#על הפורום הרומאי של העיר

הפורום הרומאי של סלוניקי (Roman Forum) הוא אתר ארכאולוגי שהתגלה במקרה. זה קרה ב-1960, כשפועלים נתקלו בו, בעת שחפרו יסודות לבניין בית המשפט החדש של העיר.

הפורום הרומאי, שנבנה בתקופה הרומית על יסודות אגורה יוונית, היה הלב של העיר סלוניקי העתיקה, גם מבחינה מינהלית וכלכלית וגם בצד התרבותי והבידורי. הוא נבנה לפי התקן או המודלים של פורומים רומאיים, שכמותם נבנו אז בכל רחבי האימפריה.

כיום הפורום מוקף בנייני מגורים עמוסי דירות וזה שילוב מרתק ומעורר מחשבות, בין ההווה הפעיל והעסוק לבין העבר המרתק של סלוניקי.

הארכיאולוגים יודעים בבירור שרק חלק מהפורום הקדום התגלה כאן. חלקים רבים עדיין טמונים מתחת ליסודות הבתים שמסביב, בעיקר אלו שנבנו בעבר הרחוק יותר, כשהמודעות לעתיקות הייתה פחותה מהיום.


#מה רואים בפורום?
בפורום הרומי תוכלו לראות שרידים של רחוב מרוצף בשיש ומדרגות שעשויות גם הן משיש. מבט בוחן יגלה לכם מערכת ביוב מתקדמת, שכמותה התגלו במקומות מקבילים שנחפרו בעבר.

הביטו גם בחלקים ששרדו מאכסדרת עמודים מרשימה וברמזים לחנויות שהיו כאן, כמו גם אודיאון קדום, סוג של תאטרון רומי, שתראו בסמוך.

חפשו את שרידי בית המרחץ הרומי, עם העמודים הקטנים ברצפה, שריד למערכת החימום התת-רצפתית, שנהגו להתקין אז. שימו לב, בין שרידי בית המרחץ, גם לגומחות שהותאמו לרגליים ואפשרו ככל הנראה סוג קדום של מסז' לכפות הרגליים...


#טיפים
הכניסה חינם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/MkwIHgQseIY

#על השוק הגדול והאותנטי של סלוניקי שהקים יהודי

שוק מוֹדִיאַנוֹ (Modiano Market) הוא השוק המרכזי של סלוניקי ואחד השווקים האותנטיים והצבעוניים ביותר של יוון. זהו שוק פעלתני, ססגוני, ריחני ומלא חיים. כאן תוכלו לחוות את הטעמים והריחות המיוחדים של סלוניקי עצמה, אך גם של חבל מקדוניה וצפון יוון.

לשוק ההומה והגדול הזה יש ייחוס יהודי. פעם, בשיאה של הקהילה היהודית כאן, שהייתה עשירה ומרכזית בהווי העירוני של סלוניקי, היה השוק הזה שייך למשפחה יהודית בשם מודיאנו. על שמה נקרא השוק עד היום. את השוק תכנן אלי מודיאנו, שהיה מהנדס, נצר למשפחת הבנקאים היהודית האמידה.

בשוק מודיאנו ניתן למצוא הכל מכל, אך הדגש הוא בעיקר על אוכל. מפירות, ירקות ודגים טריים, דרך מעדנים, גבינות, קפה ותבלינים ועד לשלל אוצרות המתמזגים יחד לחוויית שוק צבעונית, ריחנית ונהדרת.

מומלץ גם לא לפספס את המפגש הבלתי אמצעי עם המקומיים. כולם כאן אדיבים ונעימים לתייר, מהסוחרים בשוק ועד לקונים, תושבי סלוניקי שעושים כאן את הקניות שלהם, אבל גם אוכלים ושותים בטברנות שמסביב.

אי אפשר שלא להתאהב בקסם של השוק הזה, זה שמציג את פניה של סלוניקי האמיתית והלא תיירותית. מבנה השוק הוא מלבני וגדול ויש לו חזית אבן גמלונית. הוא מקורה בכיפת זכוכית גדולה, מלא באור שמש טבעי ונעים, אבל מרוכך. הסמטאות שלו יוצאות בחלקן אל הרחובות שמסביב. זהו שוק ותיק ששמר על האותנטיות ועדיין מרגיש מודרני למדי, כשטברנות נעימות מגישות בו לסועדים אוכל רחוב טרי, מקומי וטעים להפליא.


#טיפים
שווה להגיע בשעות הבוקר ולו רק כדי לסייר בין הדוכנים, הרוכלים והצלילים של הבוקר.

אם אתם מגיעים בצהריים, בואו רעבים ושבו לאכול באחת הטברנות של השוק.

בין 13:00-15:00 יש מנוחת צהריים בשוק והפעילות בו יורדת.

שוק הפשפשים של סלוניקי נמצא ממש בסמוך לשוק מודיאנו. שווה להציץ!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/SMt8U8oDY24

#על רחוב הברים והבילויים של סלוניקי

רחוב וַלָאוּרִיטוּ (Valaoritou) הוא אזור הברים והבילויים של העיר סלוניקי. אם בשעות היום הוא מקום שקט ונעים לשיטוט, בלילה הוא הופך לבליין העירוני המוטרף ויוצא לבלות, כאזור הבילויים והברים האטרקטיבי והחם ביותר בעיר.

בעבר היה ולואריטו אזור מסחרי שנבנה בסגנון ניאו-קלאסי. כיום שוכנים ברובע ובעיקר ברחוב המרכזי והמואר שלו, שלל מקומות בילוי תוססים, שעושים חשק לבלות.

כרחוב הברים של סלוניקי, ולאוריטו מושך אליו בכל ערב בליינים רבים, שבאים לבלות ולחגוג עד השעות הקטנות של הלילה. יש בו ברים יווניים אותנטיים, עם הרבה אוזו וראקי, כשלצידם לא מעט ברים מודרניים וקוסמופוליטיים,עם אווירה בינלאומית ושלל שפות. יש ברחוב וברובע עשרות ברים שהופכים במהלך כל לילה, כמעט לכל הלילה, מקומות בילוי מהנים ומלאי הפתעות.


#טיפים
ה"ערב" מתחיל בסלוניקי בערך בחצות.

