שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
המושבה האמריקאית
כנסיית עמנואל
המושבה האמריקאית
#על המושבה שהקימו אמריקאים, המשיכו גרמנים ותפסו הנדל"ניסטים
המושבה האמריקאית-גרמנית, שבה אתם נמצאים, ממוקמת בין שכונת פלורנטין שבמזרח, ליפו שבמערב, בכיוון הים.
סיפורה של המושבה הזו מתחיל ב-22 בספטמבר 1866 כשהמתיישבים האמריקאים מגיעים אל חופי יפו על סיפון האונייה העמוסה כל טוב "נלי צ'יפין". ההתחלה בארץ הקודש הייתה קשה. הביורוקרטיה העות'מנית עיכבה רכישה של קרקע והמתיישבים התגוררו כמה חודשים באוהלים, בחוף הים של יפו. רבים מהם חלו ותשעה מהמתיישבים, בעיקר ילדים, מתו בשבועות הראשונים על החוף. שלמונים שולמו, "בקשישים" הועברו מיד ליד ובסוף שנת 1866, הם רכשו אדמה כחוק, ובנו 10 בתים בשני הרחובות שהוקצו לשכונה, כיום רחוב אוֶארבַּאך ורחוב בר הופמן.
כך הוקמה המושבה במחצית השנייה של המאה ה-19 על ידי המורמונים האמריקאים. מדובר בקבוצה של 157 חלוצים מ"כנסיית המשיח", שבראשה עמד כומר תמהוני בשם ג'ורג' אדמס. זה היה זרם פרוטסטנטי שהאמין ששיבה של העם היהודי אל ארצו והתיישבות מחודשת שלו בה, יחזירו את המשיח ויביאו להקמת "מלכות אלף השנים". הם האמינו שהדבר יביא גם להכרה של העם היהודי בישו המשיח.
אבל המתיישבים היו תמימים. הם לא הצליחו להסתגל לארץ החדשה ואפילו פרנסה לא ממש הייתה להם. בשלב מסוים הם עזבו את הארץ, בעזרת תייר עשיר שמימן להם את השיבה הבייתה. לאחר מספר שנים המושבה עברה לידי הגרמנים הטמפלרים, שגורשו לאחר מלחמת העולם השנייה ובתיהם עברו לידי הבריטים ובקום המדינה לידי ממשלת ישראל.
בשנים האחרונות עברה המושבה תהליך של שימור ושיקום מתקדמים. כיום, כמו נווה צדק הסמוכה לה, מאפשרת המושבה האמריקאית-גרמנית חלון של ממש לחיים בימים הראשונים של העיר תל אביב, עוד לפני שהעיר עצמה הוקמה.
הבה נכיר כמה בתים בשכונה הקטנה:
#אוארבך 4
בית אקלי נורטון, אחד בתי העץ הראשונים שהקימו אנשי הקבוצה האמריקאית. זהו אחד מעשרת בתי העץ הראשונים של המתיישבים האמריקאים, בתי עץ שהם הביאו עמם באונייה מאמריקה. בכל הבתים הללו היו שתי קומות וחזית עם מרפסות ופיתוחי עץ מיוחדים. הבית נרכש בהמשך על ידי המיסיון הבריטי, והיה במשך שנים מרכז הפעילות שלו באיזור. כאן פעלה פעם מסעדת קרן המיתולוגית, מסעדה פורצת דרך במטבח הישראלי.
#אוארבך 6
זהו בית האבן הראשון שנבנה על ידי חברי הקבוצה. זה היה בית של שלוש קומות שנבנה על ידי שני אחים ושימש בתחילה כמלון "גרנד". אבל כשהאחים נקלעו לקשיים כלכליים, הם נאלצו למכור את נכסיהם והוא עבר לידיהם של תושבי המושבה החדשים - הטמפלרים. שמו הוסב בהמשך למלון "ירושלים", אחד המלונות הטובים בארץ ישראל של פעם. חומה משוננת בחזיתו ושער עם הפסוק מספר ישעיהו באנגלית ובגרמנית, הם עדות לימי הזוהר של הבית והמלון ששכן בו בעבר.
