#על הגשר שהיה מוקד המסחר של ונציה העתיקה


גשר הריאלטו (Ponte di Rialto) הוא ללא ספק אחד האתרים התיירותיים הפופולאריים והמוכרים ביותר של ונציה. בעבר הוא היה הגשר היחיד מעל ה"גרנד קנאל", התעלה הגדולה והמרכזית של העיר ובימינו הוא סוג של סמל אייקוני לעיר. אם גשר הריאלטו הראשון נבנה מעץ, בשנת 1170, הגשר הנוכחי בנוי אבן והוא נבנה בסוף המאה ה-16.

אז התפתח עליו ובסביבתו מרכז המסחר העיקרי של ונציה. כאן סחרו אז בכל הסחורות שהובאו לוונציה מכל רחבי האימפריה שלה. הביאו אז לכאן סחורות אקזוטיות מארצות רחוקות. מסחורות כמו תה וקפה ועד לבדי משי ותבלינים - הכל הגיע מרחוק והעשיר את המטבח הוונציאני של פעם.

היום פעילים לא רחוק מהגשר שוק הירקות ושוק הדגים של העיר, שני השווקים הפתוחים של ונציה, בעוד גשר ריאלטו עצמו הוא מהאתרים התיירותיים ביותר של ונציה. במרכזו יש היום חנויות יוקרה שמוכרות סחורה שאינה שווה לכל נפש - תכשיטי יוקרה, יהלומים ואבני חן, כמו גם מזכרות וכלי זכוכית מ"אי הזכוכית", הוא האי מוראנו הסמוך.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/61f5eRQ4AqM


ובסביבות הגשר:

https://youtu.be/EOr4PhwL51Q


כך היו החיים בגשר ובאזור בעבר:

https://youtu.be/oxvHg-Pthog

#על הגשר השוקק שמעל התעלה הגדולה של ונציה

גשר האקדמיה (Ponte dell'Accademia) עשוי העץ, הוא אחד הגשרים הסואנים שבעיר ונציה ומהפעילים שבה. במיוחד הוא פעיל במהלך הקיץ, כשהוא מלא בתיירים העוברים בין חלקי העיר, בין אזור דורסודורו לאזור סן מרקו.

זהו אחד הגשרים היחידים שמעל התעלה הגדולה בוונציה. הוא נקרא על שם גלריית האקדמיה ששוכנת בסמוך והאקדמיה לאמנות שישבה באותו בניין, עד שנת 2004.

בגשר האקדמיה אין הרבה עניין לכשעצמו, אבל הוא נחשב לנקודה מבוקשת של תיירים, המצטלמים עליו בתמונות רומנטיות, בין השאר בזכות הזווית המצוינת ממנו לתמונות יפות של התעלה הגדולה.

על הגשר יושבים לא מעט ציירי פורטרטים המציירים את התיירים תמורת תשלום, או מוכרים מיצירותיהם. מתקיימים עליו גם לא מעט מופעי רחוב, כשלא פעם מצטלמים עליו גם חתן וכלה, לפני חתונתם.


#טיפים
בואו מוקדם - בעונת התיירות נוטה גשר האקדמיה להיות עמוס בתיירים. למי שרוצים לראות אותו פנוי או להצטלם ללא ההמולה שמסביב, מומלץ להגיע מוקדם ככל האפשר בבוקר.

שמרו על הילדים - להורים עם ילדים קטנים חשוב לא לאבד אותם בזמן המעבר על הגשר הצפוף.


מבט מקרוב על ומגשר האקדמיה:

https://youtu.be/QMj-K0mGn9M

#על הגשר העצוב של ונציה

גשר האנחות (Ponte dei Sospiri) שבוונציה, באיטלקית "פונטה די סוספירי", הוא גשר מקורה ומקושט, שלמרות שהוא נראה עגול מבחוץ, המעבר הרגלי בתוכו הוא מישורי לחלוטין. הגשר נמצא בריו די פלאצו, בסמוך לכיכר סן מרקו שבוונציה. זהו גשר לבן ועשוי אבן גיר, שנבנה בסגנון בארוקי, בתחילת המאה ה-17.

