שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית
המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית
#על המוזיאון שמלמד את היפאנים להעריך את אמנות המערב
המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית (National Museum of Western Art), השוכן בתוך פארק אואנו, מתמקד בעבודת אמנות מערבית. כאן תוכלו למצוא מיצירותיהם של ענקי האמנות המערבית, כמו ברויגל, רובנס, דלקרואה, ואן גוך, סזאן וחואן מירו, לצד אימפרסיוניסטים כמו רנואר, מונה ומאנה, ומודרניסטים כפיקאסו, ג'קסון פולוק וסוטין.
המוזיאון, הידוע גם בראשי התיבות של שמו באנגלית, NMWA (המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית), מציג יצירות אמנות שנוצרו באירופה ואמריקה בתקופות שונות, החל מתחילת הרנסנס, במאה ה-14, ועד לראשית המאה ה-20.
המוזיאון היפה התפתח מאוסף האמנות של יפאני עשיר, איש עסקים ובנו של מנהיג יפאני, בשם מצוקטה קוג'ירו (Matsukata Kojiro). אותו קוג'ירו התעשר במחצית הראשונה של המאה ה-20 וצבר נכסי אמנות מכובדים. הוא בעיקר התרכז באמנות מערבית, שבה רכש יצירות נפלאות, עוד טרם שמחיריהם האמירו כל כך. עם הזמן הצליח האיש לממש את חלומו ולהפוך את האוסף הפרטי שלו למוזיאון לאומי המתמחה באמנות המערב.
אגב, האמנות המערבית, במיוחד במאה ה-19, הושפעה ביותר מהאמנות היפאנית המסורתית ויש בכך סוג של סגירת מעגל כלפי אמנות המערב, שקוג'ירו חלם שתושבי יפאן ילמדו להעריך במוזיאון שלו. הדבר מסביר גם את העובדה שמאז פתיחתו, המוזיאון עוסק, בנוסף לתערוכות, שיקום ושימור של עבודות אמנות, גם במחקר, בחינוך ובפרסום של ידע שנוגע לאמנות המערב. זהו המוסד הלאומי היפאני המרכזי שממלא תפקיד זה.
#אדריכלות המוזיאון
יצירת אמנות של אדריכלות מערבית מהווה גם מבנה המוזיאון. הבניין תוכנן על ידי האדריכל צ'ארלס אדוארד ג'נרט-גריס (Charles-Edouard Jeanneret-Gris). בניין המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית הוא, ככל הידוע, עבודתו היחידה של האדריכל במזרח הרחוק.
בכניסה אל הבניין המרובע נכנסים המבקרים ישירות אל תוך אולם בעל תקרה גבוהה, המואר באור טבעי שחודר לאולם דרך צוהר עילי בצורת פירמידה.
הגלריות עצמן נמצאות בקומה הראשונה, הניצבת על גבי עמודים תומכים. רמפה גדולה מובילה היישר מלובי הכניסה הראשית, אל קומות הגלריה השונות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/3yAvSQNleFQ
המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית (National Museum of Western Art), השוכן בתוך פארק אואנו, מתמקד בעבודת אמנות מערבית. כאן תוכלו למצוא מיצירותיהם של ענקי האמנות המערבית, כמו ברויגל, רובנס, דלקרואה, ואן גוך, סזאן וחואן מירו, לצד אימפרסיוניסטים כמו רנואר, מונה ומאנה, ומודרניסטים כפיקאסו, ג'קסון פולוק וסוטין.
המוזיאון, הידוע גם בראשי התיבות של שמו באנגלית, NMWA (המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית), מציג יצירות אמנות שנוצרו באירופה ואמריקה בתקופות שונות, החל מתחילת הרנסנס, במאה ה-14, ועד לראשית המאה ה-20.
המוזיאון היפה התפתח מאוסף האמנות של יפאני עשיר, איש עסקים ובנו של מנהיג יפאני, בשם מצוקטה קוג'ירו (Matsukata Kojiro). אותו קוג'ירו התעשר במחצית הראשונה של המאה ה-20 וצבר נכסי אמנות מכובדים. הוא בעיקר התרכז באמנות מערבית, שבה רכש יצירות נפלאות, עוד טרם שמחיריהם האמירו כל כך. עם הזמן הצליח האיש לממש את חלומו ולהפוך את האוסף הפרטי שלו למוזיאון לאומי המתמחה באמנות המערב.
אגב, האמנות המערבית, במיוחד במאה ה-19, הושפעה ביותר מהאמנות היפאנית המסורתית ויש בכך סוג של סגירת מעגל כלפי אמנות המערב, שקוג'ירו חלם שתושבי יפאן ילמדו להעריך במוזיאון שלו. הדבר מסביר גם את העובדה שמאז פתיחתו, המוזיאון עוסק, בנוסף לתערוכות, שיקום ושימור של עבודות אמנות, גם במחקר, בחינוך ובפרסום של ידע שנוגע לאמנות המערב. זהו המוסד הלאומי היפאני המרכזי שממלא תפקיד זה.
#אדריכלות המוזיאון
יצירת אמנות של אדריכלות מערבית מהווה גם מבנה המוזיאון. הבניין תוכנן על ידי האדריכל צ'ארלס אדוארד ג'נרט-גריס (Charles-Edouard Jeanneret-Gris). בניין המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית הוא, ככל הידוע, עבודתו היחידה של האדריכל במזרח הרחוק.
בכניסה אל הבניין המרובע נכנסים המבקרים ישירות אל תוך אולם בעל תקרה גבוהה, המואר באור טבעי שחודר לאולם דרך צוהר עילי בצורת פירמידה.
הגלריות עצמן נמצאות בקומה הראשונה, הניצבת על גבי עמודים תומכים. רמפה גדולה מובילה היישר מלובי הכניסה הראשית, אל קומות הגלריה השונות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/3yAvSQNleFQ