מי ששדרג את המלון והציב לו סטנדרטים אירופיים, היה ארנסט הרדג. הוא הפך את "מלון ירושלים" לאחד המלונות החשובים של יפו. כשעזבו הטמפלרים את הארץ, בזמן מלחמת העולם השנייה, חדל במלון לפעול. עם קום המדינה, הוא עבר לבעלות ממשלתית, הוזנח וננטש בשנות ה-60. רק בשיפוץ האחרון הוא הפך לבניין דירות יוקרה.
#אוארבך 8
כאן ממוקמת אכסניית בית עמנואל. במקור שכן כאן בית העץ של הופמן, שהיה ממייסדי האגודה הטמפלרית. בהמשך נרכש הבניין על ידי פלטון פון אוסטינוב, ברון רוסי שהפך אותו בסוף המאה ה-19 למלון גדול בשם "דו פארק". קיסר גרמניה וילהלם השני ישן בו, בביקורו בשנת 1898, אותו ביקור שבו הוא גם פגש את בנימין זאב הרצל.
עץ הפיקוס הבנגלי המרשים הוא מה שנותר מהגן המרשים של המלון, שהכיל אז בין השאר גם צמחים טרופיים שונים ובעלי חיים, כמו תוכים וקופים. שבו מתחת לעץ והביטו ממול, אל כנסיית עמנואל, שנבנתה בשנת 1904 בסגנון ניאו-גותי.
#אוארבך 10
לבית הזה יש סיפור שלא יאומן. כאן היה בית פרנק, שהשתייך למשפחת פרנק הטמפלרית. אבל במקור הוקם הבית על ידי משפחת וונטוורת' האמריקאית. בשנת 2002 נרכש הבית, שבשל מצבו היה מיועד להריסה, על ידי זוג אמריקאי בשם ג'ין וריד הולמס. במהלך עבודות השימור והשיפוץ של המבנה, גילה הבעל, ריד הולמס, ראשי תיבות של מי שהביאו את הבית מאמריקה. הולמס, מי שכתב את הספר "הנחשונים" על ההיסטוריה של המושבה וידע בעל פה על כל משפחה ומשפחה במושבה, הופתע לגלות שהוא קנה את הבית המקורי של משפחתו שלו!
בני הזוג הקימו בקומה אחת בבית את "בית הידידות של מדינת מיין" - מעין מוזיאון שבו ניתן לראות פריטים שונים ששימשו את המתיישבים האמריקאים במושבה.
#בר הופמן 16
בבית פלויד שכאן התגורר בעבר רולה פלויד. הוא ורעייתו איבדו את תינוקם בתקופה הראשונה, אבל נשארו במושבה ובנו את ביתם. פלויד התגלה כאיש עסקים מזהיר, כשהביא איתו כרכרה באוניה והחל להסיע בה נוסעים מיפו לירושלים. הוא גם היה מהמעטים שנשארו ביפו, אחרי שמרבית המתיישבים עזבו לארצות הברית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/7lsUNy4JJho
והיום לשיווק:
https://youtu.be/T47J7EWbgMY
המושבה האמריקאית-גרמנית, שבה אתם נמצאים, ממוקמת בין שכונת פלורנטין שבמזרח, ליפו שבמערב, בכיוון הים.
סיפורה של המושבה הזו מתחיל ב-22 בספטמבר 1866 כשהמתיישבים האמריקאים מגיעים אל חופי יפו על סיפון האונייה העמוסה כל טוב "נלי צ'יפין". ההתחלה בארץ הקודש הייתה קשה. הביורוקרטיה העות'מנית עיכבה רכישה של קרקע והמתיישבים התגוררו כמה חודשים באוהלים, בחוף הים של יפו. רבים מהם חלו ותשעה מהמתיישבים, בעיקר ילדים, מתו בשבועות הראשונים על החוף. שלמונים שולמו, "בקשישים" הועברו מיד ליד ובסוף שנת 1866, הם רכשו אדמה כחוק, ובנו 10 בתים בשני הרחובות שהוקצו לשכונה, כיום רחוב אוֶארבַּאך ורחוב בר הופמן.
