוטם". הבית הים-תיכוני עם הכיפה שעל גגו, הפך לשם דבר בתל אביב הקטנה.
כיאה למשורר שערג ממרחקים אל ארץ ישראל, ביאליק ביקש שינטעו מסביב לבית, גן עם צמחים מכל רחבי הארץ. כמובן שכיכבו ביניהם שבעת המינים.
#כמה מילים על ביאליק
חיים נחמן בְּיאליק נולד בשנת 1873 ונפטר בשנת 1934. ביאליק היה מגדולי המשוררים העבריים בכל הזמנים ומי שנחשב החשוב במשוררי ישראל בעת החדשה. בזכות כך הוא זכה לתואר "המשורר הלאומי".
בנוסף לשירה שכתב היה ביאליק גם סופר, מתרגם ועורך חשוב. בין שיריו המפורסמים של ביאליק נמצאים "הכניסיני תחת כנפך", "קומי צאי", "בין נהר פרת ונהר חידקל" ו"תרזה יפה". רבים משירי הילדים שכתב הפכו לפסקול הילדות של כל ילד בישראל, ביניהם "קן ציפור", "שתי בנות" (צילי וגילי), "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור), "פרש" (רוץ בן סוסי), "נדנדה" ועוד רבים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/s7WgGsmdPoo
מצגת וידאו:
https://youtu.be/pCac9BNtlwQ
ביאליק התגורר בתל אביב והיה לאחד מחשוביה. עוד טרם עלייתו ארצה הוא החליט לבנות את ביתו ב"גבעת בצלאל", מה שיוכרז בקבלת הפנים החגיגית שערכה לו העיריה כ"רחוב ביאליק". כך יצא שהרחוב שבו ביקש לבנות את ביתו נקרא על שמו והוא בנה את ביתו בביאליק מספר 22, בסמוך לבית העירייה הישן. הבית הים תיכוני תוכנן בסגנון האקלקטי, עירוב של מזרח ומערב, בית אירופי עם סממנים ערביים, כמו כיפה מוסלמית ומרפסת עץ אופיינית לבנייה הערבית.
אחרי מותו הפך הבית המקורי והמיוחד, לבית הנצחה. זהו מקום שאליו עולים לרגל חובבי שירה והיסטוריה, כמו גם כיתות בית ספר מכל רחבי תל אביב והארץ.
פרט מעניין ולא כל כך ידוע הוא שבנייתו ואחזקתו של הבית היו יקרים להחריד וביאליק די הסתבך אתו. למעשה, הבית המעוצב והמרשים הזה כמעט ורושש אותו. עדויות היסטוריות מתארות את ביאליק כמי שמצא את עצמו חי בתוך ארמון ים-תיכוני, אבל לא מצליח לעמוד בהוצאות שהוא מייצר. הבית שאב ממנו אנרגיות רבות ולבסוף הוא לא ממש אהב את הבית שבנה ושהיום כל כך מזוהה עימו.
בשנת 1934, מעט לפני שביאליק נפטר, הוא עזב את ביתו זה ועבר לגור ברמת גן. ביאליק התכוון לבנות שם בית אחר, אבל לא הספיק.
אחרי פטירתו של המשורר שבה אלמנתו לבית בתל אביב ובשנת 1937 תרמה את הבית לעיריית תל אביב כ"בית ביאליק" שינציח אותו. עד למותה גרה מניה ביאליק בדירה חליפית שקיבלה מהעירייה.
#האדריכלות של בית ביאליק
את הבית שביאליק בנה מהכנסות ספריו, הוא חנך בשנת 1925. כמו בתים רבים בתקופה הראשונה של אחוזת בית, הוא נבנה בסגנון האקלקטי, שהיה עירוב של מרכיבים מזרחיים ומערביים.
את הבית תכנן האדריכל יוסף מינור. השוני בין שני האישים השפיע על קבלת ההחלטות בבית. מינור ניהל עם ביאליק לא מעט ויכוחים. כך קרה למשל, כשביאליק התנגד לבניית מרפסת בצד הפונה לרחוב של הבית. מינור התעקש והצליח לשכנע את המשורר הדעתן, בטענה ש"בית ללא מרפסת הוא כמו פנים בלי חוטם". הבית הים-תיכוני עם הכיפה שעל גגו, הפך לשם דבר בתל אביב הקטנה.
כיאה למשורר שערג ממרחקים אל ארץ ישראל, ביאליק ביקש שינטעו מסביב לבית, גן עם צמחים מכל רחבי הארץ. כמובן שכיכבו ביניהם שבעת המינים.
#כמה מילים על ביאליק
חיים נחמן בְּיאליק נולד בשנת 1873 ונפטר בשנת 1934. ביאליק היה מגדולי המשוררים העבריים בכל הזמנים ומי שנחשב החשוב במשוררי ישראל בעת החדשה. בזכות כך הוא זכה לתואר "המשורר הלאומי".
בנוסף לשירה שכתב היה ביאליק גם סופר, מתרגם ועורך חשוב. בין שיריו המפורסמים של ביאליק נמצאים "הכניסיני תחת כנפך", "קומי צאי", "בין נהר פרת ונהר חידקל" ו"תרזה יפה". רבים משירי הילדים שכתב הפכו לפסקול הילדות של כל ילד בישראל, ביניהם "קן ציפור", "שתי בנות" (צילי וגילי), "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור), "פרש" (רוץ בן סוסי), "נדנדה" ועוד רבים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/s7WgGsmdPoo
מצגת וידאו:
https://youtu.be/pCac9BNtlwQ
