#על הגנים העתיקים שבצל הרי האטלס

גני מאנרה, או גני מנרה (Menara gardens), הם גנים עתיקים ונעימים, הניצבים כשער להרי האטלס שברקע. הגנים הללו מקיפים אגם קטן ומשמשים לבילוי בימים החמים של הקיץ המרוקאי.

מי שיצר את הגנים הללו הוא יוסוף איבן תשפין, מנהיג הבֶּרְבֵּרִים ושושלת מוראבטין והמייסד של מרקש.

זה מתחיל כשהוא מבין שיש לעיר בעיית מים. אז מורה איבן תשפין לחפור את ה"חטארה", מערכת תת-קרקעית מורכבת וחכמה להובלת מים, שהזרימה מים לבריכות המים של העיר.

ה"חטארה" הזו היא כל כך מוצלחת, שעד היום היא מספקת מים לגנים שכאן.

בעבר היו גני מנרה בשימושם הפרטי של סולטני המקום ומשפחתם. עם השנים, נפתח הפארק הירוק לקהל הרחב וכיום מגיעים אליו באופן חופשי כל תושבי מרקש, מבקרים ותיירים, כדי ליהנות מהשלווה ולטייל.


#מה תראו כאן?
המתחם מוקף הגנים של גני מנרה הוא אחד המקומות השלווים והנעימים בעיר מרקש.

מהכניסה אל הגנים תוביל אתכם שדרת עצי זית אל מרכז הגנים. מרחוק נשקפים הרי האטלס, שבימים בהירים ניתן לראות מכאן את הפסגות שלהם.

במתחם כמה גנים קטנים ובהם עצי זית ופרחים יפים, במיוחד סחלבים יפים. ה"חטארה" הוא שמה של תשתית מים עתיקה, המאפשרת כאן את ההשקייה של הגנים והיא קיימת כאן מאז המאה ה-12.

הגנים עצמם נטועים סביב האגם, שהוא מעין בריכה גדולה. המים מגיעים אליה מהשלגים המופשרים של הרי האטלס הגבוהים שאתם רואים כאן מרחוק.

אם יש לכם זמן, בקרו בפביליון, מבנה אבן שבו נהגו הסולטן ומשפחתו לנפוש ולהתרגע כאן. ניתן להשקיף ממנו על מי האגם הרוגעים ולעבר הגנים הירוקים המשתרעים סביבו.


#תולדות המקום
המנרה (Menara) הוא מאגר מים גדול שנבנה בעבר על ידי האלמווחידין, שליטי האימפריה שהייתה כאן בעבר ושבירתה הייתה העיר מרקש.

כמו הרבה מבני פאר שהם בנו, גם באמצעות המאגר הם רצו לפאר את האימפריה שלהם. האימפריה הזו, רק שנבין, השתרעה מסנגל של ימינו בדרום ועד ספרד שבאירופה.

במהלך השנים שימש המאגר לכל מיני מטרות, ממקום נופש ומרגוע לסולטן ולמשפחתו, דרך מאגר להשקיית מטעי הזיתים שבגנים ובתקופה מסוימת אפילו לאימוני שחייה לחיילים.

כמובן שלמאגר נועד גם תפקיד אסטרטגי, של אספקת מים לעיר בימי מצור.

אגב, כאן נהגו יהודי מרקש בעבר לחגוג את המימונה וליהנות מהאביב, בפיקניקים בין הבריכה למטעי הזיתים שבמנרה.


#טיפים
הכניסה לגנים חופשית.

הגנים רחוקים כשני קילומטר ממסגד הקוטוביה. ניתן להגיע אליהם בקלות בקו 11, היוצא סמוך למסגד, או באמצעות מונית או כרכרה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/1iZ-c1lwxhE


ביקור במקום:

https://youtu.be/PNjKAvjf9IM


גני מאנרה וגני מז'וראל היפים גם הם:

https://youtu.be/FxBOn9HEPfw


הדרכה:

https://youtu.be/UnZRpfNe6js

#על הארמון שבנה לעצמו העבד שעלה לגדולה

ארמון בָּאהׇיַה (Palais de la Bahia), או ארמון אל-בָּאהׇיַה, הוא ארמון גדול ומרשים ביופיו, אחד המבנים השמורים במרקש ואחד המתוירים במרוקו.

הארמון, שנבנה במאה ה-19, הוא ארמון מעוצב בסגנון אנדלוסי שיש לו רק בעיה אחת - מלך אמיתי לא בנה אותו.

להיפך, זהו ארמון שבנה לעצמו עבד לשעבר...

אחמד בן מוסא היה עבד שהצליח לעלות במדרגות השלטון והגיע לווזיר, משרה בכירה שמקבילה לשר בכיר ואז לווזיר הראשי של הסולטן דאז מולאי אלחסן.