כך הוקמה המושבה במחצית השנייה של המאה ה-19 על ידי המורמונים האמריקאים. מדובר בקבוצה של 157 חלוצים מ"כנסיית המשיח", שבראשה עמד כומר תמהוני בשם ג'ורג' אדמס. זה היה זרם פרוטסטנטי שהאמין ששיבה של העם היהודי אל ארצו והתיישבות מחודשת שלו בה, יחזירו את המשיח ויביאו להקמת "מלכות אלף השנים". הם האמינו שהדבר יביא גם להכרה של העם היהודי בישו המשיח.
אבל המתיישבים היו תמימים. הם לא הצליחו להסתגל לארץ החדשה ואפילו פרנסה לא ממש הייתה להם. בשלב מסוים הם עזבו את הארץ, בעזרת תייר עשיר שמימן להם את השיבה הבייתה. לאחר מספר שנים המושבה עברה לידי הגרמנים הטמפלרים, שגורשו לאחר מלחמת העולם השנייה ובתיהם עברו לידי הבריטים ובקום המדינה לידי ממשלת ישראל.
בשנים האחרונות עברה המושבה תהליך של שימור ושיקום מתקדמים. כיום, כמו נווה צדק הסמוכה לה, מאפשרת המושבה האמריקאית-גרמנית חלון של ממש לחיים בימים הראשונים של העיר תל אביב, עוד לפני שהעיר עצמה הוקמה.
הבה נכיר כמה בתים בשכונה הקטנה:
#אוארבך 4
בית אקלי נורטון, אחד בתי העץ הראשונים שהקימו אנשי הקבוצה האמריקאית. זהו אחד מעשרת בתי העץ הראשונים של המתיישבים האמריקאים, בתי עץ שהם הביאו עמם באונייה מאמריקה. בכל הבתים הללו היו שתי קומות וחזית עם מרפסות ופיתוחי עץ מיוחדים. הבית נרכש בהמשך על ידי המיסיון הבריטי, והיה במשך שנים מרכז הפעילות שלו באיזור. כאן פעלה פעם מסעדת קרן המיתולוגית, מסעדה פורצת דרך במטבח הישראלי.
#אוארבך 6
זהו בית האבן הראשון שנבנה על ידי חברי הקבוצה. זה היה בית של שלוש קומות שנבנה על ידי שני אחים ושימש בתחילה כמלון "גרנד". אבל כשהאחים נקלעו לקשיים כלכליים, הם נאלצו למכור את נכסיהם והוא עבר לידיהם של תושבי המושבה החדשים - הטמפלרים. שמו הוסב בהמשך למלון "ירושלים", אחד המלונות הטובים בארץ ישראל של פעם. חומה משוננת בחזיתו ושער עם הפסוק מספר ישעיהו באנגלית ובגרמנית, הם עדות לימי הזוהר של הבית והמלון ששכן בו בעבר.
מי ששדרג את המלון והציב לו סטנדרטים אירופיים, היה ארנסט הרדג. הוא הפך את "מלון ירושלים" לאחד המלונות החשובים של יפו. כשעזבו הטמפלרים את הארץ, בזמן מלחמת העולם השנייה, חדל במלון לפעול. עם קום המדינה, הוא עבר לבעלות ממשלתית, הוזנח וננטש בשנות ה-60. רק בשיפוץ האחרון הוא הפך לבניין דירות יוקרה.