#על הבית שבו נולד אטאטורק

מוזיאון אָטַאטוּרְק (Atatürk Museum) הוא בית לידתו של אטאטורק. כן, מוסטפא כמאל אטאטורכ, מי שהיה לגדול מנהיגי תורכיה נולד בסלוניקי ב-1881, ברחוב אייו דימיטיריו. אבל באותה תקופה זו לא הייתה עיר יוונית, אלא העיר העות'מאנית סֶלְנִיק, חלק מהאימפריה העות'מאנית ששלטה כאן אז.

מעבר לבית הולדתו השמור והמשוחזר של אתאטורק בסלוניקי, יש כאן תערוכה ומוזיאון שעוסקים בחייו של אבי האומה התורכית. תוכלו לסייר בחדרי הבית, כולל בחדר שבו נולד אטאטורק, לראות חפצים אישיים שלו, תמונות ילדות, תעודות מבית הספר ובגדים שלבש.

היום הבית הוא בנין הקונסוליה התורכית והבית עצמו, אגב, בנוי ברמה גבוהה מאד ושרד את השריפה הגדולה של סלוניקי. אם תגיעו למקום ויהיו שם מבקרים תורכים, יש סיכוי רב שתראו אותם מתייחסים ביראת קודש ומתרגשים מהחוויה. על אף שהיה סוג של דיקטטור, מתון ונאור אבל שליט אבסולוטי, אטאטורק היה נערץ על האומה התורכית כולה.


#על מוסטפא כמאל אטאטורכּ
בבית זה נולד מייסד האומה הטורקית המודרנית. כאן גדל מי שיהיה לקצין מבריק, למפקד הטורקי הראשון אי-פעם, שהביס צבא מערבי והגנרל העות'מני היחידי שלא הפסיד בשום קרב, במהלך מלחמת העולם הראשונה ובכלל.

כאן נולד מוסטפא, שכמנהג אותם ימים לא קיבל שם משפחה. עלי רִיזַה אֶפֶנְדִי, פקיד המכס שהיה אביו, מת בינקותו ומוסטפא גוּדל לבד בידי אימו זוביידה. הוא למד באקדמיה הצבאית בסלוניקי, שם קיבל ממוריו את השם כֶּמָאל ("המושלם"). הללו העריכו מאד את כישוריו וצפו לו עתיד גדול. גם הם לא ידעו עד כמה יהיה גדול!

לאחר שכמאל נרשם לאקדמיה הצבאית בשנת 1895 וסיים אותה, הוא היה לקצין בשנת 1904. מכאן הוא ינהל קריירה צבאית מבריקה, ינצח בקרבות בגליפולי וינהל לוחמה מבריקה ואכזרית כנגד צבאות מדינות ההסכמה. הוא יזכה בתואר "פָּאשַה", לא ינוצח בשום קרב במלחמה ויעביר ביקורת חמורה על השלטון העות'מני. מיד לאחר המלחמה הוא יילחם ביוונים, שכבשו את איזמיר. לאחר שהביסם והחזיר את העיר לתורכיה, הוא היה למנהיג הבלתי מעורער והנערץ של התורכים כולם.


#טיפים
כדי לבקר במוזיאון המעניין שבמקום יש צורך בדרכון.

הכניסה חינם.


מבט מהיר:

https://youtu.be/dQcEVEpCMhM


שיטוט בחדרי הבית:

https://youtu.be/fbVuRSoXFPs


הנה אטטורק בחייו:

https://youtu.be/MJlunDaDntg

#על הרובע העות'מני והמצודה שבראש סלוניקי

אתם נמצאים במצודת אפטפיריגיו (Heptapyrgion), המצודה הצבאית הגבוהה בעיר. כאן בתקופה העות'מאנית, היה זה הצבא התורכי ששלט בעיר, עד סוף המאה ה-19. לאחר שהעות'מנים גורשו הפכה המצודה לבית כלא. חלקים הכרחיים בהיסטוריה של העיר התחברו לכאן והמצודה מכילה עתיקות ושרידים ארכאולוגיים.

המצודה היא חלק מה"קסטרה" (kastra), "העיר העילית". זהו בעצם הרובע התורכי של סלוניקי. הרובע הזה הוא שריד לתקופת השלטון העות'מאני על סלוניקי ויוון.

רובע זה של העיר הוא אחד האזורים העתיקים של סלוניקי. בניגוד לשרידים הביזנטיים הפזורים בעיר, המאפיינים שלו הם מוסלמיים, פרי התקופה שבה סלוניקי נשלטה בידי המוסלמים התורכים, כחלק מהאימפריה העות'מאנית.

החוויה התיירותית בסמטאות הרובע היא נפלאה. שמורים ברובע שרידי חומת המצודה ועליהם אפשר גם לטייל וגם לצפות בנוף המהמם שמסביב. ובכלל, אחת התצפיות היפות על העיר ואולי היפה שבהן היא ממרומי ה"אולימפוס" הזה של סלוניקי, אותה מצודה שבראש הרובע הטורקי.

שימו לב למבצרים הביזנטיים שבולטים מהחומה. התצפית מהם, על כל העיר, מרהיבה במיוחד.

חוץ ממגדל השרשרת ומצודת ינדי קולה, האקרופוליס העתיק של העיר, יש ברובע התורכי עוד כמה מקומות מעניינים, כמו כנסיית אגיוס ניקולאוס אורפנוס (Ayios Nikolaos Orfanos), מהמאה ה-14. יש בה ציורי קיר מקוריים ויפים, מוזיאון פולקלור שמציג את התלבושות המסורתיות של יוון וחמאם תורכי עתיק, שנמצא ליד שוק הפרחים ונקרא "ביי חמאם".


#טיפים
אל המצודה ניתן להגיע ברכב או באוטובוס, בקו 5 ממרכז העיר.

הכניסה אליה בחינם.


מבט מקרוב על המצודה והרובע הטורקי שבראשה:

https://youtu.be/1Mq0Mofwq9A


ומבט מהיר על העיר מהמצודה הטורקית:

https://youtu.be/w8rhshw-GFc

#על החוף הקרוב לסלוניקי

קָאלַאמָארְיָה (Kalamaria), ספק עיירה וספק שכונה, היא בעלת חוף מדהים. הוא אגב, החוף הכי קרוב לסלוניקי, שהרי בסלוניקי עצמה אין חופים לשחייה.