אבל הגשר הזה, שפסלים קטנים ניצבים בשני צדדיו, הוא גם אחד הגשרים עם ההיסטוריה העגמומית ביותר בעולם. כי הדרמה של הגשר נעוצה בעובדה שהוא מחבר בין מה שהיה ארמון הדוג'ה של ונציה לבין מה שהיה פעם בית הכלא לפושעים קטנים ולחשודים באמונה פגומה בנצרות. רבים מאלה שחצו את הגשר הזה עשו זאת רק פעם אחת בחייהם, בדרכם אל המוות. הגשר, שחיבר בין בית הכלא לבין חדר האינקוויזיציה שבארמון הדוצ'ה, הוביל רבים מהם לעינויים איומים, עד מוות, על רקע חשדות שאמונתם הנוצרית אינה שלמה. רבים מהם הומתו בעינויים או הובלו משם אל מוקד השריפה.

כיום, בעידן התיירות הפורחת, הגשר מהווה מקום רומנטי, בשל אמונה שבני זוג שמתנשקים מתחת לו בשעת השקיעה ובעת צלצול הפעמונים של מגדל כנסיית סן מרקו, יזכו לאהבה נצחית.

השם "גשר האנחות" (Ponte dei Sospiri) מקורו בפואמה של המשורר הלורד ביירון, שסיפר על האסירים שהיו חולפים בתוך הגשר בעל החלונות ונאנחים ביאוש, תוך שהם מביטים מבעד לחלונותיו ורואים את ונציה שבחוץ, רגע לפני שהם נשאבים אל הזוועה, בדרכם האחרונה.

כך או כך, גשר האנחות הוא היום אחד האייקונים המוכרים של ונציה ורבים כוללים אותו באתרי חובה שלהם, מלמטה או מלמעלה - בשיט גונדולה מתחתיו, או במעבר, בלי להיאנח, בתוכו...


#אדריכלות גשר האנחות
הגשר שנבנה בשנת 1600, בסגנון הבארוק, תוכנן בידי אנטוניו קונטינו (Antonio Contino). הוא נבנה במסורת הימים ההם בוונציה, כגשר סגור, שמהווה מעין מסדרון בין המבנים שבשני צידי התעלה ושלא יאפשר בריחה, בדרך לבית הכלא.

הגשר עשוי מאבן גיר לבנה והוא בנוי באופן פונקציונלי, על מנת לשמש היטב את תפקידו כגשר למעבר של אסירים. דרך חלונותיו הקטנים והמסורגים, יש מי שאף יאמרו האשנבים שבקירותיו, ניתן להציץ החוצה אל התעלה שמתחת, אך לא לברוח.

על שום היותו סגור ומסוגר הוא התאים למעבר האסירים העוברים בו ונאנחים בעת שהם רואים את ונציה, חלקם הגדול בפעם האחרונה בחייהם.


מבט מקרוב על גשר האנחות בוונציה:

http://youtu.be/akJ9pcCsftQ

#על גשר הנפקניות של וונציה

אין לו ייחוד כלשהו והוא אינו יפה באופן שניתן להדגיש. הוא סתם עוד אחד מהגשרים שבמרכז ההיסטורי של ונציה, עוד גשר שכשמבלים בעיר ונציה, חוצים בעזרתו את התעלה. אבל הסיפור של גשר הציצים (Ponte delle Tette) הוא בכלל היסטורי, רק לאו דווקא מהסוג שחשבתם.

כי גשר הציצים, או באיטלקית "פונטה דה לה טטה", קיבל את שמו מהמנהג של זונות ונציה במאה ה-15, לעמוד עליו ובסביבתו ולפתות גברים שעברו במקום. הוא היה משהו כמו "רובע החלונות האדומים" של אותם הימים.

אלא שבאותה עת הקפידו השלטונות בעיר מאד על האיסור נגד קיום יחסי מין הומוסקסואליים. בדת הקתולית, שהיא עד היום הדת השלטת באיטליה, הומוסקסואליות היא עבירה שדינה מוות.

בוונציה של אותם ימים היו מקרים לא מעטים שבהם ההומוסקסואלים בעיר התחזו לנשים ועסקו כאן בזנות. לכן, חוייבו כל הזונות באותה תקופה לעמוד כאן, על הגשר, כשהן חשופות חזה...

הגשר המפתה נמצא ברובע סן פולו של ונציה. היום לא תראו כאן ציצים וייחסכו מכם המראות המשפילים של אותם "חלונות אדומים" שקיימים בעולם. אבל ההיסטוריה, כמו תמיד, חיה ונושמת בזיכרון ההיסטורי של העיר, שבה החליפו מסיבות פריצות, עם מאהבים במסיכות אנונימיות, את הציצים החשופים של הגשר הזה.