#אוארבך 8
כאן ממוקמת אכסניית בית עמנואל. במקור שכן כאן בית העץ של הופמן, שהיה ממייסדי האגודה הטמפלרית. בהמשך נרכש הבניין על ידי פלטון פון אוסטינוב, ברון רוסי שהפך אותו בסוף המאה ה-19 למלון גדול בשם "דו פארק". קיסר גרמניה וילהלם השני ישן בו, בביקורו בשנת 1898, אותו ביקור שבו הוא גם פגש את בנימין זאב הרצל.
עץ הפיקוס הבנגלי המרשים הוא מה שנותר מהגן המרשים של המלון, שהכיל אז בין השאר גם צמחים טרופיים שונים ובעלי חיים, כמו תוכים וקופים. שבו מתחת לעץ והביטו ממול, אל כנסיית עמנואל, שנבנתה בשנת 1904 בסגנון ניאו-גותי.
#אוארבך 10
לבית הזה יש סיפור שלא יאומן. כאן היה בית פרנק, שהשתייך למשפחת פרנק הטמפלרית. אבל במקור הוקם הבית על ידי משפחת וונטוורת' האמריקאית. בשנת 2002 נרכש הבית, שבשל מצבו היה מיועד להריסה, על ידי זוג אמריקאי בשם ג'ין וריד הולמס. במהלך עבודות השימור והשיפוץ של המבנה, גילה הבעל, ריד הולמס, ראשי תיבות של מי שהביאו את הבית מאמריקה. הולמס, מי שכתב את הספר "הנחשונים" על ההיסטוריה של המושבה וידע בעל פה על כל משפחה ומשפחה במושבה, הופתע לגלות שהוא קנה את הבית המקורי של משפחתו שלו!
בני הזוג הקימו בקומה אחת בבית את "בית הידידות של מדינת מיין" - מעין מוזיאון שבו ניתן לראות פריטים שונים ששימשו את המתיישבים האמריקאים במושבה.
#בר הופמן 16
בבית פלויד שכאן התגורר בעבר רולה פלויד. הוא ורעייתו איבדו את תינוקם בתקופה הראשונה, אבל נשארו במושבה ובנו את ביתם. פלויד התגלה כאיש עסקים מזהיר, כשהביא איתו כרכרה באוניה והחל להסיע בה נוסעים מיפו לירושלים. הוא גם היה מהמעטים שנשארו ביפו, אחרי שמרבית המתיישבים עזבו לארצות הברית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/7lsUNy4JJho
והיום לשיווק:
https://youtu.be/T47J7EWbgMY
#על הכנסייה
לכנסיית עמנואל צריח מחודד שקל לזהות מרחוק. מדובר בכנסייה די קטנה שנמצאת אל מול אכסניית עמנואל, מה שפעם היה מלון ירושלים. היא נמצאת בשכונת ולהלאלה, המושבה הגרמנית-אמריקנית, שנמצאת ברחוב בר-הופמן 15 ביפו. המושבה הזו מפורסמת בבתי העץ שלה ונקראת השכונה האמריקנית, על אף שאחרי שעזבו האמריקאים היא הפכה בעצם לגרמנית...
גם הכנסייה היא גרמנית. הנחת אבן הפינה שלה תוכננה לקראת בואו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בשנת 1898. אנשי המושבה, הטמפלרים, לא נהגו להקים כנסיות, אבל נוצרים אוונגליסטים שהתיישבו גם הם במושבה באותה תקופה רצו להקים כנסיה והקרקע, שנתרמה על ידי הברון יוּסְטִינוֹב, אפשרה זאת. התכנית הייתה שהקיסר ישתתף בטקס הנחת אבן הפינה, אבל עיכובים בטקס מנעו מהקיסר להשתתף בו. לאחר שנשלמה בנייתה של הכנסייה ב-1904, תרמו הקיסר ורעייתו בכל אופן את הפעמון לכנסייה. צמד אדריכלים גרמנים, ארנסט פוגט ופאול גרוט, תכננו את הכנסייה.