אז נוסעים לשכונה המגניבה הזו, שבה יש כמה מקומות בילוי שווים במיוחד. גם שוחים בחוף שלה, אחר כך אולי אוכלים באלופת המסעדות של צפון יוון ואחת הטובות ביותר ביוון כולה, "מאברי תאלאסה" (Mavri Thalassa).

אחר כך מתחברים בערב למועדונים, כמו המועדון-מסעדה "רמווי" (Remvi), שמציע מוסיקה יוונית מעולה וחיה, או "שארק"(Shark), התותח השני שהופך את בר הערב המעולה שלו בלילות, למועדון מדהים עם דיג'ייז אגדיים מכל עבר.


מבט מקרוב לקאלאמריה:

https://youtu.be/p6RQe4PBU4Q

#על יד הזיכרון העצובה ליהודי סלוניקי

אתם נמצאים בכיכר החירות, או כיכר אלפתיריוס, שעל רחוב ניקיס. כיכר החירות מוקדשת היום לזכר יהודי סלוניקי שנספו בשואה. יש המכנים את הכיכר "כיכר הקדושים המעונים היהודיים". הכיכר נמצאת בפארק ירוק ומוצב בה פסל, שהוקם בשנת 1997, לזכרם של יהודי סלוניקי.

אמנם כיום הכיכר הזו היא בסך הכל מגרש חנייה, אבל פעם הייתה כיכר אלפטריוס מקום מפגשם של היהודים בסלוניקי. כאן ריכזו הנאצים את יהודי סלוניקי בזמן הכיבוש, לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה ומכאן נלקחו היהודים לתחנת הרכבת הישנה של סלוניקי, הועלו על הרכבות האיומות ונלקחו בקרונות בקר, אל מחנות ההשמדה.

בכיכר תראו אנדרטה לזכרם של יהודי סלוניקי שנספו בשואה (Thessaloniki's Holocaust memorial). היא הוקמה ב-2006 ונחנכה בעת ביקור נשיא מדינת ישראל במקדוניה ובסלוניקי.

מתחת לאנדרטה תראו לוח הנצחה שמספר במילים ספורות למי היא מוקדשת. האנדרטה נמצאת בשכונה 151, ליד לדדיקה וממנה תוכלו לעשות הליכה קלה, אל המוזיאון היהודי של העיר.


#על השפלת היהודים המתעמלים בכיכר
ממש כאן בכיכר, התרחש אחד האירועים המשפילים בכיבוש הגרמני של סלוניקי, אירוע של השפלה והתעללות אופיינית של הנאצים ביהודים. הוא מתרחש כאן בכיכר, ב-11 ביולי 1942, כשהצטוו היהודים בגילאי 19-45 להתייצב בכיכר. 9 אלפי היהודים הועמדו כאן בשמש הקופחת והצטוו על ידי החיילים הגרמנים להתעמל.

הגרמנים הלועגים ומשפילים הכריחו אותם גם לרקוד וכל העת הם עמדו וצחקו, ביחד עם תושבי העיר היוונים. בשלב מסוים, במהלך הריקודים שהוכרחו לרקוד, ספגו רבים מהיהודים מהגרמנים מכות אכזריות ונזקקו לטיפול רפואי.

אם תגיעו בהמשך למוזיאון היהודי, תוכלו לראות בין התמונות שמוצגות בו את צילום היהודים המבצעים את תרגילי ההתעמלות בכיכר, כשמסביבם החיילים הגרמנים הלועגים.


הניחו פרח על האנדרטה ועימדו דקה עם המוזיקה הזו לזכרם:

https://youtu.be/7U9SDjfRB2M

#על רחוב הקניות העיקרי בסלוניקי

רחוב צִימִיסְקִי (Tsimiski street) הוא אחד משלושת הרחובות המרכזיים של סלוניקי, שחוצים את כיכר אריסטוטלוס (Aristotelous). מדובר ברחוב הקניות העיקרי של העיר סלוניקי.

רחוב צימיסקי נמצא באיזור לדדיקה (Ladadika). הוא נמצא משני צידי שדרות אריסטוטלוס, בין הרחובות אגנטיה (Egantia) וארמו (Ermou).

הרחוב מפוצץ בחנויות לכל אורכו וכאן תמצאו כל מותג שמשווקים ביוון, כולל מותגים מקומיים ונחמדים מאד. יש גם בתי קפה וסופלאקי, אם פתאום תהיו מאד רעבים או זקוקים לקפאין, אבל האדרנלין בטח יעשה את העבודה לא פחות טוב, אז לכו לשחק אותה!


#טיפים
אגב, גם סביב הרחובות Agias Sophias, Mitropoleos ו-Timiski תוכלו למצוא חנויות מצוינות. לחנויות מיוחדות, כדאי להציץ ברחובות Chalkeo, Kissouras ובכיכר Dikasterion.

בדקו גם את רחוב אגנטיה המרכזי שמציע חנויות זולות, בעיקר ביגוד, נעלים וכדומה.

כשיוצאים לקניות בעיר, זכרו שהחנויות נפתחות בדרך כלל בשעה 09:00 ונסגרות למנוחת צהריים בשעה 14:00 או 15:00. לעתים בעלי החנויות פותחים שוב בשעה 17:00 אבל לא כולם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ozz4cmCxO9g


נסיעה ברחוב:

https://youtu.be/dqAqBTfrlP0


פינה ברחוב:

https://youtu.be/xtW-poXIDqs

#על הכנסייה שנבנתה בהשראת כנסיית אייה סופיה שבאיסטנבול

כנסיית אָיַיה סוֹפִיַה (Agia Sofia), או האגיה סופיה שבסלוניקי, היא כנסיה שנבנתה במאה ה-7, בהשראת כנסיית אייה סופיה המפורסמת שבעיר איסטנבול, זו שהפכה בבירת תורכיה למסגד.

בראש כנסיית אייה סופיה של סלוניקי מתנוססת כיפה גדולה ומרשימה שנוספה לה אחרי שנים ובתוכה ציורי פרסקו נהדרים מהתקופה הביזנטית, כמו גם פסיפסים יפים להפליא.