בתור הווזיר הגדול והשליט בפועל של מרקש בסוף המאה ה-19, הטיל אחמד בן מוסא מיסים כבדים על תושבי מרקש. את הארמון המרהיב הוא בנה במשך 10 שנים וקרא לו בָּאהׇיַה, בעברית "המבריקה", על שם אשתו האהובה.

בן מוסא חלם על בניית הארמון הגדול ביותר במרוקו, אך הוא לא צלח בכך. אמנם הארמון הענקי משתרע על 30 דונם ויש בו 160 חדרים וחצרות פנימיות.

בארמון, אגב, הוא התגורר לא רק עם אשתו המועדפת, אלא גם עם נשותיו ופילגשיו האחרות. לכל אחת מהן היה אגף משלה, בו התגוררו היא וילדיה.

כיום הארמון המשמש את הממשלה הוא אחד המבנים השמורים במרקש. רק שליש ממנו פתוח לציבור, ביחד עם גני הארמון המרהיבים. בחורף הוא משמש את מלך מרוקו ומשפחתו.


#הסיפור המופלא על העבד שהפך לשליט
את ארמון הבהייה בנה בשלהי המאה ה-19 הווזיר הגדול אחמד בן מוסא. האיש, שכונה "בא אחמד", נודע כמי שהחל כעבד שחור בארמון, אך פיתח לעצמו קריירה מטורפת והגיע עד למצב בו שלט למעשה בממלכה כולה.

מי שכונה "בא אחמד" היה איש ערמומי ואכזר. הוא היה עוזרו ויועצו של המלך מולאי חסן. כשהמלך מת, הוא הצליח לשמור בסוד את דבר מותו, עד שהוכתר יורש העצר, הנסיך עבד אל עזיז. אותו נסיך היה רק בן 12 וכמובן שמי שהחל כעבד והיה יועצו הבכיר של אביו מונה מיידית להמשיך כיועץ והעוזר המקורב ביותר למלך הצעיר.

אבל העניין הוא שילד בן 12 לא מנהל ממלכה. כך שלמעשה, די מהר מסתבר שמי ששולט בממלכה כולה הוא האיש החזק, שהיה פעם עבד - ניחשתם נכון, "בא אחמד".

כך הולך "היועץ של המלך" ומתעשר. בשלב מסוים מחליט העבד לשעבר וכאמור השליט בפועל, לבנות את הארמון המפואר. הוא בונה אותו במשך שנים רבות. אחרי הכל, יש לו צרות בבית, או ליתר דיוק 4 נשים ומעל 20 פילגשים. אולי צרות טובות, אבל כאלה שצריכות מקום לגור בו.

את ארמון לה באהיה הוא קרא על שם בהייה, האשה האהובה וככל הידוע גם היפה בעיניו מכולן. היא גם זו שהעניקה לו את בנו בכורו.

האיש, שמספרים כי נהג לתנות אהבים אל מול נגנים עיוורים המנעימים לו את מעשה האהבה, היה איש חולם. הוא חלם לבנות את הארמון הגדול ביותר במרוקו, מה שלא לגמרי עלה בידיו, אבל הוא כן בנה את אחד הארמונות היפים בצפון אפריקה.


#מה תראו כאן?
הקסם כאן הוא בעיצוב הארמון שמערב סגנונות איסלמיים, מרוקאים ואנדלוסיים.

הארמון, שנבנה בהשפעת מבנים מפורסמים במחוז אנדלוסיה בדרום ספרד, בנוי בסגנון הדקדנטי הנוצץ, בשלב היסטורי של מרוקו בו היא עשתה ניסיון לא מוצלח מדי, לחקות את המערב.

יש בארמון כ-150 חדרים ובהם דלתות עץ בגילוף מעוטר בפיתוחים מרוקאיים, תקרות מגולפות מעץ ארז, פסיפסים יפים, אריחים מעוטרים ושיש איטלקי.

בחדרים לא מעט עבודות אמנות יפות, חלונות ויטראז' ססגוניים ועל הקירות עיטורים מרהיבים וקליגרפיה איסלאמית מיומנת של מילות קודש.

במרכז הארמון חצר מרכזית מרהיבה ומטופחת עם גנים, מזרקות שיש, עצי פרי וערוגות פרחים נאות ומוקפדות.


#טיפים
הכניסה חינם בכל יום בין 9:00 ל-16:45.

בארמון המרהיב תמצאו עשרות פינות ולוקיישנים לצילומי אינסטגרם מרהיבים ולסלפים מעוררי קנאה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/gRAuTGnmn4o


ביקור במקום:

https://youtu.be/H9kEGKE_fd4


פרסומת:

https://youtu.be/B-wR3MvxIoo


חלקי הארמון:

https://youtu.be/1UkgLjx4DJg