במונחים אירופיים הכנסייה אינה מרשימה, אבל כדאי לבקר בה דווקא בשל הצניעות והקונצרטים לעוגב שמתקיימים בה מעת לעת ובטקסי המיסה של יום ראשון. הטקסים שמתקיימים בה במהלך סוף השבוע, מתקיימים בעברית ובאנגלית.
#על העוגב של כנסיית עמנואל
העוגב שבכנסיית עמנואל ביפו אמנם משמש לצרכי הפולחן, אך הוא משחק תפקיד חשוב לא פחות בחיי האמנות והתרבות של העיר תל-אביב. העוגב הזה הוא היחיד בתל-אביב שמשמש בקביעות לקונצרטים לעוגב.
תכנון מבנה הכנסייה נוצר כדי להקים בה עוגב בעל ממדים משמעותיים, ביחס לגודל המבנה. בניגוד לעוגב הראשון שהתקלקל ופורק, בשל חוסר התאמה למזג האוויר, נבנה העוגב החדש בשנת 1977 והוא עומד יחסית טוב בתנאי מזג האוויר החמים שבארץ.
#על האדריכלות של הכנסיה
כנסיית עמנואל אינה גדולה. היא בנויה בסגנון ניאו-גותי. שימו לב לצריח המחודד והמזוהה שלה, מגדל הפעמונים שבצד המערבי.
הכנסייה בנויה במראה אירופי - הלבנים שלה חומות וגגה הוא גג רעפים אדום. יש בה חלונות בעלי ויטראז'ים צבעוניים, שיצר האמן הנורווגי ויקטור ספארה (Victor Sparre) בשיפוץ של 1977.
ביציע הכנסיה שצורתו ר' מותקן העוגב שלה. מעל מושבי היציע יש חלון עגול גדול המורכב מחלונות קטנים היוצרים צורה של פרח. לחלונות נוספים צורת פרחים צבעוניים, למעט החלון האמצעי שבו נראות שתי ידיים השוככות מעל מנורה.
בקיר המזרחי של אולם הכנסייה קבוע אפסיס, שקע תפילה מעוגל, שבו מוצב מזבח עץ פשוט שעליו מנורה. שלושת הוויטראז'ים שבאפסיס מתארים את לידת ישו, את אהבת האל ואת רוח הקודש והמלאכים, המרחפים כולם מעל "ירושלים החדשה", שתוארה בחזון יוחנן, שבברית החדשה. ירושלים החדשה מתוארת על 12 שעריה ו-12 מגדליה, כולם מסמלים את 12 השליחים ואת 12 שבטי ישראל.
בקירות הכנסייה שבדרומה ובצפונה, קבועים שלושה חלונות בכל אחד. האמצעי שבכל שלישייה הוא מוגבה מעט.
בקיר הצפוני נראים משמאל יונה הנביא בתוך בטן הדג, במרכז תושבי נינוה חוזרים בתשובה ומימין יושב יונה מתחת העץ. בקיר הדרומי רואים משמאל את פטרוס הקדוש מקים את תביטא מן המתים, את חלום פטרוס במרכז ואת הטבלת קורנליוס הרומאי בעקבותיו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/91H9x8slzVQ
לכנסיית עמנואל צריח מחודד שקל לזהות מרחוק. מדובר בכנסייה די קטנה שנמצאת אל מול אכסניית עמנואל, מה שפעם היה מלון ירושלים. היא נמצאת בשכונת ולהלאלה, המושבה הגרמנית-אמריקנית, שנמצאת ברחוב בר-הופמן 15 ביפו. המושבה הזו מפורסמת בבתי העץ שלה ונקראת השכונה האמריקנית, על אף שאחרי שעזבו האמריקאים היא הפכה בעצם לגרמנית...