מדובר בכנסייה יוונית-אורתודוקסית שנבנתה בתקופה הביזנטית. הכנסייה הנוכחית בנוייה על מקומה של כנסייה שעמדה במקום מאז שנת 315. לאחר כיבוש העיר במסע הצלב הרביעי, בשנת 1205, הוכרזה הכנסייה כקתדרלה, אבל במאה ה-15 הפכה הכנסייה למסגד, תחת הסולטאן העות'מאני מוראד השני, לאחר שכבש את העיר. רק 500 שנה אחר כך, עם כיבוש העיר על ידי היוונים ב-1912, שב המסגד והפך לכנסייה.

אייה סופיה הוכרזה בשנת 1988 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו , ביחד עם מספר מבנים בעיר, המייצגים את פאר האדריכלות של התקופה הנוצרית המוקדמת והבנייה הביזנטית.


#אדריכלות אייה סופיה
הכנסייה הזו היא אחת הדוגמאות הבולטות והאופייניות של כנסייה ביזנטית. היא בנוייה כבזיליקה שבמרכזה אולם תווך וממנו יוצאות שתי סיטראות, במבנה נוצרי בצורתו, של "צלב יווני". מעליה מתנוססת הכיפה בקוטר של 10 מטרים.

בתקופה העות'מאנית הוסיפו לה מינרט, סוג של מגדל ערבי מוסלמי שממנו קורא המואזין לתפילה. כיום שרד ממנו רק החלק התחתון.

בתוך הכנסייה כדאי לראות את הפסיפס שבכיפה. מוצגת בו עלייתו של ישו לשמיים, כשהוא מוקף במרים אימו, בשני מלאכים וב-12 השליחים.

שימו לב גם לכותרות העמודים הקורינתיות, שעליהן עלי האקנתוס (Acanthus).


#טיפים
הכניסה חינם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/JmtKVS8MM6Q


וביום שישי הטוב:

https://youtu.be/yhFanPBykDk

#על השוק העתיק של סלוניקי - השוק של המקומיים

שוק וְלָאלִי (Vlali Market) או שוק קַפָּאנִי, הוא שוק עתיק יותר משוק מודיאנו המפורסם יותר, שאליו מגיעים כל התיירים.

שני השווקים נמצאים זה ליד זה, כשרק רחוב הרמו מפריד ביניהם. התורכים נתנו לשוק קפאני את השם הזה, בתורכית Ut Kapan, שפירושו "בזאר הקמח". אגב כאן, בכיכר קטנה במרכז השוק, נהגו השלטונות העות'מנים לתלות את מנהיגי הקהילה היוונית המקומית.

לאחר השריפה של 1917 נעשה בעיר תכנון מחודש לשוק ושינו את שמו לשוק ולאלי, על שם יורגו ולאלי, מהפכן יווני שנטבח באירועי הדמים של 1821. ועדיין, רבים בסלוניקי ממשיכים לקרוא לו בשמו הישן...

כיום ניתן להסתובב בשוק הזה ולחוש את האווירה המקומית, האותנטית והפשוטה יותר של סלוניקי. כיף לסעוד במסעדות, בתי הקפה, והטברנות שבו ולרכוש בו ממיטב התוצרת המקומית, בין המקומיים ולרוב במחירים זולים בהרבה משוק מודיאנו הסמוך.


#טיפים
כאן המקום לקנות מתנות ומזכרות בזול ומטעמים יווניים לקחת הביתה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/z-9nq2sL3Kk


ועוד אחד:

https://youtu.be/JCCuEfg2XP8

#על פסלו של הכובש הגדול ומייסד האימפריה והתרבות ההלנית

על טיילת ניקיס, הטיילת של העיר סלוניקי, בקרבת המגדל הלבן, תוכלו לראות את פסל אֲלֶכְּסַנְדָּר מוֹקְדוֹן (Alexander the Great), הוא אלכסנדר הגדול. זהו פסל ארד המתנשא לגובה של 20 מטר ושהוצב כאן בשנת 1974. בפסל נראה אלכסנדר הגדול, המקדוני המפורסם בעולם ומי שהעיר סלוניקי נקראת על שם אחותו. הפסל מתאר את אלכסנדר הגדול רוכב על סוסו, כשמבטו מופנה מזרחה, אל הכיוון שבו נעשו כיבושיו הגדולים ושאליו הרחיב את האימפריה העצומה שלו.

הקשר בין סלוניקי לאלכסנדר הגדול נוצר כשקסנדרוס המקדוני, אחד הדיאדוכים, יורשיו של אלכסנדר מוקדון, לאחר מותו, הקים את העיר סלוניקי וקרא לה על שם רעייתו תסלוניקה. אותה תסלוניקה הייתה לא רק אשתו של קסנדרוס, אלא גם אחותו של אלכסנדר הגדול וביתו של פיליפוס השני, אביו המלך של אלכסנדר. תסלוניקה קיבלה את שמה מפיליפוס, לאחר שחזר מנצח מהעיר תסליה, שהביס. לכן חיבר את המילים "תסליה" ו"ניקה", ביוונית ניצחון. כך, תודות לקשרים משפחתיים חביבים וניצחון אחד גדול, קיבלה העיר סלוניקי את הייחוס המכובד וההיסטורי שלה. כנראה שהשם מחייב, כי עם השנים הפכה סלוניקי לנמל החשוב ביותר במוקדון ובימינו - היא הצדיקה את הכבוד והייתה לבירת חבל מקדוניה, החבל הגדול ביותר ביוון.

אגב, סלוניקי גאה מאוד במורשת אלכסנדר הגדול ואביו פיליפוס. דמויותיהם של השניים מוצגות כאן בכל מקום ובמוזיאון הארכיאולוגי של העיר תופסים פסליהם ודמויות השניים מקום של כבוד.


#מי היה אלכסנדר הגדול?
אלכסנדר הגדול, המכונה גם "אלכסנדר מוקדון", היה אחד מגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה. בתוך 13 השנים האחרונות של חייו הקצרים, הקים אלכסנדר את אחת האימפריות הגדולות בכל הזמנים. בין שאר המקומות שכבש בחייו הקצרים היו גם ערי המדינה הגדולות של יוון העתיקה, את כל האימפריה הפרסית, ואזורים רבים באסיה, מצרים ועד הודו והאזור של תת היבשת שלה.

