שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
בית הכנסת החדש של ברלין
בית הכנסת של ברלין
#על בית הכנסת ששוחזר לאחר שנשרף בליל הבדולח
כבר במאה ה-19 היה בית הכנסת של ברלין לאחד המבנים המזהירים. את כיפתו המוזהבת והגדולה, שגובהה 50.21 מטרים, תראו מכל רחבי העיר. משני צידיה של הכיפה, אגב, תראו עוד שתי כיפות קטנות יותר המזכירות מסגדים מוסלמיים. הוא נבנה בין השנים 1866-1859 ושימש בהתחלה כמקום התפילה הגדול והיפה ביותר בגרמניה כולה.
במהלך ליל הבדולח, בין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938 ניסו הנאצים להעלות אותו באש. אחד מהשוטרים שעמדו בשכונה הצליחו למנוע את השריפה בטענה כי הבניין מיועד לשימור. עם זאת, גורלו של המבנה רדף אותו. בשנת 1943 בית הכנסת נהרס בגלל הפצצות של בעלות הברית. בנייתו החלה מחדש רק כמה עשרות שנים מאוחר יותר, בשנת 1988.
היום בית הכנסת לא פעיל, אך תוכלו למצוא למצוא בו את הצנטרוּם יודאיקוּם (Centrum Judaicum), שהוא מרכז תרבות יהודי. עוד במוזיאון תערוכה קבועה המציגה את חיי היהודים בעיר, תצוגות מתחלפות המלמדות על ההיסטוריה היהודית ועל אמנות בת זמננו וגם ארכיון היסטורי. באולם המרכזי של בית הכנסת תוכלו לראות 3,200 מושבים בעבור המתפללים שנהגו להגיע לכאן בעבר.
#אדריכלות בית הכנסת
באפריל 1857 נערכה בעיר ברלין תחרות אדריכלית לתכנון בית הכנסת החדש. בראש התחרות עמד האדריכל אדוארד קנובלאוך, אך כיוון שהנ"ל לא הצליח לבחור אף תוכנית, הוא תכנן בעצמו את המבנה. בשנת 1859, עת נפל למשכב, עבר תכנון המבנה והפיקוח על בנייתו לפרידריך אוגוסט שטילר, חברו של קנובלאוך. הבנייה הושלמה בשנת 1861, אך סיום הבניה של החלק הפנימי התעכב והסתיים רק בשנת 1866. עלות כל הבניה הסתכמה בכ-750,000 טאלר.
עיצובו של בית הכנסת הוא מחווה לאדריכלות מחצי האי האיברי. על חזית המבנה תראו אבנים צבעוניות וטרה קוטה וגם את הכיתוב: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים" (ישעיהו כ"ו, ב). רוחב החזית 29 מטרים ואורכו הכולל של בית הכנסת 97 מטר. בניין זה, אגב, היה אחד מהראשונים שנבנו בברלין בעידן המודרני באמצעות שיטות בנייה מודרניות.
#ריב העוגב
פרנסי הקהילה של ברלין רצו להתקין בבית הכנסת החדש עוגב, כלי נגינה שהיה מזוהה מאד עם הכנסייה. הפוסקים אסרו על הכנסת הכלי, מטעמים של "הליכה בחוקות הגויים". כדי לנסות לפתור את המחלוקת, הוועד הזמין את חוות דעתם של רבנים ידועים בגרמניה וגם כאן התחלקו הדעות לשניים:
האורתודוקסים לא אפשרו כל סוג של שימוש בעוגב בבית הכנסת, לא בשבת ולא בימי חול.
הרפורמי אברהם גייגר, לעומתם, די לעג לסיטואציה. בשנת 1862 נקבע כי נגינת עוגב בשבת על ידי גוי אינה פוגעת או סותרת את ההלכה.