גם הכנסייה היא גרמנית. הנחת אבן הפינה שלה תוכננה לקראת בואו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בשנת 1898. אנשי המושבה, הטמפלרים, לא נהגו להקים כנסיות, אבל נוצרים אוונגליסטים שהתיישבו גם הם במושבה באותה תקופה רצו להקים כנסיה והקרקע, שנתרמה על ידי הברון יוּסְטִינוֹב, אפשרה זאת. התכנית הייתה שהקיסר ישתתף בטקס הנחת אבן הפינה, אבל עיכובים בטקס מנעו מהקיסר להשתתף בו. לאחר שנשלמה בנייתה של הכנסייה ב-1904, תרמו הקיסר ורעייתו בכל אופן את הפעמון לכנסייה. צמד אדריכלים גרמנים, ארנסט פוגט ופאול גרוט, תכננו את הכנסייה.
במונחים אירופיים הכנסייה אינה מרשימה, אבל כדאי לבקר בה דווקא בשל הצניעות והקונצרטים לעוגב שמתקיימים בה מעת לעת ובטקסי המיסה של יום ראשון. הטקסים שמתקיימים בה במהלך סוף השבוע, מתקיימים בעברית ובאנגלית.
#על העוגב של כנסיית עמנואל
העוגב שבכנסיית עמנואל ביפו אמנם משמש לצרכי הפולחן, אך הוא משחק תפקיד חשוב לא פחות בחיי האמנות והתרבות של העיר תל-אביב. העוגב הזה הוא היחיד בתל-אביב שמשמש בקביעות לקונצרטים לעוגב.
תכנון מבנה הכנסייה נוצר כדי להקים בה עוגב בעל ממדים משמעותיים, ביחס לגודל המבנה. בניגוד לעוגב הראשון שהתקלקל ופורק, בשל חוסר התאמה למזג האוויר, נבנה העוגב החדש בשנת 1977 והוא עומד יחסית טוב בתנאי מזג האוויר החמים שבארץ.
#על האדריכלות של הכנסיה
כנסיית עמנואל אינה גדולה. היא בנויה בסגנון ניאו-גותי. שימו לב לצריח המחודד והמזוהה שלה, מגדל הפעמונים שבצד המערבי.
הכנסייה בנויה במראה אירופי - הלבנים שלה חומות וגגה הוא גג רעפים אדום. יש בה חלונות בעלי ויטראז'ים צבעוניים, שיצר האמן הנורווגי ויקטור ספארה (Victor Sparre) בשיפוץ של 1977.
ביציע הכנסיה שצורתו ר' מותקן העוגב שלה. מעל מושבי היציע יש חלון עגול גדול המורכב מחלונות קטנים היוצרים צורה של פרח. לחלונות נוספים צורת פרחים צבעוניים, למעט החלון האמצעי שבו נראות שתי ידיים השוככות מעל מנורה.
בקיר המזרחי של אולם הכנסייה קבוע אפסיס, שקע תפילה מעוגל, שבו מוצב מזבח עץ פשוט שעליו מנורה. שלושת הוויטראז'ים שבאפסיס מתארים את לידת ישו, את אהבת האל ואת רוח הקודש והמלאכים, המרחפים כולם מעל "ירושלים החדשה", שתוארה בחזון יוחנן, שבברית החדשה. ירושלים החדשה מתוארת על 12 שעריה ו-12 מגדליה, כולם מסמלים את 12 השליחים ואת 12 שבטי ישראל.
בקירות הכנסייה שבדרומה ובצפונה, קבועים שלושה חלונות בכל אחד. האמצעי שבכל שלישייה הוא מוגבה מעט.
בקיר הצפוני נראים משמאל יונה הנביא בתוך בטן הדג, במרכז תושבי נינוה חוזרים בתשובה ומימין יושב יונה מתחת העץ. בקיר הדרומי רואים משמאל את פטרוס הקדוש מקים את תביטא מן המתים, את חלום פטרוס במרכז ואת הטבלת קורנליוס הרומאי בעקבותיו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/91H9x8slzVQ