האמת היא שממלכת מוקדון שמצפון ליוון העתיקה, היתה ארץ מפגרת לעומת התרבות היוונית המפותחת. אביו של אלכסנדר, המלך פיליפוס השני, הפך את מוקדון למפותחת והעמיד את תרבותה על רמה גבוהה. הוא דאג לחינוך מעולה לאלכסנדר (האגדה מספרת שהפילוסוף היווני אריסטו הוזמן להיות המורה הפרטי שלו). עובדה זו תסייע לאלכסנדר הצעיר לרכוש ידע רב ומיומנויות בעלות חשיבות רבה לעתידו.

כבר מגיל צעיר הוכנס אלכסנדר לעמידה בראש הכוחות הלוחמים ובהדרגה הפך למצביא מבריק, מנהיג נערץ ואסטרטג מהדרגה הראשונה. הוא נתן דוגמה אישית לחייליו, התנהל באופן מכבד, אפילו כלפי עמים שכבש. מוקדון חי בתקופה שבה פותחו חידושים צבאיים רבים והוא אימץ חידושים טכנולוגיים כאלה. בכך הפך את צבאו לבעל יכולות חסרות תקדים. הוא מעולם לא נוצח בראש כוח צבאי והוא ניהל קרבות הגנה על הממלכה, שהצליחו כולם.

כשנרצח אביו, הפך אלכסנדר למלך מוקדון והחל לבסס אימפריה ולכבוש שטחים עצומים ברחבי אסיה הקטנה (תורכיה של היום). היוונים הפכו ממתנגדיו לחלק מהאימפריה שלו, שהלכה והתרחבה אל המזרח. הוא היה ידוע בתבונתו הצבאית הנדירה ובאומץ לבו, שהביא אותו להסתער בראש אנשיו, בבחינת "אחרי!" האויב שידע זאת, ניסה לא פעם לפגוע בו, אך מעולם לא הצליח בכך. הוא היה אכזרי מאד למי שלא נכנע לו וכך יצר אימה מפניו, שאפשרה לו לכבוש מקומות רבים ללא קרב.

כבר בקרב הראשון שלו, זמן קצר לאחר שאביו המלך מת והוא זכה במלוכה. העיר תבאי מרדה במלך הצעיר, שהיה בן 20 בלבד. הוא הביא את הנשק החדש הזה והכריע את חומותיה. אלכסנדר טבח באנשיה, הפך את הנותרים לעבדים והרס את העיר עד היסוד. כך נודע לראשונה על מלך מוקדון האכזרי ושום עיר מדינה יוונית לא תמרוד בו יותר.

אף שמת בגיל צעיר מאד, בן 33, השפעתו של אלכסנדר הגדול על ההיסטוריה האנושית היא עצומה. הוא היה זה שהחל את התרבות ההלניסטית, אותה תרבות שתחליף את תרבות יוון העתיקה ותשפיע על הפילוסופיה והאמנות של העולם התרבותי, עד לעליית האימפריה הרומית. הוא ראה בעמים שכבש כשווים לו ולא התנשא מבחינה תרבותית מעליהם. זה היה חריג וחדשני בגישתם של כובשים בני זמנו. הדבר הפך את התרבות ההלניסטית למפותחת מאד, שכן היה הרבה ללמוד מעמים אחרים בעולם העתיק. הוא דאג להפיץ בקרבם את התרבות היוונית וכך הפך אותה לתרבות הגלובלית הראשונה בהיסטוריה.


#מה הסיפור המרתק של סוסו של אלכסנדר הגדול?
לא פחות מאלכסנדר חשוב כאן גם סוסו המפורסם "בוקפאלוס", שפירוש שמו הוא "ראש שור". אלכסנדר הילד הצליח, לפי האגדה, לאלף את הסוס הזה, שאיש לא הצליח לפניו לאלף, כולל אביו המלך. הטקטיקה של אלכסנדר הייתה, לאלף את הסוס בדיבור נעים, תוך שהוא מפנה את פניו של הסוס אל השמש ומונע ממנו לראות את הצל שלו, שהוא שהפחיד אותו.

וכך, על גב בוקפאלוס הסוס הוא יצא למסעות ניצחון בכל העולם העתיק. וכך, ממש כפי שניבאה האורקל מדלפי שאמרה "זה שירכב על סוס ובראשו סימן שור, יכבוש את העולם", בנה אלכסנדר את אחת האימפריות הגדולות אי-פעם.

האגדות סביב הסוס הזה לא נגמרות. פלוטרכוס סיפר שהסוס היה צאצא של פגסוס, הסוס האגדי המכונף. לדבריו, המלך פיליפוס, אביו של אלכסנדר, רכש את הסוס לאחר ששמע את נבואת האורקל מדלפי, שלפיה "מי שירכב על סוס שבראשו סימן של שור ישלוט בעולם".

ההיסטוריונים יודעים לספר שהסוס מת ביוני 326 לפני הספירה, לאחר שנפצע בקרב הידספס, שנמצא בנהר ילום בפקיסטן של היום. באבלו הקים אלכסנדר עיר שלה קרא "בוקפאליה", על שם סוסו האהוב.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/djTxKmav2YY


ומהאוויר:

https://youtu.be/npKeRI9aFy0

#על הכנסייה הגדולה ביוון

כנסיית אָיוֹס דֶמִיטְרִיוֹס (Aghios Dimitrios), או כנסיית דמיטריוס הקדוש, היא הכנסייה הגדולה ביותר ביוון. זוהי כנסיה מהתקופה הביזנטית שנחשבת למקום הקדוש ביותר לנצרות בסלוניקי. היא נקראת על שמו של הקדוש דימיטריוס, שעל קברו נבנתה.

כנסיית האגיוס דימיטריוס הוקמה במאה ה-4 לספירה, כבזיליקה, מבנה ציבור רומי, על חורבותיו של בית מרחץ רומי קדום. לאורך השנים נבנו בה נדבכים נוספים ונוספו לה בזיליקות, שרק אחת מהן שרדה עד ימינו.

כמה פעמים נהרסה הכנסייה במהלך השנים. היא ניזוקה באופן קשה במיוחד בשרפה הגדולה של שנת 1917. שנים לא רבות אחר כך, בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, החליטו לשפץ אותה. ואכן, בשנת 1948 שופצה הכנסייה ולמעשה היא נבנתה מחדש, על פי התכניות המקוריות. בשנת 1988 היא הוכרה כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו.

הכנסיה כוללת פסיפסים מרהיבים ובחלקה התחתון ניתן לראות עדיין את שרידי הכנסייה העתיקה שחרבה כאן ושעליה נבנתה הכנסייה המשוחזרת.

