#על המוזיאון שמוקדש ליצירותיו של הצייר יליד העיר

אחד המוזיאונים המקיפים ביותר, המציגים את עבודתו של חואן מירו באירופה, ב-20 השנים האחרונות לחייו, נמצא ממש כאן, בעיר הולדתו ברצלונה. ואכן, חואן מירו נולד בברצלונה בשנת 1893. מרכז מירו ממוקם בתוך כנסייה ישנה, בסמוך לכיכר שהחל משנת 1979 קרויה על שמו. לכאן מבקרים יכולים להגיע וללמוד על חייו ויצירותיו של מירו.

אמנם יצירותיו של מירו מפוזרות ברחבי ברצלונה, אך המוזיאון הזה נוסד על ידי האמן עצמו. מטרתו העיקרית הייתה להציג את יצירותיו ולעודד את הפצתן, אך הוא תכנן גם להביא למודעות הציבור את האמנות העכשווית על כל מרכיביה.

המוזיאון נפתח בשנת 1975, על פסגת הר המונז'ואיק (Montjuic) וסביבו גנים ופסלים. הר היהודים, אתם כבר יודעים, קיבל את שמו מכך שבימי הביניים היהודים קברו כאן את מתיהם, שכן לא הורשו לקבור אותם בעיר, ביחד עם הנוצרים.

את הבניין עיצב האדריכל ז'וסף יואיס סֶרְט (Josep Lluís Sert), שהיה ידידו של מירו אך גם אחד האדריכלים המובילים בתחום.

במוזיאון תוכלו לראות 225 ציורים וכ-150 פסלים של האמן מתקופות שונות שבהן יצר. גם סקירה של חיי מירו מובאת כאן לידי ביטוי, מאז לידתו בברצלונה בשנת 1893 ועד מותו. בסה"כ במוזיאון 14,000 עבודות, רובן לא גמורות, המוצגות בשלוש קומות מלאות.

במוזיאון תראו גם יצירות של אמנים נוספים מהמאה העשרים. שימו לב שבקומת הכניסה מוקדש מקום מיוחד לאמנים צעירים.

בשל מיקומו המצוין של המוזיאון בראש ההר, המרפסת שלו מהווה נקודת תצפית מרהיבה על העיר וניתן לראות ממנה פסלים נוספים של האמן.


#על חואן מירו
חואן מירו נחשב לאחד האמנים המקוריים והמעניינים ביותר במאה ה-20. הוא נולד בשנת 1893 בברצלונה. בגיל 27, לאחר שכשל בלימודי העסקים שאליהם דחף אותו אביו, הוא נסע לפריז ללמוד אמנות. לברצלונה הוא חזר בשנת 1940, בזמן מלחמת האזרחים. מירו הושפע ביצירותיו מזרמי אמנות שונים - הקוביזם, הפוֹבִיזְם ומהתנועה הסוריאליסטית.

יצירותיו, הנראות לעתים ילדותיות, לא הולמות את חזותו הרצינית ואופי עבודתו הקשה. ציוריו ופסליו מוכרים מאד, במיוחד בזכות הצבעים החזקים והצורות הגאומטריות שבהם. ביצירותיו השתמש מירו בחומרים מגוונים, כולל צבעי מים, דיו וצבעי פסטל, אך גם בחומרים כמו חול וזפת.


#על הסוריאליזם

מירו היה מושפע מאד ביצירותיו מזרם הסוריאליזם. מהו הזרם הזה?

משמעותו של זרם הסוריאליזם באמנות היא "מעל למציאות". זהו זרם שבו האמנות משלבת חוסר הגיון והפתעה. ביצירות סוריאליסטיות משולבות תמונות חלום בלתי הגיוניות, עם דמיון מפתיע. אנדרה ברטון הוא שייסד את התנועה ואימץ בשבילה את השם "סוריאליזם", שנתן המשורר גיום אפולינר ב-1917.

במקום להתבונן החוצה אל העולם החיצוני שמחוץ לחלונו של האמן, הסוראליזם מבקש לשנות את כיוון ההסתכלות ולהתבונן פנימה, אל תוך המחשבה האנושית, ואל תוך נפש האדם. הזרם הזה הרבה להשתמש בחלומות, בדמיונות ובתת-המודע, כמקור להשראה אמנותית.

התנועה נולדה כתגובה להלם העולמי שאחז את האמנים בעקבות מלחמת העולם הראשונה. המלחמה הגדולה הזו הולידה תחושת כישלון קשה של ההיגיון והסדר, שהיו נהוגים עד אז. לכן באו הסוריאליסטיים וניסו להוליד זרם חדש של אמנות, כזה שפועל ללא היגיון, סיבה וסדר, אלא מתוך אקראיות, יצירתיות ותיקון לבעיות הנפש והקשיים של בני-האדם. השפיעו על הסוריאליזם גם רעיונותיו של זיגמונד פרויד לגבי הלא-מודע.


#טיפ:
נסו לא לוותר על הסרטון המוקרן בקומה התחתונה, אורכו 15 דקות והוא שווה כל רגע.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=Vaayenk9meY