ביקור במקום:

https://youtu.be/la8DOD7ZFZU


הדרכה

https://youtu.be/P0hDIgkrD_I

#על חנות המסכות הגדולה של ונציה

בחנות המסכות "איל קנובאצ'יו" (Il Canovaccio) תוכלו לראות מסכות ונציאניות מיוחדות ומצוינות, ברוח המסכות של המסקרארי (mascareri), יצרני המסכות הקלאסיות של ונציה. בעלי החנות גם מייצרים את המסכות ובין השאר סופקו מכאן המסיכות לסרט הידוע "עיניים עצומות לרווחה". יש אחרים, כמו המתחרה טרג'יקומיקה ו"מונדו נובו" שעבר למוזיאון.

מסורת התחפושות והמסכות היא פופולארית מאד, עוד מתחילת האלף הקודם. במהלך ההיסטוריה של העיר העשירה שהפכה לאימפריה אפשרו המסכות לוונציאנים לאמץ זהות אנונימית, שהוליכה לכך שבני האצולה הוונציאנית יכולים היו להפגש עם פשוטי העם באופן פרטי וסודי. עד היום, אגב, ובכדי למנוע זיהוי של מין או מעמד, נוהגים לפנות אל החוגגים בקרנבל בכינוי או בתואר של "אדון מסכה", באיטלקית "Sior Maschera".

על אף שהקרנבל של ונציה נולד כבר במאה ה-11, נראה שמנהג חבישת המסכות וההליכה בתחפושות ומסכות נאסר עד לוונציה של המאה ה-15, בשל המתירנות המינית שהוא אפשר למתחפשים. אז זה הפך ממש פופולארי ובמיוחד ב-1436, כשה"מסקררי" (mascareri), יצרני המסכות, קיבלו הכרה רשמית בגילדה שלהם.

במאה ה-17 כבר עטו מרבית הוונציאנים מסכות לצרכי הימורים, פריצות מינית וסקס פרוע, עם מסכות, כדי שלא יזהו את המשתתפים.


#על קרנבל המסכות בוונציה
פסטיבל המסכות של ונציה, קרנבל ונציה למסכות, נולד עוד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10 או זו שאחריה. בתקופת הרנסאנס הוא הפך לפסטיבל רשמי של העיר המפורסמת ובמהלך המאות שאחרי ימי הרנסאנס הועם זוהרו של הקרנבל. בשלב מסוים הפסיקו לחוג אותו, במיוחד לאחר שנפוליאון כבש את ונציה ב-1797 מה שנמשך עד וגם כשמוסוליני אסר על תחפושות בציבור.

רק במאה העשרים החזירו אותו האיטלקים והחל משנות ה-70 של המאה ה-20 הוא חזר להיות פסטיבל שנתי שמתרחש בכל חורף, באמצע חודש פברואר, קרנבל תחפושות מלא חיים ובידור, עמוס במופעי רחוב של קומדיה ופנטומימה, במוסיקה מתקופות הבארוק והרנסאנס, וזמרים המבצעים אריות מתוך אופרות ומקריאי שירים בכיכרות העיר.

היסטוריונים מעריכים שבזמנים העתיקים השפיע הקרנבל של ונציה על היהודים והכנסת התחפושות לחג הפורים היה מנהג שהושפע ממנו.

אמנם קרנבל המסכות בוונציה הוא פסטיבל קטן שלא מתחרה בקרנבל של ברזיל, אבל בכל זאת נוהרים אליו תיירים מכל העולם. כיום הוא מציע לא פחות משלושה שבועות של אמני מסכות, רקדנים, אמני רחוב ומוסיקאים, שמופיעים ומשמחים בשלל מסכות וכישרון, באחת הערים היפות והמיוחדות בעולם.


הנה סרטון מפסטיבל המסכות בוונציה:

http://youtu.be/Th15HMLPSio?t=15s


וגם זה:

https://youtu.be/bkrDBqHhI18


כך מייצר האמן בחנות טראג'יקומיקה את המסיכות של ונציה:

https://youtu.be/NArschk_6Rc


קרנבל המסכות בכיכר סן מרקו של המאות הקודמות:

https://youtu.be/SeLtXfsDUi4