עוד בכנסייה תוכלו לראות את ה"קריפטה", מערת הקבורה של דמיטריוס, הקדוש הנוצרי, שעל שמו קרויה הכנסייה. אותו דמיטריוס נכלא כאן על ידי הרומאים, שלבסוף גם הוציאו אותו כאן להורג.


#טיפים
הכניסה חינם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/2ZnCedQXbRo

#על שער הניצחון של סלוניקי

מסתבר שפריז לא לבד ושגם לסלוניקי יש שער ניצחון שהוקדש למנצח הרומי של הפרסים, הקיסר גַלֶרְיוּס. גם כאן הונצחה עוצמתו של הקיסר, מביס הפרסים, באמצעות שער מפואר שקושט בתבליטים שהכילו תיאור של הקרבות, באמצעות סצנות שמזכירות קומיקס של ימינו, רק בלי ההומור.

שער גַלֶרְיוּס (Arch of Galerius), או קשת גלריוס, הוא שער שנבנה בין השנים 299-298 ונחנך ב-305, בפקודת הקיסר גלריוס, האחראי לניצחון הרומי על הפרסים הססאנים. השער הוא חלק ממתחם קיסרי רומי עתיק שרובו חרב עם השנים. ביחד עם מבנה הרוטונדה, שער גלריוס נותר מהמתחם הקיסרי שבנה כאן הקיסר.

מהמבנה הקדום נותרו כיום חלק קטן ו-3 עמודים מתוך ה-8 שהיו במקור. על שניים מהם עדיין נותרו תבליטי השיש, עם תיאור הקרבות. כמו הרוטונדה, גם השער מוכר כיום כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.


#אדריכלות המבנה העתיק
הקשת היא חלק ממה שהיה מבנה בן שמונה עמודים. ארבעה העמודים הראשיים תמכו את הקשת המרכזית ואת הכיפה שמעליה ועוד שני עמודים תמכו בכל צד, את הקשתות המשניות.

המבנה הקדום שעמד כאן נבנה מאבנים לא מסותתות, כשהאבנים הגסות צופו בלבנים. על הלבנים נוסף אז חיפוי של לוחות שיש, שעליהם הוצבו תבליטים עם תיאור הקרבות של גלריוס בססאנים וניצחונו הגדול. המִפְתַח של הקשת המרכזית היה 9.7 מטר וגובהה 12.5 מטרים. מפתח הקשת המשנית היה 4.85 וגובהה 6.5 מטרים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/j-HKqc9EMYA

#על הכנסייה שנבנתה בידי קיסר פגאני והפכה למסגד

הרוֹטַנְדַה (Rotunda) היא מבנה עגול מתחילת המאה הרביעית, שנבנה כמאוזוליאום והוקדש לקיסר גלריוס, לאחר שניצח את הפרסים בקרב. יש השערה שהרוטונדה נועדה להיות המאוזוליאום של גלריוס, היכל הקבר שלו. אבל גלריוס נקבר במקום אחר ולכן חוקרים אחרים משערים שהרוטונדה נועדה במקור להיות מקדש פגאני דווקא, מקום לפולחן ועבודת אלילים.

כך או כך, זהו מבנה עתיק מאד שעבר תהפוכות שונות ושימש גם בהמשך כמקום פולחן דתי, בשלבים שונים בהיסטוריה שלו.

היה זה השליט הביזנטי קוסטנטין הראשון, שהורה להפוך את המבנה העגול לכנסיה והוחלט להקדיש אותה לגיאורגיוס הקדוש, מי שלחם לפי האמונה, בדרקון. אבל אם במהלך התקופה הביזנטית הפך המבנה לכנסיה, בימי הכיבוש העות'מני שאחריו הוסבה הרוטונדה למסגד מוסלמי ואף נבנה בסמוך אליו מינרט ערבי, צריח של מגדל מואזין גבוה.

עם הכיבוש העות'מאני ב-1430, הפסיקו להשתמש ברוטונדה ככנסייה. 150 שנה אחר כך, בשנת 1590, הפכו את הכנסייה למסגד. רק בשנת 1912, עם כיבוש העיר על ידי היוונים, הפך המסגד שוב לכנסייה.

הרוטונדה והמינרט מוכרים כיום כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.


#אדריכלות הרוטונדה
הרוטונדה (Rotunda) היא מבנה עגול שהוקם כמאוזוליאום במאה ה-4 לספירה. זהו אחד המבנים העתיקים בכל יוון והמרשים ביותר בסלוניקי.

קוטרו של המבנה העגול הוא 24.5 מטר ועובי קירותיו הוא כ-6 מטרים. מעל הקירות המסיביים הללו מתנוססת כיפה מרשימה, הבנויה מלבנים ומגיעה לגובה של 30 מטר.

בראש הכיפה של הבניין המקורי במאוזוליאום, יצרו אוקולוס, מעין פתח עגול שדרכו הוכנס אור טבעי למבנה. אוקולוס כזה ניתן לראות בפנתאון שברומא. עם השנים ולרגל השימושים החדשים והדתיים של המבנה, הוא נאטם.

הכנסיה הביזנטית היתה מעוטרת במקור בפסיפסים שונים, מהם שרדו רק מעטים, שניתן עדיין לראות ברוטונדה.

בתקופת השלטון העות'ומאני בעיר, נבנה בצמוד לרוטונדה מינרט, צריח של מסגד, שהפך אותו רשמית לבית תפילה מוסלמי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/P9z3tGns_gI


ומבפנים:

https://youtu.be/S8QeLo6J0bw

#על הטיילת בסלוניקי

הטיילת של סלוניקי, שנקראת באופן רשמי "טיילת נִיקִיס", היא הטיילת המרכזית של סלוניקי. היא נקראת על שם רחוב ניקי (Nikis) הפופולרי, רחוב שהוא אחד מממרכזי הבילויים של סלוניקי, המצטלב ונחצה על-ידי כיכרות גדולות, כמו כיכר אריסטוטלוס, הכיכר המרכזית בסלוניקי.

הטיילת נפרשת לאורך כל קו החוף של העיר ומהווה כבר שנים את המקום החביב על המקומיים והתיירים לטיול נעים בשעות בין הערביים. לטיול הערב הזה, אגב, מתייצבים תושבי העיר כשהם לבושים במיטב בגדיהם. הם יודעים למה - השקיעה הנפלאה מכאן, ברקע נמל סלוניקי, היא מהיפות בצפון יוון!