#טיפים
לאחרונה דווח שבית הכנסת סגור זמנית. אם בדעתכם להיכנס אליו, נסו לברר קודם אם הוא חזר ונפתח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2TxFImu-Id0
כבר במאה ה-19 היה בית הכנסת של ברלין לאחד המבנים המזהירים. את כיפתו המוזהבת והגדולה, שגובהה 50.21 מטרים, תראו מכל רחבי העיר. משני צידיה של הכיפה, אגב, תראו עוד שתי כיפות קטנות יותר המזכירות מסגדים מוסלמיים. הוא נבנה בין השנים 1866-1859 ושימש בהתחלה כמקום התפילה הגדול והיפה ביותר בגרמניה כולה.
במהלך ליל הבדולח, בין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938 ניסו הנאצים להעלות אותו באש. אחד מהשוטרים שעמדו בשכונה הצליחו למנוע את השריפה בטענה כי הבניין מיועד לשימור. עם זאת, גורלו של המבנה רדף אותו. בשנת 1943 בית הכנסת נהרס בגלל הפצצות של בעלות הברית. בנייתו החלה מחדש רק כמה עשרות שנים מאוחר יותר, בשנת 1988.
היום בית הכנסת לא פעיל, אך תוכלו למצוא למצוא בו את הצנטרוּם יודאיקוּם (Centrum Judaicum), שהוא מרכז תרבות יהודי. עוד במוזיאון תערוכה קבועה המציגה את חיי היהודים בעיר, תצוגות מתחלפות המלמדות על ההיסטוריה היהודית ועל אמנות בת זמננו וגם ארכיון היסטורי. באולם המרכזי של בית הכנסת תוכלו לראות 3,200 מושבים בעבור המתפללים שנהגו להגיע לכאן בעבר.
#אדריכלות בית הכנסת
באפריל 1857 נערכה בעיר ברלין תחרות אדריכלית לתכנון בית הכנסת החדש. בראש התחרות עמד האדריכל אדוארד קנובלאוך, אך כיוון שהנ"ל לא הצליח לבחור אף תוכנית, הוא תכנן בעצמו את המבנה. בשנת 1859, עת נפל למשכב, עבר תכנון המבנה והפיקוח על בנייתו לפרידריך אוגוסט שטילר, חברו של קנובלאוך. הבנייה הושלמה בשנת 1861, אך סיום הבניה של החלק הפנימי התעכב והסתיים רק בשנת 1866. עלות כל הבניה הסתכמה בכ-750,000 טאלר.
עיצובו של בית הכנסת הוא מחווה לאדריכלות מחצי האי האיברי. על חזית המבנה תראו אבנים צבעוניות וטרה קוטה וגם את הכיתוב: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים" (ישעיהו כ"ו, ב). רוחב החזית 29 מטרים ואורכו הכולל של בית הכנסת 97 מטר. בניין זה, אגב, היה אחד מהראשונים שנבנו בברלין בעידן המודרני באמצעות שיטות בנייה מודרניות.
#ריב העוגב
פרנסי הקהילה של ברלין רצו להתקין בבית הכנסת החדש עוגב, כלי נגינה שהיה מזוהה מאד עם הכנסייה. הפוסקים אסרו על הכנסת הכלי, מטעמים של "הליכה בחוקות הגויים". כדי לנסות לפתור את המחלוקת, הוועד הזמין את חוות דעתם של רבנים ידועים בגרמניה וגם כאן התחלקו הדעות לשניים:
האורתודוקסים לא אפשרו כל סוג של שימוש בעוגב בבית הכנסת, לא בשבת ולא בימי חול.
הרפורמי אברהם גייגר, לעומתם, די לעג לסיטואציה. בשנת 1862 נקבע כי נגינת עוגב בשבת על ידי גוי אינה פוגעת או סותרת את ההלכה.
#טיפים
לאחרונה דווח שבית הכנסת סגור זמנית. אם בדעתכם להיכנס אליו, נסו לברר קודם אם הוא חזר ונפתח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2TxFImu-Id0