לכשעצמה, הטיילת של סלוניקי אינה מיוחדת או יפה במיוחד. אבל היא נחמדה מאד לטיול של בין ערביים או בערבו של יום, לאורך הים ולשאיפה של אוויר נעים, אחרי הפיח והאבק של העיר. בטברנות שברחוב יושבים רבים לארוחות ערב, על מאכלי ים, אוזו ובריזה נעימה מהמפרץ.

הטיילת, או ה-sea front של העיר, היא גם נקודת החיבור של סלוניקי עם המפרץ והים. היא מחברת את היום החם של העיר, עם חיי הלילה החמים של העיר. שכן רגע אחרי שקיעת השמש מתחילות הטברנות שברחוב ניקיס להשמיע מוזיקה יוונית מסורתית ולהכין את האווירה כאן לקראת מופעי הבוזוקי והרמבטיקו של הערב והלילה הארוך שאחריו. כמות מועדוני הבוזוקי המסורתיים שברחוב ניקיס כמעט משתווה לגלי הים של הטיילת הסמוכה.

על הטיילת תוכלו לראות שניים מסמלי העיר סלוניקי. מרחוק תראו את המגדל הלבן, שכלל אינו לבן, מגדל עגול מימי הביניים שנבנה להגנה והפך לכלא תורכי בעת ששלטו העות'מנים בעיר. ממש לידו תראו את פסל אלכסנדר מוקדון, הוא אלכסנדר הגדול, רכוב על סוסו אל מול הים. זה האיש שהחל את דרכו אל האימפריה העצומה שלו מכאן, מכפר קטן וסמוך לסלוניקי.

בכיכר החרות שבטיילת, המכונה גם כיכר "הקדושים המעונים היהודים", תוכלו לראות אנדרטה מרשימה לזכר יהודי סלוניקי שנספו בשואה. זו נמצאת בין הרחובות פאפאנסטסיו וקרקאסי ופריאמו.


#טיפים
רוצים לראות את סלוניקי מזווית לא שגרתית? - מהטיילת יוצאות ספינות הטיול שעוגנות לאורכה ואוספות להפלגה רומנטית, לרוב עם ליווי של מוזיקה יוונית.


מבט מקרוב על הטיילת וכל מה שבה:

https://youtu.be/3VRpsAViyic

#על רובע המוסיקה היוונית של סלוניקי

לאוהבי המוסיקה היוונית מהווה רובע לַדָדִיקַה (Ladadika), הרובע ההיסטורי היפהפה של סלוניקי, את משאת הנפש של רבים בחופשה יוונית. כאן, ברובע עמוס הטברנות, הברים והמועדונים, היה בעבר מרכז הפשיעה והזנות של העיר. לכאן הגיעו ימאים מהאניות לפרוק את הסחורות ואת היצרים.

אבל ברחובות של לדדיקה יש קסם מיוחד וכיום העידן ההוא חלף לגמרי. כמו רובעים דומים בעולם, גם כאן הפכה העיר את השכונה שליד הים, למוקד משיכה ובילוי, לתושבים סלוניקי ולתיירים הרבים המגיעים אל העיר. בתי הזונות שהיו כאן הפכו מזמן למלונות בוטיק, בתים הפליטים היוונים מתורכיה היו למועדוני בוזוקי בסגנון מסורתי ושירת המלחים השיכורים הוחלפה במוזיקה יוונית ורמבטיקו הנשמעים כל ערב מהטברנות. ריקודי הסירטאקי ונגינת הרמבטיקו מלווים כאן את מאכלי הדגים, המזטים והאוזו, האלכוהול המקומי והנהדר. כולם נערמים על השולחנות ואחר-כך רוקדים עליהם, בכל ערב, והופכים את הערב בלדדיקה לערב יווני בלתי נשכח ומשכר חושים, שמסתיים בשעות הקטנות של הלילה.

רובע לדדיקה, הסמוך לנמל, נמצא קרוב לטיילת שעל שפת הים. הוא מלא במסעדות, בדוכני סופלקי, טברנות וברים עמוסי משקאות ובליינים. בערבים תוכלו לשמוע כאן מוזיקה מכל כיוון. ודאי תיהנו לשוטט בסמטאותיו, בין הבתים העתיקים, חלקם חודשו ושופצו בצורה יפה ואחרים שלא.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/SazkjC6evl4

#על הכיכר המרכזית של סלוניקי

כיכר אַרִיסְטוֹטַאלוֹס (Aristotelous Square) היא הכיכר המרכזית בסלוניקי ואחת הכיכרות המרשימות והגדולות ביוון. זוהי כיכר מרשימה, מוקפת ארמונות ועתירת בתי קפה ופעילות אנושית מכל סוג שהוא.

כיכר אריסוטאלוס משמשת נקודת מרכז בעיר ומוצא כמעט לכל אטרקציה בעיר. מכאן תוכלו לצאת לאטרקציות הרבות שבתחומי העיר.

למעשה, זוהי שדרה ארוכה שחוצה את שלושת הרחובות העיקריים בסלוניקי ומסתיימת על קו הים, ברחוב ניקיס. הנוף ממנה אל מפרץ תרמאיקוס הנשקף מנגד הוא מרהיב. בימים בהירים תוכלו לראות מכאן את פסגת הר האולימפוס, שנמצא מדרום לסלוניקי.


#מקומות בכיכר
בקצה המרוחק של כיכר אריסטוטאלוס תוכלו לראות אתר יווני משוחזר מהתקופה העתיקה. שימו לב ל"אגורה", השוק של העיר ואמפיתאטרון קטן שניצב לידו. אפשר לעלות במעלה הגבעה הסמוכה, אל התצפית המרהיבה לעבר המפרץ והנמל. לפניכם תיפרש פנורמה מרהיבה של העיר והים העוטף אותה.

בכיכר נמצא גם קולנוע התאטרון האולימפי ובקרבת הכיכר נמצא גם בית הכנסת הגדול והמפואר של סלוניקי.


#תולדות הכיכר
כיכר אריסטוטאלוס תוכננה בשנת 1918, על ידי אדריכל צרפתי ומכאן הדמיון שלה לכיכרות אירופיות מבירות העולם הקלאסי, כמו פריז, וינה או ברלין. אבל מרבית המבנים בכיכר נבנו בשנות ה-50 והם בנויים בשלל סגנונות אדריכליים, שונים ומשונים. יש כאן בתים ניאו-קלאסיים, לצד מבנים עות'מניים ואחרים.

בכיכר הזו התקיימו ברבות השנים הרבה אירועים, מהחשובים שידעה העיר סלוניקי. כאן נישאו נאומים פוליטיים ונערכו עצרות גדולות. בכיכר נערכים אירועי התרבות המרכזיים של העיר ולא מעט פסטיבלים.


#טיפים
בואו בסופ"ש, בימי שישי-ראשון, כשהמוני הצעירים של העיר גודשים את המסעדות ובתי הקפה, החל מהשעה 19:00.

רוצים מוזיקת רמבטיקו? - פנו מכיכר אריסטופולס לכיוון דרום, אל הסמטה עם המון הטברנות העממיות שמתחרות ביניהן על מי מציעה את המוזיקה היוונית הכי נפלאה והאוכל הכי טוב. בתיאבון!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/X2HWRqg5pm0

#על המגדל הלבן שנמצא על הטיילת בסלוניקי

לכל עיר יש מבנה או מונומנט כלשהו שהופך לסמל הבלתי מעורער שלה. בסלוניקי המבנה הזה הוא ללא ספק "המגדל הלבן". זהו מגדל עגול, מבצר שנבנה במהלך המאה ה-15, לצורכי הגנה על העיר שלחוף הים. בזמן הכיבוש העות'מני הוא שימש כבית סוהר ובשטחו הוצאו להורג אסירים רבים, מה שעתיד להקנות לו את הכינוי "מגדל הדמים". לאחר שחרור סלוניקי משליטת העות'מנים והכרזת העצמאות של יוון, סיידו את המגדל, במה שהפך סמל למחיקת השלטון הטורקי ביוון.

ודאי שמתם לב שכיום המגדל אינו לבן. הסיד הוסר עם הזמן אבל השם נשאר... בכל מקרה, 100 מדרגות בלבד יובילו אתכם אל גגו. מראשו תוכלו להשקיף על המפרץ הנפלא, על הנוף המרשים של העיר סלוניקי, על בתיה ורחובותיה ועל חבל הארץ הירוק והנפלא שמסביבה.

יש אומרים שהמגדל הלבן (White Tower), שעל הטיילת מול הים, מרשים יותר מרחוק, מאשר כשמתקרבים. אבל זהו הסמל של העיר ואחד ממוקדי התיירות העתיקים והמרשימים שלה. כיום המגדל הוא גם מוזיאון לתרבות ביזנטית.

לצד המגדל הלבן ניצב גם פסלו של אלכסנדר הרכוב על סוסו. אלכסנדר הגדול היה מגדולי המצביאים בכל הזמנים והוא נולד כאן בסביבה. מכאן יצא לכיבושיו העצומים והקים את אחת האימפריות הנרחבות בתולדות המין האנושי.


#תולדות המגדל הלבן
המגדל העגול הוא חלק ממבצר שנבנה במהלך המאה ה-15. הוא נועד אז לשמש להגנה על העיר שלחוף הים, כחלק מהמבצר של העיר. בתור מגדל המבצר של סלוניקי הגן המגדל על העיר, אבל זה לא החזיק שנים רבות. המגדל עבר תהפוכות רבות וממגדל להגנה צבאית הוא קיבל תפניות ושימש מאות שנים דווקא את הכובשים ולמטרות הרבה פחות נעימות ליוונים, מאשר הגנה.

בזמן הכיבוש העות'מני, למשל, הוא שימש כבית סוהר. בשטחו הוצאו להורג אסירים רבים, במיוחד בטבח שנערך כאן ב-1826, בהוראת הסולטאן מחמוד השני, שהורה להוציא להורג את היניצ'רים שהיו כלואים כאן, מה שהקנה לו את הכינוי "מגדל הדמים".

לאחר הכרזת העצמאות של יוון ושחרור סלוניקי משליטת העות'מנים, סייד את המגדל אסיר יהודי בשם נתן גידילי (Nathan Guidili), תמורת שיחרורו מהכלא. צביעת המגדל נועדה להוות סמל למחיקת השלטון הטורקי ביוון.

הסיד הוסר עם הזמן והמגדל של ימינו אינו לבן, אבל השם נשאר והמגדל הלבן ימשיך להיות מרכזי בחיי העיר והתיירות שלה. לא לבן, אבל אייקון!


#המוזיאון לתרבות ביזנטית
המוזיאון לתרבות ביזנטית (Museum of Byzantine Culture), השוכן במגדל הלבן, מציג שלל מוצגים מתקופת תור הזהב של התרבות הביזנטית בעיר סלוניקי ובאזור מקדוניה שבו היא נמצאת. בין הפריטים המוצגים ניתן לראות פסלים, יצירות אמנות וחפצי יום יום שימושיים, ציורי קיר ועוד. כל אלו היו אופייניים, בתקופה הביזנטית, לחיי התושבים כאן ובסביבה ולמעשה גם למותם. כי בין המוצגים ניתן לראות גם ארונות קבורה עתיקים שנמצאו בקברים עתיקים בסלוניקי ובסביבתה.

המוזיאון נחשב לאחד המוזיאונים החשובים ביוון והוא גם נושא הדגל של חקר התרבות הביזנטית ולמעשה הוא מתאר את סלוניקי מימי קדם ועד היום. ייעודו של המוזיאון הוא חקר ותיעוד של התפתחות התרבות הביזנטית בסלוניקי ובסביבתה.

המקום בהחלט שווה ביקור, מה גם שהוא חלק מהמגדל הלבן, אולי האייקון המרכזי של סלוניקי.


#טיפים
אם אתם בביקור בחורף, השתדלו לבוא למגדל באחד מימי השמש.

הכניסה חינם עד גיל 18 ולסטודנטים עם תעודה.

הכניסה חופשית לכל - בכל יום א' הראשון של החודש, בין ה-1 בנובמבר ועד ה-31 במרץ. פרטים באתר האינטרנט שלמטה.


מבט מבפנים:

https://youtu.be/OguU6rJj-Xs


מסביב:

https://youtu.be/pgsgIgEkiqc


ומלמעלה:

https://youtu.be/WM9xQ_DhuCw